עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך כ' בחשון תשפ"ב 23:41
כאשר תנועת נחלה קיבלה את הסכם אביתר פרסמתי כאן התייחסות פרקטית. כעת אתייחס ערכית.
[השרשור הקודם: הלוואי שאני טועה, אבל זה הצפי שלי לעתידו של היישוב אביתר>> - אקטואליה וחדשות]
הסברתי כאן בעבר שהמשמעות של הקמת מדינת ישראל היא לא קבוצת יהודים שחיים כאן בארץ,
אלא מדינה בה היהודים שולטים ומנהלים את חייהם כעם;
העם בוחר את נציגיו והם מקימים ממשלה שמקבלת את הכרעותיה בכל הנוגע לעתידו.
כאשר בשל סכסוכים פנימיים אין לאף צד רוב להקים ממשלה והלאום היהודי נזקק לאצבעות לא יהודיות,
המיעוט הערבי שולט על הרוב היהודי.
[מקור: נחזור על הראשונות. - אקטואליה וחדשות]
בריאיון לערוץ 7 אמרה היום יו"ר תנועת נחלה: "אומרים לי לעזוב את הכול ולהתרכז בהפלת בנט,
ואני אומרת שמארץ ישראל צומח הכול כפי שאר הרב חרל"פ, ובנוסף, אם רוצים להפיל שיתגייסו לכך.
מה גורם לזעזוע הממשלה מאשר הדיבור על ארץ ישראל.
מה מעורר הכי הרבה התרגשות ומתח יותר מאשר ההתיישבות".
[מקור: תוקם ישיבה באביתר? המבחן של נפתלי בנט | ערוץ ７]
מדברים אלו נראה שבעיני דניאלה וייס א"י=התיישבות:
"מה גורם לזעזוע הממשלה מאשר הדיבור על ארץ ישראל.
מה מעורר הכי הרבה התרגשות ומתח יותר מאשר ההתיישבות".
כאן שורש הטעות: ארץ ישראל כנקודה עיקרית אינה בהכרח עוד יישוב.
א"י כנקודה עיקרית היא קודם כל שהארץ תהיה בידי עם ישראל ולא ביד עם אחר.
ממשלת המיעוט הביאה לכך שבמקום שעם ישראל - ורק הוא - ישלוט בארצו, השלטון משותף ליהודים לגויים.
ממילא העיסוק בנקודה העיקרית – א"י, ממנה הכל צומח – הוא קודם כל הפלת הממשלה
ולכן הזוי שדניאלה מעדיפה את הקמת אביתר על פני הפלתה.
זו תפיסה גלותית של עוד יישוב ועוד מטר כבימי חומה ומגדל תחת הבריטים במקום תפיסה גאולית שאוחזת בשאלה מי שולט על הארץ.
כשגולדה מאיר הקימה ממשלת מיעוט המפד"ל רצתה להצטרף
וטענה בפני הרב צבי יהודה זצ"ל שכך תוכל לפעול רבות
למען שלמות הארץ וזהותה היהודית של המדינה (שאלת מיהו יהודי).
הרצי"ה שלל מכל וכל הצטרפות לממשלה הזו והסביר שההתיישבות והזהות היהודית טפלות לשאלה מי שולט כאן.
יסוד הנקודה העיקרית – א"י – הוא שהארץ תהיה תחת שליטתנו הבלעדית.
יישוב נוסף וחיזוק ההתיישבות הקיימת וגם המאבק על הזהות היהודית באים רק על גבי השלטון שלנו בארץ.
ממשלת מיעוט איננה ממשלה ובהסכמה לנהל עימה מו"מ על אביתר הכירה נחלה בסמכותה,
נתנה לה לגיטימציה (הימנים שבה מראים כמה היא ימנית; אחרי שלושים שנה מקימים יישוב חדש)
ומנעה פינוי אלים שיכל לערער אותה כבר עם הקמתה אולי עד כדי הפלתה.
דניאלה טוענת: "ארץ ישראל היא אבן בוחן לכל ממשלה שהיא".
נכון, א"י היא אבן הבוחן לכל ממשלה *יהודית*.
ממשלת מיעוט בעצם קיומה סותרת את העובדה שא"י בידינו וממילא אין מה לבחון בה
משום שעצם קיומה מנוגד לנקודה העיקרית: שא"י תהיה בידינו. היא פסולה מיסודה גם אם תבנה עשרים יישובים.
הרצי"ה אמנם הדריך לפעול עם הממשלה ולא נגדה ורצה להביא את הממשלה לבנות את א"י,
אך זאת רק כאשר מדובר בממשלה יהודית. הבאת דברי הרצי"ה בנקודה הזו
תוך התעלמות מעמדתו כלפי ממשלת מיעוט היא עיוות של דבריו שמביא ליצירת סולם ערכים שגוי
בו ההתיישבות היא ערך יחיד ועליון שמכופף כל ערך אחר.
זה סולם הערכים הנכון על פי הדרכת רבותינו: ממשלת המיעוט חמורה יותר ממניעת ההתיישבות.
מצד שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה? 
