פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1246)

שתיים במחיר אחת!

אבל בגמ"ח חתנים כן.

קטניות בפסח, שעות בין בשר וחלב..הכל משתכלל במחיר הסופי.

יש לי כמה אקסים להכניס לשם 

מי שלא יודעת לבשל/לנקות או שאין לה זמן לזה מעומס - זה לא מוריד לה נקודות, להיפך, אם היא לא מתביישת להודות בזה, במקום להיות חלטוריסטית ועלאק לבשל משהו שהבעל בסתר אחרי זה יקיא את הנשמה שלו כי הוא לא רוצה להעליב אותה - ובמקום זה היא מסבירה מראש שהיא לא טובה בבישולים/בניקיונות, או שאין לה מספיק זמן עקב העבודה התובענית - הרי שבעיניי לפחות זה מוסיף נקודות זכות! הבחורה לא סטיגמתית, גם לא כלפי עצמה - וזה בונוס גדול! היא אמיתית, ישרה וכנה. 

לא כל אישה צריכה להיות מודל האישה המושלמת כמו שלא כל גבר צריך להיות מודל הגבר המושלם. זה לעולם לא יקרה - ומי שלא יודו בזה, ימשיכו לשקר את עצמם ואת בן/בת זוגם, לנצח.

אגב, דווקא יש המון גמ"חים של בנים. קוראים לזה שדכני ישיבות . תנג'סו להם, תצלצלו אליהם כל יום, ובסוף הם יזכרו אתכם.

אז כאן כמו "גמ"ח תרופות" או "גמ"ח הלוואות" -גמ"ח כלות.

הבינות? 

תחשבי על קשר שאת בונה עם חברה חדשה שלך- שאת מכירה מהלימודים\ שכונה\ חברה משותפת\\\ -

כמה זמן עובר עד שאת ממש "אוהבת" את החברה הזו?

שהיה נהיית חברה קרובה לליבך?

זה לוקח זמן, מפגשים, טלפונים, השקעה

חזל אמרו "קנה לך חבר"- לא סתם

קיניין חבר זה דבר שלוקח השקעה, מאמצים, זמן

זמן שיעבור לו לאיטו

את צודקת לגמרי שאת לא עפה על עצמך ועל הקשר- לוקחת את זה מתון, בלי ניצוצים

הרגש שצריך להיות עכשיו זה "נחמד ביחד" "בא לי לראות אותו"

ולא הרבה יותר

עם הזמן - יתאים לכם שגם את תיזמי יותר בקשר- ואז "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"

ותתפנקי על האנטר!

לוקח הרבה זמן לניצוצות, והם לא תמיד מגיעים. אל תבני על זה שהם יבואו גם בהמשך.

כרגע את אפילו לא אמורה לחפש את הרגש, כי את עדין מבררת. (העיקר שנעים לך להיות איתו ולראות אותו)

ברגע שתרגישי שזה באמת מתאים שכלית, כדאי להתחיל להשקיע ברגש (איך את מצפה שזה יבוא לבד בלי השקעה?)

ההשקעה באה ע"י גיוון בפגישות, יזימת דברים, עשיית דברים מעניינים יחד וכו'

ורק אח"כ אפשר לבדוק אם יש רגש או לא.

וגם אז- לא מחפשים "ניצוצות" את זה יש בעיקר בסרטים של דיסני.. מחפשים רגש עמוק, געגוע, רצון להמשיך את החיים איתו.

לא תמיד יש ניצוצות (וניצוצות גם לא אומרים שהנישואין יצליחו)

אני ממש ממליצה לך ללמוד קצת על איך מחפשים בן זוג בספרים שכתבו רבנים.

צריך להיות זהירים כלפיהם.. 

ולוודא שאכן יש התאמה שכלית, לפני שנותנים להם דרור.

אבל שלא ייבהלו פה אם זה אכן קרה למישהו..

ולזכור - שבסה"כ ההתאהבות הזו היא דבר חיובי!

לנו זה קרה וכבר שנתיים מנצנצים..

זה אינדוודואלי לחלוטין! 

מבחינה מסויימת עדיף שאין לגמרי ניצוצות, כי אז שוקלים בשכל יותר בקלות,

אבל באמת יש גם זוגות שהניצוצות כן מגיעים אצלם, והם גם מתאימים.

רק פה זה לא המקרה הזה 

(אם זה היה המקרה הייתי כותבת את מה שאת כתבת)

הוא הרגיש שאני בשלב מתקדם יותר בקשר, אולי הרשתי לעצמי והרגשתי יותר בנוח מה שאפשר פתיחות שהוא כנראה מאוד נרתע ממנה. הוא לא הבחור הראשון וגם לא השני שאני יוצאת, הלמידה והחיפוש אחר בן זוג היא לדעתי לא רק משהו שאפשר ללמוד מספרים. אין חכם כבעל ניסיון. הניסיון הוא זה שמלמד אותנו איך להתנהג וההתייעצות עם אנשים שמבינים. אולי השאלה היתה  אמורה להיכתב בפורום של נשואים..

מה שכתבתי על הספרים שכדאי לקרוא-

התכוונתי שמספרים על זוגיות ומציאת בן זוג ביהדות אפשר ללמוד במה להתמקד בחיפוש, איזה סוג רגש מחפשים ובאיזה שלב בערך הוא אמור לבוא ואם אין אותו זה בעיה (כי חשוב שיהיה רגש, אבל הכוונה היא לא לניצוצות כמו בסרטי הוליווד, וזה גם לא אמור להגיע תוך 4 פגישות בד"כ)

כי אנחנו מושפעים ממש בימינו מתרבות המערב שחודרת לכל פינה (ספרים, סרטיפ, פרסומות ואפילו צורת הדיבור וההתנהגות של האנשים ברחוב), ולפעמים היא חודרת ובאה על חשבון גישת היהדות לענין הנישואין.

לכן לפעמים כדאי ללמוד על איך זה ביהדות.

(כי השיטה של תרבות המערב לא מצליחה, ויעידו כמות הגרושין שרק עולה עם השנים.

ולעומתה הגישה של היהדות בונה ב"ה בתים שמחזיקים מעמד לרוב)

וודאי שהקריאה בספרים לא באה במקום נסיון וייעוץ עם אנשים מבינים, אלא רק בנוסף.

אל תשכח שכל דבר אתה צריך להשוות לפי מה שמקובל בחברה שמחוץ ליהדות באותו דור. מה שקוראים חז"ל "דיברה תורה בלשון בני אדם".

קח למשל את נישואי נאנסת לתוקף.

 זה כשהיא רוצה. לא כשהיא איננה רוצה.

במציאות החברתית של אז היא היתה אמורה להישאר ברווקותה עד סוף ימיה, אז התורה חדשה שאסור לו לזרוק אותה לפח בגמר השימוש.

פוליגמיה - זה נאסר לפני 1,000 שנים כבר  לא התעדכנת?

ואפשר להמשיך לגבי השאר...

זוגיות ביהדות - אפשר לקרוא מאמרים יפים בני זמנינו.

מכיר את הספר מרחק - נגיעה? (על אינטימיות ביהדות)

אם לא מכיר, אז אולי זה הזמן.

כבר אכלת?

אז אל תחתכי!

כנראה אז שאת קצת החלטת להוציא רגשות וללחוץ מאד מוקדם..אני לא יודע אם כמה יצאת אבל זה נראה לי כאילו יצאת אם הרבה ואת קצת לחוצה להתחתן צריך להזהר תבדקי האם את רוצה את הבחור או שאת רוצה להתחתן..

אני אכן בחורה לחוצת חתונה. אני אומרת את זה בקול חד וברור(ולא כאן המקום לפרט מהן הסיבות) יצאתי עם הרבה בחורים יחסית לגילי(22) ויצא לי לחוות אהבה ממקום אמיתי. ולא התאהבות של בחורה בת 16. גם התבגרתי המון מאז, ואני בטוחה שזה תהליך טוב שאדם עובר בחייו. אני לא מחפשת ניצוצות בקשר. אבל חשובה לי התחושה שלי כשאני איתו. כי כרגע זה נחמד מינוס. בוודאי שאני לא מעוניינת לבזבז את הזמן, לא שלו וגם לא שלי. ומאמינה באמונה שלמה שיש השגחה פרטית מכוונת ומדויקת בכל רגע . אך בתווך הזה- בין ההחלטה שאני צריכה להחליט אני מוצאת את עצמי קצת חסרת אונים. מבחינה שכלית, רמה דתית, תחומי עניין משותפים. יש. הוא בחור מקסים, ירא שמים, עם אמונה והתמדה גדולה בעבודת ד'. אבל אין רגש, אני מרגישה שהוא לא נפתח בפניי, מאוד מאוד סגור. אני צריכה לחלוב ממנו ממש. ולמען האמת, הייתי שמחה לשמוע אותו אומר לי איזה מילים חמות, מחמאות במינון הנכון. אבל זה לא קורה. אז מה עושים?

אבל בתחומים אחרים

אין לי מושג בדיוק מה הסיטואציה, ואעפ"כ..

אם יש לך זמן - קחי אותו!

תנשמי עמוק, תנוחי, תרגעי לפני ההחלטה.

אם הדיון הוא הצד השני - תעשי חשבון (משוער..) מה עלול לקרות ביחס לכל בחירה,

ותנסי לבחור את הדבר שיביא לתוצאה הטובה ביותר.

מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, בע"ה!

שנשמע ונתבשר בשורות טובות!

שולחת את תמיכתי ...

שה' יצליח את דרכך והחלטותייך...

בהצלחה!!

למה שרב יתן תשובה לזה יותר ממישהו אחר?

ותאמת, אפילו את זה הם לא יודעים.

יצא לי לצאת פעם אחת עם מישהי שהיא לא נורמלית,

ודווקא עליה שמעתי הכי הרבה זמירות ותשבחות מהמורות שלה.

אז הייתי אומר, שגם הרב צריך אישור שהוא מוסמך לומר על אנשים אם הם נורמלים או לא!

(כי כ"כ השתניתי מאז שסיימתי את האולפנא שאני באמת לא רואה טעם)

ויצא פעמיים שביררתי אצל ר"מ אבל זה היה מקרים חריגים קצת (שלא בא לי לפרט)

בד"כ נותנים מספר של חברים- ואני מבררת אצלם (אבל גם לא תמיד)

ואני נותנת מספר של  חברות.

גם כשביררתי אצל ר"מ לקחתי בעירבון מוגבל כי אני יודעת שהוא לא מכיר  אותו כמו שחברים שלו מכירים אותו.

(אבל אני תמיד לוקחת את הבירורים בעירבון מוגבל אז זה לא באמת דוגמא)

להתחמק...

אם יבררו אצל חברות שלי הן מייד ידעו ויתחילו לתחקר ולשאול שאלות.

ואצל מורות זה יותר רחוק.

דבר נוסף בד"כ הן הרבה יותר עסוקות ולא פנויות לדבר. אז הבחור ינסה וינסה עד שייתיאש ופשוט יחליט לצאת וזהו.

מה שכן, אני אף פעם לא נתתי טלפון של מורה, אני בעצמי לא דיברתי עם המורה שלי מאז שסיימתי את הלימודים

ספק אם היא בכלל זוכרת מי אני? ומתי סיימתי?

אני מרגישה שהרמי"ם יכולים לתת חוות דעת יותר אמיתית כי הם לא חברים של הבחור ויגידו רק דברים טובים.

אלה מסתכלים עליו ממקום יותר בוגר.

וברור שאפשר ללמוד הרבה דברים רק מלהסתכל על אדם. אני למשל הייתי קומונרית וכשמתקשרים לברר על מדריכות שלי יש לי המון מה להגיד,על האחריות שלהן בקבוצה,על הרמה הדתי,על היחס שלהם לאנשים...

ובכללי-אני חושבת שבבירורים קשה לראות אם יכול להיות חיבור,כי אדם זה דבר מורכב וגם כי ההגדרות של הצד השני הם לא תמיד ההגדרות שלך...

ושרק אצלי זה מוזר שמבררים ככה..

שמחה לדעת שיש הזדהות.

אני לא מאמין שהקשר שלך לרבנים שלך מסתכם בלימוד נטו.. ואני דיי בטוח שהרב שלך יודע קצת יותר עליך(מבחינת אופי וכו')...מה עוד שיש פה מבט קצת יותר בוגר על האישיות.. תוסיף לכך שזה אדם ניטרלי יחסית לחברים\חברות שמידיי פעם נגועים בדבר מתוך רצון טוב לעזור- בקיצור אני חושב שזו דרך דיי טובה לברר על אדם אם כי הייתי לוקח את הנאמר בערבון מוגבלל.

הוא קשר קרוב ומשמעותי. (יש שיתוף, התייעצות..)

כך שהמורה מכירה אותה טוב ויכולה לספר על הבחורה לא פחות מחברה. או לתת זווית מבט שונה/בוגרת יותר...

במקרים כאלה, לא רואה סיבה שהבחורה לא תיתן מס' של מורה.

אם הקשר נשאר ברמת מורה-תלמידה ואין הכרות קרובה יותר, באמת פחות קשור.

ובירור אצל ר"מ-כנ"ל.. (לכן אני לא יבקש מספר של ר"מ. אם הוא לא נתן לי לבד, הוא כנראה יודע שהר"מ לא יעזור לי יותר מחברים שלו, ואם הוא כן נותן- אני מבינה שיהיה לו מה להוסיף, שכנראה יש בניהם קשר טוב..) 

כשאתה מתקשר לברר על בחורה אצל *המורה* שלה? סליחה, אבל זה נשמע לי קצת מוזר. אתה לא חרדי, לא?

כשבחורה מבקשת ממך מספר אתה בתור תגובה \ נקמה מבקש ממנה את המספר של המורה שלה?

בד"כ זה הפוך, קודם אני מברר עליה, ורק אח"כ היא עלי.

מה שקורה זה שאני מבקש מספרים של חברות מהשדכן,

אני מתקשר ל"חברה" ומתחיל לברר, ואז מה שקורה זה שמשהו בבירור מרגיש לי מוזר,

אז אני שואל את ה"חברה", מהיכן היא מכירה את הבחורה?

ואז ה"חברה" פתאום אומרת לי שהיא בכלל לא חברה שלה, היא מורה שלה!

במידה והחלטתי להחזיר תשובה חיובית, אני מביא לשדכן מספרים של חברים,

אחרי כמה שעות הוא חוזר אלי ומבקש מספר של רב, אבל הרבנים אצלנו לא הכי זמינים בעולם,

אז לאחר כמה שעות/ימים, השדכן חוזר אלי ואומר שהבחורה מתעקשת לדבר עם רב,

והיא אינה מוכנה להחזיר תשובה בלי שהיא מדברת עם רב, אז הוא מבקש מספר נוסף של רב.

(זאת פרוצדורה שחזרה עליה כמה פעמים, ולכן פתחתי את השרשור)

עוד בעייה שקוראת לי, זה שמעולם אבל מעולם לא קרה שאמרתי למישהי "כן" והיא החזירה בתשובה שלילית (*בניגוד לרצוני).

מה שזה אומר, שהחברים והרבנים שלי יודעים "לסבן" טוב, למרות שכל הזמן אני אומר להם אל "תסבנו", זה סתם חבל!

בנות מה שזה אומר, שאם אתן רוצות לברר עלי, תקחו את החברים והרבנים שלי בעירבון מוגבל, כי אני לא כזה מושלם

*כתבתי בניגוד לרצוני, כי פעם אחת קרה שאמרתי למישהי "כן" כי החברות שלה "סיבנו" אותי,

ואז כשהיא בררה עלי התברר לי שאנחנו לא מתאימים, אבל מה לעשות שגם החברים שלי "סיבנו", והיא באה להחזיר "כן".

אז ביקשתי מאחד החברים שלי שיחזור אליה, ויגיד לה שהוא מתנצל, אבל אני והיא לא מתאימים לדעתו.

ואז כשלמחרת כשהשדכן הגיע אלי כולו מבואס על ה"לא" שקיבלתי, ואמר שהוא ישב עליה שעתיים, כדי לנסות לשכנע אותה.

אז אני שיחקתי אותה מבואס, וניחמתי אותו שלא נורא, אולי בפעם אחרת..

דווקא היו רבנים שהצילו את המצב אבל הגענו אליהם לבד.....מספיק שיודעים את שם הישיבה / שיעור ...קצת בירורים פה ושם ומגיעים.... ו...תתפלא....זה נשמע רע...אבל דווקא הרבנים האלו יודעים לפעמים לספר על האופי והאישיות שלכם....סתם ככה כל הבירורים זה עסק מעפן כי בד"כ כולם אומרים אותו דבר....חוץ מאלה שמעיזים ויודעים באמת מה לומר.....בכ"א...בהצלחה...."כי בסוף הדרך עוד תהיה מאושר"....

אבל בקטע עם הר"מים כל מילה נכונה.

זה כ"כ כ"כ לא נכון לברר עם ר"מ שמכיר אותך 15% ממה שהחברים שלך (תלמידים/אברכים) מכירים אותך (ויש מקרים שההיכרות נמוכה אפילו יותר מכך).

חבל שעוד הרבה בנות לא התפכחו בקטע הזה וכתוצאה מכך נגרם להן בהמשך הרבה עגמת נפש, וחבל.

בנות, לתשומת לבכן.

רק צריך לחפש

מה שכן לא נראה לי שהן יקפצו להצהיר על זה פה כ"כ מהר

עד גיל 25? מאיזה גיל? 15?

הולכת בדרכו של הגר"א,

אבל לא שוללת את דרכו של הבעש"ט.

למה לעשות חיים קשים

הרי אפאחת לא תצהיר את זה פה

אלא אם כן היא ממש בלח"ית

תחפש איפה שכולם מחפשים ומוצאים

שמעת על אנשים העונים לשם "שדכנים"?

תורנית? שמחה? נראית טוב?

עד ועד בכלל?

נראה לי שיש הרבה שיגדירו את עצמן כאלה,

ובעיניך זה לא כמו שאתה מחפש..

כל אלה הם מושגים שנויים במחלוקת...

בס"ד

זה לא תלוי טעם?

לא נראה לי שיש פה מישהי שחושבת שהיא נראית כמו מכשפה...

אני לפחות מאוד מקווה שאין פה מישהי כזאת

בס"ד

אני יכולה לא לחשוב שאני מכוערת כמו החושך ובכל זאת להיות בעלת דימוי עצמי נמוך...

בס"ד

בפעם האחרונה שבדקתי אנחנו בני אדם ..

אבל יש מצב שאצל בנות זה שונה..

אני לא רואה את זה על עצמי.

אצלי זה לא קשור אחד בשני .

תחכו בסבלנות לתוצאות המחקר

של רמה דתית ודימוי מראה?

מתי יהיו תוצאות ממש סקרנת אותי 

כשנדע לתפעל את תוכנת קוולטריקס הזאת!

אשתדל לזכור לעדכנך.

(אגב, הנושא הוא: ההבדל בין נשים רווקות דתיות לבין נשים נשואות דתיות בהערכה עצמית ובדימוי גוף שלהן.

ז"א- לא בול הנושא המדובר^^)

עכשיו גם אני סקרנית לשמוע

בס"ד

חבל שלא מילאתי, נשמע מעניין

פשוט...

הפותחת, בלי לנצל"ש את זה לשרשור סבבה והכל...

בתודה מראש

גם כאלה שהבעל מת על בישול ולא מרשה לאשתו להיכנס למטבח.

השאלה מה מתאים לך...

וכן, יש כאלה שאין להם זמן לדברים שכביכול בסיסים לאחרים...

רק השאלה היא אם בן היה מעוניי במצב כזה לכתחילה (נניח שהאישה עובדת בעבודה שהיא פי חמש יותר תובענית מהעבודה שלו, ולה יש הרבה פחות זמן וכוח ממנו לדברים האלו...)

בד"כ לא שואלים שאלות, אלא ממשיכים בצורה טבעית.

אולי אני טועה.

אני אשאל את זה גם כשאני מתלבט,

כדי לדעת אם יש מקום לתת צ'אנס או לא.

ואני אשאל את זה גם כשאני רוצה להמשיך,

כדי לפתח את הציפיות שלי בהתאם.

ושמעתי על בחורים לא מוסריים,

ששואלים את זה גם כשדעתם להפסיק,

אבל אני ממש לא מבין אותם!

לדעתי, כל דבר שמפריע לבן-אדם לגיטימי להפסיק עליו,

אי-אפשר לדרוש מבן-אדם לחיות עם מישהי שלא טוב לו איתה, ולא משנה מאיזו סיבה!

הסביבה לא יכולה לדרוש מהאדם לחיות עם מישהי שלא טוב לו איתה, ולא משנה מאיזו סיבה.

ע"ז חשוב שהאדם לא יסיר מעצמו אחריות, ויבדוק מה *באמת* מהותי לו,

ומה סתם פחד מתגובות הסביבה.

אני כרגע עייף בשביל לכתוב בפירוט..

נתתי רק כיוון של תשובה לשאלתה, לגבי מה לגיטימי ומה לא..

אם הוא שואל "מה את אומרת לגבי ההמשך?" זה כבר משו אחר...

אף אחד לא יכול לתת לך לגיטימציה לפסול או לא.

רק את.

את יכולה להתייעץ עם אדם קרוב ועל סמך המלצותיו להחליט בעצמך.

אבל רק את יודעת אם את פוסלת יותר מידי על מראה חיצוני ואולי יש בעיה בזה.. או שזה משהו שאת מחליטה שעקרוני לך, וזה לא בעייתי. 

רק את מכירה את ה'רזומה' השידוכי שלך, ואת כל ההיבטים מכל הכיוונים, ויכולה לבחון על פי זה.

תקשיבי לעצמך. תסמכי על האינטואיציה שלך.

אל תתייחסי לאלו ששלחו באישי, זה לא האמת שלך, זה נקרא להיות "משועבד"(!)

בצחוק.

לא לשכוח למכור חמץ עד אחרון של פסח (בארץ החמץ כבר שייך לך)

כי הוא ממש טוב, 
וזה מדהים ומשמח שאני רואה את זה לאחרונה,

- נולד לי אח קטן! (למשפחה המאמצת...)
- היה נקיון צוות מגלגל מצחוק (מצאנו תקליטים בסניף!)

ויצירת הבריאה לסיום...

20140412220327.jpg

שבוע טוב וחג שמח לכולם!

אבל בא לי לשאול אותך, אתה בכלל רוצה להתחתן?

או שאתה עושה טובה לחברה

כי מה לעשות, גיל 26, וזה , כבר מבוגר, אז יאללה נתחתן.

אם באמת היית רוצה להתחתן נראלי שלא היית שואל את השאלה

כי אם יש דברים מהותייים שמפריעים הייתם נפרדים בפגישוות הראשונות

זה שהמשכתם שלשה חודשים בד"כ זה אומר שאין בעיה מהותית

אא"כ שניכים צפים ברמות

לכן זה נראה כאילו אתה מחפש סיבה לחתוך. ואין לך באמת סיבה אמיתית

אא"כ אתה מרגיש אחרי 3 חודשים שלא התפתח ביניכם כלום

ואז זה כבר אומר דרשני.

בהצלחה בכ"מ

אחרי שלושה חודשים, שנשמעים די אינטנסיביים מבחינת תדירות הפגישות, מה עם הרגש?

לכל אחד יש פרמטרים אחרים שהוא מחפש בבן/בת זוג, כך שאתה צריך לחשוב עם עצמך מה חשוב לך.

העצה הקבועה שלי היא לדבר-לדבר-לדבר.

תיאום ציפיות בינכם זה הכי חשוב

(גם מבחינת הזמן המתאים לחתונה).

בהצלחה!

לא ציינת בכלל את המקום של הרגש שלך, נשמע כאילו הכל שכל,

ככה לא מתחתנים....

נסה לבחון את הרגש שלך, עד כמה אתה מתגעגע אליה,

האם אתה חושב עליה בין לבין ?

אם יש רגש של געגוע ורצון להיות ביחד זו ההתחלה של מה ששאלת (כיוון),

אם אין משהו לפחות כזה ולאחר 3 חודשים זה אומר דרשני,

וכל זאת בכלל ללא התייחסות ל"פערים" שציינת.

האם דיברתם הרבה על עצמכם, שיתפתם בחוויות ורגשות? או שהשיחות הלכו בעיקר לכיוונים אחרים.

עולה לי חשד שאין ביניכם הכרות מעמיקה וקשר רגשי, והסיבה לזה עשוייה להיות מה שכתבתי, ובמיוחד בגלל שאתה חדש בתחום.

אמרת שיש דברים שיש בהם שוני, אתה מסתדר איתם? הם מפריעים לך? אתה חושש מפניהם למרות שכרגע הם לא מפריעים? אתה מחבב אותה כפי שהיא?

קודם כל- זה שיוצאים זמן מה לא אומר כלום.

לפעמים ממשיכים גם כשיש פערים מהותיים-

לעיתים לא עולים עליהם בתחילה,

ולעיתים הרגש "מחפה" על זה.

לגבי הרגש באמת לא כתבת- מה מקומו?

הדברים שמפריעים- הם כאלו שיפריעו גם עוד 10 שנים?

זה עניינים מהותיים לתפקוד שלכם כזוג?

זה דברים שתשמח לעבוד עליהם, ואתה רוצה לקבל אותם, או לא?

מבחינת המראה- חשוב שתשמח במראה שלה, אחרי שאתה מתרגל- אתה כן אוהב אותו?

הכי חשוב- זה שתהיה שלם עם ההחלטה שלך,

ותקבל אותה ביישוב הדעת ולא מתוך לחץ של זמן וסביבה...

בהצלחה

כשאתם ביחד, נוח לך איתה? יש שיחה משותפת ?זורמת. אם כמה ימים לא תפגשו , האם תרגיש געגוע ורצון לחדש את הקשר?

אם אחרי שלושה חודשים אין רגש, אז אתה צריך לחשוב אם אתה רוצה להמשיך...

אני חושבת (וגם לפי מה ששמעתי) שהדברים הבסיסיים הם:

-שיחה קולחת. תקשורת טובה

-כיף ביחד. ציפיה לפגישות. הרגשה שהקשר מעלה לך את השמחה. (ולא מוריד)

-משיכה גופנית

-שהדברים שחשובים לך קיימים בה. מה חשוב לך? אתה תחליט.

את שואלת בכותרת אם אתה מאוהב בה או אוהב אותה...

ואז בתוכן את כותבת את הדברים הבסיסיים ובתוכם אין פרמטר של *התאהבות או אהבה....

אז אני כבר לא מבינה....

אם יש את כל הפרמטרים הבסיסיים ואין אהבה או התאהבות....

אז???

כנראה לא ראיתי צורך להוסיף בבסיסיים...

לא חשבתי על זה

אני אומרת הרבה תהילים לעילוי נשמתו.

מהשמים תנוחמו...

בשורות טובות...

בס"ד

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד...

ולא תוסיפו לדאבה עוד.

מצער לשמוע.

עצוב ממש

ישלח ה' תנחומים לך ולכל המשפחה.

המקום ינחם אתכם,

ולא תדעו עוד צער

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון.

מצטערת לשמוע

מן השמים תנחומו.

שנשמע בשורות טובות!

מן השמיים תנוחמו בעז"ה

איש השקים, תנוחם מן השמים...

שלא תדע עוד צער.....

בלנ"ד כמובן 

יש מצב את נותנת לי כמה פרקים?לא הספקתי לקחת=\

"אהבת חינם" כבר נתנה לי,תודה רבה בכל זאת אשריך,שבת שלום!

בס"ד

אא"כ הוא בוחר בזה.

לאדם יש כמה זיווגים...

יש פה שרשור על זה, מניחה שאחד ממחפשי הפורום המקצועיים ימצא לך.

מה עם אחה שהם חילונים? או אלה שמתו לפפני שהגיעו לגיל מצוות?

ולגבי החצי-חצי - זה לא מדוייק.

40 יום קודם יציאת הוולד וכו', מסבירים חז"ל שזה לא מדבר על המציאות בעולם הזה. בעולם הזה הכל יכול להיות. ואין אנחנו יודעים מי הזיווג המוכן לנו לכאורה.

לכן, אין לכל אחד חצי שהוא צריך להגיע אליו. מי שהוא יבחר להיות איתו הוא יהיה החצי השני שלו.

אפילו בגמרא רואים שיש מציאות של נישואים שניים, לא נסיק מכאן שאדם עשוי משלושה חלקים, אלא שבעולם הזה החצי חצי לא תופס.. 

[ואני כותב אם, כי זה ממש לא פשוט שזו כוונת חז"ל], אז גם העתיד נלקח בחשבון.

ביחס למה שהוכרז מראש.

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/264

בדברים שהוא מביא מדברי האריז"ל יש התייחסות למציאות שדומה למה שכתבת, שאין לאדם את בת זוגו שהוכרזה.

שמתקשרים לברר על מישהו ככה..? דרך מכרים\חברים\רמ"ים או כל דבר כזה... נראה לי לא אובייקטיבי כ"כ

|אי שם בחלל החיצון| 

זה עוזר לבנות את ההערכה הראשונית אליה.

פעם אחת חשבתי (מסיבות מקריות באותו סיפור) שאין צורך בבירורים... אבל בנקודה הזאת נתקעתי.

אבל בגבול, לא לדחוף את האף יותר מדי, גם באמת ברוב המקרים זה לא אובייקטיבי, אז אולי בדרך אחרת לא?

מאות אלפי אנשים מתנהלים כך וחיים באושר ואהבה עד עצם היום הזה. |טאדדאם| |שורק את המנגינה של סוף הסיפור|

ומצליחים טוב מאוד בלי זה !

אבל אני לא טענתי כנגד כל אלו שכן מתנהלים כך... חיה את חייך ואל תפריע לאחרים, והכל יהיה טוב (זו סגולה למציאת זיווג!!!)

פפ

שיודעים לפרגן לאחרים ברוחב לב, (אחרת יכול להיות שרק מטון הדיבור או החוסר במחמאות אנשים יזהרו מלהשתדך, כי בדרך כלל בבירורים אנשים מפרגנים, ואם כאן זה לא כך זה ידליק נורה אדומה)

ומי שיודע שיכול להיות שיבררו אצלו על אדם אחר, צריך ללמוד טוב טוב את הלכות לשון הרע לתועלת.

כי רק במקרים מאד מאד בודדים צריך לספר על הדבר השלילי, וגם כשמספרים צריך להיזהר מאד בדרך האמירה ולא להגזים או לנפח. גם באמירת לשון הרע לתועלת יש כללים מאד ברורים, גם במקרה שמכירים את מי שמברר.

(לדוגמא, אם מישהו רומז שיש בעיה כלשהי אבל לא מפרט, זה לשון הרע גמור למרות שהוא לא פירט מה הבעיה, כי זה גרם לשומע לחשוב שיש בעיה חמורה, למרות ואולי בגלל שלא היה פירוט מה הבעיה)

לי אישית לא יצא להגיד דברים שליליים (אני מקווה גם שלא יצא) אבל זו לא חוכמה, כי רק מישהו אחד ברר אצלי על חברה..

אם אני מברר על מישהי ואני לא שומע עליה דברים שיכולים להישמע כחסרונות,

אז כל הבירור עליה ישמע לי לא אמיתי, ולכן הסיכוי שאני אסכים לצאת איתה ירדו משמעותית.

כי מה לעשות, כולנו בני-אדם, ולכן לכולנו יש חסרונות.

ולך תדע, אולי חיסרון בעינייך זה יתרון אצל אחר, או שזה לא מפריע לו.

בכ"מ, כשהם יפגשו בסוף, הם יראו את החסרונות האלו, אז מה זה משנה,

אם זה קריטי להם, אז הם יחתכו בסוף, ואז יצא שסתם נגרמה להם עוגמת נפש.

ואם זה לא קריטי להם, אז אם תספר את זה בעדינות, אז הם יצאו למרות ה"חיסרון".

מה שכן, צריך לספר עם הרבה טאקט, ועם מחשבה איך השני יתפוס את החיסרון בצורה פרופורציונאלית.

וגם לא צריך לספר את זה כחיסרון, אלא כעובדה יבשה.

לא דברים רעים, אלא להראות דברים כעובדות יבשות.

יכול להיות שהצד השני יאהב.

יש דברים שלא אגיד. הוא יגלה לבד, או שהיא תגיד לו תוך כדי הקשר.

אומרת קצת, בשביל הרושם הראשוני הכללי.

אם אומרים רק "איזה מדהימה" וכו'- לא לוקחים לגמרי ברצינות.

ואני רוצה שיקחו ברצינות את כל הטוב שאני אומרת...

פשוט ביושר.

באמת אני לא אגיד דברים רעים. במיוחד שזה מישהי שאני חברה שלה וגם את הפגמים שלה אני רואה בעין טובה

(עובדה שאני חברה שלה..)

אני חושבת שצריך להסביר מה הקשר שלך לאדם, פרטים דמוגרפיים שלו, לספר על האופי באופן כללי ואולי גם סיפור או שניים שמאפיינים את האדם ועל שאיפות לעתיד באופן כללי (אם יודעים אותם)

אבל חסרונות? לא הייתי מספרת.

אלא אם כן מדובר במשהו קריטי שא"א להסתדר איתו.

לא רואה מקום לשאלה. דברים שלילים יכולים להתפתח גם לאחר הנישואין. ואז מה יהיה? יתגרשו? אין אף אחד מושלם, ושיגלה את אותם דברים בעצמו, הוא די גדול.

האחר יש פתרון פשוט- לתאר אותו בצורה ניטרלית, בלי להביע את דעתך ונקודת מבטך.

אבל מאוד לא פשוט להחליט מה ואיך לספר, מהרבה סיבות.

את סוגרת וורט מחר.

התלבטויות זה תמיד קיים וטבעי

לא צריך כל הזמן להזכיר את זה

כמובן גם לא לומר:כן,מטורף, מעולה. כשזה לא

אני חושב שבפגישות הראשונות בכלל לא צריך לדבר על הקשר עצמו

רק בשלב קצת יותר מתקדם שואלים לא נושבת הרוח

למרות שיכול להיות מאוד שאגמגם קצת לפני ה'טוב'

זו כנות, לא היה גרוע- כי אם כן הייתי אומרת, אם אין התלבטויות בשלב הזה- לדעתי צריך לומר, כי ברור שהטוב הוא- היה לי טוב אני מתלבטת

ברור שאחרי הפגישות הראשונות הרבה דברים לא ברורים, אא"כ הזוג חי בסרט.

ולהגיד אחרי פגישה או שתיים, שאת לא בטוחה, זה לתקוע יתד על הקשר במקום.

מהרגע שמתחילה להתפתח כימיה, אז יש עניין שתהיה כנות.

אם הבחור/ה מתלבט/ת על ההתחלה של הקשר,

אז איך תיווצר כימיה שתאפשר ישירות וכנות??

במידה ויש כימיה ורושם ראשוני חיובי.

לשתף בהתלבטות או להחליט כן/לא, ביני לבין עצמי ולשתף רק בתוצאה (רוצה להמשיך או לא)?

{השאלה היפוטתית, אם כי קרה לי מקרה דומה בעבר}.

תיווצר כזאת תחושה של כימיה ואמון, שאם תשתפי אותו בהתלבטות,

זה לא יתקע יתד על הקשר.

בשביל כימיה חייב להיות גם אמון מינימלי,

וא"א ליצור אמון מינימלי, לאחר פגישה אחת או שתיים.

הכנות המתפרצת שלי, לפחות בהתחלה.

תודה.

יש לכם מה להוסיף?

(לא אני פתחתי את השרשור, אבל זה מעסיק אותי).

ולא לשקר, כמובן..

היא זו שתמשיך להנחות את המשך הקשר. שאר הפרטים הקטנים עשויים להשתנות ללא הרף וחבל. היום הם כך ומחר הם שונים. הניחי להם כרגע בצד וספרי לו על תחושתך הכללית.

מינימום זה כהן גדול חחח

ממה שראיתי אצל אחרים- לא זוכרים הרבה מהחתונה!!

בשביל זה יש את הצלם המעצבן הזה 

ראיתי שלשום את אחותי צופה בזה. למה זה משנה?

רק שאז זה לא היה רלוונטי !! היום זה יותר מדבר

שיר ילדים נראה לי

מה נראה לך, אני רציני או צוחק? |פרצוף זועף| זאת שאלה רטורית.

זאת בדיחה שאמורה להעביר מסר רציני.

זה אומר שהחגיגה ושמלה והבלה בלה בלה סיפקו אותך ואת בעצם בחורה לחוצת חתונה ואם למרות החגיגה והשמלה והמשפחה והבלה בלה בלה הייתה לך צביטה קטנה כשחיפשת מישהו שישתה את הארבע כוסות שלך בלי שאף אחד ישים לב ואמרת לעצמך שאם היית נשואה אז היה מי ולא היית צריכה לשפוך לתוך הסלט סלק, אז את באמת בחורה לחוצת חיי נישואים. 

מחווה כזאת רומנטית

מי עירב אותי כאן

לא זכור לי שהתווכחתי איתה ישירות על זה

נשמע משעשע

בא לי להיות נשואה ולא בא לי את כל הבלגאן של האירוסין והחתונה ולמצוא דירה וכו'

וחוץ מזה אני לא צריכה תירוץ של פסח כדי לקנות לעצמי שמלה יפה.