פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1295)

לק"י

 

אני מקסימום הייתי אומרת שהייתי בסידורים..

רופאים שרוצים לצאת לעשן: "אתה בא לאינהלציה?" 

"יש לך חברותא צעיר או חברותא צעירה?"

אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך.

תמיד כשאח שלי מתקשר אלי מהישיבה

סתם לדבר ולראות מה נשמע

החברים שלו בטוחים שהוא מדבר עם המדוייטת ומתחילים לעשות לו פרצופים\

איזה ביינישים חשדנים!!!

היו פעמים שעברו בחורים, ופתחו עיניים, כאילו אני לומד עם המדוייטת שלי! מה אתם לא רואים שאנחנו דומים בפנים?! כנראה שהם היו צדיקים כ"כ, שלא התבוננו באחותי!

יפה שהצלחת להסתכל עליהם בכזאת עין טובה

כשחושבים על מה שכתבת,הגיוני בהחלט!

גם לי קורה שאח שלי הולך מולי ברחוב ועד שאני קולטת שזה הוא

יכולות לעבור יובלות

העיקר שהוא לא נפגע

דוד שלי גדול ממני בשלוש שנים ואנחנו חברים ממש טובים.
מפה לשם,
כל פעם שנפגשם אנחנו מדברים שעעעווותתת.
ותמיד אנשים שאנחנו מכירים שולחים לנו הודעה אח"כ "מזלטוב, מקום רומנטי..." וכלמיני כאלה
(אנחנו דומים. ואין מצב בעולם שנתחתן יותר מידי לא קשורים )

אז יוצאים לדייטים

במיוחד בבוגרי צבא בעלי..חח שם הכל בבדיחות צבא..

לא קולטים שאין לי מה לדבר עם אחותי כל כך הרבה זמן...

סתם ככה בנות מהסניף מארגנים דברים וזה וזה זורם...

דייט 

לא כולם ירוקים..

בכ"א, מה שהתכוונתי לומר זה שלפעמים זה מתבקש. אדם מביא את עצמו ואת מה שמעסיק אותו,

ולכן לפעמים יצא שהוא ידבר על חוויות מהעבר ובניהם קשרים.

 

אני מסכימה שצריך לחשוב על העתיד ולא להתעסק יותר מידי בעבר, ובכ"ז.. זה חלק מהאישיות שמביאים לפגישה.

ברור שצריך להיות מינון ולא לדבר על זה הרבה.

אם זה קורה מידי פעם- יש להבין ולהכיל.

 

זו ענ"ד.

אם הוא היה מעלה את זה בשלב שאנו בטוחים בקשר- הייתי שמחה שהוא מרגיש כנראה בפתיחות

וזו גם הזדמנות להכיר אותי  (איך אני מגיבה (קנאה?) ) ואותו יותר. 

עד כמה זה תופס חלק מרכזי בשיחה עד כמה זה חשוב לדבר על זה..

לענ"ד כדאי לא לדבר על העבר

אלא להתמקד בעתיד

 

וזה בהחלט יכול להפריע

ואם היה קשר רציני אני אשמח לדעת על זה ממנו, ולא במילה אחת של "יצאנו שנה ובסוף לא קרה כלום".

 

באתי לפגישה כדי להתמקד בה כי היא מעניינת אותי. האחרים פחות מעניינים כרגע.

כמובן הדברים אמורים כל עוד אין לזה השלכות לעכשיו. אם זה חלק ממנה גם עכשיו - הייתי שמח לדעת.

כל מה שקשור בה אמור לעניין אותי.

לגבי בחורים שיצאה איתם זה תלוי:

אם זה עדיין קשור בה והיא עדיין שם - אשמח לשמוע.

אם היא כבר לא שם והיא שמה את זה מאחוריה - אין סיבה שזה יעניין אותה וממילא אין סיבה שזה יעניין אותי.

מה שעבר עליך במהלך היום זה לא אותו דבר כמו בחורים אחרים. כשאתה בקשר עם מישהי אין מקום לקשרים הקודמים להיות גם בקשר הנוכחי (כמובן במסגרת המגבלה שצוינה לעיל).

לא תמיד יעניין אותך הברברת שלה על הש"ל/ הבילוי בקניון, ואותה לא יעניין כל החפירה שלך על הצבא/ כדורגל (רק חלק..).

 

אם הקשרים הקודמים כבר לא חלק ממנה, כלומר שהם לא השאירו אצלה צלקות, היא לא תרגיש צורך לשתף ולספר עליהם.

השאלה (שלי לפחות.. לא יודעת מה לגבי פותח השרשור..) היא איך תגיב אם בחורה תשתף אותך בקשרים שעברו עליה (תרתי משמע ).

 

הבחירה היא לגמרי שלה מה היא תאמר וסתם כך אין סיבה מיוחדת שלא אתייחס לנאמר.

כנראה לא הובנתי מספיק טוב.

כוונתי היתה לומר שאני לא אחטט בדברים האלו מכיוון שאם זה לא חלק ממנה אני כאילו "משאיר אותה בצד" ומתעסק בבחורים שהיתה איתם ולא בה.

מה עוד שישנם אנשים חכמים הטוענים שבזמן שקשר אחד קיים - לא בריא להתעסק בקודמים...

לק"י

 

כל עוד זה לא הנושא היחיד בדייטים, ושלא נראה שהוא היה מעדיף את אחת הקודמות על פנייך.

אלא אם כן היא הייתה מתחילה להשוות.

ואם היה קורה-מניחה שזה היה די מציק לי

עדיף להשאיר את העבר מאחורה,להסתכל עם הפנים קדימה

כמובן,שאם מדובר רק בהערה קטנה של דרך אגב

זה כבר משהו אחר

ואם היה לו קשר ארוך

גם הייתי מעדיפה שיספר אבל רצוי בשלב יותר מתקדם

לפעמים אפשר ללמוד מזה הרבה על הבנאדם.כמובן,כשזה לא ברמה טכנית אלא משהו שהוא עבר...

אצלי לדו',יש דברים שעדיין משפיעים מקשרים קודמים.תובנות חיים מסוימות,מה נכון לי ומה לא.תהליכים בנפש..זה חלק ממני.זה סתם מסבך לספר על עצמי ולנסות לא להגיד שזה מקשרים.

כמובן כשזה  מגיע ממקום בריא ולא משווה,ומנותק...

כגון: אה זה קרה לי פעם עם מישהי, או הייתה פעם אחת שאמרה לי כך, אז אין שום בעיה מבחינתי, ואני אם עושה את זה מידי פעם. (מקווה שזה בסדר)
אבל אם זה חפירה על קשר מסויים ארוך או מסובך ריגשית, הייתי מעדיף בשלב באמת מתקדם.

ואולי הייתי אשמה בזה, שמתי לב (בדייט הראשון) שהוא עדיין תקוע בקשר או בהשלכות שלו... אז ניסיתי לשחרר אותו מזה (בלי קשר אלי), והצלחתי.
אח"כ הוא היה מדבר על קשרים חופשי, זה הציק לי, כי בתת מודע הרגשתי "אחת מ".
לא יודעת. לי זה מציק. גם אם זה לא על חשבוני.

הייתי רוצה לדעת על קשרים מסויימים (אם עדיין יש להם השפעה על המדוייט)

 

לא רוצה שירחיב.. אבל כן לדעת קצת..

 

(נניח, שלא יהיה מצב שנפגוש אקסית שלו ולא אדע שהיא אקסית שלו..)

ואם כך את צריכה גם תמונות..

נראה לי לא שייך.

אחכ יש לזה מקום..

לא שכל שניה בלמתי את פי מלדבר ח"ו לא עלינו על ה"אחרים"....

 

רק ש- זה יכול לעלות בנושאים מסוימים וכו', אם בדבר שהם מדברים איתי עליו ("בישיבה X הר"מ של שיעור ג' עושה בית חם בבית שלו.." עזבו את שאר השיחה).

והוא מבין שזה לא מאח שלי...

 

עם הזמן- נהייתי יותר פתוחה, וראיתי שזה לא מפריע לו (ההיפך, התעניין טיפה).

אבל זה זה גם נותן תחושה טובה שה'פרטנרית' נותנת בך אמון.

 

זה עוזר לי להכיר אותו...

 

גמאני מרבה לדבר על המדוייט ים....

 

אין מה להילחץ, זה רק מיקוד אותי ומבהיר אותי יותר

 

ההיפך, לפי הקשר הקודם ניתן לבדוק אם ישנה הפקת לקחים. ובמודרנה תובנות. ולעתים שינוי גישה בסיסי.

טיילנו בירושלים,וכשאנחנו עוברים ליד איזו מסעדה הוא אומר לי "כאן היה לי דייט עם זאת וזאת, היא הנכדה של זה וזה..." ממשיכים והוא אומר לי "כאן נפגשתי עם הבת של זה וזה..." (המשפחה של בעלי מיוחסת אז הוא יצא עם דייטים בהתאם...)

 

וככה אנחנו ממשיכים, ואני חשבתי לעצמי בהתחלה "יווו, איזה חסר טאקט..." ואח"כ חשבתי לעצמי "נו באמת, הוא באמת חושב שזב מה שמרשים אותי?!" ואח"כ... פשוט נמאס לי...

 

אז לי לא היו הרבה דייטים קודמים, אבל היה לי בחור שיצאתי איתו רציני וכמעט התארסנו לפני כן, והינו מטיילים הרבה בירושלים, אז פשוט התחלתי לשתף את הדייט היקר שלי בכל המקומות שבהם עברנו ובהם עברתי גם עם הבחור ההוא...

 

אחרי שלושה תיאורים מפורטים כאלה הדייט החמוד שלי אמר לי "או.קיי, הבנתי... סליחה..."

 

מה, זה אמור להציק?

אני חושבת שאפילו כדאי.
לא צריך לפרט את כל קורות החיים,
אבל כן לשתף בתובנות, ואיך הבנאדם השתנה בעקבות זה..

בישיבה שלי יש תלמידים כשמתלהבים בלימוד שלהם, הם מתחילים לשיר את השיר הזה תוך כדי הלימוד, כביטוי של אהבה לה'!

אני תמיד אוהב לקרוא את שיר השירים. לפעמים, כשאני מגיע לפסוק הזה, אני מתחיל לשיר את השיר הזה. אני אוהב פסוקים ושירים, שיש בהם ביטויי דביקות!

אני זוכר, כשהייתי ילד למדתי בבית מדרש מסוים. היה שם אחד, שפתאום הוא היה קם תוך כדי הלימוד, ופורש את ידיו לשמים ומתחיל לשיר, " כאיל תערוג על אפיקים מים כן נפשי תערוג אליך א-לוהים. צמאה נפשי לא-לוהים לא-ל חי וכו' ". איך זה השפיע עלי אהבת ה' ודביקות!!!

 

זה מעוות את המשמעות לאוזן

 

אם תמצאי במקום אם תמצאו

מה תגידי במקום מה תגידו

וכו'

לא אהבתי!

 

אחד בלי המבטא הזה...

עם המבטא הזה.
כבר לא מצליחה לשיר את זה עם "תגידו לו".

מכסה על המבטא. יש"כ על הבאת הקישור האחר!

[מעניין שהמדרש שיר השירים, מביא שגם מי שקורא במקום 'אהבתי' 'אויבתי' כלשוון אויב, ה' מקבל את קריאתו באהבה. ככה אני מתיחס לאלו שמשנים את המבטא, שהם גם עושים נחת רוח לה', אם הם לא משנים בכוונה רעה]

זה הורס את כל הקטע של השיר..

זה גם סוג של מסורת ואל תיטוש..

שאלה: גם ריש מתגלגלת ככה היתה מציקה לך?
גם מבטא כזה של תימנים? שאגב זה כמעט אותה הגיה של התנועות..

לפעמים נדמה לי שמסתייגים מהמבטא הדוסי ברמה האישית.. בגלל האנשים.. ולא ברמה האובייקטיבית...

ו- הקישור שהבאת מדהים! יותר יפה מהמקור

ובמיוחד שמתעקשים לשמר אותו

אני רואה בזה כגלותיות

כרצון לא להיות חלק מהגאולה וקיבוץ עמ"י וחידוש הדיבור העברי

 

במיוחד אצל האשכנזים

שמשמרים אותו באדיקות גם בשירים, חלקם גם בדיבור

 

התמנים לא עושים כך

למרות שמאוד דומים במבטא ובהגיה

לא מדברים ככה ביום יום, אלא שומרים את זה לתפילות וקריאה בתורה

 

אם זה מבטא טבעי, שלא מצליחים לדבר בלעדיו, ניחא

אבל שמראש עושים את זה

שזמרים ספרדים (לדוגמת שוואקי, שהוא ספרדי) מתעקשים לשיר ככה 

זאת גלותיות

 

 

זה לא מבטא, זאת שפה אחרת!

גלותי? בטח! לדבר בלשון הקודש זה גלותי. בעיירות קטנות באירופה לימדו את הילדים בחיידר את הא׳-ב׳ עם ניקוד כמו שידעו ועבר מאב לבנו במשך דורות
אבל אנחנו כבר התקדמנו מהגלות הזאת ויש לנו שפה תרבותית, מודרנית ואנחנו אנשים משכילים

״חידוש הדיבור העברי״ פחחח
יהודים דיברו ככה הרבה לפני השפה העברית וגם הרבה אחרי שלא ישאר ממנה זכר. אין גלותית יותר מהשפה העברית.

אבל תכלס, יש בהגיה הזו גם משהו מתוק.

לדבר עברית במקום בלשון הקודש?


*אני מדבר בעברית בלבד

ורק כי אנחנו צריכים שפה משלנו.
שפת קודש- לפחות ברובה.
חוץ מזה שעברית היא שפה מהממת

עברית או לשון הקודש ולהשתמש במילים לועזיות למילים כמו טלפון פיגמה וכו׳?
בסופו של דבר בכל מקרה משתמשים בהרבה מילים לועזיות ובסלנג

עברית- מבוססת על שפת קודש (״לפחות ברובה״)
אז שאלתי: למה לא לדבר בשפת הקודש עצמה ומילים שלא קיימות בלשון הקודש להשתמש במילים לועזיות? ככה א׳ לפחות נשמר את שפת הקודש כמקור ולא עיוות וב׳ בכ״מ אנחנו משתמשים בהרבה מילים לועזיות במקום שהמילים בעברית לא השתרשו..
מה אומרת?

אני שמחה שאנחנו משתמשים בשפת הקודש. והעברית מבוססת על שפת הקודש- לפחות רובה.

מכיר אותו כבר מזמן. שרו אצלנו כמה פעמים בסעודה שלישית. האמת שהוא לא ממש קשור לזוגיות, איך שאני מבין אותו זה שאומות העולם יבואו ויעידו לה' על עמ"י ששמרו את התורה במסירות נפש. כדברי הגמ' בתחילת ע"ז: יבוא לבן ויעיד על יעקב ששמר את התורה וכו' ואנחנו יכולים להוסיף עוד הרבה: יבואו אנשי האינקויזציה ויעידו על עמ"י שדבקו בתורה. ועוד ועוד... כיד הדמיון הטובה.

אבל זה יכול להיות גם אהבה פרטית לקב"ה לא?
חוץ מזה שאין זוגיות גדולה יותר מהזוגיות של כנסת ישראל עם הקב"ה...

 

אם קשרתם את זה לדייטים ...

 

יש רק 2 אופציות:

או שנשברים או ששוברים

 

|והמבין יבין|

 

נשברלי ממכם בנות ירושלים אם ... 

 

לא שאני באמת יודעת מה זה שכפ"צ 

(סתם חיפשתי חרוז ל"תחפץ"..)

 

מוזמנים להמציא השלמות אחרות...

אם יש ריח רע בפה למדוייט?

דבר כזה למדוייט?

וזה קשור לפורום, מה הבעייה?

אני שאלתי בכנות איך זה קשור לפורום.
קיבלתי תשובה (ממך), ובלי קשר זה נראה לי לא שייך לדבר על זה. זה אפילו נורא מעליב.

משחילים את זה "בהפוכה"...ברמז כזה.....

ואם מדובר בקשר בהחלט בשלב מתקדם אפשר להעלות את זה.

רק כשהקשר ממש מתקדם ואת רואה אותו בתור בעלך לדעתי זה שייך..

אבל שתדעי שיש לזה פיתרון,לפעמים זה נובע מאבנית בשיניים,מפטריה בפה או שזה נובע מחיידק במעיים..יש לזה כמה סיבות וכמובן טיפול.

 

ואנחנו אכן בשלב מתקדם אבל עדיין מעט מביך....

 

תודה בכל מקרה לעונים! אם באמת יש אופציה שזה רפואי אני אראה איך 

אני מעלה את זה...

 

תודה ושבת שלום (:

אם יש שדכן וכו', מדברים איתו - זה יותר קל, ומבקשים ממנו בדרך מתוחכמת להעביר את המסר לבחור - נגיד, שידבר איתו על איך שיצא, שהשדכן ישאל אותו איך התארגן, "ייתן לו טיפים", יזהיר אותו בצחוק כזה - "ושלא תעז לחשוב שדאורדורנט זה תחליף למקלחת, כן? דאורדורנט זה א-ח-ר-י מקלחת! וכמובן - מי פה וצחצוח שיניים לפני כ-ל דייט, חסר לך שאני מגלה שלא ציחצחת לפני, כן?".

או משהו בסגנון...

 

זה בהנחה שלפחות מהצד המשדך את לא מתפדחת, ושהוא בעל טקט ותחכום דיו כדי להעביר לו את זה בצורה שאין בכלל סיכוי שיחשוב שאת זאת שהעברת את המסר...

 

ב"הצלחה!!!

לפעמים זה משהו בכבד אפילו...

במקרה כזה, (שזה לא נובע מאי צחצוח) זה יכול נורא לפגוע בבחור במידה ותדברי איתו על זה..

הנזק גדול בהרבה מהתועלת.

אבל אפשר לנסות למצוא דרכים אחרות שדרכם הוא יבין בלי שיפגע. ואכמ"ל.

(האמת ששם זה היה בעל,ועדיין)

אני מאוד רגישה וקשה לי עם זה,ולכן אשמח אם...שיצא כאילו זה קושי שלך,לא בעיה שלו

בשביל זה יש שעון  

כשאני חושבת על זה,יש לי חברה שמציעה לי מסטיק כמעט כל יום

יכול להיות שהיא מנסה לרמוז לי משהו? 

מקווה שלא...

היה חשוב לכם לדעת על זה מראש???

באופן ספציפי, אם הסדרות הן באמת צנועות, אין בעיה באופן תיאורטי - רק שמבחינה טכנית, בבית שלי ברור לי שלא תהיה טלוויזיה, וגם האינטרנט- יהיה עם רימון ברמה כזאת שלא בדיוק ניתן לצפות בסדרות.

 

גם בשביל שנהווה דוגמה חיה בשביל הילדים שלנו בעתיד, וגם בגלל שבלתי אפשרי האינטרנט שיש היום בעולם. אם הייתה אשרות לחיות בלי אינטרנט, אז אולי הייתי הולך על זה, אבל העולם היום כבר התקדם ודי חייבים אינטרנט - אז מתקדמים אבל בזהירות גדולה.

 

לכן, מבחינה תיאורטית לא הייתה לי בעיה, אבל מבחינה מעשית - לא הייתה דרך לעשות את זה בבית שלי

 

לגבי אם היה חשוב לי לדעת את זה מראש - אם זה סדרה באמת צנועה, ובלי בעיות של קללות/מסרים רדודים מידי וכו' - אז לאו דווקא הייתי חייב לשמוע את זה על ההתחלה. אולי עם התקדמות הקשר, באופן טבעי...

גברת פלפלת?

והסיבה הכי משמעותית לזה שראיתי אותן זה שהסדרות יחסית לסדרות האחרות הן צנועות..
עכשיו לא יוצא לי לראות ב"ה מה גם זה לוקח המון שעות מהחיים שלי..זה היה סתם שיתוף.
טוב לשאלה נראה לי אם הייתי בן לא היה מפריע כל עוד זה נחלת העבר ובבית בעתיד זה יהיה אחרת (ללא טלויזיה ) ..וכל מה שנאמר כבר מעליי ^^^^^

זה מאד עקרוני אצלו כדי לאשר הצעה.

הייתי רוצה לדעת מראש.

ומי שמפריע לו..אני באמת הייתי רוצה להבין,מה מפריע?עצם זה שאני רואה סדרה(ולא משנה אם היא צנועה)?או בעצם ההתמכרות ובזבוז הזמן?

ל-ך טוב עם זה?

את מאמינה שזה עושה לך ולנפשך טוב?

את עולה עם זה?

את צריכה את המנוחה הזאת?

את מרגישה שאת מי שאת יותר טובה עם זה ולא בלעדי זה?

 

 

וכו' וכו'..

 

ממליא את תגיעי לפגישות עם עצמך ולא עם התשובות שיתנו לך כאן.

 

בהצלחה!

על חשבון זוגיות משפחה זה עניין שלך והתמודדות שלך

כדאי להתחיל להתכונן עוד לפני

 

את האופציה הראשונה...בחור דוס ותמים.

על השאלה השניה,זה קצת נגד..אבל הכל תלוי עד לאיפה הוא הגיע בתקופה הזאת..יש כמה גבולות מבחינתי.

אני אישית אשמח לבחור שלא עבר את כל זה..ובא מבית טוב ולא יצא עם חבר'ה  רעה,שהיה תמיד בחברה נפרדת וכו'..למרות שאני מעריכה את מי שהיה 

שם וחזר לעצמו..אבל לא יודעת למה לי אישית זה מפריע..(ויצאתי עם 2 בחורים כאלה בעבר)

אני שייך לסוג השני שרשמת וגם מעניין אותי לדעת עד כמה זה מרתיע בנות.ץ

לא אמרו את זה סתם. כולנו עשינו במהלך חיינו דברים שאנחנו לא גאים בהם מי יותר ומי פחות (גם מי שבא מהסביבה הכי דוסית זה לא אומר שאין לו יצר הרע!!)

כאשר אני יוצאת עם מישהו אני מנסה להכיר את האישיות שלו ולא לשפוט אותו ולפסול אותו על דברים שעשה בעברו והם לא רלוונטיים עכשיו.

בקשר לשאלה מה אני אעדיף- לא יודעת, לא חשבתי על זה.

מתי לספר- האמת שזה מאוד אישי. אני מניחה שהרבה בנות יגידו שהן היו רוצות לדעת על זה בשלב הבירורים (ממי ששידך). אני חושבת שאכן עדיף לספר על  זה בשלב הבירורים כי אתה לא יודע עם מי תיפגש ויכול להיות שהיא הייתה מעדיפה לדעת קודם.

 

צריך לוודא שהבנאדם יציב. לא?

לכן צריך לפתח איתו קשר לפני שמתחתנים- כדי להכיר את האישיות והאופי שלו ולדעת האם הוא יציב.

שעבר תהליך, כי יהיה לי משעמם איתו אם הוא תמים על.
רוצה תמים הבחינת שלם ולא בבחינת פתי.

לדעתי אם אלו דברים כמו שמירת נגיעה וכאלה (דברים שיש להם איכשהו השלכות גם על הת הזוג, להגיד בהתחלה).

וכן, אם היתה לו חברה, היה מפריע לי, אבל זה תלוי מתי זה היה, ואיזו סוג חברות זאת היתה.

אבל לא היה עם אף אחת עד הסוף... 

וגם במי שבאמת חזר בתשובה.

הכל תלוי באדם עצמו, בכמה הוא אמיתי ושלם, וחזר באמת.

מעבר לזה- לא אני אלוקים שאחליט אם יש אמת באפשרות לחזור או לא.

ואלוקים החליט שכן, כך שאם הוא באמת חזר בתשובה-

אין לי מה להוסיף בנ"ל.

מצד אחד.. אני לא רוצה מישהו שידבר עם כ"כ הרבה בנות (ברמה של שחנ"שים זה מוגזם.. אלא אם כן הם היו בקשר.)

 

מצד שני- אדם שסטה קצת וחזר לדרך הישר זה בסדר גמור מבחינתי (ושם אני כנראה צריכה לקחת בחשבון שכן היה בקשר עם בנות)

 

אני חושבת שאם היתה לו חברה. אולי זה היה טיפה מפריע, הייתי שמחה לשמוע עליה (שלא תהיה דמות מסתורית). אבל בכללי לא אפסול מישהו בגלל זה. 

עדיף...

ולכתחילה מעדיפה דוס תמים 

א. מה היא עכשיו.

ב. מהן שאיפותיה לעתיד.

שני אלו הרבה יותר משמעותיים (ורלוונטים) מאשר מה היא היתה פעם.

 

ולתגובה בהרחבה:

אדם שמעולם לא ראה בת אין זה ערובה לכך שהוא בחור תורני רציני.

לא הבנתי את השאלה הראשונה. הוא דוס יותר חזק או שחוק?

עוד שאלה: מה הכוונה לא תמים? הולך בלילה לשדוד זקנים? או במילים אחרות, מה את מצפה מ"תמים"? שלא שמע על המושג אשה מימיו?

אין טעם לספר על רגעים של ירידות בחיים מיד בתחילת ההיכרות. זה יוצר רושם ראשוני מטעה ותדמית שלילית על הבנאדם למרות שהוא יכול להיות אחד המקסימים אם לא הכי...

כשמספרים בשלב מאוחר יותר זה מניח את העובדות במקום יותר פרופורציונאלי בראש מאחר שאתה כבר יודע מי עומד לפניך...

 

אז מתי כן יפריע לי העבר? כשהעבר מתמשך גם להווה או לעתיד כפי שקורה בחלק מהמקרים. אז הוא בהחלט משמעותי. אז כנראה גם נכנסת ה"שחיקה" שעליה דיברת ושאר הדברים שנשמעו מבין השורות.

אגב, אצל כאלה המוגדרים חוזרים בתשובה זה אחד הדברים שהכי חשובים לברר. זה שאדם מגדיר עצמו "חוזר בתשובה" זה לא מעיד אוטומטית על כך שהוא אברהם אבינו. והכרתי מקרים כאלו...

 

לגבי השאלה האחרונה:

א. מה הכוונה חבר/ה? גם מדויטים קודמים נקראים חברים?

ב. חשוב לי לדעת איפה היא היום. כנ"ל.

ג. לשים את הדברים בפרופורציות המתאימות. כנ"ל.

 

בהצלחה!

כבר אקבץ את הפרקים..שבת שלום!

אהבה אמתית לקחה מא-קיח מספר ראשון,

אז זה יוצא כפול..

שבת שלום ובהצלחה לכולנ"ו.

בלב איש ועצת ה' היא תקום..

ה' מתכנן לנו דברים קצת אחרת..

אז תחליטי אם זה נכון לגבייך

בעיני,יכולות להיות לזה כמה אפשרויות:

 

א. חששות ולחץ שלפני קבלת ההחלטה

ב. פחד מחתונה

ג. אחד הצדדים בקשר עובר תקופה עמוסה וזה משפיע עליו גם מבחינה רגשית

ד. בתחילת הקשר התרשמת מחלק מסויים באישיות שלו וכעת את מתחילה לגלות בו גם צדדים אחרים

 

לפעמים זה שלפני השכל היה פחות מעורב- והרגש הוביל.

 

לפעמים זה פחד מקבלת החלטה- וזה מוביל לכאלו מצבים- כדאי לזהות ולא לוותר על זה.

 

לפעמים זו אכן נובע מנורת אזהרה מהבהבת, שמשו פה לא באמת תקין לחיים אמיתיים יחד.

 

הכי חשוב- זה לבדוק מה זה,

 

כי לא כדאי לפספס אם זה נובע מפחד (לעיתים רק של אחד הצדדים, ואז זה משפיע על השני..)

צריך לבחון כל סימן שאלה לגופו

ואם צריך גם  הפסקה לשבוע כדי לחשוב וגם להתגעגע

פחות מובך ויותר כנה, לטוב או לרע..

אבל נראה לי שהזמן פועל לטובתך לא משנה איך זה יוצא בסוף..

זה נכון שחשוב לצאת מספיק זמן כדי לראות הרבה צדדים ולהכיר לעומק.

אבל הרבה פעמים זה יכול להביא דווקא למצב לא טוב.

כי יש דברים שברגע שמתחתנים והכל כבר מוחלט ואמיתי אז פשוט מתמודדים עם הקשיים.

לעומת זאת יש דברים שאם רואים אותם לפני הם מפחידים ואפילו יכולים לגרום לניתוק הקשר, סתם.

וזה יכול לקרות המון לזוגות שיוצאים יותר מידי.

 

וצריך לדעת את זה. גם כתתחתני[עם האדם המתאים לך] תיהי בטוחה שיהיו ירידות.

צריך לדעת ולהבין שהם יעזרו לכם לעלות.

ושזה דרך שהקב"ה רוצה שתעברו. לא משנה מה תהיה ההחלטה בסוף..

בכל אופן ממש בהצלחה!!!

זה די מצוי לדעתי. וגם יש לי ניסיון בזה.

אבל זה שפתאום אין אמון בבנאדם - זה קיצוני.

חוששני שכדאי מאוד ללכת למישהו מקצועי לייעוץ.

 

(לפעמים כדאי ללכת יחד)

אני לא יודעת כמה זמן את נפגשת, אבל יש לי חברה שהיתה מאוד נלחצת מפגישות (והיא ממש לא טיפוס לחוץ באופן כללי). זה עבר לה עם הזמן (לא שאני מאחלת לך שתצטברי הרבה נסיון!). אבל מה שרציתי לומר הוא שכנראה את לא לבד.

לק"י

 

לא יודעת אם התפדחתי, אבל הייתי בלחץ (לפחות בחלק מהפעמים).

כשחיכיתי לבחור הקודם שיתקשר בפעם הראשונה פשוט רעדתי פיזית בידיים.

 

אז את בחברה טובה

הייתה תקופה שלקחתי הפסקה בין היתר בגלל זה

אבל לדעתי השבירת קרח הראשונית בטלפון היא הכי משמעותית,אצלי אם השיחה בטלפון לא "זורמת" אני אפילו לא מתקדם לדייט.

מקווה שזה לא ניצלו"ש

ל-מה אתם קוראים שיחה זורמת בטלפון? 

מעניין אותי לדעת כי לפעמים אני מזהה פערים גדולים

יש כאלה מבחינתם מספיק לקבוע פרטים טכניים 

יש כאלה שממש מחפשים לפתח שיחה שלמה של חצי שעה לפחות

אופס, נראלי שקצת עניתי לעצמי על השאלה

בכל זאת,מעניין אותי לדעת

 

 

הכוונה בשיחה זורמת שמבררים קצת יותר פרטים מאשר טכניים.אומנם בסיסי ביותר אבל לראות שאין פערים גולים יותר מדייי

היא לא באמת מראה על האדם.

 

ועלמא- תזכרי ששני הצדדים לחוצים. ואל תתני ללחץ לעצור אותך.

גם אני נלחצתי מטלפונים. אולי תשימי רינגטון מרגיע? יכול לעזור.

שיחה לפני דייט שעה ועשרים(כשהיייתי צעירה ותמימה) ואז בדייט פשוט שנינו הבנו שאין בינינו

שם קשר..זה היה סתם בזבוז של רגשות שלי.

אני מעדיפה לדבר שיחה נעימה אבל ת'כלסית ולדבר נורמלי בדייט.

זה מזכיר לי משו דומה (רק שאצלי זה היה באסמסים,בדייט  הרגשנו מיד  שזה פשוט לא קשור ואני חושבת ששתינו למדנו את הלקח

 

אני נותנת קצת לשיחה לזרום ואז אם הבחור לא שואל אז אני שואלת אותו מתי ניפגש...

 

אני לא יודע אם לרשום לצערי או לא 

זאת סיטואציה לא טבעית, -את אמורה לבלות עם בנאדם שמעולם לא הכרת.

לכן הלחץ והחששות לגיטימיים.

לדעתי זאת סיטואציה שמלחיצה את רובנו, ואולי עצם הידיעה על כך, ירגיע אותך.

את בנאדם. שווה. ולא קרה כלום גם אם גמגמת בטלפון, וגם אם היו שתיקות בפגישה. וגם הצד השני לחוץ. אולי יעזור לך לשנן את זה.

ושוב, הסיטואציה הזאת לא טבעית!!!

צריך לזכור את זה.

 

ואני ממש מבינה אותך...

 

גם אותי זה ממש מלחיץ, ובקושי אני מצליחה לאכול משהו. 

 

גם אצלי הלחץ הזה לא תורם לצאת עם אנשים חדשים אז חשבתי על משהו שיכול לעזור (ב"ה הקב"ה מסדר לי בין קשר לקשר הפסקה דיי ארוכה). 

 

אז אני קונה משהו קטן חדש לעצמי כמו בגד חדש, תכשיט, צעיף... ואני משתמשת בו פעם ראשונה לפני שאני יוצאת לדייט.

 

אותי זה משמח.

בס"ד

 

כיף לדעת שזה לא רק אני..

 

הלכתי לדייט. הרגשתי כאילו אני הולכת לסופר.
ולא היו לי הרבה מאוד קשרים.

לא בטוחה שזה יותר נחמד.

אבל צריך לקחת את זה כדבר טבעי ורגיל וגם לצחוק על זה עם אנשים זה עוזר (בפרט עם צוחקים על זה עם המדויט/ת)

כל אדם צריך שתהיה לו אינטילגנציה רגשית ולא משנה אם הוא גבר או אישה. 

 

אני יכולה לנסות להסביר שלפעמים מרגישים שזה לא מתאים ודווקא בגלל שלא רוצים לפגוע,

מנסים לדחות את השיחה "הארורה" הזו.. (לא שזה מצדיק, כמובן..)

יכול להיות שאותה בחורה בדיוק התייעצה עם חברה שלה בטלפון ולכן לא ענתה לך.

הרבה פעמים זה כי עוד מתלבטים(המקרה השני...הראשון סתם לא יפה)

 

בשורות טובות

דבר ראשון ברור שבנות צריכות להיות רגישות. אין פה בכלל שאלה..

אבל עלמה שכתבת-לחתוך בהודעה זה נראה לי באמת לא יפה.

על הטלפון: קורה מצבים שאי אפשר לענות. למשל בשיעור או שלא נמצאים ליד הפלאפון.

לא אישי פשוט קורה שלא עונים..

אני יצאתי פעם עם מישו שלמד בישיבה וענה לי לטלפון ולהודעות רק בהפסקות[פעמיים ביום כזה]..

בקשר לחכות שתתקשר ואז לחתוך-אז יש דעה שאומרת שצריך לחכות שהבחור יתקשר ולא מנומס להתקשר

אני אישית חושבת שאם כבר החליטו אז עדיף להתקשר ולהגיד וזהו.

 

ומקווה שכשתצא עם הבחורה המיועדת לך אז היא תהיה מספיק רגישה ונורמלית...

בהצלחה!!!

לרגע שבנים צריכים להיות רגישים יותר.
אנחנו צריכות להיות רגישות ועדינות בדיוק כפי שנדרש מכם.

זה שמלמדים אתכם קצת להתנהג בטאקט, זה רק כי מטבעכם קצת חסר לכם, ורוב העולם בהנחה שלנשים אינטילגנציה רגשית גבוהה יותר.

ברור שישנן בנות שצריכות ללמוד להתנהג.
(אבל סתם בסוגריים,אני חתכתי קשר ארוך(!) בהודעה, דווקא מרוב רגישות. אח"כ אחרי שנימקתי והסברתי וכו" דיברנו בטלפון. והוא הבין את זה. הוא הכיר אותי. אבל מה שאני רוצה להגיד כאן, זה שזה לא תמיד בהכרח נובע מחוסר טאקט.)

באמת מצטערת בשבילך על איך שהתייחסו אליך.

ובלי קשר, אני חושבת שצריכים להשמיד את המושג "לחתוך" מהלקסיקון שלנו. (מכה על חטא, גמאני משתמשת בו) ולא כל שכן "לזרוק", בגלל הקונוטציה השלילית. אנחנו לא באים בקטע של לזרוק ולחתוך, אנחנו באים לקשר בשביל לבדוק שהוא אכן מתאים, לא מתאים? מפסיקים. חבל על הזמן והאנרגיות וכו".

ושוב, באמת חבל לי שהן התנהגו ככה. יש מעט בנות שלא יודעות שגברים בוכים בלילה.

בעז"ה תזכה לאישה רגישה ומקסימה.

בהחלט יכול להיחשב כ'לזרוק'.

אני ממש מבינה את ההרגשה הלא נעימה הזו של להגיד מצידך את ה-"לא".....

 

לכל אדם צריכה להיות רגישות בסיסית ועוד יותר רגישות כשמדובר ב"לחתוך" אחרי דייט (אפילו אחד...)

 

שלא נזדקק יותר למצבים כאלה!! אמן!!!

 

בשורות טובות

כבר פעמיים קרה לי שאני "רודף" אחרי הבחורה כדי להבין האם מתכוונים להמשיך או לא. מתקשר, שולח sms, אבל כנראה שהיה להן דברים יותר חשובים מאשר לענות לבחור שיצאו איתו אם ממשיכים. אגב בשני המקרים זו היתה עילה מספיק טובה מבחינתי לחתוך אע"פ שזה לא היה בתכנון. אין הרבה דברים שאפשר ללמוד על בחורה דרך הדייטים, אבל התנהלות הוגנת ומתחשבת זה מדד שאפשר וחשוב לשים לב אליו. אז בנות (או בנים שגם מתנהגים כך), קחו את עצמכם בידיים!!!

לפעמים כדאי לדון לכף זכות. 

 

קרה לי לא פעם שבחור התקשר אלי אחרי דייט לשאול מה קורה ולא יכלתי לענות. 

במידה והייתי על יד הטלפון ויכלתי לשלוח SMS, הודעתי לי שאני לא יכולה לדבר ואתקשר יותר מאוחר, 

אבל גם היתה פעם שלא הייתי בכלל ליד הפלאפון כמה שעות טובות וראיתי כמה שיחות שלא נענו. 

במקרה כזה, ברור לי שברגע שאני רואה את השיחות שלא נענו אני אחזור אליו, אבל נראה לי שקצת התמכרנו, ולהגיד ש"לא הייתי ליד הטלפון" נשמע כמו תירוץ, אבל יש עוד כמה כאלה בעולם, מה אפשר לעשות?!

 

ברור ברור ברור שצריך להיות רגישים בנושא הזה, ואחרי דייטים, או כשאני יודעת שבחור צריך להתקשר פעם ראשונה, אני כן משתדלת להיות זמינה, (וגם אם עדין התלבטתי בקשר להמשך, עניתי ואמרתי לו את זה) אבל לא תמיד זה אפשרי, מה לעשות, כולנו בני אדם, ובמקרה הנ"ל באמת שלא יכלתי להיות עם הפלאפון. 

 

רק כדאי לשים לב, שזה לא תמיד נובע מהתנהגות לא מתחשבת כמו שכתבת, וכמובן שא"א להכליל לגמרי.

 

 

לא לענות לטלפון או להודעות במשך שלושה ימים זה חד משמעית חוסר התחשבות וחוסר טאקט. לדבר כזה באמת שאין הסבר (עם כל הרצון לדון לכף זכות).

זה כבר נשמע קיצוני!! באמת לא נעים

 

יש לי חיים,קורה שאני תקועה ולא יכולה לענות

וגם אז אני משתדלת לחזור להתקשר כמה שיותר מהר

גם לחברות שלי אני לא מסתכלת כל השיחה בעיניים...

לעיתים, הבחור יראה את זה כמו ביישנות של בת ישראל צנועה וחסודה, מה שרק יוסיף לך נקודות...

וכמובן, שעם הזמן והתפתחות הקשר זה אמור באופן טבעי לרדת לאט לאט..

זה עדיין לא כ"כ נעים כשבן אדם מדבר איתך ואת מסתכלת על דברים אחרים.. אני לא רגילה לזה כשאני מדברת עם חברות או משפחה

זה כללי אצלי עם אנשים. 

אולי זה עניין של ריכוז, ואולי פשוט קשה לבחור את אחת מהעיניים, ותכל'ס אי אפשר להסתכל על שתיהן..

מזוית - זה עוזר נראהלי

אבל לא נראה לי שהבעיה אצלי זה ריכוז

אחרי הכל זה דייט... אז יש אולי... איזשהו לחץ או אוירה לא רגועה, לא רגועה כמו כשאת מדברת עם אמא שלך...

סוג של משהו שמפריע לריכוז.

 

 

לק"י

 

לאט לאט נראה לי שתתרגלי.

תתרגלי את זה- כל פעם להסתכל קצת יותר.

ולא חייבים להסתכל לו בעיניים כל הזמן.

לק"י

 

בסה"כ הוא זה שיודע על ההתקדמות שלי בנושא מראיה ולא משמיעה..

זאת הסיבה שאני מוצאת את עצמי תוך כדי הדייט מעסיקה את עצמי עם הידיים

(אל דאגה,רק בדייט ראשון,אח"כ זה עובר...)

עד שגיליתי שאני לא היצורה היחידה שעושה את זה,גם בנים עושים את זה לפעמים 

תתפלאו,גם להם יש רגשות 

 

בעיני,כל עוד הקושי הזה הוא רק בהתחלה

וכל עוד את מצליחה לשמור על קשר עין בחלק מהזמן,זה בסדר גמור

פעם ניסיתי להרגיע את עצמי אז אמרתי ככה:

אם הוא בעלי אז יהיו לי מספיק הזדמנות להסתכל לו בעיניים

ואם לא-אז מה זה משנה?

 

ועוד רעיון,עכשיו ראיתי שכתבת שאת יושבת מול מישו בפגישה

אפשר בפגישות הראשונות לצאת לפארק ואז לא תשבי בדיוק ממול

אלא ליד\בזוית

שהיה כתוב בו שאם את מסתכלת למישהו בנקודה שבין הגבות הוא חושהת שאת מסתכלת לו בעיניים ואת מלאת ביטחון.

מבין את זה היטב. לי זה ככה עם כל האנשים. רק כשאני מרגישה בנוח אני מסתכלת בעיניים. זה עניין של זמן. את יכולה פשוט לספר לו שזה מביך אותך. לפעמים זה עוזר להרגיש יותר בנוח כשהצד השני מבין.

אבל איך אפשר להסתכל רק על הנקודה שבין הגבות בלי להסתכל בעין עצמה?

זה דורש יכולת מיקוד מטורפת

 

|רצה לקבוע תור אצל מומחה עיניים|

 

אבל לא גבוה מידי כי אז הוא יתהה מה קרה לשיער שלו

נראה לי זה משהו באופי. צריך רק להשתדל שזה לא יהיה בקיצוניות.

(יצא לי שיצאתי עם אנשים ולא זכרתי איך הם נראים מרוב שלא הסתכלתי עליהם.)

ישלי חברה שאני מכירה כבר נניח אמממ 3-4 שנים ורק אתמול גיליתי שהעיניים שלה תכלללתתת

כי רק אתמול הסתכלתי עליהם.

 

אבל אצלי זה כי ישלי דפקה.

אני לא מתרכזת אם אני לא רואה את השפתיים של מי שמדבר.

מורות, חברות, חברים, אבאמא, אחים-

כולם-

שפתיים. אוטומטית.

אני יכולה לפעמים להסתכל לבנאדם בעיניים כמה זמן וזה יהיה מביך אחרי כמה זמן וזה סבבה כי באמת יש בזה משו מביך ואינטימי.

אבל כשמדברים?

או יותר נכון- כשהוא מדבר איתי?

אני פשוט לא אצליח להתרכז במה שהוא אומר

(אני לא מתפדחת, דווקא הבנים מתפדחים.)

 

אל תחשבי על זה בכלל, כמו שאת מדברת עם חברה ומסתכלת עליה חופשי כי את לא חושבת על זה, כך גם אל תחשבי על זה בפגישה...

תנסי להתגבר על זה, עם תרגילים עם חברות ומשפחה.

ובטח שזה קורה לעוד אנשים, אבל יש כאלה שאצלם זה בולט.

 

שימי לב שבזמן שאת מנסה לגשת לזיכרון העיניים של יסטו מעצמן לצד שמאל, זה טבעי ונובע מצורת פעילות המוח .

ככה יודעים אם מישהו ממציא או לא..  אם הוא ניגש לזיכרון או לדימיון.. 

 

אלא אם כן הוא מכיר את הטריק.. חח

זה הרבה יותר ייתן את עצמך מאשר אם כל הזמן תחשבי כזה, לאן אני צריכה להסתכל עכשיו ומה הוא חושב וכו'.. 

 

אם תהיו אתם עצמכם, כך יותר בקלות תיפתחו אחד לשני וכך תכירו באמת, ואז..

 

לא תצטרכו לדבר כי מספיק שתשבו ותסתכלו אחד לשני בעיניים..

 

בהצלחה אחות!

כמובן עם השתדלות מצידך

וזה עובר כשיש זרימה.

נתתם לי חומר למחשבה..

אגרת הרמב"ן:

"..עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ..."

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F

 

זה מעניין? מ-ש-ע-מ-ם!
אה, זה חלון לנשמה.. אז זה אומר שאני נמצא בנשמה שלה? כי הדבר היחיד שאני רואה זה ההישתקפות של עצמי
לא מעניין.
וזה גם מרגיש מוזר


זה רק גורם להרגיש פוזל

פייסבוק זה לא סיבה לפסול בפירוש לא.....

לפני הרבה זמן.

אני שמח שלא יצאתי אתה.

(היא סברה שאני פחות דוס בגלל זה)

מה גם שאני לא נמצא בו כבר.

ולדעתי בעניין הזה מישהו שמשתמש בפייסבוק זה קצת כמו מישהו שמעשן. לא פסלתי על זה (בעצם ל אעל שניהם) אבל זה מוריד מהבנאדם בעיניי.

ותכלס גם כי אני לא חושבת שזה מקום גרוע.

 

ולא קרה לי גם שפסלו אותי בגלל זה.

ואם מישו פוסל אותי על זה אז ב"ה שפסל. 

ואל תשאלו אותי "אז למה את לא מוחקת..." זה כבר דיון אחר.

ובאמת שאני לא כ"כ מעוניינת שלבחור 'שלי' יהיה פייסבוק.

לא פסלתי על זה, אבל זה כי הוא בכלל לא היה פעיל שם...

 

אפשר לעשות בפייסבוק? 

ואני יכול לומר שמבחינתי הפייסבוק לא פחות טוב מהערוץ מבחינה מסויימת..

בפייסבוק את יכולה להגיע לאנשים לדבר עם חילונים,לקרב, לקדם את האדיאולוגיה שלך, לעזור בהמון תחומים..

 

 

פשוט כמו בכל דבר, יש גם סיכונים. בפייסבוק הסיכונים רבים יותר (לדעתי).

שוב, לא יודעת אם הייתי פוסלת על זה, פשוט לא כל כך שמח לי עם זה.

גם לי יש פייסבוק..

תלוי איך משתמשים בו,אני נמצאת שם בהרבה קבוצות טובות ,יצא לי ללכת להפרשות חלה ,קברות צדיקים והרצאות בזכות הפייסבוק

וגם יש לי דודים בחו"ל שרק ככה אני בקשר איתם ורואה תמונות..

 

בהחלט זה דבר לפסול עליו,

במיוחד אם יש לה שם חברים.

ובמיוחד אם היא עשתה לייק על דברים שלא לעניין, והמבין יבין..

 

כי בטח שלא אמרתי.. תראי עשית לייק על דברים לא לעניין.. 

אם זה בלי תמונה ורק עם חברות בנות, אז ניחא.

 

לדעתי אם הייתי בת,

הייתי פוסל רק על עצם ההימצאות שם כי זה מקום מלא בעייות צניעות,

אז איך אפשר להשאר שם?

אבל לבנות שיש להן רק חברות בלי בנים בפייסבוק אז אין בעיה..

ברור שעדיף שלא יהיה בכלל..אבל שתדע שיש לי חברות דתיות וחזקות שיש להן..

אם לך אין חשבון, ופייס ככ פסול בעיניך. איך אתה יודע מי החברים שלה בפייס ועל מה היא עשתה לייק?
איך נכנסת לקיר שלה?
וגם-אם אין תמונה איך אתה יודע אם זה היא או אחרת?

על כך נאמר- קשוט עצמך תחילה

מניסיון עם קרובים שאתה לא היית שש לאשר,
הם לא מעידים עלי כלום,
(חוץ מ-את מי תפגוש באירועים משפחתיים)

בעיני, עצם הבדיקה, לא מכובדת

נקודה מצוינת!!

לק"י

 

מכירה אנשים טובים ודוסים שיש להם..

ואם שואלים אותי אני אומר שיש לי.

פייסבוק זה  כלי בדיוק כמו מכונית, טלפון, פלאפון ועוד התפתחויות טכנולוגיות. האם מישהו יעשה בכלי הזה דברים טובים או רעים זה תלוי בבחירה החופשית שלו.

כלי גבר

סתם הפאנצ'ר

פשוט לא.

 

והסכמתי..

ודווקא היה נחמד, אבל אח"כ הבנו שעדיין לא.

ואחד שגם רצה אבל הבהרתי בצורה עדינה ונחמדה שזה לא מתאים-

אפילו פרגנתי לו וזה.. דווקא מצא חן בעיניו 

 

מה שחשוב ברגעים האלו זה לפעול ברגישות אך עם אסרטיביות ביחד.

ועוד לפני שבכלל יצאנו באופן רשמי.

 

זוועת עולם. נורא לא נעים.

הוא לא הסכים איתי והתעקשתי.

אחרי חודש הוא ניסה לחזור והייתי מאורסת

פעם אחת, הסכמתי להמשיך, וסתם נמרחתי בקשר, שלא התאים.

והתשובה היא - כי לא רוצים לוותר כל כך מהר, כי מאמינים שיש לזה סיכוי למשהו רציני יותר.

מה עשיתי? הסברתי ושיכנעתי , כן זה מצריך סבלנות, ומאוד הערכתי אותו על העקשנות.

מה עשו לי? הסביר לי ואמר לי שחור על גבי לבן - לא, אין סיכוי. קיבלתי וזהו.

מנומקות.

 

עד כמה שאפשר.

 

במקרה הכי גרוע אומרים- אינטואיציה. המילה המקודשת. 

למדוייטות שלי לשעבר. קצת אולי. כי זה חשוב לדעת. אבל אני רוצה שהאישה שלי תרצה אותי אם בלי 'לעשות לי טובה'. לכן אני לא משתדל לשכנע יותר מדי. מה גם כמו שאמרו זה לא כ"כ עוזר

לא ממש התווכח אבל ניסה להבין יותר ממה שהייתי מעוניינת להסביר..

 

בסוף כשראיתי שהשיחה נמרחת אמרתי לו שכדי שנסיים את השיחה.. וכך היא הסתיימה.

וזה לא עזר כמה שהייתי נחרצת ואסרטיבית...

פשוט לא עניתי לו כמה ימים, ואז שלחתי סמס שזה פשוט לא נראה לי מתאים וחסל.

כמובן שאחרי כמה זמן של שקט הוא ניסה שוב לחזור :X

מה הייתם חושבים אם היו מציעים לכם (אנשים שונים) את אותה הצעה הרבה מאוד פעמים (במקרה שסירבתם כל פעם)? ומדובר במישהו\י שישנה היכרות שטחית בינו\ה לאנשים ממשפחתכם, ובין אנשים ממשפחתו\ה לאנשים ממשפחתכם.

 

~~המשך יבוא~~

זה נורא מושך לנסות את זה, אתה בטוח שזה איזשהו סימן אלוקי וכאלה...
ומהנסיון שלי, זה לא מוכיח כלום. כי במקרה, עם שניהם לא היתה כימיה ברמה שזה כאב...
אם השאלה שלך היא איך נפטרים מההצעה הזו, זה או לצאת איתו ולהגיד שניסית וזה לא קשור, או להמשיך להתעקש שזה לא שייך עד שיתייאשו ממך...

פשוט זה משעשע כמה פעמים אנשים לא קשורים הציעו את אותה הצעה.

 

פעם אחת - וזה מקרה ממש ביזארי - כשרציתי לברר על מישהו אחר, הבחור אצלו רציתי לברר - רצה להציע את חבר שלו (זה כבר יוצא דופן באופן מספק לסיפור אחד). אך נחשו מי זה היה!

 

התכוונתי לשאול האם הייתם חושבים שהבנאדם המוצע "מסדר" שיציעו אותו. כי חששתי שאולי זה נראה כך (לא שיש לי משהו לעשות בנידון... אא"כ פונים אליי קודם כמו במקרה למעלה, אז אני יכולה לומר שאין טעם להציע..)

(ומה שכתבת בסוף זו המחשבה הראשונה שהיתה לי על זה.)

 

העבירו לו את התשובה?

היית ברורה בתשובה השלילית?

 

מצד שני, מעולם לא ביקשתי מאיש להציע את זה... הקצת באסה היא שזה עלול להיראות שכן. ממ, סתם נזכרתי בזה. לא כל-כך נורא. נחיה

ביררתי, ובאמת הבחורה יזמה את כל הפניות.

פעם אחת הציעו לי בחורה משלושה כיוונים, אבל זה היה במקרה, כי מבחינה חיצונית מאוד היינו מתאימים.

אותו צבע שיער, אותו גובה בערך, שנינו עסקנו בחינוך, היא היתה דוסית אני נחשבתי דוס, היא גדלה בעיר וגם אני, היא חפשה בחור בישיבה שאני לומד בה. דברים כאלו, אבל באופי היינו שונים. "כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב".

שכנראה הוא מנסה צד ג' בכל מחיר..

יש בחור אחד,

 

שכמה וכמה אנשים הציעו לי מכל מיני כיוונים-

 

ואני יודעת שהוא יודע מזה,

 

ואני ממש, אבל ממש לא מעוניינת.

 

פשוט- מסיבה לא ברורה היו כמה אנשים שחשבו על זה...

או מה הכלה רוצה? פשוט? עמוס? קיטשי? פרחים? חרוזים?... אם תתני יותר אינפורמציה   אוכל לעזור בעז"ה. (גם גיל הכלה לעיתים משפיע.... בהצלחה.

די קל להגיד שהכלה רוצה קיטשי כלומר ברכה עדינה אבל יפה כזאת, לא עמוסה אבל כן מקושטת... היא יחסית צעירה (תחילת שנות העשרים)

(אני לא מתה על תוף אבל זה היה מהממםם)
עם ציור של ביה"מק, ופשוט קישוטים בגווני חום-זהב-צהוב-כתום-אדום.
מהמם ממש.
(עם טוליפ, נראלי)

ובכללי-
תחרות, חרוזים.
היא רוצה לתלות את זה אח"כ בבית או לא?
יש גם לקנות מדבקה שקופה שכתובה עליה הברכה...

סתם,
נראלי חנויות לחומרי יצירה של דוסים..

ועל טפט א"א להדפיס

(איך אני מתבאסת מזה כאילו אני צכה להכין אני ויצירתיות רחוקים מאווד אחד מהשני.)

לק"י

 

אולי אפשר להדפיס בחנות של צילומים, הדפסות וכדו'.

על איזה משטח- תוף, שקף, לוח עץ, שקף בתוך זכוכית ממוסגר, 

לקישוט-פרחים יבשים, חרוזים, פנינים, עלים,

את יכולה להיעזר באתר של יצירה כאן בערוץ 7, חזותי, עבודות יד, ולקבל רעיונות.

בהצלחה!!

יש נוסחים של ברכות כלה בהם הכלה אומרת הקדמה ארוכה

ובסוף לא מבקשת כלום. רק תשימי לב שיש הגיון בנוסח שאת כותבת.

 

ובקשי ממנה את השמות המלאים.
הכי חשוב‎ ‎

או שאצלו כותבים _ בן _?

עוד שאלה- באיזה דבק הכי טוב להדביק את השקף/חרוזים?

אפשר סתם דבק ביג.

בס"ד

 

 

ראשית כל - תשאלי את הכלה איזה נוסח היא רוצה

(יש הרבה באינטרנט. את יכולה פשוט לשלוח לה קישורים והיא תבחר..)

 

כמו שכבר כתבו לך אפשר לקשט בכל דרך. מה שאני עשיתי:

לקחת קרטון כלשהו וגזרתי ממנו עיגול (בעזרת מכסה של סיר \ קערה)

הדפסתי את ברכת כלה בצורה של עיגול - קטן יותר מהקרטון. (צריך לבחור גופן יפה וברור. לפעמים גם את זה נתתי לה לבחור...)

פשוט שמים בוורד עיגול ומסדרים בתוכו את הטקטסט, או דרך תיבת טקסט וכו'

 

מדפיסים - אפשר גם בצבע בורדו\כחול כהה וכו' ולאו דווקא בשחור.. תלוי גם בעיצוב מסביב

מומלץ לשים בלמינציה - או לחילופין לבחור מראש נייר יפה (או גם וגם)

 

לוקחים את הקרטון ומדביקים עליו עיגול נייר לבן בצד האחורי

גוזרים מבד חגיגי עיגול גדול מעט מעיגול הקרטון. מורחים דבק פלסטי על הקרטון ומדביקים.

(מומלץ מאוד סטן או בד דומה. אפשר כל בד חגיגי ויפה, או בד חלק + בד תחרה מלמעלה באותו אופן)

מדביקים את התפילה במקום הרצוי - לאו דווקא באמצע.

אם רוצים ולא יצא כ"כ יפה מאחור מדביקים עוד נייר עגול מעל (בחלק האחורי)

מקשטים איך שרוצים - טוליפ, חרוזים (אפשר גם בדבק פלסטי), תחרות... אפשר גם מסגרת תחרה מסביב

 

נהנים מהתוצאה.. מזל טוב!!

 

[תחפשי באתר היצירה - יש שם כמה דוגמאות יפות...]

 

מצרפת שתי תמונות שלי - שאני עשיתי לחברה לפני שנה.

[סליחה על העיוותים בהעלאה]

 

 

 

 

אומנם לא יצא לי לעשות עדיין ברכת כלה, אך כן עשיתי משו עם רעיון דומה.. הכנתי קישוט לבית של "אשת חיל"..
אני מצרפת פה תמונות כך שתוכלי לראות..

הבסיס הוא משטח מקרטון מצופה בצבע זהב, קניתי את זה בחנות של חד פעמי, זה בעיקרון מיועד לחינות..
על הבסיס שמתי מן דף כזה שנראה כמו תחרה, גם הוא במקור משמש כבסיס של מפית יפה מתחת לאוכל, וכן, גם אותו אפשר למצוא בחנויות חד"פ..
באמצעה של מפית התחרה הדבקתי את נוסח ה"אשת חיל" (או ברכת כלה במקרה שלך..) אותה עשיתי במחשב, כמו ש'אילה שלוחה' הסבירה..

את עיגול האשת חיל תחמתי בשני סוגי חוטים מיוחדים. החצוני הוא זהב והפנימי הוא מן אבנים שקופות מנצנצות כאלה, קצת דומה לקריסטל.. (גם כאן את יכולה לגוון, לשדרג, לשים פנינים, או כל רעיון אחר..)

בכדי לשדרג את כל העסק הדבקתי במקומות מסוימים אבנים קטנות ועגולות בצבע ורוד עתיק. אלו אבנים שאת יכולה למצוא בכל חנות יצירה בכמה שקלים..20131105220446.20131105221059.jpg.jpg20131105220758.jpg

* בכדי שהיא תוכל לתלות את זה בבית כדאי ליצור לולאה משאריות של חוט הזהב ולהדביק מאחורה בחלק העליון..

כמו כן אפשר להוסיף הקדשה מאחורה..

וכמובן לעטוף יפה עם צלופן וסרט..

זהו, זוהי כל התורה כולה...

מוזמנת לשנות, לגוון, לשדרג, וכו'...

בהצלחה גדולה!!!  שיהיה במזל טוב ובשמחות בעז"ה!!

לקחתי רעיונות מהאתר ממדור פסיפס-עבודות יד (יש עבודות מקסימות) וגם מרעיונות שהעלו פה בפורום דומה .

 

בעקרון עשיתי על זכוכית (משיופת מהצדדים כדי שלא תהיה חדה) וקישתתי עם חרוזים, אבנים ופרחים מחנות יצירה וחוט ברזל של שרשראות, את הברכה הדפסתי על שקף למדפסת והדבקתי מאחורה (כדי שלא יראו את הדבק צבעתי את הדפנות באקריליק סגלגל באופן עדין) והדבקתי אותיות מעץ (גם מחנות יצירה) צבועות באקריליק סגלגל "ברכת כלה".

יצא ממש מרשים ומיוחד.

(בעז"ה אעלה לאתר לאחר החתונה...)

 

כדאי שתישאלי אותה איזה סגנון היא אוהבת כי יש המוווון וכל אחד מיוחד בדרכו (זכוכית,מראה, פסיפס, בדים, תחרות, תוף מרים, סלסלה וחרוזים)

אני חושבת שכדאי ללכת על כיוון של משהו שאפשר אח"כ לתלות בבית.

 

בהצלחה, ותהני מכל רגע.

אבל אם יש - באמת לבדוק בדיוק בדיוק שכתבת אותם מדויק, כבר ראיתי ברכת כלה שהייתה שגיאת כתיב בשם... זה לא הוסיף הרבה... (וזה היה משהו לא כמו רואי ורועי אלא משהו בסגנון טמר במקום תמר...)

רק שמחות!!!

על מה חתכת ואם זו רק היתה התקופה שגרמה לכך.

אם זו רק התקופה אז יתכן מאוד שכדאי לך לנסות.

מקסימום-תגלי שהוא תפוס או לא מעוניין..

כתבת שהייתם קטנים וזאת לא הייתה תקופה מתאימה

אז הגיוני שהחיתוך היה על סמך חוסר בשלות

תחשבי על זה קצת,אולי כדאי לנסות

יש מצב שהוא מעוניין , במיוחד בגלל שאת היית הצד החותך