פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1311)

מאחד שהיה שם ונגנב לו גם... מעניין אם זה אותו אחד..

מן הסתם לכמה אנשים נגנבו הארנקים ותעודות זהות.

צריך המון זהירות בדברים האלו.

גם במקומות תורניים. ואולי אפ' במיוחד.

גנבים יודעים שאף אחד לא נמצא ומנצלים את זה.

לק"י

הרי כל מי שהולך למשרד הפנים זה כי הוא מתחתן

עבדתי בחופש בתור קופאית.

יום אחד הצטברו הרבה משלוחים והיה צריך לצאת ולפזר אותם..

הבוס היה רחוק ממני אז הרמתי קצת ת'קול ואמרתי:"***, צריך לצאת לשידו.. אאהה.. למשלוחים".. וואי נשפכתי...

איך חברות שלי בעבודה צחקו עליי...

(מי שלא הבין:באתי להגיד שידוכים..)

לק"י

מזכיר לי שבדירה של המדריכות באולפנא היה שלט על השירותים שבצד אחד היה כתוב- תפוס (ואולי בתוספת של+מספר כלשהו), ובצד השני- פנוי, רגיש ורומנטי (וגם אם לא זה בדיוק, זאת הייתה רוח הדברים ).

בס"ד

הלכתי עם חברה להצהיר בבית הדין ולא הודענו למורה שלא נגיע..

והוא מתקשר לכל בת שלא מגיעה בלי הודעה מראש [הוא באמת לא התקשר היום, מוזר משהו...]

אז באמצע שאנחנו אצל הפקיד שם הוא מתקשר אלי, אני עונה.

הוא שאל איפה אני אז עניתי לו בבית הדין אז הוא בשיא הספונטניות "את מתחתנת?"

אחרי זה חשבתי שהייתי צריכה לומר לו "כן, מחר, מה לא קיבלת את ההזמנה?? אני אתלונן בדואר"

אבל עניתי לו בצורה יבשה כי גם ככה התבלבלתי לגמרי...

"לא. אורי ואני הלכנו להצהיר".

אבל היה משעשע למדי

[והאולפנית שלי אחת הלא בלחיות! זה סתם כי זאת אני ]

לא כל מי שהולך לפסיכיאטר הוא עם דכאון,

וממש לא כל מי שעם דכאון יש לו נטיות אובדניות...

רק בישראל סובלים מדכאון 5.5% מהאוכלוסיה. (כל הפולניות? )

עוד עיון קצר בנתונים מגלה שמחקרים סוברים ש16% מהאוכלוסיה יסבלו מזה במהלך חייהם.

לא כולל דכאון אחרי לידה.

לק"י

לפסיכיאטר.

כדאי לבדוק כל מקרה לגופו, ולא לפסול מיד.

יש אנשים מקסימים שטופלו/ מטופלים, וחבל להפסיד את הקשר איתם רק בגלל זה..

לא "כולם צריכים פסיכולוג"...

ולאידך - מה פתאום רק כאלה הולכים לפסיכיאטר (ולפעמים הם יכולים לקבל עזרה קבועה שמורידה להם את הבעיה)..

טיפול פסיכולוגי?נראלי  שהייתי מסכימה

כמובן,הייתי מוודאת מראש שכבר טיפלו לגמרי בבעיה

שהבנאדם הספיק לצמוח מאז

למה?בעיני, זאת לא בושה ללכת לפסיכולוג

להפך,לפעמים אפילו צריך הרבה אומץ בשביל ללכת ולטפל בבעיה

בלי לטאטא אותה מתחת לשטיחים

ובכלל,מכל קושי אפשר לגדול ולהפוך להיות אנשים עוד יותר טובים

טיפול פסיכיאטרי? לא!

למה? קשה להסביר,זה פשוט מעורר בי רתיעה

לא. לא רק אנשים במצב נורא מגיעים לפסיכיאטר. 

ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר הוא שפסיכולוג עובד בעזרת הנפש- שיחות ובירורים ועבודה פנימית במקרים שבהם יש בעיה בנפש. 

פסיכיאטר עובד בעזרת חומרים כימים שמשפיעים על המוח- כי יש בעיה באיזון המוחי. כמו שאם יש בעיה בכל מקום אחר בגוף. כדורים פסיכיאטרים לא שונים מאנטיביוטיקה.

ואני אישית בזמנו הייתי מטופלת אצל פסיכיאטר- למרות שפסיכולוג אמר לי שאני בריאה בנפשי והוא לא רואה סיבה שאני אהיה בטיפול פסיכולוגי- וכל הבעיה היא רק באיזון במוח שהכדורים סידרו. מהרגע שהפסקתי את הטיפול התרופתי (או ליתר דיוק מהרגע שהוא התחיל להשפיע) הייתי בריאה ושלמה בגופי ובנפשי.

ולא. לא מגיעים לפסיכיאטר רק במקרים של מחשבות אובדניות ודיכאון חמור או בעיות נפשיות קשות. מגיעים בכל מקרה שהפסיכולוג מאמין שמקור הבעיה הוא יותר פיזיולוגי- נוירולוגי ולא רק נפשי (או בכלל לא נפשי)

צאו מהדעות הקדומות שלכם! 

לפיתרון/התמודדות . 

לא תמיד נכון להסיק מדרך ההתמודדות שנבחרה על חומרת הבעיה.

למשל, יש אנשים שיותר אוהבים להתעסק עם מה שיש להם בתוך הנפש ובבירור עצמי, ויעדיפו לפנות לפנות לפסיכולוג על בעיות שרוב האנשים לא היו מוצאים צורך לפנות לטיפול כל שהוא.

יש בעיות לא כ"כ חמורות, אבל יש להם טיפול תרופתי, ומי שמוסמך לתת אותו הוא פסיכיאטר (לעיתים גם רופא משפחה, אבל הפסיכיאטר הוא מומחה יותר בתחום זה).

יש גם אנשים עם בעיות חמורות, שלא תמיד יכולים להעזר בטיפולים. 

ויש גם אנשים שיכלו להעזר בטיפולים, אבל בחרו שלא להעזר בהם.

אולי "התמודדות".

התמודדות עם מורכבות מסויימת בחיים.

אבל כאשר הולכים לטיפול כל החיים - וזה לא הולך להגמר, כי ככה זה האופי,

אני כבר תופסת את זה ככלי עזר חיוני להתפתחות נפשית ועבודת ה'.

אין בעיות, יש רצון להתקדם, והרצון התובעני הזה כשנפגש בנפש האנושית המורכבת, דורש לפעמים אוזן קשבת מנוסה.

(לא מנסה להכחיש - יש בזה המון אתגר.

בסדר, לא מתאים לכל אחד)

אני נמצאת במקום השני - קשה לי עם מי שלא עבר טיפול פסיכולוגי רציני...

לגבי כדורים/פסיכיאטר:

מובן מאליו שעושים מה שצריך.

יש תופעות ומצבים שהם פיזיים נטו - כמו שיש כדור הורמונלי לבלוטת תריס, למשל, אז יש ציפרלקס לאיזון הסרטונין.

ויש מצבים שהכדור מאפשר להתחיל להתמודד עם מציאות מורכבת או עומק גדול מדי.

לפעמים דווקא הרתיעה וההמנעות מהכדור - יוצרים נזק גדול הרבה יותר (מכלים את הכוחות שלך עוד לפני ההתמודדות...).

מעטים הם הנצרכים לטיפול שכזה, באמת. רובם סתם מפתחים מידי הרבה רגשות ותלות. אם על כל דבר הולכים לפסיכולוג- אז יש כאן בעיה. שרק היא בפני עצמה צריכה טיפול...:-/

אם אכן הייתה לו בעיה משמעותית? מאוד?..לא יודעת. לא נראה לי, תלוי מה מצבו, ובכלל השאלות האלה מכוונות אל תשובה אחת ויחידה, שניתן לאמר אותה בחד משמעית: כל מקרה לגופו.

לק"י

השאלה- מה החומרה של הבעיה, אם זה מטופל או לא, אם זאת בעיה שהייתה בעבר או כרגע וכו'.

[ואגב, "טיפול פסיכולוגי" זה דבר מאד מצוי היום. לפעמים סתם עוזר לשחרר איזה "פקק" בגיל הצעיר.. וגם "פסיכיאטרי" זה שם כולל להרבה דברים]

כי אין כללים,

מעניין אותה לדעת מה החברה פה היו עושים..

ולשאלה:

אני לא יודעת,

לא עמדתי בסיטואציה הזו,

אבל אני מניחה שיש מקרים שהיה לי קשה לקבל,

ויש מקרים שהייתי מסתדרת עם זה מצויין...

יש הרבה אנשים שטופלו ודווקא בגלל זה הם היום הרבה הרבה יותר בריאים מנפשם מהרבה 'בריאים' אחרים..

בדיוק כמו שיש חוזרים בתשובה שהאמונה, הקשר עם ה', והתורה אצלם הרבה הרבה יותר משמעותית ובמקום נכון מהרבה דתיים מבית.

כמובן שבשתי הקטגוריות יש כאלו שלא יצאו לגמרי ממה שהם היו בו וזה עדיין משליך הרבה (במובן שלילי. לא כדחף קדימה) על מקומם היום. שאז זה באמת תלוי כמה את/ה יכול להכיל אותם. לפעמים זה גם תלוי במה את/ה בעצמך עברת..

מה שבטוח זה לא לפסול אף אחד סתם על רקע ה'יוחסין' שלו והעבר שלו מתוך סוג של גאווה שקרית שאני יותר טוב סתם כי לא הייתי שם ו'רשמית' זה נשמע יותר טוב.. דרך אגב, בגלל זה הרבה נמנעים מלבקש עזרה והבעיות שלהם רק מחריפות, וזו גם אחת הבעיות שלצערנו יש במקומות מסויימים בציבור החרדי. כדאי לנו כמה שפחות לחטוא בזה ושנזכה להסתכל על כולם כעל בני אדם.

בס"ד

אבל לא הייתי נמנעת.

[אגב, מה ההגדרה לטיפול פסיכולוגי? יש אנשים היום שהולכים לפסיכולוג על שטויות סתם כי הם צריכים אדם לדבר איתו. ויש ששולחים אותם סתם... כנ"ל פסיכיאטר. ואני מכירה סיפורים גם לצד הזה וגם לשני.].

למה שתשארי בודדה? את רוצה לצאת בסתם או להתחתן ?

ובגדול אני לא יודעת אם אני רוצה עכשיו באמת להתחתן,מרגישה שזה צריך בירור אמיתי...

לא רצית הציעו?

לא יודע מה לענות, אבל אני מבין אותך. אנסה בכל זאת לומר משהו.

ב״ה הקב״ה חנן אותך ביופי ואל תתייחסי לזה כדבר רע. ברגע שאדם שם לב רק ליופי שלך, את תשימי לב לבד שזה לא מתאים. אדם אמיתי ישים לב לתכונות/מידות הטובות שיש לך באמת ועל זה הוא ישים דגש (ואפשר לראות את זה ע״פ אם הוא מקשיב לך ולא חולם כל הדייט).

ככה לי נראה מניסיוני הדל, מקווה שעזרתי.

השאלה אם בכלל לנסות להיפתח לאנשים שמנסים ליצור קשר

כי אף אחד אחר לא (אולי ההורים אם הם מכירים אותך טוב).

דרך אגב, אם לא תנסי, לא תדעי אף פעם. אני לא יכול לתת לך עצה כי רק את יודעת באמת מי את, אבל לדעתי אם יש אדם שפנה אלייך ונראה לך שהוא אדם טוב, למה לא לנסות?

גם אנשים שאני מכירה קצת ויודעת שהם בסדר אבל לא באמת מכירים אותי או יודעים עליי משו.

ואם את יודעת על מישהו שהוא בסדר, תנסי, ועם הזמן תגיעו לקשר עמוק יותר.

אף אחד לא מכיר את השני בלי שהוא עבר איתו זמן ביחד, זה לא עניין של מספר דייטים אלא של חוויות משותפות.

וכמו שאמרו מעלי- תנסי.

מי שמתייחס לזה, או נותן לכך משמעות מידי גדולה, בדייט, או בכלל, מתרחקים. 

שמעתי פעם סיפור, לא זוכר ממי...

על בחורה צדיקה שנראית ממש טוב, שבפעם הראשונה שבחור חתך איתה קשר היא התחילה לבכות.

היא אמרה לו שהיא בכתה כי זאת הפעם הראשונה שבחור מצליח לחתוך איתה קשר, למרות המראה שלה.

אני יודע לספר רק על עצמי, לא על ביינישים, צדיקים, דוסים וכו' (אגב, אם למישהו יש חילוק טוב בין דוס לצדיק - אשמח לשמוע..)

קשה לי להאמין שהייתי סוגר רק על בסיס מראה חיצוני, אבל לא עמדתי בניסיון הזה עדיין.

אני ודאי מודע לזה, אבל זה תנאי בעלמא, לא על זה בונים בית.

יש לי חבר (בייניש מישיבה מאוד רצינית) שזרק לי לאחרונה שאת רוב הקשרים הוא חותך על מראה חיצוני, אבל זה הוכחה לכיוון ההפוך..

אגב, בתגובה לחלק מהאנשים פה, הייתי מציע אותו לכל אחת מצד המידות וטוב הלב שלו..

אצל גברים דברים עובדים אחרת, אז נא לא לשפוט, כמו שגברים לא שופטים בנות על צניעות.

אם את רוצה (או מתלבטת אם) להתחיל את הדרך שלך להקים בית, תעברי את הבירור שאנשים עוברים כשהם מגיעים לשלב הזה, כמו שיש באלף שרשורים בהיסטוריה של הפורום הזה, ותבררי טוב טוב אם האנשים שמציעים לך הם אנשים עמוקים או שטחיים, אם ירצו אותך בגלל המראה שלך או בגלל המידות הטובות שלך.

עצה שלי, תעבדי דרך שידוכים ולא דרך אנשים שמתחילים איתך. יש לי חבר שהתחתן ככה, אבל בשבילך נשמע לי שזה לא הכיוון, ולו בגלל שאת תמיד תחשדי בו שהוא התחיל איתך, וכנראה גם המשיך, בגלל המראה החיצוני.

זהו, שיהיה לך בהצלחה רבה!

שתזכי להקים בית נאמן בישראל, על עדני הקדושה והטהרה!

אשריך שאת לא מתפתה לכל השקר החיצוני הזה..!

והאמת שאני לא חושבת שצריך להגיע באמונה שהפעם זה זה.

להגיע עם פתיחות להכיר אדם, להקשיב הרבה, ואז לאחר הפגישה לחשוב כמה סיכוי יש שזה אכן המיועד...

בזמן הפגישה עדיף להיות משוחררת, מקשיבה, קולטת כמה שיותר. 

העיבוד בא אח"כ.

ולהפך, כשבאים מראש בדימיונות שזה זה,

בלי להכיר אפילו זה סתם חוסם, ממלא בדמיון ולא משאיר הרבה מקום להכרות אמת.

בהצלחה

לק"י

אין לי הרבה עיצות, רק תזכרי שזה בסה"כ בנאדם, ויש מצב שגם הוא מתרגש או חושש..

תנסי להנות מלהכיר את הבנאדם החדש, מקסימום תבלי ערב עם מישהו.

וכמו שסבתא שלי הייתה אומרת- "שאם זה זה- שהקב"ה יקרב בינכם..."

בהצלחה

ושתפגשי את הבחור הנכון בזמן הנכון בעז"ה!

ב"ה היה טוב תמיד לפני אני ממש לחוצה וחוששת ובסוף אני מגלה שהשד לא נורא כ"כ  

                               הלוואי שימשיך ככה בעז"ה

ולמה הוא לא עשה צבא? בגלל בעיות רפואיות? אידיאולוגיה?

לפי דעתי זה לא אמור להפריע לך, אבל תבררי אם זה עם עצמך.

ולמה באמת הוא לא עשה צבא?

לגבי הצבא אם ממש מפריע לך צ ררי למה הוא לא עשה.
יכול להיות סיבל רפואית והצבא לא מקל על אנשים שרוצים להתנדב...(לא מנסיון אישי, אבל נסיון של חברים...)

אני עוד לא יודעת למה הוא לא עשה צבא.

נראה לי שאת זה אפשר לברר רק איתו, לא?

איך בודקים מידות של בנ"א?

אולי זה באמת לא בדיוק מי שחלמת...אבל תנסי..

שיהיה בהצלחה אמיתית

פער בגיל - זה בסדר גמור.

צבא - יש הרבה בחורים טובים שלא עשו צבא.

דמיונות וחלומות - יכולים להיות מציאותיים, אבל לא חייבים לדקדק בהם..

אחזור על מה שכבר כתבו כאן: העיקר הם המידות. אפשר להתפלל על זה שה' יכוון אותך כרצונו.

עם חששות קלים אני חושבת להתקדם בעניין אבל-

אני לא יודעת מה עכשיו, איך מבררים? מה צריך/רצוי לברר?

|פעם ראשונה. חוששת. מרוגשת...|

או במילים אחרות- מה התהליך?

איך מבררים?

עם זה ששידך אם זה רלוונטי, או שתקבלי ממנו טלפונים של חברים/ר"מ של הבחור ותבררי איתם.

תחשבי מהם התכונות החשובות לך בבחור,

נק' שקריטיות לך עוד לפני הפגישה איתו (שאם הן לא מתאימות- חסכת פגישה).

והדרך לברר את אותם הנקודות:

מציעה לך לבקש קודם שיספרו לך על הבחור בכללי.

ככה תוכלי לראות מה אומרים דבר ראשון- כנראה תכונה בולטת, מה אח"כ וכו'..

שאלות שעוזרות לבירור טוב-

למה זה היה נראה לך מתאים? (שאלה לשדכן)

מה הוא מחפש? גם מעיד על הבחור..

אחרי השאלות האלה את יכולה לברר ספיציפית על התכונות שחשובות לך.

כך לא תקבלי רק תשובות כמו: הוא שמח? כן! הוא רגיש? וודאי! אלא קצת יותר פירוט.

ובקשר לשרות הצבאי- זה זמן טוב לברר את הנק' למה הוא לא שירת בצבא. אם ידעו לענות לך..

קחי הכל בנחת בהצלחה!

עושה קצת סדר בראש.

אשמח לקבל עוד עצות.

בעקרון הציעו לאחד ההורים שלי. אם זה מתאים להציע לי.

בדרך כלל הבחורה עצמה מבררת או ההורים?

בדרך כלל למי מציעים קודם?

לק"י

לפעמים מציעים דרך ההורים, ולפעמים ישר לילד.

ולגבי הבירורים- תעשי מה שנוח לך: מתאים לך לברר בעצמך- מעולה.

את צריכה עזרה בזה- אפשר לבקש מההורים או ממישהו אחר לברר בשבילך (אחרי שתגידי לו מה חשוב לך לדעת) או להדריך אותך בעניין הבירורים.

ולגבי הצבא- את יכולה לשאול את מי שהציע, למה הבחור לא עשה צבא.

המון הצלחה

קצת לשבת עם עצמך ולחשוב באמת מה את מחפשת מה קריטי ומה פחות מבחינת המידות והתכונות שלו ומבחינת המחשבות שלך לעתיד המשותף. קצת להכניס את החלומות לכלים ולהיות יותר סגורה על עצמך. לא כדאי לך להתבזבז סתם על כל הצעה שמציעים כי למרות שהוא לא כמו שרציתי בזה ולא בזה ולא בזה- סוף סוף אולי זה זה.. לא צריך מסננת ברמה של נפת קמח בהכשר הבד"ץ אבל כן באופן כללי שתדעי מי לא מתאים. הפתיחות טובה מאוד והלוואי על כולם ככה. אבל אם זו סתם פתיחות ראשונית מנחיתה מגובה החלומות על ירח המציאות אז בד"כ אח"כ את עלולה לא להבין למה את יוצאת עם אנשים שבכלל בכלל לא מתאימים לך רק כי מישהו חשב שיש קשר כלשהו על פי דמיונו.

סתם הקצנתי. אבל ביקשת עצות אז כתבתי מה שהרגשתי מקריאת השרשור

בהצלחה רבה ממש ממש!! ושתזכי להקים בניין עדי עד של אהבה ושל תורה!! בקרוב!

לק"י

כדאי לברר טוב, ואז להחליט.

בס"ד

שיהיה רק שמחה ואושר!

איזה טוב ה'!

א. תק' חגים כיפית ומשחררת ובמיוחד בסוכות:

* טיול שאווה עם חברות

* שמחת בית השואבה במכון מאיר, בשיתוף עם ישיבת מצפה רמון- היה טוב.

* שמחת תורה עם חברות טובות בירושלים- מכון מאיר ובערך חצי שעה ב"מרכז"

פעם ראשונה שהייתי גם בהקפות של ספרדים (שמחת תורה- "יש, יש!!" )

* קצת מהקפות שניות במכון מאיר (כי ב"בית הרב" זה סכנת חיים )- חוויה מרוממת במיוחד! אלפי אנשים שרים שירי קודש!! 

ב. אנשים טובים שאכפת להם ממני, וזה כ"כ לא מובן לי מאליו..

ג. חזרה לשגרה, שבע"ה תהיה מבורכת ותחילת שבוע במדרשה

ד. עדיין לא התחתנתי, ב"ה

שתהיה שנה מלאת בבשורות טובות בע"ה, ושנצליח להבחין בהן!

וידוי,

שקראתי שזאת השבת חתן שלך קצת לא הסתדר לי

כי ידוע שלא מתחתנים בחול המועד

וחתונה ביום שישי בצהריים? 

אחרי זה נזכרתי שאתה אשכנזי

זה בסדר?

זה יותר מפסדר

אושר ועושר!!! המון שמחה ונחת, והצלחה גדולה גדולה..

איזה טוב ה'!!!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל!

כי אני מרגישה שזו באמת המטרה..כל השאר אמצעים לקדם אותה...

אני אבין כל אחד שרואה את השאלה הזאת ולא עונה..

אלה דברים שביני לבינו ית',

אלה הדברים הכי אינטימיים שיש לי..

חלומות לרוב, כידוע, הם תוצאה של מה שהטריד או העסיק אותנו במשך היום. לכן לא מאוד מפתיע חלום כזה שמגיע כאשר אתה הופך בנושא ללא הרף במחשבותיך בשעות העירות, ובואפן משמעותי של מחשבות לשנות גישה.

זו דעתי לפחות..

ולא סתם רב את אחד מצדיקי הדור שמקובל על כולם

אין מקום לספיקות זאת לא שאלה שדרוש בשבילה רב שיכיר אותו אישית

כי אולי זה באמת סתם מחשבות, ואולי כדאי שיעשה הטבת חלום או משהו אחר.

וכדאי לו להתייעץ על זה עם מישהו שהוא סומך עליון ולא רק עצות וירטואליות מאנשים שלא באמת מכירים את כל הפרטים של הסיפור.

אם אתה חושב שזה סימן משמים תנסה דרך צד שלישי, מישהו שמכיר אותך ואותה (לא מהתקופה שהייתם יחד) לא זה שהכיר בניכם שיציע לה בתמימות אותך..

בהצלחה

אתה שאלת את הרב דוד אבוחצירא שאלה  והוא ענה לך תשובה בלי קשר לחלום אתה צריך לעשות את מה שהוא ענה לך כששאלת אותו  יש לו דעת תורה הוא צדיק אמיתי  אם תלך בעצתו  ולא תתייאש רק תבורך  וגם בת זוגתך

אחי השאלה היא לא אם החלום היה סימן מהשמים או לא(לדעתי רוב הסיכויים שכן) לא זאת הנקודה אתה עשית  בשכל שניצלת את האמונת חכמים שלך ושאלת את הרב שיש לו דעת תורה אמיתית ואני חושב שאתה צריך ללכת בעצתו

אם תלך בעצתו לך תפסיד זה בטוח ובדוק

אתה נותן תחושה שהיה פה משהו אמיתי שרק בגלל הפחד שלה הוא לא מצליח.

אבל יתכן שזה בדיוק הפוך. משמים יודעים שזה לא מתאים,

ומשמים נתנו לה בלב פחד וספקות ואת ההחלטה לבטל כי זה באמת לא הזיווג.

עכשיו, יתכן שמה שכתבתי לא נכון אליבא דאמת, 

אבל הוא יכול להיות נכון. 

ולכן אתה צריך לנהוג בהגיון.

אתה מרגיש שהשתדלת ברמה סבירה ומספיקה, סמוך על ה' שמה שיהיה זה הכי טוב בשבילך.

יכול להיות שגם בסתר ליבה השתנה משהו בנתיים

מה יכול לקרות? מקסימום אם בכ"ז יצא שזה היה בניגוד לרצונה תתנצל ותספר את החלום.

אני מאמין לדברים כאלה. אחי, ה' איתך. ואם יש לך ספקות תשאל שוב את ר' דוד אבוחצירא

כמה מהמגיבים טענו כאן ש"יכול להיות שיום אחד היא תחזור"

רבותי, אל תתנו לו תקווה!

אתה חייב לעזוב אותה במחשבתך לגמרי ולעבור הלאה.

חבל על הזמן שעובר עד שתמצא מישהי אחרת.

נכון שקורה לפעמים שמתחרטים, אבל זה נדיר, ואין טעם לחכות לזה.

אתה צריך להתייאש וזהו.

(וסליחה שאני בכלל לא מתייחס לחלום, כי לי ברור שהוא נובע מהמחשבות שלך, אבל זה רק דעתי)

איך היא הגיבה לביטול אירוסין?

אם גם להם זה קשה-

אולי תדבר עם אח/אחות שלה או מישהו קרוב שינסה להוציא ממנה את הסיבה ואולי יוכל לעזור לה להתגבר.

נראה לי שאתה אישית אל תפנה אליה- אני יכולה להבין את המקום בו היא נמצאת, אם תמשיך כך זה יכול לגרום לשני דברים:

1. לגרום לה לרצות להקשיב לך בגלל תחושת החיזור ההולכת ונישנת.

2. לגרום לה להשלים יותר עם ההחלטה שהיא לא רוצה אותך.

תן לה את המקום שלה, ניסית -אשרייך, באמת!

זה לא עבד תנסה עם גורם שלישי..

בהצלחה ובשורות טובות.

באופן פשוט - זה דווקא בגלל שחשבת על זה. זה נושא שמעסיק אותך, על כל מרכיביו.

אם אתה רוצה - תשאל את הרב אבוחצירא בעצמו.. [לכל היותר, תוכל להגיד לה אח"כ שהוא אמר לך שאתה חייב לשאול שוב..]

מה שנראה ברור, זה שאם היא מבקשת לא לשלוח לה הודעות, צריך לכבד את זה. ולכאורה חבל גם לבנות על "בעתיד".

מוזר שהיא הפסיקה כך - ואלי זה דבר שיוכל להקל עליך. יתכן שאם הפסיקה פתאום בצורה כזו - זה באמת לא בשבילך.

חלומות עושים רושם גם עלי אני מודה ובמיוחד אם זכית לכזה צדיק, חלום הוא בעצם שיקוף של התת מודע שלנו וגם של המודע המודחק או הנסתר. אבל אחי צריך לשים את החלום בצד ואת המציאות בצד אתה לא יודע כמה אני מזדהה עם הכאב שלך זה כואב כשלעצמו למרות שבטוח שבסוף תתחתן עם בחירת לבך, ניסית כמה פעמים כמו גבר והיא לא רצתה היא הפסידה תאמין לי.

צריך להמשיך לחלום(אבל לא עליה) ולהמשיך הלאה, תשאף אויר פסגות הכל נתון במוח שלך ובמחשבות שלך. מקווה שתתחזק ותשאג כארי.

ניסית כמה פעמים והיא לא רצתה?!

עזוב אותה ותמשיך הלאה...ברור שזה לא קל אבל אתה חייב את זה לעצמך!!

אתה יכול להתקע  עם מחשבות וכו תקופה ארוכה ויקרה ככ!

וכמו שאמרו פה אם היא שלך היא תיהיה שלך!את המאמצים שלך עשית!!

בהצלחה!!בשורות טובות!!

מה דעתך להציע לו מישי בחזרה? |תקיף| |גישה לוחמנית|

את צריכה להיות פתוחה לשמוע את הצד השני ודעותיו

שכדאי שאני אדע מה לענות... בכל זאת חדשה בכל זה..

(אולי לא ניסחתי כ"כ טוב את ההודעה)

את צריכה לדעת את הכיוון הכללי של הבית שאת מעוניינת להקים

השאר זה נגזרת של הכיוון הזה

כיוון שאני גבר, אני יכול לדבר מתוך המקום שלי, בעיקר..

פעם אמרו לי שכשגבר בוחר אשה הוא בוחר שותפה, כשאשה בוחרת בעל היא בוחרת דרך חיים.

את צריכה לברר עם עצמך כל מיני נושאים, מה קריטי, מה אפשרי וכו'

כגון: ענייני יר"ש, מקום מגורים, רמת חיים, כל: מיני תכונות (שלך או שלו).

ההגדרה שלי למה שאני מחפש (ככותרת) היא אשה שתכיל אותי, תעניין אותי, ותהיה אמא ראויה לבנים שלי.

מה זה אומר? זה תלוי בתכונות של כל אחד. למי שמכיר אותי אני לא מפרט, ולמי שלא אני מנסה (לא בפורום הזה..)

זה נראה לי בסיס טוב להתחיל ממנו.

אה, וכמעט שכחתי..

יש ספקטרום (מן-עד בעברית) לכל הדברים האלה, ואת צריכה לבדוק את הגבולות שלך.

נכנסתי מהמחשב של אחותי ולא התנתקתי...

גיס שלי שאל אותי מי זה???

ןךמה אני לא מצליחה לשים סמיילים בכותרת??

(בלי רווח בין לבין.)

פשוט עם המקלדת.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t521574#5886551

בהצלחה.

אני חושבת שצריך קודם לברר אם החבר הזה בקשר עם הבחורה כי אז זה לא נעים..ואם לא..אז למה לא..ביטול אירוסין זה לא כזה נורא ..עדיף לבטל לפני מאשר אחרי..אולי ייצא מזה משהו טוב..לנסות זה לא מזיקבהצלחה

א. לברר מה קרה שהיא ביטלה אירוסין, זה יכול להיות מוצדק.

ב. לברר על המידות שלה שיכולות להביא למקרה כזה, כגון:

החלטיות, רצינות, אחריות, רגישות, הבנת המשמעות של אירוסין.

יש עוד, אבל זה נראה לי מרכזי.

בהצלחה !!החלטות נכונות!!

כדאי להתייעץ עם אנשים מוכרים,מביני עניין 

שאפשר לסמוך עליהם

אבל אחרי הכל,

ההחלטה היא שלך

הרי את בטח מכירה את הבחור מספיק טוב כדי לדעת

מאיפה הגיע החיתוך (אולי זה איזה פחד מחתונה...היסוס מקבלת החלטה כ"כ מחייבת)

מאיפה הסליחה נובעת ( קלות דעת\בקשה כנה\חרטה אמיתית)

ושיהיה לך בהצלחה

דומני שאם תנקטי כאפשרות השניה - את לא תהיי שלמה עם זה אח"כ.

אולי כדאי להשיב לו שאת מעוניינת קודם כל בשיחה שבה יבהיר איך יכל, כשלא "הרגיש" את מה שכתב כעת - "לזרוק" כביכול בלי לחשוב על הרגשתך, שהיתה כהרגשתו עכשיו. להגיד שאת שואלת בכנות, לא בקינטור והאשמה, כדי להכיר את האדם יותר.

אח"כ תראי מה הלאה. ומכל מקום - גם אם כן, כנראה כדאי יהיה לשמוע בכל זאת להורים, ולנסות להכיר טיפה יותר במתינות מחדש - ולראות אם אכן מתאים לכם.

אם היה לך ברור שהוא מבקש סליחה באמת

וחוזר אלייך באהבה אמיתית

ויישאר איתך, נאמן לך תמיד, 

אני מניח שאת תסלחי לו ללא היסוס

השאלה היא האם הוא יכול לעשות את זה שוב

הוא פגע באמון שלך. 

אז אולי קודם שיסביר את עצמו, 

האם יש לו סיבה הגיונית למה שהוא עשה?

האם יש סיבה שהוא לא יעשה את זה שוב?

האם זה אפשרי בכלל להחזיר אמון שנפגע?

ושאלת השאלות, האם את מוכנה לקחת את הסיכון? עד כמה את רוצה בו?

בכל אופן, בהצלחה!

חשוב לבחון את המצב בעיניים אמיתיות

ועם כל הקושי,לנסות לצאת ממשחקי כבוד

והמסקנה פשוט תבוא.

טוב לדבר עם אנשים בעלי שיקול דעת והבנה, ורצוי שהם יהיו כאלה שמרגישים חופשיים לתאר להם את המצב כולל התחושות והרגשות. אבל לדבר עם יותר מדי אנשים, מלבד שזה לא תמיד נעים, זה יכול גם לבלבל לפעמים. ובסופו של דבר, את ההחלטה צריך לקבל לבד.

זה לא עניין של "כבוד" או לא.. את לא תוותרי על הבעל שלך בגלל משחקי כבוד, נכון?! 

(ולא משנה אם הבחור הספציפי הזה אמור להיות בעלך או אחר...)

הייתי כותבת לו שקיבלתי את ההודעה ואני צריכה לחשוב עליה, ושנדבר בתחילת שבוע הבא 

(כדי שהוא יבין שזה רציני ואת לא פלסטלינה בידיים שלו, שהוא יכול להקשר-להיפרד-לחזור-להיפרד כאוות נפשו..)

ולוקחת את היומיים-שלושה האלו כדי לחשוב באמת, מהשכל (כמה שאפשר) אם הוא מתאים, ואם את מעוניינת לחזור..

במקרה שכן תחזרו, 

תפתחי איתו הכל-הכל-הכל,

מה הוא חושב על הקשר,

עלייך,

על ההורים,

למה הוא חתך,

ולמה עשה את זה בצורה כזאת..

לא בהתקפה, אלא לברר לגמרי,

וגם את תגידי לו את כל מה שאת מרגישה,

חושבת ורוצה...

זה יכול רק לחזק ולשפר את התקשורת ביניכם..

ועוד משהו-

אולי זאת הזדמנות לברר עליו טיפה מעבר אצל אנשים שמכירים אותו היטב-

לראות שזה לא דפוס התמודדות חוזר בחיים שלו-

שהוא כל פעם בורח מקשיים/מחויבויות וכד'..

הרבה הצלחה וסיעתא דישמיא...!

ומנוסח הרבה יותר טוב ממה שעלה לי בראש לכתוב עד שראיתי את זה.

ישר כח גדול!

נשמע צעד הגיוני של רצינות.

בשורות טובות..

[אדמין- התכוונת ברצינות או בציניות?]

לק"י

לחזור?!..

שזה לא יהיה כמו קודם שפתאום הוא החליט לחתוך.

בהצלחה

ושיהיה לך בהצלחה רבה ממש!!