פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1310)

אם בחופשים אני קמה בארבע בבוקר לעבוד בקטיף במטעים זה נחשב? אם כן אני מכירה הרבה כאלה...

כדאי להסביר יותר.

ורוצה להמשיך באורך חיים שקשור לאהבתה לארץ ישראל כמו חווה\גבעה חקלאית לא חייבת להיות מתנחלת או דוסה מדי

חח מצחיקה

על מה את כן יכולה להודות?

 

שיש לך זכות לבחור מי יהיה בן זוגן - בניגוד לעבר הלא כ"כ רחוק

יש לך זכות להצביע בבחירות

יש לך זכות ללכת לעבוד

יש לך זכות ללכת ללמוד באוניברסיטה

יש לך זכויות שפעם היו בגדר חלום אצל נשים...!

 

תמיד תסתכלי על חצי הכוס המלאה...החיים מהפרספקטיבה הזו יראו הרבה יותר מלאים וטובים!

אבל היה משהו משעשע בהודעה.. מוכרח להודות..

הם מקריבים את השאר למעננו

וברצינות, אני לא חושבת שזה בריא להסתכל על זוגיות וחתונה בצורה כזאת, מכאן מגיעה תפיסה מעוותת של מסכנות עצמית וחוסר רצון.
תראי את הדברים החיוביים שתקבלי כשתתחתני בע"ה זה יותר נחמד

האחת, אם ממש תרצי ניתן לנסח הודעת מסכנות של הגבר על ההקרבה בחיי הנישואין.

והשניה, צר לי לאכזב אותך, אבל זה חלק מהקללה שקיבל המין הנשי לאחר חטא אדם הראשון, והוא ימשיך בך וכו'

אבא: "לא יודע, עוד לא סיימתי לשלם".

 

 

וד"ל.

אולי אני זו שלא הבינה נכון את מילקי וניל, אבל נראה לי שעיקר ההודעה הוא בסופה ולא בראשיתה.

היא לא מתלוננת על הדברים שנשים מוותרות עליהן מרצונן החופשי כשמתחתנים,

אלא על הדברים הנוספים שהבחור דורש ממנה בלי לשאול אותה בכלל, בלי להתייעץ, פשוט להחליט.

 

אז יקירתי, אני חושבת שיש בזה עניין של שינוי ההסתכלות מצד אחד, ושל דיבור זוגי מצד שני.

אני לא יודעת אם את מדברת על מישהו ספציפי או כללי, אבל על דברים של השני באמת אין מה "לדרוש". יש לבקש, יש להציע, יש לדון יחד. ועל זה באמת יש לך בסיס להודעת הפריקה הזו...(אאל"ט כבר היו על זה כמה שרשוריפלצת בזמן האחרון...)

 

אז זה דבר אחד. והדבר השני הוא מה שכן עולה קצת מההודעה שלך, שנכונה לכל דבר בקשר ולא רק לנושא הזה-

שלוויתורים ולעשייה לא עושים רשימה ולא עושים השוואה. כל אחד נותן מעצמו כדי שהזוגיות תצליח ותפרח, לפעמים הוא יותר ולפעמים את, וההשוואה הזו כל כך מושכת להתקיים...וכל כך הרסנית. (ותקראי את התגובה של יטבתה בעניין).

 

טוב, חפרתי מספיק

את מוותרת על שם המשפחה כי זאת הדרך וזאת הצורה להקמת משפחה חדשה. כי ככה זה, כי הגבר הוא כזה וכזה והאשה היא כזאת וכזאת...

 

או שסתם כתבת בהיתול...

וכמו כל שינוי קשה להתרגל.. גם את המראה החיצוני אנו אמורות לשנות.. כיסוי ראש וזה..

וגם עוברים דירה פתאום באמצע החיים.. וכל השינויים האלה יחד..

הגברים, כאילו האשמה.

למען הגבר שלהן ולמען עצמן.. למען הזוגיות.. וואלה..

"כי מאיש לוקחה" (בראשית שם שם)

היא זוכה לחזור לזה שהיא חלק ממנו.

זו זכות ולא חובה.

עין כרם, גן הפעמון, גן העצמאות, משכנות שאננים, טיילת ארמון הנציב,

ממילא, עמק רפאים...

עם בקשה למקום בירושלים

תלכי למקום שלא יופיע בתגובות שלהן

 

מקמות לא חרושים קרי מקומות לא מיוחדים / לא נגישים

אפשר סתם לשבת באחד הגנים באיזה שכונה, שם בטוח לא יהיו הרבה אנשים

כי פעם הלכתי עם איזה בחור שהיה בטוח שהוא מכיר מקום מצויין, אבל הוא לא מצא... אז הגענו לבית הכרם והתיישבנו על ספסל באמצע הרחוב ומלא חתולים הסתובבו סביבנו 

מה שבטוח, לא לקמ"ש

אלא אם כן בא לך להכיר אותו לכל החברות שלך

אה, וגם למדוייטים לשעבר שלך

את האמת? גם לנחלאות הלכתי פעם עם משהו שאמר שהוא מכיר שם מקום יפה, וגם שם לא מצאנו אותו וישבנו סתם על ספסל  אוף, למה כל המדוייטים שלי כאלה מעופפים?? 

למחר אני צריכה למצוא מקום ככה שאני רוצה לדעת על מקום שבטוח קיים ולא מסובך להגיע אליו

אם כן, באישי.

 

לא בא לי שכולם יכירו את מקומות הסוד שלי....חחח

 

גם ככה כולם כאן ענו שהם מעדיפים פארק

הייתי שם כמה פעמים, 

 

ולא מצאנו שם חברים

ואני שונאת לשבת בבתי מלון ובתי קפה, זה מרגיש לי כזה רשמי!!

לק"י

 

אני רק לא בטוחה שלא תפגשי שם אף אחד..

ברחוב שמגר. די קרוב לתחנה המרכזית. אבל בשכונה חרדית. שמה פחות קר, כי יש בנינים מסביב.
יש עוד גן יותר קדימה, אם את עוברת את "רב שפע", בירידה בשכונת "קרית בעלז". אבל שם קצת יותר פתוח.
אני כותב לך בתקן שלי כ"מדריך טיולים", ולא כמנוסה כ"כ במקומות פגישה, אז אולי יש חסרון שם, שלא עולה על דעתי.

 

השטח הירוק שמתחת לרחוב ח.ד. שחר זה הגינה. זאת גינה מאד גדולה -פארק בית הכרם. (יש שביל שיורד משדרות וולפסון בסמוך לגשר שעובר מעל בגין מסומן בחץ).

אם בא לכם לשבתעלדשא אז יש אחדכזה בצד השמאלי התחתון של המפה (שדרות אריאל תמס).

 

עזרתם

או שעון יוקרתי.

או שאולי זה המתנה של ההורים.

לק"י

 

אולי משהו עם תמונות שניכם או ספל עם ממתקים.

ספר שהוא רוצה עם הקדשה.

 

מזל טוב

אז שיהיה שטינזלץ - שיהיה יעיל ולא קישוט בויטרינה.

אבל אם יש שס מבואר לפחות יש סיכוי שגם אפתח אותו.

תשאלי אותו מה הוא מעדיף...

 

בהצלחה ומזל טוב

האמת שההורים קונים ש"ס..

 

אני רוצה מתנה חמודה ממני..

 

תודה על הרעיונות לבינתיים..

 

ובקרוב אצל כוכלם בעז"ה!!

אבל משתתפת בהרגשתך אם זה עוזר...

שתדעי לך שקראתי כל מה שכתבת, גם אם לא הגבתי...

שולחת לך חיבוק חזק ומוחץ

 

אני מאמינה בך ובכוחות האדירים שלך ומאמינה בו^^^(בקב"ה, לא בבחור שאני לא מכירה) והכל יהיה בסדר, הבחור שלך יגיע, ובגדול.....

הלוואי וידעתי מה להגיד לך שינחם...

עקבתי קצת אחרי ההודעות שלך בנושא, ונורא מובן לי הקושי שלך..

קרה לחבר טוב שלי מקרה נורא דומה, וזה ממש לא פשוט..

קשה לנחם אותך, בטח כשזה כ"כ טרי.

תקחי כמה ימים לנוח, להירגע. תהיי לארג'ית עם עצמך, תתפנקי..

 

אח"כ אפשר להתחיל לדבר, שהקב"ה עושה הכל לטובתנו, ולכל סיר יש מכסה וכל זה.

עכשיו זה לא באמת יעניין אותך, וזה נורא מובן, זה שלבים בעיכול..

 

אני משתתף בצערך, ומאחל שתזכי לבנות בית נאמן בישראל בקרוב ממש!!

עקבתי אחרי הסיפור שלך אבל עד עכשיו לא הגבתי.

 

עברת תקופה נורא מטלטלת של עליות וירידות ולצערנו נחיתה קשה בסופה. את צריכה לקחת זמן לעצמך, לנשום אוויר, להירגע, לאגור כוחות ולחזור לעצמך. קל לדבר אבל איך עושים את זה?

 

לדעתי עם אמונה חזקה בקב"ה, שיודעים שכל מה שהוא עושה זה לטובה ויש לזה מטרה בסופו של דבר, הרבה יותר קל להתגבר. פשוט תפילי את עצמך לפני ה', תתפללי אליו, תבכי ממעמקי ליבך, תרגישי אותו. רק הוא יכול באמת להרים אותך.

 

מפה את רק יכולה לעלות, ואני מאחל לך שהתהליך יהיה כמה שיותר קל ושבסיומו תתחילי דרך חדשה וטובה.

 

בהצלחה רבה!!

אני לא מכירה אותך אבל ממש נכנסת לי ללב...

הלוואי שבקרוב ממש הקב"ה ישפיע עלייך שפע טוב ומאיר... 

הלוואי שהקב"ה שפיע עלייך כוחות להתמודדות, ויפנק אותך בהמשך ובגדול!

הלוואי והקב"ה ישלח לך רק טוב ושמחה!

עם זאת - הבנתי שהיו התלבטויות; ושגם הניתוק והחזרה פעמיים היו בין שיקולי ה"לחץ" שלהם?

 

ככלל, לחצים זה לא טוב.

 

אבל לצורך המצב העכשווי - אולי כדאי שתיזכרי שבעצם היית עדיין בבירור למה הוא הפסיק פתאומית, ושוב, תוך תקופה קצרה של היכרות. 

 

לעיתים - כשיש לחץ כזה, אז נוטים לחשוב שבלי זה בעצם הכל היה מסתדר, ואז זה משאיר כאב בלתי-פתור כביכול. אבל עדיף לצורך הבריאות הנפשית לזכור האם באמת זה כבר היה נראה מוחלט.

 

מה גם, שאחרי הכל זו בחירה שלו "להיכנע" ללחץ הזה. יש להניח שלא את זו שהפסקת בגלל לחץ-הוריו..  אז אולי הוא לא באמת היה משוכנע זה מתאים, או לא מספיק "תקיף" בדעתו?

אם תרצי אפרט לך באישי....אין מילים לתאר את עוצמת הכאב...

ה' לא מנסה אדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו!

יש לך את הכח!

עוד נשמע ממך בעזרת ה' בשורות טובות ישועות ונחמות!!

שהחתיכה מהלב אמנם לא תחזור לשם אף פעם,

אבל לאט לאט הדם יגליד.

ומתחת לגלד הרקמות יתאחו לאט.

ואז הגלד ייפול וכל מה שיישאר זו רק צלקת.

וגם הצלקת הזו תלך ותיטשטש עם השנים.

 

ורק מדי פעם,

איזו דקירה קטנה ישר בצלקת,

תעלה לך זכרונות,

תרטיט לך את הלב

ותמלא לך את העיניים בדמעות.

 

יהיו מדי פעם דקירות,

אבל מפעם לפעם מתרגלים אליהן

ומפעם לפעם מצליחים להיחלץ מהן מהר יותר.

 

תנוחמי מן השמיים!

 

 

אין לך מושג כמה אני מבינה את הכאב שלך.

כאב מוכר מידי.

אבל עם כל הכאב, כדאי שתדעי שיש לך גם על מה להודות לה'.

 

הורים מתערבים, עם דיעה שלילית על הקשר,

בשילוב עם בעל שעדיין יושב תחת הסינר שלהם זהו שילוב קטלני לשלום בית.

 

כמו שאתם יודעים אני גרושה. הנישואין שלי החזיקו מעמד 5 שנים, עד שהחל הפירוק.

כמה שעבדנו על הקשר, כל אחד לפי כוחותיו, ההורים שלו דאגו להכניס רעל לליבו, 

ולא אומרת שהזוגיות עצמה הייתה מושלמת, אבל יכולנו לעבוד. ועבדנו. וזה הלך.

אבל כל פעם מחדש הייתי צריכה להתמודד עם הקשיים מבחוץ.

 

יש מקרים בהם ההורים התנגדו אך בן הזוג היה איתן בדעתו, 

ובסופו של דבר הנישואין צלחו, ואף בן הזוג הדחוי על ידי ההורים קיבל את מקומו בכבוד.

אך במקרים בהם בן הזוג תלותי, ומתנדנד בין הוריו לבין דעתו שלו,

גם חתונה לא הייתה ערבות שזה היה נמשך.

 

כי לא ההורים שלו, לא חולשת בן הזוג מולם, 

ולא ההתנגדות שלהם לקשר לא נעלמת ביום שאחרי החתונה.

ולא, זאת לא חבילה שכל זוג יכול לשאת.

 

עם כל הקושי לראות את זה עכשיו- את ככל הנראה את פשוט ניצלת.

לא בגלל עצם הקושי שבהתנגדות ההורים לקשר, (שהוא קושי גדול בפני עצמו)

אלא בגלל חוסר היכולת של הבחור לעמוד על רצונו מולם.

 

ולא יקירתי, הוא לא האיש שלך.

האיש שלך זה זה שיבחר בך בלב שלם, 

ויאהב אותך בכל ליבו, כמו שמגיע לך,

בלי להיות חצוי וקרוע בינך לבין הוריו...

 

האיש שלך הוא זה שיידע מה הוא רוצה, 

ויידע בע"ה לעמוד על זה,

קל וחומר כשזה נוגע לקשר ביניכם.

 

האיש שלך הוא לא אחד שיוותר על הקשר ביניכם כי ככה מישהו אמר לו...

 

באמת באמת באמת מגיע לך הרבה יותר טוב מיזה.

 

ויהי רצון שנשמע ממך בשורות הכי טובות!!!

 

 

 

 

 

 

 

לבן-דוד שלי, היה אותו סיפור, שההורים של האשה, התערבו וסיכסכו בינו לבין אשתו, ואשתו היתה תלויה בהם. בסוף התגרשו, אחרי הולדת בת. ב"ה הבן-דוד התארס שוב, ואמור להתחתן עוד מעט.

היית יכולה גם לדעת מה התוצאות שלך...עכשיו לעולם לא תדעי אותם כי דור ישרים לא מגלים אותם, זה המטרה שלהם...

איזה מחלות אתה נושא?

 

וגם, מודה, לספק את יצר הסקרנות.

 

אני כשלעצמי לא מסוגל לעשות בדיקה בידיעה שלא אדע לעולם מה תוצאותיה...

בשבילי...

ענווה אולי...

וגם אפשר לדעת על הילדים שלך

שלא ייכנס קריטריון לשידוך עם אדם האם הוא נשא של מחלה מסויימת או לא.

 

לדעתי זה דבר מאד נכון ולכן עדיף לחזק את דור ישרים ולעשות דרכם.

ובקופה הם לא עושים לך התאמה עם הבן זוג... שזה מה שמעניין אותי

בקופה באים חיפני חתןנה ולוקחים את העדה של בני הזוג ומחשבים איזה מחלות יכולות להיות לפי המןצא של כל אחד. אגב הם בודקים עןד דברים שלט בודקים בדור ישרים..

עשיתי לפני כמעט חמש שנים

ומי אמר שלפרק ב' לא בודקים גם אתזה?
טוב שאת מזכירה לי...

ליום שזה יהיה מעשי;
אמור להיות לי מספר כמו קוד? איפה אפשר לשחזר אותו?

למה שיהיה לזה תוקף?

 

או שהם לא נותנים מידע אחרי כמה שנים?

 

לא יותר פשוט קופ"ח?

גם כששני בני הזוג נשאים יש היום דרכים להביא ילדים לעולם בדרכים שעוקפות את זה..[כמו אבחון גנטי טרום השרשתי וכו' וכו']

דרך הקופה הבנתי שזה רק לאחר שיש קשר וכו

אז מחכים לאחרי החתונה...

דווקא הייתי בכמה יעוצים גנטיים בקופ"ח והיו שם הרבה זוגות חרדים, ואפילו לאו דווקא אשכנזים[היה דיי חצי חצי].

 

 

לא יודע האם אפשרי לשחזר.

קופת חולים או דור ישרים.

והלוואי שהנוהג בציבורינו היה לקחת את המספק דור שיירם לפני הפגישה הראשונה

והוא אמר שיותר מומלץ לספרדים לעשות בדיקות גנטיות דרך הקופ"ח

 

יש יתרון גדול לשיטה של דור ישרים

אבל היא כמעט ולא מתאימה לרוב עדות הספרדים (במיוחד אם שני הצדדים ספרדים)

זה מאפשר לך לצאת גם עם כאלה שלא עשו דור ישרים, או סתם אם תפגשי באופן מקרי ולא על סמך הצעה תואמת גנטית, במידה וזה יגיע לחתונה תוכלו לבדוק ולדעת את התוצאות.
הבדיקה הגנטית מסובסדת ע"י המדינה פעם אחת, ועולה לא מעט, כך שאם לא ודאי שתפגשי רק עם אנשים שעשו דור ישרים עדיף לדעת את התוצאות.

אני באופן אישי עשיתי דרך קופ"ח, אני יודעת למה אני נשאית, ישנה למרות זאת בשקט בלילה, ובעלי בדק רק את הנשאות לדבר הזה.

בעיני זה עדיף, בייחוד משום שהגנומטר מאפשר לבצע את הבדיקות הרלוונטיות לכ/ם, וניתן לבדוק יותר מחלות.

 

אם היא תתחיל לאכול את הבנאדם למה הוא לא חברמנית כמוה, זה בעיה. כל עוד היא תכבד אותו ותאהב אותו כמו שהוא, למה שיהיה בעיה עם הבחור על זה (בתנאי שאין לו בעיה אם מישהי כזאת)?

 

היה פה פעם שרשור על אם בנות היו מסכימות לצאת עם אנשי ציבור או משהו בסגנון. אפשר גם כאן להגיע לאותן מסקנות כמו בשרשור ההוא.

מעדיף בהרבה שתהיה בחורה יותר שקטה,צנועה וביתית.

אם איכשהו, בגלל האופי שלה, יותר אנשים מכירים אותה וכו.. זה לא סותר את הצניעות.

מבחינת הדיבור והטאקט עם אנשים וכו'. (לא מבחינת הסתפקות במועט)

ואין בזה בעייה בכלל. הוא פשוט אמר מה הוא מחפש.

מאד מאד אינדוידואלי.

כל אחד מה שמתאים לו

לא הבנתי את השאלה

מאוד תלוי באופי של כל אחד!

יש בנים 'שפיצים' שרוצים גם אישה כזאת. ויש שדווקא מעדיפים אחת שלא כמוהם.

ויש בנים שקטים שרוצים אישה כזאת ש'תאזן' אותם. ויש שרוצים שקטה כמותם.

 

אם סתם התכוונת לעשות סקר אז ובכן, לכל אישה יש את הבעל האחד שמתאים לה כך שמבחינת אחוזים של התאמה זה בערך כמו לזכות בלוטו. אבל אל דאגה כי הקב"ה מזווג זיווגים

במחשה שניה-אני די דומיננטי,ואם גם היא תהיה כזו,זה יצור בעיה אולי.

 

 

מסקנה:

 

 

 

 

 

לא יודע..

 

אם השאיפות התורניות שלה, והמידות שלה, הן כפי שאני רוצה שיהיו במי שתתחתן איתי - אז מצידי שתהיה הבחורה הכי סגורה בעולם שאין לה חברה אחת, או שתהיה הבחורה הכי חברמנית, שמכירה את כל העולם וכל העולם אותה - בסופו של דבר אני אהיה בעלה היחיד, והיא תהיה אשתי היחידה, וכל שאר הדברים אולי ישיעו במידת מה אבל לא עד כדי כך שזה מדד עבורי להחליט האם לצאת עם מישהי או לא. יש דברים הרבה יותר מהותיים בחיים בשבילי

זה כמו לשאול האם בת תרצה שבעלה יהיה אברך..

בת 19

אין לי פייסבוק ב"ה.

כן.

לא.

להחכים מנסיון של אחרים.

כן.לפחות פעם ביום נראה לי...

ישמצב. מאיפה אני יודעת מאיפה זה יבוא לי?

10 מציין את הרמה הכי גבוהה? אם כן, אז 8-9 נראה לי..

בן/ת כמה את/ה? 22
האם יש לך חשבון פייסבוק? כן אבל אני לא מהמכורים.
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? כן בעיקר פורום "בנות בוגרות" ופורום "ברסלב"
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? -לא משהו מיוחד סתם מעניין לקרוא פה ולפעמים להתייעץ כשצריך.
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? -כן
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. -אם יראה לי שיש התאמה אז כן למה לא?, כמובן עם בירורים לפני בכ"ז,אנטרנט.
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? -10

1. בת 20 ו..
2. כן. בעירבון מוגבל.
3. פעילה - לא. מתעניינת - כן.
4. כן.
5. להכיר את עולם הדוס המצוי מקרוב, ולהציע בין בחורים/בחורות שנראה לי מתאים. (עיין ערך "יאללה לקדם עניינים... " )
6. כן. כשיש לי דברים אחרים חשובים לעשות
7. יש מצב, במידה והתגובות שלו כאן ירשימו אותי.
7. כרגע, 5. רצוי -9, לחוץ -5.

בת 19.
ישלי פייסבוק.
פעילה גם בפורומים אחרים בערוץ7.
אני לא בפורומים אחרים באינטרנט.
בפורום הנוכחי? בלנ"ו? בעיקר עצות נראלי.. קצת מקום לדיונים על התהליך והמקום שאני נמצאת בו.
נכנסת בתדירות קבועה..
בעיקרון יש סיכוי.. לא איפה שאני נמצאת עכשיו אבל בעיקרון כן..
ממ לכו על 6 כזה... (רמת הבלחיות שלי ירדה )

19
לא
לא
נקודות למחשבה,יעוץ
כן
כן. אם זה יראה לי מתאים
לא בלחית
 

בן/ת כמה את/ה? 21.5
האם יש לך חשבון פייסבוק? לא!!, ב"ה שאינלי;)
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? אממ..פחות פעילה אבל קצת קוראת
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים?לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? בעיקר לתת ולקבל עצות מועילות 
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? כן,בדר"כ פעם ביום
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. אולי,רק ה' יודע
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? 8

בן/ת כמה את/ה? 23

האם יש לך חשבון פייסבוק? חשבון רדום

האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7?כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? הכוונה והרחבת אופקים.
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? כן
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. אין לדעת ,אבל בכל מקרה לא מאמין שזה יתחיל דרך פה.
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? 5
 

ב"ה

 

גיל: חסוי, מעל 20.

ללא פייסבוק נכון לעכשיו

בנות בוגרות.

כן, עצכ"ח: עצור כאן חושבים. מקווה להיות פעילה יותר.

תהילים לשבת

לא

סורי חברים יקרים. אבל אולי.

לחוצת חתונה? אולי.

 

בן/ת כמה את/ה? 20
האם יש לך חשבון פייסבוק? לא
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? סתם מעניין. ומי יודע....
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום?כן
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. יצאתי כבר. אין בעיה. אחל'ה בנות
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? 12.. עובדים על זה על תדאגו 

בס"ד

 

17

כן

כן

לא

שום דבר מיוחד... סתם כמו שאני בפורומים אחרים אני גם פה...

יחסית גבוהה

כן. מה נמקי? כי לא אתנגד אם יציעו וכי אני מכירה פוטנציאלים שאני ארצה לצאת איתם.

טוענים ש20...

אבל אני אלך על 8

בחור/ה לחוצי חתונה.

בן/ת כמה את/ה? 19 וכמה חודשים
האם יש לך חשבון פייסבוק? כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? לא מחפשת כלום, סתם מעניין אז קוראת..
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? אמ.. לא נראלי.
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י. אממ.. לא יודעת, הקב"ה מגלגל את העניינים.. לא אפסול לכתחילה אבל גם לא אהיה פה כי זו מטרתי..
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? אמ.. נראלי 3-4.. אבל יש טוענים שיותר..

 

20

כן

כן

לא

אין לי מושג.. הנושא מעניין =) ואולי כשאצתרך- עצות וכו'..

כן

כן, אם יתאים.. באותה מידה כמו שאצא אם מישהו שהכרתי במקום אחר.

7

2. לא.

3. כן.

4. לא.

5. לא משהו מיוחד

6. אפשר לאמר שכן.

7. לא ממש. או שזה ג'וק, או שזה אידיאולוגי. צריכה להחליט

8. 1. (הכוונה שאני ממש לא כזו, כן? או שהעשר הוא הכי הפחות עוצמתי? נו נו.)

בת 17
אין לי פייסבוק
אני פעילה בפורומים נוספים בערוץ 7(איך לא?)
אני לא בפורומים אחרים באתרים אחרים
אני מחפשת בפורום הזה עצות לחיים העתידיים שלי בס"ד. דיבורים של עומק ומחשבה.
לא נכנסת כ"כ הרבה לפורום הזה...לפעמים בעיתות מחשבות על העתיד עם בחיר ליבי
יש סיכוי שאפגוש את בעלי לעתיד פה. אינלי מושג. לבנתיים אין לי ואני גם לא מחפשת שום קשר עם אחד פוטנציאלי.
אני בלחי"ת במחשבות, מה אני אעשה, איך נחנך את ילדינו(כמובן ל-א כמו ההורים שלי-לא מסכימה עם החינוך שלהם!!!-מתבגרת) אבל הבלחי"ת בקטע להתחתן עכשיו-ממש לא. עדיין לא מספיק בשלה לחיי משפחה, להתחתן... עדיין לא. בעז"ה, מתפללים שזה יגיע כשצריך

בן/ת כמה את/ה?19
האם יש לך חשבון פייסבוק?כן.למה לא?
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7?כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים?לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי?(אני בעיקרון כמעט ולא נימצא פה )
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום?לא
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י.למה לא?
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10?4

את חוקית פה בכלל?! בת 17?! רצינית?.. חבר'ה, זה לא קצת משוגע כבר?

בס"ד

 

גם אני בת 17.

ממתי יש פה חוקים לזה...?

 

אני חושבת שרובנו יכולים להשתמש בשכל ולהבין על מה כדאי שנגיב ועל מה לא...

יש פה דברים שאין שום דבר שימנע ממנו להגיב...

ואין שום סיבה שלא נגיב עליהם.

זה היה בצחוק, לרגע התבלבלתי עם צמ"ע. אולי באמת כדאי להכניס איזה סעיף. זה קצת פאדיחות שהאחות הקטנה יכולה לקרוא כל מה שרץ פה...

בס"ד

 

ובצמ"ע גם אפשר לקרוא, רק לא להגיב.

אני קוראת שם...

 

ויש פה חוק מאוד ברור- זה פורום ללקראת נישואין וזוגיות.

הנושאים המדוברים פה הם כאלה.

ולכן מלכתחילה מגיעים לפה חבר'ה שזה מעניין אותם.

 

הצעירים שמגיעים לפה וממש קוראים ברובם הם בוגרים לגילם ומספיק חכמים כדי להבין מתי להתחיל להגיב ומתי לא...

וכמובן על מה [למרות שכל אדם צריך לדעת על מה להגיב ועל מה לא...].

בת 20 עוד כמה חודשים

לא 

כן

לא

מעניין להיכנס ולקרוא דעות שונות משלי ולהגיב ולהחכים מהן 

אפשר לומר

יש סיכוי, כמו שנאמר כאן רבות ה' מזווג זיווגים ואין לדעת מאיפה זה יבוא

ימים שבהן אני 10 ויש ימים שאני 2

 

בן/ת כמה את/ה?  22 כמעט.
האם יש לך חשבון פייסבוק? כן, לא פעיל, רק כי הייתי צריך להיכנס לדף של מישו אחר פעם.
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוץ 7? כן
האם את/ה פעיל/ה בפורומים נוספים בערוצים אחרים? לא
מה את/ה מחפש/ת בפורום הנוכחי? לא משהו מוגדר ומיוחד, יש נושאים מעניינים מפעם לפעם..
האם את/ה נכנס/ת בתדירות גבוהה לפורום? לא
האם את/ה חושב/ת שיש סיכוי שתצא/י עם אחד/ת
מחברי הפורום? נמק/י.  ממ. סיכוי תמיד יש אני מניח.
כמה בל"ח/ית את/ה מ1-10? 10

מוטי?? אני בשוק חחחח

הוא חשב שזה הפוך

אני מזמן הייתי אמור להיות נשוי. מגיל 18.

אז אולי זה לא מעשי במיוחד.. אבל זה סתם מצב חולה לא להיות נשוי. בטח 10.

(יש זמנים שאני נהנה מיתרונות מסויימים שיש במצבי הנוכחי.. אבל בכללי 10)

לא חשבתי שאתה בלח 10

1.אני בת 22..

2. ב"ה אין לי פייסבוק והאמת שגם לא כ"כ בעד ..

3. לא ממש פעילה , מגיבה לעיתים נדירות ..

4.לא....

5. תמיכה ותחושת "אני לא לבד" ..

6 בממוצע פעם /פעמיים ביום ..בערך..

7. יכול להיות ...נסתרות דרכי ד'...

8.חחח...8

 

 

גם בתרופות כל אחד מגיב אחרת, ולא כל תופעות הלוואי קורות אצל כל אחד ואחת.

כשאני נזכרת בתקופה הזאת... 

לא התהלכתי כמו טווסית, לא דיברתי עליו כמעט בכלל,

אך כשכבר היו לי יציאות הן היו כאלה שעד עכשיו אני מסמיקה מהן.

העניין הוא שזה מרגיש כמו -

 

היי לפני שניה בכינו ביחד על מצבנו - אז מה פתאום את מרגישה עכשיו כאילו את בליגה אחרת...

 

כאילו, עכשיו אני מרגישה הרבה פחות בנוח לדבר איתה, לפרוק...

 

 

אם הייתן חברות לפני, אני לא חושבת שזה מה שמישהי מרגישה.

הטווסיות, גם אם יש בה גאווה זה לא גאווה עצמית,

אלא גאווה על הבעל המיוחד וה..... שאני נשואה לו.

היא גם בטח לא מרגישה מעלייך ספציפית, אלא משהו מאד שמח, מרגש וכ',

שגורם לתחושה עילאית, אך לא מעליך אישית, אלא סוג של מעל למציאות...

 

בע"ה שתהייה לה נחיתה רכה, ואת לא צריכה לקחת את זה אישית אלייך.

זה משהו שעובר עליה.

וכן, בקרוב אצלך (ואצלי) בע"ה!

 

זה נראה לי ככה בכל השפות

(כדי לא להיפגע...)

יש את זה בקופסא של חברי וחברות החתן- כלה

לק"י

 

אבל תני לה להתלהב!

אני מניחה שעם הזמן היא תתאפס..

יש בהתחלה איזו שהיא אופוריה שכזו,

אח"כ היא תחזור לקרקע ותרגע מעט..

 

התחושות שלך מובנות ולגיטימיות,

ותרגישי בנח לתפוס מעט מרחק ולא לשתף בשלב הזה...

כותבים, קוראים, משפצים, מוחקים, כותבים. עד שממצים. והולכים לישון.

תחזור להיות עצמך בלעדיה (עד כמה שניתן). וברוגע. ובעיקר תפילה לה' שיסדר את הכל על הצד היותר טוב ושכשהיא תרצה לשמוע ממך אז שתדע להגיד את הדברים הנכונים. ההסתמכות על ה' הזו מאוד מרגיעה.

 

בהצלחה אחי!

עם התפילה אני מסכים...אני עצמי..תאמין לי..ב"ה יש לי עבודה מסודרת ואני לא משועמם שהמחשבות שלו משוטטות...זה לא קשור!! זה שזה מתסכל זה כי יש לך הערכה ענקית למישהו ואתה לא יכול אפילו לומר לו את זה...עד כמה אתה רוצה להיות איתו(באמת..לא בחנופה)..העניין שחשוב לי לא לפגוע לכן אני לא מציק על זה..כי אני מכבד אותה מאוד...אבל זה משו מבפנים שכל הזמן קיים...השאלה אם להתעלם או לקחת את זה לכיוון שהקב"ה הוא זה שמכניס לי את התחושות הללו גם אחרי הרבה זמן..ולנסות להבין מה עושים...

או שכבר ניסית?

כרגע אם היא לא מעוניינת לשמוע תנסה להמשיך הלאה בחיים ולנסות לשכוח את העבר...זה רק מזיק לך וחבל...

כמה זה "הרבה זמן". מה היה שנפרדתם. מה עובר עליה עכשיו. איפה היא ביחס לזה היום.

תנסה לברר אם אתה יכול. ו-תתייעץ! עם אדם/ רב בעל דעה רחבה שגם מכיר אותך ואופייך וכו'

בהצלחה!

 

מה שבטוח. אם אתה אוהב אותה באמת אז לפני שאתה כותב לה אתה צריך זהירות שזה לא יפגע לה במקום השקט שהיא צריכה עכשיו. בכלל בנישואין צריך לדעת להכיל זמני התרחקות ולתת לכ"א את המקום שלו.

אבל בעדינות, משני הצדדים. אני לא יודע מה היה קורה אם הדברים בינינו היו חריפים יותר.

כלפיה, וגם כלפי כולם, הראיתי (כהרגלי) רק את צד השמחה איך שזה יסתיים, וההרגשה שהכל בסדר. אבל במובן מסוים היה לי מאוד קשה, גם כשניסיתי אולי לשכנע את עצמי שלא.

שחררתי הודעה (לעיני אנשים שאני מכיר, לא לעיניה) על ההרגשה שלי, איך שכשניסיתי להתקרב יותר מדי הוכרחתי להתרחק כפליים. אמרתי שהיתה מין דילמת רבן יוחנן בן זכאי, ונפלתי בה. גם אותה סיימתי ב"נו, יהיה בסדר. בסופו של דבר." נראה ששחרור ההודעה הזאת עשה עבודה מרגיעה במשהו בתוכי בעצמו.

עדיין קשה לי כשאני נתקל בה. אבל ב"ה, נראה שאני מגיע למקום יותר שלו ושמח, שגם כאן מניח את הדעת.

ואני עדיין מעריך אותה כ"כ. אבל לאט לאט נראה גם לי שאכן לא היא זאת שאני מחפש... לפעמים מרחק של זמן ורגיעה יכול להועיל למחשבה בעניין ולעשות אותה צלולה יותר.

 

בעיקר להרפות. אם אמרת לה כבר בעבר שאתה מעריך אותה, גם אם היית רוצה להרחיב ולהאריך יותר עכשיו ובכלל, יהיה קל יותר, כשתוכל ליישב את דעתך במה שכבר אמרת. משהו מההערכה שלך אליה, היא יודעת שקיים.

 

בהצלחה!

אני לא יודעת מה עם בנות אחרות אני יודעת על עצמי כשגבר שולח לי מכתב אבל מכתב מפורט וכתוב יפה כזה

הייתי נמסה! אני ממליצה לך לשלוח לה מכתב בדואר או שפשוט תשים לה את המכתב ליד הדלת של הבית שלה, בלי שהיא תראה אותך, ואז תאמין לי היא בטוח תקרא! אבל תזכור שאחרי המכתב את תנג'ס, אל תתקשר לבדוק אם היא קראה את המכתב או שתשאל אותה אם היא קיבלה אותו, תן לה את הספייס ואם היא רוצה היא תתקשר אליך. אם גם אחרי המכתב היא לא תתקשר א\ז זה כבר בעיה אחרת...

העיקר זה הכיסופים והגעגועים.

בכל דבר בחיים זה ככה כלפי הדבר וכלפי ה' שנותן אותו. וממילא אח"כ השמחה באותו דבר וההתנהלות איתו היא מתוך הערכה והכרה בהתאם. וכן השמחה בה' וההודיה אליו אח"כ הרבה יותר משמעותיות.

ובעניין נישואין זה פי כמה וכמה.

 

רק אור!

שניים ורצים את זה לא פחות מאשר אם יצאת/התעכבת הרבה זמן...

 

שהקב"ה יעביר אותי את התהליך שהוא רוצה, אבל לא בדייטים.

אח"כ התחלתי להתפלל שהקב"ה ייסר אותי כמה שהוא רוצה,

אבל לא על חשבון רעייתי שתחיה, לא מגיע לה...

 

קיצור, כנראה יש תהליך של תיקון מידות מסוים שאני אמור לעבור קודם,

או כל מיני חשבונות שמיים אחרים בנושא.

השתדלות אני עושה 100%..

בעמל..

ה׳ כולו טוב!

 

כל אחד ומה שמגיע לו

על מציאת חן / משיכה!!!!

 

ובטח שאל תתפשרי על חוסר רגישות כלפייך שמתבטא ב״חוסר באינטליגנציה ריגשית״

 

ואל תסגרי ב ח י י ם עד שלא תהיי בטוחה!!!

ואחכ להחליט
בהצלחה! !!

זה ממש ממש לא נעים...אבל אתם צודקים...ככל שאני חושבת על זה יותר ממש מסובך....זה חבל מאד מצד אחד אבל יכול לבנות מערכת ממש ממש לא מתאימה... נראהלי.....

אם יש בסיס משותף גדול אל תמהרי לפסול. ואם יש בעיות גדולות אל תמהרי לסגור.

אם זאת בעיה רפואית שיש לה השלכות על בן הזוג או על הילדים (השלכות מובטחות), אז בהתחלה, וגם זה תלוי, (ברמת הבעיה) נניח סוכרת, זה דבר שבעייני צריך לאמר בהתחלה. אבל אלרגיה לחלב וכו"- זה דבר שאפשר לומר כשהקשר מתקדם או בזמן שהוא מציע לך משהו חלבי...

ו/או על הילדים. לענ"ד אפשר לספר אחרי פגישה שניה או שלישית.

לפעמים אפשר להשחיל את זה תוך כדי..

יש לי אחד משלי אם את צ'כה 

לק"י

 

לא יודעת איפה נמצא הגבול בין כדאי לספר מההתחלה לפני שנפגשים לבין דברים שהם קלים ואפשר לדחות את זה לאח"כ.

(נגיד אסטמה נשמע לי כמו משהו שסובל דיחוי.. וגם אז לא להסתיר בכוונה, אבל לא בהיסטריה לספר כבר בשלב ההצעה).

 

באופן כללי- אם זה דברים חשובים, לעניות דעתי ממש כדאי לספר כבר לפני שנפגשים (אפילו לבקש מהמציע לספר. רק בעדינות, לא להבהיל את הצד השני).

בס"ד

 

לדוגמה אדם שקיבל פטור בריאותי מהצבא בגלל ניתוח שעבר בעבר וכיום זה לא משפיע עליו כלל (למעט בריצות ובלעשות כושר וכדומה) אז סביר להניח שכבר על ההתחלה תשאל השאלה למה הוא לא אותו אחד לא התגייס (אלא אם הוא מתוייג לקבוצות של חבר'ה שלא נוהגים להתגייס ) ואז הוא יפרט את אותה בעיה רפואית.

בס"ד

 

לי לא אכפת שלא יגידו מיד.

לי אכפת מאוד

לא מדברת על בעיה קטנה יחסית כמו אסטמה,אלרגיה

(שאת זה הוא יכול לספר מצידי גם בשבע ברכות)

מתכוונת לדברים יותר מהותיים

אפילו אם מישהי במילא מוכנה לצאת  עם אחד כזה

לפחות היא תרצה לדעת על זה מההתחלה

להיות מוכנה,

לא נעים כשמנחיתים עליך דבר כזה באמצע הפגישה

אם זה משהו שעלול להשפיע בצורה כלשהיא לא כדאי לדחות את זה יותר מכך. אם זו בעיה לא משמעותית אז אפילו לא הייתי שם דגש אם להזכיר בשלב מסוים.

אפשר אחרי פגישה שניה שלישית להגיד אלר אם זה משהו שמשפיע מאוד ואולי ישפיע גם על הפגישות..

 

הייתי רוצה לקבל הזדמנות להכיר את האדם בלי לדעת על המחלה שלו,

ולאחר הפגישה הראשונה לחשוב על האדם שהכרתי, ועל המחלה כאחד הפרטים,

ולא להפך.

 

יש להניח שאם המדובר/ת יזכור - אז הוא יספר בהזדמנות..

 

לגבי "בעיית ראיה" שאינה מפריעה לתיפקוד (מס' משקפיים גבוה?.. לא הבנתי מה מדובר), מן הסתם אותו דבר - אם ייזכר/תיזכר, אולי יספר..

 

 

כמו כן, גם בדברים אחרים - אם האדם מתוך היכרותו את עצמו מניח שביחס לאישיותו, זה לא יפריע לשני בצורה קשה, יש מקום לתת לעצמו צ'אנס, שקודם יכירו אותו לפני שמדברים על הבעיה. נניח, משהו כמו שתי פגישות.

בנוסף עלולה לגרום למחסור בויטמנים וגדילה, בעיות מעי.

יכול להיות שנתקלת במקרים קלים שנפוצים,

אבל יש גם מקרים שמצריכים ניטור יותר הדוק.

 

אני לא אומרת שזה סיבה לפסול, דעתי האישית שאין פה מקום להסתיר...

 

אבל כל אחד והשיקולים שלו, יש אנשים שזה כן סיפור בשבילם.

אז יש עניין לפתוח את זה בזמן.

 

ועוד נתון שזה כמו עם מי שלא אוכל בשר, או כל משהו אחר, הרבה אנשים כן רוצים ספונטניות באוכל,

להיכנס עם בן זוגם למסעדה בלי לחשוש, אז כמו שיש כאלה שלא מוכנים לבן זוג טבעוני, יש כאלה שמפריע להם שהכל צריך להיות שקול ולהכין אוכל שבן הזוג גם יאכל מצריך חשיבה. היום לפחות יש מודעות שזה משפר את המצב ומקומות מציעים מנות נטולות גלוטן.

 

ושוב לא אומרת שזה סיבה לפסילה.

ברוב המקרים זה באמת קל ורוב האנשים חיים עם זה מעולה.

אבל אין עניין להסתיר את זה ולהגיד את זה במקרה.

אם תנסי למצוא אדם שהוא נטול כל מחלה גנטית אז זה יהיה בערך כמו לזכות בלוטו שלוש פעמים רצוף וגם אז לא בטוח שהוא יתאים לנפש שלך.
וכמו שאמרת צליאק זה משהו שניתן לחיות איתו, אני מכיר מרצה לזוגיות חולה צליאק.

וזו לא הנק' העיקרית,

רק כתבתי שיש חשיבות להגיד, ולא "על הדרך".

 

כאמור כל אחד ושיקוליו

[וכבר ציינתי שמבחינתי זאת לא עילה לפסילה או משהו]

לגבי ה"אוכל" - היום ב"ה יש בכל חנות מוצרים נטולי גלוטן, וגם קמח נטול-גלוטן. כך שזה באמת נהיה דבר זניח למדי.

 

השואלת שאלה כמה חשוב לספר על צליאק (דהיינו, במילים אחרות, כנראה חוששת שמא זה יכול לעשות בעיות..), אז רציתי להדגיש את זניחותו של הענין הזה ביחס להחלטת נישואין, ועל-כן כתבתי שאולי "ייזכר לספר", כמובן לא במגמת "הסתרה".. מן הסתם מי  שיש לו צליאק - יספר בהזדמנות בפגישות, בתוך שאר הדברים שמספר על עצמו.

 

ואכן, אני חושב שבשביל "ספונטניות באוכל" כשהולכים למסעדה.. לא להכיר מישהו טוב ומתאים - זו גישה לא-נכונה להיכרויות לנישואין. 

ואפילו אם מדובר על איש שלא אוכל גלוטן (קמח רגיל), שהמשמעות בדרך כלל בשביל אשה היא אפיה קצת-אחרת, גם כן לדעתי בכלל לא חשבון. אנשים שאוהבים זה את זה ומתאימים זה לזה, גם מתאמצים קצת זה בשביל זה. זה לא "מאמץ חריג". אולי אצל מישהו אחר, תצטרך להתאמץ כדי לקבל "שגעונות" אחרים שלא ידעה עליהם... אין לדבר סוף.

 

ובהיות שמדובר במישהי שהוא רואה בעיניו, נראית לו בסדר - אז לדעתי לחשוש שמא יהיה בעתיד משהו גנטי, ושמא יהיו בעיות כלשהן לא-נפוצות (מה גם שכאשר מגלים בזמן - למיטב ידיעתי הבלתי-מקצועית זה גם לא יגרום בעיות גדילה, וגם לא חסר בויטמינים עם תזונה נכונה) - זה "חשש רחוק" לגמרי, ולא צריכה להיות לכך כל השלכה להיכרות.

 

וכמה אנשים אנחנו רואים ש"הכל בסדר" - ופתאום יש ילדים עם רגישות לחלב, ועוד כל מיני דברים. לדעתי, לא להרבות בחששות ולהכיר בשמחה..

וההשוואה בסוף מיותרת,

אתה גם יכול להתחתן, ואחרי 10 שנים ו5 ילדים לאחד מהבני זוג יש שבץ מוחי, אז?

 

זה נחמד לשחק באולי, אבל יש כאן מצב קיים.

 

יש מצבים והתפתחויות שלא קלים בצליאק,

אגב כמו שבחלב יש שרגישים רק שאוכלים וכמות גדולה ויש ילדים שיכולים להיכנס לסכנת חיים מהרחת חלב, הידעת??? אז יש מצבים שצליאק קל בהם ויש כאלה שלא... [לא ברמת הרחה אבל מחלות מעי שמתפתחות וכו'].

הידע שלך במחלה לא הכי מדויק, יש דרגות שונות, ויש כאלה שלא מגיבים לטיפול התזונתי והסימפטומים וממשיכים וכו'.
 

לכל אחד יש את השיקולים שלו, לא לכל אחד זה מתאים מראש, זה יפה שלך יש סיבות למה זה קל וכיף וכו', ושים לב שאמרתי שאין סיבה לפסול, אבל יש אנשים שזה יפריע להם!

וממש אין להתייחס לזה כמשהו שולי!

יש עניין להגיד את זה ולא כעל הדרך, נראה לי שרוב האנשים יקחו את זה סבבה, אבל בוא נכבד את מי שבשבילו זה יהיה מריחת זמן ולא להגיד את זה ולא כמשהו אגבי.

במצבים הקלים שלכאורה בעיניך[האמת שגם בעיני] זה שולי אז אדרבה אין מה להתבייש וצריך לספר כראוי.

 

וצליאק, זה ק דג' אחד,

זה יכול להיות סכרת נעורים, קרוהן, קוליטיס וכו'

קרוהן זה דג' מצוינת- תמיד יכול להיות את זה שיחשוש מכך שהאדם יפתח דיכאון, יסתבך בדלקת מעי ובעוד 10 שנים יצטרך סטומה, אז בוודאי שלא היית מסתיר קרוהן ומגלה על הדרך, אני מקווה.

 

בוא ניתן קרדיט לרוב האנשים שהם מספיק חכמים לדעת מה מתאים להם ומה לא,  רוב האנשים גם לא פוסלים על מחלות כאלה אך מין ההגינות להגיד להם ולא כעניין שולי כשנזכרים בזה אי פעם.

 

 

[ואגב, אני חושב שההשוואה לשמא יהיה ילד עם רגישות היא נכונה דווקא. כי הסיכוי שתהיה בעיה ממשית בגלל שיש מולנו מישהו בריא שיש לו גם צליאק - הוא שולי באותה מידה בערך]

 

 

אבל אני כתבתי מתוך הנחה מדוע שאלה על כך מי ששאלה - ולכן הדגשתי שזה לגמרי שולי. ובהיות שגם את מסכימה שהנפוץ אינו בעייתי כ"כ, ושרוב האנשים לא היו פוסלים על דבר כזה, אז זו הנקודה החשובה להדגשה, כשמדובר בפורום כזה.

 

וכבר אמרתי, "נתפסת" למשהו צדדי: מה שכתבתי "כשייזכר", היה כדי להדגיש כמה לאדם ממוצע זה לא יהיה עיקרי וחשוב כלל ביחס לנישואין; וממילא - לרוב בני האדם אכן לא יהיה חשוב לדעת דבר כזה בשלב מוקדם.

 

ולמנהלים-

אפשר עריכה בהודעה הזו שמעלי?

 

ואני מדברת כאדם רגיל שראה כמה סיבוכים כאלה בש"ל דווקא שממש לא היה במקום רפואי, וחלקם עם ילדים שנזקקו לאישפוזים ארוכים בגלל זה....

 

ולכן גם אני התכוונתי למי ששאלה- שתהיה הוגנת ותספר בזמן, זה הכל.

ומכל מקום, לגוף-הענין, כיוון שהבחורה עצמה אינה עם "סיבוכים" כפי שתיארת, ולרוב זה ענין "בעלמא", הסיפור על כך באמת לא קריטי לדעתי, אם כי - כנ"ל - אין ענין "להסתיר"..

בגלל שזה משהו שאפשר לחיות איתו ולחיות יפה- אז לספר!

כל ניסיון להסתיר ולחכות או לספר בצורה לא ראויה רק מראה ועושה רושם שיש מה להסתיר.

חשוב לברר את הגבולות המדוייקים

למשל, נניח שמותר הלכתית לא לספר משהו בשלב הראשוני, אבל עדיין נשארת השאלה האם כדאי לעשות זאת, האם זה ייצור הסתכלות ראשונית אמיתית יותר, או לחילופין יפגע באימון.

יכול להיות שיצאתי מנקודת הנחה שמחברת את מה שמותר עם המלצה או הדרכה,ויכול להיות שיש להפריד.אך כמובן שבראש ובראשונה לבדוק מה הגבולות שאז יש טעם למחשבה בנושא לפי אותם גבולות

אני חושבת שאת השאלה צריך לשאול הפוך, 

האם לי היה מפריע אם האדם השני לא סיפר לי בהתחלה על הבעיה הרפואית הזו?! 

פשוט לעשות את מה שאתה היית מצפה מאחרים לעשות כשזה קשור אליך

 

ממני. אך אם אספר לכל אחד לפני הפגישות ולא ימצא חן בעיניו .. זה גם שיקול

ולא רק אישי.

בתור חברה צריך לאפשר גם לאנשים עם בעיות ברמה מסוימת

סיכוי להיפגש ולא רק עם אנשים עם בעיות כמותם (זה מאוד מגביל)

ורוב האנשים לא יפגשו עם מישהו עם בעיה קצת חמורה למרות 

שאפשר לחיות עם זה כי למה להיכנס מראש לבעיות.

ולכן יש מקום להסתיר קצת בהתחלה כדי שתהיה אפשרות להכיר לפני

ואז השיקול לא יהיה לצאת אם מישהו אלמוני שיש לו בעיה

אלא עם יותר מידע ותמונה רחבה יותר

 

כמו למשל לקחת כדורים כדי להכנס להריון עקב בעיה כל שהיא...

שאי אפשר לספר מראש וגם לא בהתחלה .

זה לא ההעסק של כל בחור ולדעתי עד שאין קשר רציני מאוד זה  סתם יהווה גורם מרתיע.

עד כמה שידוע לי יש להם משנה סדורה בנושא.

בס"ד

 

ב"הצלחה

עד כמה הישיבה שבה בחור לומד "מתייגת" אותו? זה במאמת משפיע על ההחלטה האם לצאת איתו?

 

כלומר, לא מדויק, אבל גם לא משולל כל יסוד.

 

מן הסתם, סביר להניח שהבחור תואם לקווים

הכלליים של הישיבה/ זרם הישיבה.

אדם מחליט איפה הוא ילמד ולכן סגנון הישיבה כן מסביר משהו על האדם (אבל ממש לא בצורה מוחלטת).

הם מתכוונים?

איכות יכולה להתבטא בסגנון דתי,רמת אינטלגנציה,

מידות טובות,אינטלגנציה רגשית ,משפחה טובה או כל דבר אחר...

ויכול להיות (שכמו הרבה הורים אחרים...)

הם רוצים מישהי מושלמת,איכותית מכל הבחינות

תחשוב  שאתה רוצה להציע לחבר שלך  מישהי שיצאת איתה 

ואתה ממש רוצה שהוא יסכים להצעה  - אז אתה מציין שהיא 

בחורה מאוד איכותית..

יכול להתבטא במידות , בתכונות אופי , במראה חיצוני , בזה שהיא התקבלה

ללימודים בייל/אוקספורד וב"ז בחרה להישאר בא"י..

 

 

ועוד נקודה קטנה..

אתה לא צריך להתחתן עם מישהי שההורים שלך רוצים שתתחתן..

אלא עם מישהי שאתה רוצה..הרי בסופו של יום אתה 

תתחתן איתה ולא הם..

המלצתי החמה היא:

 

תגורו רחוק מההורים של בעלך..ויפה שעה אחת קודם..

נחית דרגא ואינסיב איתתא...כל עוד ויש גאווה שצריך מישהי מסויימת..ולא באים בענווה וראייה חיובית יהיה קשה למצוא...זו דעתי...כמובן שתמיד אפשר לבקוע שערי שמיים וה' עוזר

כאילו.. מחפשת אדם טוב.. וה"איכות" נמדדת בכמה פרמטרים..

 

מידות

צבא- איפה שירת והיחס..

משפחה

המקום בו גדל (כולל את הערכים והאופי שינק משם)

 

וכו'..

 

(נניח אצלי ההשכלה לא נכללת באיכות, יש כאלה שכן)

זה כמו להגיד אני רוצה בחורה חיה. נו ברור מה השאלה

כל אחד רוצה בחורה איכותית. רק שכל אחד מגדיר את זה בצורה שונה.

לא התכוונתי לרדת על ההורים שלי ח"ו. התכוונתי לרדת בכללי על המונח הזה.

זה היה חצי בציניות למי שלא הבין.

אני לא! 

תיתן להם לנסות למצוא אותה.

גם אם לא ילך, לפחות תדע מה הם רוצים.

... אם משנה לך מה הם רוצים, אם הם בעצמם יודעים מה הם רוצים ואם דבר כזה קיים בכלל.

לא רק כי אנשים מחפשים "איכות" בפרמטרים שונים (למשל - אחד יחפש "איכות" במשפחה, ואחד "איכות" בעשיה בחיים...),

אלא שגם אם תנסה להגדיר מהי ה"איכות" - לא תמצא לזה מילה.

עיין "זן ואומנות אחזקת האופנוע".

 

פעם שוחחתי על זה עם מישהו באקראי,

הגענו להבנה שאולי המשמעות דומה ל"עומק".

אך מהו "עומק"?

...

 

 

(כמה שיותר אלוקי ומתקרב לאינסוף)

 

 

עד כאן פילוסופיה בגרוש. לא נראה לי שלזה התכוונת

הנה בנאדם שמבין עניין.

זאת לא הכמות אלא האיכות

בדיוק שאלתי את עצמי היום... :/

מעניין....

בעה"י

כמו שלא תצאי עם שניים במקביל.
מאחורי המסך יושב בן אדם...

כשברור לנו שלא יצא מזה קשר...?
כרגע בטוח לא...

(רוצה יותר להתייחס לשאלה שלה בנוגע לאיך זה משפיע על הגברים?)

לפי איך שהבנתי את השאלה, הקשר הוירטואלי הוא זמני, ולא אמור להתפתח מעבר לכך. הצד השני לקשר הוירטואלי חושב שזה קשר עם פוטנציאל אמיתי לנשואין. השותף לקשר הלא וירטואלי לא יודע דבר מכל הסיפור.

במקרה זה, זה קודם כל הונאה כלפי השותף לקשר הוירטואלי, מעבר לבעיות האחרות שעלולות להיות (הונאה כלפי השותף לקשר הממשי, בעיית צניעות) . 

הקשר הוירטואלי זמני. הוא יודע שאני בקשר. לא מעוניינת בקשר איתו (מקסימום, עכשיו הוא יודע). לא יודעת מה איתו- בקשר או לא.
השותף הלא וירטואלי ידע במידה והקשר הוירטואלי ימשך.

ובכל זאת, עם כל הפרטים האלה, אני רוצה לדעת אם למרות הכל יש בכך בעיה..
עכשיו ברור?

את מנהלת תקשורת דרך האינטרנט עם מישהו, שלא לצורך היכרות למטרות חתונה, אלא לצורך אחר? זו השאלה? (כלומר, אופי התקשורת גם הוא ענייני ולא חברי)

ואת חוששת שאולי הצד השני חושב שפנית אליו מכיוון שהוא מוצא חן בעיניך, ולא רק בגלל העניין בו אתם עוסקים? (יש לך בסיס לחשוב כך?)

השאלה לא כל-כך מובנת.

מטרת התיקשורת היא עניינית. אולי גם אופי התקשורת.
ברור לו שאני לא מעוניינת בקשר איתו, ואף הדגשתי לו שאני בקשר.

השאלה היא, האם בכל זאת יכול להיתפתח רגש מצד מסויים...

נניח יש לך תקלה במחשב, ואת פונה לנציג שירות שיטפל בבעייתך - יש בזה בעיה? זה משנה אם את רווקה שלא בקשר אם מישהו \ כן בקשר עם מישהו? ומה אם את נשואה?

או שאופי התקשורת הוא בעצם כן אישי, וכן ידידותי, ואז אני לא חושבת שזה גם משנה אם את בקשר או לא - בכל אופן, אם זה לא למטרת היכרות לנישואין, זה בעייתי.

דבר נוסף - אם עילת הפניה נראית מדיי "יזומה" ולא מספיק טבעית (למשל אם יש אפשרות לברר את אותו הדבר בדרך אחרת) - זה מעלה חשד לעניין אישי.

אני ממנחשת שהקשר הוא לא טכני כמו עם נציג שירות בבזק.. אלא קשר של יעוץ. אחרת הקשר היה נפסק.

האם יווצר רגש? יתכן, אך לא כל רגש הוא רע!
רגש של דאגה- הוא סבבה.
רגש של הערכה- כנל.

ברגע שברור לשניכם(תבדקי שבאמת גם לו זה ברור.. באמצעות שאלה ישירה אפילו.. ) שזה לא לחתונה, ואין מצב, ואתם בכלל לא מתאימים, אלא אתם בקשר רק בשביל...... (ובאמת תדעו בשביל מה.. כי סתם קשר זה לא טוב.. זה קושר ומגביל.. )

אז אם הסיבה והמטרה ברורות- למה שתהיה בזה בעיה?


אה.. ואגב.. בדכ הבנות יודעות יותר הלכה.. הבנים יותר מתפלפלים..

מנסחת קולע!

אלא האם זה בריא לקשר.

 

אני מבין שהשאלה איננה האם יש צורך לספר על ההיכרות הזאת למי

שאת איתו בקשר, או האם מותר להסתיר זאת מפניו.

רק שרוב השאלה היא, לגבי הצד השני בעסק. לפחות לגבי השאלה שלי...

שאין לך מושג איך זה עובד אצלם, לכן שאלתי את הגברים (שגם יודעים הלכה יותר טוב ממני, אני מניחה), אם אכן יש בזה בעיה למרות הכל...

ולא מצד האמינות.

"לקיים קשר" - בין אם זה תוך כדי ובין אם לא. כמובן ש"תוך כדי" יותר בעיה.

 

אם צריך להיעזר עניינית, נעזרים המינימום שצריך, לגופו של ענין ובהיזהרות לא להיסחף מעבר לכך - וזהו.

כל עוד הענין הוא לא למטרת נישואין,ובנוסף לכך, הוא וירטואלי, למה לא?

 

לפי השיטה שלך נשמע שיהא מאוד קשה לתקשר עם בני אדם, או לדבר איתם כשאת יוצאת. זה נורא..

לק"י

 

אם זאת איזו עזרה טכנית- אז נראה לי שזה בסדר (בלי להמרח לקשקושים מיותרים).

ואם יש בת שיכולה לעזור לך, אז עדיף.

אפילו הסיטואציה שאדם מדבר עם כינוי שהוא לא מכיר מהמין האחר על הדייט שלו ומתייעץ אם ואיך להמשיך, משהו שם נראה לי חורק מוסרית..

 

לפני ואחרי - יש לדון.

צריך להיזהר מאוד מהונאה של אחד הצדדים, וגם מהונאה עצמית. כן, גם אם כולם יודעים.

 

ו... לקטע ההלכתי:

בגדר ריחוק מעריות יש לדון, שהרי מבחינת הצדדים כל אחד מהם הוא "פיצה עם פטריות" או כל כינוי אחר... אין כאן זהות שיש להתרחק ממנה. השאלה היא האם בשיחה עם זהות לא ידועה מהמין האחר יש איסור או לא.

חוץ מזה, יש לדון האם זה יוצר קירוב דעת. מהניסיון הדל שיש לי, נראה לי שכן, לפחות ברמה מינימלית. יכולה גם להיות תקווה נסתרת שהזהות הנסתרת תתגלה, מה שרק יכול להגדיל את הבעיה.

 

אגב, ביינישים, בעיקר הכבדים שבהם, לא פוסקים הלכה. הם פשוט יודעים להגדיר טוב את הצדדים ולתת סברות לכאן ולכאן.

הבדיחה אומרת שכששואלים בייניש שאלה הוא אומר "מחלוקת", ואם הוא יותר רציני: "נראה להחמיר"..

מז"א הונאה עצמית?
ומה תשובת השאלה "האם בשיחה עם זהות לא ידועה מהמין האחר יש איסור או לא"- אתה יודע?
ולצחוק, למה "|בעיקר| הכבדים שבהם, לא פוסקים הלכה"?

הונאה עצמית זה לשקר לעצמך, לעבוד על עצמך, וכו'.

יש ספר של דן אריאלי בנושא (בהקשר אחר לגמרי, אבל אומרים ששווה לקרוא, בע"ה נגיע גם לזה מתי שהוא..).

מה התשובה? לא יודע, אחרת הייתי עונה לא מתנצל שאני בייניש..

לבי אומר לי שזאת בעיה, אבל אני לא ר' אשר וייס שליט"א, אז ה"לבי אומר לי" שלי לא מחייב (מעניין אם יש פה ביינישים שמכירים את זה..).

 

למה הם לא פוסקים? שתי אפשרויות:

א. יראי הוראה, צדיקים, חוששים מלפסוק. "רבים חללים הפילה" - זה שלא הגיע להוראה ומורה.

ב. כי הם לומדים ש"ס בעיון, לא הלכה, אז הם יודעים להסביר ולהגדיר שיטות ולא להכריע ביניהן.

או אולי כן? /רץ לבדוק/

ועוד יותר, ממיסים אותי הצדיקים שעומדים מול היצר במצח נחושה.
ממיס, ממיס לראות אתכם מוותרים על דבר מה בשביל תורת ה' ורצון ה'.
אשריכם.

יהי רצון שעם הכח הזה, תצליחו בכל מעשה ידיכם, ותמשיכו לעלות מעלה מעלה.

(לכל התוהים, לא חייב להיות קשור לשרשור הזה דווקא)

לא.
וואו.. כאילו אני כתבתי את זה....

המקרה כמו שהוא נשמע טכנית- לא נשמע בעייתי 

 

אבל.. את זו שמכירה א תהדברים מקרוב והחלטת לשאול.. ואין עשן בלי אש.. 

 

אז נראלי עדיף להתרחק. 

1. נראה בפשטות שזה לא שייך, ז"א התורה לא מאפשרת קשר כזה.

2. ודאי שיכול להתפתח רגש בקשר וירטואלי.

 

אם כל הצדדים המעורבים יודעים במה מדובר, אולי הונאה אין כאן.

אם את בקשר עם מישהו למה להסתבך בקשר וירטואלי? בקשר צריך צהיות עם בנאדם אחד!