פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 138)

אולי זה יעזור (הרמב"ם אומר שכך אהבת ה' צריכה להיות)

או לדבר עם חברות (נגיד ללכת להתפלל יחד עם חברות שלך) ואז תהיי עסוקה בהן וזה יסיח את דעתך

אז דווקא חושבים עליו.

אז אולי תנסי לא לחשוב על דברים אחרים?

נניח על השעיר לעזאזל.

שעם הזמן וההתעסקות בדברים אחרים זה עובר. לי היתה גם הידלקות על מישהו, והיה לי קשה מאוד להוציא אותו מהראש גם כשהתחלתי לצאת עם אחרים. בסוף מה שעזר לי זה בעיקר ההבנה שזה כנראה לא בשבילי, ומגיע לי מישהו אחר. הרבבה תפילות לבורא עולם וזה ישתחרר לקראת הראוי והנכון

סגנון דתי, תחום מקצועי, תכונות אופי וכו

שאולי יתאים, גם מרקע חרדי 

תכתבי לי בפרטי ונראה

לגבי השורה הראשונה: כמובן, אבל לא כל כך רואה איך זה קשור.

לגבי השורה השניה: גם כשברור ומסודר לאדם מה חשוב וקריטי לו ומה נשאר במסגרת Nice to have, כשאין את הפלוסים ה'לא הכרחיים' האלו יש צביטה בלב ותחושת הפסד.

ואז יצא לי לדבר עם אשת מקצוע.

היא אמרה לי שהשוואות זה טוב - בכיוון של מה ש@ארץ השוקולד כתב.

אבל בוא נניח את זה בצד כרגע - כי משתמע שאתה משתשמש בהשוואות כדי להגיע ל"מישהי שאפשר למצוא בה את הכל מהכל" - וזה נראה לי טעות.

לכולנו יש חסרונות.

כולנו מכלול של דברים.

וכאשר אנחנו בוחרים במישהו, אנחנו בוחרים בו על דעת הצדדים הטובים יותר או הפחות.

אז כן, אולי היה מישהי שיצאת איתה והיא לה חוש הומור יותר מוצלח מזו שבחרת בה - אז מה, לא בחרת בה, לא רלוונטי. ומי שכן בחרת בה - תמצא את הנקודות שמייחדות אותה.

כשאנחנו בוחרים להתחתן עם מישהו, אנחנו מוותרים על כל האנשים האחרים. אי אפשר לדגום את כל האנשים בעולם ולבחור את זה שנותן לנו את התחושות הכי ייחודיות. אנחנו בוחרים אדם אחד, מוותרים על כל האחרים, כדי ליצור דינימקה שמייחדת אותנו כזוג.

בבחירה יש ויתור, וצריך להתמודד עם זה.

אם זוכרים את העיקר אני חושב שבסוף זה לא אמור לנהל אותנו.

קשה להיות חדור מטרה ולחשוב לטווח הרחוק, זה אכן יכול להיות קשה ונראה לי שבזה צריך להתמקד. 

אני מאמין שהפזילה ל'שדות אחרים' היא ביטוי למשהו יותר עמוק ולא משהו בפנ"ע. 

היא ביטוי לחסך כלשהו אך לא נראה לי משעבר לזה. 

לצורך העניין, גם בחור שאינו בעל נסיון בדייטים ולא חווה קשיים יכול להיות לו את אותו חסך בדיוק והוא יפרוק אותו על עניין אחר שלא קשור לנסיון שאין לו.

אם בא לך לפרט על החסך הזה תרגיש חופשי לכתוב. כולנו נלמד מזה.

אבל גם אם לא אולי הבנת למה אני מתכוון.

(טוב, אני לא ישיבישער ;) לקחתי את המשמעות שאני מכיר מסיפור על הבעש"ט)

אני מזהה קושי מהותי ב'ניסיון' בדייטים בחינת 'כל יום יהיו בעיניך כחדשים'. יש שחיקה טבעית וניתן להתמודד איתה כמובן.

אבל נראה שיש אמונה שאפשר להסתכל על בנאדם כאידיוואל. במידה הקשר הוא קשר פונקציונלי אז באמת יש מקום להשוואות. באמת ככה אולי יכול להרגיש לפרקים בשיטות שידוכים מסויימות. אבל נראה לי שהשריר שמתפתח באדם בדייטים וכדאי לפתח אותו הוא לראות בנאדם כמכלול ולא כאוסף של פרטים. 

יכול להיות שהקשר הוא לא משהו (או החשיבה עליו מחשיבה אותו ככזה) לכן יש פזילה לנשים אחרות, ויכול להיות שאין התייחסות אישי שרוצה את האדם מולנו כמכלול שלם ולא כאסוף של פרטים.

אחרת, קשה לי להבין איך אפשר להשוות.

קשרים קודמים יכולים ללמד אותנו על עצמנו, מה עושה לנו טוב, מה הצרכים שלנו.

לכן אם יש דברים בקשר קודם שממש ענו לבנאדם על הצורך הבסיסי שלו - מעולה.

במידה ואלו דברים שהם היו טובים והלהיבו, אבל ברגע האמת, הם לא דברים בסיסיים שמחוייבים לקשר טוב אלא רק 'בונוסים' - למה שבנאדם יצטרך לא להמשיך קשר עם בחורה שאין לה את זה.

זה חשוב מאוד ללמוד מקשרים קודמים, את הלימוד על עצמנו, אך מעבר לזה - כמו שכתבתי בהודעה הקודמת. יש המון הסחות דעת - מתוכם גם יכולים להסיח את הדעת קשרים קודמים, לכן נראה לי שכדאי להתמודד עם חוסר המיקוד בקשר ולא בהסחת הדעת, הסחת הדעת היא רק סימפטום לחוויה לא תקינה שחווים ביחס לקשר.

הפתרון הטוב הוא לא כאשר יש מישהי שטוב היותר בכל תכונותיה (על אף שזה נחמד)

אלא כשיש מישהי שהיא כל כך טובה שהמעלות של האחרות מתגמדות למולה.

במקרים רבים, אם היא לא כל כך טובה, זה גם לא יבשיל לקשר משמעותי.

זאת כן בעיה כאשר יש קשר עם פוטנציאל אבל אני יודע שבמצבים אחרים הקשר גרם לי להרגיש משהו מסום ואילו הקשר הנוכחי לא מתקדם בקצב דומה.

ואז המספר המרכזי יהיה 1 או בעצם 2 ;)

השאלה הכי חשובה היא איך להפסיק להתייחס אליו.

אם הוא רשע, מה זה קשור אליה?

יכול להיות שהיא פירשה את הדברים שלו בצורה לא נכונה (זה גם קורה), אבל גם אם כן - למה היא צריכה לקחת את זה ברצינות? אם מישהו ברחוב יבזה אותה היא צריכה להתייחס?

היא צריכה להחליט - או שהוא מעניין אותה, ואז השאלה איך להתמודד עם מערכת יחסים שעושה לה רע ועם המשיכה שלה למערכת יחסים כזאת (שלא לומר "זוגיות")

או שהוא לא מעניין אותה, ואז אין משמעות לדעתו עליה או למה שהוא יגיד, ואם דבריו אכן הכאיבו לה, שתשקיע את המאמץ בלשכוח אותו ואת הדברים שלו ולא בלהתעמת איתו שוב

מה את צריכה לעשות כחברה? להבין שהיא בסערת רגשות ולספוג כמה שיותר מתוך סערת הרגשות הזאת כדי שהיא תתפנה נפשית לפעול בדרך שמועילה לה

בלי מצפון. שתמשיך הלאה מהר

לפעמים יש פרטנר שאפשר לקחת אותו בתור חלק מהמסע ולבקש ממנו לבקש סליחה והוא יבקש מעומק הלב. נשמע במקרה הזה שאין פרטנר לשלום..

לכן מבחינת המתודה של החשיבה נראה לי שהעיקר הוא לשים את המיקוד עליה. על התהליך שהיא עוברת. תהליך מאוד קשה שמחזיק בתוכו המון כאב. "כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה", במערכות יחסים כמו שיש את הסיכוי לאהבה כך קיים הסיכוי לקנאה, שהיא קשה מאוד ואין צורך לזלזל בה או להכחיש אותה. לפרוק לפרוק לפרוק כמה שניתן...

ואחרי כמה זמן שאפשר - לחשוב על הדברים מחדש. לחשוב כיצד ניתן לעמוד על שלי, לחשוב כיצד אפשר להגיב לדברים בצורה נכונה.

אב חשוב שתהיה פה הפרדה בין שכל לרגש. אסור ממש איסור חמור של כלאיים לערבב בניהם. הכאב צריך לקבל מקום גם אם שום סיבה בכלל לכאב. הוא לא צריך הצדקות או האשמות. ות'אמת, ככה הוא הכי כואב, אך גם יכול הכי לשחרר.

ורק אח"כ לחשוב על הדברים בצורה רציונאלית, מה לומדים המקרה הזה. לא לסבכך ביניהם ולעודד אותה לסבך את שני העניינים הללו.

איזה חברה טובה את!

באמת סיפור כואב מאוד.

לשאלתך, מה לעשות כחברה? להזכיר לה ולשנן לה שהיא טובה ושמגיע לה מישהו טוב. לפרט במה היא טובה ואולי גם לחזק באמונה אם היא במקום של לשמוע. אל תנסי להיות המטפלת שלה אבל להעריך אותה על זה שהיא מטפלת בעצמה ולעודד אותה ללכת לטיפול טוב ולהתמסר אליו (אם היא לא עושה את זה). כשיש משהו שהיא מספרת שגדול עלייך מידי את יכולה בעדינות לומר שאת לא רוצה לערבב את  מערכת היחסים ביניכן ושאת מעדיפה שתספר למישהו אחר, אבל גם לומר מה כן - מה כן את יכולה לתת לה ושתעשי את זה באהבה.

עוד נקודה זה לצאת איתה לדברים כיפיים ומשמחים - להראות לה שאת בשבילה. נכון שאנשים שנמצאים בקושי גדול נוהגים לסנן אבל אם תראי לה שאת בשבילה היא תהיה בטוחה בך ותשתף פעולה איתך. וגם אם זה לא כמו שהיה פעם, נסי לא להיעלב ממנה אלא לחזק מה שאפשר ולגרום לה לשמוח. עוד דבר שכדאי להשאיר את הקשר ביניכן גם הדדי. חשבי במה את יכולה להיעזר בה, מה את יכולה לומר לה שהחברות שלכן תורמת לה. אפשר גם ביחס למצב עכשיו - נגיד השראה מתוך הצורה שבה היא מתמודדת ועוד. תשאירי אותה רלוונטית ותורמת גם כשקשה לה.

אפשר גם לשאול אותה פתוח מה יעשה לך טוב - אילו תגובות משמחות אותך ובכלל איך רוצה שתתנהגי אליה עכשיו ולהביע גם את הצד שלך האוהב והכנה.

תסמכי עליה שהיא יכולה לצאת מזה ולהתחזק ולצמוח ובעה תרקדו יחד בחתונה גמר חתימה טובה!

1. משהו שקשור לשדכניות, לא רוצה לפרט יותר.

2. להקשיב יותר טוב.

3. חברה X.

4. א. חברה X למישהו שיצאתי איתו. ב. אחי לחברה של אחותי. ג. חברה Y למישהו.

מקווה לערוך ולנסות להציב גם משהו

גמר חתימה טובה ותודה על התגובות

דברי איתה קצר ולעניין שיהיה מחילה לפני יום כיפור  ואז לנתק קשר .

גם לי יש אנשים שהקפדתי עליהם שנים, התייחסו ממש לא יפה ולא התנצלו, אבל אי אפשר לשנות אנשים אז פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה

ולהודות לה' על הסיפור הזה שמכריח אותך לפתור את הבעיה

1 להיות מסוגלת להגיד לה "אני לא באמת סולחת לך כי לא מגיע לך שאסלח, אבל יש לי לב רך ולכן אסלח לך בכל זאת, אפילו שלא מגיע לך"

2 להיות מסוגלת להתעלם ממנה ולהגיד לה "אני לא רוצה לדבר איתך כי את לא מצטערת באמת"

3 להיות מסוגלת להתעלם מהבקשה שלה ולא לקחת ללב

4 להיות פחות פגיעה

(בטח שלא להאשים את עצמך. זה טוב רק כדי להרגיע אדם כאוב, כשאומרים "כן אני יודע שגם לי יש חלק בזה")

כמובן שום דבר מזה הוא לא משהו שפותרים ביומיים, אבל זה ממש בולט שיש כאן קו אחיד של התנהלות, ולכן זה נראה ממש חשוב וגם דחוף.

איך תתמודדי איתה? כמו שאת מתארת את זה, זה די מוכתב מראש... אבל שווה לזכור מה היית יכולה לעשות במצב אידאלי ובריא, ולהשתדל להיות כמה שיותר קרובה לזה

עקרונית אם אדם פגע בך, ומבקש מחילה ולא מתכוון באמת, מותר לך לומר "לא סולח" (בין אם תסלח או לא)

כאן היא מתארת מצב שהיא לא מסוגלת לא לסלוח. אז לפחות ההזדמנות להביע מחאה ולומר "אני סולחת אבל תדעי שאת לא בסדר". 

זה הבדל דק, אבל לדעתי הבדל נכון. השאלה האם אתה בא ממקום של נקמה או ממקום של מחאה והגנה עצמית (ע' ספר החינוך הידוע, שאם מכים מישהו או מקללים, מותר לו להחזיר, וזה לא כלול באיסור נקימה)

עזבי רגע את יום כיפור בצד.

האם את רוצה להמשיך בקשר עם החברה הזו?

האם את אוהבת אותה?

לפעמים אנחנו עושים דברים שפוגעים באנשים שאנחנו אוהבים. 

לפעמים אנחנו עושים את זה בכוונה.

לפעמים זה מתוך להט של רגע, בלי הרבה מחשבה.

והתוצאה היא שדווקא פגיעה באדם קרוב היא קשה וכואבת יותר.

אחד הדברים החשובים בקשר, כל קשר, זה תקשורת - לדבר על הקשר עצמו. 

לא לרמוז, להגיד במפורש.

נפגעתי ממה שעשית, ואני מאוד רוצה ליישר את ההדורים ביננו.

ממה שכתבת נראה שהיא מתביישת, שהיא עדיין לא הייתה במקום שמסוגל להגיד שהיא טעתה ולעמוד מולך. אבל יום כיפור דחף אותה לזה.

צריך להפריד בין התפקיד שלך לתפקיד שלה.

התפקיד שלה זה לבקש סליחה, להתנצל על הפגיעה. מבחינה הלכתית, היא צריכה להתאמץ כדי לפייס אותך.

אבל התפקיד שלך הוא לא לבדוק עד כמה בקשת הסליחה הזו היא כנה.

אבל...

האם זה באמת משנה מי אשמה?

מה טיב הקשר שהיית רוצה שיהיה לך איתה?

לא עדיף לשים את כל הדברים על השולחן וליישר את ההדורים?

האלטרנטיבה נראית לי לאכול את הלב, וזה לא נשמע נחמד..

אז אם את לא רוצה להמשיך בקשר הזה יותר, את יכולה להגיד לה שהיא פגעה בך עמוקות, ואת לא מוצאת בעצמך את כוחות הנפש לחזור למה שהיה.

אם את כן רוצה להמשיך, את יכולה להגיד לה שאת אוהבת אותה, מכירה במעלותיה - ודווקא בגלל זה נפגעת, והיית רוצה ללבן את הדברים על אף הזמן שעבר. זו הזדמנות לחזק את הקשר, לקחת אותו למקום עמוק יותר.

מה היתה הפגיעה ומהי רמת הקשר.

נראה לי שכאשר מסיימים קשר, חשוב לקשור את כל הקצוות. זו בעצם הצהרה הדדית שאנחנו מחליטים שלא להמשיך בקשר, אז סוגרים הכל ומשאירים מאחור.

אבל לפעמים הפרידה היא לא הדדית, ויש צד אחד שמעוניין להמשיך וצד שני שלא, ואז הפרידה כואבת הרבה יותר. ואם כבר התמודדתי עם הפרידה וכו', ופתאום אחרי חצי שנה הוא שולח לי הודעה - זה עלול לשאוב אותי בחזרה לשם, להתמודדות הזאת.

צריך לדאוג שחשבון הנפש שלך לא יזיק לאחר. 

ואם אשתמש במילים שלך - "מה רוצים מהחיים שלי" -

צריך לדאוג גם שיהיה ברור שאין כאן כוונה להחזיר את הקשר (ואם יש כוונה כזו - אז להגיד בבירור).

ובכלל, נראה לי שכולנו עושים טעויות בנושא הזה. בסופו של דבר דייטים זה מצב לא נוח וטבעי, וסביר שאנחנו עושים דברים שפוגעים בצד השני. לכן אני חושבת שטוב לדבר על זה בסוף כל קשר - להתנצל על דברים שאולי עשינו לא בסדר (ואולי לקבל פידבק בהזדמנות הזאת), ולהודות על דברים שהצד השני עשה.

אבל גם אם  זה לא קרה - לחיות מתוך הבנה של הסיטואציה, להיות בתודעה שלא ניסו להרע או לפגוע בנו, ולסלוח.

אבל:

1 זה יכול לעורר זכרונות ולגרום לצד שפונים אליו לחשוב שיש כאן נסיון להחזיר את הקשר

2 היתה מישהי שפנתה אלי בבקשת סליחה כדי לרמוז לי שלדעתה אני צריך לבקש ממנה סליחה... כמה חודשים אחר כך היא כבר ממש כעסה שלא ביקשתי סליחה אז היא אמרה לי בפירוש.

יותר מזיק מאשר מועיל.

תכוון בתפילות עליה שתתקדם ותצליח ותמצא זיווג הגון ומעולה.

זה לא רק "מה רוצה מהחיים", אלא זאת תחושה שבחורה רוצה לנקות את המצפון שלה על חשבוני. וזה לא כיף בכללל 

אני חושב שבמקרים חרגים אז יכול להיות באמת שייך, גם בלי קשר ליום כיפור

אבל זה גם תלוי בנסיבות.

232

אם הייתי מרגיש שהיא עושה את זה כדי לחיות בשלום עם עצמה ולסמן וי -
הייתי סולח אבל באיזשהו מקום הייתי סולח ממקום חיצוני ולא אמיתי. לצערי מניסיון.

אם אדם לא מבין לעומק מה הוא עשה, אז או שלא יבקש סליחה, או מוטב - שיבין קודם ואז יבקש ממקום אמיתי וממחשבה על מי שהוא מבקש ממנו סליחה.

ואמן שתזכה גם אתה וכולנ"ו!

קראתי הכל, לא יכולה כרגע להגיב לכל אחד.

עודדתם והארתם נקודות חשובות, אין כמו המקום הזה כדי לפרוק!

כנראה שלפעמים באמת אין מה לעשות חוץ מלהתאפק בסבלנות ביינתים

ולצפות מהצד איך הבורא מסובב את הדברים, ולהתפלל.

אל תצפי שדברים יקרו.

"אם ה' חושב שזה צריך לקרות, הוא כבר ידאג לזה..." זו לא גישה נכונה בעיני.

אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו.

מביך אותך?

מה האלטרנטיבה? לאכול את הלב ולהתבאס?

לא עדיף לקבל תשובה?

"אני יודעת שככל הנראה הוא לא ירצה אותי אם נתחיל לצאת,"

"ואולי מגיעה לו מישהי יפה יותר"

אלו משפטים מאוד קשים בעיניי.

לגבי הראשון - כלל חשוב מאוד בתקשורת בין בני אדם - כדי לבנות קשר, צריך לשתף. אסור לצאת מנקודת הנחה שאנחנו יודעים מה הצד השני רוצה\חושב\מרגיש. חייבים לשאול.

לגבי השני - מה זה אומר "מגיע לו"? מי שאמר שמגיע לו משהו בכלל? לבחור זוגיות זה לא תחרות מיס עולם - ואם מישהו חושב שהוא מחפש את האישה הכי יפה, אני מרחמת עליו.

אפשר לנסות דרך צד ג.

אבל בעיניי עדיף לסגור את הפינה הזאת לכאן או לכאן, ולהשתחרר מהעול שיושב עלייך.

להתפלל זה טוב וחשוב.

ברור שיש דברים שאינם תלויים בנו. 

אם ח"ו יש בעייה גופנית, נלך לרופא, נקבל את הטיפולים, ונתפלל לקב"ה שיצליחו. אנחנו עושים השתדלות, אבל אף אחד לא מבטיח לנו מה תהיה התוצאה.

לכל זמן ועת. אבל כאן זה לא נראה לי מתאים.

היא מתארת כאן מקרה אחר - שבו אין שום השתדלות, רק פאסיביות, ועד כה - ללא תוצאה.

זה מה שהבנתי מהודעתה:

היא פגשה מזמן מישהו מסוים במסגרת מסוימת. מתוך ההיכרות הזאת יש לה רגשות כלפיו, ואולי גם לו כלפיה.

עובר זמן (שאני מניחה שגם בו היא מתפללת), והיא מפתחת אשליות ודימיונות, והיא לא מצליחה להשתחרר מהם.

אבל היא מובכת לעשות צעד כדי לברר אם יש כאן פוטנציאל.

אז אני אומרת - אם היא לא צעשה צעד, שתפסיק לפתח ציפיות שמשהו יקרה. כי כאן זה מקרה שלגמרי תלוי בה.

ולא עדיף מבוכה ולקבל 'לא' מאשר לשגות בדמיונות ו'במה היה אילו' כל החיים?...

אז כן, לפנות, ולהתפלל, ולהתמודד עם כל תגובה שלא תהיה.

זה מאוד לא ברור והרבה פרטים חסרים, אני יודעת... 

אבל רק אומר ש

א. בכוונה ערפלתי את הפרט הזה אבל טוב, נחשוף... לא יצאתי איתו.

ב. כרגע אני לא בטוחה שזה נכון שאצא באופן כללי, אבל כן יש לי מחשבות לעשות משהו בנידון ולעשות השתדלות למרות החשש. ואתם עוד יותר עודדתם אותי לכיוון הזה... רק שלא ממש עכשיו. אולי בהמשך,

מכל מיני סיבות כרגע נראלי הכי נכון לחכות עוד תקופונת בסבלנות. וזה קשה, אבל זה נראה הכי נכון

ג. נושא המראה החיצוני הוא בהחלט רגיש אצלי בגלל ה(חוסר) גובה שלי,

 אבל @סרדיוט ו@לגיטימי? -אין לי אלא להסכים עם כל מילה שלכם בנושא. 

תבדוק את הרמה הדתית של הבחורה בלי קשר לזה, לא?

הרב שמואל אליהו אומר שזה מותר אבל זה תלוי מקוםhttps://www.yeshiva.org.il/ask/68585

ז"א כנראה שבבני ברק נגיד זה ימשוך יותר מדיי תשומת לב

אני אישית חושב שזה יפה אם זה לא בולט מדיי וצנוע

כמו שגבר שהולך ברחוב עם חצאית סקוטית זה אומר משהו

או כמו שגבר שהולך עם פאות מבולגנות וכיפת נחמן זה אומר משהו

מה זה מעיד? יש מיליון אפשרויות

כי כאן זה שונה

כי מדובר במשו שאולי מעיד על משו לא ככ דוסי

זה קצת כמו שבחור שנתפס כדוס יעשה תספורת טומהוק זה מרים גבה (בלשון המעטה)

מראה על פחות רמה תורנית ,ככה אני חושב וגם הרבה חברים/מכרים - דתיים תורניים/חרדיים ששאלתי לגבי כך כשהתחלתי לצאת לפגישות שהיו לי הצעות כאלו

כמובן שיש יוצא מן הכלל , אבל יכול להגיד שהרבה בחורות נשללות עקב כך(מבחורים תורניים).

לפעמים זה יכול לשדר על משהי ש''נסחפת'' אחרי הטרנדים והריגושים בעולם שלנו.

אבל בד''כ לרוב אלו בחורות מהמגזר הדתי לאומי (בד''כ טרנדים ואופנה, לחץ חברתי וכאלו שסתם חושבות שזה יפה- למרות שבעיני זה מכוער )

בנוסף, מה הטעם להוסיף עגיל באמצע הפנים אם לדעתי האישה הכי יפה שהיא נטורל

סתם תקוע חח ^_^

לדעתי האישית מוסיף קצת חן אפילו לחלקן אבל בהחלט לא שייך לציבור החרדי .

אם חוץ מזה היא אישה טובה תמשיך לנסות אבל לא במטרה שהיא תשתנה

יש הבדל כמו שאמרו פה בין טבעת לבין נקודה. יש נקודות שבקושי רואים אותם.

פעם- בתקופת האולפנה הקדושה זה היה אסור באיסור חמור. מסיבה שעד היום לא מבינה (אבל היה אסור גם ללכת עם כפכפים או אווינס. ומה הקשר לפה צניעות רק ד' יודע)

וכשהייתי בת שירות החלטתי לעשות, לא בשביל להעיז אלא בגלל שאני בחורה פשוטה שלא שמה עגילים טבעות או שרשרת ברגיל, אבל מבחינתי נקודה ושרשרת רגל פשוטה זה מה שנותן לי להרגיש צנועה ויפה בצורה שלא מושכת עין.

ולשאלתך, היום זה מאוד מאוד נפוץ. במיוחד אצל בנות דתיות לאומיות.

ואישית- אם הבחור בקשר מתקדם שם את זה כיהרג ואל יעבור לא יקרה כלום, אין לי בעיה להוריד את זה בשבילו... 

ויכול להיות שהיא תהיה מוכנה להוריד או לשנות לסוג אחר.. וגם יכול להיות שתתרגל..

זו דעתי. 

(לא קראתי תגובות קודמות, אז יכול להיות שלא הועלתי יותר מידי בתגובה שלי, מחילה)

"היי חדווה, פניתי אליך לפני שבועיים, יצא לך למצוא משהו רלוונטי?"

לכן יכול להיות שהיא רצתה לשבת על זה אבל לא הספיקה.

זה שיא המובן לפנות אליה לאחר שבועיים. וזה ממש לא מנדנד...

משתדל לדון לכף זכות.

אפשר להזכיר מידי פעם בעדינות.

תכירו בעצמכם/ן. פייסבוק, ווטספ, חברים משותפים
כל מה שרק אפשר... אין תחליף להכרות אישית, בלי מליון מתווכים וקשקושים.

יש הרבה שדכנים/ות מוצלחים שחיתנו זוגות שחיים באושר ואושר. בסופו של דבר שדכן טוב שדיבר איתך ויודע מה אתה מחפש שקול מהבחינה הזו לחבר משותף רק עם הרבה יותר היצע של בחורים פוטנציאליים

לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא
 

@המטיילת בארץ כל הכבוד על ההתמדה!!

שנה טובה

מליאת שפע וברכה בעזרת ה'

מה את חושבת על אתרי היכרויות?

כאן.

בגדול, זה חוויה די מציפה עבורי. אני מרגישה שזה קצת שוק בשר, כאילו אני מוצר על המדף - ואין כל כך מי שמתעניין.

בהתחלה, חיכיתי שיפנו אליי, והמעט שפנו היו מאוד לא רלוונטיים (גם בקטע שכתבתי בכרטיס שאני מעוניינת עד גיל מסויים, ומי שפנה הם פלוס מלא שנים מזה - מילא אם זה היה שנה-שנתיים מעל מה שכתבתי, אבל שמונה שנים מעל הגיל המבוגר נראה לי מוגזם).

ואז החלטתי שאני צריכה להיות יותר אקטיבית. הבעייה אז היתה שאלו שנראו לי הכי רלוונטיים - אני יודעת שהם אמרו כבר לא דרך צד שלישי (ראה כאן).

ואז מי שאני כבר כן פונה אליו לא עונה, וזה גם מתסכל (ראה כאן. כל מי שפנה אליי, גם אם היה מאוד לא רלוונטי, כתבתי לו הודעה בחזרה.)

נראה לי שהחוט המקשר בין המקרים השונים שהציפו אותך בשימוש באתר היכרויות היא רגישות.

ואכן, רגישות זה דבר נפלא, אך נראה לי באמת הפלטפורמה שלאתרי היכוריות היא שונה במהות שלה. היא פלטפורמה שבה מנסים להשיג הצעות באופן של 'על הדרך', היא לא לפנות לשדכנית וגם לא לחברה. מתי שהתקשורת נעשת מול הבנאדם עצמו, וחוץ מזה אין קשר עם הבנאדם עצמו (הוא בנאדם זר סה"כ) אז הגיוני שהתקשורת הזאת תהיה מאוד לא ברורה ולכן כדאי להיות מוכן לזה מראש, ובאמת אם אין היתכנות לזה מראש ואין רצון לכך אז אולי באמת חבל להשתמש בה. 

למדתי מנסיוני ומנסיון אחרים שהגישה האידיאלית שבאים לאתרי הכירויות היא ללא לצפות. אם עכשיו אני אצפה שכל בחורה תענה לי אני אשתגע. לכן אני משתדל מאוד לא לצפות ומתי שזה מצליח אז אני שמח על כך. 

אם נלך על פי העקרון הזה אז זאת התשובה שהייתי נותן לשאלה שלך האם לפנות לאותו בחור שלא רצה פעמיים - מאוד סביר שהוא לא ירצה. אך שום דבר לא יקרה אם תשלחי לו, הוא לא מכיר אותך וגם הודעה באתר זה לא כזה ביג דיל. אז אם את כל כך רוצה לנסות, למה לא? אם גם אם לא תשלחי בסדר.

בגדול נשמע לי שאת בכיוון ה

זה משהו שאני לא רגילה, לעשות משהו ולא לצפות. זה נראה לי שריר שצריך לעבוד עליו...

להגיד 'לא לצפות' זה באמת משהו שהוא לא מנוסח טוב. הרי כל פעולה שנעשת נעשת לשם מטרה מסויימת. אם לא היינו מצפיים לא היינו צריכים לעשות שום דבר. 

לצפות. לצפות להזדמנויות, אולי זה יותר מדוייק.

ככל שההצעה יותר 'ממוסדת' (שדכנית/חברה) אז ככה לצפות לכמה שיותר סדר. ככל שההצעה פחות 'ממוסדת' לפחות סדר ולהבין שיש פחות ידיעה ביחס למה להתכונן (יענה על ההודעה, לא יענה וכולי).

אתר הכירויות זה משהו אכן שהוא טוב להיות בין לבין כזה, לא הייתי בונה עליו כמקור עיקרי להצעות אבל נראה לי שהוא יכול להיות שימושי.

לפעמים אנשים בגבורה גדולה פונים להמון אתרים, מיזמים ושדכנים 
אבל מציגים את עצמם בצורה לא מדויקת או מדויקת בעיניהם אבל המציעים מקבלים תמונה אחרת 

מה שמוביל להרבה הצעות לא מתאימות 

שווה לשבת עם אדם שאת סומכת עליו ולבדוק האם מה שאת רוצה זה מה שאת משדרת 

אבל שכחתי לכתוב גם את זה בהודעה ראשונה -

ריעננתי את הכרטיס שלי בעזרת אחרים (כתבתי על זה גם שרשור), הלכתי לצלמת מקצועית והחלפתי תמונה.

הקטע הוא שגם הצעות לא מתאימות אני בקושי מקבלת... אני מקבלת מעט מאוד הצעות, ומתוכם מה שרלוונטי זה בודדים - וזה אחרי שאני מוכנה לבלוע דברים שפעם לא הייתי מוכנה...

(גילוי נאות: אשתי היא זאת שפנתה אלי ראשונה באתר היכרויות מסוים)

בנוסף, אפשר לנסות ולרענן את התיאור העצמי, להפוך אותו מרשימת מכולת משהו יותר יצירתי.

1. אתרי היכרויות הם בהחלט משאב לדייטים בעלי פוטנציאל

2. באתרים ובקרב השדכנים צריך להתעקש על רשימת דרישות מקובעת, אלא לנסות ולהרחיב אותה: חוצניקים, חוזרים בתשובה, בני עדות כאלה ואחרות וכו' וכו'.

1. השאלה היא לכמה עוד להירשם...

2. לא הבנתי את מה שכתבת, נראה לי שחסרה שם מילה במשפט. התכוונת שלא צריך להתעקש על דרישות מקובועות?

אפשר להירשם לכל האתרים הקיימים. מציאת החצי השני משולה לחיפוש עבודה - משתמשים בכל המשאבים הרלוונטיים.

כשמחפשים עבודה, לא משלמים לכל חברת כ"א.

אני מסכימה איתך שלירות לכל הכיוונים זה טוב - אבל יש אנשים שעושים מזה פרנסה, ואם נרשמים לכל דבר - זה יוצא כבר עלות רצינית - וכפי שכתבתי, הוצאתי בשנה האחרונה סכום די גדול על זה (ובפער עצום ממה שהוצאתי על הפגישות עצמם....).

ולצערי - אין קשר בין ההשקעה הכספית לבין התמורה. אולי זה סוג של הפוך על הפוך, אבל איזה אינטרס יש לאתר היכרויות שאפסיק את המנוי? חברת כ"א יוצאת נשכרת מכל שידוך, והאתר רק מפסיד מנויים..

ואני לא חושבת שאני מתעקשת על הרבה דברים, אני מוכנה להתגמש, יוצאת עם מגוון די גדול של אנשים - הבעייה היא למצוא אנשים שמוכנים בכלל לצאת איתי (זה לא שאני מסננת יותר מידי הצעות, זה שאין לי בקושי הצעות לסנן....).

יש גם שדכנים שעובדים בחינם..

כמו כל שירות בתשלום (בכל נושא שיהיה) אז מנסים להעריך אם זה שווה את הכסף או לא.