שלום.
נראה לי שאני בדכאון שוב כשאני מגלה שהידידים שלי זה רק אנשים במחשב....
פורום לקראת נישואין וזוגיות
מכתב פתיחה
אין יאוש בעולם כללמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה
אחותי היקרה אין יאוש בעולם כלל
תפללי לה' ליהיה לך טוב ב"ה
אחותי היקרה אין יאוש בעולם כלל
תפללי לה' ליהיה לך טוב ב"ה
יישר כח,מיכאליונה
חברה יקרה,את אף פעם לא לבד!!!
הנה סיפור מצמרר:
(אם זה נראה לך סתם סיפור,אני מציעה שתפני לעודד מזרחי,הוא יגיד לך מי זאת אותה אשה)
והנה עוד סיפור(אין מה להשוות בתנאים האובייקטיביים,אבל המסקנה דומה):
ועוד משהו חשוב:
מצב נפשי ירוד הוא הרבה פעמים תוצאה של אורח חיים לא בריא.
תתחילי לפנק את עצמך,תאכלי טוב,תשני טוב,תצאי לטיולים רגליים בחיק הטבע (כן,תעזבי את הידידים המדכאים מהמחשב).
תראי שתרגישי הרבה יותר טוב.
את כבר תהיי הרבה פחות מיואשת
בהצלחה !
ליונה- הסיפורים חזקים!אנונימי (פותח)
קראתי את הסיפורים. אני מודה שצריך להתייחס בפרופורציות לדברים, ואז דברים מתחילים להיראות טוב, ולא מקטרים. אבל.. בא לי להגיד "אבל", כי... כי אני מרגישה בפנים חוסר. יכולים להגיד לי ללכת להתנדב אצל קשישים וחולים וכו- ואין לי כח לזה. אין לי כח לזה. בא לי לעצמי.
מצד שני, ללכת לבד לקנות לעצמי דברים מדכא אותי ,כי אני מרגישה כ"כ לבד שאין לי חשק לזה בכלל.
אולי אני לא צריכה פיתרון לזה. אולי רק הסחת דעת. אבל אני לא יודעת איך. כלומר, בינתיים אני כן מסיחה את דעתי. הנה-אני כותבת כאן...
מצד שני, ללכת לבד לקנות לעצמי דברים מדכא אותי ,כי אני מרגישה כ"כ לבד שאין לי חשק לזה בכלל.
אולי אני לא צריכה פיתרון לזה. אולי רק הסחת דעת. אבל אני לא יודעת איך. כלומר, בינתיים אני כן מסיחה את דעתי. הנה-אני כותבת כאן...
שלום לך , אני בנאדם אמיתי לחלוטיןאנונימי (פותח)
ומחזק את רוחך! המחשב זה רק הכלי שאת מתוודעת אל כולנו דרכו- אבל האצבעות שמקלידות עכשיו את המילים הן אצבעות בשר ודם שמחוברות אל גוף שבתוכו שכל ורגש שתומכים בך ומנסים לעודדך.
תפנימי את העובדה שכולם כאן אנשים ולא מסך, זה ילמד אותך שדבריך חשובים לכולנו והרגשתך הטובה חשובה לכולנו.
אל תפלי ברוחך!
תפנימי את העובדה שכולם כאן אנשים ולא מסך, זה ילמד אותך שדבריך חשובים לכולנו והרגשתך הטובה חשובה לכולנו.
אל תפלי ברוחך!
משהו יכול להסבר לי את עצמי?אנונימי (פותח)
מה אני עושה אם: אני רוצה לתת לאחרים- מתוסכלת שלא יודעת- מנסה- לא ממש הולך- הולך, אבל לא מה שציפיתי- מתעייפת מזה מהר-אין לי סבלנות לתהליך- לא יודעת איך לבדוק אם לאחר (שזה לא מחייב אדם בגילי, זה יכול להיות בכל גיל) זה מספיק.
לדוגמא, סתם: עשיתי משהו עם ילדים. רציתי לעשות את זה יותר ברמה, אבל לא היה לי רעיון. הייתי מתוסכלת שאין לי רעיון. חשבתי לחפש בספרים, אבל אני מתוסכלת שאני לא יודעת לאן לפנות. אז עשיתי מה שעשיתי, אבל אין לי מנוף פמנימי, משהו שהרגשתי שהרים אותי הלאה. הילדים נהנו, אבל הרגשתי שיכולתי להוסיף ולא ידעתי איך. וזה מתחבר לי לכל החיים.
משהו הצליח להבין אותי, או שאשאר בתסכול הזה....
לפעמים אני מרגישה שאין לי סיכוי שאחריםיכולים להבין את הפנים שלי, ואז יש קשר עם העולם, אבל רק כשאני מקשיבה לאחרים. כשזה מגיע אליי אני מתחילה לאמר דברים לא ברורים.
אוף.
לדוגמא, סתם: עשיתי משהו עם ילדים. רציתי לעשות את זה יותר ברמה, אבל לא היה לי רעיון. הייתי מתוסכלת שאין לי רעיון. חשבתי לחפש בספרים, אבל אני מתוסכלת שאני לא יודעת לאן לפנות. אז עשיתי מה שעשיתי, אבל אין לי מנוף פמנימי, משהו שהרגשתי שהרים אותי הלאה. הילדים נהנו, אבל הרגשתי שיכולתי להוסיף ולא ידעתי איך. וזה מתחבר לי לכל החיים.
משהו הצליח להבין אותי, או שאשאר בתסכול הזה....
לפעמים אני מרגישה שאין לי סיכוי שאחריםיכולים להבין את הפנים שלי, ואז יש קשר עם העולם, אבל רק כשאני מקשיבה לאחרים. כשזה מגיע אליי אני מתחילה לאמר דברים לא ברורים.
אוף.
בסופו של דבר כולנו כאלה,אין מה לדאוג,זה נורמלי.יונה
העולם הפנימי של כל אחד הוא חבוי ונסתר ,ובאמת רק הקב"ה הוא זה שמבין אותנו עד הסוף (גם אנחנו לא מבינים את עצמנו).
אנחנו יוצרים קשרים עם אנשים אחרים.
גם אנחנו בני אנוש וגם הם,ככה שהקשרים האלה מוגבלים מעצם טבעם.לכן עלינו לשמוח בכל קשר שקיים.
יש פתגם שאומר "כגודל הציפיה-כך גודל האכזבה".
אם תעשי מה שאת יכולה,בלי לצפות מעצמך לעשות דברים שאת לא מסוגלת,תוכלי גם לשמוח בתוצאות (כמו בדוגמא שנתת עם הילדים).
כתוב בתורה "ואהבת לרעך כ מ ו ך" -"כמוך"-זאת אומרת,קודם כל אני אוהבת את עצמי,כמו שאני,עם המעלות וגם עם המגרעות,ככל שאחיה בשלום יותר עם עצמי,יהיה לי גם יותר קל לחיות בשלום עם בני אדם אחרים.
צץ לי רעיון...
תקשורת עם בעלי חיים היא קלה יותר,ומקבלים פידבק שמאד עוזר לביסוס הבטחון העצמי.
אולי תגיעי למקום שבו עובדים עם בעלי חיים,ותעבדי/תתנדבי שם.
(לדוגמא, חווה טיפולית בשם "חוויות" בישוב אלעזר)..
בקיצור,כולנו לפעמים עוברים את הרגשות שאת מתארת,את לא חריגה.
הנה למשל,גם שלום חנוך הרגיש כך:
אדם בתוך עצמו
מילים ולחן: שלום חנוך
אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.
אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר
לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב,
אדם גם לעצמו הוא זר.
ואת, ואת
כמה טוב שבאת,
בלעדייך ריק הבית
והלילה קר.
אז אני שומר עלייך
כמה שאפשר,
ועם כל זאת, האם
אמצא אותך מחר?
אדם קרוב אצל עצמו
אדם בתוך עצמו הוא גר.
אנחנו יוצרים קשרים עם אנשים אחרים.
גם אנחנו בני אנוש וגם הם,ככה שהקשרים האלה מוגבלים מעצם טבעם.לכן עלינו לשמוח בכל קשר שקיים.
יש פתגם שאומר "כגודל הציפיה-כך גודל האכזבה".
אם תעשי מה שאת יכולה,בלי לצפות מעצמך לעשות דברים שאת לא מסוגלת,תוכלי גם לשמוח בתוצאות (כמו בדוגמא שנתת עם הילדים).
כתוב בתורה "ואהבת לרעך כ מ ו ך" -"כמוך"-זאת אומרת,קודם כל אני אוהבת את עצמי,כמו שאני,עם המעלות וגם עם המגרעות,ככל שאחיה בשלום יותר עם עצמי,יהיה לי גם יותר קל לחיות בשלום עם בני אדם אחרים.
צץ לי רעיון...
תקשורת עם בעלי חיים היא קלה יותר,ומקבלים פידבק שמאד עוזר לביסוס הבטחון העצמי.
אולי תגיעי למקום שבו עובדים עם בעלי חיים,ותעבדי/תתנדבי שם.
(לדוגמא, חווה טיפולית בשם "חוויות" בישוב אלעזר)..
בקיצור,כולנו לפעמים עוברים את הרגשות שאת מתארת,את לא חריגה.
הנה למשל,גם שלום חנוך הרגיש כך:
אדם בתוך עצמו
מילים ולחן: שלום חנוך
אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.
אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר
לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב,
אדם גם לעצמו הוא זר.
ואת, ואת
כמה טוב שבאת,
בלעדייך ריק הבית
והלילה קר.
אז אני שומר עלייך
כמה שאפשר,
ועם כל זאת, האם
אמצא אותך מחר?
אדם קרוב אצל עצמו
אדם בתוך עצמו הוא גר.
מה דעתך להיעזר באחרים? לא סתם אנו חיים בחברה...עמישב
בס"ד לק"י
המערכת האנושית, הן במישור המצומצם (משפחה, לדוג') והן במישור הכולל (העולם), עובדת בחברה.
עיזים עובדות לבד, בן האנוש ישתגע ללא חברה.
וזה לא סתם כך.
"וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה...". המערכת הכללית, הן בקודש והן בחול, עובדת על מעגל אין סופי של קבלה ונתינה. אני מקבל ע"מ לתת, ונותן (ע"מ לקבל [בכוונה זה בסוגריים]). בלי זה ואבדנו.
אומנם גם אדם אחד שעוסק בתורה שכינה שורה עליו, אך מתי היא ממש עומדת ונמצאת? "אלוקים ניצב בעדת א-ל", ואין עדה אלא עשרה. (עפ"י מסכת אבות). העולם, תירצי או לא, עובד במערכת.
ואם את צריכה להיעזר, זה טבעי שתעשי את זה, ותבקשי רעיון ממשפחה וחברים. (אגב, יש אנשים שמקבלים הרבה וכמעט שלא נותנים. אנשים אלה הם כמעמסה על החברה. וכיצד מושלם חיסרון היחס קבלה/נתינה שהם יוצרים? ע"י אנשים שנותנים יותר משהם מקבלים, והם הקלה לחברה. זה מפצה על זה וזה על זה, וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים).
מניין לקחת כוחות? שמחה. כשאדם שמח, החיים שלו הרבה יותר פועלים הרבה יותר זזים, דינמיים. לעומת זאת, אדם שעצוב, חייו מתנהלים בכבדות, הוא מקטר כל היום, וממילא, הוא לא מצליח בחייו. השמחה היא המתכון (בדרך ארצית. לא בדרך ישירה אל ה'. גם השמחה היא מה', אבל זה בפעם אחרת) הבדוק לחיים מוצלחים.
מי ששמח הוא גם פתוח לשתף אחרים ולעזור להם, ומתוך כך, וע"י זה, הוא מכניס עצמו למעגל הענק של החברה שמקבלת ונותנת.
בהצלחה בסיבוב.
המערכת האנושית, הן במישור המצומצם (משפחה, לדוג') והן במישור הכולל (העולם), עובדת בחברה.
עיזים עובדות לבד, בן האנוש ישתגע ללא חברה.
וזה לא סתם כך.
"וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה...". המערכת הכללית, הן בקודש והן בחול, עובדת על מעגל אין סופי של קבלה ונתינה. אני מקבל ע"מ לתת, ונותן (ע"מ לקבל [בכוונה זה בסוגריים]). בלי זה ואבדנו.
אומנם גם אדם אחד שעוסק בתורה שכינה שורה עליו, אך מתי היא ממש עומדת ונמצאת? "אלוקים ניצב בעדת א-ל", ואין עדה אלא עשרה. (עפ"י מסכת אבות). העולם, תירצי או לא, עובד במערכת.
ואם את צריכה להיעזר, זה טבעי שתעשי את זה, ותבקשי רעיון ממשפחה וחברים. (אגב, יש אנשים שמקבלים הרבה וכמעט שלא נותנים. אנשים אלה הם כמעמסה על החברה. וכיצד מושלם חיסרון היחס קבלה/נתינה שהם יוצרים? ע"י אנשים שנותנים יותר משהם מקבלים, והם הקלה לחברה. זה מפצה על זה וזה על זה, וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים).
מניין לקחת כוחות? שמחה. כשאדם שמח, החיים שלו הרבה יותר פועלים הרבה יותר זזים, דינמיים. לעומת זאת, אדם שעצוב, חייו מתנהלים בכבדות, הוא מקטר כל היום, וממילא, הוא לא מצליח בחייו. השמחה היא המתכון (בדרך ארצית. לא בדרך ישירה אל ה'. גם השמחה היא מה', אבל זה בפעם אחרת) הבדוק לחיים מוצלחים.
מי ששמח הוא גם פתוח לשתף אחרים ולעזור להם, ומתוך כך, וע"י זה, הוא מכניס עצמו למעגל הענק של החברה שמקבלת ונותנת.
בהצלחה בסיבוב.
למיואשתיהודית פוגל
את כנראה עוברת את התהליך שכולנו עוברים בשלב זה או אחר - הצורך להכיר את עצמי באמת, ולאהוב את עצמי כמו שאני. כלומר - לדעת לקבל את עצמך ולהיות "נחמדה" אל עצמך עם ההצלחות ועם הכשלונות. למדוד את עצמך לא לפי הצלחות בלבד אלא גם במכלול. רובנו עושים את הדרך הזו -להכיר ולאהוב את עצמנו - בכוחות עצמנו, וחלק מאיתנו זקוקים לעזרת איש מקצוע. אולי את ביניהם??
למיואשתיהודית פוגל
איך את חושבת להגיע לזה?
ללא מיואשת- שלום.אני..
אני חושבת שלמילים יש כח עצום, השפעה מהותית. אם את מגדירה את עצמך כמיואשת, הרי שאת מציבה את המצב כמצב נתון, כמציאות ממשית. ולא, תקחי את היאוש הזה עכשיו, תסתכלי לו טוב טוב לתוך העיניים ותבקשי ממנו שילך. כי כשאת מגדירה את עצמך כמיואשת, כל המציאות מסביבך נראת בהתאם, הכל צבוע בגוונים של אפור ושחור וזה מרפה את ידיך, ואת מתחילה לחשוב על עד כמה באמת יש פתרון פרקטי מספיק למצב שאת נמצאת בו עכשיו.
אני חושבת שכדי לבחון את המקום שאת עומדת בו עכשיו, את צריכה להיות מפוכחת ואוביקטיבית. וקשה מאוד להיות מפוכח ולבחון את המציאות במבט אמיתי ואובייקטיבי, כנטוע בך רעל של יאוש.
זה כל כך לגיטמי להרגיש לפעמים בודדה, כל כך טבעי שלפעמיםהכל נראה לא משהו ועצוב ומבולבל ומתסכל ו-די -ה'-כמה-אפשר?
אני יודעת, אני מרגישה, אני חווה את זה לפעמים. אני חושבת שכולם חווים את זה, וכולם לפעמים נמצאים במקומות שכל כך קשה למצוא פתחי מילוט מהם, וכל כך רוצים למצוא פתחי מילוט וכשלא מוצאים- ממשיכים לצבור עוד ועוד יאוש וכעס ומרירות ותסכול.
מה אני יכולה להגיד לך, יקירתי?
אולי דברים כל כך נדושים וכל כך אמיתיים- השינוי יתחיל אך ורק בך.
לא, את לא צריכה פסיכולוג
לא, את לא צריכה איש מקצוע
עמישב ציין, ואני מסכימה איתו מאוד. חברה! להשיג לך וכמה שיותר מהר, מעגל חברתי, אפילו מצומצם. לדבר, לשתף, לחלוק, לחוות דברים יחד. לפעמים אנשים מבחוץ יכולים לתת לך פרספקטיבה אחרת על המציאות שאת נתונה בה, לתת לך כיווני חשיבה חיוביים ואמיתיים, וחיזוק וחיוך וניחום ועידוד. וזה כל כך עוזר, מנסיון.
ונכון שזה לא פותר את כל הבעיות, ונכון שלפעמים גם צריך לדעת להתמודד לבד, לפתח את המסוגלות הזאת של התמודדות אישית עם חוויות יום יום, עם סערת רגשות, עם בלבול, עם קונפליקטים פנימיים, עם צער, עם יאוש. אבל הרבה פעמים, יש זמן לדבר ולשתף ולבקש עזרה, לא במבון של אני בצד המקבל ואני צריכה שיתנו לי,ואי-כמה-שאני-מסכנה-תרחמו-עלי. אלא במובן הכי אמיתי, של הידיעה שיש מצבים שאני עצמי לא מסוגלת לחשוב בהם ולנתח את המציאות באופן בהיר מספיק.
מלבד זאת, ה' אוהב אותך. דעי לך, שעצב יכול להיות לפעמים מאוד ממכר, ולפעמים אנחנו אומרים שנמאס לנו מהמצב שאנו נתונים בו, ושכבר בא לנו לצאת מזה ולעבור את זה, אבל לא עושים משהו ממשי באמת בכדי לצאת מהמצב שאנו נתונים בו. כי כן, כבר כתבתי את זה כאן בעבר, בגלל שרגשות שכאלו לפעמים גורמים לנו להרגיש את עצמנו בצורה מאוד חזקה, לפעמים אנחנו בוחרים לשקוע בהם עוד ועוד, שלא מדעת, כי ברמה של התת מודע- יכול להיות שזה טוב.
אני הייתי מכורה פעם לבכי, לדמעות, זה כל כך משחרר, מקל, פורק- עד שהבנתי שאי אפשר לשבת ולבכות כל היום, צריך למצוא את המינון הנכון.
יש מקום לעצב, לבאסה, לצער- אבל צריך לדעת איך הרגשות הללו לא הופכים לעיקר ומרכז חיינו, לנטרל אותם, לדעת לתת להם את המינון והמקום הנכון.
ויאוש- יאוש הוא מחוץ לתחום. הרב יהשע פשירא שליט"א אומר שיאוש הוא הארס של החש, שמפעפע בנו, ומשחית כל מקום אפשרי שהוא מגיע אליו.
אין לך מה להתייאש.ב"ה, את חיה ונושמת. וכל העוד הנר דולק אפשר לתקן וקל וחומר להוסיף אור.
ואת חשובה כל כך בעולמו של ה' יתברך, אם לא הייתי חשובה, תאמיני לי שלא היית כאן עכשיו. יש לך תפקיד ויעוד ושליחות שרק אבל רק את מסוגלת לעשות בעולם הזה. וה' מאמין בך, וסומך עלייך, ומנחה, מכוון, תומך, מאיר- רק צריכים לדעת לפתוחפתחים כחודו של מחט.
הרבה ברכה והצלחה.
וקדימה, אין הדבר תלוי אלא בי.
אני חושבת שכדי לבחון את המקום שאת עומדת בו עכשיו, את צריכה להיות מפוכחת ואוביקטיבית. וקשה מאוד להיות מפוכח ולבחון את המציאות במבט אמיתי ואובייקטיבי, כנטוע בך רעל של יאוש.
זה כל כך לגיטמי להרגיש לפעמים בודדה, כל כך טבעי שלפעמיםהכל נראה לא משהו ועצוב ומבולבל ומתסכל ו-די -ה'-כמה-אפשר?
אני יודעת, אני מרגישה, אני חווה את זה לפעמים. אני חושבת שכולם חווים את זה, וכולם לפעמים נמצאים במקומות שכל כך קשה למצוא פתחי מילוט מהם, וכל כך רוצים למצוא פתחי מילוט וכשלא מוצאים- ממשיכים לצבור עוד ועוד יאוש וכעס ומרירות ותסכול.
מה אני יכולה להגיד לך, יקירתי?
אולי דברים כל כך נדושים וכל כך אמיתיים- השינוי יתחיל אך ורק בך.
לא, את לא צריכה פסיכולוג
לא, את לא צריכה איש מקצוע
עמישב ציין, ואני מסכימה איתו מאוד. חברה! להשיג לך וכמה שיותר מהר, מעגל חברתי, אפילו מצומצם. לדבר, לשתף, לחלוק, לחוות דברים יחד. לפעמים אנשים מבחוץ יכולים לתת לך פרספקטיבה אחרת על המציאות שאת נתונה בה, לתת לך כיווני חשיבה חיוביים ואמיתיים, וחיזוק וחיוך וניחום ועידוד. וזה כל כך עוזר, מנסיון.
ונכון שזה לא פותר את כל הבעיות, ונכון שלפעמים גם צריך לדעת להתמודד לבד, לפתח את המסוגלות הזאת של התמודדות אישית עם חוויות יום יום, עם סערת רגשות, עם בלבול, עם קונפליקטים פנימיים, עם צער, עם יאוש. אבל הרבה פעמים, יש זמן לדבר ולשתף ולבקש עזרה, לא במבון של אני בצד המקבל ואני צריכה שיתנו לי,ואי-כמה-שאני-מסכנה-תרחמו-עלי. אלא במובן הכי אמיתי, של הידיעה שיש מצבים שאני עצמי לא מסוגלת לחשוב בהם ולנתח את המציאות באופן בהיר מספיק.
מלבד זאת, ה' אוהב אותך. דעי לך, שעצב יכול להיות לפעמים מאוד ממכר, ולפעמים אנחנו אומרים שנמאס לנו מהמצב שאנו נתונים בו, ושכבר בא לנו לצאת מזה ולעבור את זה, אבל לא עושים משהו ממשי באמת בכדי לצאת מהמצב שאנו נתונים בו. כי כן, כבר כתבתי את זה כאן בעבר, בגלל שרגשות שכאלו לפעמים גורמים לנו להרגיש את עצמנו בצורה מאוד חזקה, לפעמים אנחנו בוחרים לשקוע בהם עוד ועוד, שלא מדעת, כי ברמה של התת מודע- יכול להיות שזה טוב.
אני הייתי מכורה פעם לבכי, לדמעות, זה כל כך משחרר, מקל, פורק- עד שהבנתי שאי אפשר לשבת ולבכות כל היום, צריך למצוא את המינון הנכון.
יש מקום לעצב, לבאסה, לצער- אבל צריך לדעת איך הרגשות הללו לא הופכים לעיקר ומרכז חיינו, לנטרל אותם, לדעת לתת להם את המינון והמקום הנכון.
ויאוש- יאוש הוא מחוץ לתחום. הרב יהשע פשירא שליט"א אומר שיאוש הוא הארס של החש, שמפעפע בנו, ומשחית כל מקום אפשרי שהוא מגיע אליו.
אין לך מה להתייאש.ב"ה, את חיה ונושמת. וכל העוד הנר דולק אפשר לתקן וקל וחומר להוסיף אור.
ואת חשובה כל כך בעולמו של ה' יתברך, אם לא הייתי חשובה, תאמיני לי שלא היית כאן עכשיו. יש לך תפקיד ויעוד ושליחות שרק אבל רק את מסוגלת לעשות בעולם הזה. וה' מאמין בך, וסומך עלייך, ומנחה, מכוון, תומך, מאיר- רק צריכים לדעת לפתוחפתחים כחודו של מחט.
הרבה ברכה והצלחה.
וקדימה, אין הדבר תלוי אלא בי.
בת כמה את?אני..
קודם כל באמת תשני את הניק שלךאנונימי (פותח)
כמו שכבר נכתב כאן. זה צעד מאד חיצוני אבל משליך על הפנימיות. וממה את כל כך כרגע נמצאת ביאוש? בגלל החברים? זה בכלל לא נראה ככה גם לפי ההודעה שלך מלמעלה שממנה ניתן להבין שאת נמצאת באיזה מצב של תקיעות בחייך. נכון? אז אולי תפרטי קצת? אבל לאט לאט ובבהירות!
שבוע טוב!
שבוע טוב!
קיבלתי. שיניתי שם.אנונימי (פותח)
אוקיי. אז שמי החדש הוא שמחה אמיתי ,כפי שאני מקווה שיירשם פה. לא הצלחתי לשנות את זה בכרטיס האישי, אז כשאהייה מאוד מיואשת אולי אחזור ל"מיואשת".....
נראה לי שאני מיואשת מהמצב הסטטי שלי. אני לא מצליחה להרים את היכולת שלי קדימה. ובעיקר-מדכא אותי שזה תלוי בי, כי אם היה משהו איתי , אז הייתי מרגישה שינוי. נראה ל שבזה זה גם קצת בעיתי.. כי אני לא מצליחה להעביר לאחרים מה באמת קשה לי.
נראה לי שאני מיואשת מהמצב הסטטי שלי. אני לא מצליחה להרים את היכולת שלי קדימה. ובעיקר-מדכא אותי שזה תלוי בי, כי אם היה משהו איתי , אז הייתי מרגישה שינוי. נראה ל שבזה זה גם קצת בעיתי.. כי אני לא מצליחה להעביר לאחרים מה באמת קשה לי.
שלום לשמחה !חגי סרי
אולי תספרי קצת מהם הדברים שמענינים אותך מדוע את מרגישה שאת תקועה במצב סטטי? ומה חוסם אותך?
למיואשת - שמחה אמיתיתיהודית פוגל
איך את חושבת להגיע ל: שיתיחסו אליך בעולם הזה כפי שאת רוצה שיתיחסו. וההדגשה היא על איך ש א ת רוצה שיתיחסו. האם יש לך שליטה על העולם? ואם כן/לא אז איך את רוצה להגיע לזה?? ראי את דבריך מיום י"ח טבת.
תשובותאנונימי (פותח)
טוב. אז קודם כל אני מודה לכם שאתם מנסים לעזור. רק הבעיה היא שאני לא כ"כ מצליחה לכוון נכון לשאלות. אולי זו בעיה של הבנה.. אז סליחה מראש. ייתכן שאני מבולבלת מרוב כל מיני דברים שמפריעים לי ולכן אני לא מצליחה להתמקד ולענות. אז ננסה:
לחגי:
1.מעניין אותי כל מיני דברים ואני מתעניינת. אבל אני עושה את זה לבד. וזה מה שמעיק.
2. חוסם אותי מלעשות דברים: אני לא מצליחה להפתח בחברה ולעשות מה שבאמת אני רוצה. אם אעשה משהו יפה למשל באומנות עם משהי, אתן לה את הדברים להחליט כי אני אהסס. אם אלך עם משהי לסרט והיא תחשוב משהו ואני אחשוב אחרת, ארגיש שאני טועה. ועוד ועוד. אז אני מרגישה שאני לא מצליחה להביע את עצמי בצורה שארגיש טוב ונכון ושזה בסדר.
3. תקועה. כי כל הנ"ל תוקע. כי גם אם אנסה לשנות את זה אני אוהבת גם להיות לבד. אז יש פה הפכא מסתברא כזה שלא ברור לי. משהו כמו- רוצה להיות עם אחרים ,אבל לא נח או לא מצליחה ממש להרגיש תמיד טוב עם זה.
ליהודית:
1.הייתי רוצה שלא יגידו לי "מה פתאום את חושבת ככה?!" או כל מיני משפטים שגורמים לי לחשוב שמה שאני חושבת זה לא נכון ומה פתאום חשבתי כך. כי אז שום דבר לא ברור לי. זה קרה לי רק בשנה האחרונה בצורה מאוד רצינית שפתאום אני לוקחת את זה ממש כדבר נורא, שמבלבל לי את הבטחון פתאום. לא יודעת למה. אולי כי אני רוצה להגיע למשהו ברור כדי לדעת איזה בחור כבר אני מחפשת ולדעת לתת לעצמי הבסר, כי זה מתיש אותי.
2. הייתי רוצה שיעשו איתי דברים שאני אוהבת, מתוך רצון להיות איתי כי זה מעניין, ולא כדי לתת לי רק הרגשה טובה שנותנים לי קצת תשומת לב.
3. שיסבירו לי גם כשקורה שאני שואלת או אומרת דברים שלאחרים זה ברור. (אולי אני קצת קשת למידה.... לא ברור לי ואין לי כסף לאבחון וגם -מה זה יעזור...כבר מזמן סיימתי יב'........)
4. אני יכולה להרגיש טוב במקומות מסויימים. אבל בגלל שאני רווקה אני מודאגת כל הזמן מה אעשה וזה מעיק עליי ולא מאפשר לי לתת לעצמי לעשות דברים בלי לחשוב הלאה.
האם עניתי על השאלות?
לחגי:
1.מעניין אותי כל מיני דברים ואני מתעניינת. אבל אני עושה את זה לבד. וזה מה שמעיק.
2. חוסם אותי מלעשות דברים: אני לא מצליחה להפתח בחברה ולעשות מה שבאמת אני רוצה. אם אעשה משהו יפה למשל באומנות עם משהי, אתן לה את הדברים להחליט כי אני אהסס. אם אלך עם משהי לסרט והיא תחשוב משהו ואני אחשוב אחרת, ארגיש שאני טועה. ועוד ועוד. אז אני מרגישה שאני לא מצליחה להביע את עצמי בצורה שארגיש טוב ונכון ושזה בסדר.
3. תקועה. כי כל הנ"ל תוקע. כי גם אם אנסה לשנות את זה אני אוהבת גם להיות לבד. אז יש פה הפכא מסתברא כזה שלא ברור לי. משהו כמו- רוצה להיות עם אחרים ,אבל לא נח או לא מצליחה ממש להרגיש תמיד טוב עם זה.
ליהודית:
1.הייתי רוצה שלא יגידו לי "מה פתאום את חושבת ככה?!" או כל מיני משפטים שגורמים לי לחשוב שמה שאני חושבת זה לא נכון ומה פתאום חשבתי כך. כי אז שום דבר לא ברור לי. זה קרה לי רק בשנה האחרונה בצורה מאוד רצינית שפתאום אני לוקחת את זה ממש כדבר נורא, שמבלבל לי את הבטחון פתאום. לא יודעת למה. אולי כי אני רוצה להגיע למשהו ברור כדי לדעת איזה בחור כבר אני מחפשת ולדעת לתת לעצמי הבסר, כי זה מתיש אותי.
2. הייתי רוצה שיעשו איתי דברים שאני אוהבת, מתוך רצון להיות איתי כי זה מעניין, ולא כדי לתת לי רק הרגשה טובה שנותנים לי קצת תשומת לב.
3. שיסבירו לי גם כשקורה שאני שואלת או אומרת דברים שלאחרים זה ברור. (אולי אני קצת קשת למידה.... לא ברור לי ואין לי כסף לאבחון וגם -מה זה יעזור...כבר מזמן סיימתי יב'........)
4. אני יכולה להרגיש טוב במקומות מסויימים. אבל בגלל שאני רווקה אני מודאגת כל הזמן מה אעשה וזה מעיק עליי ולא מאפשר לי לתת לעצמי לעשות דברים בלי לחשוב הלאה.
האם עניתי על השאלות?
ועוד משהו.אנונימי (פותח)
אני יכולה ללכת לייעוץ. אבל מגוון התשובות כאן מאוד עוזר לי, אפילו אם אני לא עונה מיד. חוץ מזה שאני מרגישה שמדברים איתי אז זו אולי הסיבה. ויכול להיות (ועכשיו אני מהרהרת בכך)שאין לי בעיה. רק כשאין לי עם מי לדבר נהייה לי רע כ"כ שהכל נראה לי נורא. ולכן.
בכל אופן, אשמח לשמוע תשובות ונסגור את הנושא. אולי פשוט נתחיל לדבר על דברים אחרים שיסיחו את דעתי ודי. נראה לי שזה גם רעיון שיכול לעזור.
בכל אופן, אשמח לשמוע תשובות ונסגור את הנושא. אולי פשוט נתחיל לדבר על דברים אחרים שיסיחו את דעתי ודי. נראה לי שזה גם רעיון שיכול לעזור.
לעלמה שמחה !חגי סרי
את יודעת, לדבר הזה שאת מתארת יש שם מאד ברור אם כי כמובן מאד כללי.
קוראים לזה חוסר בטחון. עם זאת אני חייב לשתף אותך בהרגשה שלי כשאני קורא אותך.
את מתנסחת ברור, בהיר, השפה שלך יפה וניכר מדבריך שאת משקיעה מחשבה בדברים המטרידים אותך ויודעת פחות או יותר להגדיר את הבעיה . על פניו את נשמעת בחורה אינטלגנטית . לא עלמתי אין לך שום בעיה של הבנה. ממש לא!
העובדה שאומרים לך לפנות ליעוץ איננה הופכת אותך לבלתי נורמאלית או חסרת בינה, אם הדברים מטרידים אותך אז צריך להתמודד איתם. את זה הבנת לבדך כי עובדה שאת מדברת על כך איתנו.
לכולם יש התחבטויות גדולות וחסימות רגשיות או מעשיות במהלך חייהם יותר מפעם אחת. הנקודה היא איך מתמודדים איתם. אל תבהלי מהעובדה שיש לך חסימות כאלה, תלמדי לנהל אותם! לכך כדאי יועץ טוב, אבל אפשר גם בלעדיו.
אין לך בעיה שמחה אמיתית- יש לך התמודדות כמו לי ולאחרים.
בינתיים תנסי לחשוב מדוע את חסרת בטחון? מי גורם לך להיות חסרת בטחון? אילו דמויות גורמות לך את זה ואילו מצבים מביאים אותך לחוש חסרת בטחון.
מדוע אין לך סבלנות לעצמך ואת "מתעייפת מהר"? מתי זה קורה? ויותר חשוב מתי זה לא קורה? ואז תשווי בין שני המצבים ותראי אם את יכולה ללמוד מזה משהו.
תגידי, את הרבה בבית או שאת גם יוצאת קצת החוצה? את עושה דברים בשביל עצמך? את מפנקת את עצמך מדי פעם?
מתי לאחרונה אהבת קצת את עצמך? אני מתכוון לקניה של משהו עבורך בלבד ספר, בגד, או כל משהו מענין אחר.
תשמעי טוב, נעים להקשיב לך ונעים עוד יותר לענות לך- זה כבר עושה אותך נורמאלית ואפילו יותר מאחרים.
תמשיכי לשמוח!
קוראים לזה חוסר בטחון. עם זאת אני חייב לשתף אותך בהרגשה שלי כשאני קורא אותך.
את מתנסחת ברור, בהיר, השפה שלך יפה וניכר מדבריך שאת משקיעה מחשבה בדברים המטרידים אותך ויודעת פחות או יותר להגדיר את הבעיה . על פניו את נשמעת בחורה אינטלגנטית . לא עלמתי אין לך שום בעיה של הבנה. ממש לא!
העובדה שאומרים לך לפנות ליעוץ איננה הופכת אותך לבלתי נורמאלית או חסרת בינה, אם הדברים מטרידים אותך אז צריך להתמודד איתם. את זה הבנת לבדך כי עובדה שאת מדברת על כך איתנו.
לכולם יש התחבטויות גדולות וחסימות רגשיות או מעשיות במהלך חייהם יותר מפעם אחת. הנקודה היא איך מתמודדים איתם. אל תבהלי מהעובדה שיש לך חסימות כאלה, תלמדי לנהל אותם! לכך כדאי יועץ טוב, אבל אפשר גם בלעדיו.
אין לך בעיה שמחה אמיתית- יש לך התמודדות כמו לי ולאחרים.
בינתיים תנסי לחשוב מדוע את חסרת בטחון? מי גורם לך להיות חסרת בטחון? אילו דמויות גורמות לך את זה ואילו מצבים מביאים אותך לחוש חסרת בטחון.
מדוע אין לך סבלנות לעצמך ואת "מתעייפת מהר"? מתי זה קורה? ויותר חשוב מתי זה לא קורה? ואז תשווי בין שני המצבים ותראי אם את יכולה ללמוד מזה משהו.
תגידי, את הרבה בבית או שאת גם יוצאת קצת החוצה? את עושה דברים בשביל עצמך? את מפנקת את עצמך מדי פעם?
מתי לאחרונה אהבת קצת את עצמך? אני מתכוון לקניה של משהו עבורך בלבד ספר, בגד, או כל משהו מענין אחר.
תשמעי טוב, נעים להקשיב לך ונעים עוד יותר לענות לך- זה כבר עושה אותך נורמאלית ואפילו יותר מאחרים.
תמשיכי לשמוח!
לחגי.אנונימי (פותח)
1. אני חסרת בטחון ליד אחרים.
2. ליד כל אדם שאני מתביישת ממנו ומרגישה שאולי הוא יגלה שאני לא משהו.. ואין לי אידיאלים כמו שהוא מדבר איתי עליהם, ושפשוט בה לי רק כיף ושאני לא באמת מתעניינת בו כדי לעזור, אלא כי בא לי שיחשוב שאני נחמדה, ושבא לי רק כיף!
3.אני מתעייפת מהר כשאני רוצה לתת לשני, אבל מתוסכלת שנראה לי שאני לא יודעת.
4. אולי אני אוהבת את עצמי יותר מדי? אני קונה לעצמי, אבל בא לי לתת לאחרים. בא לי לצעוק את זה שבא לי להצליח להביא את הכשרונות שבי לידי ביטוי!!!!!!!!!!!!!! אבל נראה לי שכשאני צריכה לפתח אותם אני לא מצליחה!
5.תודה, חגי. חשוב לי לדעת שבאמת נעים להקשיב לי. זה ממש חשוב לי להרגיש את זה. אתה חושב שזה באמת זה רק חוסר בטחון?
2. ליד כל אדם שאני מתביישת ממנו ומרגישה שאולי הוא יגלה שאני לא משהו.. ואין לי אידיאלים כמו שהוא מדבר איתי עליהם, ושפשוט בה לי רק כיף ושאני לא באמת מתעניינת בו כדי לעזור, אלא כי בא לי שיחשוב שאני נחמדה, ושבא לי רק כיף!
3.אני מתעייפת מהר כשאני רוצה לתת לשני, אבל מתוסכלת שנראה לי שאני לא יודעת.
4. אולי אני אוהבת את עצמי יותר מדי? אני קונה לעצמי, אבל בא לי לתת לאחרים. בא לי לצעוק את זה שבא לי להצליח להביא את הכשרונות שבי לידי ביטוי!!!!!!!!!!!!!! אבל נראה לי שכשאני צריכה לפתח אותם אני לא מצליחה!
5.תודה, חגי. חשוב לי לדעת שבאמת נעים להקשיב לי. זה ממש חשוב לי להרגיש את זה. אתה חושב שזה באמת זה רק חוסר בטחון?
לשמחה אמיתית - ה מ ל צ ה מנסיוןתהל
לדעתי הרגשת הבדידות שלך טבעית ונורמלית בגיל שלך כבר היית רוצה לראות את עצמך בזוגיות נותנת את כל הפנימיות שלך ומקבלת משוב ותמיכה. מה שאני ממליצה לך - להתחזק באמונה (הספר "בגן האמונה" - מומלץ! מחזק ומשרה ביטחון ושמחה אמיתית!!!), ולרכוש הרבה ידע בנושא הזוגיות (בעל מקצוע/ספר טוב), כך תלמדי שהכל מלמעלה ולא תלוי בך, לא משנה עם מי מתחתנים העיקר איך יודעים לחיות איתו (בשם הרב שמחה כהן שליט"א), לכך המחשבה מה את מחפשת בבן זוג מבזבזת לך את הזמן. מובן שצריך לדעת איך לחפש ואיך למצוא ב ן א ד ם ראוי, אך כמו שכתבתי תלמדי תתיעצי מקצועית ותתחזקי!
בנתיים את לא לבד - הקב"ה מחכה לתפילתך - הקדישי את כל העוצמה של העצב העמוק לבקשה מלב שבור - זה ע ו ב ד ! כולנו מחזיקים לך אצבעות. בהצלחה!
בנתיים את לא לבד - הקב"ה מחכה לתפילתך - הקדישי את כל העוצמה של העצב העמוק לבקשה מלב שבור - זה ע ו ב ד ! כולנו מחזיקים לך אצבעות. בהצלחה!
מאמינים בני מאמינים!מלמלה
אני ממש מבינה! את יודעת פעמים רבות נכנסתי לתוך מערבולת כזאת של עצבות, אבל כמה שניסיתי להדחיק את האמונה או להעמיד אותה למשפט - הציפה אותי מחשבה: כי אין מציאות של יהודי לא מאמין! "כולנו מאמינים בני מאמינים!" נכון לעיתים המציאות קשה, לא מובנת, אולי גם במשך חיינו לא נבין, לפעמים בא פשוט לבעוט כמחאה. אך לא ניתן לברוח מזה, זה פשוט נמצא, זוהי אמת שלא ניתנת לבערה!
השאלה מה עושים?
לדעתי את יודעת יותר טוב מכולם מהי התשובה לשאלתך! (כל אחד מתמודד עם זאת בצורה אחרת).
עם הרגש אני יכולה להצטרף, לגלות אמפתיה אך לא אוכל לפתור לך, אלא את לעצמך!
אני רציתי לשאול אך התמודדת עד היום? הזמן שחלף אינו קצר, וכפי שניתן להבחין, הצלחת להתמודד עם זה תקופה ארוכה!
השאלה מה עושים?
לדעתי את יודעת יותר טוב מכולם מהי התשובה לשאלתך! (כל אחד מתמודד עם זאת בצורה אחרת).
עם הרגש אני יכולה להצטרף, לגלות אמפתיה אך לא אוכל לפתור לך, אלא את לעצמך!
אני רציתי לשאול אך התמודדת עד היום? הזמן שחלף אינו קצר, וכפי שניתן להבחין, הצלחת להתמודד עם זה תקופה ארוכה!
לשמחה אמיתית עצה קטנה - מקווה שהיא תעזור:moson
מהיום אין בעיות או קשיים - במקום זה יש אתגרים(challenges).
כשאת ניתקלת באתגר - זה לא משהו מפחיד או מיאש - הפוך יש פה הזדמנות לבניה ליצירה למשהו חדש - להתמודדות.
והכי חשוב כאשר את תממודדת עם כל אתגר את מחליטה מראש שאת הולכת להצליח.
לאחר כל התמודדות עם אתגר את יושבת עם עצמך מחמיאה לעצמך על הנקודות בהן הצלחת או השתפרת מפעם שעברה ועושה הפקת לקחים (lesson learn ) כדי להישתפר לפעם הבאה.
בצורה כזאת תראי שמספר ההצלחות שלך יגדל והרגשתך תשתפר.
כשאת ניתקלת באתגר - זה לא משהו מפחיד או מיאש - הפוך יש פה הזדמנות לבניה ליצירה למשהו חדש - להתמודדות.
והכי חשוב כאשר את תממודדת עם כל אתגר את מחליטה מראש שאת הולכת להצליח.
לאחר כל התמודדות עם אתגר את יושבת עם עצמך מחמיאה לעצמך על הנקודות בהן הצלחת או השתפרת מפעם שעברה ועושה הפקת לקחים (lesson learn ) כדי להישתפר לפעם הבאה.
בצורה כזאת תראי שמספר ההצלחות שלך יגדל והרגשתך תשתפר.
מה שאני מרגישהאנונימי (פותח)
שני שירים:
זה מכבר אין איש מחכה לי שם.
ואם אין ים, הרי אין גם ספינה.
הדרך קצרה. החוג צומצם.
ובכן מה?
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.
אחרי מותי עוד יהיה משהו בעולם.
מישהו יאהב מישהו. מישהו ישנא.
הדרך קצרה. החשבון לא הושלם.
ובכן מה?
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.
הטל נופל, ערב צונן על פני.
על פרשת הדרכים הקרובה אותה תחנה.
מחר אני אתעורר ואפקח את עיני -
אלוהים אדירים.
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה
והשני:
בלי לפחוד
בלי לחשוש
לאבד את הראש
רציתי תמיד
בלי לשקול
מה כדאי
בלי לדעת מתי -
עבר, הווה, עתיד
בלי לדעת היכן
את הלילה אישן
בגן או על החוף
לאהוב בלי לחשוב
לאהוב עד הסוף
כמה טוב
פעם לאהוב
לה לה לה...
פעם לאהוב...
כמו רות בת מואב
שהלכה אחריו
הלכה בלי לחשוב
כמו תינוק בן יומו
הבוכה אל אימו
רציתי לאהוב
לבקש ולרצות
מחצות עד חצות
לתת ליום לחלוף
לאהוב בלי לחשוב
לאהוב עד הסוף -
כמה טוב
פעם לאהוב
לה לה לה...
פעם לאהוב...
לשמחה אמיתיתיהודית פוגל
אני שמחה שיש לך כ"כ אמפטיה והקשבה בפורום. רציתי להוסיף לך עוד קו מחשבה: האם את כל הזמן בוחרת במלנכוליה הזו? האם יש מצב שתחליטי, את בעצמך, ללא טיפול כזה או אחר לשנות את המנגינה? הרי יש גם שירים שמחים ואופטימיים, נסי. החליטי, לסגל לעצמך הרבה שמחה ואפטימיות, ואז אולי כמו שהרבה מטפלים אומרים - תמגנטי אל עצמך אנשים שמחים וכפיים, והבלתי יאומן יקרה, תמצאי אהבה, אושר ושמחה?? כמובן מאחלת לך את זה, אוהבת אותך.
שלום ליהודית הנחמדהאנונימי (פותח)
הבאתי את זה כקו חשיבה. אני חושבת שאני יכולה לשמוח. עצוב לי שיש אנשים סביבי שיכולים להזכיר לי שהעולם הזה לא יכול להיות שמח בשבילי ושעלי לראות את האמת . שהעולם הוא גם מסוכן. ואני? אני מאמינה שיש שמחה ושהעולם טוב , אבל לפעמים, מה לעשות, לא קל. ואני חושבת שאני לא אומרת את זה מתוך מלנכוליה. אלא מתוך השלמה, שאני לא יכולה לתקן הכל. ולכן אין בי כרגע את השמחה אם את מתכוונת למשהו של רעננות פנימית. אין לי את זה כרגע. אבל יש בי השלמה עם דברים. בכל אופן, לרגעים אלו. בתקווה שזה ישתנה. איך? אני עדיין חושבת. אולי בהודעה הבאה.
אמרו לי....moson
לשמחה אמיתית
את כותבת שחלק גדול מהבעיה שלך שאנשים מסביב אומרים לך שלא יכול להיות יותר טוב.
מי שמשפיע על מה שיקרה איתנו זה הקב"ה ואנחנו.
מכיוון שאני מניח שמי שאמר זאת לא קיבל זאת בנבואה אז הגורם הכי חשוב שיכול להשפיע על העתיד שלך זה את.
גם לי אמרו שלא יצא ממני כלום ואתה לא יכול לעשות כך או לא יכול אחרת.
היה משתלם לא להקשיב ....
ברגע שתחליטי שאת יכולה להיות במקום יותר טוב - עוד תגיעי למצב יותר טוב - העולם לא יהיה מושלם רק קצת יותר טוב ממה שהוא כיום.
תחשבי טוב יהיה טוב.
את כותבת שחלק גדול מהבעיה שלך שאנשים מסביב אומרים לך שלא יכול להיות יותר טוב.
מי שמשפיע על מה שיקרה איתנו זה הקב"ה ואנחנו.
מכיוון שאני מניח שמי שאמר זאת לא קיבל זאת בנבואה אז הגורם הכי חשוב שיכול להשפיע על העתיד שלך זה את.
גם לי אמרו שלא יצא ממני כלום ואתה לא יכול לעשות כך או לא יכול אחרת.
היה משתלם לא להקשיב ....
ברגע שתחליטי שאת יכולה להיות במקום יותר טוב - עוד תגיעי למצב יותר טוב - העולם לא יהיה מושלם רק קצת יותר טוב ממה שהוא כיום.
תחשבי טוב יהיה טוב.
לשמחה אמיתיתקומפית
איני מכירה אותך באופן אישי, לפחות לא נראה לי... בכל אופן, לדעתי כדאי לך לחשוב דברים טובים על עצמך, זאת אומרת, גם אם כרגע את לא חושבת שאת יפה או כל מיני דברים כאלה, תעבדי על עצמך קשה ותשכנעי עצמך שיש בך הרבה דברים יפים,גם בפנימיות וגם בחיצוניות ודברים שאובייקטיבית את בטוחה שצריכים להשתפר או להיות מתוקנים, אז תעבדי עליהם, על אף הקושי העצום בכך, מניסיון. וככל שתעבדי על השיפורים את רק תרגישי בעזרת ה' יותר טוב עם עצמך ואגב כך, גם עם הסובבים אותך. יש מצב גם שגם כאשר משתפרים, רוצים עוד יותר להשתפר, ולהיות מיד מושלמים ובעקבות זאת עדיין אין שום זמן להיות שמח במה שאתה ובמי שאתה, ולכן, חשוב מאד, שבכל התקדמות,ואף על התקדמות קטנה ביותר, תצ'פרי את עצמך, תני לעצמך חיזוקים חיוביים, זה כל כך חשוב!. המון בהצלחה והמון שמחה!
נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1
דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?
למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..
אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,
אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...
אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.
אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
טעותפצל"פ
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב
קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.
השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.
איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.
אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.
בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.
מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.
אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.
מה עכשיו. איך מתקדמים.
אבל זו היא.
איך רודפים.
קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.
הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.
נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.
את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.
מעריכה מאד. לא מתאים לי.
מקבל. תודה על הכל.
אבל איך ממשיכים?
לילה קשה. קצר מאד.
למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.
לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.
עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.
למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.
להרים גם?
אבל זו היא!
מישהו שואל אם פנוי.
לא יודע.
אני פנוי?
אין מישהי שטוענת בעלות..
אבל אני ממש לא פנוי.
שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.
הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.
בירורים, שוב, נשמע מעולה.
אבל אני פנוי?
בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.
באסה. היא לא רוצה.
מזל. היא לא רוצה.
הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.
וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.
ירחם ה'.
"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"
וואו. איזה דבר זהנקדימון
הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.
אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה
לגמריארץ השוקולד
אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!
וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.
מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד
אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.
אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.
כואב מאודאנימה
אבל בלתי נמנע
איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.
בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.
לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד
בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38
אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.
אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.
בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?
17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטובאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ
בס"ד
לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר
דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.
דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד.
גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.
תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.
קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.
כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר
הגאולה.
(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)
שושיאדיתאחרונה
עצוב...
אין דבר שיותר מרחיק אותי שלוחצים עליהפי
רוצה לצאת? אבל למה לא? תחשבי על זה ! חשבת?
צהריים טובים ערב טוב לילה טוב בוקר טוב די שקט
למה לא ענית לי?? התקשרת, ראית שהתקשרתי?
גם אם הוא יהיה מושלם ברגע שאתה לוחץ אין אותי
אין אני לא עובדת בלוז שלך
שקט כבר
מקומות בירושלים? לקשר מתקדם יחסיתנו, ההוא מהזה
מחפש משהו בירושלים מחר בשעות הבוקר
לא סתם מקום להסתובב, אנחנו כבר בקשר יחסית מתקדם ב"ה
יוצאים כמעט חודשיים
משהו עם קצת יותר תוכן
רעיונות?,
סיור במכון המקדש/מוזיאונים שונים בירושלים/דוידסוןארץ השוקולד
או עיר דוד.
סדנאות יצירה כמו jclay או אחרים.
יש כל מיני תערוכות והרצאות מדי פעם אם אתם בקטע.
תוכן תוכן או פעילות ותוך כדי שיחה?מרגול
יש את כד וחומר בעמק רפאים שאפשר לצבוע קרמיקה
הליכה על החומות בעיר דוד
פיקניק בגן סאקר (תקחו מקפה גן סיפור, הם נותנים גם סל ושמיכה לשבת עליה)
קפה שלווה
או באמת מוזיאונים באיזור העיר העתיקה
אם מתאים לכם- נקבת חזקיהו בעיר העתיקה (מים עד הברכיים/יריכיים, תלוי בגובה שלכם)
אל תגזים. חודש וחצי.יהודי שואף לטוב
עבר עריכה על ידי יהודי שואף לטוב בתאריך ד' בסיוון תשפ"ו 1:56
סתם סתם. באהבה. זוכרים אותך (נו, ההוא מהזה) ושמחים איתך. מקווים שיש גם לנו חלק בזה.
אפשר לקחת אופניים/קורקינט חשמלי מההיכרות העירוניות (די זול) ולחרוש את העיר, להכיר מקומות חדשים ולהיות יחד. אפשר גם להחליט שלא מסתכלים בפלאפון והולכים יחד לאיבוד בעיר.
בכיוון של לימודי/שכלי/רגשי יש שלל מוזיאונים.
באווירה כבידה יותר, עיסוק באידאלים או כאב, בהר הרצל, יד ושם או בבית חולים (אפשר להתנדב במסגרות רפואיות שונות)
אפשר לבחור איזו פינה בעיר (שכונה, פינה בעיר העתיקה) ולעשות עליה תחקיר משותף במשך זמן מסויים, ואז לשבת ולבנות על זה 'הרצאת טד' של 3-5 דקות. מעניין לראות מה כל אחד רואה כחשוב, מה מעניין אותו.
יש מן גן מיוחד, במושבה גרמנית אולינחלת
איני יודעת בדיוק היכן, אבל קראתי על כך. זו גינה יצירתית שתושבי הסביבה הקימו אותה, אם אני לא טועה.
גן חיות אולי?
ההצעות של יהודי שואף לטוב, מאוד מעניינות ומיוחדות. יישר כויח!
מעביר לך משהוש מאוד שימושי שקיבלתי פעםשפוי
אני עושה העתק הדבק בלי לעבור על זה, מקווה שיעזור לך, כל המקומות כאן זה בירושלים, בהצלחה רבה!
ירושלים (עיר הקודש והדייטים):
טיילת מדא, ליד תחנה מרכזית
פארק טדי ומשכנות שאננים, ליד התחנה של הרכבת הקלה של העירייה
המפלצת בקריית יובל בערב
יער ירושלים מתחת להר נוף, יש שולחנות פיקניק
בית קפה 'דרך הגפן' בבית זית הוא ממש יפה וחמוד!
מאחורי תחנת רכבת מלחה יש פארק חמוד ממש
טיילת בית הכרם.נמצאת ליד בגין, מתחת מלון רמדה.יש שם גן יפה עם טיילת להסתובב, ספסלים ופינות חמד לישיבה יפות וכפיות.המקום במרחק הליכה מהמרכזית. מול הכניסה למלון רמדה, מעבר לכביש לפני הגשר יש ירידה ימינה לתוך שכונת בית הכרם. יורדים אותה-בדרך יש מדרגות, ואחרי פיתול קטן של הדרך יש גן משחקים מצד שמאל נכנסים לתוכו והגעתם.
טיילת בארמון הנציב עם דשא וחרדים וערבים ונוף הורס וסיכוי קטן לפגוש אנשים מוכרים. אוטובוס ישיר מתחנה מרכזית
גן הסוס.גן קטן ברחוב קינג גורג, מרחק הליכה מהרכבת הקלה לכיון ההפוך ממאה שערים. אבל אין הרבה פרטיות
עין לבן
עמק הצבאיים- אפשר להגיע מהרבה כיוונים-צומת פת, גבעת מרדכי וכו'... כייפי שם ממש. שקט, יש מקומות מוצלים עם פופים לשבת עליהם, פתוח רק ביום.
תמול שלשום-בית קפה קטן וחמוד. לא מהדרין. באמצע העיר.
קפה קפה סנטר 1- בחלק האחורי של סנטר 1, יש ספות שוות.
מתחם התחנה. טיילת ארוכה ויפה על פסי הרכבת הישנים. אפשר להגיע איתם עד כמעט מלחה. כייפי שם.
ללכת לכותל
יש גן נחמד, לא מאוד מטופח מאחורי התחנה של הרכבת קלה "שמעון הצדיק." חלק משכונה חרדית.
גן העצמאות
גן הורדים
גן סאקר- מרחק הליכה מתחנה מרכזית
יש ברובע גינה מהממת בקטע מגניב. הולכים מכיוון החורבה לכותל. לפני שיורדים במדרגות (איפה שהאריה) פונים ימינה. הולכים דקה ופונים שמאלה ( רח הגיתית) גינה יפה, באמצע הרובע, ובדכ שקטה באופן מפתיע ביחס למיקום האסטרטי שלה..
מלון רמדה
גן הפעמון
סאם ביגלס:
בייגלים סנדוויץ/ טוסט. אם בקטע של לשבת לאכול.
זה נחמד 25 שח לאדם, טעים והיתרון העיקרי הוא שיש להם קומת גלריה רחבה שאפשר לשבת בשקט, במרכז העיר (דקה הליכה מקצפת במדרחוב).
מצפה איתי: עם רכב. 10 דקות מצומת נחשון. נכנסים לכרמי יוסף, עולים עד הסוף ישר וכשאין יותר ישר לוקחים בכיכר שמאלה ועוצרים במפרץ. תצפית יפה וממש חמודה, עם ספסלים מושקעים כאלה.
גן העצמאות (אם לא אמרו..)
לנסוע ביחד לקבר רחל/חברון
ללכת ביחד לשמח בבית אבות/בית חולים
תעשו ארוחת בוקר ביחדנפשי תערוג
עם גזיה ופק"ל קפה.
אתה יוצא מנקודת ההנחה שהם חובבי קפה …פ.א.
שוקו/תהנפשי תערוג
עצם הבישול יחד יוצר חוויה ושיתוף
הוא דן אותם לכף זכות
ארץ השוקולד
קמצנות*הפי
איך לאהוב קפה זה קמצנות?ארץ השוקולד
אני צוחקת אבל אין עם מיהפי
אבל לא הבנתי על מה את צוחקתארץ השוקולד
יצא לי פעמים רבות לצאת למסעדות בדייטים שעלו 200-300₪ לשנינו,
יצא לי להכין יחד ארוחת ערב שעלה לשנינו 50₪ בערך.
ההכנה הייתה חוויה מגבשת יותר בהיבטים רבים.
כמובן שגם סדנאות יצירה היו מגבשות יותר ודומות להכנת ארוחה יחד.
כסף לא מהווה פרמטר לקרבה, הוא אמנם נצרך לעיתים אבל בסופו של דבר יצירת הקרבה היא בעשיית דברים יחד ובשיתוף דברים מורכבים.
דווקא להכין זה הכי השקעההפיאחרונה
לא הייתי לוקח את זה בכיוון קמצנותנפשי תערוג
הייתי עם אישתי עשרות רבות/מאות פעמים בבית קפה
ועדיין לשבת על פייקניק של שמיכה על דשא.
להכין שקשוקה/חביתה או אפילו סתם קפה
זה משהו אחר ומיוחד.
משהו שאין לך בבית קפה
בעז"ה שתמצאי את המיועד.
ממליץ לך לנסות.
אבל לבוא בגישה חיובית, לא בגישה שמנסים לחסוך עלייך
ואי זה בדיחההפי
המגדל ירושלים זה במוזיאון מגדל דודהפי
בחור שהמראה של הבחורה מאוד מפריע לוזאת אחותו
אח שלי התייעץ איתי אז אני מתייעצת הלאה.
בוא נגיד שאין לו שפע הצעות ודי נדיר שהוא פוגש בחורות שבאמת מתאימות לו ואז עד שיש מישהי שהוא אומר "בדיוק מה שחיפשתי, והיה דייט זורם וטוב" הוא יכול לפסול בגלל המראה שלה אחרי דייט אחד או שניים.
זה לא שאת כולן הוא פוסל בגלל המראה, כן יש בנות שמוצאות חן בעיניו, אבל זה בהחלט יותר מדי משקל שהוא נותן למראה של הבחורה בדייטים ראשונים בלי באמת לתת צ'אנס להיכרות משמעותית.
מכירים מישהו שיכול לעזור לו קצת לאזן את זה?
האם הוא רוצה עזרה?לגיטימי?
אם את מחפשת מה להגיד לו, אולי דברים שכתבתי בעבר יכולים לסייע:
https://www.inn.co.il/forum/t1369141#14847987
https://www.inn.co.il/forum/t1379693#14962010
https://www.inn.co.il/forum/t1380645#14973391
https://www.inn.co.il/forum/t1380645#14973729
https://www.inn.co.il/forum/t1377844#14937855
וואו את שומרת בספריה או משהו?חתול זמני
מה קובע לדעתך שהוא בררן מדי?זיויקאחרונה
נהנים מ252? ממליצים?פתית שלג
מה יש לכם לומר על התוכן ועל כל הנלווה?
תלוי בן כמה אתהintuscrepidam
אם תריץ את התוכן בספרייה בחודש- חודשיים אז מילא, מעבר לזה לא שווה לדעתי
למה תלוי בגיל?פתית שלג
אני בדיוק רוצה להירשם לקורס הכלכלי הזה שלהם, ואם אוסיף 100 ש"ח יהיה לי מנוי לחצי שנה. מה אתה אומר?
לצעירים זה עשוי להועיל יותר אם אין לך ידע בסיסיintuscrepidam
הרושם שלי היה שהשיעורים חביבים, הם מקנים לך ידע כללי נחמד, אך המטרה העיקרית שלהם היא לגרום לך לרכוש את הקורסים היקרים של המאמן או לגרום לך ללכת לאימון אצלו.
את הקורס הכלכלי אני לא מכיר, אך זה נשמע לי אותו רעיון. אם אין לך ידע בתחום, למה לא, כולה 100 ש"ח, זה כמו לקנות ספר. אם יש לך ידע בתחום אני בספק אם תלמד משהו בקורס כזה.
עריכה: חיפשתי ולא מצאתי את הקורס שאתה מדבר עליו.
בטח יפרסמו בימים הקרובים..פתית שלגאחרונה
שלחו את זה אחרי הוובינר החינמי-פרסומי האחרון שבעצם היה טעימה מהקורס..
למנף את ההמתנה לחתונה לרווחה כלכלית זה היה החינמי השבוע.
המשך הקורס גם עומד להיות עם קובי רבוח, יובל שוורצמן, ויהונתן שרעבי.
אני לא יודע כמה תוכן יכנס ב5\6 מפגשים, אבל בתחום הזה אני צריך התחזקות דחוף, אז בטוח שגם זה יועיל לי.
איך מתקדמים בעצם?!נו, ההוא מהזה
יוצאים קצת יותר מחודש וחצי, ב"ה הולך מעולה וממש כיף לנו ביחד
אבל
היא מדברת הרבה על זה שכמו שהיא מתחברת בקלות לבנות ככה גם לבנים וזה שאנחנו "חברים" לא אומר כלום וצריך גם לדעת אם זה באמת זה
אז
איך יודעים?!
מה עושים כדי לבדוק שאין פה משהו שהוא לא כמו סתם ישיבה עם חברים?
אשמח לעצות כי אני מרגיש שיש פה גם משהו מעבר וגם אמרתי את זה אבל היא לא בטוחה
תתחילו לשוחח על דברים יותר מהותייםשושיאדית
השקפות, רמה דתית, תוכניות לחיים.
אם אתם ממש באותו ראש זה ידגיש את ההתאמה ביניכם.
אם רואים התאמה ורק חסר החיבור הרגשי, אפשר ללכת לדייט קצת יותר מיוחד, ואז לבדוק איך הייתה ההרגשה.
לדעתי, אין זה.לגיטימי?
אני די בטוחה שלא נוצר מישהו עבורי.
אבל אני מאמינה שיש יותר מאדם אחד איתו אוכל להקים בית.
אני לא מאמינה בקיומו של איזשהו אחד אנונימי שנמצא אי שם בגלובוס ושהוא ואני מנסים לאתר אחד את השני.
אני מאמינה בלבנות קשר עם אדם, ולהפוך אותו להיות האחד המיוחד לי.
לא חושבת שמישהו נוצר בשביל להיות בן הזוג שלי, אלא אנחנו בבחירה הדדית שלנו זה בזו מייעדים את עצמינו זה לזה.
אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את המאמצים להפוך את מי שאנחנו יוצאים איתו לאדם המיוחד לנו, ליצור איתו את הקשר הפנימי.
להחליט שזה זה, לא שקיים זה אובייקטיבי.
בנוסף, הגיוני שאתה מרגיש משהו כלפיה ושהיא לא מרגישה ככה כלפיך. פער בקשר.
איך אתה רואה את ההבדל בין קשר זוגי לבין קשר חברי?
לדעתי, קשר זוגי מכיל בתוכו גם קשר חברי, אבל מה מייחד את סוג הקשר הזה לעומת אחרים?
ואולי כדאי גם לשאול אותה למה היא מצפה?
מה אפשר לעשות?
הנה קישור למאמר שמצאתי - לא קראתי, אבל אולי יהיה רלוונטי: איך להעמיק את הקשר? - אש התורה - אתר עם חכמת חיים
עוד משהו שאפשר להעמיק איתו את הקשר - משחקי זוגיות, אפשר להלוות דרך: עמוד הבית | משחקים זוגיות
ואולי אפילו ללכת לייעוץ זוגי ביחד. יכול להיות שתקבלו כלים ומבט שיעזרו לכם.
בהצלחה!
אין דבר כזה באמת זה, סתם דמיון מדיסניintuscrepidamאחרונה
חוץ מזה למה דבר טוב בין חברים בישיבה זה דבר של מה בכך לדעתך?