מיואשת שובאנונימי (פותח)

שלום.

נראה לי שאני בדכאון שוב כשאני מגלה שהידידים שלי זה רק אנשים במחשב....

אין יאוש בעולם כללמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה

אחותי היקרה אין יאוש בעולם כלל

תפללי לה' ליהיה לך טוב ב"ה

יישר כח,מיכאליונה

חברה יקרה,את אף פעם לא לבד!!!

הנה סיפור מצמרר:

/Besheva/Article.aspx/7083

(אם זה נראה לך סתם סיפור,אני מציעה שתפני לעודד מזרחי,הוא יגיד לך מי זאת אותה אשה)

 

והנה עוד סיפור(אין מה להשוות בתנאים האובייקטיביים,אבל המסקנה דומה):

/Mosaic/Read/1374

 

ועוד משהו חשוב:

מצב נפשי ירוד הוא הרבה פעמים תוצאה של אורח חיים לא בריא.
תתחילי לפנק את עצמך,תאכלי טוב,תשני טוב,תצאי לטיולים רגליים בחיק הטבע (כן,תעזבי את הידידים המדכאים מהמחשב).
תראי שתרגישי הרבה יותר טוב.
את כבר תהיי הרבה פחות מיואשת

 בהצלחה !

 

ליונה- הסיפורים חזקים!אנונימי (פותח)
קראתי את הסיפורים. אני מודה שצריך להתייחס בפרופורציות לדברים, ואז דברים מתחילים להיראות טוב, ולא מקטרים. אבל.. בא לי להגיד "אבל", כי... כי אני מרגישה בפנים חוסר. יכולים להגיד לי ללכת להתנדב אצל קשישים וחולים וכו- ואין לי כח לזה. אין לי כח לזה. בא לי לעצמי.
מצד שני, ללכת לבד לקנות לעצמי דברים מדכא אותי ,כי אני מרגישה כ"כ לבד שאין לי חשק לזה בכלל.
אולי אני לא צריכה פיתרון לזה. אולי רק הסחת דעת. אבל אני לא יודעת איך. כלומר, בינתיים אני כן מסיחה את דעתי. הנה-אני כותבת כאן...
ליונהאנונימי (פותח)
ו.. אני יודעת שה' עוזר. רק ש... קשה לי רק להיות איתו כל הזמן בדיבור . בא לי לפעמים לרצות לדבר בראש עם אנשים.
שלום לך , אני בנאדם אמיתי לחלוטיןאנונימי (פותח)
ומחזק את רוחך! המחשב זה רק הכלי שאת מתוודעת אל כולנו דרכו- אבל האצבעות שמקלידות עכשיו את המילים הן אצבעות בשר ודם שמחוברות אל גוף שבתוכו שכל ורגש שתומכים בך ומנסים לעודדך.

תפנימי את העובדה שכולם כאן אנשים ולא מסך, זה ילמד אותך שדבריך חשובים לכולנו והרגשתך הטובה חשובה לכולנו.

אל תפלי ברוחך!
למעונו- שימחת אותי.אנונימי (פותח)
תודה. היה לי נחמד לקרוא את מה שכתבת.
הייתי רוצה שמשהו יגיד לי את זה כל יום, גם כשאני מכוערת חיצונית ופנימית. זה קצת הזוי, לא?
משהו יכול להסבר לי את עצמי?אנונימי (פותח)
מה אני עושה אם: אני רוצה לתת לאחרים- מתוסכלת שלא יודעת- מנסה- לא ממש הולך- הולך, אבל לא מה שציפיתי- מתעייפת מזה מהר-אין לי סבלנות לתהליך- לא יודעת איך לבדוק אם לאחר (שזה לא מחייב אדם בגילי, זה יכול להיות בכל גיל) זה מספיק.
לדוגמא, סתם: עשיתי משהו עם ילדים. רציתי לעשות את זה יותר ברמה, אבל לא היה לי רעיון. הייתי מתוסכלת שאין לי רעיון. חשבתי לחפש בספרים, אבל אני מתוסכלת שאני לא יודעת לאן לפנות. אז עשיתי מה שעשיתי, אבל אין לי מנוף פמנימי, משהו שהרגשתי שהרים אותי הלאה. הילדים נהנו, אבל הרגשתי שיכולתי להוסיף ולא ידעתי איך. וזה מתחבר לי לכל החיים.

משהו הצליח להבין אותי, או שאשאר בתסכול הזה....
לפעמים אני מרגישה שאין לי סיכוי שאחריםיכולים להבין את הפנים שלי, ואז יש קשר עם העולם, אבל רק כשאני מקשיבה לאחרים. כשזה מגיע אליי אני מתחילה לאמר דברים לא ברורים.
אוף.
בסופו של דבר כולנו כאלה,אין מה לדאוג,זה נורמלי.יונה
העולם הפנימי של כל אחד הוא חבוי ונסתר ,ובאמת רק הקב"ה הוא זה שמבין אותנו עד הסוף (גם אנחנו לא מבינים את עצמנו).
אנחנו יוצרים קשרים עם אנשים אחרים.
גם אנחנו בני אנוש וגם הם,ככה שהקשרים האלה מוגבלים מעצם טבעם.לכן עלינו לשמוח בכל קשר שקיים.
יש פתגם שאומר "כגודל הציפיה-כך גודל האכזבה".
אם תעשי מה שאת יכולה,בלי לצפות מעצמך לעשות דברים שאת לא מסוגלת,תוכלי גם לשמוח בתוצאות (כמו בדוגמא שנתת עם הילדים).
כתוב בתורה "ואהבת לרעך כ מ ו ך" -"כמוך"-זאת אומרת,קודם כל אני אוהבת את עצמי,כמו שאני,עם המעלות וגם עם המגרעות,ככל שאחיה בשלום יותר עם עצמי,יהיה לי גם יותר קל לחיות בשלום עם בני אדם אחרים.

צץ לי רעיון...
תקשורת עם בעלי חיים היא קלה יותר,ומקבלים פידבק שמאד עוזר לביסוס הבטחון העצמי.
אולי תגיעי למקום שבו עובדים עם בעלי חיים,ותעבדי/תתנדבי שם.
(לדוגמא, חווה טיפולית בשם "חוויות" בישוב אלעזר)..

בקיצור,כולנו לפעמים עוברים את הרגשות שאת מתארת,את לא חריגה.
הנה למשל,גם שלום חנוך הרגיש כך:

אדם בתוך עצמו
מילים ולחן: שלום חנוך

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר
לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב,
אדם גם לעצמו הוא זר.

ואת, ואת
כמה טוב שבאת,
בלעדייך ריק הבית
והלילה קר.
אז אני שומר עלייך
כמה שאפשר,
ועם כל זאת, האם
אמצא אותך מחר?

אדם קרוב אצל עצמו
אדם בתוך עצמו הוא גר.


מה דעתך להיעזר באחרים? לא סתם אנו חיים בחברה...עמישב
בס"ד לק"י

המערכת האנושית, הן במישור המצומצם (משפחה, לדוג') והן במישור הכולל (העולם), עובדת בחברה.
עיזים עובדות לבד, בן האנוש ישתגע ללא חברה.
וזה לא סתם כך.

"וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה...". המערכת הכללית, הן בקודש והן בחול, עובדת על מעגל אין סופי של קבלה ונתינה. אני מקבל ע"מ לתת, ונותן (ע"מ לקבל [בכוונה זה בסוגריים]). בלי זה ואבדנו.
אומנם גם אדם אחד שעוסק בתורה שכינה שורה עליו, אך מתי היא ממש עומדת ונמצאת? "אלוקים ניצב בעדת א-ל", ואין עדה אלא עשרה. (עפ"י מסכת אבות). העולם, תירצי או לא, עובד במערכת.

ואם את צריכה להיעזר, זה טבעי שתעשי את זה, ותבקשי רעיון ממשפחה וחברים. (אגב, יש אנשים שמקבלים הרבה וכמעט שלא נותנים. אנשים אלה הם כמעמסה על החברה. וכיצד מושלם חיסרון היחס קבלה/נתינה שהם יוצרים? ע"י אנשים שנותנים יותר משהם מקבלים, והם הקלה לחברה. זה מפצה על זה וזה על זה, וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים).

מניין לקחת כוחות? שמחה. כשאדם שמח, החיים שלו הרבה יותר פועלים הרבה יותר זזים, דינמיים. לעומת זאת, אדם שעצוב, חייו מתנהלים בכבדות, הוא מקטר כל היום, וממילא, הוא לא מצליח בחייו. השמחה היא המתכון (בדרך ארצית. לא בדרך ישירה אל ה'. גם השמחה היא מה', אבל זה בפעם אחרת) הבדוק לחיים מוצלחים.
מי ששמח הוא גם פתוח לשתף אחרים ולעזור להם, ומתוך כך, וע"י זה, הוא מכניס עצמו למעגל הענק של החברה שמקבלת ונותנת.

בהצלחה בסיבוב.
למיואשתיהודית פוגל
את כנראה עוברת את התהליך שכולנו עוברים בשלב זה או אחר - הצורך להכיר את עצמי באמת, ולאהוב את עצמי כמו שאני. כלומר - לדעת לקבל את עצמך ולהיות "נחמדה" אל עצמך עם ההצלחות ועם הכשלונות. למדוד את עצמך לא לפי הצלחות בלבד אלא גם במכלול. רובנו עושים את הדרך הזו -להכיר ולאהוב את עצמנו - בכוחות עצמנו, וחלק מאיתנו זקוקים לעזרת איש מקצוע. אולי את ביניהם??
טוב, נגמור עם זה ודי. התעייפתי.אנונימי (פותח)
אני לא זקוקה לחווה טיפולית! ואני לא זקוקה לאיש מקצוע! אני רק רוצה שיתייחסו אלי בעולם הזה למה שבא לי שיתייחסו. וז-הו!
למיואשתיהודית פוגל
איך את חושבת להגיע לזה?
ליהודית, שלוםאנונימי (פותח)
איך אני חושבת להגיע -למָה?
ללא מיואשת- שלום.אני..
אני חושבת שלמילים יש כח עצום, השפעה מהותית. אם את מגדירה את עצמך כמיואשת, הרי שאת מציבה את המצב כמצב נתון, כמציאות ממשית. ולא, תקחי את היאוש הזה עכשיו, תסתכלי לו טוב טוב לתוך העיניים ותבקשי ממנו שילך. כי כשאת מגדירה את עצמך כמיואשת, כל המציאות מסביבך נראת בהתאם, הכל צבוע בגוונים של אפור ושחור וזה מרפה את ידיך, ואת מתחילה לחשוב על עד כמה באמת יש פתרון פרקטי מספיק למצב שאת נמצאת בו עכשיו.
אני חושבת שכדי לבחון את המקום שאת עומדת בו עכשיו, את צריכה להיות מפוכחת ואוביקטיבית. וקשה מאוד להיות מפוכח ולבחון את המציאות במבט אמיתי ואובייקטיבי, כנטוע בך רעל של יאוש.
זה כל כך לגיטמי להרגיש לפעמים בודדה, כל כך טבעי שלפעמיםהכל נראה לא משהו ועצוב ומבולבל ומתסכל ו-די -ה'-כמה-אפשר?
אני יודעת, אני מרגישה, אני חווה את זה לפעמים. אני חושבת שכולם חווים את זה, וכולם לפעמים נמצאים במקומות שכל כך קשה למצוא פתחי מילוט מהם, וכל כך רוצים למצוא פתחי מילוט וכשלא מוצאים- ממשיכים לצבור עוד ועוד יאוש וכעס ומרירות ותסכול.
מה אני יכולה להגיד לך, יקירתי?
אולי דברים כל כך נדושים וכל כך אמיתיים- השינוי יתחיל אך ורק בך.
לא, את לא צריכה פסיכולוג
לא, את לא צריכה איש מקצוע
עמישב ציין, ואני מסכימה איתו מאוד. חברה! להשיג לך וכמה שיותר מהר, מעגל חברתי, אפילו מצומצם. לדבר, לשתף, לחלוק, לחוות דברים יחד. לפעמים אנשים מבחוץ יכולים לתת לך פרספקטיבה אחרת על המציאות שאת נתונה בה, לתת לך כיווני חשיבה חיוביים ואמיתיים, וחיזוק וחיוך וניחום ועידוד. וזה כל כך עוזר, מנסיון.
ונכון שזה לא פותר את כל הבעיות, ונכון שלפעמים גם צריך לדעת להתמודד לבד, לפתח את המסוגלות הזאת של התמודדות אישית עם חוויות יום יום, עם סערת רגשות, עם בלבול, עם קונפליקטים פנימיים, עם צער, עם יאוש. אבל הרבה פעמים, יש זמן לדבר ולשתף ולבקש עזרה, לא במבון של אני בצד המקבל ואני צריכה שיתנו לי,ואי-כמה-שאני-מסכנה-תרחמו-עלי. אלא במובן הכי אמיתי, של הידיעה שיש מצבים שאני עצמי לא מסוגלת לחשוב בהם ולנתח את המציאות באופן בהיר מספיק.

מלבד זאת, ה' אוהב אותך. דעי לך, שעצב יכול להיות לפעמים מאוד ממכר, ולפעמים אנחנו אומרים שנמאס לנו מהמצב שאנו נתונים בו, ושכבר בא לנו לצאת מזה ולעבור את זה, אבל לא עושים משהו ממשי באמת בכדי לצאת מהמצב שאנו נתונים בו. כי כן, כבר כתבתי את זה כאן בעבר, בגלל שרגשות שכאלו לפעמים גורמים לנו להרגיש את עצמנו בצורה מאוד חזקה, לפעמים אנחנו בוחרים לשקוע בהם עוד ועוד, שלא מדעת, כי ברמה של התת מודע- יכול להיות שזה טוב.
אני הייתי מכורה פעם לבכי, לדמעות, זה כל כך משחרר, מקל, פורק- עד שהבנתי שאי אפשר לשבת ולבכות כל היום, צריך למצוא את המינון הנכון.
יש מקום לעצב, לבאסה, לצער- אבל צריך לדעת איך הרגשות הללו לא הופכים לעיקר ומרכז חיינו, לנטרל אותם, לדעת לתת להם את המינון והמקום הנכון.
ויאוש- יאוש הוא מחוץ לתחום. הרב יהשע פשירא שליט"א אומר שיאוש הוא הארס של החש, שמפעפע בנו, ומשחית כל מקום אפשרי שהוא מגיע אליו.
אין לך מה להתייאש.ב"ה, את חיה ונושמת. וכל העוד הנר דולק אפשר לתקן וקל וחומר להוסיף אור.
ואת חשובה כל כך בעולמו של ה' יתברך, אם לא הייתי חשובה, תאמיני לי שלא היית כאן עכשיו. יש לך תפקיד ויעוד ושליחות שרק אבל רק את מסוגלת לעשות בעולם הזה. וה' מאמין בך, וסומך עלייך, ומנחה, מכוון, תומך, מאיר- רק צריכים לדעת לפתוחפתחים כחודו של מחט.

הרבה ברכה והצלחה.
וקדימה, אין הדבר תלוי אלא בי.
שלום.אנונימי (פותח)
אני מסכימה איתך. רק שבחברה אני לא מצליחה כ"כ.... בכל אופן, נראה לי שאנסה לפתח את עצמי איכשהוא. איך? נראה.
תודה!
בת כמה את?אני..
תשובהאנונימי (פותח)
בת שלושים. סליחה שעכשיו הדהמתי אותך.
לא הדהמתאנונימי (פותח)
זה גיל נורמלי לחברי הפורום
קודם כל באמת תשני את הניק שלךאנונימי (פותח)
כמו שכבר נכתב כאן. זה צעד מאד חיצוני אבל משליך על הפנימיות. וממה את כל כך כרגע נמצאת ביאוש? בגלל החברים? זה בכלל לא נראה ככה גם לפי ההודעה שלך מלמעלה שממנה ניתן להבין שאת נמצאת באיזה מצב של תקיעות בחייך. נכון? אז אולי תפרטי קצת? אבל לאט לאט ובבהירות!

שבוע טוב!
קיבלתי. שיניתי שם.אנונימי (פותח)
אוקיי. אז שמי החדש הוא שמחה אמיתי ,כפי שאני מקווה שיירשם פה. לא הצלחתי לשנות את זה בכרטיס האישי, אז כשאהייה מאוד מיואשת אולי אחזור ל"מיואשת".....
נראה לי שאני מיואשת מהמצב הסטטי שלי. אני לא מצליחה להרים את היכולת שלי קדימה. ובעיקר-מדכא אותי שזה תלוי בי, כי אם היה משהו איתי , אז הייתי מרגישה שינוי. נראה ל שבזה זה גם קצת בעיתי.. כי אני לא מצליחה להעביר לאחרים מה באמת קשה לי.
שלום לשמחה !חגי סרי
אולי תספרי קצת מהם הדברים שמענינים אותך מדוע את מרגישה שאת תקועה במצב סטטי? ומה חוסם אותך?
למיואשת - שמחה אמיתיתיהודית פוגל
איך את חושבת להגיע ל: שיתיחסו אליך בעולם הזה כפי שאת רוצה שיתיחסו. וההדגשה היא על איך ש א ת רוצה שיתיחסו. האם יש לך שליטה על העולם? ואם כן/לא אז איך את רוצה להגיע לזה?? ראי את דבריך מיום י"ח טבת.
תשובותאנונימי (פותח)
טוב. אז קודם כל אני מודה לכם שאתם מנסים לעזור. רק הבעיה היא שאני לא כ"כ מצליחה לכוון נכון לשאלות. אולי זו בעיה של הבנה.. אז סליחה מראש. ייתכן שאני מבולבלת מרוב כל מיני דברים שמפריעים לי ולכן אני לא מצליחה להתמקד ולענות. אז ננסה:
לחגי:
1.מעניין אותי כל מיני דברים ואני מתעניינת. אבל אני עושה את זה לבד. וזה מה שמעיק.
2. חוסם אותי מלעשות דברים: אני לא מצליחה להפתח בחברה ולעשות מה שבאמת אני רוצה. אם אעשה משהו יפה למשל באומנות עם משהי, אתן לה את הדברים להחליט כי אני אהסס. אם אלך עם משהי לסרט והיא תחשוב משהו ואני אחשוב אחרת, ארגיש שאני טועה. ועוד ועוד. אז אני מרגישה שאני לא מצליחה להביע את עצמי בצורה שארגיש טוב ונכון ושזה בסדר.
3. תקועה. כי כל הנ"ל תוקע. כי גם אם אנסה לשנות את זה אני אוהבת גם להיות לבד. אז יש פה הפכא מסתברא כזה שלא ברור לי. משהו כמו- רוצה להיות עם אחרים ,אבל לא נח או לא מצליחה ממש להרגיש תמיד טוב עם זה.

ליהודית:
1.הייתי רוצה שלא יגידו לי "מה פתאום את חושבת ככה?!" או כל מיני משפטים שגורמים לי לחשוב שמה שאני חושבת זה לא נכון ומה פתאום חשבתי כך. כי אז שום דבר לא ברור לי. זה קרה לי רק בשנה האחרונה בצורה מאוד רצינית שפתאום אני לוקחת את זה ממש כדבר נורא, שמבלבל לי את הבטחון פתאום. לא יודעת למה. אולי כי אני רוצה להגיע למשהו ברור כדי לדעת איזה בחור כבר אני מחפשת ולדעת לתת לעצמי הבסר, כי זה מתיש אותי.
2. הייתי רוצה שיעשו איתי דברים שאני אוהבת, מתוך רצון להיות איתי כי זה מעניין, ולא כדי לתת לי רק הרגשה טובה שנותנים לי קצת תשומת לב.
3. שיסבירו לי גם כשקורה שאני שואלת או אומרת דברים שלאחרים זה ברור. (אולי אני קצת קשת למידה.... לא ברור לי ואין לי כסף לאבחון וגם -מה זה יעזור...כבר מזמן סיימתי יב'........)
4. אני יכולה להרגיש טוב במקומות מסויימים. אבל בגלל שאני רווקה אני מודאגת כל הזמן מה אעשה וזה מעיק עליי ולא מאפשר לי לתת לעצמי לעשות דברים בלי לחשוב הלאה.
האם עניתי על השאלות?
ועוד משהו.אנונימי (פותח)
אני יכולה ללכת לייעוץ. אבל מגוון התשובות כאן מאוד עוזר לי, אפילו אם אני לא עונה מיד. חוץ מזה שאני מרגישה שמדברים איתי אז זו אולי הסיבה. ויכול להיות (ועכשיו אני מהרהרת בכך)שאין לי בעיה. רק כשאין לי עם מי לדבר נהייה לי רע כ"כ שהכל נראה לי נורא. ולכן.
בכל אופן, אשמח לשמוע תשובות ונסגור את הנושא. אולי פשוט נתחיל לדבר על דברים אחרים שיסיחו את דעתי ודי. נראה לי שזה גם רעיון שיכול לעזור.
לעלמה שמחה !חגי סרי
את יודעת, לדבר הזה שאת מתארת יש שם מאד ברור אם כי כמובן מאד כללי.

קוראים לזה חוסר בטחון. עם זאת אני חייב לשתף אותך בהרגשה שלי כשאני קורא אותך.

את מתנסחת ברור, בהיר, השפה שלך יפה וניכר מדבריך שאת משקיעה מחשבה בדברים המטרידים אותך ויודעת פחות או יותר להגדיר את הבעיה . על פניו את נשמעת בחורה אינטלגנטית . לא עלמתי אין לך שום בעיה של הבנה. ממש לא!

העובדה שאומרים לך לפנות ליעוץ איננה הופכת אותך לבלתי נורמאלית או חסרת בינה, אם הדברים מטרידים אותך אז צריך להתמודד איתם. את זה הבנת לבדך כי עובדה שאת מדברת על כך איתנו.

לכולם יש התחבטויות גדולות וחסימות רגשיות או מעשיות במהלך חייהם יותר מפעם אחת. הנקודה היא איך מתמודדים איתם. אל תבהלי מהעובדה שיש לך חסימות כאלה, תלמדי לנהל אותם! לכך כדאי יועץ טוב, אבל אפשר גם בלעדיו.

אין לך בעיה שמחה אמיתית- יש לך התמודדות כמו לי ולאחרים.

בינתיים תנסי לחשוב מדוע את חסרת בטחון? מי גורם לך להיות חסרת בטחון? אילו דמויות גורמות לך את זה ואילו מצבים מביאים אותך לחוש חסרת בטחון.
מדוע אין לך סבלנות לעצמך ואת "מתעייפת מהר"? מתי זה קורה? ויותר חשוב מתי זה לא קורה? ואז תשווי בין שני המצבים ותראי אם את יכולה ללמוד מזה משהו.

תגידי, את הרבה בבית או שאת גם יוצאת קצת החוצה? את עושה דברים בשביל עצמך? את מפנקת את עצמך מדי פעם?

מתי לאחרונה אהבת קצת את עצמך? אני מתכוון לקניה של משהו עבורך בלבד ספר, בגד, או כל משהו מענין אחר.

תשמעי טוב, נעים להקשיב לך ונעים עוד יותר לענות לך- זה כבר עושה אותך נורמאלית ואפילו יותר מאחרים.

תמשיכי לשמוח!

לחגי.אנונימי (פותח)
1. אני חסרת בטחון ליד אחרים.
2. ליד כל אדם שאני מתביישת ממנו ומרגישה שאולי הוא יגלה שאני לא משהו.. ואין לי אידיאלים כמו שהוא מדבר איתי עליהם, ושפשוט בה לי רק כיף ושאני לא באמת מתעניינת בו כדי לעזור, אלא כי בא לי שיחשוב שאני נחמדה, ושבא לי רק כיף!
3.אני מתעייפת מהר כשאני רוצה לתת לשני, אבל מתוסכלת שנראה לי שאני לא יודעת.
4. אולי אני אוהבת את עצמי יותר מדי? אני קונה לעצמי, אבל בא לי לתת לאחרים. בא לי לצעוק את זה שבא לי להצליח להביא את הכשרונות שבי לידי ביטוי!!!!!!!!!!!!!! אבל נראה לי שכשאני צריכה לפתח אותם אני לא מצליחה!
5.תודה, חגי. חשוב לי לדעת שבאמת נעים להקשיב לי. זה ממש חשוב לי להרגיש את זה. אתה חושב שזה באמת זה רק חוסר בטחון?
לשמחה אמיתית - ה מ ל צ ה מנסיוןתהל
לדעתי הרגשת הבדידות שלך טבעית ונורמלית בגיל שלך כבר היית רוצה לראות את עצמך בזוגיות נותנת את כל הפנימיות שלך ומקבלת משוב ותמיכה. מה שאני ממליצה לך - להתחזק באמונה (הספר "בגן האמונה" - מומלץ! מחזק ומשרה ביטחון ושמחה אמיתית!!!), ולרכוש הרבה ידע בנושא הזוגיות (בעל מקצוע/ספר טוב), כך תלמדי שהכל מלמעלה ולא תלוי בך, לא משנה עם מי מתחתנים העיקר איך יודעים לחיות איתו (בשם הרב שמחה כהן שליט"א), לכך המחשבה מה את מחפשת בבן זוג מבזבזת לך את הזמן. מובן שצריך לדעת איך לחפש ואיך למצוא ב ן א ד ם ראוי, אך כמו שכתבתי תלמדי תתיעצי מקצועית ותתחזקי!
בנתיים את לא לבד - הקב"ה מחכה לתפילתך - הקדישי את כל העוצמה של העצב העמוק לבקשה מלב שבור - זה ע ו ב ד ! כולנו מחזיקים לך אצבעות. בהצלחה!
לתהלאנונימי (פותח)
זה כ"כ קשה כל הנושא הזה. אני מרגישה שזה פשוט ק-ש-ה!

מאמינים בני מאמינים!מלמלה
אני ממש מבינה! את יודעת פעמים רבות נכנסתי לתוך מערבולת כזאת של עצבות, אבל כמה שניסיתי להדחיק את האמונה או להעמיד אותה למשפט - הציפה אותי מחשבה: כי אין מציאות של יהודי לא מאמין! "כולנו מאמינים בני מאמינים!" נכון לעיתים המציאות קשה, לא מובנת, אולי גם במשך חיינו לא נבין, לפעמים בא פשוט לבעוט כמחאה. אך לא ניתן לברוח מזה, זה פשוט נמצא, זוהי אמת שלא ניתנת לבערה!
השאלה מה עושים?
לדעתי את יודעת יותר טוב מכולם מהי התשובה לשאלתך! (כל אחד מתמודד עם זאת בצורה אחרת).
עם הרגש אני יכולה להצטרף, לגלות אמפתיה אך לא אוכל לפתור לך, אלא את לעצמך!
אני רציתי לשאול אך התמודדת עד היום? הזמן שחלף אינו קצר, וכפי שניתן להבחין, הצלחת להתמודד עם זה תקופה ארוכה!
לשמחה אמיתית עצה קטנה - מקווה שהיא תעזור:moson
מהיום אין בעיות או קשיים - במקום זה יש אתגרים(challenges).
כשאת ניתקלת באתגר - זה לא משהו מפחיד או מיאש - הפוך יש פה הזדמנות לבניה ליצירה למשהו חדש - להתמודדות.
והכי חשוב כאשר את תממודדת עם כל אתגר את מחליטה מראש שאת הולכת להצליח.
לאחר כל התמודדות עם אתגר את יושבת עם עצמך מחמיאה לעצמך על הנקודות בהן הצלחת או השתפרת מפעם שעברה ועושה הפקת לקחים (lesson learn ) כדי להישתפר לפעם הבאה.

בצורה כזאת תראי שמספר ההצלחות שלך יגדל והרגשתך תשתפר.
מה שאני מרגישהאנונימי (פותח)

שני שירים:

זה מכבר אין איש מחכה לי שם.
ואם אין ים, הרי אין גם ספינה.
הדרך קצרה. החוג צומצם.
ובכן מה?
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.

אחרי מותי עוד יהיה משהו בעולם.
מישהו יאהב מישהו. מישהו ישנא.
הדרך קצרה. החשבון לא הושלם.
ובכן מה?
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.

הטל נופל, ערב צונן על פני.
על פרשת הדרכים הקרובה אותה תחנה.
מחר אני אתעורר ואפקח את עיני -
אלוהים אדירים.
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה


והשני:

בלי לפחוד
בלי לחשוש
לאבד את הראש
רציתי תמיד

בלי לשקול
מה כדאי
בלי לדעת מתי -
עבר, הווה, עתיד

בלי לדעת היכן
את הלילה אישן
בגן או על החוף

לאהוב בלי לחשוב
לאהוב עד הסוף
כמה טוב
פעם לאהוב

לה לה לה...
פעם לאהוב...

כמו רות בת מואב
שהלכה אחריו
הלכה בלי לחשוב

כמו תינוק בן יומו
הבוכה אל אימו
רציתי לאהוב

לבקש ולרצות
מחצות עד חצות
לתת ליום לחלוף

לאהוב בלי לחשוב
לאהוב עד הסוף -
כמה טוב
פעם לאהוב

לה לה לה...
פעם לאהוב...


לשמחה אמיתיתיהודית פוגל
אני שמחה שיש לך כ"כ אמפטיה והקשבה בפורום. רציתי להוסיף לך עוד קו מחשבה: האם את כל הזמן בוחרת במלנכוליה הזו? האם יש מצב שתחליטי, את בעצמך, ללא טיפול כזה או אחר לשנות את המנגינה? הרי יש גם שירים שמחים ואופטימיים, נסי. החליטי, לסגל לעצמך הרבה שמחה ואפטימיות, ואז אולי כמו שהרבה מטפלים אומרים - תמגנטי אל עצמך אנשים שמחים וכפיים, והבלתי יאומן יקרה, תמצאי אהבה, אושר ושמחה?? כמובן מאחלת לך את זה, אוהבת אותך.
שלום ליהודית הנחמדהאנונימי (פותח)
הבאתי את זה כקו חשיבה. אני חושבת שאני יכולה לשמוח. עצוב לי שיש אנשים סביבי שיכולים להזכיר לי שהעולם הזה לא יכול להיות שמח בשבילי ושעלי לראות את האמת . שהעולם הוא גם מסוכן. ואני? אני מאמינה שיש שמחה ושהעולם טוב , אבל לפעמים, מה לעשות, לא קל. ואני חושבת שאני לא אומרת את זה מתוך מלנכוליה. אלא מתוך השלמה, שאני לא יכולה לתקן הכל. ולכן אין בי כרגע את השמחה אם את מתכוונת למשהו של רעננות פנימית. אין לי את זה כרגע. אבל יש בי השלמה עם דברים. בכל אופן, לרגעים אלו. בתקווה שזה ישתנה. איך? אני עדיין חושבת. אולי בהודעה הבאה.
אמרו לי....moson
לשמחה אמיתית

את כותבת שחלק גדול מהבעיה שלך שאנשים מסביב אומרים לך שלא יכול להיות יותר טוב.
מי שמשפיע על מה שיקרה איתנו זה הקב"ה ואנחנו.
מכיוון שאני מניח שמי שאמר זאת לא קיבל זאת בנבואה אז הגורם הכי חשוב שיכול להשפיע על העתיד שלך זה את.
גם לי אמרו שלא יצא ממני כלום ואתה לא יכול לעשות כך או לא יכול אחרת.
היה משתלם לא להקשיב ....

ברגע שתחליטי שאת יכולה להיות במקום יותר טוב - עוד תגיעי למצב יותר טוב - העולם לא יהיה מושלם רק קצת יותר טוב ממה שהוא כיום.

תחשבי טוב יהיה טוב.
moson נהנתי מהתגובות שלך.אנונימי (פותח)אחרונה
לשמחה אמיתיתקומפית
איני מכירה אותך באופן אישי, לפחות לא נראה לי... בכל אופן, לדעתי כדאי לך לחשוב דברים טובים על עצמך, זאת אומרת, גם אם כרגע את לא חושבת שאת יפה או כל מיני דברים כאלה, תעבדי על עצמך קשה ותשכנעי עצמך שיש בך הרבה דברים יפים,גם בפנימיות וגם בחיצוניות ודברים שאובייקטיבית את בטוחה שצריכים להשתפר או להיות מתוקנים, אז תעבדי עליהם, על אף הקושי העצום בכך, מניסיון. וככל שתעבדי על השיפורים את רק תרגישי בעזרת ה' יותר טוב עם עצמך ואגב כך, גם עם הסובבים אותך. יש מצב גם שגם כאשר משתפרים, רוצים עוד יותר להשתפר, ולהיות מיד מושלמים ובעקבות זאת עדיין אין שום זמן להיות שמח במה שאתה ובמי שאתה, ולכן, חשוב מאד, שבכל התקדמות,ואף על התקדמות קטנה ביותר, תצ'פרי את עצמך, תני לעצמך חיזוקים חיוביים, זה כל כך חשוב!. המון בהצלחה והמון שמחה!
זוגות בלי ילדים שבחרו לקחת אשת יפת תואר יש כאן?אנונימיכלשהו

ברור מאליו.. כל זוג באשר הוא מתחיל את חיי הנישואיןפ.א.

כאשר האישה היא יפת תואר ועדיין אין להם ילדים

האם מי שלקח אשת יפת תואר במלחמהנקדימוןאחרונה

צריך עכשיו להיות נקי לביתו שנה אחת?

מוזיקה בחתונה, אפשר בבקשה סדר?ארץ השוקולד

מה המחירים?

מה המשמעות של תזמורת/להקה/דיג'יי?

תועלת בכל אחד מהם?

להקותפצל"פ

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

הראל טל מבוקש מאד, עמוס מאוד ולכן סיכוי טוב שתפוסנפש חיה.

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

מענייןחושבת בקופסא

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

מעניין ממש הפערפצל"פ

אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר

או סגנון להקות שונה

כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור

כנראה זה לא אאוטינגחושבת בקופסא

הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.

אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.

מוזר...פצל"פ

אין לי מושג

תודה על הפירוטארץ השוקולד

לא יודעת מחיר בכל אחד מהםמבולבלת מאדדדד

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

תודהארץ השוקולד

אמת

אני לחתונה שלי הבאתי הרכב ב-7,000 ש"ח.ענבל

בס"ד

זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.

להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.

בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.

אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם

להקה עדיפה בהרבה על DJפשוט אני..

קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.

היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.

יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,

וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).

ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.

תודה!ארץ השוקולד

אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור

כמובן הכוונה הייתה ל*אולם*פשוט אני..

האולם לא זוכרים ואת הלהקה כן?ארץ השוקולד

באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה

לא לא, התכוונתי לשגיאת כתיב שהייתה לי בטעותפשוט אני..

כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,

התכוונתי לאולם

אחלה, תודה על ההבהרהארץ השוקולד

בקשר להערהפשוט אני..

בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?

בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?

בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.

והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה

מה התועלת?שבורת,לב

התועלת היא מה אתם אוהבים.

דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx

ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.

יש אינספור סגנונות

הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.

אני ממליץ בחום על להקהאביעד מילוא

היתרונות שזו נגינה חיה, ואוטנטי. מצד המחיר יש לך תווך מחירים גדול, יש להקות שלוקחות 4000 (להקות פחות מוכרות בדרך כלל) ויש להקות שלוקחות יותר. אישית אני ממליץ על אהללה גם מצד הנגינה שהם מנגנים יפה ושווים לכל נפש וגם מצד המחיר שהוא מחיר סביר בשוק היום.

אנחנו לפני 12.5 שנים שילמנו 6,500יעל מהדרום

לק"י

אבל היתה להקה טובה. לא יודעת כמה מוכרת.

זמר וחמישה נגנים. זה גם חלק מהמחיר נראה לי....

וגם אני מעדיפה להקה, זה יותר חי כזהיעל מהדרוםאחרונה

בגדולמקפיצים נטושים

אנחנו התחתנו בשנה האחרונה ושילמנו 6,500 על להקה טובה ואיכותית,

איך עשינו את זה?

זו הייתה החתונה הראשונה שהם ניגנו.... אבל אכן הם היו טובים, וביררנו והחלטנו שהם טובים לנו.

לא כולם כמונו.

המחיר הרגיל הוא בכיף 11-12 אלף, וזה ממש מתייקר כל הזמן (מי שלקחנו לוקח לחתונה שבוע הבא 8000)

יש כן כמה להקות (טובות מקצעויות ומנוסות!) שלוקחות פחות מעשרת אלפים, יכול לציין את אזמרה ואת נכספה.

בסוף זה גם מאוד תלוי בסגנון, במה מחפשים, וכמה ועל מה רוצים להשקיע את הכסף.

טבלת השדכניםראובן255

אהלן לכולם מישהו מכיר במקרה שדכן שנמצא ברשימת השדכנים שיש פה?

או מכיר קבוצות לצעירים באזור פתח תקווה?

מחפש בשבילי בחור רווק בן 27

בטבלת השדכנים כאן יש קישוריםברוקולי
כן ראיתי אבל השאלה היאראובן255

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

מה הסגנון שלך?אשר ברא

ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..

בעקרוןראובן255

אני מגדיר את עצמי דתי לאומי אבל אני מחובר לכל העולמות של המגזרים בין אם זה חרדים ובים אם זה חילוניים

אין לי הגדרה ספציפית

אולי יותר נכון דתי על הרצף אבל שנוטה יותר לדתי לאומי תורני

אני מקרה אבוד אני יודע קצת מסובך

אתה יכול לתאר מוסדות מסויימים שאתה קשור אליהם?חושבת בקופסאאחרונה

אשמח לשמוע את דעתכםאשר ברא

לא ידעתי איפה עדיף לכתוב, אבל נראה לי שייך יותר לכאן..

קיבלתי הצעת עבודה מאוד מיוחדת ואידיאליסטית, ממש כאילו כל התפילות שלי התרכזו להצעת עבודה הזאת-

זה ממש הגשמת החלום הכי גדול שלי.

תעסוקה שמתאימה ליכולות והקישורים שלי, תורנית מאוד, תפקיד ניהולי וכו'..

ועכשיו נכנסת הדילמה,

העבודה הזאת בעיניי חייבת להיות כשאני נשואה- אחרת זה להיות "חצי" ממש כפשוטו. ממש.

זה משהו (קצת קשה מבלי לכתוב מה זה), אבל באמת משהו שאני אהיה חייבת בו את בעלי, לא יודעת אם בהכרח מבחינת ניהול הדבר הזה אבל יותר מהבחינה שאני לא לבד בזה.. כי זה באמת משהו מאוד גדול.

נקודה שנייה היא עניין הגיל, מרגיש לי שזה "צעיר מידי" על הנייר-

בטח אם אני אחליט ללכת על זה גם כשאני עדיין לא נשואה..

נראה לי שזה יכול מאוד להבהיל משודך ואז מגיעה תהיה נוספת,

שאם זה יבהיל משודך אולי שוב ניתקל בבעיה שאני "עוצמתית מידי" וכן האלה.

מצד האמת יש לי בערך חצי שנה להחליט אם אני רוצה ללכת על זה או לא,

ככה שיכולה בזמן הזה להכיר את בעלי ולהתחתן..

וגם עולה לי עוד שאלה,

האם זה נכון שהאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה של נישואין? או כשהרצון שלי זה שבעלי ילמד תורה וכו'..

האם העבודה הזו מתאימה לזהות האידיאלית שלך?intuscrepidam

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

"עוצמתית מידי" סיקרנת אותישנונימי

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

את בעצם שואלת מה עושים כשתתכן התנגשותנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ד' באלול תשפ"ו 18:50

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

תלוי מה סדר העדיפויות שלךארץ השוקולד

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

>>ברוקולי

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

אם המעסיק חושב שאת מתאימה לזהמשה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

מסכימההמקורית

באופן כלליאריק מהדרום

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

אני לא חושב שהם עבדו עליךמשה

הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".

קצת קשה לענות בלי לדעת במה מדוברהסטורי

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

התיאור שלך הזכיר לי את הרבניות קניבסקי ושטיינמןנקדימון

הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל הייתה מקבלת קהל נשים ומברכת ומייעצת וכדומה, ואילו הרבנית תמר שטיינמן ז"ל הייתה פשוט אשת הרב ודאגה שיוכל להתמסר לעבודה התורנית שלו.

כך לפחות זה מה שידוע לי על הרבנית שטיינמן ז"ל.

אני יכול להגיד רק לגבי העוצמתיתPaslash

שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.

לדעתי זה דווקא ממש מוסיףקפה שחור חזק

זה שלאשה יש עבודה משמעותית וחיים מלאים בזכות עצמה.

..שפלות רוחאחרונה

אם זה ממש בגדר חלום אז לא צריכה להיות פה שאלה בכלל..וזה חד משמעית כן, ואם זה לא כן חד משמעי, אז או שזה לא בהכרח הגשמת חלום, או שיש חלום יותר גדול שאליו את מכוונת.

בהתחלה קראתי ודילגתי על המילה "בעיניי" ואז בפעם השניה המח שלי קלט אותה, האם את *חייבת* את בעלך בעבודה הזו, או שאת ממש רוצה ותשמחי שהוא יהיה שם? זה שני דברים שונים.

לגבי העוצמתית, זה קצת מצחיק אבל בתור אחד שלא מחפש אישה עוצמתית וכו, יצאתי עם אחת כזו שהייתה ממש כריזמטית ומובילה וכו, אבל איתי כאילו הכל נעלם לה והרגשתי שהיא ממש אישה וזה גם לא היה בכח לא אמרתי לה כלום פשוט בטבע שלה היא מאוד כריזמטית ולא יודע איך היא פשוט לבד עשתה סוויץ ולא הרגשתי טיפת כריזמה ממנה או טיפה של אני חזקה(ואני אומר את זה לחיוב לא לשלילה), אז אין לי עצה רק מאיר פה נקודה שזה אפשרי מאוד.

ואם נולדת עם תכונות אופי של מנהיגות וכו, אל תילחמי בזה השם יתברך יודע מה הוא עושה תדברי איתו שיכוון אותך ויראה לך את הדרך.

לגבי השאלה האחרונה, בתפיסה שלי לא נכון בכלל שהאישה תעבוד בעבודה תובענית באופן כללי, כל שכן בשנה הראשונה לנישואין, וכנ"ל הגבר אבל אצלו זה יהיה יותר "בסדר" כי בסוף הוא מתחייב לפרנס, ולכן אם העבודה אכן תובענית תחשבי מראש אם לך באופן אישי זה מתאים..אם תשאלי אותנו לכל אחד תהיה תשובה שונה ככל הנראה השאלה היא מה את מרגישה שנכון לך כי בסוף נולדנו עם התשובות והפתרונות לכל הנסיונות והקשיים שנחווה בחיים רק צריך לגלות אותם בהצלחה🙏

נושא חרוש ולעוס אבל אשמח לעזרתכםמאוהבת אחת

טיפים לשמירת נגיעה בתקופת האירוסין

אנחנו חודשיים לפני חתונה וקשה לנו מאד לשמור נגיעה (אנחנו שומרים ותמיד שמרנו)

עצות להימנע מייחוד נחמדות אבל לא נותנות מענה לחלוטין כי הכוונה בשמירת נגיעה היא גם במגע בקטנה כמו להחזיק ידיים ויש הרבה סיטואציות שזה יכול לקרות גם ברחוב.

וואואביעד מילוא

א' אשרייך על ההתמודדות וזה לא קל.

ב' הייתי מציע באינטרקציה בינכם שיהיה איזה מרחק ביטחון מרחק שבו נוח ללכת ולהרגיש קרובים אבל לא קרוב מידיי שיוביל אתכם לסיטואציות כאלה. אשריכם על ההתמודדות מקווה שיעבור מהר

בהחלט!נחלת

קשהחושבת בקופסא

בזמנו בררנו האם מאורסים צריכים לשמור על ההרחקות של תקופת הנידה, אבל אין לזה התיחסות מפורשת. לדעתי מי שרוצה לקחת את זה, גם אם באופן חלקי, זה יכול לעזור.

בגדול בעיקר לא להעביר מיד ליד, לא לשבת על ספה אחת, לא לאכול מקערה משותפת. את בטח לומדת את זה עכשיו בהדרכת כלות.

מה שהכי יכול לחזק ברגעים האלו זו החלטה המשותפת, כדי שגם אם צד אחד יישבר, שירגיש שהצד השני לא יזרום איתו.

ואולי לשמור ייחוד יותר "חמור" אני אקרא לזה, לא סתם ללכת ברחוב אלא לשבת במקומות ציבורים עם אנשים במרחק שהם כמעט יכולים לשמוע את השיחה שלכם? סתם הצעה שעלתה לי עכשיו, אני לא יודעת עד כמה זה ישים.

זו תקופה קשה, אבל היא עוברת. עוד מעט תוכלו להקים את הבית שלכם והכל יהיה מותר בקדושה וטהרה.

ממש ממש!נחלת

ללא לשבת לבד בגן ציבורי, שבילים בודדים וכו'.

איזה שכר גדול תקבלו על עצמכם.. אשריכם!

זה סיוט! פשוט לעבור את התקופה הזאתצדיק יסוד עלום

האירוסין מכל הבחינות אבל בעיקר מהבחינה של המגע היתה לי קשה אימים. שווה מאוד מאוד להחזיק מבט ארוך ולזכור שהטוב מגיע במלואו ובצורה משמחת אחרי החתונה

בהצלחהקדם

"גיבורי כח עושי דברו". זה באמת קשה! אפשר להפגש פחות, אפשר להסיח ית הדעת ולהיות עסוקים בדברים אחרים, וחוץ מזה בגישה כללית- להחליט שזה לא אופציה, כמו מצוות אחרות שברור לכם, כמו למשל אם שכחו להדליק מזגן לשבת ונורא חם, אני מניחה שלא תתלבטו אם להדליק אותו בשבת. לכן זה לא יכול לקרות, לא ברחוב ולא בבית, כי זה לא התלבטות... זה גם עוזר אחרי החתונה. מזל טוב! וברוך ה' שיש לכם את ההתמודדות הזו!

מסכימה מסכימה. ואולי עוזר גם לקרואנחלת

על הסיבה לשמור על זה (אפילו בצורה עמוקה בספרים או מאמרים הדנים על זה). הח"ח

אומר שאם אדם מתקשה במצווה מסויימת (לא רק לשון הרע), כשהוא מתחיל ללמוד עליה,

זה מאוד מועיל לו.

מה שלי עזר בתקופה של האירוסיןמבולבלת מאדדדד

חברה שלי התחתנה קצת אחרי שהתארסתי. וראיתי אותה בסוף החופה שהיא ובעלה נותנים ידיים, ורואים את ההתרגשות של פעם ראשונה, וזה נתן לי כוח. לראות בעיניים את התוצאות של זה.

אולי לחפש מקורות ללמוד מהם את המעלה של זה, יעזור לכם. תלוי בסגנון שלכם.

יש משהו שאני אומרת לפעמים, זה אולי יישמע לחלק כמו כפירה, אבל זה לא. כתוב שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. אבל את יודעת מה זה אומר לעמוד בו? אני לא. כי זה לא בהכרח להצליח בלי ליפול. מי שנפל, אחרי שעשה את כל המאמצים לא ליפול- זה לא עליו. מה שעליו זה לקום משם. הכי חשוב זה שאם יש נפילות, לא להגיד "זהו אז הכל אבוד" ולהמשיך ככה. צריך לנסות להשתפר כל הזמן. תזכרי שבשביל זה יש לנו את האופציה לעשות תשובה

מזל טוב! המון הצלחה!

שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו 🌹פ.א.

זה גם מה שהייתי שומע בשיחות בישיבה!

גם השואה?אריק מהדרום

לא. רק בהקשרים של התמודדות צעירים בגיל ההתבגרותפ.א.

עובדה שיש אנשים רבים שנשארו דתייםנחלת

גם אחרי השואה. אני לא חושבת שהייתי עומדת בנסיון הזה,

במקרה הטוב, היו צריכים לאשפז אותי.....אבל מי שהיתה לו

כנראה אמונה בדם, חזקה, יצוקה בו לחלוטין, עמד בנסיון

הזה. אפילו בכבוד.

אז לפני "ה' לא נותן נסיון שאי אפשר לעמוד בו" - צריך להתחזק מאוד ב....ה'. בבטחון המלא בו.

אבל זה באמת ככה. ולבקש ממנו, השם, עזור לינחלת

לא מרגישה שיכולה לעמוד בנסיון הזה. הרי כתוב שלולאי השם עוזרו, אף אדם לא היה יכול לעמוד בנסיון. לא?

לגמרי נכון!נחלת

לקצר תקופת אירוסיןשבורת,לב

לסבול פחות

ממש כך. אחרי האירושין, לנסות להקדים את הנישואיןנחלת

ככל האפשר מהר. מלבד במגזרים בהם לא נפגשים הרבה, חסידויות וכו'.

לפני הכל - תגידי תודה על מה שיש לך.משה

שאר הדברים כתבו פה מעליי.

בנוסף למה שכתבו, קנס כספי נכבדנוגע, לא נוגע

כדי להיזהר ממשהו באופן האולטימטיבי, צריך חיבור לערך, המחשה לשכר שמקבלים על שמירתו, יצירת גדרים, אבל צריך גם משהו קיומי בסיסי מרתיע.

כמו שיש יראת הרוממות ואהבת ה' ויראת חטא, אבל יש גם רשת בטחון של יראת העונש.

רעיון מצויין. וזה לגבי כל קושי במשהו.נחלת

ולאו דווקא קנס כספי או עונש. אפשר לתגמלנחלת

גם בצורה חיובית כל אחד בפני עצמו וגם ביחד. איזה צ'ופר נחמד ושווה.

הלוואי שגזר היה מועיל לנו כמו מקל..נוגע, לא נוגע

למרות שבתכלס כאן זה אותו דבר כי עם הכסף שלא תפסיד אם לא תיכשל, תוכל לקנות דברים..

מזל טוב! בלת"קהשקט הזה

לשמור על דיני הרחקות כמו זוג נשוי.

במיוחד מה שסביב המגע- לא להעביר מיד ליד, לא לגעת באמצעות חפץ, לא לגעת בבגד

להתחתן ובן אדם לחברוהפי

אם אתה מכבד את האישה מולך אתה לא תיגע בה

אני חושבתרקאני

שכמה שפחות לדבר על זה

לא להתעלם

אבל לא להגיד משפטים כמו "הלוואי הייתי יכולה לחבק אותך עכשיו"

בחור הסדר אמר לי את זההפי

האמת שהייתי די בהלם באותו רגע, ואחר כך אפילו אמרתי לו איזה מזל שאתה לא יכול 😅

וגם חשוב לי לדייק שזה ממש לא היה דייט מתקדם או קשר שכבר נבנה בו משהו עמוק. בסופו של דבר שנינו הורדנו את השידוך: הוא בגלל שאני לא מתלבשת כמו שהוא היה רוצה חצאית הרבה אחרי הברך, ואני בגלל שהרגשתי שהדיבור והמעשים שלו פשוט לא מדויקים לי.

זה אחד הדברים שלמדתי עם הזמן שלא תמיד מה שרב אומר או מה שנחשב הכי דוס של הישיבה, בהכרח מתיישר עם המידות והערכים שנכונים לי. אולי בחורה אחרת הייתה יכולה להחליק או להכיל משפטים כאלה ועל פניו לצאת עם עילוי, אבל אצלי זה פשוט לא עובר בגרון.

יש בחורים שהם בחורי ישיבה אבל הדיבור שלהם לא עדין לי

מזעזע שיש בחור כזההסטורי

אני חושבת שבדייטיםרקאניאחרונה

זה ממש לא לעניין להגיד כזה משפט

אחרי שמאורסים זה כבר אחרת

לא כדאי בכלל אבל הגיוני שהקשר יהיה מספיק קרוב כדי לדבר ככה...

שומרים נגיעהshindov

כי ככה מחליטים. ואם לא עומדים בהחלטות, אז יש טלפון. ונפגשים רק לצורך גדול. לא לבד. הכי טוב לא להיפגש... אז לא תהיה שום בעיה. בקיצור צריך להחליט לשמור ולעמוד בהחלטה. ולדעת שאלקים רואה הכל. בשביל מה לריב איתו. הוא לא מרשה לגעת.

לא להיפגש במשך חודשים עד החתונה?חושבת בקופסא

לא נשמע ריאלי, אולי במקרה מאוד מאוד קיצוני. ממש לא הייתי מגדירה את זה כ"הכי טוב".

*שואל בשביל חבר* איפה יש מקומות לדייטיםאדם פרו+

איפה יש מומלצים לדייטים באיזור ירושלים.

תודה לכל העונים.

מה שעולה לי כרגעאשר ברא

ירושלים-

גן הורדים, גן סאקר, הרובע

טחנת רוח, פארק טדי, קבר שמואל הנביא (יש שם את השמורת טבע 'נבי סמואל'), טיילת ארמון הנציב.

ביער ירושלים יש אחלה מקומות לשבת אם יורדים בתחנה של הר הרצל והולכים לכיוון יד ושם.

בגוש יש את עו"ז וגאון

ויותר לכיוון בנימין יש את מצפה דני.

גם באזור בית שמש יש מקומות..

איזה סגנון?ארץ השוקולד

מקום להסתובב?

לאכול?

לשתות קפה?

לעשות יצירה יחד?

ללכת למוזיאון/הרצאה יחד?

תודהאדם פרו+

מחפשים מקום נוח ושקט לשבת וגם לשתות קפה, לדוגמה באזור טחנת הרוח, האם יש שם אכן עגלת קפה ועד מתי היא פתוחה? בנוסף, זכור לי שיש קבוצת ווטסאפ למקומות מומלצים, מישהו יודע על זה משהו?

יש בית קפה בגן הבוטניארץ השוקולד

יש עגלת קפה בטיילת בארמון הנציב.

ממילא בירושלים/ הרובע / קפה קפה או קפה גרג בסנטר 1נפש חיה.

( קפה קפה יש גם בבית שמש לדעתי )

אני רואה עכשיו שכתבת אזור ירושלים ולא רק ירושליםארץ השוקולדאחרונה

יש עגלת קפה ליד מחלף בית חורון על 443,

יש בית קפה בקניון עזריאלי מודיעין.

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

כבלים ומתאמים ?משה

מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,

לך תעמוד בפינה עם הפנים אל הקיראריק מהדרום

ותחשוב טוב על מה שכתבת.

משה

ובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל

תודהdn5754

כל מיני אביזרים למטבחעלמא22

כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'

תיק איפור

מחזיקי מפתחות

נרות ריחניים

מסגרת לתמונה

תודהdn5754

מלח ופלפל ברוקולי

תודהdn5754

למה לא לשאול את הכלה מה חסר להםהפי

היום הכל זול מערבל מיקרו .. מכונת קפה

לא יודעת מה איתך אבל מקציף חלב היה משמח אותי יותר ממכסה וסיר

ולא קונים לבד מתאגדים כמה ..

נניח אנחנו 5 חברות הצלחנו לקנות אחלה מיקסר שהיא רצתה

ובזמן אחר קניתי עם עוד חבר'ה מיקרו או טוסטר או מיחם לשבת ב"ה הייתי בהרבה שבע ברכות שבתות חינות וחתונות ( לחתונה מביאה כסף לא מתנה)

רעיונות יפים, אהבתיארץ השוקולדאחרונה

רק הערה על החתונה, זה עניין תרבותי, אני הייתי מעדיף מתנה בפער.

וכך גם נהגנו עם החברים הקרובים, מתנה ולא כסף.

ואגב, אין צורך במתנות וכסף על חתונה, שבת שבע ברכות, אירוסין וכד', אין סיבה שניתן הון על כל חתונה של חבר וחברה, מתנה יפה לאחד האירועים (לכל חבר/ה כמובן) זה מקסים ומספיק

יש לי יותר היסטוריה עם מאמנותמישהי719

מאשר עם בחורים

🤦‍♀️

איך?advfb

חוסר הצעות מן הסתםבחור עצוב

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

מאמנות זה טריקימשה

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

או שהן פשוט חסרות תועלתבחור עצוב

תלוי למימשה

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

כואבארץ השוקולד

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

לענ"דאשר ברא

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

לפי מה שתיארתנקדימון

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

וודאי שאדם צריךאשר ברא

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

לא ממש הבנתי (או שלא התכוונת לענות לי?)נקדימון

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

נכון, זה מה שאני אומרתאשר ברא

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

מאמנים זה כללי, אכן בכללי לתקיעות וקושי וכומרגול

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

אני לא מבין מה זה אומרנקדימון

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

קודם כל מומחה לא בהכרח *פותר*מרגול

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

כן. הכי חשוב זה הרצון. ולהיות אמיתים עם עצמנונחלת

האם אנו באמת רוצים? אולי נדמה לנו שכן שמאוד קשה לנו עם עצמנו ויחד עם זאת, הרצון עטוף בכל כך

הרבה פחדים וחרדות ו"אל תיגעו בי" ו"מי את/ה שתיגע בי, בנפש הכי מפוחדת ושבירה שלי"....

אני מאוד מסכימה. לפעמים יש ממש רתיעה מהטיפולנחלת

ואלפי תירוצים למה לא ללכת וכו'...

אולי זה הזמן לשנות אסטרטגיה?ברוקולי

איזה אסטרטגיה אחרת יש?מישהי719

>>ברוקולי

לשנות סגנון טיפולי

לשנות את החיפוש

לשנות את דרכי החיפוש

לדייק את הרצון..

לתת מנוחה לטיפול

אולי כדאי להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך במציאות ואת הסיפור שלך

נכון.נחלת

מצד חוסר הצעותהתלמיד העייףאחרונה

אני לא יודע אם מה שכתבת זה מצד חוסר הצעות או מצד קשרים שלא מחזיקים יותר מדי מפגישה ראשונה או שנייה

אני יודע מעצמי שאני חווה גם את זה וגם את זה, גם יש חוסר הצעות לפעמים להצעה לוקחת להגיע חודשיים וגם אם יש זה מחזיק אולי שלוש פגישות, אני אחלק את זה לשני חלקים

א. קשרים שלא מחזיקים

בבין הזמנים האחרון אחרי שיצאתי עם מספר לא קטן של בחורות שחתכו ממני מה שעשיתי זה היה לשבת עם השדכן שאני בעיקר "עובד" איתו והוא מציע לי את ההצעות ולשאול אותו האם יש משהו לתקן, ובאמת נוכחתי לדעת שאין פשוט אין, אז לאחר מכן מה שעשיתי היה להסתכל פנימה לכל קשר שלא עבר פגישה ראשונה או שנייה לא להסתכל על זה באופן כללי ולהגיד יצאתי עם איקס בחורות כולן חתכו אז אני סליחה על המילה אני דפוק, לפעמים קשרים נופלים על טכני לא משהו מהותי בעייתי אצלי אלא יותר הצד השכלי לדוג' רמה רוחנית למרות שבבירורים היא נשמעת צדיקה פיצוצים בפגישות מרגיש שאין יראת שמיים (לצערי יצא לי לצאת עם בחורות שלא בירכו על מה שהוגש לפניהם, נעזוב בצד שבסוף הן חתכו), ואם כבר בסוגריים הזכרתי את העניין הזה של פרידות, לפעמים זה רק מוסיף על הקושי שרוב הקשרים נחתכו מהצד השני ומעלה את השאלות לגבי עצמך, אבל כמו שכתבתי הרבה פעמים כאשר קשר נחתך עוד בתחילתו זה על דברים טכנים לא משהו דפוק בנו אנחנו באים לפגישה כמי שאנחנו אין סיבה להיות מי שאנחנו לא בסוף הפגישות האלו הן מובילות לדבר אחד חיים משותפים יחד כל החיים לכתחילה, המיוחדות שיש בחתונה על פי התורה הקדושה שנרקמת כאן ברית בין בני הזוג, לכן כאשר בחורה חותכת אני אומר לעצמי אוקיי זה מי שאני זה מה שאני היה נעים להכיר, ואם היא לא רצתה אותי אז היא לא רצתה אותי כמי שאני כמה שאני, לקח לי זמן האמת להבין את זה... אך כמובן מצד שני אדם צריך להיות מודע לעצמו ולהבין שלפעמים יכול להיות שבאמת יש בעיה מסוימת שחוזרת על עצמה. (לפעמים זה יכול להיות גם דברים פשוטים שאני לא מבין למה בישיבות או לפחות אצלי בישיבה צריך להגיד לבחור שיוצא לפגישה להשים בושם להריח טוב)

ב. חוסר הצעות - אמונה

אני אתחיל לכתוב כאן קודם כל אמונה ויתקשר גם למה שכתבתי מקודם, הקב"ה זן ומפרנס לכל, הקב"ה שם את שמו בשידוכים (עי' גמרא מו"ק יח: היטב), השדכנים החברים שמציעים הם רק צינור שפע מאלוקים, בסופו של דבר כאשר יגיע הזמן הנכון והמדויק ביותר תגיע הצעה מאת ה' ותרד לכאן מטה ותתגלה דרך מישהו אם זה שדכן חבר מורה רב וכו', וגם אם ההצעה הזאת לא צלחה אפילו את הבירורים צריך לחיות באמונה תמימה מאת ה' שזה היה צריך לקרות וזה עוד שלב במסע ובדרך, וכמובן כאשר יגיע הזמן "הנצו הרימונים" להצעה שבעז"ה תכירי בה את בן זוגך, הקב"ה יביא את זה בזמן הנכון והמדוייק ביותר לא לפני ולא אחרי, מסופר על הרב ש"ך זיע"א כמדומני שפעם הוא קידש בחתונה וכאשר הגיע החתן להשים את הטבעת היא נפלה מידו וחזר הדבר שוב שוב ושוב והקהל התחילו לרנן אולי משמים רומזים לבטל את החתונה ח"ו, אמר להם הרב ש"ך הסיבה שנפלה הטבעת כי עדיין לא הגיע זמנם להתחתן והינה כעת הגיע זמנם, אני יודע זה מאוד קשה לפעמים להבין את זה כי כל כך כבר רוצים להיות שם כל כך כבר רוצים להתחתן להקים בית נאמן בישראל מי כמוני יודע את זה אחרי מסע החיים שלי אבל צריך להיות תמים עם ה' ולחיות באמונה תמימה שכאשר זה יגיע בע"ה זה יגיע בצורה הכי מדוייקת שיש בעולם, וכל מה שעוברים בדרך זה לטובתנו (ואם נסתכל פנימה אחרי תקופה של שידוכים נראה את השינויים שחלו, אצלי לדוג' זה בטחון ואמונה בה' וכו')

אוסיף שפעם חבר שלי אמר לי שלפעמים הצד השני חותך רק כי "זה לא הרגיש" לו שזה זה, זה מאת ה' יתברך כדי שבסוף נמצא את הבן זוג הנכון...

ג. חוסר הצעות - הסתכלות פנימה

אחותי פעם אמרה לי שדייטים זה לא רשימת מכולת, אין מה לעשות את הבחור/ה שאנחנו רוצים לא נמצא בדיוק אף פעם, זה נכון גם כאשר נפגשים עם מישהי ורואים שוואלה יש בה הרבה דברים טובים באמת היא באמת אדם טוב ונשמה טובה אבל מה נעשה יש לה חצי טאצ' ואני רוצה מאוד מישהי שיש לה נוקיה, לענ"ד חייבים להסתכל פנימה ולהבין האם זה באמת משהו מהותי עבורי שבעבורו אני מוכן להוריד שידוך, זה ממש דיני נפשות!!

אבל אני כאן מדבר על חוסר הצעות, לפעמים צריך לבדוק האם מה שאמרנו לשדכן שזה קריטי לנו מאוד מאוד מאוד, אולי אחרי תקופה להתחיל לחשוב זה באמת קריטי לי? עכשיו ברור יש דברים שבלעדיהם אין מה לדבר אפילו ולא צריך לוותר על מאומה לפעמים כי הכל קריטי אבל אחת לכמה זמן אולי כדאי לשקלל את הדברים זה כנגד זה, לי לדוג' אמרתי לשדכן שאני קריטי לי מישהי שהולכת עם גרביים (לא משנה כרגע למה) ואחרי כמה זמן הבנתי וואלה נכון זה קריטי וכו' וכו' וכו' אבל מה נעשה שידוכים זה לא רשימת מכולת ואולי כדאי להזיז את זה לעדיפות ואם יש בחורה שהיא מתאימה לי אבל היא הולכת בלי גרביים, אני מוכן לשמוע על ההצעה הזאת, זה צעד ראשון שאני עשיתי אחרי תקופה של חודשים בחוסר הצעות.

דבר נוסף, השדכנים האם השדכנים שנרשמת אליהם יכולים "לספק" את מה שאת רוצה? עולם השדכנים הוא עולם כל כך מגוון ומסוגנן יש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור החרדל"י ויש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור הלייטי וכו', הרבה שדכנים שנרשמתי אליהם לא הציעו הצעה אחת כי הם פשוט לא מתעסקים עם מה שאני מחפש אז מה שעשיתי מלבד השדכן העיקרי שאיתו אני עובד ומשתדל לדבר איתו יותר נרשמתי לעוד כמה שדכנים שניראלי שהם מתעסקים בסגנון שלי...

והתשובה הקלאסית איך לא, להרחיב מעגלים, החברים החברות יודעים שאת מחפשת? מורות מהעבר יודעות? אני חושב שזה ממש חובה בבחינת השתדלות כלפי שמיא כמו שהזכרתי ממקודם האדם הוא מחויב לייצר לעצמו את צינורות השפע, ולכן כל מי שאת חושבת שיכול לעזור לך תפני אליו! (ממש הסוגי' הקלאסית של בטחון והשתדלות שהרבה יש לדבר בה)

ונחתום באמונה

לפעמים עשינו הכל באמת הכל הרחבנו מעגלים נרשמנו לכל השדכנים שקיימים בכל הרשימות שיש בעולם הצטרפנו לקבוצות של כרטיסיות (שאגב לענ"ד לא מועיל ולא יעיל ואכמ"ל) כל החברים המשפחה המורים העבר אפילו האב בית של בית הספר היסודי יודע שאנחנו מחפשים ועדיין אין כלום, צריך לזכור מה שדוד המלך נעים זמירות ישראל אומר בתהילים, "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ" לא סתם הרב החיד"א כותב שסגולה לזיווג הגון להגיד מזמור זה אחרי יהיו לרצון וכו' הראשון בתפילת שמו"ע מדוע? כי בכך מתחזקים באמונה בה', שבסוף העזרי, הבן זוג שלי יגיע ממי? מה' שהוא עושה שמיים וארץ, בך ה' בטחתי בך ה' חסיתי, שבסופו של תהליך יגיע הבן זוג הכי מדויק בשבילנו, וכמובן איך אפשר לסיים בלי דברי הגמרא במסכת ברכות ח. לזאת יתפלל חסיד לעת מצוא אומרת הגמרא לעת מצוא זו אישה שנאמר מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה', כמה חשובה התפילה הן לבחורים הן לבחורות לא להתייאש לעולם מהתפילה להמשיך להתפלל לדבוק בו ב"ה.

ויהי רצון שאת הדרך לבניית הבית נעשה את זה מתוך אמונה תמימה ב"ה ונזכה למצוא כל אחד ואחת את זיווגו הראוי לו משורש נשמתו.

אולי יעניין אותך