חלמת שהוא יהיה עירוניסט בורגני ואת יוצאת עם קיבוצניק?
מה בזה מפריע לך?
שהוא לא מתלבש כמו שאת רוצה?
המנטליות?
אין בילויים משותפים?
מרגיש לך שיש פער ב"שפה"?
הוא הולך יחף ולא מחמיא לך על השמלה החדשה?
סולד מבתי מלון ואת סולדת מקמפינג?
שהעולמות רחוקים ולפעמים את לא מבינים אחד את השני?
המשפחות מאוד שונות וזה קצת מתנגש לפעמים?
מפחדת להביא אותו הבייתה והוא יהיה חריג בנוף?
יהיה לך קשה להתרגל למנהגים של העדה שלו, ותכל'ס גם במנטליות יש דברים לא קלים בכלל?
חלמת שהוא יהיה אברך צדיק והוא החליט לצאת וללמוד מקצוע?
מפריעה לך הרמה הדתית?
או אולי ההשתייכות החברתית?
החלום שמתנפץ על לגור באברכיה סביב ישיבה ולגדל ילדים עם פיאות מתנפנפות שרוקדים עם אבא שלהם כל קבלת שבת כשאת משקיפה מעזרת הנשים?
יש באמת פער דתי-השקפתי? או שדוגרי הוא יקבע עיתים וגם יפרנס ויהיה לכם בית קדוש ומתוק, והוא ממש צדיק כמו שרצית, אבל לא איך שדמיינת?
חלמת שהוא יהיה קצת מחוספס כזה, את יודעת - "גבר גבר", ו -וואלה הוא רגיש ועדין?
אז נכון שהוא מכיל אותך, אבל הוא לא האחד החסר פחד שפינטזת עליו?
הוא ינגן לך על גיטרה ויקסים אותך, אבל לא יודע להדליק מדורה ולהעמיד סיר פוייק'ה?
חסרה לך קצת יציבות? או שאת מצליחה לקבל אותה דרך ההכלה וההקשבה שלו?
אני באמת באמת באמת באמת ח"ו לא מזלזלת או מבטלת את התחושות שלך!
רק בבקשה אל תוותרי על הטוב הזה שיש לך בידיים, לפני שאת מבררת מה עיקר ומה טפל, מה מהות ומה קליפה...
יש פערים שאפשר לחיות איתם ויש בהם אפילו ברכה
נכון, צריך להבין שהחלום יתפוצץ, והוא אולי לא יהיה הייטיקיסט, אבל הי, הוא יכתוב לך שירי אהבה - את זה לא דמיינת אבל זה ממש ממש כיף לך, נכון?
וישמצב שהוא זייפן עולם ואת מבית מוזיקלי וזה באמת מבאס שלא יהיה לך מלווה מלכה עם כלי נגינה כל שבת, אבל הוא באמת מבשל מדהים, וזה בונוס שלא ציפית שיהיה...
ויכול להיות שתגלי שבאמת יש פה נקודה מהותית, ועם כל האהבה והרצון והאור והטוב שלו, את צריכה מישהו עם קצת יותר עמוד שדרה, ויש אמת בחלומות שלך, ונכון שהתקשורת שלכם מדהימה, אבל לא על כל פשעים תכסה אהבה, אלא רק על רובם.. ולכן התבלבלת עד עכשיו, אבל וואלה עם כאלו ויתורים את לא יכולה להקים בית בישראל.
הכל הכל יכול להיות.
זרקתי לך כאן המון דוגמאות שאני לא יודעת איפה הן פוגשות אותך, סתם פערים שיכולים להיות.
בשבילך, בשביל הרוגע הנפשי שלך, בשביל שתצליחי לקבל החלטה טובה ומושכלת...
זה לא בושה לבקש הפסקה, זה לא בושה לפתוח את הדברים הללו מולו, זה לא בושה להתייעץ עם אמא/ חברה/ מחנכת/ רבנית, זה לא בושה לעשות לעצמך סדר במחשבות.
תני מקום ללב, ותני מקום לשכל
הכי חשוב בנחת בנחת בנחת, לא לקבל החלטה לפני שאת שלמה איתה.
בהצלחה יקרה