פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 344)

אם מכירים כבר הרבה זמן, ולא כ"כ ברור אז אולי כדאי באמת לערוך שיחה כזו...

עם כל בחורה שנפגשתי יותר מארבע פעמים אמרתי לה שאני אשמח אם מתאים לה שכל אחד יגיד בהמשך הפגישה או בפגישה הבאה איך הוא מרגיש ורואה את הקשר. ותמיד הבחורה הסכימה, וכמובן אני אמרתי ראשון.. זה קצת קשה בהתחלה אבל זה מאוד פותח ומשחרר לספר ולשמוע את הצד השני. וזה גם גורם לקרבה אם עושים את נכון. אבל צריך לעשות את זה בזהירות ולהיות קשובים לשני שזה מתאים לו. בהצלחה רבה!

עזרת מאוד

אולי בסביבות פגישה רביעית יש נוכחות של השאלה הזו

אבל זה מאד שונה מאדם לאדם ומקשר לקשר.

 

תמיד יותר קל לספר על עצמך מאשר לשאול על הצד השני. ואפשר לספר על עצמך ולהגיד "אשמח לשמוע גם עליך אם מתאים לך לספר"

די בסיסית ולא עמוקה מדי - יחסינו לאן כזאת, בדייט שלישי/רביעי. יש כבר כיוון ונחמד לדעת מה קורה..
אחר כך לפי התחושה, משתדל באמת שלא יקרה שנרוץ קדימה עם תחושה שלא באמת יודעים איך כל אחד מרגיש (לפחות בטווח הקרוב). זו לא אמורה להיות שיחה כבדה, רק לברר מה הכיוון של כל אחד..
בדרך כלל אני יוזם. פשוט מדבר על זה 🙂 משתדל לומר כשמדברים לפני הפגישה שאשמח שנדבר. לא רוצה אחרת שיפול עליה..
עד עכשיו זה תמיד היה בסדר ב"ה 🙂

מנסה לחשוב איך שיחה כזו לא הופכת לשיחה כבדה

הבנה ששיחה זו היא בסה"כ רצון להכיר איפה עומד כל אחד בלי להשליך על מה עושים עם זה (זו שיחה שלא נועדה להחלטה), נותן לה אופי פחות כבד (זה עדיין יהיה רק קצת כבד..).
גם, נראלי שעיקר הכבדות היא בראש 🙃
בכל אופן בהצלחה!!

מה כבד בזה?

(ברגע שתדעי לחד מה מביא את תחושת הכבודה אולי תוכלי להפריד אותה מזה)

לפעמים זה משהו שמתבשל עם עצמך הרבה
לפני ביצוע "השיחה" בפועל.
בפן האישי- זה מה שגרם לי להבין שזה "לא זה".

מטריד אותך משהו? תשאלי
אם יטריד או יעניין אותו - שישאל.
להיות הגיוניים וזהו.

משהו יפה שקראתי-
בפרשה מסופר על חלום יעקב ובו מלאכים עולים ויורדים בסולם.שואלים חז"ל, מדוע המלאכים קודם עולים ורק אח"כ יורדים? למה לא קודם יורדים ואז עולים?
ואומר הרש''ר הירש- הוא רואה מלאכי אלהים ושליחי ההשגחה העליונה, נבראים קדושים, הפועלים בעולם התחתון בגזרת עליון. הנה הם עולים ויורדים, עולים למרום לשמוע פקודות מאת ה', ויורדים – בו, כנגדו.
הוא רואה, כי גורל האדם איננו נקבע בארץ, בעולם החושים, הוא רואה את שליחי ה'.
והנה הם עולים ומסתכלים בתמונה האידיאלית של האדם, כפי שעליו להיות, ויורדים ומשווים את תמונתו כפי מה שהוא, ובמידה זו פוגעים בו לטוב או למוטב. וכך היו הם "עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדים ומסתכלין בדיוקנו של מטה, בעו לסכיניה, ויורדין למטה ומוצאין אותו ישן" ישן במקום שנועד לעורר בו מחשבות על תעודתו, שיהא הוא ולבו לאותה מטרה עליונה.

שנזכה להתמקד בשלנו

יב כסליו :/

תהיה שבת נחמדה בעז''ה!

מרגישה כל כך זקנה שאני כבר לא חלק מאף סניף...
והשנה בכלל - לא היה רלוונטי לבוא לבקר בסניף בלילה לבן גם בתור קומונרית לשעבר כי הוא לא התקיים, וגם ההופעות במוצש במתכונת קצת אחרת...

שכחתי מהדברים האלו והם הזכירו לי חזק..

שבת שלום!

♪♪

רק טוב לכל עם ישראל!

מכאן :
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1479&CategoryID=915

יא-כ
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

מכאן:
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1480&CategoryID=915

מכאן :
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1478&CategoryID=915

מכאן :
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1482&CategoryID=915

סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב

מכאן :
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1485&CategoryID=915

וברצינות
אני מציעה לאנשים ולא לכרטיסים

תחכימי אותנו!

צריך להכניס עוד אנשים למעגל מציעי ההצעות!

אם בא לך, אני לא מכריח ;)

 

להכיר אדם דרך הפורום זה נקרא להכיר? זה מספיק? למה?

 

תראה, 

בכל דרך יש הצלחות 

כמו שיש הצלחות לכרטיסים שעוברים , לאתרי הכרות, לשדכנים, לחברים ולשכן בן ה 5

 

לי חשוב וגם משקיעה בזה לא מעט 

לשמוע את הבן אדם, לשמוע מה חשוב לו 

ולציין לעצמי מה אני חושבת שמתאים לו : סגנון דתי, סגנון אישי, אופי תוך התייחסות לרצונות . 

 

והצעה זה לא רגיש (לרוב)- ואחריות המדויטים לברר אם זה מתאים להם 

 

במיוחד אנשים עם טביעת עין
שיודעים לזהות כימיה של אנשים

פשוט צריך לפני שמציעים לראות מה שני הצדדים מחפשים ואם זה מסתדר.

אבא שלי היה בפגישה עסקית עם לקוח של החברה שלו, ופתאום הלקוח אמר לו "אתם הדתיים, תאמין לי, אתם בלתי נסבלים".

אחרי ההלם הראשוני, הוא שאל את הלקוח מאיפה הגיעה האמירה הזאת.

"יש אצלנו אחד בחברה, באמת מותק של בחור, אבל מה? הוא כבר בן 35. ואצלכם לבחור בגיל כזה כבר לא נשארות אפשרויות, ורק בגלל שהוא דתי הוא יישאר לבד כל החיים".

 

אבא שלי מיד הגיב לו "על מה אתה מדבר, גם לי יש אחיינית רווקה בת 32, תן לי את הפרטים שלו ואולי ייצא מזה משהו".

 

עכשיו תבינו,

אותה אחיינית (בת דודה שלי) יצאה כבר עם עשרות רבות של בחורים, כולם בחורים שהיא קיבלה עליהם המלצות חמות, על האופי שלהם, על התורה שלהם, אמרו לה שהם יתאימו לה כמו כפפה ליד... וכלום. תמיד זה נגמר יחסית מהר.

 

ופתאום, מציעים לה מישהו על סמך שום דבר מיוחד באופי שלו (מלבד זה שהוא דתי), כאשר אף צד של המשדכים כלל לא מכיר את הצד השני. ברוך ה' כשהיא ביררה עליו פרטים נוספים היא ראתה שזה דווקא כן עשוי להתאים, והם התחילו לצאת לתקופה מסוימת, ואחרי כמה חודשים - שמחה וששון - הם הודיעו על אירוסיהם.

 

כשהגענו לחתונה המרגשת שלהם, היא באה אל אבא שלי לפני החופה, ונתנה לו מעטפה. בתוך המעטפה היה צ'ק עם 50,000 ש"ח. אבא שלי אמר לה שהיא משוגעת על כל הראש, הוא דוד שלה, והוא בחיים לא ייקח ממנה כסף על השידוך.

היא ענתה לו שהיא נדרה נדר שזה מה שהיא תשלם למי שיישדך אותה, והיא לא מוכנה לעשות התרת נדרים.

 

בלית ברירה, אבא שלי לקח את הצ'ק והכניס אותו לארנק.

 

מיד אחרי שהכלה הלכה לעיסוקיה, הוא קרע את הצ'ק שהוא רשם מראש לכבוד האירוע (על סך 3,000 ש"ח), ורשם צ'ק חדש - על סך 53,000 ש"ח.

 

אין ספק שזאת הייתה מתנת החתונה הכי גדולה ויקרה שהוא נתן בחייו...

 

האם זה אומר שעכשיו אני אתחיל לשדך אנשים רק בגלל ששניהם באותו הגיל? כנראה שלא. 

אבל לדעתי זה כן מלמד שלפעמים השידוך עשוי לבוא ממקום לא צפוי, וצריך להשאיר את הראש פתוח למקרים כאלה... גם מצד המשדכים וגם מצד המשודכים.

בגלל שכתבת מתישהו שאתה ואשתך משדכים.

 

אשמח אם תענה מתי יש מספיק בסיס כדי להציע לדעתך

לי יש הצלחה אחת כשעוד הייתי רווק, ו-0 הצלחות כזוג.

רוב החברות של אשתי לייטיות, ורוב החברים שלי לא בכיוון הזה... זה מצמצם מאוד את האפשרויות שלנו.

ניסינו בעבר כמה פעמים לשדך כאשר הצלחנו לדמיין בקלות את שני הצדדים יושבים ביחד, מדברים, מבלים ונהנים.
כלומר כשהיה נראה לנו שהם ''באותו ראש''...

כאמור, ללא הצלחות בינתיים... 😔

מסופר שהרצי"ה היה מדגיש שכל הנסיונות של הרצל להקים מדינה נכשלו..

עצם זה שנתת לבנאדם הרגשה טובה שחושבים עליו ושהוא קיבל הצעה זה כבר רווח לא מבוטל

 

ועדיין לא ענית לי על השאלה ;)

לכן הוא שם תמונה גדולה שלו בבית

ההקשר המקורי להדגשה הזאת היא לא הנידון הדידן ולא ארחיב פה.

חחח קצת מציקה הציניות, אני חושב שזה אמיתי

כתבתי, כאשר אפשר לדמיין את שני האנשים יושבים ביחד ונהנים... כאשר זה נראה חיבור טבעי.

בינתיים השיטה הזאת זיכתה אותי בשליש אחד

אני יכול להציע לך שתתן לי משכורת תמורת אפס עבודה למשך חמישים שנה. אבל לא יהיה הגיוני שאצפה לתשובה חיובית.

 

ברגע שזה מובן, אפשר להציע הכל. מרימים טלפון, אומרים "תקשיב, יש פה מישהי שאולי תרצה להכיר" "למה?" "לא יודע, כי בא לי להציע לך" והבחור יחליט - רוצה או לא רוצה.

 

הנקודה היא שיש רווקים שלא יודעים איפה בני הזוג שלהם נמצאים. התפקיד של השדכן הוא לעדכן אותם, ולספר להם את כל המידע שיעזור להם למצוא. מצד שני, גם לספר להם מידע שעשוי להיות רלוונטי.

 

המשמעות -

1 אין הצעה מעליבה, כל עוד אתה יודע שיכול להיות שזה לא מתאים. מה שמעליב בהצעה זה האמירה "היא מתאימה לך" כאשר המפגש נותן תחושה "איזה רושם נתתי שבגללו חשבו שהיא מתאימה לי".

2 לדעת לשמוע "לא". אם אני לא רוצה להתחתן עם מישהי, לא אעשה זאת. ולא משנה כמה טפשית הסיבה. אתה רוצה, תתחתן איתה אתה.

3 לדעת לשכנע שכן. שכנוע בעיני הוא לא דבר רע. הוא דרך להתגבר על חוסר מוטיבציה. יש לזה מחירים, אבל לפעמים כדאי לשלם אותם. אז אם אתה חושב שכדאי, או שכדאי לנסות, אתה יכול לנסות לשלוף את הקלף הזה. אולי תצליח. הרבה קשרים טובים יצאו בלי שהמשודכים חשבו שיכול להתאים.

4 כשמשודך אומר "לא", הוא לא מתכוון "אני לא רוצה להתחתן". הוא מתכוון "אני רוצה להתחתן עם מישהי אחרת".

5 טוב, יש עוד סוג של הצעה מעליבה - בחור בן 15 שלא מבין כלום מחליט לתפוס יוזמה ולשדך שני אנשים. שוב, מה שמעליב זה ש"למה הוא מטריד אותי בנושא שהוא אפילו לא מבין איך מתחילים", וזה הרבה יותר פדיחה למשדך מאשר עלבון למשודך. כמו ילד בן 10 שינסה לארגן הצעת נישואין של אחיו הגדול. לפעמים זה מצליח, בדרך כלל יש פה פער שלא מצליחים לגשר עליו.

6 מה הדברים הקריטיים? מה הוא רוצה. זה קודם כל. זה לא אומר שתציע לו מה שהוא רוצה, אבל זה אומר שתדע שזה מה שעשית. שתדע איפה אתה מבקש ממנו לצאת מאזור הנוחות, ואיפה אתה מבקש ממנו להתפשר על חלום שהיה לו.

7 הדברים החשובים הנוספים הם מה יכול להיות טוב לו. תחשוב שהוא שואל אותך "הציעו לי  את זאת, כדאי לנסות?" ותחשוב אם הוא היה סומך על התשובה שלך. אם התשובה שלך היא כזאת שהוא לא היה מקבל, תדע את זה כשאתה מציע את ההצעה.

 

כיום,
אני חושבת שצריך הרבה יותר להרפות ופשוט להציע.
על סמך משהו כמובן, אבל לא צריך להיתפס על כל שוני או פער שעלול להיות.

לכל זוג יש פערים. וכל זוג בוחר על איזה פער בא לו לעבוד ועל איזה לא..

ותמיד כשאציע, אשאל את העלם על דברים שחשובים לו, או כל מני נקודות קריטיות ופרטים נוספים עליו..

גם את העלמה צריך לשאול....

לכן הדגשתי את העניין מול העלם.

ברור שהכי אידאלי להכיר את שני הצדדים כמה שיותר ולנסות להרגיש אם יש שם התאמה.

אבל אני חושבת שזה ממש בסדר לנסות להכיר גם אם לא מכירים אפילו את שני הצדדים בכלל.

כי לעולם אי אפשר לדעת מאיפה יגיע הזיווג.

ואני חושבת שהמשודך צריך לבוא מתוך מקום של ענוה והכרת הטוב עם השדכן שמציע

והשדכן צריך לפעול בהרבה רגישות ולא למרוח את ההצעה....

 

בס"ד

 

אני לא בטוחה מה הדברים הקריטיים שצריך לדעת על אדם. אני יכולה לומר שאני מבררת מה הוא מחפש ואיך הוא מצייר את עצמו [או מציירים אותו אם לא הוא כתב]. אני בעיקר מסתכלת על שילוב התכונות שהוא כתב. אני כן לומדת הרבה מהדיוקים בין הכרטיסים- למשל האם הוא כתב חכם, עמוק ורגיש או רגיש, טוב לב ובעל חוש הומור. בעיניי יש הבדל בין שני הכרטיסים שיכול להעיד על האנשים. 

 

הקטע בשידוכים הוא שזה לא מדע מדויק. אף אחד מאיתנו לא יכול להבטיח הצלחה. כמו שהמנחה שלי בפרקטיקום אמרה- "אם היינו יודעים לחזות במי נתאהב ולמי נתאים אז התכנית "חתונה ממבט ראשון" הייתה הצלחה מסחררת". אנחנו לא במקום הזה ולכן כל מה שיש לנו זה להתפלל לקב"ה שישלח בידינו רק דברים טובים.

 

אני מאמינה ששידוכים זה הרבה ניסוי וטעייה וזה דבר שגם המשדכים צריכים להבין וגם המשודכים. אני לא חושבת שאם מכירים מישהו בהכרח מצליחים לשדך לו יותר מאשר לאדם זר. זה משליך על שני דברים-

 

א. בעיניי זה אומר שלפסול הצעה רק כי היא הגיעה ממישהו שלא מכיר אותך זה לא נכון וחבל. אני חושבת שכל הצעה צריכה להיבחן לגופה ולא לגוף המציע. אנחנו לא יודעים מאיפה זה יבוא ונסתרות דרכי ה', חוויתי את זה בעצמי. אם נתרכז רק בהצעות מאנשים שאנחנו מכירים אז ההיצע יהיה בדרך כלל די דל ומפה גם תגיע טענת ה"אין הצעות" הרבה פעמים [או כי לא מכירים אנשים מעבר למשפחה ואולי כמה חברים]. אני מאמינה שהשתדלות כוללת בתוכה טווח רחב יותר ממה שאנשים חושבים. אני לא רואה בושה בלהירשם לאתרים, בלשלוח לאנשים "הי אולי תחשבו עלי?" או בלשלוח לאנשים זרים כמוני פרטים כדי שאני אחשוב עליכם.

 

ב. הדבר השני הוא גם למשדכים ובסוף בעקיפין גם למשודכים. אני מאמינה שכיוון שאנחנו לא באמת יכולים לדעת איך הצעה תתגלגל, אנחנו חייבים לאזור אומץ ותמיד להציע, גם אם אנחנו לא בטוחים במאה אחוז. אין מאה אחוז בתחום הזה, גם לא יהיה. גם בעלי הוא לא מאה אחוז מה שכולם חשבו שאתחתן איתו וגם אני מסתמא לא התחתנתי עם מאה אחוז מהדמות שהייתה לי בראש. אני חושבת שזה דבר שחשוב להבין ושדכנים לא צריכים לפחד להציע כי אולי זה לא יתאים ואז מה המשודך יחשוב. פה מגיע גם החלק של המשודכים- הציעו לכם וזה לא היה קשור? אל תפסלו את השדכן, תסבירו לו למה פסלתם כדי שהוא יוכל לדייק בעתיד. אם טעיתי בהצעה כלשהי זה לא כי אני סתם משדכת לכם אנשים, זה לא מעיד בהכרח על שידוך כיפה חצאית, זה בעיקר מעיד על זה שמשהו לא מדויק בי כלפיכם ואני רוצה לדייק אותו. אם מישהו פסל הצעה שהצעתי לו אני תמיד אשאל אם הוא מוכן לספר לי למה זה לא המשיך כדי שאוכל לדייק לו הצעות עתידיות. בסוף, אנחנו עושים את זה כדי שתדעו שחושבים עליכם תמיד וכי אנחנו רוצים לראות אתכם מקימים בית. אישית אני יכולה להעיד על עצמי שלא עובר יום כמעט בלי שעולים לי כמה שמות ואני חושבת שוב ושוב למי הם יכולים להתאים. 

 

אגב, אני מדי פעם נזכרת באנשים שהכרתי לפני שנים ושולחת להם הודעות של "הי חשבתי עלייך, מה דעתך לשלוח לי פרטים שאנסה לחשוב על זה?" [בניסוח יותר נחמד ומתעניין כמובן]. עד כה לא נתקלתי במישהו שלא שמח כששלחתי לו. אני באמת מאמינה שזה יכול להגיע מכל כך הרבה כיוונים לא צפויים. 

 

אני כן אשתדל לדבר קצת עם האנשים ולנסות לתפוס קצת מההתנהלות ומהאופי אבל זה תמיד יהיה לא מדויק אם אלה אנשים שאני לא מכירה במציאות [בהזדמנות זו- אם מישהו רוצה להכיר במציאות ביתנו פתוח ואני תמיד נהנית להכיר אנשים חדשים ]. שוב, זה לא אומר שלא אציע או שאני לא יכולה להציע, זה אומר שהפרמטרים שאני בוחנת בנויים יותר על מה שסיפרתם ולא על מה שאני מכירה. 

 

בקיצור, אני חושבת שהרבה ענווה נדרשת פה משני הצדדים וגם הרבה רצון טוב. אני בעד לשחרר ולשלוח את לחמכם על פני המים [בהשאלה, לא במשמעות המקורית]. בסוף אני מאמינה שאם שולחים למספיק אנשים את הפרטים אז מישהו בסוף יצוץ עם הרעיון הנכון והמדויק. 

 

מקווה שעניתי, כמובן שאפשר להמשיך לדון על זה וסורי על ההקפצה

אישית, התחתנתי בזכות זוג ששידכו בינינו שהאישה לא הייתה איתי בקשר רציני בשנים האחרונות.
אני מכירה כמה מקרים קרובים שהתחתנו מהצעות של אנשים שלא הכירו אותם היטב.

ככלל אני בעד להסתכל על ההצעה ולא על המציע. אם המציע מסביר בצורה כללית, לבקש מספר כדי לברר יותר...

וכנ"ל לגבי שדכנים - אפשר לחשוב מהבטן, או מסתם עוד מישהו ששמעת עליו באיזור הגיל אבל כדאי, אם יש אפשרות לברר יותר. אם לא - בעיני אפשר להציע ואחריות המדויט להחליט.

קנית משהו שלא תיכננת לקנות, לא היית צריך ואיחסנת אותו בארון ?

אני לא מדבר על נפילה חד פעמית.
אני מדבר על משהו שחוזר על עצמו.

אם אתה רוצה דוגמא אחרת, מכיוון אחר לגמרי.
אז צרכנות נבונה זה גם לדעת מתי לקנות את הדגם היקר יותר (מכונת כביסה או מקרר)
כדי לחסוך יותר (חשמל, תקלות) או כדי להנות יותר ממה שמשתמשים בו המון שעות (טלוויזיה, למי שכן משתמש מדי ערב)

אז השאלה היא..
האם הצופים עושים קשר ישיר בין אדם נבון לצרכן נבון,
או שמבחינתם זה משהו בקטנה, שאפשר ״להסתדר״ איתו עם הצד השני ובסוף מגיעים לשביל הזהב...?

לדעתי.
מאחר והקמת משפחה ואושר קשורה קשר ישיר לניהול -כלכלי- נכון של הבית,
אז זה אמור להיות *לפחות* פרמטר שצריך *יותר* להתחשב בו כמו דברים בסיסיים אחרים.
בהרגשה שלי, זה לא המצב, כי זה לא צף לפני חתונה, זה צף אחרי החתונה ואז הפגיעה חזקה יותר.

אדם שאוהב לשיר וממש מזייף זה על אותו משקל.

 

חוסר תיאום יכול להיות ובטוח שיהיה בהמון תחומים.

השאלה איך יוצרים תיאום במערכת זוגית.

הבסיס ליצירת תיאום הוא רצון טוב. השאר אפשר לדון..

לא כל שריטה ישר צריכה להעלות תהיה - זה בשבילי? זה לא?

 

מבטיח לך - תמיד יהיה על מה להתלונן

אז בעצם מבחינתך מדובר בשריטה. משהו בקטנה שלא צריך להתעסק בו.
זו התשובה שלך. סבבה.

אמצעי ולא מטרה בפנ"ע

תלוי בשילוב של השניים.
אמפולסיביות ואי יכולת דחיית סיפוקים יכולות להיות מאוד בעייתיות אם הצד השני לא יודע להכיל או להתייחס אליהם בסלחנות עד כמה שאפשר.
יש לי אחות שקונה חנויות שלמות.. עם הזמן בעלה למד להוריד את הראש,אני חושבת שהם בסדר גמור כיום פחות או יותר.

מדברים כמו ילדים גדולים
שמים את זה על השולחן אומרים יא בעצם כבר נפגשנו..

אפשרות א
אולי אפשר לנסות שוב

אפשרות ב
טוב אז ניסינו והבנתי שזה לא מתאים..
שיהיה בהצלחה

איך אתה בדיוק מברר עליה בלי לדעת את השם שלה?

רק רציתי להסביר לך שהוא קצת יותר מידי לא הגיוני..

אפשר לדבר על זה גם לגבי שלב אחר

בכל מקרה- מה ז''א?
בוודאי שקרה לי ולא פעם אחת שבחורה שלחה את השם שלה לבירורים ולא ידעתי את שם המשפחה שלה עד אחרי ששנינו רצינו..

נאמר זאת כך, יצא לי לפגוש בנות שעד היום אין לי מושג מה שם המשפחה שלהן (מי ששידך זה חברה קרובה שהאמנתי לה וכדו')

 

וכן, לפעמים נתנו לי שם פרטי בלבד וציפו ממני לברר

שם משפחה זה פרט בסיסי

יש שדכנים וארגונים (לא אפרט מי) שבתור מדיניות קודם יספרו לך "אני רוצה להציע לך מישהי שהיא כך וכך" ורק אחרי הסכמתך העקרונית יספרו לך את השם. ולפעמים אומרים שם פרטי ולא משפחה

 

כן, העולם מקום הזוי. לא מבין מה כל כך מפתיע אתכם

כשמישהי הציעה לי חברה 'מושלמת' שלה.
כשהתברר שאין לה מושג מה השם משפחה, הבנתי שכנראה הקשר בניהן לא היה עמוק כל כך..
אדון ME עזר לי במקרה הזה..

(לפרוטוקול, המילה מושלמת מודגשת כי ככה היא הגדירה אותה, לא כי אני בא להגחיך את זה, היא היתה אחלה.)

 

בשינוי אדרת קצת 

 

 

 

מה עושים? 

או מחליטים לנסות שוב. 

או מתנצלים יפה וממשיכים הלאה

 

את שאר ההצעה כי היא לא אהבה את העדה
אותה בחורה שבועיים אחרכ ראתה אותו בחתונה ביקשה מצד אחר להכיר לה אותו..
היא יושבת מסתכלת ורואה איך הבחור צועק לא

את האמת קארמה.

כאופציה , ואמרתי משהו בסגנון של
"אם קורה שניפגש ואני או אתה לא נרצה , הכל כרגיל ואין קפידות או התפדחויות אחד מהשני"

וואלה קטע מצחיק ומסיימים את זה בזה.

אם זה היה קשר ארוך וכזה אז זה יעשה צביטה יותר רצינית בלב.

אני לא כותב פה דברים שאני מתבייש בהם במיוחד אז אין כ"כ ביג דיל אם מישהי מגלה את הניק שלי.

בקטע של הפדיחה שמתברר שכבר נפגשנו,

ועוד יותר- ייתכן מאוד שהיא פגשה כאן בתגובות אדם שונה לגמריי מהאדם שהיא פגשה בפגישה..

קיצר. זה יכול להיות מוזר 

"פגשה בתגובות אדם שונה לגמרי" - תגובות בפורום מראות צד מאוד ספציפי בבנאדם. צד חשוב, אבל ספציפי.

עכשיו ראיתי שהמשביר לצרכן פתוח (כל הסניפים שלו). אם הכניסה אליו היא מתוך הקניון- כנראה שהוא פתוח.
אבל שוב.. לא מכיר את המבנה

לא כל החנויות פתוחות. הרוב סגורות

שהיום/מחר גם שאר החנויות ייפתחו במסגרת פיילוט שנעשה בכמה קניונים..

שטוב לי עם משהו מסויים דווקא.
והפערים כולם לא נמצאים באותו סל. כל מקרה לגופו.
הפער עצמו לא מרתיע.
יתכן והביטוי הספציפי שלו לא טוב לי.

במובנים מסוימים, אבל לא באופן קיצוני..

כלומר, זה לא חייב להיות הפך גמור, אפילו קצת יותר '...' (מקורקע, פורץ גבולות וכו') ממני, יספיק בהחלט. 

אם יש מישהו ממש מסודר, שלא מסוגל להסתדר עם בלאגן, הוא יפסול על זה..
אם הוא על הרצף, בדרך כלל זה יכול לזרום.

או שזה תלוי גם בלחץ של הבנאדם - יכול להיות מאוד מסודר עם עצמו, ולא מתרגש ממבולגנים.
כמו עם חברים..

קודם כל לא להחליט מראש מה האופי שרוצים שיהיה אצל בן\בת הזוג, תנו לחיים להפתיע אתכם, גם מישהו כמוך זה טוב וגם מישהו הפוך ממך זה טוב ולרוב תהיו שונים בדברים מסויימים ודומים בדברים אחרים, זה מה שהופך קשר למעניין אבל לא נראה לי מדי קריטי, כן צריך להיות באותו ראש אבל זה לא חייב להתבטא דווקא בזה

לגבי השאלה הראשונה, אני מנסה לחשוב עם איזה אופי אין לי סיכוי להסתדר, ונותן צ'אנס לכל השאר. לא יזיק שהקב"ה יפתיע אותי קצת (ומי יודע, אולי גם במה שחשבתי שאין סיכוי להסתדר אני אגלה הפתעות. אבל בינתיים אין לדיין אלא מה שעיניו רואות).
לגבי השאלה השניה - אם פגשת בנאדם פעם אחת, כבר יש היכרות בסיסית. עכשיו כבר רואים במוחש את הנקודות ה"חשודות". נשאר רק לחשוב בין הדייטים עד כמה הבאתי את עצמי, האם הרגשתי שיש בי חלקים שנשארים כבויים בפגישה בגלל הפער הזה והאם אני מסוגל ומוכן לוותר עליהם במסגרת קשר זוגי ולבטא אותם במקומות אחרים, ובמקביל - איך מציפים את הפערים (לא הכל בבת אחת, כמובן) במסגרת הדייטים עצמם כדי שנוכל לבחון אח"כ את ההתאמה בתחום הזה.

אנרגטי עם סטלן Lol 

אנשים זה אנשים זה אנשים, כל עוד יש זרימה

וכימיה טובה, הכל עובד.

דרושה רק טיפה גמישות מחשבתית והערך 

המוסף מפצה.

הטוב שבכל העולמות.

(:

 

 

 

 

 

 

פעם שמעתי בשיעור של הרב ערן טמיר על הנושא (מדבר במילים שלי) שהוא ממליץ קודם כל לחפש את הדברים שהם חלק אינטגרלי ממך (שאם את מוציאה אותם מעצמך - את כבר לא את!) ובחיים לא תתפשרי עליהם ואחרי שיש לך את הדברים הללו אז תחפשי אלו דברים שאת מחוברת אליהם וסוג של 'נוגעת ולא נוגעת' בהם. שאת מחברת אליהם השלמה.

משהו מקורקע שכל דבר בוחן בפלס הוא לא יוכל לחיות עם רחפנית רוחנית שזורמת עם כל החיים שלה לפי תחושת בטן. אבל יכול להיות בטווח מסויים הוא ירצה השלמה של כן יותר רגש וזרימה.

 

כל זה נראה לי בודאי נכון בשלבים הבירורים. כדי לא להשחק ולא לצאת עם מיליון בחורים שלא מתאימים ולהשרט בנפש לחינם.

ברגע שכבר את עומדת מול בנאדם - כבר אין טעם (וכדאי להזהר) מלהכניס דברים לתוך קופסאות. 

עומד מולך בנאדם - תתייחסי למכלול, אל תתייחסי לתכונה כזאת או אחרת. ככה נראה לי

 

יש סיפור על רב גדול שאשתו היתה ממש הופכית ממנו ולו היה סופר סבלנות ולה אפס, וכל פעם היא היתה קוטעת את דבריו והיה לו סבלנות אליה. והיא אמרה שב"ה היא התחתנה עם מישהו שיהיה לו סבלנות אליה

 

שאני צריכה בזה איזון ואם זה משהו שאסתדר איתו.

כך למשל אם אני יותר מקובעת ומסגרתית ורוצה לשחרר את זה ולהשתפר אני אחפש מישהו פורץ גבולות יותר (אולי פורץ גבולות זה קיצוני, אבל מישהו יותר זורם וקליל יכול לבוא טוב בקטע הזה)

ואם למשל בלאגן זה משהו שאני לא סובלת, אז אני לא ממש אשמח לחיות עם מישהו כזה.

סיימתי לא מזמן קשר שהיינו ממש דומים בקצב חיים, באווירה, בצורה שבה לקחנו דברים.
מצד אחד היה מדהים להיות עם מישהו שמבין את דרך החשיבה שלי. הרבה דברים לא הייתי צריכה בכלל להסביר בגלל שהוא היה כל כך דומה. זה גם מה שאפשר לנו בהתחלה להתחבר ומהר.
מצד שני, בסוף אחת הסיבות שזה נגמר זה בגלל זה. על הרבה פינות שנינו נתקענו, וההפך, ולא היה מישהו שהצליח לאזן את זה. בעיקר, זה שהיה לנו טמפרמנט ממש דומה הוציא ממני את הצד הספציפי הזה. לא הרגשתי תמיד בנוח להציג צדדים קצת שונים ופחות מרכזיים באופי שלי, לא היה "קרקע" לזה..
נראלי זה פשוט עניין של איזון. לא יותר מידי דומה, אבל אני גם לא רואה את עצמי עם מישהו שהוא הפוך ממני..

אני רוצה להגיד שזה תלוי במידת ההיכרות של האדם עם עצמו. בסוג ההיכרות שלו עם עצמו. וכמובן שזה תלוי בראש ובראשונה באדם עצמו.

מקווה שזה מובן..
כתבתי משהו לגבי שיטת 'לירות לכל הכיוונים' אך חזרתי בי. אני לא מהחסידים של השיטה וזה קשור לדעתי בפסקה הראשונה שכתבתי

כן, מישהי דומה, ללא ספק, אבל צריך להזהר מאוד, ולדעת איך להתנהג ולא להשאב לזה, כי זה ממש נוח ומפתה...

הכרתי מישהי כזו, שממש דומה לי, בלא מעט חלקים, וזה היה מדהים...
הבעיה בזה, שבגלל שזה כל כך נדיר, אז בדרך כלל אנחנו חסרי ניסיון בזה, אז קל להשאב למקום המוכר והנוח ופחות להציג את הכל...
אז עשינו המון טעויות, התקדמנו מהר מידי, דילגנו על שלבים בבניית התקשורת(כי הרי אחנו ״יודעים״ כבר איך אנחנו חושבים), התנהגנו כאילו אנחנו זוג שמכיר שנים, אבל לא, זה לא נכון, אנחנו בעצם הכרנו את עצמינו, זו טעות של רושם ראשוני בלי היכרות מספקת.
מהניסיון והידיעה שלי היינו גם מאוד שונים, ולא הצגנו את זה , לא היינו פתוחים מספיק ולא דיברנו על זה...פשוט כי היה נוח וכיף שלא...לזרום רק עם הטוב והמוכר הכל כך נדיר הזה ...פשוט חוסר ניסיון וראשוניות.
בדיעבד, זו טעות, כי זה היה יכול להצליח מאוד, יכולנו לבנות משהו ממש חזק ויציב.
מה המסקנה? כן למישהו דומה, אבל צריך להגיע עם ניסיון, או לפחות עם הבנה שחייב להזהר ולא להתקדם מהר מדי. וחייבים, פשוט חייבים לבנות משהו יציב לפני שמדלגים על שלבים רק כי כיף, ״כי מרגיש שהכל ברור וידוע״...כי זה פשוט לא נכון.
הקשר הזה ממש שינה אותי, וגרם לי להבין איך *נכון* להתנהג. לא לדלג על שלבים, להתקדם בקצב רגיל, לא לבנות הרים וארמונות, לא להשאב לזה, ובאמת להקדיש המון חשיבות לבניית בסיס והיכרות מעמיקה.
לא לדבר על הדומה, אלא דווקא על *השונה*, כי הדומה ברור שהוא טוב (כמוני - ברור שזה כיף), ודווקא מהשונה - להכיר, לצמוח ולגדול, להכיל, ולהתקדם...הכיף תמיד יהיה, חוזק בונים דווקא מהמקומות הנמוכים. ״עם כוח גדול באה אחריות גדולה״.

לא אשקר, מרגיש לי פספוס והלוואי והייתה עוד הזדמנות, אבל החיים כאן כדי ללמד אותנו...

אל תדאג- סודך שמור עימי😅

הפריע לי לאורך כל הקריאה 🙈
חזרתי לקרוא שוב..
יפה! ונכון. בסוף הכל מסתדר ומשלים את התמונה היפה. בעז"ה!

לכל חתיכה (לא מהמסגרת) יש תמיד כמה חתיכות שיכולות להתחבר אליה, השאלה היא מאיזה כיוון

וחושבת שזה גם נכון בחיפוש אחר בן/ת זוג.

יש אחד שמתאים משורש הנשמה(ועליו הכריז ה' בבריאת העולם)...ואם מעלתם הרוחנית של שני החצאים שונה מאוד,

ועבר הזמן הקצוב להם, עם איזשהי תוספת זמן מה', אז מתבצע "חילוף" ומזווגים לאדם זיווג שלא משורש נשמתו, אך שמתאים למעלתו הרוחנית...

משתמע מזה שככל הנראה יש שני זיווגים מתאימים מלמעלה שהם פוטנציאלים לאדם...(ואולי הזיווג השני כן יכול להשתנות אם הזיווג הראשון כבר נלקח, ושינה את מעלתו...), בגלל זה כתוב שזו עבודה קשה אפילו לקב"ה - לזווג זיווגים...

מעבר לזה יש עניין של בחירה חופשית, ולפעמים אדם יכול לבחור חופשית לא טוב...כלומר אף אחד מהשניים(לדוגמה להתחתן עם גוי/גויה...)

בזוהר ובהאר"י, היום כמעט ואין לאף אחד זיווג ספציפי...

שמה קורה אם הנשמה שמיועדת להם לא באה בגלגול הזה...זה עניין מסובך ...אבל לא שולל את עניין הזיווג השני שלא משורש הנשמה, ואת ״החילוף״ שיכולה אותה נשמה לקבל. ויש עניין של תפילה בכל זה. אבל בסה״כ ממה שראיתי עפ״י הזוהר זה העניין...ואני כמובן לא ברמה...

בקצרה, מי שבא בגלגול אין לו זיווג ספציפי. זה מהזוהר.
האר"י כותב שכיום כמעט ואין נשמות חדשות וכולם גלגולים. אז לכן הסקתי את זה...
יכול להיות כמובן שאני טועה מסיבות אחרות שלא שקללתי (איני מתיימר להבין הרבה בעניינים האלה... )

הכי חשוב שה' יזכנו לקבל את הזיווג המתאים עבורנו...

ראיתי עוד רבנים שמדברים על זה (אולי הרב שמואל אליהו?) שלא צריך, ולא בהכרח גם טוב להיצמד לזיווג שנקבע משמים..
ע''פ ר' חיים ויטאל.

האמת שאני מסכים עם @אלדנה. זיווג זה חשבונות שמים, אני לא מבין בזה. אבל מצד ההיגיון ומצד הניסיון (פשוט.. מה שקורה בעולם)-
לא כל אדם מתחתן עם מי שמיועדת לו. תשאל זוגות שמתגרשים ל''ע, לפעמים זו היתה זוגיות לא נכונה מלכתחילה. אע''פ שבהתחלה הם מאוד החזיקו מהקשר ובעיניהם זה היה זיווג משמים.
אני לא בטוח שכל מי שמתחתן הוא אכן מתחתן עם מי שהכי מיועדת לו (ויש לזה כמה וכמה סיבות לדעתי.. אבל לא לעכשיו). וגם אם מישהו התחתן עם המיועדת לו לגמרי- זה לא אומר שלא יכל להתחתן עם מישהי שיותר מיועדת. ממה ששמעתי מרבנים וממה שאני חושב- יש לכל אדם כמה וכמה בנות זוג (או בני זוג אם מדובר על נשים) שיכולות להתאים.

חז''ל כבר אמרו "שמא יקדימנו אחר". איך אתה מסביר את זה? יש אנשים שמרגישים באיזשהו מקום החמצה שלא התחתנו עם בחורה אחרת.

זה בערך 2 דק'

קודם כל, חס וחלילה,אני לא עושה חשבונות שמיים...מי אני.
אני לא נצמד לחשבונות שמיים רק ציינתי, את העניין של זיווג משורש נשמה וזיווג שני משמיים.
לעניות דעתי, כל מה שכתבת לא סותר בכלל...
אמרתי שלא כל אדם מתחתן עם המיועדת לו(לא משורש נשמה ולא זיווג שני) כי עדיין יש זכות בחירה...(כמו לדוג׳ כאלו שהתבוללו) , ואולי על זה קמים גירושין? לא יודע...אין לי מושג ולא מתיימר גם, ואת האמת גם מעדיף לא להתעסק בזה...

תציין את האימרה המלאה ״שמא יקדימנו אחר ברחמים״ - בתפילה...ראיתי פירוש יפה על זה שלפעמים אדם לא במעלה הרוחנית המתאימה לזיווגו ואם עובר הזמן המיועד יכול להחליף אותו אחר שמתאים.
או כמו שציינו קודם, גילגול נשמה שאין לו זיווג בעולם, שיכול להיות שבתפילה שלו יקבל את זו ״שהוחלפה״ ... שוב המון חשבונות שמיים שלא במקומי לדון עליהם בכלל....
יש המון פירושים אבל למען האמת לא הבנתי כל כך איך זה סותר את מה שאמרת, בייחוד כשיש זכות בחירה...

לעניין ההחמצה(באופן כללי)...נגעת לי בנקודה רגישה

וואי אוף. סליחה..
מתנצל ממש.

אני רוצה לשאול רק
אם אני מבין נכון-
אם יש לאדם זיווג והוא בחר להשתמש בכוח הבחירה שלו ולהעדיף מישהי אחרת- אז הזוגיות ע''פ מה שהוא בחר לא תהיה הכי טובה עבורו? לא יכול להיות מצב שהיא הנכונה ביותר עבורו?

על מה סליחה? הכל טוב...אלו החיים...
קודם כל אינני מתיימר לדעת בכלל מה קורה במצב כזה, אז קל וחומר לענות לך...
אבל ממה שהבנתי בזכות הבחירה אפשר לבחור בחירה לא טובה ולהתחתן עם מישהי שלא מתאימה(אולי על זה גירושין?),
ואולי פשוט לבחור מישהי שפחות מתאימה, אולי פחות תסתדר איתה, אולי יהיו עוד דברים...באמת אין לי מושג.
מצד שני מי אמר לך שהבחירה שלך היא לא הבחירה מלמעלה וככה זימנו לך שתיפגשו ו*שאתה* תבחר בה? אי אפשר לדעת...צריך להתפלל לזיווג הגון ולקוות שבע״ה תזכה למיועדת לך - שהכי טובה עבורך, בין מבחירה מודעת ובין מבחירה ״לא מודעת״...
גם נראה לי שלא ״בוחרים״ עבורך משמיים משהו שלא תרצה...

ראיתי את הסרטון...לא מתיימר לפרש אבל אולי הוא דווקא מתייחס לעניין שהם(הזיווגים משורש הנשמה) לא באותה המעלה, ולא משתנים, ואז בא/זימנו לו את הזיווג השני מלמעלה שמתאים לו למעלתו הנוכחית(אולי מתקשר עם עניין "החילוף")...וזה כאילו "לא" הזיווג שלו(משורש הנשמה) כי על זה כן כתבתי וראיתי שהתייחסו...אולי הוא מתכוון לזה ולאו דווקא לעניין זכות הבחירה...זה באמת מאוד מסובך, והמון חשבונות שמיים...רק תפילה ואמונה

(3 המילים האחרונות שכתבת..)

 

דייטים ביתיים בקורונה

הכתובת היא קודשא בריך הוא. לא?

זה דיי ברור....

אין שכל אין דאגות

לא בונים על בחורות שמרניות שיחפשו אותם.
אבל זה בסדר, מוקי היהודי.
בסוף השמרנית - שעשר שנים יוצאת לדייטים עם מי שדומה לה, עד שהיא מתפכחת כשהיא מבינה שהם בעצם בסתר חיפשו ליברליות - קולטת שעבדו עליה, ומחפשת בנרות לצאת איתם.

לא אומר שאני מאמין לה או מסכים איתה.
אז ״אבל זה בסדר, מוקי היהודי״, היה מיותר קצת. אני כהן.  ״מוקי ה-כהן היהודי״ בשבילך.

אמנם יש על זה כתבה (לא שברור לי מה האג'נדה שלה),
אבל אני באמת חושבת שזה מיותר להביא את זה לכאן.

זה לא באמת יתרום למשהו,
וזה כר פורה לתגובות לא לעניין.. כמו שכבר יש כאן.

בלי להכנס בכלל לשאלות כמה "המחקר" אמין וכו'

מעבר לספקות רבים שאפשר להטיל במחקר הזה מהעפת מבט ראשוני, אני חושב שזה עלול לפגוע באלו כאן המוגדרים "בעלי הפרעה נפשית". בקיצור, לא אהבתי

שאם יש ציטוט של מחקר בלי הפנייה, כנראה הוא כלל לא נעשה, ואם כן הוא נעשה בצורה לא נכונה או שאי אפשר להסיק ממנו את המסקנות שצוטטו.

אצל ליבראלים אם יש להם משהו יותר סביר שהם יבדקו אותו מאשר שמרנים. זה מתסדר עם הסטיגמה שיש על שמאלנים ועל ימנים.

חמודה

מודעות נשית בדרך הרבה יותר רחבה...

גם בתחום הזה.

את הפרק הזה בבובספוג שסקווידוויד מחליט ללכת לעיר הסקווידווידים חחחחח

 

עכ"פ אם תמצאי מקום כזה תיידעי אותנו

 

אני לגמרי מחפשת את עיר הסקווידווידים!! נראה לי שאתה גם סוגשל סקוויד

כאן סקווידווידים 

הבעיה שאנחנו מבודדים ומוקפים בספוגים וכוכבי ים

יש את הביצה בגב"ש וקטמון אבל זה מאוד פתוח אם אני לא טועה

רוצה אנשים דתיים רציניים אבל גם משכילים. לא מהסוג הרוחני-שאנטי. עובדים ולומדים. בר אילן כזה...

יכול להיות רעיון טוב.

זה נראה לי מאוד תואם את מה שאת מחפשת.

יש כפרי סטודנטים ויש כפרי בוגרים שחיים בקהילות.

נראה לי שיש מקומות טובים.

זה לא אווירה של בנ"ע בתיכון. שווה לבדוק.

נניח בירושלים קרית משה דוסים, נחלאות סטלנים וקטמון פתוחים.

ירושלים זה קצת דתי מדי בשבילי אני חושבת...הרוב חרדים לא?

צאי תראי... 

בלי לראות לא תוכלי לדעת באמת.

לא כולם בירושלים חרדים

נגיד קטמון דתי ממש פתוח (לא הייתי מגדירה בהכרח דתל תורני, אבל אני לא מכירה מספיק טוב )

לא מספיק מכירה לעומק. לא יודעת כמה האווירה תורנית או לא. אבל בהחלט יש שם

ישוב קטן, ויש בה גם אזורים דתיים לאומיים מסוגים שונים, וזה לא ממש משפיע שיש הרבה אזורים חרדים.

ממליץ לך לבוא לראות
בביצה בקרית משה, אלו שקמים לתפילה בבוקר נחשבים דוסים.
בביצה בקטמון אלו ששומרים נגיעה נחשבים דוסים.
בביצה בנחלאות אלו ששומרים שבת נחשבים דוסים.

עד כאן סטיגמות

בביצה בימין משה אלו שיודעים לברך נחשבים דוסים

בביצה בעיר העתיקה אלו שלא עולים להר הבית נחשבים דוסים

בביצה במאה שערים אלו שזורקים ביצים נחשבים דוסים

 

בכל ישוב דתי בישראל,
הייתי מחליט שיהיה סטנדרט של -מיני- שכונה לרווקות בלבד
ו-מיני- שכונה לרווקים בלבד. כל מיני- שכונה תהיה בקצה האחר של הישוב כמובן.

אבל יש קאטצ׳. 
הכניסה למיני-שכונה היא רק לבני משפחה
או חברים בנים (במיני שכונה של הרווקים)
או חברות בנות (במיני שכונה של הרווקות)

ואז במקום שתשברי את הראש לאן ללכת,
תוך 5 דקות היית יכולה בחיפוש אחד פשוט למצוא דירה פנויה במיני שכונת רווקות במאות ישובים דתיים.

כל מוצ״ש נפגשים כל תושבי המיני-שכונות בנים ובנים ממספר ישובים דתיים קרובים אחד לשני..
ו..מתחברים במובן הרוחני של המילה כמובן
ומשם...זה כבר צומח לבד למשפחה ואז הם עוברים לשכונה הרגילה בישוב הדתי.

-FIN- (סוף הסרט שאני חי בו)

הייתי מביאה לך את כולן,

כל יומיים אתה מגיע עם רעיון לחיים טובים ואיכותיים יותר