ביררתי על בחור אצל שני אנשים ותיארו לי את האופי שלו באופן די שונה. יש לי ספק גדול.
מה כדאי לעשות?
ביררתי על בחור אצל שני אנשים ותיארו לי את האופי שלו באופן די שונה. יש לי ספק גדול.
מה כדאי לעשות?
הגיוני ששני חברים רואים דברים שונים
כל עוד לא מדובר בדברים רעים אובייקטיבית
שווה לברר בעצמך
צריך להיות מדויק לי
אני רק חושבת שהרבה פעמים בציור של אופי
כל חבר רואה דברים אחרים
מזכיר לי שפעם התקשרתי לברר על בחור כלשהוא
והוא נתן שני חברים אחד שלמד איתו בישיבה ואחד שהיה איתו בצבא
הם סיפרו דברים הפוכים בכל היבט שהוא
בסוף דיברתי עם חבר שלישי שהיה עם אותו בחור גם בישיבה וגם צבא ובאמת עשה סדר בדברים ואיזן אותם
מה שאני רוצה להגיד-
שכל אחד רואה דברים אחרת ממקום שבוא הוא פוגש את הבן אדם
ברצינות. עד שתקבלי תמונה ברורה.
ואפשר גם לשאול מפורשות את מי שאת מבררת אצלו.
חבר 1 אמר לי X, חבר שני אמר לי Y איך אתה מסביר את זה?
יש תמונה מטושטשת פחות
בירור זה הכל!
אחרת איך אדע אם הוא מדויק לי?!
אבל לא הכל.
בירורים נותנים לך נתונים בסיסיים על הבנ"א, לראות אם יש התאמה בסיסית
לדברים חשובים שאת מחפשת.
ברגע שעברת את השלב הזה, זה כבר התקדמות ואומר שיש פוטנציאל,
אבל ממש לא אומר שזה זה-או לא.
מגיעים לפגישה ראשונה-שנייה וגם אז יש צומת.. ממשיכים או לא..
במידה ולא-לא. ולומדים מזה להבא. ומתדייקים בעז"ה.
במידה וכן- איזה יופי! ממשיכים להיפגש, לבדוק, לברר.. ובעז"ה..
מה שאני באה לומר, שבירור זה לא חיים או מוות. יש לזה הרבה משמעות, אבל זה לא הכל-בכלל לא.
כאמור לשאלה שלך, אם האופי נוגד את מה שאת מחפשת מהבירורים ששמעת- כמו שאמרו לך פה, כדאי לברר עוד עם אדם שבאמת מכיר אותו. כי חבל שזה ייפול על דבר כזה. אם אחרי הבירור הנוסף-השתכנעת לכיוון מסויים, אם זה לכיוון החיובי-ממליצה לצאת, ואם לא-לא.
צריך לזכור שאופי זה משהו מאד רחב.. אז כדאי להגדיר לעצמך מה בדיוק את מחפשת..
הרבה בהצלחה..
וברצינות, זה גם תלוי מי הם אותם אנשים. קשה לי להאמין ששני חברים טובים יהיו כך, אא"כ משהו בשאלות היה ממש לא נכון.
יש סיכוי שאחד היה חבר פחות טוב, או אולי שכן וכד'.
עוד אחד והשלישי יכריע
חסדי הים
"יקרה היא מפנינים"חסדי היםעברתי ברפרוף
זה הרבה יותר מאשר להכיר אדם אחר.
זה שאלות לדעתי שיכולות מאד לעזור לבנאדם להכיר את עצמו, בשביל לענות על השאלות האלו צריך להכיר את עצמך עד הסוף.
כל הכבוד
שעמלו וטרחו לרווחתכם
ואפילו שהתעקשתי לפרסם ולתת להם קרדיט הם סירבו
אז ישר כח
ובנות - הם רווקים
# רק אומרת ![]()
שתזכו ![]()
עכשיו הצצתי- ואי מדהים!!!
בינה.כל הכבוד על המחשבה והביצוע
מוערך!
מבקש אמונהביצוע נהדר ומושקע, אשריכם !
מי שהוציא את זה מגיע לו מליון דולר.
ועוד זה ללא מטרות רווח!
תודה רבה.
לתשומת ליבך,
כי בשמחה תצאו.כל כך יצירתי, צבעוני ומעניין!! כל הכבוד על ההשקעה פשוט מהמם
לאחרונה תהיתי לעצמי האם אדע לחשוב בשניים.
אני מרגישה שהשנים האלה של הרווקות שורטות לי משהו בנפש, מכריחות אותי לפתח עצמאות שיהיה לי קשה להיפטר ממנה אחר כך. באופי שלי, בכללי, אני זאב בודד. תמיד הייתי מתבודדת כזאת, צופה נצחית. חברותית וזורמת, אבל בקבוצות קטנות. ואיך אני ארגיל את עצמי להתחשב, לשתף בדברים מעומק הבטן. אני מפחדת שלא ארצה לוותר על העצמאות שלי (שזה בבסיס הדנ"א אצלי) להחליט ביחד על מה מוציאים כסף,מה מתאים לשנינו ולא מה נוח רק לי. להודיע למישהו לאן אני הולכת ומתי אני חוזרת.
ברור שעכשיו, בבדידותי כי רבה (לא רק במישור הזוגי, כל החברות שלי מהתיכון נשואות עם ילדים ואני בשלב הלא מחמיא של גרה-אצל-ההורים-נטולת-חברה) השיתוף חסר לי והייתי רוצה לספר למישהו לאן אני הולכת ומה עשיתי. אבל אני חוששת, שעד שזה יגיע, אני אאבד את היכולת הזו. הבדידות תשרוט בי עד כד כך שאני לא אדע לדבר בזוגית.
קדימה קבוצה. תעשו מה שאתם יודעים לעשות וספרו לי שאני לא לבד בתחושה הזו.
שלא בהכרח שייך לגיל, אבל מושפע ממנו.
מהיכרות שלי עם רווקים שגרים לבד הרבה שנים מבחירה- הרבה מהם מפתחים הרגלים וחיים שהרבה מאיתנו מצפים לבנות בזוג. ואז, כשנכנת מע' יחסים באופן לא מתוכנן לחיים שלהם- מאוד קשה להם לתת לכל דבר בחיים שלהם לזוז במילימטר. ברמת הלהגיף את הוילון במקלחת בלילה (סיפור אמיתי).
בקיצור, מה שאני רוצה להגיד זה שלחשוב בזוג, גם אנשים שחיים בקומונה ומתחתנים בגיל 20 לא יודעים. זאת טכניקה, זה שריר שמתפתח וכל עוד את לא מוותרת על זה ומשלימה בעצמך את מה שאת רוצה שיושלם במערכת יחסים (כמו באורח החיים שתיארתי קודם), את בסדר גמור.
(נ.ב- אין לי בעיה עם לגור לבד ווילונות אמבטיה. רק להעביר מסר)
שבוע טוב,
אמרתי לעצמי ששווה לנסות ולקבל קצת אומץ.
אני מחפשת את החצי השני שלי, כן, מאד מקורי. ה"בעיה" היא שאני בסביבות מאד תורנית (וגם אני קצת כזאת) וההצעות בהתאם. אבל זה לא מה שאני מחפשת.
ניסיתי אצל שדכנים, זה תמיד הביא אותי לאנשים שממש רחוקים מהסגנון..
למישהו יש רעיונות איפה אני יכולה למצוא את אותם ליברלים נושאי הקלישאה "דוס אבל פתוח"?
תודה ♥
אבל נראה לי שהגיע הזמן לדבר על זה באופן ישיר ;)
לא ממש הבהרת מה דוס אבל פתוח מבחינתך,
שזה הגדרה נצחית שכוללת חצי עולם...
אנסה-פצלשולה
, אשמח אם תכוונו אותי יותר שאדע בעצמי מה אני מחפשת.
פצלשולה@קוד אבל פתוח @דעתן מתחיל @בהשתדלותי @חלל הפנוי
תודה רבה! הרצון שלכם ריגש אותי ממש.
אבל, לפני שאני מארגנת קצת את המחשבות בנושא של לדבר איתכם, אתם לא חושבים שזה קצת מוזר? איך בן אדם אמור לקבל הצעה ממישהו/י שלא מכירים אותי ממש?
מבטיחה שאני לא טיפוס מוזר כלשהו ואני מכבדת כל מדוייט גם אם הוא ממש לא רלוונטי. אבל... אתם חושבים שיש לדבר כזה סיכוי לקרות בכלל?
דעתן מתחיל
בהשתדלותי
פצלשולההאמת שגם אני שידכתי בצורה דומה. לקב"ה יש הפתעות מעניינות
למנוע מחזה של הטחת עגבניות לכיוון פרצופו הנאה בשל אמרית דברים שאינם פוליטליקורקט...
Half a man
קל"ת
בוגרת קטנהכמה סנטימטר המח שלה
א. לא מכיר חלוקה בין בנים לבנות בעניין אידיאליזם.
ב. לכולנו יש סדר עדיפויות שונות וזה טבעי וזה סבבה. כל עוד אדם הולך ע"פ סדר העדיפויות שהוא בנה במהלך החיים - זה טוב בשבילו. אם הרצונות הסטנדרטים שלו הם 'גבוהים' - והא חי ככה ביום יום באופן פשוט על פי רצונות גבוהים הוא גם יתחתן ע"פ זה. וכן להיפך.. אין אפס
חסדי היםמה שואלת בחורה בת 20? "איך הוא נראה?"
מה שואלת בחורה בת 25? "ממה הוא מתפרנס?"
מה שואלת בחורה בת 30? "איפה הוא?????"
אז כן, ככל שהבן אדם צעיר יותר, כך הדרישות שלו מבן/בת הזוג "רוחניות" יותר ומעשיות פחות.
נכתב ע"י שירה וייסרוזן
טוב אז מישהו צריך לשים את זה על השולחן. כבר המון זמן אני מחכה שזה יקרה (רק שלא אני אעשה את זה, כמובן), אבל זה לא קורה, אז כנראה שאאלץ לעשות את זה בכל זאת.
אז מה?
אז ככה. כמה הנחות יסוד על דייטים, על דייטים ממישהו שנמצא בפנים, לא כל המאמנות חתונה האלו שיצאו לדייטים לפני 30 שנה (אתן יודעות שהיום זה כל כך אחרת) והתחתנו עם הראשון שלהן בגיל עשרים.
הרבה זמן לא העזתי לכתוב כי מי אני ליד כל הרווקים בני ה30 ומעלה, לא רוצה לדמיין מה עובר עליהם, אבל בטח אתם תגידו להם שזה בגלל שהם כבר שרוטים ומבוגרים אז הם לא יודעים על מה הם מדברים. אז הנה הדברים, מפי ילדונת בת 22 (תנו לי את החודש וחצי שנשארו לי עד 23), שחלקכם כבר רואים כרווקה זקנה, ושוב סליחה על העצבים.
1. מי שלא היה שם, לא יבין לעולם.
"לא היה שם" הכוונה לאנשים שלא העבירו שניים-שלושה ראשי שנה (לפחות) באכזבה עמוקה מכך שגם הפעם הם הגיעו לשנה החדשה לבד.
ולמה לא יבין לעולם? כי בדייטים חווים חוסר ידיעה וחוסר שליטה עד המקום הכי עמוק של הנפש. צריך לתת מקום לאדם אחר שמעולם לא הכרת קודם, ואולי עוד כמה שבועות יהפוך לחבר הכי טוב שלך. אבל אתם יודעים שיש עוד אופציה? שהוא יהפוך לאדם רחוק ולא מוכר, שתתפדחו להביט אחד לשני בעיניים ברחוב, למרות שרק אתמול העברתם שעתיים ושלוש בצחוקים ("אז למה נפרדתם?" – לפעם אחרת). או יותר גרוע, שהוא יהפוך לאחד האנשים שהכי פגעו בך בעולם, והמשפטים שהוא אמר לך אתמול בטלפון יחרטו לך על הלב למאה השנים הבאות, ויעצרו אותך מלפעול בכל מיני סיטואציות עתידיות. אתם יודעים איזה פחד זה? איזה חוסר אונים? איזה חרדה על הלב שכולו שרוט ומדמם? לא. יופי.
כשאתם מדברים עם רווקים על הרווקות, קודם כל צאו מנקודת ההנחה הזו.
2. לצאת לדייטים זה עבודה קשה.
עולם הדייטים הוא מקום מגעיל, סליחה. מקום מלא בפגיעות, בחרדות, במחיצות וכיסויים. למה? כי זה עולם שבו אתה צריך לתת הכל לאדם שאין לך מושג אם יהיה פה מחר. אז יש כאלו שיוצאים מזה מהר עם בית ביד, ויש כאלו שנתקעים שם ואחרי כמה זמן לומדים להיזהר. לתת צ'אנס אבל לא לתת הכל, לעשות את זה שלב שלב (אל תספרי לו שאת X Y Z), ואז לחשוף טיפה יותר מידי ולחטוף כאפה לפרצוף (בעצם זה לא מתאים..). ובקיצור, הנה עוד נקודת הנחה בסיסית שצריכה להיות לכם בראש כשאתם מדברים על זה.
3. אל תטיפו לנו! בחיים!!
"את לא רוצה להתחתן באמת", "את רק צריכה להחליט", "את לא מספיק משקיעה בזה", וגולת הכותרת: "את בררנית".
בואו לפה, אנשים שאומרים את זה, ושמעו משהו מהפכני: מי שלא רוצה להתחתן לא יוצא לדייטים. אוקי? לצאת לדייטים, כבר אמרנו, זה פח. מי שלא רוצה להתחתן לא משקיע בזה את הכוחות שלו. מי שכן יוצא – כנראה נורא, אבל נורא רוצה את זה.
4. אל תגידו לרווקות צעירות שהן צעירות.
כאילו, טוב, זה נכון שהן צעירות, אבל אם התחלת לצאת בגיל 19 – זה לא משנה שאת עכשיו בת 22. מה שמשנה זה שאת תקועה כבר שלוש שנים בתוך הביצה המגעילה הזו. בחורה בת 22 שהתחילה לצאת בגיל 19 סובלת מהעניין לא פחות מבחורה בת 27 שהתחילה לצאת בגיל 24. ובציבור שלנו זה בכלל הופך למגוחך.. כי כשאת חוצה את רף ה-23 כבר מתחילים להביט בך באף עקום (רווקה זקנה!!), אבל כשאת מעיזה לפצות פה, אומרים לך שאת ילדונת אז תסתמי.
5. אל תגידו לנו מה לעשות בינתיים.
אל תגידו לנו "אל תצאו לדירת רווקים", "אל תתחילי תואר שני", "אל תיקח את העבודה הזו". הרי הכל לא יסתדר לנו כשנתחתן, בנים לא רוצים בנות חכמות מידי (אז מי צריך אותם), איך נעמוד בעומס, אתם בסך הכל דואגים לנו.
זה נכון, אני מודה. אבל בינתיים אין לי מושג אם ומתי זה יקרה, אז מה – לעמוד ולחכות? למות משעמום? (כן! אחרת את תשכחי שאת רוצה להתחתן!) ובכן, לא. אחרת אני אשכח שאני רוצה לחיות.
6. אל תתנו לנו שיטות ל"קיצורי דרך".
"חמישה צעדים לחתונה", "כל מה שאת צריכה לדעת", "חמש טעויות נפוצות בדייטים". ובכן, אני יודעת את כל זה, ובכל זאת זה לא עובד לי. יש לכם רעיון אחר?
7. "רשימת המכולת שלך בעייתית".
ובכן, זה בגלל שנפש האדם היא בעייתית. אוקי?
אני דוסית אבל פתוחה, אני רכה אבל קשה, אני שמחה ושובבה אבל לפעמים גם מתביישת. נסו אתם להכניס אדם לרשימת מכולת, נראה אם זה ייצא לכם הגיוני.
עכשיו שלא תבינו לא נכון. לי זה לא מזיז, כל האמירות האלו שלכם. אני גדלתי במשפחה בה מגיל 0 אומרים לי משפטים כאלו. רק שבת שעברה עשו לי קדם שבע ברכות בשבת משפחתית כי אני לא מתקדמת מספיק מהר. אני כבר חסינה, רבותיי.
אבל יש כאלו שלא.
ובשבילם, ובשביל הלב שלהם שזוכר כל משפט כזה וגורם להם להתערבב (אולי אני אצא עוד דייט אחד עם הבחור הנוראי מאתמול, אולי אני באמת נורא בררנית), פשוט תהיו בשקט. אתם לא באמת יודעים איך זה.
(ובשביל אלו שיעלבו מהפוסט הזה: אפשר בהחלט לתת טיפים, להתעניין (בהתאם לאדם שעומד מולך), אבל מתוך הבנה שאתם לא מבינים. קצת כמו עם שכולים כזה, אתם יודעים. תכנסו להיכל הרווקות בחרדת קודש. אין לכם מושג מה יש בתוכו.)
כי הרגשתם שהבחור/ה המוצע/ת לא היו מספיק 'ברמה' שלכם?
שיש פער מוגזם ברמה התורנית, או מבחינת האישיות- רמת בגרות שונה, או שיש פגם מהותי בולט?
אם ידוע שלמציע יש כוונה טובה והכי מפרגן אז גם אם זה ממש לא מתאים קשה לי להאמין שזה יכול לפגוע..
אבל אם אדם שאתם מעריכים כנבון, ושמכיר אתכם מספיק, מציע מישהו שפשוט לא ברמה בכלל בכלל?
יש פעמים (לא רבות אבל יש) שהמניע של מי שמציע הם לא מניעים פסולים אבל הם גם לא כדי 'לפרגן'...
יותר מביך מאשר פוגע. אני אישית יעדיף להשאיר את השאלה "למה הוא הוא הציע לי אותה?" בסימן שאלה והשאר מובך מהמחשבה מאשר לנסות לפתור במקומו את השאלה. אפשר גם לפנות לאדם. זאת גם אופציה לפעמים.
קרה לאחותי שבחור שדווקא הקשר איתו היה מאד רציני, והיא חתכה, הציע לה מישהו, כשהוא נתפס להגדרה אחת שלה, שהיא מחפשת מישהו שיותר עסוק בעולם הרגש וקצת פחות שכלתני. ונפגעתי בשמה כי הוא הציע לה מישהו קצת הזוי ולא קשור בכלל, חוצמזה שהוא אכן בחור רגשי יותר.
אתה מכיר אותו אישית כדי להגיד כך?
יש גם בנות שפגשו אותו שחשבו עלי אותו דבר אז אני לא יודע מה להגיד לך.. (ואני לא הזוי, למיטב ידיעתי)
קורה שמציעים מישהו שלא מתאים. אלו החיים.
תלוי עד כמה הבחור שיצא איתה מכיר אותו וכולי..
ובכלל, לא נראה לי שזה טוב לעסוק בזה. זה לא מוביל למקום טוב נראה לי. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
רצה לפרגן? - מגיע לו שכוייח ענק.
בעיקר כי התחושה שלי מעולם הדייטים היא שכל אדם תופס אנשים בצורה אחרת.. יצאתי כמה פעמים עם אנשים לא ממש אינטליגנטיים ו/או נחמדים (בעדינות), אבל באמת שמי שהציע לי אותם תפס אותם ממש אחרת. אז אין לי מה להיעלב, כי זה לא כי חושבים שאני משהו מסויים, אלא פשוט לא תפסו אותי/אותו מספיק נכון (או שאולי אני לא תפסתי את האדם שיצאתי איתו נכון.. גם זה יכול לקרות).
ואז עוד קראו לי בררן. ובד"כ גם כשהצד השני חתף 
עריכה: לא קראתי נכון את השאלה. עצם ההצעה לא פגעה. למעט מקרים של דייטים ממש הזויים, החוויה הייתה דוווקא בסדר.
מה שכן ציער אותי זה לדעת איך תופסים אותי האנשים ששידכו לי.
ובהנחה שאני מבינה למה אתה מתכוון ב"בירורים שכליים", אז אני נוהגת לעשות זאת בשלב די התחלתי.
אין כל סיבה להשקיע רגשית בקשר, לפני שמבחינה שכלית מתבררת התאמה.
זה משהו שאני בכלל לא נוהגת לעשות.
התכוונתי לבירור השקפתי, סגנון חיים, רמה דתית וכדו'. (מאלה בד"כ גם נגזרות הציפיות לעתיד)
פגישה שלישית לרב.
איזה גילאים יש שם בערך?
1 לדבר עם חברים
2 לדבר עם חברים נשואים שיש להם סבלנות להקשיב ומבינים אותי
3 לדבר עם חברים נשואים שיש להם סבלנות להקשיב, ומסוגלים להגיד "כן, לגמרי מכיר את התחושה, עברתי גם את התהליך הזה"
4 לצייר, לשרבט, לכתוב שירים
5 ללמוד משהו חדש בתחום חדש - מנגרות, דרך איך לגדל פרחים, ועד ללמוד לנגן על משהו
6 מוזיקה מסוג חדש
7 נסיעה רחוקה - לכותל, לים, או לכל מקום שנעים *להיות* בו
8 ללכת לבקר חברים, או להתקשר לאנשים שהמון זמן לא דיברנו
חתולה ג'ינג'יתמאמצת את
4,6 ו7.
שכחת את המילה "לא" לפני?
לדבר עם חברים רווקים זה סוג אחד של לפרוק ולשחרר
ולדבר עם חברים נשואים זה משהו אחר. יש אצלם ביתיות, וזה נותן מקום מסוג אחר. ואני חושב שהביתיות הזאת עוזרת לשחרר יותר מאשר הפורקן של לדבר עם רווקים. סוג של לדבר מחוץ לסירה
כנראה בגלל שאני לא מרגישה את זה.
הכי אני רוצה:
לנסוע עד אינסוף, לנסוע עד שאין יותר לאן.

חיים של
אוורסט
מה זה?
רק להחזיק את כל הלילה עד הבוקר אחרי" ![]()
יואו כמה ארוחות שוות כאלה וטעימות פירגנתי לעצמי השבוע.
ועוגיות ושוקולדים.
הכרס מתמלאת.
הנפש לא.
אולי הזמן יעשה את שלו.
או שלא.
רוקד ובכללי משדר לעצמי חוסר רצינות/ כבדות כללי. השחרור הזה דורש קצת יותר מאמץ אבל אפשר לעשות אותו כמעט תמיד (אפשר גם בלי מראה, עוזר) ולפחות לי הוא יותר אפקטיבי.

מבקש אמונהאבל פעם מישהו סיפר לי שהוא עשה את זה חחח

בטח קטעים בדייט של חסיד עם מרוקאית....
חסדי היםמה לעשות לא הספקתי לעשות הבדלה בבית
היא שלפה בקבוק, כוס, נר.. חח
אבל היא בסוף הביאה מיץ ענבים ולא יין... נראה לי בהשפעת אבא שלה
וברצינות: אני כמובן נגד שתיית אלכוהול, בפרט במצב של ערבוב מינים (עיין רבמ"ם שביתת יו''ט פ"ו הכ"א).
(נ"ב אני גם נגד שתייה בהתוועדויות
)
בכמות קטנה האלכוהול גורם לשמחה ואפילו לחידוד המוח (ראיתי פעם גרף שמראה על פרודוקטיביות בעבודה אחרי צריכת אלכוהול - בכמות קטנה הפרודוקטיביות עולה אבל אחריה היא יורדת מאוד), אבל קצת יותר מזה זה גורם לערפול חושים ול'שחרור' שכביכול 'פותח את הלב' אבל למעשה הכוונה היא שהוא מנטרל את השכל (ברמה שתלויה בכמות האלכוהול, אבל גם ברמה נמוכה זו התוצאה) - וזה לא דבר יהודי. זה מתאים לגויים בבתי מרזח, לא ליהודים בבית מדרש.
מזכיר לי את דברי הרמב''ם:
''אבל ההתוועדות לשתיית המשקאות המשכרים תהיה חרפתם בעיניך יותר גדולה מהתקבצות בני אדם ערומים, חשופי ערווה, הנִפנים (=עושים צרכים) ביום במקום אחד''.
א. גם בכמויות קטנות יש הבדל בין כמות שמשמחת ומחדדת לבין כמות שמדכאת את המוח ו'משחררת', השתייה בהתוועדות בהגדרה נועדה לשחרר ולכבות את השכל.
ב. קצת זה יחסי. בעיקרון שותים שם 4 כוסיות (אם כי לא כולם מקפידים על זה) אבל זה משקה של 40% אלכוהול שזה שווה ערך לבקבוק יין לא מזוג (כלומר מעורב במים, בתקופת חז''ל היו שותים יין מזוג בהרבה מים שזה למעשה כמו מים בטעמים).נדמה לי שזו כמות שלא מביישת שתייני ברים.
ולגבי מה שכתבת בתגובה למטה:
אני מבין את הרעיון של לכבות את השכל כדי להשתחרר ולהגביר את הרגש (זו גם הסיבה שחילוניים שותים).
אני מתנגד לזה עקרונית כי לדעתי לא זו הדרך שיהודי צריך להגיע לרגש - הרגש צריך להיות על גבי השכל ובנוסף לו ולא על ידי דיכוי שלו.
יותר מזה: רגש כזה שצריך לדכא את השכל כדי להגיע אליו הוא רגש חסר, רגש מזויף. כמו מישהו ששותה כדי לדכא את חוסר הביטחון שלו - זה לא באמת הופך אותו לאדם חסר ביטחון אלא לשיכור או מבושם. ככה מי ששותה כדי לדכא את השכל (שברמה הרוחנית שלו מונע ממנו להרגיש קרבה לה') וכך להרגיש קרוב לה' - הוא לא באמת יותר עובד ה' עכשיו, למרות שחיצונית נראה שהוא לכאורה בדבקות, אלא פשוט שיכור. לעומת זאת מישהו שלומד ומעמיק ומתוך זה מגיע לרגש בעבודת ה' - הוא באמת עובד ה'.
לא כ"כ הבנתי מה אתה קורא "לא מזוג", כי הסמכת שבזמן חז"ל היו מוזגים בהמון וזה כמו יין בטעמים, ובכן, אז היין היה כ"כ חזק, ולכן הוכרחו למוזגו, ועדיין היה יותר חזק מיין שלנו, וממש לא "מים בטעמים"...
אז אם התכוונת ב"לא מזוג" לכמו היין שלנו - אז בקבוק שלם הוא בסדר גמור להרבה אנשים, ולא מתקרב לרמה של ברים, (אני לדוגמא, מנסיוני בפורים - פחות משנים וחצי בקבוקים אני נשאר רגיל לגמרי.)
חסדי היםאז לא להתחתן איתו.
רשימת שדכנים התש"פ
לעשות נחת רוח
- טוב ואור לכולם -
אז התקדמנו, שדרגנו והוספנו, וכרגיל אנחנו מפרסמים לכם את הרשימה המעודכנת בגרסתה הרביעית, ראשונים מבין כולם.
הוספנו בגרסא הנוכחית שדכנים למדרשות (!) וישיבות נוספות, הכפלנו את כמות המיזמים, חלקם חדשים מהניילון וכולם ללא דמי הרשמה. בנוסף הוספנו קבוצות וואצאפ, טלגרם ופייסבוק לשידוכים, פרסומי מפגשי פו"פ ועוד...
* כרגיל בקשתנו היא להמשיך להפיץ את הרשימה *
אין לדעת כמה טוב היא יכולה להשפיע (ומשפיעה!)
פתחנו ניק ייעודי כדי שתרגישו בנוח לשלוח תיקונים, הארות, שאלות, רעיונות וכל מה שעולה על לבכם.
בע"ה שנזכה לעזור בהקמת בתים רבים ולעשות נחת רוח לה' יתברך.
אשריכם.
מרגש מרגש מרגש
יישר כוח עצום!
על המיזם הנפלא של לנ"ו המנוהל בידיים מצויינות המיזם של לנ"ו 
ו@אוהבת לשדך מוזמנת להביט ברשימה המעודכנת
יש לנו אפילו זוגות שיוצאים ![]()
ממליצה לך לקרוא את התגובה הזו לאדם נוסף ששאל
אין כאן תפקיד רישמי - לקראת נישואין וזוגיות
עדכון & הקפצהלעשות נחת רוחאחרונה- עדכון -
שוב הוספנו מיזמים ושדכנים, שוב דייקנו ועדכנו
יחד עם זאת חשוב לדעת: בגלל עומס רחל ליבמן יצאה מהרשימה
נא לא לפנות אליה יותר 
* כרגיל וכו' *
בשורות טובות
הבחורים שאני יוצאת איתם הם לרוב בוגרי ישיבות או חוזרים בתשובה כי אני כבר לא בת 20..
שאלתי:
ידוע שבחורי הישיבות עם השנים הולכים ויורדים מבחינה תורנית עם המפגש עם מסגרות של לימודים ועבודה..
למי יש סיכוי גבוה יותר לשמור על רמה תורנית גבוהה לאורך שנים ובטווח הארוך-
לחוזר בתשובה שכבר ראה הכל, חי את החיים ומאס בחיים החילוניים וחוזר בצורה הדרגתית ועקבית ,אבל בשנים המעצבות ביותר אישיותית היה חילוני
או בוגר ישיבה שרואים שעם השנים יש ירידה הדרגתית (כנראה מתבקשת) אצלו?
אני יודעת שהחיים מורכבים ויש ויש מהכל
אשמח שתשתפו עם מי כדאי יותר להתחתן מבחינה תורנית, בהנחה שהעדיף בעיני הוא היותר תורני/דתי/מדקדק (בהנחה שבוחנים רק את המדד הזה).
אשמח לתשובה ברורה. שוב, מודעת למורכבויות השונות.
שבוע מעולה לכל עמ"י.
לשניהם יש לו"ז צפוף בעריכת חופות אגב.
מי ביקש ממך לא לחשוב? למה את חושבת שאת צריכה לשכוח? ואת ממש צודקת שאת לא יכולה למחוק תקופה מהחיים.
תני לעצמך זמן. לחשוב, לזכור, לחוות, להרגיש את הטוב שהיה, ואת הכאב שבפרידה.
ולא. את לא צריכה למחוק את התקופה הזאת מהחיים.
כשהכל ישקע מעט, תנסי לחשוב מה את לוקחת איתך הלאה מהקשר הזה, ואיך גדלת ממנו.
חיבוק![]()
בע"ה ובהשתדלותיאת צודקת לחלוטין, לא הגיוני לשכוח ככה בבום. קשה למחוק תקופה מהחיים, בייחוד שהיא גם הייתה כיפית במידת מה.
מצרפת לך קישור לתגובה שכתבתי לא מזמן בנושא... מוזמנת לקרוא
אוקיי חשבתי קצת - לקראת נישואין וזוגיות
ומצטטת מעצמי משפט שכתבתי שם ונשמע לי קשור למה שכתבת -
הבנתי שבסוף הוא לקח חלק בתקופה משמעותית מחיי וזה בסדר ואני לא אמורה למחוק חצי שנה משמעותית מהחיים שלי, מותר לי לזכור מה היה ולהירפא לא משמעותו למחוק את הזיכרונות...
ועוד דבר, בעייני אין "אמורה" בנושאים הללו, זה נפשות, כל אחת שונה ומיוחדת, כל אחת והזמן שלה.
עצה הכי טובה בעיני - לתת לעצמי להרגיש, לא להילחם ברגשות. לא לפחד מזה, לא לפחד מלכאוב עד שכמעט מתחרפנים, ולא ללחוץ על עצמי לעבור כבר הלאה.
חיבוק. אל תפחדי מעצמך ומהרגשות.
שתגיע רפואה ללב במהרה.
בע"ה ובהשתדלותיבס"ד
ניסיון לא לחשוב עלול לגרום לכך שכן חושבים על המחשבה הלא רצויה (יש סיפור כזה , אם למשל אגיד לך "אסור לך לחשוב בדקה הקרובה על פיל ורוד".. בטוח תחשבי על אחד). אולי פשוט תנסי להתעסק בטוב , בעשייה , בחסד , בעבודה , במה שיעשה לך טוב..
ובנוסף ממש אל תמנעי מעצמך להתחיל קשר חדש , להפך , דווקא המשכה הלאה לקשר חדש הרבה מאוד פעמים יכולה דווקא היא לרפא את העבר. ובע"ה אולי הבא יהיה זה שכן יהיה מתאים.
בע"ה בהצלחה
אז יש לך בחירה אם להיות במציאות או בדמיונות. כן, יש.
מה את מעדיפה לחוות, את המציאות האמתית או את הדמיון?...
מה עושים
התבוננות
"בינה עולם החרות"
שבים להווה המושגח נצחית ונטול ההבנה

בע"ה ובהשתדלותיאחרונה
אם אתה כבד - אז אתה נהנה מדברים אחרים - תמצא את מה שנהנה ותלך איתו עד הסוף.
ברגע שאתה מגדיר את עצמך כ'לא מעניין' - אתה כובל את עצמך. זה עניין של דימוי עצמי.
לפני דייטים - אם תסתכל על עצמך באופן יותר חיובי ותראה אילו הזדמנויות יש לך עם האופי הייחודי שלך אז יהיה לך הרבה יותר טוב עצמך. בהצלחה!!
חלק מהדברים אולי יש טעם לציין לא כחסרונות, אלא כסגנון, ולנסח אותם בהתאם.
זה כואב מדי.
לא יכולה כזה מהר לעבור הלאה.
למה אנשים לא מבינים את זה למה?
החיים האלא לא פיירים.