עבר עריכה על ידי בן חורין בתאריך ל' בניסן תשפ"ד 11:10
אני חושב שחלק מהשאלה היא למה את קוראת שינוי
אני אציין כאן משהו נוסף, שלדעתי יש משהו בעייתי בכל העולם של הדייטים שבאים בשידוך ולא מהיכרות אישית.
שבשידוכים זה תמיד כן או לא. אין משהו באמצע. וכל זה בתוך קשר שהוא בסך הכל די קצר ועדין אין איזשהו חיבור עמוק ואיכותי.
וממילא הרבה פעמים דברים נקטעים בגלל חוסר הבנה מסוים, או משהו שאחד הצדדים היה צריך לעבור תהליך בשביל לעכל אותו.
אני לא יודע כמה מהשידוכים יורדים בגלל זה, אבל ברור לי שלא מעט כל כך.
לכן כשמדברים על שינוי, אני מרגיש שלפעמים השינוי הוא משהו במוכנות להכיל (או לפחות לנסות להכיל, מתוך מודעות לסימני השאלה ולאתגרים האפשריים) משהו שלא ציפיתי לו, או שהאינסטינקט הראשוני שלי היה לדחות אותו (וכמו שכבר הדגשתי - כשאני מדבר על האינסטינקט הראשוני אני לא מדבר על תחושת בטן של חמש דקות אחרי פגישה. זה יכול להיות גם שיקול דעת של פרק זמן ממושך וכמה פגישות בתוכו).
בפועל במקרה הספציפי שאני מדבר עליו גם היה איזשהו שינוי בה (שלא ידעתי עליו ולא בניתי עליו מראש), אבל אני לא בטוח בכלל שזה היה הדבר המהותי שעזר לקשר לצמוח הרבה מעבר. אני כן חושב שעצם הניסיון המחודש הביא לתקשורת פתוחה וטובה יותר.
אני חושב שחלק מהסיבה שאני לא מצטער על זה, קשורה גם לעובדה שבעצם לא היה כאן משהו חדש, אלא מיצוי טוב יותר של משהו שנקטע באמצע כביכול בגלל קושי להכיל מציאות מסוימת. (אם כי אני לא יודע איך היא חוותה את זה. ואני מניח שזה גם כן חלק מהמדד למחיר של הניסיון הזה.)
(אגב, השרשור השכן של ההיא עם האברך, זה דוגמא מצוינת לאיך חוסר הבנה, התבטאות לא מוצלחת, וכדו', מפילים שידוך...
ורואים את זה שם על שני הצדדים - הבחורה שהצורה שהוא הגיב הפריעה לה, וגם לצד השני יש שם תגובות של אנשים שאומרים שהיו מורידים על דבר כזה, וזה סתם כי הם לא ידעו למה היא מתכוונת ומה בדיוק היא רוצה...)
הייתי רוצה להגיד שהמסר מזה הוא להיזהר יותר לפני שמחליטים לפסול, אבל קשה לי לומר את זה, כי אני יודע עד כמה היה לי קשה בזמנו, לפעמים לוקח לנו זמן לעכל משהו חדש ומורכב ולהפוך אותו מקושי מרתיע לאתגר שאנחנו מוכנים לקבל, או אפילו משהו שאנחנו מעריכים שאנחנו יכולים להכיל בשמחה.
אני לא יודע אם וכמה אנשים יסכימו על מה שכתבתי כאן. אני מבין את המחשבה שלנסות מחדש בלי להגדיר משהו שהשתנה זה מגוחך. וגם אני אומר את זה לעצמי, כמו שתיארתי קצת בהודעה הפותחת. ואף על פי כן.
לפעמים שווה לתת הזדמנות למשהו גם אם יש לנו הרבה מחשבות ששוללות את זה. מה הסיכוי? לא יודע.
(אני לא אומר פה שהחלטתי לנסות. ולא מנסה לדחוף אף אחד לדבר כזה. אבל גם לא חושב שצריך כל הזמן לחשוש ולהקשיב לכל מחשבה מבטלת שיש לנו בראש.)
