אבל אי אפשר להתחתן עם כולן, ואז הבחירה מבלבלת.
בסוף היום במציאות יש "והחזיקו שבע נשים באיש אחד".חסדי הים
המציאות של מי?שדהחובה
שלך?
שלי הוא התכוון אליבנות רבות עלי
כן גם אני ישר חשבתי על השם שלךאדם פרו+
אז איך ההרגשה?
זה נעים לך להיות מחוזר
או שזה לא נעים לך המריבה
ושיעשו מה-מה-מה
או זוג או פרד ויתנו לך שקט קצת
האמתבנות רבות עלי
שאני כבר רגיל לזה אז אני לא ממש מתרגש.
כאילו כן, בהתחלה זה עוד עשה לי משהו אי אפשר להתכחש לזה...
אבל אתה יודע מתרגלים.. עוד אחת שמחזרת אחריך
באופן אישי אין לי בעיה לקחת שבע נשים עד 18 ..
18 נשים כאילו ..לא הגיל.. גם לי יש גבולות.
אפילו לי..
הבחירה וואלה קשה מאודבנות רבות עלי
נערךאדם פרו+
במקרים כמו שלך, אולי תנסו ריבוי נשיםאדם פרו+
אין מה לעשות, כל אחת תקבל ממך אולי קצת פחות
אבל יהיה לה איתך.
מי זה תנסו? אני לא רואה פה אף אחד חוץ ממניבנות רבות עלי
והקופסא של העוגי..
אתה צודק זה בדיוק מה שגם אני חשבתי..
הבעיה שהבנות בימינו נגד
אתה והבנות שרבות עליךאדם פרו+
והקופסה של העוגי = "תנסו"
(קצת מפליא שהן כל כך הרבה, ורבות עלייך
ואתם לא מבינים/או בעיקר מבינות מי נכלל במילה תנסו)
הייטקיסט?אדם פרו+
חכם חלפון..בנות רבות עלי
מי שיודע להבחין בין עיקר לטפלadvfb
מצליח לעבור את המשוכה הזאת.
זה נראה לי גם קשור לענווה.
אם בנאדם חושב שהוא מי יודע מה אז הוא ירשה לעצמו להיות פריוילג,
אם אדם יתפוס את עצמו בצורה מתאימה אז יבקש את מה שיש ויגיד תודה
בסופו של דבר, צריך רק אחת, אז אם זאת פלונית או אלמונית זה פחות קריטי, העיקר שתהיה מתאימה לבנאדם שמציעים לו.
יש על סיפור יפה של הרב עדין שטיינזלץ - הרב עדין שטיינזלץ - סיפורים וזיכרונות לעילוי נשמתו | Facebook
לא הבנתי.....הפי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ה באדר ב׳ תשפ"ד 19:38
תיקוני זוהרחסדי הים
מה שכתוב בתיקוני זהר תיקון יגאדם פרו+אחרונה
על הפסוק בירמיה "ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר"
הכוונה שיגיע שלב בו עם ישראל
(הנמשל במקרא בדר"כ לאשה
לעומת ה' - הנמשל בדר"כ לאיש)
יחזר ויחפש ליצור קשר עם ה'
כמו שיש שלב של "וה' סביב לעמו"
השאלה מי מבקש את מי?
בדר"כ כשהאדם קטן ה' "מחזר" אחריו
מנסה ליצור קשר עימו
וכשהוא גדל יותר ויכול לחפש את ה' בעצמו
פה אני כבר לא זוכר את ההמשך אבל
שמעתי את זה השבוע מרב שמלמד תיקוני זהר.
אלכסנדר בן נינה(דנציג) בן 75הפי
תהילים קיט - אות א
{א} אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה: {ב} אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ: {ג} אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ: {ד} אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד: {ה} אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ: {ו} אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ: {ז} אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {ח} אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
תהילים קיט - אות ל
(פ) {פט} לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: {צ} לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: {צא} לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ: {צב} לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: {צג} לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: {צד} לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: {צה} לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן: {צו} לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:
תהילים קיט - אות כ
(פ) {פא} כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {פב} כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי: {פג} כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {פד} כַּמָּה יְמֵי עַבְדֶּךָ מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט: {פה} כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ: {פו} כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי: {פז} כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּודֶיךָ: {פח} כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ:
תהילים קיט - אות ס
(פ) {קיג} סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי: {קיד} סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {קטו} סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי: {קטז} סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי: {קיז} סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד: {קיח} סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ כִּי שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם: {קיט} סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ: {קכ} סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי:
תהילים קיט - אות נ
(פ) {קה} נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי: {קו} נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {קז} נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד יְהוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ: {קח} נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי: {קט} נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קי} נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי: {קיא} נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה: {קיב} נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב:
תהילים קיט - אות ד
(פ) {כה} דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ: {כו} דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: {כז} דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ: {כח} דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ: {כט} דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי: {ל} דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי: {לא} דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ יְהוָה אַל תְּבִישֵׁנִי: {לב} דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּי:
תהילים קיט - אות ר
(פ) {קנג} רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: {קנד} רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי: {קנה} רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ: {קנו} רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי: {קנז} רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי: {קנח} רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ: {קנט} רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי: {קס} רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
תהילים לרפואת אלכסנדר בן נינה לרפואת הנפש והגוף
חזרה למשפחתו לארץ במצב טוב .
סקר כן או לא. האם האירוע הזה השפיע עליכם לטובה ?מוקי_2020
בכל מה שקשור ללחץ בזמן לחתונה.
לא השפיע כ"כאני:))))
משמח בשבילו ומרגש אבל לא כזה השפיע.
לא יודעת. בכל זאת מדובר באדם גדול עם אמונה חזקה וכו' ,לא כולנו כאלה.
הרגיע אותי מאודאדם פרו+
תמיד אפשר להתחתן עם מישהי 33 שנה
צעירה ממך
והיא יכולה ללדת
אז איפה פה הלחץ?
נהרג סופית
לא מזיז בכללמבולבלת מאדדדד
קודם כל אם כבר על בנים זה יותר ישפיע
אבל אנחנו מדברים גם על רוב העם. לא על רב יחיד שמתחתן עם מישהי שצעירה ממנו בככ הרבה שנים.
הוא זכה? נהדר! זה לא קשור אלינו ככ🤷♀️
תגדיר לטובהפתית שלג
חוץ מזה, כבר שנים שאני שומע בקריאת התורה 'הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד',
ובסוף היא תמיד יולדת...
תמיד יש חסדים וניסים, לא בונים עליהם.
אגב לשרה אמנו אפילו לא היה רחם. "אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד״, אֲפִילּוּ בֵּית וָלָד אֵין לָהּ." (יבמות סד)
אגב, יש סיפור על הרב אליהו זיע"א שאמר לאשה בלי רחם, שכל נס שכבר קרה בעבר, יכול לקרות גם היום,
וברך אותה שתלד כמו שרה. היא ילדה בהמשך. כמדומני שכמה ילדים.. מכיר את בעל המעשה. [נמצא באביהם של ישראל]
אתה בטוח בסיפא?מאותרת
אולי קיים יותר ממקרה אחד, אבל אני מכירה בעלת מעשה (ואת בעלה, בעל המעשה) שנמצא באביהם של ישראל, ואכן יש להם ילדים - אבל לא כי האישה ילדה, אלא בגלל פונדקאות.
100%. אחפש את המקור באביהם של ישראל בעז"הפתית שלג
זה מה שמצאתי בינתיים
שים לבמאותרת
שיש עניין של דיוק במילים. הרב בירך שיהיו להם ילדים, ויש להם ילדים -אבל האישה הזאת לא היא הרתה וילדה אותם.
באביהם של ישראל זה מופיע לדעתי בכרך ד בסוף.
והרב שחוזר על הסיפור כאן לא מדייק בפרטים של הסיפור כפי שהם מופיעים בספר.
לא קרה מקרה ידוע בהיסטוריה שבו אישה בלי רחם ילדה.
אני לא מכיר את הסיפור מהמקור הנ"ל,פתית שלג
אני גם מכיר את הסיפור מבעל המעשה, וגם ראיתי אותו באביהם של ישראל.
(ולא מכיר את הפרטים מספיק לעומק, אם היא ילדה 'בלי רחם', או ש'נברא' לה רחם לצורך העניין)
מכיר גם סיפור על פונדקאות.
חכי בסבלנות 
כשיזדמן לידי אביהם של ישראל...
חיזוק לדבריך. בעניין זה שהיה לשרה אימנו רחםאדם פרו+
ומה שכתוב ותהי שרי עקרה,
הכוונה שלא היה בו ברחם התפתחות שיהיה בר הולדה
נמצא כאן בקישור הזה
מפורום אוצר החכמה
מדברי הרב וואזנר בשו"ת 'שבט הלוי'
..אני:))))
אני מניחה שיש בזה כמה שיטות.
כי אני שמעתי בפירוש כמה פעמים שלא היה לה (ולשאר האמהות) רחם.
נכון. גם לי נצנץ שלא היה לה בית ולד.אדם פרו+
קראת אבל מה כתוב בקישור?
הגר"ש וואזנר, הביא שיטה,
שמסתדרת עם כל המקורות איכשהו
שהיה לה רחם, אבל לא מפותח,
תקראי, שזה נקרא שאין לה בית ולד.
שאר האימהות אני לא יודע.
אבל אולי אפשר להחיל את הפירוש הזה על כל שאר האימהות.
למרות שאני מזדהה גם עם זה
שצריך לחיות ברמת אמונה שה' יכול לברוא גם רחם. יש מאין. והיו מקרים.
הרי אנחנו מאמינים גם בתחיית המתים
אז מה הלחץ להאמין שה' יברא רחם לאישה שכבר חייה.
מקווה שיש לכולם רחם תקין
לעבודתו יתברך!!
אמן!פתית שלג
הוא לא נזקק לפרש את הפסוק, כי כבר רבה בר אבוה פירש אותו:
"אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד״, אֲפִילּוּ בֵּית וָלָד אֵין לָהּ." (יבמות סד)
הוא נזקק לפרש מה זה 'בית ולד' שהזכיר רבה בר אבוה.
והדרך שלו באמת מסתברת.
אבל הרבה פירשו שכמשמעו- אין לה רחם, ומה הם עשו עם השאלות שמתעוררות? לא יודע, לא התעסקתי בזה מספיק.
ה' יאיר עינינו.
שכולן יזכו ללידה טבעית של בנים ובנות צדיקים!
ברור שאנחנו מאמינים שהקב"ה הוא כל יכולמאותרת
ושאם היה רוצה, היום, עכשיו, הרגע - הוא יכול לרפאות את כל החולים.
אבל כפי שאני מבינה, זה לא רצון הקב"ה, אלא שאנחנו נחיה לפי הטבע. לא לסמוך על הנס.
ולפי הטבע הידוע היום בעולם, לא ניתן ללדת ללא רחם.
והגמרא לא באה להגיד שרבה בר אבוה בדק רפואית את האיברים של שרה אימנו ח"ו, אלא להעביר לנו את גודל הנס, וזה לימוד גדול בשבילנו.
אבל קחו בחשבון שייתכן וישנן נשים כאן של"ע אין להן רחם (או רחם שלא מתפתח). זוהי תסמונת שלא יודעים מה הגורמים שלה וקורית אחת ל-4,500 לידות של בנות.
ב"ה הרפואה היום במצב שנשים אלו יכולות להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאית, שגנטית שלה.
זהו דרך הטבע של היום, ובעיני זה גם סוג של נס.
למיטב ידיעתי, לא ידוע על אף אישה בעולם שילדה ללא רחם.
לכן, תסתכלו בבקשה בלשון בספר אביהם של ישראל. לא כתוב שם שהאישה ילדה, אלא שיש לה ילדים. (וזה במקור שאני הפניתי אליו, פתית שלג מדבר על מקרה אחר, שאני לא יודעת מה הם פרטיו).
אנחנו לא חיים במציאות הרוחנית של האבות והאימהות. אנחנו לא יכולים לצפות למה שקרה להם (בפשט או בדרש). אנחנו מאמינים שניתנה רשות לרופא לרפא, וזו הדרך הניסית-טבעית שעומדת בפנינו כיום.
הבנתיאני:))))אחרונה
מסכימה.
לכולן*
אלישיה בת לודמילההפי
תהילים קיט - אות א
{א} אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה: {ב} אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ: {ג} אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ: {ד} אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד: {ה} אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ: {ו} אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ: {ז} אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {ח} אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
תהילים קיט - אות ל
(פ) {פט} לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: {צ} לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: {צא} לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ: {צב} לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: {צג} לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: {צד} לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: {צה} לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן: {צו} לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות ש
(פ) {קסא} שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (ומדבריך) וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי: {קסב} שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: {קסג} שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי: {קסד} שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {קסה} שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל: {קסו} שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי: {קסז} שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ וָאֹהֲבֵם מְאֹד: {קסח} שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ:
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות ה
(פ) {לג} הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב: {לד} הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב: {לה} הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי: {לו} הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע: {לז} הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי: {לח} הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ: {לט} הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים: {מ} הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי:
התהילים מוקדשים לאלישיה בת לודמילה לרפואת הנפש והגוף שתחזור בריאה ושלמה .
תודהאדם פרו+
שזכיתי לקרוא תהילים
קראתינוגע, לא נוגע
קראתיהוד444אחרונה
איזה שמות
כל פעםהפי
שאני מתחילה לסדר ,באמצע, אני מוצאת את עצמי
עם מחשבה, למה התחלתי בכלל ? זה נראה יותר באלגן מההתחלה.
זה מזכיר לי את הדייטים הכושלים ,מה שעובר לי בראש
מה חשבת לעצמך בכלל?
לסדר לפסח?אדם פרו+
מקווה שאת לא גרועה בהכל.
לי דווקא לפעמים מצליח לי דברים שאני עושה ב"ה.
עצה: אל תתמקדי בזה.
תעשי מידי פעם עצירה למשימות, שבוודאות תצליחי
כגון לאכול טילון קטן מהמכולת
וככה תחווי את תחושת ההצלחה. ותתקבל אצלך ההרגשה שלפעמים אני מצליחה ולפעמים לא.
(שזה היעד שלנו)
(כי גם בן אדם שמרגיש "אני תמיד מצליח" גם חי בלחץ כי הוא מפחד פעם אחת לא להצליח)
סורי הפסקתי לקרוא אחריהפי
השורה הראשונה
טעות שליאדם פרו+אחרונה
סליחה
אליקים שלמה בן אבישג(ליבמן) בן 24הפי
בן למשפחה דתית מקרית ארבע
אמא פנה אליו בתקווה ששומע ברדיו
" בני האהוב כל כך. אני אוהבת אותך עד כלות, ואני סומכת עליך ואני גאה בך. אל תתייאש כי הנס יגיע. הקב"ה שומר עליך ועל כל החברים שלך"
תהילים קיט - אות א
{א} אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה: {ב} אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ: {ג} אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ: {ד} אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד: {ה} אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ: {ו} אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ: {ז} אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {ח} אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד;
תהילים קיט - אות ל
(פ) {פט} לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: {צ} לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: {צא} לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ: {צב} לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: {צג} לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: {צד} לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: {צה} לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן: {צו} לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות ק
(פ) {קמה} קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: {קמו} קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ: {קמז} קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {קמח} קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ: {קמט} קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: {קנ} קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ: {קנא} קָרוֹב אַתָּה יְהוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת: {קנב} קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
תהילים קיט - אות י
פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות מ
(פ) {צז} מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: {צח} מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: {צט} מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי: {ק} מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי: {קא} מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ: {קב} מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי: {קג} מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי: {קד} מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
לרפואת הנפש והגוף לאליקים שלמה בן אבישג(ליבמן)
ושמירה וחזרה בשלום שיזכה להקים בית נאמן שמח בישראל
עם ישראל חי
קראתי אשריךהוד444
ישר כחאדם פרו+
קראתינוגע, לא נוגעאחרונה
איזו שאלה אתם אוהבים ששואלים אתכם בדייטים?advfb
תחומי עניין.. תחביבים וכו'חדשה בזה
השאלות ההכי קטשיות זה חמוד ומצחיקכְּקֶדֶם
אבל אני גם הכי אוהב את הרגעים של השקט יש כאלה שזה מביך אותם וזה תלוי אם מי יוצאים. אבל הרבה פעמים זה מדהים
אוי זה נוראייי הלוואי שהייתי נהנית מהשקטחדשה בזה
מה את אוהבת לעשותהפי
מצחיק איך זה תלוי בנאדםפורחת מבפנים
שונאתתתת את השאלה הזאת😂😂
זה בסדר אם היום אני אשלם על הכל?פשוט אני..
😂👌חדשכאן
שאני שאלתי את זההפי
הגבר נעלב
הוא לא נעלב, הוא עשה משחק כאילו הוא נעלבחצילים
קל.מוקי_2020
״למה אין סימני שאלה בתנ״ך, הרי מספרים לנו שהניקוד הגיע ביחד עם הפסוקים, אז זה שתכנן את כל הגלקסיות לא היה מודע לתו סימן שאלה(?) ״ ?
ואז אני עונה את התשובה האמיתית,
שכמובן אני לא אפרט אותה, בכל זאת, אנחנו בפורום של דתיים.
והצד השני מגיב ״וואו ! אז אתה בטח כהן ??????״
ואני קם כזה מהכסא, מסתכל לצדדים לבדוק שאף אחד לא רואה, עושה 2 סיבובים במקום ואז חושף את הגלימה״. ואומר ״כן. אבל..זה חייב להשאר ביננו״.
וזהו, בשלב הזה, השעון המעורר באייפון מצלצל ואני קם מהמיטה והולך לצחצח שיניים.
סימן שאלה הוא לא ניקוד אלא פיסוק...פשוט אני..
ובהחלט לא היו סימני פיסוק במקור, שהרי הם הומצאו רק לאחר המצאת הדפוס באיטליה לפני כמה מאות שנים.
אני הנני כאינניאחרונה
מה החלום שלךחצילים
ובן כמה אמרת שקוראים לך?
חחחחחחחחכְּקֶדֶם
שאלה חזקה.. לדייט שני והלאה בלבד (:אדם פרו+
אתה מתכוון לשאלה השנייה, כן?advfb
ברור חחחחצילים
למה לא דייט ראשון?חצילים
שלא יראהאדם פרו+
כליצנות חלילה.
דייט ראשון שיהיה בכובד ראש.
זה הכרות רצינית.
חחחח ה' ירחם אם הדייטים שלי יהיו רצינייםחצילים
אני אסבול ואברח
אצלי יש המון צחוק וכיף בדרך כלל
יוו אז אני רוצה להפגשאדם פרו+
מוזמןחצילים
תחפש אותי אני מסתובב הרבה
מסתובב הרבה איפה?כְּקֶדֶם
שהבנות ידעו היכן לחפש
כן לא נתת הרבה רמזיםאדם פרו+
בא לך שוקולד?kaparalay
והאמת שיש כמה שאלות שיש לי עליהן תשובות קצת מטרילות (לא במוגזם, כן? מחויך + כזה), ואני אוהבת לראות את התגובות.
וואי אני מת על זהחצילים
אני מלא פעמים מטריל בדייטים
אין כמו הפרצופים האלה שלהן
אבל תני איזה משו שלך
חחח אוףkaparalay
האמת שהשאלות (ובהתאמה גם התשובות) הכי מוצלחת הן האווטינג של החיים.
ואם כבר הטרלות- פעם שאלתי בחור איזו שאלה סטנדרטית לחלוטין והוא ענה לי תשובה קורעת, והייתי בטוחה שהוא צוחק. אבל אז גיליתי שלא.
ואי נכוןהפי
ניצחת
יששששkaparalay
אז מה אומרת?רוח טובה
במבט הפוך עייף אבל מנסה להקשיב
תדעו לכםמבולבלת מאדדדד
**לא** ממשיכים קשר חברי אחרי שנפרדים!
זה מתכון לצרות.
מניסיון טרי וכואב...
שולח כוחות 
פ.א.
כישלון הוא בסך הכל הזדמנות להתחיל שוב, הפעם בצורה חכמה יותר, עם יותר ניסיון וחוכמת חיים!
לגמריהפי
ממשצפיחית בדבש1
נכון לגמרי
תזכורת חשובהadvfb
תודה
מסכימה לגמריעייפתי מהמירוץ
רק רוצה להגיד שלפעמים שנפרדים בטוב ואפילו בקצת אהבה קשה לנתק את הקשר ברגע ובגלל זה נשארים להיות חברים
ברור שזה לא טוב אולי מנגנון של הגנה שלא נרגיש שאיבדנו משהו
זה מה שהיה אצלי...מבולבלת מאדדדד
וזה מתכון לכ"כ הרבה צרות. באמת...
זה לא שווה את זה. הכאב יעבור.
מה הצרות?אדם פרו+
מעניין מה כבר יכול להיות מ2 טיפשים
שנשארו להיות חברים, במקום למצוא מישהו בר חתונה?
תודה על המחמאה🙄🙄🙄מבולבלת מאדדדד
לא אפרט את הצרות.
אבל קשר כזה הוא בעייתי.
זה אפילו לא קזר של חברים מחוץ לנושא שידוכים.
זה קשר גרוע. ומזיק. לכולם.
מה זה קשר חברי? ומה זה קשר לא חברי?לגיטימי?
בעיני, קשר הוא פוטנציאל חתונה.
ברגע שאין פוטנציאל חתונה, אין מקום לקשר.
למה? כי זה מבלבל ומשלה.
אבל
זה לא אומר שצריך מעתה והלאה להתעלם מהאדם.
ואם אני אראה אותו במקרה איפשהו, אשאל אותו לשלומו.
זה שאין לנו קשר, לא אומר שאנחנו שונאים זה לזו.
וחשוב לי להדגיש את זה, כי יצא לי לצאת עם מישהו, שהחליט מאוד מהר שאני לא בשבילו, והתייחס אליי בצורה מגעילה. הוא כנראה אמר לעצמו, אני לא אפגוש אותה עוד אי פעם בחיים, אז למה להיות נחמד? כמובן שזה השאיר אצלי טעם רע מאוד.
לעומת זה, מישהו אחר שיצאתי איתו, ולא הלך, נפרדנו כידידים - וכשהייתי צריכה עזרה במשהו נקודתי, הרגשתי בנוח לפנות אליו והוא אכן סייע.
במילים אחרות:
לא צריך לשרוף גשרים בסוף הקשר, אבל כן לשים מחסום. להבהיר שאין פה כבר פוטנציאל.
ובאופן כללי,
היחס בין נשים לגברים נמצא במחלוקת השקפתית, ולא כאן המקום לדון בזה. לדעתי, לא משנה במה את מאמינים בהקשר הזה, לרווקים בגילאים הרלוונטיים צריך להגדיר נהלים אחרים, בדומה לכך שלאיסור ייחוד יש גדר שונה לאישה נשואה (בעלה בעיר). כל אחד צריך לברר לעצמו מה הגבולות האדומים שלו בהקשר הזה, כאשר במטרה הסופית היא לייחד אדם אחד שאיתו רוצים לבנות קשר זוגי, בלי להתבלבל מהשפע הקיים.
צודקת ב100%שדהחובהאחרונה
אשמח לפרטים של שדכנים/שדכניות. אם יש למישהו מעודכןdn5754
עדכניים. תודה רבה.
מופיע בשרשור הנעוץ. מעודכן ללפני חודשיים.לגיטימי?
בהצלחה!
בשרשור הנעוץ יש רשימת שדכנים אחרונה מתשפ״א. לזהפ.א.
הכוונה?
כן. אל תסתכל בקנקןלגיטימי?
בתוך ההודעה כתוב שנה אחרת, אבל כשנכנסים לקובץ הגוגל עצמו - כתוב מתי הפעם האחרונה שעדכנו, ואני רואה שהם מעדכנים באופן די עקבי, פעם בכמה חודשים. אני לא מכירה רשימה יותר מעודכנת ומקיפה. אין לי מושג מי עומד מאחורי זה אבל אני מאוד מעריכה את מה שהם עשו ועושים.
.פ.א.
הקובץ הנעוץ מתעדכן כל הזמןברוקולי
ערכתי את הכותרת שם,
ובהזדמנות זו אגיד תודה רבה למי שפועל לעדכן אותה כל הזמן !
אני לא רואה את העריכהלגיטימי?
יש מצב שההודעה ישנה מידי ולכן זה לא קורה בפועל?
אם כן, אולי כדאי לפתוח שרשור חדש ולקשר אליו בנעוץ, עם כותרת ללא ציון זמן, משהו כמו "רשימת שדכנים מתעדכנת".
העריכה במסמך הפנימי המצורף. לא בכיתוב בפורום.פ.א.
העדכונים בטבלה החומה.
רשום בכותרת הטבלה: כה׳ שבט תשפ״ד
פתחתי חדש עבורךברוקוליאחרונה
אליהו בן חנה(שרעבי)הפי
"הוא היה בממ"ד עם אשתו ליאן והבנות נויה ויהל - שלושתן נרצחו, ואותו לקחו לעזה."
תהילים קיט - אות א
{א} אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה: {ב} אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ: {ג} אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ: {ד} אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד: {ה} אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ: {ו} אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ: {ז} אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {ח} אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
תהילים קיט - אות ל
(פ) {פט} לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: {צ} לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: {צא} לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ: {צב} לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: {צג} לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: {צד} לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: {צה} לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן: {צו} לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות ה
(פ) {לג} הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב: {לד} הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב: {לה} הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי: {לו} הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע: {לז} הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי: {לח} הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ: {לט} הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים: {מ} הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי:
תהילים קיט - אות ו
(פ) {מא} וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְהוָה תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ: {מב} וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ: {מג} וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי: {מד} וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: {מה} וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: {מו} וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ: {מז} וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי: {מח} וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:
התהילים לשמירה ולרפואת הגוף והנפש
לאליהו בן חנה(שרעבי) שישתקם במהרה .
עם ישראל חי
קראתי(*)
תודה על השיקוףהפיאחרונה
לא זוכר מי שאל את זהחצילים
על העניין של המכנסיים אצל בנות
זה באמת בעיה אני לא יודע מה לעשות
יש אחלה הצעה יהודיה ממש קטלני
אבל הולכת עם מכנסיים
וואלה זה מבאס כי זה ממש חשוב לי
ואי אפשר לבנות על זה שהיא תשתנה אם
היא תראה שזה חשוב לי
וזה לא רק היא
יש לי מלא הצעות
כאלה לאחרונה
קיצור מה עושים?
שאלה לבנותכְּקֶדֶם
כמה חשוב לכן במה המדוייט עובד/מקצוע אקדמאי?
אם חשוב מאד - למה?
ואם לא גם למה? חחח
ואני שואל אתכן כי שמתי לב שלבנים זה הרבה פחות חשוב מה גם שתכלס אנחנו אמורים להיות המפרנסים העיקריים..
את מוציאה את הדברים מההקשרהפי
"יעשו בשבילי זה יראה לי וואו כי אין לי את הציפייה הזאת כמעט בכלל."
זה לא סותר . הכרת הטוב זו תכונה שחייבת להיות בכל אחד ..
וזה גם העניין
צריך לחזק את התכונה הזו ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו .
דווקא האלה שדוגלים בשיויון מהותי
אין להם את התכונה הזו הכל בדרך כלל כמו הכל רובטי.. קצת דורך על הצרכים של אחד של השני ובטח של האישה וגם מזיק לגבר.
נניח
חצי חצי גם אם זה נופל על צרכים שלך תמודדי ,
אני אפרנס חצי ואת חצי ..
עוד שאלה בסיסיתצע
בס"ד.
כמו המון שאלות, שאלה בסיסית שבטח התשובות לה כבר ידועות.
ידוע שתנאי בסיסי לצאת זה להיות אדם שאוהב את עצמו. שמח בעצמו. מעריך את עצמו. הרבה יותר קל לאהוב אותך כשאתה אוהב את עצמך..
אך מתבקש לדייק.
מה היחס בין אהבה עצמית והערכה עצמית ללא תנאי לבין העובדה שיש לנו ככ הרבה חסרונות?
איך החסרונות לא מונעים את זה?
ואיך האהבה לא תגרום לאדישות ביחס לחסרונות?
בניסוח קרוב אך אולי זאת כבר שאלה נוספת.. איך המעלה הזאת של לעוף על עצמך (במובן חיובי) לא ממשיכה ללעוף על עצמך שלילי - גאווה?
שאלות חשובות👍הרמוניה
המקור לאהבה עצמית בפרט, ולאהבה בכללadvfb
אדם יכול לאהוב אנשים בגלל מעלותיהם, אני אוהב את פלוני בגלל שהוא מצחיק, אוהב את אלמוני במצד שהוא חכם וכהנה וכהנה..
אלו דוגמאות לאהבה שבאה בעקבות תועלת כלשהי. אדם מסויים מעורר בי משהו טוב, בין אם זה ברגש בין אם זה במישורים אחרים (עוזר לי טכנית או מעורר מחשבה).
אמנם יש אהבה יותר עמוקה, כמו אהבה לאבא ולאמא. גם אם יש לאדם מסויים הורים שהם לא הכי וואו ולא דמויות להשראה כבירה, הוא אוהב אותם כי הם ההורים שלו.
כי גם האהבה העצמית, טבע של האדם לאהוב את עצמו, לא בגלל מעלה כזו או אחרת. לאדם הכי אכפת מעצמו וזה הגיוני כי הוא הבנאדם שהכי קרוב אליו (כן, הוא עצמו).
עד כאן - "אדם שאוהב את עצמו".
אדם ששמח או מעריך את עצמו זה לא אותו דבר. אדם שמח או מערך את חייו ואת אישיותו בעזרת הסיפור שמספר לעצמו על עצמו.
אדם מספר לעצמו סיפור ביחס לחייו. ספור זה יכול להיות מורכב מהפסדים ונצחונות, כשלונות והצלחות, חסרונות ומעלות, והשאלה מה המינון שהאדם בוחר לספר לעצמו ביחס לכל המכלול של הסיפור שלו עצמו. אגב, הסיפור לא חייב להתמצות בעבר ובהווה, הסיפור גם מורכב מהעתיד והאדם צריך לראות מה היחס בין שלושת החלקים האלה בחייו. יהיו אנשים שיספרו את הסיפור ביחס לעבר, יהיו אנשים שיסתכלו קדימה לעתיד (בסוף הכל עניין של מינונים, זה לא דיכוטמי).
הדבר הכי חשוב בעניין הזה שאדם מספר לעצמו סיפור - הידיעה שהסיפור הוא סובייקטיבי. אדם לא צריך לשבור את הראש ולבחור את הסיפור הכי אובייקטיבי שיכול להיות. ראוי שהאדם יבחר לעצמו סיפור שהכי יעצים אותו. זה הכי חשוב. סיפור שיקח אותו קדימה, שלא חלילה, ישאיר אותו תקוע בעבר או חסר אמון בגלל מקרים שקרו לו. סיפור שיתן לו תקווה ומוטיבציה לפעול, להתפלל ולקוות.
ענווה, על פי הרב חרל"פ, היא הכרת האמת. מהי האמת, היא רצון ה'. אם אדם מרגיש מעצמו משהו בגלל מעלה כזו או אחרת הוא יכול להגיע לכפירה בכך שה' הוא מקור השפע. האדם הוא לא יישות שעומדת בפני עצמה, הוא תלוי בה' יתברך שמשפיע עליו את כל מהותו.
במקום להשתמש בגאווה וענווה בהקשר הזה, נראה לי שכדאי להשתמש במילה "מודעות". אדם שמודע לעצמו מודע לחולשות וליתרונות שלו בצורה שווה, וגם הוא יודע שהוא לא המקור אלא הכל מתנת שמיים. והכל משמש למטרה.
אדם מכיר את עצמו ויודע מתי הוא צריך עידוד. מתי הוא צריך יותר להדגיש את היתרונות.
חוסר הבטחון עצמי הוא לא פחות גאווה מבטחון עצמי מופרז. עצם הציפייה של אדם להיות בעל כבוד שלא מגיע לו היא הגאווה. זה פחות משנה אם הוא זוכה בגאווה הזאת או לא מבחינת עניין הגאווה.
ניסיתי לפרט כמה שניתן. מקווה שנתן נקודות למחשבה.
אז אולי קבלה עצמית?ניצן*
הבנה שיש בי מכלול
וגם החסרונות שלי בונים אותי
באופן אישי, יהיה לי קשה להתחבר למישהו שהוא רק עף על עצמו...
אהבה כוללת את היותי אדם גם את החלקים החסרים שבי, החלקים שמבקשים יחס, תשומת לב, תיקון..
גם החלקים הטובים וגם הפחות מבקשים לנוע קדימה, בקצב ובתהליך..
ויותר מזה, לכל מידה גם 'טובה' וגם ל'לא טובה' יש צורך באיזון ובהשתלמות, לכן קשה לדעתי להפריד בתוכנו...יש תיקון המידות - אז לכן אולי אין מה לדאוג מאדישות...
אני חושבת שהרבה מזה, זה לא להיות באשמה כלפי המקום שאני נמצא בו, גם אני כרגע לא אוהב את עצמי כמו שהייתי רוצה וכדומה. להיות בחמלה וביכולת התבוננות על זה מאפשרת לאדם להיות בשמחה..ושמחה זה אומר שמח בחלקי..
ואם אדם חושב שהוא 'מושלם', לרוב זה מתנפץ בכל מיני סיטואציות, ואז אדישות לא תהיה וגם לא שלמות.. לכן נראלי יותר המקום של אני מחובר לאינסוף, לבורא עולם, אך מוגבל בגופי, בשכלי וכדומה...
יודע לענות בעגך רק על השאלה הראשונהכְּקֶדֶם
אני אוהב כל מיני אנשים בחיים שלי בעיקר בגלל החיסרונות שלהם. והשילוב המיוחד הזה עם היתרונות שלהם יוצר נוסחה מיוחדת שאיכשהו עובדת.
לקבל את עצמך למרות החסרונות זה קשהחופשיה לנפשי
אני מעריכה מאוד מאוד אנשים שמצליחים לעשות את זה, לדעת מה המגבלות שלך והחסרטנות שלך ולדעת לנווט אותם למקום טוב זה מבורך
ולא אין לי מושג מה ניסיתי לומר פה
...אילת השחר
מחשבות שעלו בי בעניין ממקום שמבקש לדייק לעצמו, ואולי הדברים יתיישבו גם אצלך.
הזכרת שם את הביטוי ללא תנאי, אהבה ללא תנאי נובעת ונוגעת בנקודת האמת שאומרת: ''אני ראוי, וקיימת אהבה עבורי בעולם מעצם היותי. נקודה.''.
זה לא תלוי במה יש או אין בי, זה לא תלוי במקום שאליו הגעתי ואיפה גדלתי, לא תלוי במה השגתי או לא וכדו'... זה לא תלוי בכלום. ולכן הביטוי האמיתי לסוג האהבה הזה, הוא עמוק ופנימי יותר והרבה מעבר לעבודה הנדרשת מאיתנו בעולם כחלק מההתפתחות, הגדילה וההשתלמות שלנו פה. וזו גם הסיבה שהוא לא נמדד במונחים של חסרונות ויתרונות.
ברגע שזו נקודת המוצא ממנה יוצאים לעולם ולעבודה פה בעולם הזה, הרגשת ה''אני אהוב ללא תנאי וראוי לאהבה מעצם היותי", יש לנו אדמה יציבה, בריאה ובסיס אמיתי, שיש בה כח לגדל כל מה שנכניס לתוכה. ואדמה, כמו אדמה, תגדל מה שזורעים בה וזה תלוי בהשקעה, בטיפול ובטיפוח של הקיים מתוך אמונה בתהליך ובקצב שלו. כי דברים לא קורים ברגע.
ואני חושבת שזה קצת העניין עם נקודת המבט על יתרונות חסרונות ומה שביניהם. כי בסופו של דבר אנחנו כל הזמן בתהליך גדילה, התפתחות והשתלמות, בינינו לבין עצמנו וביחס למי שפוגשים. וכמו שראיתי שכתבו פה מודעות, כנות עצמית וענווה הם מפתחות להגיע להערכה עצמית ולאהבה עצמית גם מתוך הדרך עצמה. להצליח לראות את הדברים כמו שהם באמת, כדי ללמוד ולגדול גם מהטעויות, גם מהדברים שעדיין לא שלמים ומבקשים להשתלם, מהחסרונות שמבקשים להתמלא... ולהסכים להיות את הדרך הזו.
במובן הזה החסרונות הם כמו סימני דרך, והיתרונות סוג של כלים לצלוח את הדרך בטוב ובבטחה.
ואיך לא מגיעים למקום שלילי?
נזכרתי במשהו שלמדתי פעם ובחסד ה' מצאתי מקור. בספר דברים (ח' י''ז-י''ח) כתוב: "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה.''
כך כותב הר''ן בדרשותיו (דרוש י' על דברים):
''ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי וגו' וזכרת את ' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, רצה בזה כי עם היות שאמת שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, ואחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס, ולפי זה יהיה אמת בצד מה שיוכל העשיר לומר כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, עם כל זה עם היות שהכח ההוא נטוע בך זכור תזכור הכח ההוא מי נתנו בך ומאין בא, והוא אומרו וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח וגו'. לא אמר וזכרת כי ה' אלהיך נותן לך חיל, שא"כ היה מרחיק שהכח הנטוע באדם לא יהיה סבה אמצעית באסיפת ההון, ואין הדבר כן, ולפיכך אמר כי עם היות שכחך עושה את החיל הזה תזכור נותן הכח ההוא ית'.''
האיזון הנכון הוא מצד אחד לדעת לומר שה' נתן בי כוחות, כדי לא להתרשל בעבודה, ומצד שני לזכור מי נתן לי את הכוחות האלו ואת היכולת לפעול עימם.
הלוואי ונזכה להיות בענווה מול ה' ומאליו מול אחרים, מתוך הבנה שכולנו בדרך הזו, ולכולנו יש מה ללמוד מעצמנו, על עצמנו, מאחרים ועל אחרים.
האם אתה אוהב את משפחתך ללא תנאי?לגיטימי?
לדעתי לא - אתה אוהב אותם כי הם המשפחה שלך, וברור שהם לא מושלמים*.
וסתם ככה בעולם, הרבה פעמים אנחנו מעדיפים דבר שמוכר וידוע לנו, על כל הדברים הדפוקים שיש בו, על פני משהו חדש ובלתי מוכר. (נגיד זכור לי ימים של מבחנים במתמטיקה, שבהם כל אחת העדיפה להשתמש בדגם שהיא מכירה, אפילו על פני שימוש בדגם מתקדם ומשוכלל יותר).
אתה כאילו מציב כאן משוואה -
אם אני אוהב את עצמי, מעריך את עצמי ללא תנאי = אין בי חסרונות, אני מושלם.
וזה פשוט משוואה שגויה, לדעתי.
אין אדם שאין לו חסרונות. אין אדם מושלם.
ובכלל, מושלמות יוצרת אצלי סוג של אנטגוניזם. קודם כל, כי אין דבר כזה מושלם. דבר שני, כתבתי על זה פעם (ואוכל לקשר לשם אם תרצה) - אני לא הייתי מוכנה לשחק כדורסל מול לברון ג'יימס. אני לא בליגה שלו, אין לי מה לחפש שם. אני מחפשת לשחק עם מישהו בליגה שלי, מישהו שלפעמים אני אנצח ולפעמים אפסיד. אחרת אין בזה טעם, לדעתי. אם מישהו משווק את עצמו כלברון ג'יימס ומתייחס אלי כאל ליגה ת' בארץ - זה לא קשר שארצה להיות בו.
אני אוהבת אנשים לא כי הם מושלמים. אני אוהבת אנשים בגלל מי שהם. לפעמים דווקא החסרון שלהם הוא מה שמוצא חן בעיני, ומשלים איזושהי נקודה אצלי, כך שבממוצע שלנו נוצר משהו סביר.
זה שאני עפה על עצמי - מכירה ביתרונות שלי - מגיע מתוך מקום שבו אני מודעת גם לחסרונות שלי. הכרה בערך עצמי לא אומר שאני גאוותנית.
האם רוב העולם מאוהב בעצמו ולא רואה בעצמו חסרונות? אני שולחת אותך לבצע סקר מהיר: תשאל כל אדם בסביבתך אם הוא אוהב את עצמו כמו שהוא עכשיו, או חושב שהוא יאהב יותר את עצמו כשהוא X ק"ג פחות (וזה יכול להיות גם 2 ק"ג...)
בהשערה שלי, רוב האנשים היו מסכימים לזה שהם היו מעדיפים להיות 2 ק"ג פחות, על כל המשתמע מכך (מספיק כח רצון\חוסר תיאבון לאכול שטויות), אבל ליישם את זה בפועל זה לא קל. אם חוסר שביעות רצון מהמשקל אמורה למנוע זוגיות, כי אני לא מרוצה מאיך שאני - אני חושבת שהרבה אנשים לא היו נשואים בכלל...
לפעמים החסרונות שאני רואה אצל אחרים, הם השתקפויות של החסרונות שלי. ויותר מזה: יש זמנים בחיים שבהם אני ביקורתית כלפי עצמי, מדגישה דווקא את החסרונות. במצבים אחרים, כשטוב לי וסבבה, אז גם הרבה יותר קל לעגל פינות ביחס שלי לעצמי. ואני חושבת שזה גם ככה בקשר זוגי. כשאנחנו בתודעה של אהבה - "על כל פשעים תכסה אהבה" - וכשאנחנו בתודעה ההפוכה, הכל חסרון. כשאכפת לי ממישהו, אני רוצה לעגל פינות בשבילו. אני רוצה להקל עליו. אני רוצה לעזור לו לשאת את הנטל. אני רוצה לפנק אותו. אני רוצה שיהיה לו טוב.
ואני רוצה גם שישאף להיות אדם טוב יותר, שלא ישאר מקובע בככה אני, אלו היתרונות והחסרונות שלי, אלא מישהו שעובד על עצמו, צעד אחר צעד, ואני אנסה לעודד ולסייע לו בדרך הזו. וכמובן, כל זה נכון גם הפוך. לדעתי, צריך לשתחרר מהמקום האגוצנטרי - שבו אני במרכז הקשר, ולשים את הקשר עצמו במרכז - כך שני הצדדים מצהירים שהם רוצים לעשות צעדים לכיוון האחר.
אני חושבת שקריטי להכיר בחסרונות של מי שאתה יוצא איתה, וקריטי שהיא תכיר בחסרונותיך.
למטהאחואחרונה
א' צריך להגדיר מה זה אהבה? חשק? רצון להעניק? רצון להיות עם מישהו? לשמוח בחברת מישהו? תלוי איך תגדיר תקבל תוצאה שונה
ב' צריך לחשוב מה זה אומר חוסר אהבה עצמית
ג' מה ש"ידוע ומפורסם" => אותי לא לימדו לכן מבחינתי דרוש מקור
דבר ראשון צריך להגדיר אהבה שזה כנראה מה שאנחנו מחפשים, אפשר לומר שזה חשק ותאווה (רמה בסיסית־בהמית), או רצון להיות עם מישהו, השמחה בחברת מישהו (רמה רגשית), או רצון להעניק, לתמוך, לדאוג ולחשוב על מישהו (רמה נפשית יותר גבוהה), ברית ובניין משותף (רמה רוחנית)
OK עכשיו איך שנאה עצמית מהווה לנו חסם? שנאה עצמית זה שאני חושב שאני דפוק ומלא בחסרונות ומי יאהב אותי כו'. טוב, דבר ראשון יש בזה בעיה שזה אולי פחות מושך, כי אנשים אוהבים אנשים חיוביים שלא מתבכיינים כל הזמן. אבל זה יותר כמו "אחרים לא יאהבו אותך עד שלא תאהב את עצמך". וגם זה לא מוכרח, אתה יודע, הכרתי פעם בחורה שממש שנאה את עצמה, חשבה שהיא כישלון, מכוערת, ביטחון עצמי נמוך, מה שבא לך, אבל מה, היא הייתה שרופה עליי חבל על הזמן לא יכלה להרפות ממני. היו אמנם כל־מיני בעיות אבל אפשר לומר שברמה בסיסית כלשהי היא רצתה להעניק ולתמוך בי אז לא שם הבעיה. וגם על עצמי אני יכול להעיד שבצעירותי לא אהבתי את עצמי בלשון המעטה אבל היו בנות שאהבתי לפי כל ההגדרות הנ"ל.
אני חושב שנכון יותר לדבר על הבעיות שיכולות לצוץ מתוך זה. למשל תלותיות, תלותיות באישורים של האחר, או מערכת יחסים שמבוססת על רגשות נחיתות (כמו המאמין השבור והרצוץ שכורע בפני הפסל העצום והעוצמתי והמושלם), או זה שכל שליליות מקרינה החוצה וזה יוצר אווירת נכאים מבאסת כי זה באמת מעצבן לשמוע אנשים שמתבכיינים כל היום כמה רע להם.
עכשיו "אהבה עצמית", מה זה אומר בדיוק? ברור שזה רעיון טוב להסיר את הרגשות השליליים (שנאה עצמית) כמו שכל רגש שלילי הוא בעייתי אבל ברמה החיובית לא ברור מה זה בדיוק אומר. זה בערך כמו שמחה. מה זה שמחה? תחושת אופוריה? מושג יותר מוחשי ויותר "בר־קיימא" הוא שלווה, איזון. כך גם כאן, אני לא חושב שאנחנו צריכים לקום בבוקר ולחשוב שאנחנו נורא יפים ומוצלחים ולחייך לעצמנו במראה. לא ברור במה זה עוזר, וגם ברור שזה לא תמיד כזה נכון. יש לנו חסרונות ומגרעות ומגבלות, שאנחנו צריכים להיות מודעים אליהם. עכשיו, חיבור אל "האני הפנימי", לאהוב את ה"עצמי" שלנו... סורי יותר מדי ערטילאי וניו-אייג'י בשבילי אני באמת פשוט לא כזה מבין מה זה אומר.
תרבות האהבה העצמית מלאה בהרבה בעיות, זה עיסוק בעצמי במקום באחרים, "קבלה עצמית" עד אין קץ במקום רגשות טבעיים ונחוצים כמו בושה (התכונה המבדילה בינינו לבין בהמה), "מגיע לי", ואדרבה אני חושב שכל שאנחנו אוהבים את עצמנו יותר, ככה קשה לנו לאהוב אחרים, כמו בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, העולם נהיה מרוכז יותר ויותר סביב עצמנו
תהילים לפרשת צו - פרה 
המטיילת בארץ
א-י
יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר
תהילים לרפואת כל הפצועים, שחרורם של כל השבויים והחטופים, הצלחת כוחות הביטחון
צא-ק, קיג-קיח, קכב-קלהמטיילת בארץ
א-יתות יער
קא- קיבהרמוניהאחרונה
קיט- קכא
מעניין אותי אם אצל כאלה שיוצאים הרבה זמןחדשה בזה
עם הרבה בחורים/ות זה פשוט שכל פעם ניסו פגישה אחת שתיים ופשוט לא התאים או שהיו הרבה פעמים שהיה סבבה והיתה התאמה אבל בשלב מסויים פשוט לא זרם וקצת היה תקוע.. השאלה אם זה נפוץ/מוכר שקשר יורד בגלל שזה מפסיק לזרום, או שזה לא קורה כ"כ? מרגיש לי שאצל כולם (חברות) הרבה פעמים יורד כי זה לא מתאים (וגם אצלי הורדתי/ הורידו אותי מחוסר התאמה) וכמעט לא קורה שיחסית מתקדמים ואז זה יורד כי לא זורם...
האמת שלי קרה לא פעם ולא פעמייםברגע קטן עזבתיך
לא יודע אם זה תקין או לא אבל מוכר
תגדירי מה זה זורם, ומה זה התאמה...לגיטימי?
אוקייחדשה בזה
התאמה זה כמו סגנון, לבוש, טאקט, מראה, השקפות וכו'.. הדברים הנפוצים שעליהם בד"כ מורידים.. זרימה- יותר נכון כשלא זורם זה למשל כשתקוע כזה, מרגישים שנגמרו הנושאי שיחה, יש מלא שתיקות, אבל אני מדברת על מצב שבו יש את ההתאמה הבסיסית ומבחינת נתונים, סגנון השקפה אופי וכו הכל סבבה, אבל מתישהו בדייט שלישי רביעי פשוט מפסיק לזרום/ מרגיש כאילו אין על מה לדבר..
אם אני מבין נכון את הבעיהמוקי_2020
את בעצם לא מבדילה מתי את נפגשת וזה לא זורם כי לא מתאים..
לבין מתי זה לא זורם, אבל זה כן מתאים..פשוט זז ״קשה״ קצת ?
לשם את מכוונת בערך ?
כי השאלה היא, האם יש לך נקודת יחוס.
האם נפגשת עם מישהו והכל הלך כמו שצריך והרגשת -רצון- להמשיך להפגש איתו שוב ושוב...
כי זה הדבר הכי חשוב -הרצון- הזה. כמו אנרגיה כזו (לא רוצה להגיע אלכוהול, אבל סוג של אופוריה כזו).
כשבן אדם קצת שותה, אז הכל זז חלק יותר, כן דיבר, לא דיבר, העיקר שאני ואתה עכשיו ביחד וטוב לי. כשיש את הרצון הזה. את האופוריה הזו,
אז הכל...גם זורם ויותר קליל. גם השתיקות בכלל לא מלחיצות כי מרגישים ש 2 הצדדים רוצים אחד את השני.
קשה לי להסביר למה אני מתכוון -בדיוק-.
אבל מה שכן, חשוב שלא תורידי אנשים כי ״לא היה על מה לדבר״. את יכולה לפספס כאן כאלה שיתאימו לך וגם ככה המצב לא פשוט באופן כללי.
אבל מה עושים במצב שנגמר נושא השיחה?סנדינה
תגידי לי אם את מזדההadvfb
זרימה - תנועה של התחדשות, סקרנות, תשוקה.
חד משמעיתחדשה בזה
שני שאלותadvfb
מה צריך להיות בבחור כדי שהוא יעורר בך העניינים הנ"ל?
מה צריך להיות בקשר עם בחור כדי שיתעוררו העניינים הנ"ל?
בעיקרון בינתיים 2 שיצאתי איתם וזה המשיך יותר מ3חדשה בזה
פגישות, בסופו של דבר הם הורידו..(אחד תירץ שאני לא מספיק אסרטיבית, אבל לדעתי זה כי פשוט היה תקוע בפגישה, ואחד שזה כבר ממש התקדם, דיברנו על לבוש והוא לא הצליח להבין ופשוט הוריד)
מה שאני באה לומר זה שתמיד כשזה לא התאים הורדתי אחרי דייט אחד או שניים כי ראיתי שבבסיס זה לא כזה מתאים.. אבל עם אלה שכן המשכתי הרגיש לי מבחינתי שאני כן מחכה לפגישות וכן סבבה בפגישה.. ומבחינתי היה להמשיך ובסו זה ירד מהכיוון שלהם..
אז אני יודעת שאם יש את הנתונים הבסיסיים שאני אומרת לשדכן למשל, גובה, מידות, השקפה וכו', ואני מרגישה שהשיחה לא תקועה זה בהחלט מעורר בי את הסקרנות ומה שציינת
אני חושב שאת מסתכלת על הסימפטום ולא על שורש הענייןadvfb
זה שהשיחה תקועה זה בגלל שהבחור או הקשר איתו לא מעניין אותך... והשאלה מה כן יכול לעניין אותך. בבקשה תתקני אותי אם אני טועה
אני לא יודעת, כי בגדול היו בחורים שהיו נראים ליחדשה בזה
ממש אחלה ואני מבחינתי רציתי שימשיך, אבל בכל זאת באיזשהו שלב פשוט חיפשנו נושאים לדבר עליהם (מה שנקרא שתיקות) יכול להיות שזה נורמאלי השתיקות האלה בכלל, וזה קורה לכל זוג כי אין ככ נושאים לדבר לפעמים.. כששאני מדברת על "תקוע" אני מדברת על הנושאי שיחה בפגישה שלפעמים ממש מחפשים על מה לדבר..
את צודקתadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ח באדר ב׳ תשפ"ד 23:46
יש גבול עד כמה אנשים שלא מכירים אחד את השני יכולים לזרום אחד עם השני על ההתחלה. אם זה רק בהתחלה זה לא אומר יותר מדי, לא לטוב ולא לרע..
אבל אם זה ממשיך זה אומר משהו, השאלה מה.. כל פעם משהו אחר
רוצה רגע לקחת אותך לתחום אחרלגיטימי?
אני מניחה שלמדת באולפנה, ושהיו לך בכיתה 30+ חברות, שכולן היו פחות או יותר באותו סגנון, השקפות די דומות.
השאלה שלי היא כזו:
נניח שהיה חוק באולפנה שלך, שלפיו בכל טיול בית ספרי - את משודכת לחברה מסוימת, ואתן ביחד כל הטיול - יושבות יחד באוטובוס, הולכות יחד במסלול, ישנות יחד בחדר.
מבין 30 בנות בכיתה, עם כמה מהן יכולת לזרום לאורך כל הטיול?
אני חושבת שמתוך 30 הייתי מסתדרת עם 27 אבל הייתיחדשה בזה
נהנית באמת רק עם 2 או 3
וואלה חזק
אבל עדיין יש הבדל עקרונילגיטימי?אחרונה
בכיתה, זה בנות שאת כבר מכירה אותם, יש לך איזשהו בסיס משותף, חוויות משותפות שחוויתן.
דייט זה סוג של סביבה מאולצת, שבה את נפגשת עם אדם זר.
זה גם מלחיץ, דבר שגורם לאנשים להשתבלל.
לכן אני חושבת שצריך לדאוג לשני דברים:
1. ליצור מרחב שנעים להיות בו, ומאפשר שיח והיכרות - האם המקום הפיזי שאת נפגשת עם אותו אחד שלא זורם, זה אותו מקום כל פעם? או אותו סוג מקום? לדוגמה, האם עשיתם דייט ספסל - או שאולי גם ניסתם להסתובב? איך אפשר ליצור נושאי שיחה מתוך המפגש?
2. לדבר על הקשר - לתווך את תחושת האין זרימה שלך, ולשמוע מה יש לו לומר על זה. אולי זה יאפשר לכם לעבור שלב של מבוכה שיאפשר זרימה יותר גדולה.
סה"כ יש בי אמונהadvfb
שאין כזה דבר שיבש בלי סיבה
אם קשר לא זורם אני מניח שיש סיבה ריגשית שקשורה לתקשורת או לתפיסות של אחד מהצדדים
לפעמים פשוט לא מוצאים את הסיבה, אך היא נראת לי תמיד קיימת. גם אם היא קשה להגדרה או לזיהוי.
נפוץ מאד כן אבל זה בדרכ בדייטים הממש ראשוניםכְּקֶדֶם
יותר נדיר שבפגישות מתקדמות זה על חוסר זרימה, זה בדרכ על סיבות אחרות
לי היו כמה פעמים שהפסקנו כי לא זרםארץ השוקולד
שמתם לב שזה ישב על משהו?advfb
לפעמיםארץ השוקולד
מה התחדש לכם השנה במגילה?לגיטימי?
חז"ל אומרים שאסתר המלכה ביקשה "כתבוני לדורות".
איפה המגילה פוגשת אותכם השנה, כאן ועכשיו, בדור שלנו?
הנה מה שחשבתי עליו:
המן מוזמן למשתה עם המלך והמלכה, ובדרך חזרה רואה את מרדכי ומתעצבן. הוא חוזר הביתה -
"וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ: וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְֹּׂאוֹ עַל הַשָֹּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ:"
ושאלתי את עצמי, למה המן צריך לספר לאוהביו ולאשתו כמה הוא מכובד ועשיר, כמה בנים יש לו, כמה הוא חשוב במלכות? מה, הם לא יודעים?
התשובה שעניתי לעצמי - אנחנו חיים סיפור, ואנחנו צריכים לבחור לעצמינו איזה סיפור אנחנו רוצים לספר. איך אנו ממסגרים את החיים שלנו. המן לוקח את העובדות שידועות לכולם, וממסגר את זה בצורה מסוימת (שבה מרדכי תקוע לו כמו אצבע בעין).
בהקשר הפוליטי, אפשר למסגר את המלחמה בסיפורים שונים, ולצערי רבים בעולם קונים גירסאות של הסיפור שגורמים להם להגיב ולהביע עמדה כלפי ישראל. אנחנו כיחידים צריכים לחשוב איך אנחנו מספרים את הסיפור כדי שיישמע בצד השני.
בהקשר של לנ"ו -
כשאני מציגה את עצמי - בכרטיס, לשדכן, בדייט - אני צריכה לחשוב איזה סיפור אני רוצה לספר על עצמי. מה חשוב לי שידעו - ולחשוב איך זה נראה ונתפס בצד השני. יש מילים מסוימות שנתפסות בקונטציות מסוימות ואולי עדיף להימנע מהם, ולהפך. לכן לדעתי צריך פחות לכתוב בסיסמאות, אלא לפרט למה הכוונה שלך, כי יש דברים שכל אחד מאיתנו מפרש אחרת. (זכורים לי שרשורים על מה הכוונה במילים "עדין" ו"רגיש").
זה גם מתחבר לי ל"מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ" - לכל קהל להתאים את המסר לשפה שהוא מבין אותה. שזה חשוב בזוגיות - צריך למצוא דרך לדבר בשפה משותפת, לוודא שהשני מבין את מה שרציתי לומר ולא משהו שלא רציתי לומר.
אשמח לשמוע מכם...
פורים שמח!
אמן כתבת מדהיםהוד444
תודה לך פורים שמח
תודה!לגיטימי?
מענייןארץ השוקולד
השנה שמתי לב כמה ממש לא נראה שמרדכי ואסתר היו קשורים ליהדותם עד הסיפור עם המן ועם אסתר עד הנזיפה ממרדכי.
תראו איך המן יודע שהוא יהודי,
מה מפריע לאסתר כשהעיר שושן נבוכה.
ובכל זאת הם התעוררו והצליחו לדאוג לעמנו בסוף,
גם לקום מאוחר עוזר
מרדכי מוצג כ"איש יהודי"לגיטימי?
אני חושבת שלא לגמרי הבנתי אותך.
איך היית מצפה שאדם יוצג בטקסט כקשור ליהדותו? יש לך דוגמא אחרת למישהו כזה?
וגם נראה שאסתר לא מודעת לזה שהעיר שושן נבוכה, היא מופתעת מזה שמרדכי לובש שק ואפר ואז שולחת לברר.
ולגבי המשפט האחרון:
עוזר לך,
או עוזר לכלל?
הוא מוצג לנו כאיש יהודי, לא בהכרח למשתתפים דאזארץ השוקולד
1. ראיות שהוא כנראה לא נתפס כיהודי בזמן אמת:
א. מרדכי זה דומה לשם "מרדוך", אחד מאלילי בבל.
באופן דומה, אסתר משורש "אשתהר" שזו אלה פרסית, גם שם במובהק אלילי.
תחשבו על מישהו שקוראים לו ישו ולבתו המאומצת מריה, לא בדיוק מצלצל יהודי...
(ושמות אליליים אז זה כנראה אפילו פחות יהודי משמות של דמויות חשובות בנצרות)
ב. מרדכי מגיע לבדוק מה קורה עם אסתר כל יום, ובכל זאת אנשים לא יודעים מה העם של אסתר, אם היה ברור לאנשים מה העם של מרדכי אז איך הם לא ידעו מה העם של אסתר?
ג. המן לא יודע מה העם של מרדכי, כתוב במפורש שהגידו לו את עם מרדכי.
אם זה היה ברור לכולם אז לא היה צריך לומר לו.
שניהם שרים בשושן, ברור שמבררים רקע על האחרים כדי להתמודד מולם.
2. אסתר לא שולחת לברר מה קורה עם מרדכי, היא שולחת לו בגדים במקום בגדי האבל, רק אחרי שהוא מסרב היא שולחת בשנית לברר מה מפריע לו.
גם אחרי זה, מרדכי מבקש ממנה לפנות לאחשורוש והיא מסרבת, אחרי שהוא מאיים עליה ואומר שאם היא לא תעזור, לעם יהיה בסדר אבל לה לא, אז היא מסכימה.
3. ברור שעוזר לכלל, פורים הוא חג לאומי, אין שום היבט פרטי בו. אבל אם רוצים ללמוד לפרט, אפשר כי ללמוד תמיד אפשר.
הבנתי עכשיו, תודה על הפירוטלגיטימי?
התכוונתי בשאלה האחרונה לדברים מפורסמים של הרב סולובייצ'יק - "מי יודע אם לעת כזאת.." -
שאדם נולד בהווה מסוים, בתקופה מסוימת - ויש לו שליחות מסוימת דווקא בתקופה הזו.
ויכול להיום שאם תקום מאוחר, אתה תפספס את השליחות הזאת. יש לנו בחירה חופשית, ואנחנו יכולים לבחור לטעות, לשגות, לחטוא, לפספס.
יש תוכנית אלוקית, אבל איזה חלק יהיה לנו בתוכה - זה תלוי בנו.
בשמחהארץ השוקולד
אני הקשבתי למגילה בבית הכנסת ולא לדרשה של הרב סולובייצ'יק
ממילא, חשבתי בהיבט המגילה
דברים יפים אבל לא להם כיוונתי
עלה בי הרהור נוסףלגיטימי?
אסתר מספרת למלך בשם מרדכי על בגתן ותרש, וזה קורה לפני עליית המן.
בפרק ו' כשנודדת שנת המלך, קוראים לפניו שמרדכי אמר לו על בגתן ותרש, והוא שואל מה נעשה למרדכי, והנערים אומרים שכלום. ואז המן בחצר, והשיח בין אחשוורוש להמן - ואז אחשוורוש אומר לו לעשות כן "למרדכי היהודי" - לפי מה שמופיע בפסוקים עד כה, התואר יהודי לא היה מוצמד מטעם אחשוורוש למרדכי.
אז אולי כן ידעו כולם שהוא יהודי?
והחידוש של אסתר מאוחר יותר, שהיא אומרת "מה הוא לה".
זה אחרי שסיפרו להמן שמרדכי יהודיארץ השוקולדאחרונה
ובדיון בין המן לאחשורוש עליו זה כבר אירוע
מממ מעניין אהבתי.כְּקֶדֶם
אבל אני תופס את זה בצורה קצת שונה. אני חושב שמה שהמגילה מראה זה שהמן היה מפוצץ גאווה וממש חיי בסרט. התיאור הכי מדויק לזה"ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני?" הוא מסוג האנשים האלה שכל הזמן מסתכלים מאחורי הגב ומצפים לראות איך נותנים להם כבוד וכו בגלל זה הם כל הזמן מספרים ומציגים את עצמם . אני חושב שהדרך הנכונה היא לא לספר אלא פשוט להופיע את הסיפור שלך בצורה כזאת שלא ככ נשאר מה לספר. פשוט - להיות. נראלי שזה גם נפקא מינה לעם ישראל ככלל. נראה שכרגע אנחנו כל הזמן מנסים לתרץ את עצמנו ולספר את הסיפור שלנו בין אם זה מהשיר באורווזיון ועד סרטונים מאוירים ביוטיוב. וזה לא ממש עוזר לנו.. אלא דווקא התוצאה ההפוכה. אנחנו אמורים להיות עם בדד ישכון ובגוים לא יתחשב .
אנחנו לא אמורים לספר על עצמנו. אנחנו אמורים להקרין את ההוויה שלנו על העולם. עם זה יצרתי לי תהילתי יספרו. אנחנו ההופעה של השם בעולם וזה הדבר היחיד שאנחנו אמורים לספר. אגב אני מכיר מדרש על העניין הזה שכאן יספרו זה בבחינת אבן ספיר. שהיא מבריקה . בעצם זה כמו השתקפות.
נראלי שדיי הרחקתי לכת והרסתי את הקו שלך... מתנצל אם זה יצא ככה זה סתם הדעה שלי ויכול מאד שזה לא נכון
אשמח למקור על המדרש לגבי "ספיר" תומ"ר וסליחהנפש חיה.
מהפותחת
זוהר חדש כי תשא עה עמוד אכְּקֶדֶם
באמת הקריאה שלי היא אחרתלגיטימי?
דבר ראשון, לעניין הסיפור:
חשבתי על זה עוד היום בעקבות איזשהו ד"ת ששמעתי היום, שגם התורה בוחרת לספר לנו סיפורים בצורה מסוימת ולא אחרת. אנחנו לומדים תורה לפי כללים מסוימים, כמו אין מוקדם ומאוחר בתורה - כי התורה בוחרת לספר לנו את הסיפור בצורה מסוימת ולא בצורה כרונולוגית.
סיפור זה לא בהכרח להאדרת העצמי, עצם הוויתנו המקרינה היא סוג של סיפור, גם לפי פירושך.
אבל דבר שני, לגבי עם לבדד - לפי הרב זקס (שמתבסס על הגמרא) - זה קללה, לא ברכה.
מצטטת כאן דברים שכתב בספר "בלשון עתיד", עמ' 104-106:
ההקשר הוא דיון בעקבות ועידה באו"ם שהחליטה החלטות נגד ישראל בשנת 2001 בסעודת חג שבועות.
"עתה הצטרף לשיחה חברנו הדיפלומט הישראלי, אדם דתי. הוא התכוון מן הסתם רק להקל מעט את הקדרות שהדברים נסכו עלינו. "כך היה תמיד", אמר, וציטט את הפסוק הידוע מברכת בלעם "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". נועדנו להיות מבודדים. כוונתו הייתה לנחמנו, אך במוחי כמו התפוצץ הבזק אדיר של אור. "למה ברור לך כל כך שבלעם אמר את זה כברכה?", שאלתי מיניה וביה. "אולי הוא התכוון לקללה?".
חשבו רגע, המשכתי, איפה עוד כתוב "בדד" בתנ"ך. המצורע נדרש לשבת בדד: "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו". הנביא ישעיהו מדבר בנבואת פורענות על "עיר בצורה בדד, נוה משולח ונעזב כמדבר". והמפורסמת ביותר היא פתיחתה של מגילת החורבן, מגילת איכה, "איכה ישבה בדד". המילה הזאת תמיד שלילית, למעט כאשר היא מתייחסת לאלוהים, "ה' בדד ינחנו" - שהרי הוא האל היחיד. הביטוי "עם לבדד ישכון" דומה לתיאור יהודים בפי הסוציולוג מקס ובר כ"עם מנודה".
ועוד: הופעתו הראשונה של צירוף המילים "לא טוב" בתורה היא בפסוק "לא טוב היות האדם לבדו". הופעתו השניה בדברי יתרו למשה, כשראה שהוא שופט את העם לבדו, "לא טוב הדבר אשר אתה עושה". בדידות, יחידיות, לבדיות - אלו אינן ברכות ביהדות. (...)
זכרו גם, הוספתי, מיהו שאמר "עם לבדד ישכון". הנביא האלילי בלעם, אשר לפי המסופר בתורה היה אויבו של עם ישראל. מלכתחילה שכר אותו בלק לקלל את בני ישראל, ומשסיכל ה' את עצתו ושם בפיו דברי ברכה הוא ניסה שנית להרע לבני ישראל, הפעם בהצלחה, כאשר שכנע נשים מואביות ומדייניות לפתות את בני ישראל לזנות ולעבודה זרה - מעשה שהוביל למות 24 אלף מהם במגפה. בתלמוד מובאים דברי רבי יונתן, "טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע". במקום אחר בתלמוד אומר רבי אבא בר כהנא שכל ברכותיו של בלעם "חזרו לקללה", כלומר הפכו לבסוף לקללות, לבד מיוצאת דופן אחת, ברכת "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל". כלומר, לפחות לדעתו, "עם לבדד ישכון" התגלגל אף הוא להיות קללה. חכמים סברו שבלעם בירך את העם בלשון מעורפלת המאפשרת לברכה להתפרש גם לקללה.
הבנתי שאני נסחף, הרי זאת סעודת חג ולא דיבייט, אבל הדברים בערו בי. המשכתי איפוא והזכרתי את התופעה הפסיכולוגית הקרויה נבואה המגשימה את עצמה. יש ראיות מדעיות רבות לכך שאנשים מתאימים את התנהגותם לדימוי שיש להם לגבי עצמם. תלמידים שנאמר להם שהם מחוננים מצליחים יותר בבחינות; ואילו תלמידים שגרמו להם להאמין שהם גרועים, נכשלים. התפיסה משפיעה על הביצוע. גם בתורה יש דוגמאות לכך. עשרה מן המרגלים שמשה שלח לתור את הארץ חזרו ואמרו: לא נוכל לכבוש אותה; הערים בצורות ותושביהן ענקים. והם הוסיפו, "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעינהם". המרגלים הצליחו לייאש את העם, העם רגן והתאונן, וכעונש כל בני הדור ההוא - לבד משני מרגלים שהציגו דעת מיעוט, יהושע וכלב - נידונו למות במדבר. אם אתם מאמינים שתפסידו, באמת תפסידו.
זוהי, חתמתי, הסכנה המתמדת האורבת ליהודים. אם נגדיר את עצמינו געם השוכן לבדד, זה יהיה גורלינו. נשכנע את עצמינו שאין לנו ידידים, שאנו מבודדים, שלא מבינים אותנו, שהעולם כולו נגדינו. את הניסיונות להסביר את עצמנו נעשה בלב חצוי. הציפיות למצוא בעלי ברית יהיו נמוכות. לא נשקיע את המאמצים שאחרים משקיעים להשמיע את קולם ביציע-הקהל של העולם, כי בליבנו פנימה נהיה משוכנעים שאין טעם במאמצים. כבר החלטנו שזה הגורל היהודי ושהוא אינו יכול להשתנות. שכך היה תמיד וכך יהיה תמיד.
ליהודים יש אובים - אמרתי באדים אחרונים של להט - אבל גם חברים; ואם נתאמץ יותר, יהיו לנו עוד."
יפה תודהניצן*
אהבתי את הכיוון שלקחתי את זה לא חשבתי על זה ככה..
גם קפץ לי הקטע הזה השנה על כך שהוא מרחיב לספר.. לקחתי את זה למקום שאדם מחפש כבוד כמה הוא מרחיב את הדיבור על עצמו וכמה מאמץ וכמה בעצם הוא זקוק מהסביבה לאישור אז הוא מספר עוד ועוד.. ומרדכי לא מרבה לדבר, ואיך רק במעשה קטן הוא מפעיל כ''כ את המן...
בעצם זה גם דרך לספר על עצמך..
השנה חשבתי על המילים של אסתר -אבדתי, אבדתי -
על ההסכמה ללכת לאיבוד, להיות נאבדת, ואולי להיות להיות בשחרור מהשכל, מהדעת, (כמו בשכרות בעצם?) להיות בהיסח הדעת..
וכשיש היסח הדעת תוכל לבוא המציאה..
גם לי המילים האלה היו מאוד עוצמתיות השנהלגיטימי?
כמה סיפורים שמענו על אנשים שבמודעות הלכו לכאשר אבדתי אבדתי - ונאבדו כפשוטו.
אני חושבת שלא צריך להציג את זה כשחרור מהשכל, אלא לספר את זה מהצד השני - התחברות לנצח (מלשון עד עולם, לא מלשון ניצחון).
תודה על הפירוש הנוסףניצן*
אך עדיין אוחזת בדעתי על עניין היסח הדעת וכו'..
מקבלת כמובן שזה לוקח כל אחד לכיוון שמתאים לו
יותר התחברתיהפי
קיוויתי שגם לנו התהפך הכל לטובה
והכל יסתדר
בעז"ה בקרוב
אמן!לגיטימי?
תודה!advfb
התחברתי מאוד לעניין הזה של הסיפור. הסיפור הוא קודם כל הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו. מתוך כך גם הסיפור שאנחנו מספרים בכרטיס ובפגישות... גם בפגישות הראשוניות וגם בפגישות שלאחר מכן מספרים ובונים סיפור וכדאי להיות להיות רגישים לזה
לדעתי זה גם ממשיך אח"כלגיטימי?
גם לילדים שלנו אנחנו נספר בעז"ה סיפור מסוים, וגם לנכדים.
ואנחנו צריכים להבין איזה סיפור אנחנו רוצים לספר.
נגיד, בתחילת המלחמה הייתי די משותקת (וגם לזה צריך לתת זמן), ואז שאלתי את עצמי איזה חלק אני רוצה לקחת במשבר הזה שעמ"י עובר, ומתוך כך מצאתי לעצמי דברים מסוימים שבונים את 'סיפור המלחמה' שלי, שכמובן שזור בתוך הסיפור של כל עמ"י. ברור שלכל אחד מאיתנו יש סיפור אחר, אבל אני שמחה שהסיפור שלי לא נגמר בזה שהסתגרתי חודשים בבית בלי לצאת מהמיטה.
בודאי, מעולה שהוספת!advfb
על הבגדים והלבושמאותרת
שמעתי שיעור שדיבר על הבגדים במגילה (ובהקשר הרחב - גן עדן, יוסף וכו'), וזה גרם לי לחשוב על אסתר. היא שומעת שמרדכי לובש שק ואפר, מבררת למה, ובעקבות הבקשה של מרדכי היא הופכת להיות פעילה - יוזמת צום של שלושה ימים, שבסופם היא לובשת מלכות והולכת להזמין את המלך והמן למשתה.
אסתר בשלב הזה נדרשת להיות שחקנית. מבפנים היא עדיין לובשת שק ואפר, אבל כלפי חוץ - היא במלכות. וזה קצת מה שאני מרגישה השנה. אנחנו מתחפשים, שאויבינו יראו שהם לא הצליחו להשבית לנו את השמחה - אבל כלפי פנים, אני לפחות עדיין בשק ואפר.
(ויש בזה גם מימד נוסף - היא אסתר כלפי חוץ, אבל בפנים - היא הדסה. אמנם לא בגדים, אבל כן סוג של התחפשות).
וגם בהקשר הזוגי, אני מרגישה שלפעמים בקשרים אנחנו נשארים בתחפושת החיצונית שלנו, בשיפוטיות, בסטיגמטיות - ולא רואים את מה שקורה בפנים...
באמת שמעתי שמדברים הרבה על המתח הזהלגיטימי?
של לחגוג שמחה בראש חוצות, כאשר אנשים רבים כ"כ עדיין נמצאים בכאב יומיומי.
שמעתי קולות שאומרים דווקא לשמוח הרבה יותר, ואחרים שקראו לצמצם בחגיגות...
אני חושב שהדיבור הזה הוא מוזר ולא לגיטימיחצילים
אחרי פורים זה גם אפשרי?חצילים
אני ממש מופתע מעצמי שלא שמתי לב לזה כי אני ממש אדם ששם לב לדברים הקטנים
אבל אשכרה לא כתוב שהרגו את ושתי
יש מצב שהיא חיה עד היום
היה שנה שגם שמתי לב לזה וחשבתיארץ השוקולד
שאולי ההצעה של ממוכן היא לשכתב את ההיסטוריה בעיקר, במקום שיאמרו שושתי אמרה לו לא, הוא אסר עליה לבוא
וואלה מעניין ממשחצילים
יש פרשניםהפי
שכתובים שהיא מתה וחלק כותבים שהיא התאבדה חלק כותבים שהיא הפכה להיות שפחה של מישהו
ואומרים שאסור לרחם עליה כי היא התעללה בנשות ישראל והעבידה אותם בצורה בלתי ראויה בכלל מבחינת בגדים
מגניב ממשחצילים
הפי נכון זה מפתיע שלא שמתי לב לזה עד היום
כל פעם לומדים דברים חדשיםהפי
זה העולם
ואני בדיוק תהיתיkaparalay
מה עם זרש
ימח שמהחצילים
זה ר
וואו אהבתי!!אני:))))
יש לך הרבה עומק וזה ניכר בכתיבה שלך!
תודה!לגיטימי?
הכפילות במגילהadvfb
יש שלושה פסוקים במגילה שמופיעה בהם כפילות מסויימת בלשון של האומר אותם,
יש שלושה שהם ממש בולטים -
"ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה"
"ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן"
"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם"
מה שמלווה את המנגינה של שלושת הפסוקים הנ"ל עקב הכפילות היא נראת לי שהעניין הראשון מכוון על הרובד השטחי, הראשוני ("מה זה", "מי הוא זה", "מה ראו על ככה" והעניין השני שנכפל מדבר על העומק של העניין ("ועל מה זה", "ואי זה הוא", "ומה הגיע אליהם")
והפסוק האחרון הכי מתחדד לי. בסוף לימים האלה יש שם - פורים. השם מבטא את המהות של המגילה. יש כפילות בחיים כמו שיש כפילות במגילה. הכפילות שהיתה מרכזית בסיפור המגילה זהו גורל היהודים. על פי הגורל של המן אז היו צריכים להשמד להרוג ולאבד לפי הגורל של הקב"ה שקרה ישתבח שמו, הגורל שהם הורגים בשונאיהם וש"נפל פחד היהודים עליהם".
מאוד מתקשר ללנ"ו העניין הזה. זה מסע, שיכול גם להיות ארוך ולהרגיש ארוך. ללא יעד מוגדר וללא בטחון בלדעת מה ילד יום. עם הרבה תקווה וצפייה ותפילות. צריך לראות את העומק של הדברים. "ומה ראו על ככה, ומה הגיע אליהם". להבין שיש פה משהו מעבר ונזכה במהרה לקיום הפסוק הזה גם בהקשר הזה ובכל הישועות הנצרכות בתקופה זו.
יפה, זה מסביר למה החג הוא פורים ולא פורלגיטימי?
יש לרב סולובייצ'יק דרשה שנקראת "כפל הפנים של פורים", שבו הוא טוען שיש שני צדדים לפורים - צד אחד של שמחה, שבח והודאה לקב"ה, וצד שני של תענית, של ייאוש, של זעקה לה'.
מחלה כרונית.Dor1234
היי,
אשמח לשאול שאלה, הייתם\ן פוסלים\ות על מחלה כרונית(פיזית, שייתכן שאפילו תעבור) שלא משפיעה בכלל על התפקוד או על הגנטיקה?
כלומר, יש צורך לקחת תרופות, אבל בזה זה נגמר, מתנהל לחלוטין רגיל ולא מוגבל בשום דבר.
מטבע הדברים תקבל תשובות מגוונותברוקולי
כי זה תלוי במה, במי , באיך וכו'..
תזכור שהאחת שלך
מחכה לך ותקבל אותך כמו שאתה
ברור לי שזה מכוונה טובה.Dor1234
ברור לי שהתגובה נכתבה ממקום טוב ורצון לחבק, ולכן מרשה לעצמי לכתוב את התגובה הבאה ומקווה שיקחו אותה - לא רק את, למקום חיובי.
תגובות כאלו, בלשון המעטה, שמות את השואל במקום המתמסכן וככזה שבא לבקש רחמים. רוב רובם של האנשים לא אוהבים את הפוזיציה הזאת, ולכן, גם אם הכוונה טובה, לא חושב שזה הצעד הכי חכם להעמיד את השואל בעמדה כזו. ב"ה, אני במקום מאוד שלם עם עצמי, זה לא מוריד ממני שום דבר והכל טוב. יכול לדבר בשם עצמי אבל מניח שאני מדבר בשם עוד רבים, אם שאלו שאלה - תענו על השאלה. ליטופים וכו'? אסון. בכל תחום. גורם ללא מעט אנשים או להרגיש שמרחמים עליהם ולא לשאול יותר או להיתקע במקום ולא להבין היכן הם נמצאים.
מצטער אם יצא תוקפני, זה נשמע שזה ממקום חיובי, ואת נשמעת אדם מקסים - הייתי שמח להאיר לך את הנק' הזו.
טוב שכתבתברוקולי
אני חייבת להגיד לך שהתגובה שלי נכתבה ממקום אמפתי אבל ממש לא מרחמים.
אשאל ככה-
מה זה יעזור לך אם תשמע תשובות של אחרים בכן ולא?
הרי התשובה האמיתית היא כל מקרה לגופו.
תסכים איתי שלא דומה מחלה כרונית אחת לשנייה
לא דומה מחלה כרונית מאוזנת למחלה כרונית לא מאוזנת
לא דומה מחלה כרונית שמשפיעה באופן ידוע ו/או ישיר על פוריות
לא דומה מחלה עם השפעה גנטית מובהקת ללא..
וכן הלאה..
ואם ציפית לקבל תשובה ספציפית לסיפור שאותו הצגת
אני מתנצלת.
מצטרפת. כשאני מסתכלת סביב, אני רואהלגיטימי?
אנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות מסביבי שהתחתנו, וגם עם שלל מצבים אחרים - כולל דברים גנטיים, כולים דברים שמשפיעים על התפקוד.
אני לא רואה שדווקא אלו שנשארו רווקים סובלים ממצב מסוים (כמובן שייתכן שלחלקם יש ואני לא יודעת מזה.).
גם בלי מצב רפואי מיוחד ידוע, אנשים אומרים לא על סמך דברים רבים, כמו -
מוצא, גובה, גיל, שם, מקצוע, מקום מגורים, מראה וכן הלאה.
אני מסכימה עם ברוקולי - האם משנה באמת מה האנשים פה יענו לך?
כלומר, אם היית שואל כאן (נניח) האם להגיע לדייט עם חולצה מכופתרת או חולצת פולו, היית מקבל תשובות שונות (שתלויות גם בסגנון האישי של כל מגיב), ולפיהם בוחר איך לנהוג. אבל כאן, זה משהו שלא תלוי בך, אין לך מה לשנות, אז מה זה משנה?
אבל כן אכתוב משהו אישי - כשהציעו לי לצאת עם מישהו שיש לו מוגבלות פיזית, קודם כל השדכן תיאר לי אותו כמו שהיה מתאר כל אחד אחר לשידוך, ושאל אותי מה דעתי, ואמרתי שזה נשמע בכיוון. ואז הוסיף וסיפר על המוגבלות, ושאל אם זה מפריע לי. אז הלכתי לברר מה זה אומר בדיוק, התייעצתי עם איש מקצוע, ולפי זה קיבלתי החלטה.
למחלהאדם פרו+
הייתי מתייחס באופן דומה לשעבוד נוסף, כגון עבודה.
אפילו אם זה מעבר לנטילת כדור, כגון אפילפסיה.
הייתי שואל את עצמי.
הבן אדם הזה בעצם לא יהיה איתך
בזמן הזה, לדוגמה חצי שעה בשבוע.
כי הוא עסוק בעצמו ובטיפול בבעייתו הרפואית
האם הייתי לוקח אותו,
כשאני יודע שהוא חצי שעה בשבוע.
באותו זמן, לא יהיה פנוי וזמין בשבילי.
כלומר, ממילא הוא לא זמין בשבילי, כשהוא בשעת העבודה.
אבל כאן זה כאילו עוד עבודה שהוא עושה גם מהבית.
אז כל אחד יעשה את השיקול
לפי עניינו, ולפי כמות השעבוד אם כן, כן, לא לא.
(במאמר מוסגר, יש כאלה שיהיה מכורים גם לעניינים נוספים, כגון: סיגריות, איפור, שתיית בירה, משחק בקנדי-קראש.. אולי משחק מחשב או בכל התמכרות.
או בדברים חיוביים כגון: בילדיהם ממערכות נישואין קודמת,מחוייבות ללימוד תורה בבית מדרש.)
בפועל בדר"כ בן הזוג לא יהיה בזמינות מלאה 24/6
וכל אחד ממילא עושה את השיקול הזה
לאכְּקֶדֶם
יש לי סיפור שמלווה אותיconet
בת דודה שלי ספרה פעם שהיא יצאה עם בחור אקדמאי ד"ר למשהו
משפחה מוצלחת כנראה...
היה דייט נחמד, וכשהם הגיעו לרכב שלה הוא קלט תו נכה על הרכב
והוא שאל על זה, וכשקיבל את התשובה שזה בגלל אח קטן
זו הייתה הסיבה לסיום הקשר
אז יש גם מקרים הזוים וקיצוניים
אוקי ומה לדעתך הסיבה שהוא חתך ?מוקי_2020
לפי ההיגיון -שלו-.
אז יש לה אח נכה ו...מה זה אומר ?
אני באמת מנסה להבין.
שהיא לא עומדת בסטנדרטים של תורת הגזעפשוט אני..
אבל האח של נכה, לא היא.מוקי_2020
אז אתה אומר שבגלל שהאח נכה,
הוא חושש לצאצאים נכים ?
אני באמת רוצה להבין.
כןפשוט אני..
או שמבחינתו עצם זה שיש לה אח נכה, אפילו אם זה לא גנטי כמו למשל תאונת דרכים, מעיד על כך שהיא לא מספיק טובה עבורו.
או במילים אחרות:
תורת הגזע
את הצאצאים עוד אני יכול ״להבין״ את ההיגיוןמוקי_2020
את הקטע של תאונת הדרכים, ממש לא. זה כבר הזוי מדי, גם בתור תאוריה.
אבל מה שכן, תמיד לומדים דברים חדשים. יש המון דברים שעד שלא שומע אותם או קורא להם, לא היה לך מושג שהם קיימים.
למשל, אני עד לפני כמה שנים,
לא חשבתי -בכלל- על האפשרות שיש אנשים שמתחתנים -בעיקר- כדי לצאת מהבית.
מזעזעעעענכְּקֶדֶם
בגדול חד משמעית לאברגע קטן עזבתיך
בכללי מחלה כרונית לא אמורה לעבור, אפשר לאזן,חדשה בזה
ולמנוע התלקחויות.. זה ממש תלוי בסוג המחלה.. (אם זו הייתי אני שצריכה להחליט) אם אין גורם גנטי, וסה"כ המחלה לא תופסת חלק משמעותי בחיי היום יום, בעיני אין שום סיבה להוריד.. אתה יכול לברר על המחלה הזאת קצת, לדעת עליה יותר, וזה אולי יעזור לך להבין מה זה אומר, ועד כמה זה משמעותי
לי למשל יש אטופיק דרמטיטיס- אסתמה של העור בעברית, זה כרוני, אבל העניין הוא שיש כ"כ הרבה דרגות חומרה, ותקופות שבהן זה מתלקח, וטריגרים להתפרצות, ואזורים של התפשטות ששונים מאדם לאדם.. אצלי ברוך ה' זה ממש ממש בקטנה, ואני יודעת שאם אני אומרת את זה בדייט הבחור רוב הסיכויים קצת ירתע מזה.. אפילו שזה ביום יום לא גורם לי לשום דבר מעבר ללשים קרם ידיים כל ערב...
בקיצור, זה ממש תלוי מה המצב וכו
לאהפי
מסיבה פשוטה יצא לי לשדך ולכל אחד יש משהו ! או יקבל משהו..
אחד בלב
אחד חרדה (יש מיליון תסמינים ורמות , לא הכל נשימה )
אחד כאב רגל כרוני
אחד כאב בטן כרוני
אחד לקטוז
אטופיק
והשני אסתמה
אחת
אחד עור
אחד אלגריה
אחד קשב וריכוז
בקיצור תנוח דעתך
ולכולם יש בזמנים הקשים את אותה שאלה מי תרצה אותי?.. להגיד?
אז צר לי להגיד אף אחד לא מיוחד
לכל אחד יש את ההתמודדות שלו ולמי שאין עוד יתמודד..
ירצו והכל בסדר
בטח עכשיו שהמצב במדינה רגיש ובהחלט אנשים יסבלו מהמצב עכשיו גם בעתיד ..
צודקת ממש. אחותי חודש אחרי החתונה אובחנה כצליאקית.חדשה בזה
וזה עוד קשוח כל החיים לדאוג שיהיה אוכל מתאים, וזה גם גנטי וכו וכו.. נו ו? הם חיים ושמחים ברוך ה', וגם זה שאיבחנו לה את זה חודש אח"כ זה רק מראה כמה שום דבר לא בידיים שלנו, ודברים גרועים וקשים פי אלף יכולים להגיע תוך רגע.. אף אחד לא ערב לך שמחר בבוקר תקומי בריאה (בע"ה כן אבל כלום לא שלנו)
זה נסיון חיים מלמד אותךהפי
שדי עם הבולשיט תחיה את החיים בלי לשפוט אף אחד .. וזהו
לא מפחיד אותי היום כמעט שום דבר ..
העיקר שהאדם יהיה חזק ויתמודד ויעריך את עצמו ויאללה באלגן (:
בתור מישהו עם כמה מחלות כרוניותאחו
שבהחלט משפיעות על התפקוד ועל הגנטיקה...
התשובה היא לא
הייתי מבררת היטב על המחלה לא רק מפי המדוייטרשרשרש
מבקשת אפילו מס' של הרופא האישי שלו לשמוע ממנו על חומרת המחלה ועל הסיכונים.
ואז מחליטה כשכל המידע לפני.
אם זה לא משפיע על התפקוד ואין סיכונים משמעותיים אז יש מצב שכן
לא תמידהפי
מה שכתוב באינטרנט חופף למבחן התוצאה
לדבר עם הרופא זה רק בשלבים מתקדמים יותר
ולא לעניין לפני
מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך...
נראלך שכל דייט שהבחור יצא הבחורה תדבר עם הרופא לפני .. ואם לא ילך?
מיותר סתם שם עליו סטיגמה מיותרת
את יודעת לפני חודש רופאה דרמטית אמרה לאחותי משהו שלא יעבור לה בחיים ..
מי מספר לה ? שעבר לה אחרי חודש וחצי? 
קיצר .. יש מלא רופאים מלא דעות
כל עוד זה לא משהו רציני שמשפיע על השני ..
אין עניין לדוש לפני ולעשות מנמלה פיל
תלוי באיזו מחלה מדובר כנראהרשרשרש
קח בחשבון שהוא מדבר על מחלה שידוע עליה לפני תחילת הקשר, אז הסקתי שזו מחלה משמעותית ולא נחירות בלילה..
זה לא קשורהפיאחרונה
גם מחלה שידע לפני הקשר יכולה להיות רק פוגעת באיכות החיים ולא משפיעה על הצד השני
למההפי
שאני אומרת לא באלי
בנים מתבלבלים?
או שהם שותקים או שהם נחמדים בהגזמה
מה עם האופציה שבאמת לא באלי?
נניח רוצה נלך ליקב?
לא באלי ..
לא צריך להתרחש משהו חוץ מלא באלי
נראלי שזה ביטוי שקצת מבטא היסגרותאני77
כשאתה מרגיש שמישהו נסגר בפניך, אז או שאתה שותק או שאתה מנסה לרצות אותו.
(אני לא אומר כאן "לרצות" במובן השלילי. במובן חיובי של לנסות לתת אווירה טובה ולעודד אותו להיפתח שוב.)
לפעמים זה באמתהפיאחרונה
ביטוי שאני אומרת שאני נסגרת
אני מתחילה להבין את הסיבוך
כי זו תגובה לא מאפשרתחדשכאן
אז מה כן? תציעי
למה? תסבירי. לא בשביל דיון. בשביל הסבר.
בלי הדברים האלה קשה לא להרגיש תחושה של נפנוף. זה לא מאפשר לתקשר בעניין.
וברור שכשהתקשורת טובה יותר, זה לא יוצא ככה וזהו.
כן רעיון יפההפי
להציע מה כן ..
לפעמים גם אין לי רעיון מה כן
ומשום מה מרגיש לי שמופתעים ממני שלא באלי..
לגבי זה
וברור שכשהתקשורת טובה יותר, זה לא יוצא ככה וזהו.
לא יודעת ..
גם עם בעלי לעתיד שיחיה יהיו לפעמים פערים בתקשורת וזה אולי חלק מהתקשורת הנקבית זכרית .
כל עוד זה בגדר המאוזן ולא מתיש .
ברורחדשכאן
אני מתכוון וזה לא יגמר רק בלא באלי וזהו
ואמרתי, לא רק להגיד מה כן. לפעמים גם להסביר למה לא עוזר
אליה בן סיגלית (כהן) 27הפי
תהילים קיט - אות א
{א} אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה: {ב} אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ: {ג} אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ: {ד} אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד: {ה} אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ: {ו} אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ: {ז} אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: {ח} אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
תהילים קיט - אות ל
(פ) {פט} לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: {צ} לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: {צא} לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ: {צב} לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: {צג} לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: {צד} לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: {צה} לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן: {צו} לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:
תהילים קיט - אות י
(פ) {עג} יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: {עד} יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: {עה} יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: {עו} יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: {עז} יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: {עח} יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: {עט} יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: {פ} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ
תהילים קיט - אות ה
(פ) {לג} הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב: {לד} הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב: {לה} הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי: {לו} הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע: {לז} הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי: {לח} הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ: {לט} הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים: {מ} הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי:
לרפואת אליה בן סיגלית לרפואת הגוף הנפש לשמירה ולחוסן פנימי.
הצלחה ואהבה שיחזור בשלום למשפחתו הגרעינית.
מקפיצההפי
קראתיחדשכאןאחרונה
בנוגע לרעיון שמוקי העלה כאן בפורום בעבראדם פרו+
כאן
מה שמוזר לי. - לקראת נישואין וזוגיות
אז בתכלס אין דברים כאלה.
כי יהיו כאלה שישתמשו בזה לרעה.
ויזיקו אחד לשני בתלונות סרק.
אא"כ יש שם בית דין.
שבודק כל פניה, ורואה שהכל מגובה בהקלטות
אבל אז אנשים יודעים שכל מה שהם יאמרו לדייט
באחד בלילה, יכול להיות מוקלט.
ויכולה להיות פה בעיה של פרטיות
מאידך, ככה השידוכים יהיו כשרים יותר
והדייטים רציניים יותר.
הרעיון טוב אגב.
אולי רובוט כמו אלגו, רק מושגח.
כי כבר יצא לי השבוע שאלגו הביא גם תמונה
לא טובה.
וגם מושגח מהבחינה הזאת שכל אחד ואחת
יכולים לדווח על דברים שקרו,
ולראות מה משתמשים אחרים דיווחו לפניהם.
לפני שיוצאים לדייט.
*היא גרושה דתיה, אבל טובלת במקוה בניגוד להלכה,
ומבקשת חיבוקים לפני חתונה, בניגוד להלכה.*
אמיתי לגמרי - משבוע שעבר.
מה שעוד אימצתי, מתוך מה שקראתי.
זה שהגיוני מאוד לגלוש באתרי הכרויות ללא תמונות
פשוט לכבות את התמונות בדפדפן.
ואז נשמרת קדושת העיינים.