פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 82)

חדש" (מלבי"ם).

ימ"ג: "עיין במפרשים שפרשו עיירות יהודה ונראה לפרש כפשוטו בנות יהודה ממש".

המשנה בכתובות א, ה: "האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים, אינו יכול לטעון טענת בתולים, מפני שמתייחד עמה." כתב על זה הגרי"ש אלישיב: "איכא ראשונים שכתבו כיון דהיתה גזירה ביהודה שכל בתולה תבעל להגמון תחילה... משום שאין האשה כורתת ברית אלא לי שעשאה כלי ואם ח"ו תבעל להגמון לא יהיה זה אלא באונס."

ויש לפרש על פי זה את הפסוק באיכה: "בתולתיה נוגות".

והנה על אף שאין היום את גזירת ההגמון, לצערינו נמצאים מסביבנו חיות טרף ישמעאלים שלצערנו הרב פוגעים בנו בנפש ואונס.

אבל לעתיד לבוא ש-ה' ירחם את ציון, לא יהיה כבר סכנת אונס, אלא הייחוד ביהודה יהיה כפירש"י לצורך חיבוב על בעלה ולכן אז תגלנה בנות יהודה, כפסוק במזמור מה: "בתולות אחריה רעותיה מובאות לך. תובלנה בשמחות וגיל".

אני מעריך שלרוב יש כל מיני אילוצים אמתיים ואני דן לכף זכות.

אבל משגע אותי אנשים שעושים סגולות מטומטמות שאין להם על מה להתבסס, אבל אין להם זמן להגיד בקשות תהלים שנמצאים בתנ"ך שלנו. כואב מאוד.

אבל אנסה למצוא את הזמן השבת, כי אכפת לי מיושבי הפורום שיתחתנו, וחלק מהם יותר חשוב שיתחתנו מאשר אני.

אתה משוחרר.

אני אבדוק לפני כניסת שבת, מה נשאר.

אם הבנתי נכון, את התהילים קוראים במהלך השבת ?

זה משנה מתי ?

בזכות אחד שרשורים שלך התחלתי לשים לב שמסיימים🙂

וקלא עד קנ ויהי רצון לתהלים השלם בסוף.

אם אין לך את היום רצון @חש"ו יעשה את זה.

ממש תודה רבה ושבת שלום!

יש הכל ( גוגל)

כשחש״ו אמר לסיים לפני השקיעה...

אז  זה עד השקיעה היום או מחר ?

לפי השאלה של ״חדשכאן״, אני מבין שזה בעצם עד מחר ?

אז אם אין לך ספר תהילים, תדאג להדפיס לפני שבת את מה שצריך.

אם אין לך איך להדפיס לפני שבת, אני אקח את מה שחסדי הביא לך.

יש אפשרות שלישית.

אני מוכן לוותר על הזכות שלי לקרוא בתהילים, מסיבות כאלה ואחרות, בלי לסבך את זה,

בתנאי, שאתה, בלי נדר, משתדל לשים עין על קריאת התהילים כל שבוע בפינה הזו,  למקרה שחסר קוראים.

בכל זאת, זה למען הצלחת כל הפורום לזיווג.
 

מה אתה אומר ?

לדעתי זה התרחיש הכי טוב ממה שהתפתח כאן.

נכון זה מבעס

אבל אל תדון עד שתגיע למקומם חבל על הכעס...

לגבי עצמי אני תמיד קוראת תהילים מחולק מקבוצה אחרת בווצאפ אז אני לא לוקחת גם מפה ואני בטוחה שיש עוד כמוני

@מוקי_2020

שהכל יסתדר לטובה עד החתונה ובניין עדי עד

שתזכו להרבה שמחות, ושפע טוב וברכה

כיף שאנשים חוזרים לספר בשורות טובות

שימחת אותי ממש! ממש!!

וואו כלכך משמח לשמוע דבר כזה באמצע היום

כמה טוב ה' ❤

שתזכו לאהבת עולם ולבניית עדי עד❣

ברור שזוכרת!

איזה משמח ומרגש לשמוע!

שיהיה בניין עדי עד מלא שפע ברכת ה' עליכם בכל מכל כל!

והכנות קלות ומשמחות

❤️

יואוווווו ישתבח שמווו איזה משמחח

מזל טוב ענק

שתזכי לגדלו

אינשאללה תקימו בית שמח מלא באור

וואי איזה הפתעה משמחת תודה שהתארסת!

איזה בן אדם

גמור אתה

אמןןןן תתפללי עלי

מקווה שאת עוד זוכרת את השם

שישכחו אותנו כבר כאן. בקרוב. 

בנין עדי עד בנחת ובקלות בעז"ה!

שאף אחד לא הגיב לשירשור הזה...

או שכולם הגיבו לך בפרטי

1. אין אחד, מתחבר לת"ח מחנכים שמאירים עניינים חדשים

2. טכני? משתדל להתגמש.

3. לא צריך למגר אף אחד. אני בעד לפרגן לרווקים, זה מה שהם בעיקר צריכים, כמו כל אדם על פני האדמה.

4. פיצפוצי אורז

5. וואי לא זוכר, תכלס הדייטים שלי לא נראה לי מפדחים מי יודע מה. מה שאני זוכר- שאלתי אותה "איך הולך בכיתה?" והיא בכלל לא מורה -__-

6. מספרת לי על כל הצרות שלה ועל הכשלונות שלה בדייטים ואז שואלת אותי "איפה אפשר למצוא עוד בנים תורניים בגיל הזה??" ואז היה בא לי להצביע ולהגיד, אני פה! אני פה!

7. סדרת השרשור של חלל הפנוי על ביטול אירוסין ועוד ניק ששכחתי את שמו שפרסם בהתחלה שהוא מפחד שהוא יוצא עם גרושה ואז פרסם שהם התארסו.

8. לרבוץ יותר טוב מהיום

9. לומדת גמרא

10. ראש הישיבה שלי

11. לרבוץ

12. שאלה מאוד עמוקה ומופשטת, הייתי טעם מגנו בננה ומלון

13. שאני לא רומז אלא אומר את מה שאני חושב בצורה ישירה (משתדל גם בצורה נעימה, לפעמים נופל בזה).

14. אחד ממנהלי הפורמים של ערוץ 7

15. סיפרתי לך?

16. "אני הכל, אני לא כלום, אור אין סוף לבוש בגוף" (ח. בן ארי, אגב אפשר לסכם ככה כל אחד, ב"ה)

אצלי זה הפוך

האמונה שלי היא שאם אני לא מתלהבת מההתחלה זה כנראה לא זה. אני כל הזמן צריכה להזכיר לעצמי שהרושם הראשוני הוא לא הכל...

לא קופצת לי כרגע דוגמא אבל בהחלט מזדהה. נגיד על הדוגמא של הקשר עם ההורים ממש.

לי יש למשל עכשיו קפץ לי איזו סוגיה לא פתורה בחיים שלא קשורה כל כך לזוגיות אבל אני מאוד מרגיש שזה משהו שתוקע אותי ושעד שלא אפתור אותו אני לא 'כשיר' לזוגיות או שלא אצליח לצורך העניין.

שנהיה חזקים בע"ה 

אין קשר בין מערכת יחסים חדשה עם חתן פוטנציאלי לשיפור מערכת היחסים הקודמת עם ההורים, אחד לא משליך על השני וגם לא מושפע ממנו. 

יש זוגות שלא היו להם פרפרים בבטן בדייט הראשון, ויש כאלה שכן. שוב, כל זה לא משליך על טיב הנישואין. 

אני ככ מזדהה איתך!!

אני אישית מרגישה שלשמוע את כל הסיפורים האלו חוסם אותי ממש. ומוביל אותי למקומות לא טובים.

משהו בזה גורם לי להרגיש כאילו כולם מתפשרים ממש. וזה גורם לי להאמין שזוגיות זאת פשרה. ואז כשאני נכנסת לקשרים שלא בהכרח נכונים לי, מאוד קשה לי לצאת מהם כי בראש יש לי הנחה שככה זה. שאני צריכה להתפשר. ומאוד מאוד קשה להיות בתוך הסיטואציה ולהצליח לעשות הבחנה האם זאת התפשרות על דברים מהותיים (מהותי לי מישהו שמכבד אותי. אבל מה קורה כשהוא מכבד אותי בכל התחומים, אבל כל הזמן מסנן אותי בשיחות ובוואטספ?).

חפרתי.

אבל זאת עבודה ממש קשה להבחין באמונות האלו, ולהצליח לפרק אותן.

יש פשרות בזוגיות, אבל היא בפני עצמה לא צריכה להיות פשרה!

ועוד חפירה אחרונה

אמונה מגבילה שיש לי- עד שאני לא אתאהב בעצמי בטירוףףףףף, אף אחד לא יצליח להתאהב בי.

(אהבה עצמית זה חשוב. אבל זה כזה שחור או לבן?)

שגם לי יש את האמונה שרק שאקבל את עצמי ואוהב את עצמי ב-100 אחוז מישהו אחר יוכל לאהוב אותי. מזדהה😅

אני חושבת שזה נכון ברמה מסוימת אבל לא בהכרח. 

קודם כל, מדהים המודעות שיש לך להשים לב לאמונות שלך ולנתח אותן. 

חייבת להגיב לאמונה הראשונה שבעיניי היא ממש נכונה. יש קשר ישיר בין המערכת יחסים שלך עם ההורים שלך לבין המערכת הזוגית העתידה. הרבה פעמים (בעיקר בגיל ההתבגרות אבל גם בגילאים בוגרים יותר) יש נטייה לחשוב שבזוגיות זה לא יהיה לי ככה כמו שקשה לי עם ההורים, וזה איזשהוא מקום בריחה דמיוני. המדהים הוא שעם אותם נקודות שקשה לנו עם ההורים- תהיה התמודדות בזוגיות. אין מה לעשות, בעיניי ה' רוצה להעביר אותנו משהו ואי אפשר לברוח מזה. וגם אם נדמה שאפשר בסוף זה פוגש אותנו במערכת יחסים אחרת. אני יכולה להבין אם התגובה שלך לזה תהיה אכזבה, אבל יש בשורה טובה! הבשורה היא שמערכת יחסים בכללי, ובפרט עם הורים ניתנת לשיפור (אומרת מניסיון בלבד). הקשר שלך עם אמא שלך לא צריך להיות כל היום מוצי פוצי, ואף אחד לא מצפה שתמיד תמיד תכבדי ואף פעם לא תתבלבלי. אנחנו בני אדם ולא מלאכים. אבל כן צריכה להיות גישה מתאימה להורים, יחס של כבוד וכו'. כותבת לך כאחת שיש לה עוד עבודה בנושא, אבל ב''ה כן התקדמתי וזה מורגש. ממש ממליצה לך לא לדחות את ההתמודדות מול ההורים, בסוף הכל מתחיל ונגמר בהם. אם תרצי, אני יכולה להמליץ לך אצל מי ללמוד איך להשתפר בכיבוד הורים (שגם אני למדתי שם). 

התייחסתי לנקודה שבה האמונה הזאת מדכאת אותי. כי אם כך, אני אמורה להפסיק להיפגש עד שארגיש שהמצב עם ההורים אידיאלי? האם לא מפסיקים לעבוד על כיבוד הורים אחרי החתונה? אם כל העבודה היא רק מול ההורים - בסוף לא ישאר משהו לבעל ;)

מסכימה עם כל מה שכתבת אבל כשהמחשבה הזאת הופכת לנוקשה מדי היא מייאשת ומדכאת ומקטינה ואל המקומות האלו רציתי לדבר. מרגישה שעשיתי דרך מאוד משמעותית בנושא כיבוד ההורים (ויש עוד מלא דרך) אבל באיזו נקודה בדרך זה ״מספיק״ בשביל זוגיות? אין לזה סוף….

חשיבת יתר (over-thinking). 

אני לא פסיכולוג, אבל מרשה לעצמי להגיד (מתוך ניסיון) שכאשר לא נעים לנו להתמודד עם רגשות, אנחנו מפעילים את השכל בטורבו.

בסופו של דבר קשר זוגי, וחתונה, זה יצירה שנבנית מתוך חיבור רגשי - קודם כל שלנו לעצמו ואז גם כן או לא לאדם שמולנו...

תני למחשבות להיות, את יכולה להתסכל עליהן אך לא הייתי חוקר יותר מידי את השורש שלהן כי לדעתי לא יצא לך בזה חידוש גדול.

מה שהכי עוזר לי זה ללמוד/לחשוב על המעלה הרוחנית של הנישואים - מה מרוויחים ברוחניות

ממילא לפי המטרה שלשמה אנחנו צריכים משהו - כך נקבעים הקריטוריונים ומרגישים מה חשוב לנו ומה סתם חיצוני.

כמו ההבדל בין נער שבוחר רכב כדי להרגיש טוב ולהשוויץ

לבין אדם שבוחר רכב בשביל העבודה שלו

ונכונים וחלק מעכבים

נניח רוצה בחור דובר אנגלית ..- מעכב

רוצה בחורה עם שיער חלק - מעכב

רוצה בחורה שגרה בעיר - מעכב

רוצה בחורה רגישה - טוב

רוצה בחור לא כעסן ומכיל - טוב

כל עוד הקריטריונים הטובים הם מוגבלים לי 3-4 זה נפלא וטוב.

אבל גם להם צריך מידה כי אין מושלם

ולגבי השאר המעכבים אפילו שניים זה כל-כך מיותר ומעכב

וצריך להתבגר על מנת להסביר את אותם אמונות שמגבילות.

זה לא אישי.
פשוט יש כאן תור
והובטח לחברים הותיקים כאן בפורום,
שבעזרת השם,  כולם מתחתנים -עד- ראש השנה 2024 (התשפ״ה?)

אם נסביר לך למה הקריטריונים מגבילים אותך, את עלולה להסיר חלק מהם, לשכלל אותם, להבין שהגזמת קצת

והופה...נכנסת באמצע התור (אי אפשר שכולםםםםםם יתחתנו -עד- ראש השנה 2024(התשפ״ה?)

אבל...אם את חלק מהותיקים כאן וההבטחה, בעזרת השם, כוללת גם אותך,
אז מה שאת צריכה לשאול את עצמך זה כך :
האם -תדירות- הדייטים שלי סבירה *ו* אני נפגשת עם אנשים שדי קרובים למה שאני מחפשת (זאת אומרת הסינון מוצלח -יחסית- ) ?

אם התשובה היא - כן-. זה לא כזה נורא שתשארי עם הקריטריונים.
אם התשובה היא - לא- .אז תצטרכי לספר לנו מה הקרטריונים (כמובן תוך כדי שמירה על פרטיות וזיהוי מקומות וכו׳) 
והכח האנושי האדיר שקיים בפורום הזה, יבחן את המצב ויתן לך המלצות.

בהצלחה.
 

1. תכירי את עצמך.גם את המעלות שבך וגם את החסרונות.

2.תחשבי אם הדברים החיצוניים שבך מגלים משהו על העולם הפנימי העשיר שלך. על מה שאת באמת. ומפה תלמדי על אחרים.

3.תחשבי אחרי חתונה. מה הדברים שצריכים להיות בבחור כדי שחיי הנישואים יהיו  האידיאלים עבורך.תחשבי (אני מגזימה) אם זה שיש לבעלך צבע עיניים כזה או אחר יהיה בר השפעה על השמחה שלך מהחיים איתו?

זה לא מספיק שאת מודעת לזה שהקריטריונים שאת שמה הם לא חשובים באמת...

את צריכה להיות כנה עם עצמך ולהגיד האם מוכנה באמת לוותר עליהם או לא. כי אם בתוך תוכך את עדיין יודעת שזה מה שאת רוצה (גם אם אין בזה הגיון), את לא תוכלי להתפשר. או שתתפשרי ותאמללי את עצמך ואותו.

את דברי הרב ארלנגר כי זה יפה ומחזק

הרעיון של להשקיע בתפילות ולסמוך על בורא עולם שעם התפילות הוא ימציא לך את הזיווג שלך 100% זאת הגישה... באמת זאת הגישה.

ובת שאומרת אני מאמינה בתפילה ורוצה להשקיע בתפילה תעשי את זה, תעשי את זה ובעז"ה התפילות שלך יתקבלו.
אבל הייתי רק מוסיף 2 נקודות קטנטנות:
נקודה אחת שכבר אמרתי, אני לא חושב שהתפילות צריכות להיות עם פירוט כזה.. "רוצה גבוה, רוצה שיודע לשיר". זה שטויות, זה באמת שטויות.
את צריכה להתפלל שיהיה מישהו אמיתי, מישהו שתעריכי אותו, מישהו שיהיה לך חיים טובים איתו, מישהו שבאמת יגדל לשם ולתפארת.

והניסיון הוכיח מי שמתעסק בשידוכים יודע, כמה פעמים בנות מדברות "אני רוצה רק כך ורוצה רק כך" ובסוף היא מוצאת את השידוך שלה והיא כ"כ שמחה וכ"כ מאושרת... פתאום פותחים עיניים ואומרים "רגע, אבל..."
אין "אבל" כשבא זיווג ובורא עולם ממציא ת'שידוך האמיתי פתאום אתה רואה שכל מיני דברים צדדיים הם לא תופסים מקום...הדברים העיקריים כן, על זה לא מוותרים. גם על זה לא תוותרי, שיהיה בן תורה אמיתי, שיהיה מתמיד, מידות טובות,יראת שמיים. על זה לא מוותרים. אבל כל הדברים החיצוניים הצדדיים האחרים לא כדאי להתמקד בהם.
גם הניסיון מוכיח שבסוף כשאת מוצאת את השידוך ואת מרגישה שזה שלך- זה שלך. פתאום הדברים האלה ממש לא משמעותיים.
אז כשמבקשים מה', לבקש שהשידוך יהיה טוב, לבקש על הדברים הרוחניים, האמיתיים שעל זה באמת אין מקום להתפשר. וכל השאר לבקש באופן כללי שבורא עולם ימציא לנו משהו שנשמח איתו, שנאהב אותו, שיהיה לנו טוב עם זה, שיהיה לנו עתיד טוב עם זה.. זה כן. ותפילות מועילות.
נקודה נוספת קטנה, כשמתפללים צריך שיהיה איזה כיסוי, כיסוי לצ'ק הזה...
בת רוצה באמת בן תורה אמיתי, בת רוצה שידוך טוב? תראי לבורא עולם שאת מתאימה את עצמך לזה, וזה עכשיו, לא הבטחות עתידיות... תראי לו עכשיו. תראי לו עכשיו.

איך בת שהיא באמת רוצה בית של תורה מתנהגת אנחנו יודעים. מה הנסיונות של התקופה אנחנו יודעים. כן, עם מה בנות מתמודדות היום אנחנו יודעים. 
ויש, וזה מתחלק. יש אותן בנות, לא פה, פה בנות מצוינות, אבל יש כאלה עם איזה קלות דעת, מרשות לעצמן... כן, נראה את הסרט במחשב, נחזיק מכשיר לא לגמרי כשר. לא פה, אני אומר יש תופעה כזאת. ואח"כ גם הבנות האלה מדברות היא רוצה בן תורה היא רוצה את הבחור הכי טוב בישיבה, זה שטויות. באמת שטויות. אם היא לא מתאימה את עצמה לזה אז מה היא מבקשת מה', מה היא עושה צחוק? היא עושה צחוק? את באמת רוצה אז למה את לא מתנהגת בהתאם?
תראי לבורא עולם היום שאת מעמידה את עצמך ברף רוחני גבוה. מה שאת מצפה מהחתן שלך תראי לבורא עולם היום שזה מה שאת דורשת מעצמך. את לא מצפה רק ממנו. את מעמידה את עצמך ברף רוחני גבוה. תראי לו. תראי לבורא עולם. ותתפללי. אין ספק שהתפילות עושות המון המון המון ובעז"ה תזכו כולכן לזיווגים כאלה לפי החלומות לפי הציפיות הגבוהות תזכו לבני תורה אמיתיים.

שאלה פרקטית: מגיעה הצעה ויש דברים חיצוניים שהם לא בדיוק תואמי שאיפה שלנו האם אפשר להוריד על זה? אם זה מאוד קיצוני- כן. כן כי אנחנו לא מלאכים. אם זה משהו מאוד קיצוני משהו מאוד חריג שבת יודעת בוודאות שהיא תפגש עם הבחור זה דוחה אותה זה קשה לה היא לא תעמוד בזה אז חבל להתחיל את זה בכלל. באמת לא לגשת. אבל אם זה ב: לא יודע אם דקויות או.. אבל מדברים על הבחור שהוא מיוחד מאוד. שהוא טוב, שהוא איכותי, מאוד יכול להיות שתפגשי אותו ופתאום תראי; זה לא מפריע... זה לא מפריע. אז ודאי ששווה לנסות.

"האם אני נמשכת אליו?"

"האם כיף לי איתו מבחינה רגשית?"

"האם אני מסוגלת להכיל את החסרונות של על בסיס יומיומי?"

זהו, פחות או יותר.

השונים שקיימים בך ביחס לסיטואציה. אולי אפילו לדרג 1 עד 10 כל רצון.

אם מתנגדים לרצונות הקטנים אז הם רק מועצמים וחבל. ואם נותנים להם את המקום הקטן שמגיע להם אז אפשר להגיד.

בכל אופן, גם לשלם מחיר מאהבה זה עניין חשוב. תמיד נשלם מחירים, אז עדיף שזה מתוך אהבה.

לדעתי צריך להתחיל בשאלה: מה אני מנסה להשיג עם הקריטריונים האלה? כלומר: במה מועילה לי בחינת המציאות דרך העדשה (או "גשטלט") של אותם קריטריונים?

כל ההגדרות, המאפיינים, והמילים שמתארות אותם, נמצאים בסופו־של־דבר אצלנו בראש, זאת הדרך שלנו להסביר דברים שאנחנו רואים או דפוסים וכיו"ב, בטווח רחוק של פלוס עשר שנים למעט מאוד דברים שאנחנו מדמיינים תהיה השלכה לחיים הזוגיים - לחלק כמובן כן אבל צריך להשתמש בהיגיון בריא כדי לחלק,

את אומרת שמדובר בתכונות מסוימות שמרגישות חסרות מתוך קיבעון ולאו דווקא מתוך היעדר כימיה / זרימה, כך שמצד אחד אני חושב שהשאלה הנכונה תהיה "מה בדיוק הקריטריון הזה בא לשרת", כלומר למה בדיוק הוא חשוב לי, ולמה אני בוחנת את האדם שמולי דרך העדשה הזאת דווקא ולא דרך עדשות אחרות לצורך העניין, והאם אני יכולה לנסח במילים קונקרטיות תשובה סבירה לשאלה הזאת, כלומר לא תשובה עמומה־אלקסיתימית,

במישור המעשי שינויים קורים בהדרגה, אין פתרון לקיבעון מלבד סקרנות זהירה שתעניק לך מספיק תחושת ביטחון בכך שאת לא שוברת לחלוטין את גשטלט ברירת המחדל

חשבתי על זה מה ההבדל בין 2 בחורים שלשניהם אותו חיסרון ולגבי אחד מהם זה לא יפריע לי ואצל השני כן

זה תלוי כמה רצון יש לי לצאת איתו

ולפי מה נקבע הרצון? (הרבה לפי הדמיון, אבל...) לפי כמה שהכרתי את הטוב שבו

אז אם הכרתי אותו קצת לפני ומשהו בו מצא חן בעיניי יהיה לי רצון וציפיה, אבל אם אמרו לי על החיסרון שלו לפני שהכרתי אותו וכשאני אפגוש אותו החיסרון יבלוט לי ישר אז ממש יהיה לי קשה לתת צאנס...

וזה מביא אותי למסקנה כמה חשוב לראות את הטוב ולחפש אותו וגם עצה שאחי אמר לי לחשוב מראש כאילו הוא מישהו שאני כבר מכירה. 

למרות הכל זה ממש קשה לשים את החסרונות בצד כי זה תהליך שאולי יצליח ואולי לא ולכן צריך לברור טוב את החסרונות שמוותרים עליהם, ובחיפושים להתמקד בעיקר. לברר שיש את מה שחשוב לנו וככה היתרונות הגדולים יאפילו על החסרונות... בעז"ה!

(אני לא מתכוון לקונטקסט בפסוק באיוב, רק למשמעות המילה לפי המכילתא וצורת הנהגת האל גם בקונטקסטים אחרים מלבד הפסוק, כמו כאן.)

אנחנו לא ברמה של איוב וגם לא של צדיקים ואדמו"רים שכל פרט בחיים שלהם כוון מלמעלה למען תכלית מסוימת.

כמובן מעשים רעים יכולים להטות את הביטחון.

אם מישהו יחליט שה' מתערב בכל פרט בחיים שלו, הוא אכן ימצא תימוכין לכך. אלא מה, ברוב המקרים מדובר בהטיה, בדומה לנשים בהריון שמתחילות לשים לב לנשים הרות אחרות, ואז מגיעות למסקנה שעוד מעט יהיה פיצוץ אוכלוסין

יכול להיות שה' ישלח למישהי הצעה לא מתאימה בשביל תכלית אחרת 
מה אנחנו מבינים בזה

ולכן גם לא הבנתי אותך

חח סליחה

רשימת שדכנים התשפ"ב

אולי יעזור,

בהצלחה רבה!

אני ממש מנסה לשאול אותה שאלות לכיוון יותר אישי, לדוגמא על אנשים משמעותיים בחיים שלה, קשרים בין אישיים (לא זוגיים)... ואיכשהו התשובות שלה נשארות "חיצוניות", כלומר לא מרגיש שזה מגיע ממקום פנימי...

וכדאי אז לחשוב ביחד איך אפשר לתקן את זה.

לא כדאי להמשיך מצב כזה בקשר.

שים לב לעצה הטובה פה

שלא תהפוך אותה לקללה

לדעתי נכון להעלות את זה, לשקף לה איך אתה מרגיש בקשר, ולראות איך היא מגיבה לזה.

אני לא בטוחה שמדובר בעניין דתי, לי זה יותר נשמע משהו אישיותי. מצד שני, אני לא יודעת מאיזה עולם אתה מגיע, ועם איזה סוג של דתיה אתה נפגש.

מה יקרה אם תגיד לך שמבחינה זה הקשר הכי פתוח, אישי ורגשי שהיה לה? אולי מבחינתה היא ממש נמצאת שם, והיא לא מודעת כמה רחוק אתה נמצא?

ולכן אני חושבת שנכון להגיד לה שאתה רוצה לדבר על הקשר שלכם - שאתה תשתף איך אתה מרגיש, והיא תשתף איך היא מרגישה.

וזו אכן עצה טובה. 

תודה לכל המגיבים

אפשר לדבר איתה על זה כמו שהציעו פה והייתי מנסה גם עוד קצת להתאזר בסבלנות עם זה כי לפעמים זה יבוא בטבעיות.

לא כל אחד בנוי לנבור בתוך הקרביים של עצמו  

ממש לא זו היתה כוונתי.

הנקודה היתה לקבל את התחושה שהיא לא מסתתרת מאחורי הרבה אינפורמציה וסיפורים.

בלי קשר לדתיים יש אנשים שלא אוהבים לדבר רגשות. וכמו שאמרת יכול להיות שהם אוהבים לדבר הרבה אבל זה יותר סביב עובדות מה שנקרא תקשורת דרך פרוקסי. זה פשוט סגנון מסוים. אם חשוב לך שזאת תהיה בחורה שמדבר רגשות אותנטיים, חמה וקרובה וכיו"ב ואתה נתקל בסגנון הפוך אז תשאל לגבי זה, כלומר מטא־שאלה: איך את עם לדבר על דברים רגשיים / לחשוף את עולמך הפנימי כו'. גם לאנשים "סגורים" לא כזה נוח לצאת מאזור הנוחות שלהם ולא צריך להכריח אותם. יש גם כאלה שפשוט קשה להם אבל הם רוצים להיפתח וזה לוקח להם זמן. לכן יכול להיות רעיון טוב לתאם ציפיות מההתחלה

אני חושב שזה אכן המצב. 

לא שיש לי בעיה עקרונית עם לא לדבר על רגשות, גם אני לא מדבר הרבה על רגשותיי. רק שפה זה קצת קיצוני, וזה נותן תחושה כאילו היא מסתירה את עצמה. וקשה להכיר ככה...

מה המחיר שהיינו משלמים בדרך.

ואם הזוגיותשמגיעה בסוף שווה את הדרך הזו.

מאי דמפקדת, איבעי לך למעבד. ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא, ליעביד.

בנוסף, רואים מהגמרא הזאת הפוך, כי סברת חזקיהו שאם יהיה לי ילד רשע זה לא יהיה מצוות פריה ורביה, וכמו שמשמע מרש"י יבמות סב ע"ב: "היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנא' (קהלת יא, ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים". "אי זה יכשר - איזה זרע יהא הגון וירא שמים ומתקיים:".

זאת אומרת שמשמע שבגדר מצוות פריה ורביה שיהיו צדיקים.

רק ישעיהו אמר לחזקיהו אתה לא יודע בטוח מה יהיה, ולכן תתחתן.

אבל אם היה יכולת לדעת בוודאות, אז יש סברא שהוא יצטרך לחכות לצדיק.

ברור שלא צריך צדיק שיאיר את העולם, אבל שאלתי ברעיון.

למרות שמאחר שאני לא כזה צדיק ורוחני, הייתי מתקשה להתעלם מתחושת החמצה על הזמן שהייתי לבד

אבל בהסתכלות על התמונה הגדולה, כן, לגמרי הייתי מסכים.  העולם הזה חולף אחרי הכל

אני הייתי מוכן להמתין רק בתנאי שבסוף אקבל בדיוק את מה שאני רוצה מבחינת האישה לא מבחינת הילדים..

בתקווה שזה המצב

בתור סוג של "נחמה" - כל היסורים שעברת ישתלמו.

הבעיה שאף אחד לא מבטיח את זה.. 

טוב נו

לא שאני אומרת כן לשרשור 

שלך לפחות גבי גברים למה מאוחר-

אברבנאל בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה :

וספר הכתוב שעם היות שאברהם הוליד את יצחק והיה תאב לראות בנים לבנו הנה יצחק לא לקח אשה עד היותו בן ארבעים שנה והיה זה לפי שכיוון ראשונה להשלים את עצמו בשלמות האנושי קודם שיוליד בדומ' לו כי הנה עם היות שארז"ל בן י"ח לחופה לא אמרו זה אלא להודיע כי בהיותו בן י"ח שנה כבר הוא בעל כח ראוי להוליד בנים אבל לא אמרו שאז יקח אדם אשה. כי הנה האשה כשיקחה אדם בבחרותו תטה את לבבו ותכניעהו יותר מדאי צא ולמד משמשון עם נשיו שהנה היו בעוכריו ומשלמה כי נשיו הטו את לבבו ולמה נבקש עוד והנה אבינו הראשון אמר האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל ולכן אמר ראש החכמי' בחכמתו (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמי' לבה אסורים ידיה טוב לפני האלדים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה ולהיות לקיחת אשה סכנה עצומה צריך סיוע אלדי והתישבות השכל ותבונה רבה להמלט ממוקשיה וכבר אר"זל שלכן אמר הכתוב מי האיש אשר בנה בית ומי האיש אשר נטע כרם ומי האיש אשר ארש אשה לפי שראוי לאד' שראשונה יתעסק בקנין הבית ובנינו ואחר כך בנטיעת הכרם ובאחרונה בלקיחת האשה הנה מפני זה נתעכב יצחק מלקחת אשה עד ארבעים שנה כדי שיעבור תגבורת הבחרות ותכבה רתיחת דם הנערות ותאות המשגל ויהיה אז החומר היוצא להולדה יותר מוכן לקבל צורה שלימה וכבר אמרו חז"ל שעשו עשה כזה לקחת אשה בן ארבעים שנה להראות עצמו כשר".

אני לא אומר שזה נפסק להלכה אבל זה כיוון מאוד מעניין.

"תתחתן בגיל צעיר ויהיה לך בן רגיל לחלוטין" מול "תתחתן בגיל מבוגר ויהיה לך בן צדיק יסוד עולם", הייתי בוחר באופציה הראשונה, מטעמים תועלתניים ביותר: מעדיף להיות בן 70 עם ילד שבמקרה הצורך יוכל לעזור לי, מאשר עם ינוקא שאני צריך לטפל בו.

חוץ מזה, כל התפיסה הזאת של "צדיק שמאיר את כל העולם" נראית לי מאוחרת במיוחד, לא מצינו לה זכר בתנ"ך.

הוא היה די נחבא אל הכלים, שלא לדבר על יעקב. שמואל שנולד לחנה, השפיע על עם ישראל, אבל לא על עמים אחרים.

הם היו האבות שלנו הנחילו לנו את כל מה שיש לנו.

גם הדמויות שלהם השפיעו הרבה על הנצרות והאסלאם.

יום אחד מופיע לו בן אדם שאומר: "תפסיקו לסגוד לאלילים ובמקום זאת תפללו לא־ל אחד". נו שוין, האם זה אומר שכל עובדי האלילים הזדעזעו, שברו את הפסלים והצלמים והצטפרו אל אברהם ושרה? לא ממש, עבודת האלילים המשיכה להתקיים במשך אלפי שנים. אז כן, בדיעבד הנצרות התבססה על המונותאיזם היהודי (למעט קונספט השילוש התמוה), אבל אין זה אומר שבדורו של אברהם הוא נחשב למקבילה של הבעל שם טוב

תראה השאלה היא לא בהכרח איזה בן יוולד "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" השאלה היא יותר האם אני מקיים מצוות פרייה ורבייה.

אם אני מקבל פטור עד גיל 130 אז שוין יהיה לי זמן להקים את חברת עמילות המכס שחלמתי עליה אחרת זריזים מקדימים למצוות

משמים שתזכו לגם וגם

"נכנסים לאפלקציה בסלולר או לאתר ופשוט יושבים וגוללים ומסתכלים על תמונות של בחורות ושולחים הודעות ומקשקשים"

לא חייבים להסתכל על זה ככה. אפשר בצניעות לשלוח הודעה "מה נשמע? איך עבר היום?" לפתח שיחה אנושית מכבדת, לעבור לוואטסאפ ולקבוע פגישה שגם היא תהיה מכבדת..

למה להסתכל על זה בצורה של פריצות ולא של צניעות? זה יכול להיות צנוע גם. 

וגם כאשר אדם הנקרא 'חילוני'/'מסורתי' עושה את זה כך זה צנוע. לא צריך להיות עם כיפה בראש בשביל זה.

ולגבי ההצעה המעניינת שלך - לא כיף לעבוד מול גוף ממשלתי בדרך כלל

כמו הרב בן ציון מוצפי (והוא טוען שיש עוד בתי דינים שיצאו נגד זה)

האמת שגם אני בינתיים הפסקתי עם אתרי הכירויות

לא בגלל ה"קשקושים", כמה שידוע לי זה לא קרוב לעבירה. אלא בגלל עניין הגלילה בתמונות שהזכרת

אתרים \אפליקציות וכדו' מאפשרים ממשק עם מעגלים שלא היתה לך אפשרות אחרת להכיר. זה הדבר הבערך חיובי היחיד שאני יכול לכתוב עליהם.

ה"שפע" המזוייף, ההתמקדות בחיצוניות, השטחיות וחוסר הרצינות הן חורבן של עולם השידוכים. לא פחות.

נכון, זה לא ייחודי רק לנ"ל אבל שם יש את השילוב של כל הנ"ל בצורה הקיצונית ביותר x כמות רווקים. 

בפרט אהבתי את הסיומת, הטרלה נאה (על הכל)

למרות שברור שמדובר בבדיחה, אתייחס בקצרה לגופו של עניין,

1. ראוי שהדרך תהיה מכבדת בכל מקרה.

2. מונופול ומתכנן מרכזי לא משיג תוצאות טובות יותר אף פעם.

3. זה שקבוצה מסוימת פועלת בדרך מסוימת לא אומר בהכרח שהדרך בעייתית רק כי קבוצה מסוימת פועלת כך.

איך שכתבת על האתרים באמת נשמע ממש לא טוב.. יש חלק שאני מסכימה בו. אני חושבת שיש קצת בלבול בעולם הדתי שלפעמים אנחנו ''מלווים'' רעיונות מתרבות המערב (בכוונה לא אומרת מהעולם החילוני, כי המקור הוא לא שם אלא בתרבות המערב) והופכים את זה ל''כשר'' כדתיים. אבל יש בזה בעייתיות מסויימת כשבחור גולל ורואה מלא בחורות. יש בזה חוסר צניעות לדעתי. (בלי תמונה זה משהו אחר).

בכללי, אני לא נגד האתרים. אני כן חושבת שאיך שזה מתנהל היום- זה לא יעיל ולא חכם. א'- יש כמות עצומה של רווקים ורק מלהיכנס לאתר אתה מרגיש בהצפה ואימלה מה עושים פה.. וב'- יש חוסר צניעות בבחור שרואה כל הזמן תמונות של בחורות. זה מקהה את הרגש ובטח שאת הצניעות.. לדעתי חכם יהיה יותר אם בני משפחה יהיו אלו שיסננו ויבחרו בני זוג פוטנציאלים עבור הרווקים שבמשפחתם (אני יודעת שיש יוזמות כאלה..). ככה גם תהיה שמירה על הצניעות וגם סינון עבור הרווק/ה. 

ולגבי זה שיהיה 'מרכז שידוכים ברבנות הראשית'- אתה מציג תמונה של עולם מתוקן שהלוואי שהיה קיים.. כל אחד שיהיה מעורב בניהול של זה יביא את האג'נדה שלו ואת האמונה שלו איך דברים צריכים להתנהל.. וקשה לי להאמין שיצליחו לאחד את כל הדעות למשהו אחד שיעבוד ותהיה הסכמה בין כל הצדדים. הלוואי והעולם היה מתוקן, וכולם היו ישרים והוגנים, והצדק היה קורה. אבל לצערנו זה לא המצב.. 

ואני מסכימה שהיה יעיל אם היה 'מעקב' כמובן מרצון ובשיתוף פעולה של הרווק/ה שמבררים למה עד עכשיו הקשרים שהיו לא צלחו ומה אפשר ללמוד מזה.. יש חלק שעושים בינם לבין עצמם את החשיבה הזאת וחלק שלא עובר להם בראש לעצור רגע ולחשוב.. לכן מאוד חשוב בעייני שתהיה הכוונה גם בזה.

חוץ מזה, יש רבנים שאינם מעודכנים (אני זוכר היטב את ההתנגדות שקמה כשביקשו מהרבנות הראשית להקים מאגר נתונים ממוחשב על מנת שרווק לא יצטרך לפתוח תיק במקום מגוריו, אלא בכל סניף של הרבנות).

שדכנים זאת תופעה מאוחרת יחסית, אבות אבותינו, כידוע, פשוט הלכו והתחתנו עם קרובות המשפחה שלהם, ואילו בני שבט בנימין היו חוטפים בחורות אקראיות

פרוייקט שדך ותשודך של משרד הביטחון...

בראשות הפרוייקטורית @ברוקולי...

על בינה מלאכותית וסטטיסטיקות?

או אולי שאני מביאה אותם?

אז זה לא הכי רלוונטי - כי הבינה מלאכותית בכלל לא עובדת על תמונות!

לא כל הפלטפורמות לדת"ל מתבססים על הצד החיצוני. אלגו, לדוגמה, בוט הבינה מלאכותית, מציע הצעות על סמך הבינה מלאכותית, ואם יש התאמה שולח את הפרטים, ורק אם תבקש לראות תמונה של המועמדת הספציפית - תקבל (בהנחה שהיא סיפקה אחת כזו). אבל בשלב ראשון - רק הפרטים, ורק של אחת רלוונטית.

לא אומרת שאין בעיות, לא אומרת שאין פלטפורמות שכן מתבססות על זה, אבל גם אם כן - 

אני לא חושבת שזה כמו "אחרון החילונים בתל אביב", כי כאדם דתי, המעשים שאני עושה הם אחרים לחלוטין. מה שמניע אותי זה משהו אחר לחלוטין. אולי המעשה הפיזי של שליחת הודעה היא אותו הדבר, אבל היעד ו'כללי המשחק' שונים לחלוטין.

והאם יש כאן ביקורת על שליחת הודעות וקשקושים?

אממממ

מה אנחנו עושים כאן? 

לא מסכימה לחלוטין עם הבעייה, ובטח שלא עם הפתרון.

לגבי האתרים - באמת פריצקעס, הזכירו כאן את מה שאמר הרב מוצפי שליט"א בנושא, ראיתי סרטון של הידברות שענו לו אבל בינינו כולם יודעים איך זה נראה וגם אם אין שם בעיה טכנית של פריצות במובן של תמונות בעייתיות, לא קוראים לזה צניעות,

לגבי פרויקט מרוכז - יש שירותים שעובדים טוב במרוכז (משטרה, מכס, כבישים), יש שירותים שלא,

בנוגע לשידוכים לא נראה לי שהגודל הוא קובע, עם הגודל באה האנונימיות ולדעתי בהקשר הזה אנונימיות לא מועילה

ובלי קשר אני לא מעריץ של הרבנות הראשית

יכולים להיות מליון ואחת דוגמאות.

העיקרון זה שזה לא באמת משהו שצריך להתעקש עליו.

כמו 1)צבע עיניים

2)מדרשה מסויימת בלבד

צבע עיניים - סתם התעקשות מיותרת וילדותית

מדרשה מסוימת - העדפה הגיונית, אם המעדיף סבור שבוגרות המדרשה הן מקשה אחת, ויש להן סגנון משותף מבחינה דתית

אפשר לנסות לדבר אבל איפה שבן אדם נמצא שם הוא נמצא אי אפשר לשנות את זה, אין לנו שליטה על זה, כל אחד צריך לעבור את הדרך שלו. ולכל אחד יש את המקום שלו (ואת האחד/ת שלו).

אם זה יפריע לי שיש לו שגעונות במוח תלוי מה זה, גם לי יש שגעונות מסויימים, השאלה אם השגעון שלו זה משהו שמפריע לי

אבל רק שאלה על השאלה, אם אני עומדת בקריטריונים למה שאני אדע שהוא מתעקש על זה...?

אם יש בן אדם שמתעקש על משהו שולי. מתעקש.

את בתור אחת שעומדת בקריטריונים היית פוסלת על עצם העקשנות שלו?

זה לא בעיה לדעת שיש לו קריטריונים כאלה. אנחנו לא חיים במקום סגור. מכירים אנשים. ויכול להיות שחברה הציעה לך והיא מכירה.

תלוי מה זה והאם יש לי עמדה נחרצת בעניין או נייטרלית. 

אם נייטרלית לא היה אכפת לי.

אם יש לי דעה נחרצת נגד זה היה מוריד לי ממנו מדליק נורה אדומה אבל לא הייתי פוסלת (אם שאר הנתונים עושים רושם טוב)

הייתי מחכה לשמוע על זה ממנו ולפגוש את האדם
 

זה עושה לי אלרגיה.

מקובעות מחשבתית זה אחד הדברים שקשה לי להתמודד איתם.

אבל כמובן שהייתמ מנסה להבין ממה זה נובע, ואם אכן מעיד על הנ"ל.

זו עמדה נפשית.

עמידה על עקרונות לא חייבת להיות מלווה בקיבעון.

והפוך, כשאדם בטוח בעצמו ויציב במקום שלוהוא יכול לאפשר לעצמו פתיחות וגמישות גדולות יותר.

והרבה פעמים זה תירוץ לחוסר יציבות.

ודרך ברורה לא סותר קבלת שינויים והתאמה למציאות שמתפתחת.

עדיף שכל אחד בעצמו ישים לב למה חשוב לו ומה פחות, מאשר שנתעסק אחד בחסרונות של השני.

אם בנאדם נמצא בעמדה שבה הוא יכול להשפיע על אדם אחר אז הוא יכול לעשות זאת בדרכי נעם

אם השאלה היא בעצם כלפי האדם עצמו - 

הכי חשוב שאדם יהיה מודע לעצמו. אם הוא הוא אומר "זה לא דבר שחשוב אובייקטיבית אבל אני מתעקש על זה" אני יכול להעריך אותו על הכנות, שהיא לא דבר מובנת מאליה בכלל.

זהו חסרון, אין ספק. השאלה מה אפשרות לעשות עם זה ולתקן. אם הוא ימצא ותתמלא לו הפנטזיה אז מעולה. אבל אם לא - אולי הוא יתקע וזה חבל, בעיקר לו..

בכל אופן, אין משהו מסויים שאני חושב עליו. כולנו חיים מדמיונות, מי יותר מי פחות. אצל אחד הדמיונות יהיו בתחום כזה אצל השני בתחום אחר.

החסרון הזה ובכללי, רוב החסרונות, לא צריכים ממש לצבוע את האדם כולו שיהיה אפשר לומר עליו משהו כולל על אישיותו.

כל שאי־אפשר לדבר על הנושאים באופן מושכל וסביר, מבלי להיכנס למוד מתגונן, לא בריא

בסופו של דבר בני אדם הם עולם ומלוא אז אין מקום להשוואה

איזו הצעה יותר מושכת אותך ?

מהיכרותי (הלא קיימת) עם חסדי זו שאלה תיאורטית לברר נקודה אצלו. 

יש דברים מעבר לגיל ולפרטים, ויש מקום להסתכל על כל בן אדם לגופו.

יצא לי לצאת עם מישהו שצעיר ממני, והיה לנו קשר מאוד משמעותי.

כשנפרדנו, הוא הציע לי לצאת עם חבר שלו - והוא, מבחינתי, פשוט לא היה במקום הרלוונטי מבחינת מה שקראת לו 'מה שהוא עבר'. 

הפרטים של שני החברים האלו היו מאוד מאוד דומים, וגיל זהה.

מעבר לזה, זה כבר הדיון לבנים (אלא אם יקראו לנו להגיד את דעותינו).

מאוד חשוב לי שארגיש שהיא עברה דבר או שניים בחיים. ככה נותן תחושה שתבין אותי ושאבין אותה

תסתכל מסביבך ותראה שיש הרבה שהיו בסיטואציה הזאת וכל אחד בחר אחרת... אז מי בסוף יותר מאושר? אין סטטיסטיקה בנושא.

 בכל אופן - מה שחשוב זה מה הלב שלך רוצה. תנסה לנקות את השיקולים החיצוניים ולהשאר עם התחושה הפשוטה הזאת. משימה לא קלה  

ואם האמא מסכימה?.. אני לוקח את כל השלושה

שתלוי מי מגיב פה

לא דומה בחור בן 28 לבחור בן 34

בטח לא ירצה מישהי בת 33-34 , כי זה יותר מסובך מבחינת לידה

לפעמים בנים בן 28 מעדיפים ראש בוגר יותר מאשר 22

אבל כל מקרה לגופו

וגם תלוי בבחורה בת 34 יכולה להיות ילדותית יותר מבחורה בת 26

מאוד תלוי מי ומה

בהצלחה לך 

על הנייר יכול להיות מגניב שמישהי יכולה להזדהות איתך ויותר "בשלב שלך" מה שנקרא מבחינת ניסיון חיים / התפתחות רגשית,

מהצד השני זה לא באמת ה־דבר שגורם לחיבור בין שני אנשים,

אם להיכנס לחקירות תיאורטיות, הצעירה יכולה להביא אנרגיות רעננות יותר ו"תמימות" שאולי איבדנו במהלך הדרך,

לא נראה לי שזה כזה פקטור כשלעצמו.

באמת נשמע סיטואציה מאוד מורכבת,

אולי תלכו להתייעץ עם איזו דמות משמעותית? רב אתם קשורים אליו נגיד

בכל מקרה הרבה כוחות ושבע"ה ישועה כהרף עין

ללא הסכמת ההורים.

[לפחות אם הם הם אנשים מתפקדים שאינם זקוקים לאפוטרופוס].

אם לא, תתחתני לא דרך הרבנות. תלכי לגוף חרדי שיעזור לך, כמו הבד"ץ החרדי בירושלים.

שמים מתוך אהבה עמוקה והשיקולים הנכונים, תדעי שאתם הולכים לבנות מעון לשכינה.

לפעמים כשהולכים לבנות מעון לשכינה, קמים מסביב צרים, כמו שקמו צרי יהודה ובנימין כשרצו לבנות את בית מקדש השני.

בדיוק כמו אז התחזקו כנגד הצרים ישוע בן יוצדק, זרובבבל, עזרא ונחמיה ובנו את המקדש ואת החומה סביב ירושלים, כך את צריכה להתחזק נגד הצרים אותך מסביב, ותהיי נחושה לבנות בית נאמן.

תתמקדי במטרתך, ותלחמי נגד כל דבר העומד בדרכך.

לא צריך לריב עם אנשים,  צריך לנסות לשכנע בנועם, אבל אם הם לא שומעים תמצאי דרכים לקדם את החתונה: "ואת כולם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ וירש הר קדשי".

להסביר הגיונית בצורה יפה, לדבר עם דרג גבוה יותר ברבנות ולהסביר לו, ובלית ברירה גם להבהיר בנחרצות שאין בסיס חוקי לדרישה הזו והם מסבכים את עצמם.

אבל כדאי לחשוב טוב האם אין חשש שזה יוודע להורים (למשל, מישהו שיראה פרסום של 'נרשמו לנשואין' ויספר להם), ומה יהיו ההשלכות במקרה כזה. והאם יש איזו שהיא דרך לספר להם באופן שהם יהיו מוכנים לקבל את זה.

זה נראה שעברתם דרך מאוד טעונה יחד, שלנו, כאנשים דתיים, אולי קצת קשה להבין.

עם זאת, אני חושבת שיש כאן כמה פערים בסיפור, שאולי נובעים מחוסר הבנה.

ככל הידוע לי, אין שום צורך שבגיל כזה הורים יחתמו על איזשהו אישור שהם מסכימים לחתונה.

אבל כן צריך להביא מההורים דברים אחרים - בעיקר את תעודת הנישואין שלהם, ואולי לזה הכוונה של הרבנות בפתח תקווה. תעודת הנישואין של ההורים מוכיחה שהם יהודים.

ואולי אולי כדאי לפנות לאיש מקצוע, שתוכלו לפרט בפניו את הדברים, לשטוח את כל הסיפור,

ואולי הוא יכול לעזור לגשר למשפחות.

הרי בכל זאת מדובר בהורים שלכם, שאוהבים אתכם ורוצים בטובתכם. אולי כדאי לנסות להתאמץ להבין מה הבעיות, על מה אפשר לגשר, על מה לא.

אולי כן כדאי להשקיע זמן ומשאבים בלנסות לפתור (או לפחות לצמצם) את הפיצוץ, ולהתחתן עם ברכת ההורים.

לעניין הרבנות, מציעה לכם לפנות לארגון צהר: פתיחת תיק נישואין, חתונה ברבנות | צהר 

אני חושבת שתוכלו לקבל שם ליווי והדרכה יותר טובים (שמוכרים ע"י הרבנות).

תלכו לרבנות בעיר אחרת

אני התחתנתי בגיל הרבה יותר צעיר מ30 ולא ביקשו את זנ

אם את לא בטוחים לגבי עצתו אז לכו גורם מקצועי להתייעץ איתו.

ב. אם אתם רוצים להתחתן דווקא דרך הרבנות אז את לא מתחת לגיל 18 שאת חייבת אישור הורים כדי להתחתן, זו חוצפה מצידם ויש מצב שגם חריגה חוקית מסמכותם אם יעשו כן אם תאסרי עליהם מפורשות לעדכן אותם.

ג. אם הרבנות יסרבו לחתן אתכם, אז לכו לרב המקובל לשאול מה לעשות במצב כזה, כי מבחינה הלכתית אתם לא חייבים את הרבנות אלא כתובה, טבעת, שני עדים ומומלץ גם רב, כדי להתחתן כדת משה וישראל.

אחרי זה אתם יכולים לעדכן את הרבנות שהתחתנתם, סביר להניח שהם יכעסו, יעשו לכם קונצים ואולי אפילו יאיימו שלא תרשמו חוקית, אבל בסופו של דבר הם ייכנעו כי זו תהיה עובדת שטח, רק צריך לא להבהל מהם ולהעזר בסבלנות.

לא נראה שיש מסמך רשמי כלשהו המחייב את הרבנות לקבל את אישור ההורים לחתונה, בייחוד כשמדובר באנשים בוגרים ועצמאיים. תפנו לעתי"ם לייעוץ משפטי:

נישואין - Itim

יש אולי מסמכים מסוימים שבד"כ נמצאים אצל ההורים, אבל יש מספיק דרכים אחרות להשיג אותם.

זה לא זה

עשה"

"קטן מאימתי בא לעוה"ב... משעה שנולד שנא' (תהלים כב, לב) יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה" (סנהדרין קי ע"ב)

ביאר בזה המהר"ל בדרך חיים על אבות הקדמה ומבוא:

תחלה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ואין זה שכר מצות כלל, רק מצד עצם בריאותם שברא הש"י אותם וכמו שאמרו נצר מטעי מעשי ידי להתפאר, כי במה שהם מעשה ידיו יש בהם המעלה העליונה לכך זוכין לעולם הבא. וכך אמרינן בפרק חלק (סנהדרין ק"י ע"ב) קטן מאימתי בא לעולם הבא... משעה שנולד... הרי לך כי מצד עצם הבריאה של ישראל שהם נצר מטעי הקב"ה ראוים לעה"ב ואין זה מצד המצוה והמעשים."

דרך חיים על אבות פרק ו :

"ויותר מזה אני אומר כי אף מצוה אחת אין צריך, אם לא עשה חטא או אינו חייב במצות כמו קטן דאמרינן בפרק חלק (סנהדרין ק"י, ב') קטן מאימתי בא לעולם הבא... משעה שנולד".

@חסדי הים 
אם אתה בעניין בוא נחלק בינינו את מה שנשראר לקראת 17:30...

אם לא. אני בל"נ יעשה קא-קיב וקיט-קכא

ו @חש"ו אתה תעשה קלא-קנ כולל יהי רצון?