פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 84)

"כרטיס משודרג".

המטרה היא לבדוק האם שווה לי לפגוש את האדם הזה שאני מדברת איתו. האם יש בו את הדברים הבסיסיים שאני מחפשת אותם.

בד"כ הפלטפורמה מאפשרת לסנן מראש על פרמטרים מסוימים (אאלט השתייכות דתית, גובה, גיל) - אז לך בעצם נשאר לבדוק את שאר הפרמטרים שחשובים לך, וכל אחד עם העדפותיו.

לכל אחד יש את האפשרות להציג את עצמו - וכאן אני רוצה להזכיר משהו שכתבתי עליו עכשיו בתגובה אחרת - אני בעצם מציגה את עצמי שבע פעמים - וכן, בכל פעם זה שונה. הדינמיקה שאנחנו יוצרים היא קצת שונה. זה יכול להתחיל מ"תספרי לי קצת על עצמך", או אולי מ"איך עבר עלייך היום". 

מהחוויה שלי לא ממליצה

שולחת בפרטי. סליחה שראיתי רק אתמול בלילה... 

למה להביא את זה לפה? 

שוב - אפשר למחוק. 

כנראה יש אצלנו אנשים שלא שונים בהרבה מהם

הראיה פסולה..

כנראה כתבה את כתגובה להתנהגות של אדם אחר

בכל מקרה בשביל מה הבאת את זה שנתפלל שיהיה לאנשים מוח?

מה אני יכולה לעשות עם טימטום של האחר?

וואלה יש אנשים שחיים ככה כי זה מבוסס על שנים של חפירות מהסוג הזה וככה הם חושבים מה הבעיה איתם?

אני ספרדי מכל כיוון אפשרי ומ3 עדות שונות ולא מפריע לי שמדברים ככה

כמו שלפעמים אני אומר לחבר 'אל תהיה אשכנזי' והוא לא לוקח את זה ברצינות

אתה אומר הכל מצחוק מעין טובה ממש לא כולם כמוך

אבל את חושבת שהם אנשים רעים?

הם פשוט קצת תקועים במשו שפעם היה ממש משמעותי והיום כבר לא כל כך

אני

עדיין מוצאת את עצמי

צריכה להזכיר לעצמי

להתעלם מהעקיצות האלו

"יא אשכנזייה"

"יש לך צד כזה"

"ספרדיה מזויפת"

רבנן

בשביל מה התחתנתי?

כדי לשמוע את הפנינים האלו שוב?!

אז זה קיים

נכון,יותר אצל המבוגרים ++

ועדיין

זה מאוד עצוב.

שדור שסבל במשך הגלות האנטישמיות יתן יד לשנאה ולפילוג

לא משנה באיזה מילים יפות תקרא לזה , יש צורך בתיקון נקודה .

אני מסכים איתך שאין סיבה לשפוט אף אחד,

אמנם כאשר יש אמון אפשר לצחוק אחד עם השני וזה סבבה ובקלילות ובזרימה..

אם אדם חושב שהוא יותר טוב או פחות מאדם אחר בגלל ארץ מוצא של ההורים/סבים וכולי - זה דבר שהוא לא משפיע לטובה..

פחות מפריע לי מה חושבים כלפי פנים. ממילא עוד דור-שניים זה יעלם.

זה כשההורים שלי אומרים בצחוק שהוויכוחים שלי עם אח שלי הם הכנה טובה לחיי זוגיות.

אח קטן מעצבן זה אח קטן מעצבן, בעל זה דבר שונה לגמרי. אין שום סיכוי שאדבר אליו כמו שאני מדברת לאח שלי.

ערכתי..

להימנע מבדיחות בתשעה באב וכו'

יש לפחות משתמש אחת שאני מעריך שתרצה. נמאס לי לתייג אותה, היא תגיב מן הסתם בהמשך. 

•  היום אנשים נמצאים ברשתות החברתיות ומקבלים משם את מלוא הטיפים והמידע הרלוונטי
• משהו שמועבר דרך האינטרנט, אפשר בקלות רבה להעביר הלאה, קרי, לכותב אחד יהיה מנוי, ועוד 10 יסתדרו בלי
• רווקוּת היא משהו שרוצים לפתור, לא לקרוא עליו בהרחבה (ובניגוד למחלות, ל"ע, אין בתחום הזה חידושים מסעירים שאפשר לפרסם מדי חודש בחודשו) 

תודה על המענה,

מגזין פנימה קיים 12 שנה

ומגזין נשים קיים 13 שנה

מה אני מפספסת?

ומה אם יש שם כל מיני עסקאות חבילה ("תעשו מנוי על 'אותיות וילדים' וקבלו את 'פנימה' ב-X ש"ח במקום ב-Y")? בכל העולם הפרינט דועך: 

להיות אישה זה מצב מתמשך שעונה על הצורך במגזין ייעודי: אופנה, מתכונים, חינוך ילדים. קיבלנו שלושה מדורים שאפשר למלא ולעניין בהם את הקוראות.

פו"פ זקוקים לטיפים (שאפשר בקלות לקבל בפורומים כגון הפורום הזה) ולזרם בלתי פוסק של הצעות שידוך, זהו. כמובן, אפשר בכוח ליצור טורים רציניים/סאטיריים בנושא דיטים, עצות של סטייליסטים, רשימות של מקומות לדייט מושלם ועוד ועוד, אבל שוב, כל זה קיים במגוון הפורומים והקבוצות גם ככה.

מסכימה עם מה שנכתב בתגובות אחרות.

אני לא מחפשת אהבה. 

ב"ה אני נאהבת ע"י אנשים רבים.

אני מחפשת זוגיות, אני מחפשת להקים בית נאמן בישראל.

מגזין שמיועד לרווקות מניף על נס את החוסר שלי. 

מהו העולם של הפו"פ? אני לא חיה בעולם נפרד. אני לא רוצה שיבודדו אותי.

.

אם אנסה רגע להשוות ביני לבית בת גילי הנשואה -

יש בינינו הרבה מן המשותף. גם דברים שיהיו רלוונטיים לי לזוגיות, כנראה שיהיו רלוונטיים גם לה. אפילו בית קפה שמומלץ לדייט יהיה רלוונטי גם לזוג צעיר.

נכון, דברים שקשורים להיריון, לידה, הורות - לא יהיו (כרגע) רלוונטיים עבורי, אבל כל שאר הנושאים כן.

אולי עדיף להתמקד בטור על רווקות במגזינים הקיימים.

זה נראה לי הרבה יותר טוב ויעיל. זה משאיר אותי חלק, זה מזכיר לאנשים שאנחנו קיימים ושנשמח לקבל הצעות. זה יכול להציף את הקול שלנו (כתוב בכרטיס שלך שאת רווקה).

אבל אני כן רוצה לברך ולעודד על היוזמה - נראה לי שכדאי להפנות את הדברים לסוג של פלטפורמה אחרת. אם המטרה היא כלכלית - זה בדרך כלל מדליק אצל רווקים נורות אזהרה, כאילו שמישהו בא להתעשר על חשבון החוסר שלי, אז צריך לקחת גם את זה בחשבון.

אבל מה עם מי שלא נכנס לקטגוריית נישואין?

רווקות יחידניות, גרושות, אלמנות.

אני חשבתי על כמה מדורים שמתמקדים בנו בדברים שאנחנו עוברות כמקום של שיתוף, הכלה, נחמה והעצמה.

מדור צילום:

תמונות שמתעדות רגעים שונים בחיי הרווקה.

מדור כלכלי חסכונות, ביטוחים לרווקה

מדור אופנה לרווקה, איך להתלבש לסוגי דייטים, שלבי קשר שונים, בהתאם לעונות, חגים אירועים וכו.

מדור אמונה לרווקה, מעת רבנית שתחזק.

מדור אורח בנושא בריאות לרווקה, שימור פוריות, תזונה נכונה וכו'

מדור יעוץ למומחים בנושאים שונים שמתקבלים מהמערכת: למשל איך להתמודד רגשית עם שותפה שמתחתנת, אחות גדולה שרווקה שנים ואיך להתמודד איתה, חברה רווקה כמוך שהתרחקה בגלל שנושאי השיחות ביניכן מתמקדות רק ברווקות. כאלה.

המטרה שיהיה מקום שתרגישי שרואים אותך.

מה שמתאים לסבתא שלי, אלמנה שגדולה ממני בכמה עשורים, לא כל כך רלוונטי לגביי.

אני חושבת שמאוד חשוב שיהיה מקום שרואה אותי, אבל לא אוהבת את הרעיון שזה נעשה כמשהו נפרד, שמנציח את הרווקות.

אני לא יודעת מה זה "רגעים מחיי הרווקה" לגבי התמונות.

מסכימה שחשוב מאוד להיערך כלכלית מבחינת חסכונות וביטוחים, וזה משהו שפחות מדברים עליו.

לגבי אופנה, זה משותף לכולן, לא משנה מה הסטטוס.

אמונה זה חשוב, אבל תקחי לדוגמה את הרבנית ימימה - היא לא מדברת ספציפית (לא מדברת על כנס מיוחד בנושא) על רווקות, מאותגרות פוריות, אימהות שכולות וכו' - ב"ה לא חסרים משברים בעולם, ולכן גם מדור של חיזוק יכול להיות משותף. אם זה ספציפית עליי, וכל חודש יש מישהי אחרת - יש מצב שזה היה נשמע לי כמו תקליט שבור. כמה כבר יכול לעבור בטור של 250 מילים?

בריאות - מלבד שימור פוריות (בגיל המתאים), הבריאות לא אמורה להיות שונה מבנות גילי הנשואות.

יעוץ מומחים זה משהו מאוד חשוב, אבל אם אני הייתי מתמודדת עם משבר, נניח שותפה שמתחתנת - אני חושבת שנכון לפנות לייעוץ פרטני. במיוחד שאנחנו מדברים על מדור בעיתון, וזה אף פעם לא יהיה בדיוק המקרה שלי ובזמן שאני צריכה להתמודד עם זה.

ובכלל, נראה לי שתצטרכי לעבוד קשה כדי לא תמצות את זה אחרי חודשיים.

ולכן גם לא הייתי משלמת על מנוי לדבר כזה. הייתי פונה עם הרעיון הזה לעיתונים שהזכרת, ומציעה להם לפתוח מדור של לקראת נישואין, ולהתעסק בדברים שכתבת פה - כל פעם בהיבט אחר, וככה יהיה אפשר לתת תוכן איכותי ורלוונטי כל פעם.

שמעתי פעם ממישהו שמתעסק בפסיכולוגיה עצה מעניינת איך לדעת מה התכונות שנצרכות לנו 

אז הוא אמר ככה: 

לעצום עיניים ולדמיין את עצמנו עם בן/בת זוג ושממש נעים לנו וכיף לנו בסיטואציה הדמיונית הזאת

ומשם לחזק את הדמיון ולזקק אותו יותר ויותר ולראות איזה תכונות הלב שלנו החליט לדמיין שכיף לו בבן הזוג - וזה מה שבאמת מתאים לנו

ניסיתי את זה אז, מרגיש שזה באמת נכון ועובד. 

@לגיטימי? - אני חושב שזה פחות חשוב.

בסוף פשוט צריך לראות האם טוב עם הבן אדם שמולי, ורובו ככולו. 

ולמה לא לברר בסימולציה שאני שולט בה ולדעת מה אני צריך מלכתחילה - במקום לצאת על עיוור לפגישות?

וזה לא באמת פשוט לאנשים לדעת אם כיף להם או לא בסיטואציה אמיתית עם הלחץ שנלווה לזה

אין בעיה לדעת מה טוב לך, פשוט לא למסגר את האדם לזה.

ופגישות בכלל זו לא סיטואציה ש"שולטים בה". ההיפך, זה מפגש שאין לך דרך לדעת לאן ילך. וטוב שכך.

לגבי סיומת דבריך - חידשת לי.

יש אחד נהנה שהצד השני עדין, ואחד נהנה בהפך וכו' וכו' כל אחד מה שיצא לו - זה כיוון כללי שמאד עוזר.

התכוונתי שהדמיון זו סיטואציה שאני שולט בה, הפגישות זה בדיוק הפוך...

כדי לא לצאת סתם ואז בפגישות עצמן מול בנאדם (זה קורה אצלי לפחות, ואצל הרבה אחרים) 

הקול הפנימי לפעמים נרמס משיקולים מבולבלים שסותמים לו את הפה

שהיתה פגישה\קשר טוב למרות שלא התאים לציפיות?

שים לב שדיברתי על תכונות "טובות". אני יכול הרבה יותר להבין בירור והתרחקות מתכונות שאתה יודע שלא טובות לך. 

נכון אני מדבר על תכונות טובות, מזה אני לוקח שההפך זה לא טוב לי.

תראה, אין לי ציפיות מדוייקות בול, אבל אצלי לדוגמא הכיוון הוא בחורות עם אופי של עדינות (וזה מה שיצא לי בדמיון)

וכל פעם שאני אראה בחורה כזאת אני אמשך אליה די אוטומטית.  

היו לי פגישות עם בחורות אחרות - ואמנם היה מעניין וויכוחים וכאלה - אבל לנישואים זה ממש לא היה מתאים

ולכן משתדל להשאיר כמה שיותר פתח.

עם אחת היה נפלא כי היה לה לב טוב מאוד, עם השניה כי היתה לה תכונת קבלה והתמלאות גדולה, עם השלישית.. וכן הלאה.

יכלתי לפספס אם הייתי ננעל על מה שהיה טוב לי באחד הקשרים. 

אולי אצלך יש יותר אפשרות להסתדר עם כל מיני סוגים...

אבל רגע, מה שהיה לאחת לא היה לשנייה, ולהפך? לב טוב? קבלה וכו'? אנחנו הרי מדברים על כיוון כללי

אולי אלו כל התכונות שאתה מחפש רק השאלה היא במינון.    כל אלו נשמעות עם לב טוב 

בדוגמא שלי אין מישהי שהיא גם "לא עדינה" וגם "עדינה" כמו שאני צריך - זה תרתי דסתרי הרי

עדינה-טוב

לא עדינה - לא טוב. ומזה אני באמת מבין שתרצה להתרחק. 

אבל אני אומר לבדוק מה כן מתאים - והתרחקות מההפך זה רק פועל יוצא ממילא

שוב אני לא אומר שזה נכון לכולם

אבל אני חושב שבדרך כלל מה שנכון לבדוק זה מה מתאים ולא מה "לא מתאים"

כי מה שמתאים הוא יותר ספיציפי (אם זאת המילה הנכונה) וממילא הלא מתאים יתברר

זו בעיה תפיסתית שכדאי לך לשנות-

תפיסה שאומרת שהערך שלך נקבע לפי מי שלא רוצה אותך וממילא הערך של מי שכן רוצה אותך..

מי שרוצה אותך סוג ב ומי שלא זה אומר שהיא שווה יותר.

נשמע לך הגיוני?

אולי פשוט לא התאמת לה ?

1. כשאני רוצה

2. מהניסיון, עם אנשים בכללי ועם אנשים שיצאתי איתם

3. קשה לי להבין את השאלה היא נשמעת עמוקה ואני מחכה לקרוא תשובות...

לגבי 1 - אני יכול לחשוב על הרבה ביינישים בשיעור א שרוצים להתחתן עם המדשית או הקומונרית שהייתה להם.

זה מספיק?

זה דבר טבעי 

1. כשיש את הרצון וגם את המוכנות לעבוד כדי לממש אותו. 

2. זה הסגנון של האנשים שהכי נוח לי להיות איתו. אין לי בעיה עם חברות בסגננות קצת יותר שונים ממני (אבל גם זה עד גבול מסוים), אבל אני יודעת שלחברה הזאת אין סיכוי שאני אדבר ככה, ולזאת אין סיכוי שאני אספר על זה, אני רוצה בזוגיות להיות עם מישהו שאני לא אצטרך לצנזר את עצמי בדברים כאלו ולהיות יותר אני.

3.  קשה להכניס את זה לראש, אבל ברגע שפוסלים אותך, ההצעה הזאת לא רלוונטית. זאת לא יכולה להיות התפשרות כי 'אפשרות א' כבר לא קיימת, ואז זה אומר ש'אפשרות ב' היא ה'אפשרות א' היחידה.

-מרגישים את זה + חשיבה מוקדמת מה יש בך ומה יכול להשלים. לא זה ממש לא כמו יופי

יופי או שיש או שאין ... הרגשה באה במדרגות מהיכרות

א עם עצמך ( מה אני מביא מה חסר לי בהלימה למה שאני מחפש/ת.

ב עם הפרטנר החדש הולך ונבנה .

- מבינים שהכל מלמעלה ומחזיקים את הביטחון הפנימי הרגיש , זה שמישהו אמר לך לא ,זה כי הוא לא שלך , זה לא אומר כלום עליך ,וזה לגמרי שלו

חוץ מזה אם מישהו אומר לי לא , משהו בי נכבה ישר, אם הוא לא רוצה ,אז אני לא רוצה אותו !(זה לא מתוך אגו זה מתוך ידיעה של מה אני שווה , בטח לא התפשרות או יו יו). או בסדר נעשה לו/ה טובה .. אז לא 

-לא ראיתי מישהו כסוג ב פשוט , פשוט לא מתאים לי.

יוצאים מהמוד המתקרבן.. למוד אחר שמודע.(אוי הצדיק הזה אמר לי לא/ החמודה הזו)

+ מה ששנוא עליך אל תעשה..

אם אתה מסתכל על מישהי כהתפשרות לא היית רוצה שכך יתייחסו אליך.

לגבי שאלה 2, פתחתי על זה שרשור לא מזמן. תראה כאן: תודה רבה על התיוג 🙏 - לקראת נישואין וזוגיות בדגש על התגובה שקישרתי אליה.

לגבי שאלה 3, אנחנו לא מחפשים את האדם המושלם. אנחנו מחפשים את זה שמתאים לנו. וזה שמישהו לא מתאים לנו, לא אומר שהוא סוג ב.

אם היינו מחפשים את האצנית הכי מהירה, ואגודת ספורט אחרת החתימה אותה, ואנחנו נאלצנו להתפשר על מקום שני - זה די ברור, כי יש כאן פרמטר אחד בלבד של האתמה, מהירות הריצה, וברור שמי שאנחנו החתמנו רצנו יותר לאט. אבל בזוגיות זה ממש לא מתנהל כך. כתבתי על זה באריכות אתמול, ראה כאן: עונה בפירוט - לקראת נישואין וזוגיות 

1. אם אני מוכן לשאת בהשלכות המחייבות ולא רק בלבבות באוויר.

2. לוקח את עצמי ומודד מה הם התכונות שבלעדיהם אני זה לא אני - זה גם אני אצטרך במידה מסויימת בבת הזוג.

3. ההנחת יסוד היא שחוסר התאמה זה בגלל ש X < Y או Y < X. אז השאלה תעבור אליך - מה גורם לך לחשוב שעצם זה שזוג לא מתאים אחד יותר גדול מהשני. יכול להיות ששניהם באותו גודל אבל לא מתאימים. לא?

אלא של ערכים שמשותפים לציבור מסוים.

אם אתה לא שותף לאף אחד מהערכים של בציבור הזה, מה הופך אותך לחלק ממנו? במיוחד בדבר כל כך מבוסס ערכים כמו שידוכים והקמת בית?

לדעתי העניין הגדול פה זה עניין הממלכתיות. כי שאר הדברים כן נמצאים בחלק מהציבור.

יש קבוצות קטנות בציבור שהם כאלה אבל לא יודעת עד כמה הם(ואחרים) רואים עצמם חלק מהציבור הזה.

אבל רוב הציבור הסרוג לא עונה על ההגדרות שכתבת.

כשאתה כותב "מקום", למה אתה מתכוון?

אני מניחה שיספרו אותו למניין בכל מקום. אני לא חושבת שיסכימו למנות אותו לרב של קהילה שכן "ממלכתית", שבניה מתגייסים לצבא, חוגגת יום העצמאות, מחזיקי סמארטפון ולומדים במוסדות מעורבים.

יותר סביר למצוא מישהי שתזרום עם זה בגבול שבין חרדי לסרוג - אבל זה באמת שאלה מה אתה מגדיר סרוג? ומה אתה מגדיר חרדי? האם זו השתייכות חברתית, או האם יש לזה מטען השקפתי? האם חשוב לך שאשתך תחלור איתך את אותה השתייכות חברתית\השקפתית?

וצריך שגם האשה תרצה מקום זהה

צריך ללמוד זה את שפתה של זו. כל אחד ללמוד את העולם של השני ולדבר בצורה שתהיה קשורה אליו.

אם השאלה היא ברמה הטכנית (מתעניינים בכדורגל ולא באידיאולוגיות וכדו') - פשוט לשאול בבירורים. 

בהצלחה

אולי תצאי עם בחורים עם תחומי עניין דומים

אולי לחפש סביבה מעורבת, נגיד:

שיעורים, התנדבויות, ערבי חברה וכך תהיה היכרות ברמה האנושית וממילא הבחירה תהיה לפי זה ולא תתחיל מהתמונה.

בהצלחה רבה

ואני לא יודעת אם זה בראש שלי -

במפגשים כאלה מקובל לחלק לקבוצות קטנות כדי להכיר את האנשים שאיתך, כמה בנים וכמה בנות בקבוצה. ומה שאני ראיתי (ואולי זו פרשנות שלי) - זה שאנשים מנסים להימנע מלהיות בקבוצה שלי, קמים ועוברים לקבוצה אחרת, וגם כשמתחלפים הם מחפשים לעבור לקבוצה אחרת, ואיכשהו אני נתקעת עם אותם שני ביישנים שלא מעיזים לעשות שום דבר בעצמם. ודווקא לבנות אחרות שם יצא לי להתקרב, אולי כי אני לא מהווה עליהם איום. אני בסך הכל אדם חברותי ונחמד, אין לי בעייה ליצור קשרים, אבל אני מרגישה שהמקומות האלה כופים על אנשים, וזה לא מצליח להתרומם משם. זה גרם לי מבחינה נפשית להגיע למקום לא טוב, כי כאן ממש חווים את הדחייה החיצונית באופן ישיר, ולא לא שמגיע באופן אלקטרוני ומרוחק.

אירועים אחרים שלא מכווני דייטים בעייתיים לי מבחינה דתית.

לא התכוונתי למפגשי פו"פ,

אבל החלטה שלך מה מתאים לך

את יכולה לפנות אלי בפרטי להתייעצות לשתף מה הפגם אולי אוכל לעזור ..

באופן כללי בנים ממש לא מחפשים יפה .

יש פה משהו דווקא אירוני רוב החברות שלי ביותר מודעות לעצמן יותר יפות חיצונית עדיין רווקות , בנות שבאמת החיצוניות שלהן מהפנטת

ולעומת זאת אלה שהיה להם קשה עם הטאץ הזה הנשי .. עם המשקל , עם גובה , עם השיער, נראות קצת פחות נשיות יותר טמבוי וכי וכו' התחתנו מהר

יותר.אני דווקא חושבת שבנים מרגישים הרבה יותר בנוח עם בנות שלא נראות כמו משהו יוצא דופן.

ואפילו מרגישים חוסר ביטחון / לא מספיק גברים ליד בנות יפות יותר מהרגיל 

בכל מקרה זה באמת משמיים אל תתיאשי שלך ישאר שלך .

א. אולי הממליצות יכולות לתווך בדיוק כמו שתיארת בהצעות שקיבלת מהמשפחה או חברים ?

ב. יכולה לספר לך הרבה סיפורים מעודדים על אנשים שלא "עוברים" תמונה מכל מיני סיבות 

ובסוף שהזיווג מגיע הבחור/ה רואים מעבר ( לצערי אני לא יכולה לכתוב אותם עג"ב הפורום מטעמים מובנים) 

כדאי להחזיק את התקווה בעניין כי לצערי את לא תשני את העולם 

וכדאי להתרכז במה שעושה לך טוב. 

עם רוב הדברים שהפי כתבה לך.  ואני מוסיף שדווקא לאנשים מיוחדים מכל מיני סיבות יש את היכולת להיות יותר מוכוונים לחתונה והם פחות יסתכלו לצדדים לראות שהם לא מפסידים משהו אחר. לכן, לדעתי, זה רק עיכוב זמני, כי יש הרבה אנשים טובים בחוץ.

גם צריך לזכור שלא לכולם מפריע באופן ישיר פגם כזה או אחר, אלא יותר מפחדים ממה שיגידו וכו'. אז אפשר להוסיף לתכונות הטובות שכבר כתבת על בעלך העתידי שהוא גם יהיה אמיץ ויודע לעמוד על שלו.

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה רבה!

תצלמי תמונה מהצד שלא רואים את הפגם הזה.

כשאת רוצה לשלוח תמונה - תשלחי את התמונה הזאת, ותצייני בעל פה "רק תדע שהיא עם פגם __".

מה ההגיון? כמו שאת מציינת, כשמכירים אותך הפגם הזה לא מפריע (ואני יכול להעיד על עצמי מחוויה אישית שכך מרגישים. כלפי אדם שמכירים פגמים אסתטיים הם לא מאד משמעותיים)

ולכן המטרה היא להגיע להיכרות.

תמונה כן יוצרת מוטיבציה להיכרות (מהרבה סיבות, חלקן בכלל לא מודעות, ולכן עדיף להשתמש בזה מאשר להילחם בזה), ואם התמונה כן משקפת את המראה - זה מספיק.

מצד שני כדי שלא יהיה מצב שהבחור מופתע או מרגיש ששיקרו לו, כדאי להציג בפניו את האמת כמו שהיא מראש.

בהצלחה

אגב סיפור ששמעתי:

בחור אחד חרדי קיבל הצעה משדכן אבל השדכן אמר לו שהבחורה לא רוצה בחור קירח אז שידאג לא להוריד את הכובע כדי שהיא לא תראה שהוא קירח.

אחרי הפגישה הוא התקשר לשדכן ואמר "היה מאד נחמד אבל שכחתי והורדתי את הכובע"

השדכן התקשר לבחורה והיא אמרה שהיא רוצה להמשיך. השדכן שאל אם לא מפריע לה שהוא קירח. היא התפלאה לשמוע ואמרה שלא שמה לב.

או בקיצור - אין דבר כזה "מישהו שקל לו להתחתן". יש אנשים שמתחתנים בקלות ולא ברור למה, ויש להיפך.

@הפי תודה על הנכונות לסייע, ב"ה עם הרבה שנות ניסיון הגעתי למקום שאני שמחה בו.

הבעייה שלי כרגע זה למצוא מישהו שמוכן בכלל לצאת איתי.

@ברוקולי הבעייה שפוסלים אותי בלי לדבר בכלל עם הממליצים. די מהר הבנתי שעדיף לי לבקש ממישהי מבוגרת ועם ניסיון חיים להמליץ עליי, מאשר חברות בגילי, וזה צעד שדייק לי הרבה.

אני יודעת שיש רבים שהתחתנו עם קשיים כאלה ואחרים, מכירה כמה כאלה באופן אישי. אבל זה עדיין לא מקל על תחושת הבדידות שלי..

@מנסה להחכים זאת השאלה שלי, איפה אני יכולה למצוא את האנשים האלה שבחוץ?

@ultracrepidam תודה על ההצעה. משתמשת בצילום מקצועי שלי, אבל רואים מכל כיוון. ואני ממש סבבה עם זה. אני לא מסתירה את זה. אני פחות סבבה עם להגיע לפגישה, ואז הבחור עומד ובוהה בי (מניסיון מר). ואני לא כל כך מתחברת לסיפור שכתבת. בעיניי זו התנהגות מאוד לא מכובדת של השדכן - שיקר ביודעין לבחורה.

בד"כ בצד היותר תורני של המפה. אולי כדאי לכוון לשם (כמובן אם מתאים לך) ורק לדאוג שיספרו בבירורים.

אולי לחפש מישהו גם עם פגם וכדו'? שיודע מה את חווה ויגיע עם ראש פתוח יותר?

כן, אני מחפשת מישהו לכיוון התורני. מה שקורה לי שבאופן ישיר (דרך אתרים) אף אחד מיוזמתו לא פונה אליי, וכשאני פונה אומרים לי לא. נתקלתי הרבה פעמים בכרטיסים של אנשים שהגדירו את עצמם תורניים, והשדכנית ביקשה תמונה - וגיליתי שזה לא בקשה שהגיע מצידו, אלא מצידה. במקרים אחרים מדובר באמא של מי שמחפש, שעושה לו את הסינון. וכמובן שתמיד אני דואגת שידעו מראש, אני לא באה לרמות אף אחד.

אבל לכן זה עוד יותר בעייתי - כי כנראה פניתי לאותם השדכנים שגם הם פנו אליהם, אני רשומה באותם מיזמים, אתרים, אפליקציות - ואין משם כלום. אז אני מנסה לחפש דרכים נוספות לקבל הצעות.

אני לא יודעת איך מחפשים מישהו עם פגם. אין מקום (שאני מכירה) שמיועד לפגומים מבחינה אסטטית. ולא חייבים לסבול מפגם כדי להיות אמפתי כלפי בעייה. ותסלח לי שאולי אני קצת בוטה, אבל מה שעולה ממה שכתבת זה חלק מהסיבה לקושי שלי - איזשהו הבנייה חברתית שפגומה תתחתן עם פגום. הקשרים הארוכים והמשמעותיים שהיו לי, לא היו עם עיוורים, אלא בדיוק להפך - עם אנשים שידעו לראות אותי מעבר לפגם הזה. במיוחד שהפגם פה הוא אסטטי, לא גנטי ולא מדבק. לצערי, רוב האנשים נעצרים בפנים שלי ולא ממשיכים הלאה לפנים (בשווא).

הבאתי את הדוגמא של מישהו עם פגם. התאפקתי קודם מלשאול - את פוסלת על פגמים כאלו? את דורשת תמונות? 

אני חושבת שזה מה שכולנו מחפשים, מישהו שיבין את המקום שאנחנו נמצאים בו, כל אחד והמקום שלו בעולם.

לשאלתך - לא ולא.

(ובסוגריים אוסיף, שיש לי תחושה ששדכנים נשארים ברמה החיצונית גם - לה יש פגם, לו יש פגם, בוא נכיר בינהם - כשחוץ מהדבר הזה אין שום דבר משותף. וזה מתסכל, כי זה רק מדגיש את העניין שלא רואים אותך, אלא את הפגם שבך).

אכתוב דבר שאני לחלוטין לא מאמין בו אבל שומע המון משדכניות - אם יש משהו חיצוני. לטפל בו. עד כמה שאפשר.

זה מגעיל (בעיני) אבל הן טוענות שזה קריטי בשביל לעבור את השלב הראשוני לפחות. לשיקולך.

לגבי מישהו עם "פגם" - אם נתעלם מסיבת השידוך, את יכולה להרוויח בן אדם מדהים שנדחה עד היום על שטויות, ומי כמוך יודע. 

והמצב עכשיו זה "עד כמה שאפשר".

אני מסכימה לחלוטין. ואני שמחה שאני יודעת שאדם כזה יחנך בעז"ה את ילדיי. 

הבעייה שלי כרגע היא לנסות למצוא את האדם הזה - כי אני מוצאת את עצמי אחרי חצי שנה של חיפוש אקטיבי ובלי לצאת לאף דייט. לא מאחלת כזאת תחושה לאף אחד..

ולא מתווכחת עם הרגשות שלך. 

שתדעי שהיום יותר ויותר אנשים שעוסקים בהכרויות משדכים התאמה

ולא התמודדות להתמודדות או כיפה לחצאית 

מקווה שתפגשי כאלה בדרך

אולי קשה- אם עשית את ההשתדלויות הנצרכות בתחום ונשמע שעשית- שחררי.

קשה לביצוע במיוחד למי שמטבעו משתדל המון אבל חושבת שזה הדבר הנכון.

לחזק את האמונה שה' יביא לך את החתן שלך.את את שלך עשית ,תתעסקי בדברים אחרים.

שיהיה לך המון בהצלחה!!

אבל כן רוצה לתת חיבוק.

להגיד שאני מכירה באופן כמה אנשים בעלי פגם כזה או אחר, שהקימו בתים מדהימים - כן, כולל כאלו שהתחתנו בגילאים מבוגרים.

אני חושבת שכדאי להדגיש בהקשר הזה שבנושא של לנ"ו, אולי יש עדיפות לאיכות על פני כמות. אם הייתי עושה סקר ושואלת אנשים, האם הייתה מעדיף לצאת בשנה הקרובה ל-15 קשרים קצרים, עוד ל-3 קשרים רציניים - נראה לי שאנשים היו בוחרים באפשרות השנייה, עם כל הכאב שהפרידה תיצור.

ממה שאת מתארת כאן, יש לך משהו שמהווה מסננת. אולי היא מצליחה לסנן לך את הכמות של הקשרים - אבל את כנראה מרוויחה באיכות, כפי שכתבת, עם אנשים שיודעים להתבונן קצת מעבר.

מקווה שבקרוב תפגשי מישהו וכל התקופה הזאת תיראה לך כימים אחדים.

אם נסתכל מסביב אפשר לראות שכל סוגי האנשים מתחתנים,כל הגוונים וכל המינים עם כל סוגי ההתמודדויות חיצוניות ופנימיות,פיזיות ונפשיות. גם כאלה שאנשים נוטים להסתכל מהצד ולומר איך..?

לעומת זאת יש הרבה שעל פניו נראה שלא אמורה להיות להם בעיה והם תקועים,גם אם הם יוצאים להמון דייטים.

רק שאף אחד לא אומר שהכנסים האלו באמת עושים משהו.

ומשער שיש כאלו שהדברים האלו עזרו חהם.

באופן אישי התנתקתי מכולם ומשתדל עם שדכניות, חברים ובני משפחה. 

מצד שני, אם היו מקדישים איזה שעתיים להחלפת כרטיסים בין השכנים נראה לי שהיה יוצא מזה יותר טוב..

אם נעשה דברים אז יש יהיו יותר בתים בשישראל, זה לא עובד ככה

זה גם לא אומר שהכנסים לא עושים שום דבר

זה אומר שהתמונה כנראה יותר מורכבת

אבל צריכה לפנות לזה זמן.

מה שאני רוצה להגיד כרגע בהקשר הזה,

זה שיש הרבה שדכנים, אתרים, מיזמים - לא אומר שהם מוצלחים, שהם יעילים.

כשמסתכלים על אחוזי ההצלחה שלהם לעומת מספר הרווקים - בעיניי יש בזה משהו מייאש. הם מאוד מאוד נמוכים.

רוב האנשים מכירים דרך מכרים - חברים ובני משפחה (51% לפי ארגון 'באים בטוב', לעומת 6% שהכירו באתרים). 

וכאן נשאלת השאלה - למה הם לא יעילים?

מה אפשר לעשות אחרת?

אני חושבת שזה שאלה שהמיזמים השונים מנסים לענות עליה - לדוגמה, שגרירים בלב אומרים, רוב ההיכרויות נעשות דרך חברים ובני משפחה - בואו נשאיר אותם כשדכנים, אבל נרחיב עבורם את המאגר. פרוייקט 252 אומרים, יש בעייה של חוסר הדרכה וכלים למתן זוגיות, ולכן נתמקד בזה. אלגו אומרים, יש הרבה אנשים, ולכן ניתן לבינה מלאכותית ליצר את החיבורים. ואפשר להמשיך עוד ועוד.

צריך לזכור שיש מיזמים ואתרים שהם פרוייקט כלכלי, והבעלים מרוויחים מהם כסף, ולעומת זאת ישנם אחרים שהם ללא כוונת רווח. כפי שכתבו, לא לכולם מתאים מפגש חינמי\התנדבות בפארק, ותראי שבאירועים שמתקיימים לא מגיעים כמויות עצומות של רווקים ורווקות.

בעיני אחת הבעיות הגדולות זה

דווקא הפיזור וחוסר אמון. 

פשוט לדייק אותם. ולא כל כך מבין (דווקא) את החלוקה הזו.

אבל באמת שלא מצליח להבין את החלוקה שלך...

אולי תכתבי מה את *כן* מחפשת?

אז ברור שבגילאים צעירים יותר יש עוד אנשים.

היי, מציע שתגדירי לעצמך חנונים וערסים.

אח"כ תסבירי לעצמך מה לא טוב בכל אחד מהם, ותביני מה את למעשה מחפשת ומה לא.

כשתדעי את זה, לשדכנים כנראה יהיה יותר קל לעזור לך, ולך יהיה יותר קל לעזור לעצמך בכרטיס\בירורים...

אני בסיטואציה שאני מחפש מישהי שהיא בתמצות גם בקודש וגם בחול, גם ראלית ורציונאלית וגם רוחנית ונותנת מקום לרגש,

גם תורנית וגם (בתוך ההלכה) גדלה מהשחור לבן, וקשובה לבירור אמיתי. לא קל, אבל בע"ה.

בהצלחה לכולנו!

ובשלבים האלו כדאי באמת לדייק ולשחרר כמה שאפשר. "להתפשר" אם את מעדיפה את המינוח הפחות נעים.

לא נעים לי לומר אבל "חנונים" ו"ערסים" אלו לא ביטויים ששמעתי מבנות 35...

מקסימום את יכולה לקחת חנון עם פוטנציאל לצאת מהחנוניות (אולי בעזרתך) או ערס שיותר קרוב לאמצע או מוכן לעבוד קצת..

בהצלחה!

לדעתי, את צריכה לשאול את עצמך - למה את מושכת דווקא את שני הסוגים האלה?

מה בצורה שבה את מציגה את עצמך מדגיש דווקא את הצדדים הללו?

האם זה הניסוח בכרטיס? האם זה התמונה (ואם כן, התמונה עצמה - נניח הזווית, הרקע, או אולי מבחינה מהותית - הנראות החיצונית שלך)?

מהו חנון, להגדרתך?

מהו ערס, להגדרתך?

מהו האמצע, להגדרתך?

כשאת כותבת "לא התאים", למה את מתכוונת? מאיזה בחינה?

מה את מצפה שיהיה בקשר, ואין אותו?

האם הדבר הזה נובע רק מסגנון?

האם באמת אפשר לחלק את כל האנשים שיצאת איתם באופן ברור לשני הקופסאות הנ"ל? לאיזה קופסה הם היו מכניסים אותך? למה?

האם את מסננת הצעות כי הם נראים לך חנונים\ערסים, או שאת תמיד בודקת לגופו של אדם?

(ומילה לגבי פריקה\עצה:

כשמישהו כותב כאן שמדובר בפריקה, משמעו שהוא מחפש אמפתיה, הזדהות, הכלה. הוא לא מחפש עצות, דרך התמודדות - את זה הוא מבקש כשהוא כותב שהוא מחפש עצה. ולכן יצרת כאן בלבול, שהוביל לדעתי לתגובה קצת לא נעימה מצידך.)

מקווה שלא נהרסה ההפתעה לאנשים אחרי ההתכתבות על זה בצמע... שיתמודדו

מעניין כמה אנשים שקוראים את הכותרת חושבים שזה כי התארסתי... (שזו היתה המטרה הרי)

זה הקטע

להגיב בצורה שכולם יבינו את הדברים הלא נכונים😜

בוחר לסיים אותו. לא חייב להיות פגוע נפגע ופוגע.

כל הכבוד לך!

(אנשים טובי לב ורגישים נוטים לחשוב ככה בד"כ)

שזה שאני אחתוך אומר שהצד השני יפגע או צריך להפגע, אם אני לא מתאימה אז מישהי אחרת תתאים .הרחמים מעליבים באיזשהו מקום.

לא חייבים ואין מצווה  להפגע כשחותכים אותנו.

כולנו במסע אחר החצי השני ,בדרך הזאת אנחנו פוגשים כל מיני אנשים שלפעמים חותכים אותנו או אנחנו אותם עד שנגיע ליעד בע"ה..

אם זוכרים שאנחנו במסע לא אמורים להפגע כשמחליטים שזה לא זה לא משנה מאיזה צד זה בא ,לא משנה מה הסיבה.

מיותר לומר שזה לא סותר דרך ארץ.

נראה לי שבהשראת הבחור הזה

מישהו נפרד ממני  היום (עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שנפרדו ממני האמת ..) ואני מאושרת. ב"ה.

(בהערת אגב כללית, אני לא מבין למה משתמשים במילה לחתוך במקום בלהיפרד או לסיים.

אאלט בעבר היו משתמשים במילה הזאת בצורה קצת שחצנית ומזלזלת, ומשום מה היא השתרשה כמילה לגיטימית שמתארת פרידה או סיום קשר).

צריך שיהיה רצון לקבל וגם רצון לתת משוב. באחוז מסויים מהפעמים זה יצליח. וזה כבר מצויין ויעזור הרבה

בכל קשר שמסתיים אם הוא או היא מעוניינים במשוב?

נשמע רעיון טוב אם יש בגרות משני הצדדים

אם ירצה, טוב לומר.

כמובן לא צריכים להסביר את השיקולים לסיום הקשר. רק למשוב

שהם לא קרו.

כלומר, מהחוויה שלי בעולם הדייטים, אם אני יצאתי עם X, ונפרדנו, ואז אחרי חודשיים אני רואה את X בהשבעה של אחי - מה שמצופה שיקרה זה התעלמות הדדית - הוא לא יגש אליי ואני לא אגש אליו. אבל אם יקרה מצב וניפגש במקום יותר פרטי, אז כן, זה להגיד שלום מנומס - ואף פעם לא להזכיר את הקשר עצמו.

האם זה האידיאל?

לא יודעת.

זה מה שקורה אצלי לפחות.

בכללי, לאו דווקא עם מדוייטים - האם אנחנו פונים לאנשים שנפגשנו איתם ואומרים להם שלום? זה משתנה מאדם לאדם. יהיו כאלו שיעדיפו לפנות גם אם ההיכרות לא וואו ויהיו כאלה שילכו. 

זה נראה לי גם נכון ביחס לחלק מהמדוייטים. לפעמים שהיתה אווירה טובה בדייט, גם אם זה היה דייט אחד אפילו - יש תחושה נעימה אז אפשר לומר שלום וזהו. אין בזה שום דבר רע.

יש איזה משהו מאוד רגיש בתחום הזה..

כשמישהו בוחר לסיים קשר זה מתפרש כשפיטה לרעה כבן/בת זוג ספציפי עבורו ובכלל מה שמשפיע על הדימוי העצמי למרות שזה לא צריך להיות ככה

אצלי לא ממש..

 בד"כ אומרים שלום חפוז לצאת ידי חובה כשנוצר קשר עין חוץ אולי מאיזה אחד שראה אותי נבהל ועבר לצד השני של הכביש..

זה פשוט נורא..כאילו מה קרה? נפגשנו פעם ודיברנו?

כאילו עשינו דבר אסור בעבר.

הדילמה מתחילה לדעתי יותר אולי כשהם או אנחנו מתחתנים, או יוצאים עם אחרים (מה הם או בן /בת הזוג היו מעדיפים? מחיקה והתעלמות מוחלטת? ..)

יש לזה בסיס במציאות, לא?

אנשים נפגעים..

אני תמיד מסיימת קשרים יפה..

העניין כאן הוא הבחור בעל הגישה הבריאה שהאיר לי שאפשר אחרת.

יתום

נולד מתרומת זרע

נולד מחוץ נישואין והאבא לא בתמונה,אולי היא לא יודעת מי הוא ..

זהו 

עכשיו היא צדיקה בוודאות 

את זה על יתום אבל אנשים כן לפעמים מדברים ככה על יתום.

אלו אפשרויות נוספות ישנן?

(אולי ילד שנוצר מאונס ל"ע)

ולא בחורה+ ילד בלי אבא.

לחלק מהן לא הייתי מתקרב כלל עקרונית.

כי הגרוש לא בתמונה?

גרושה עם ילד זה גרושה+1

אלמנה עם ילד זה אלמנה+1

בעיקר בגיל ובאפשרויות. לא לשכוח שלפי התיאור גם הרמה הדתית לא מי-יודע-מה (אלא אם כן מדובר בחוזר בתשובה).

צריך לדעת גם שמיד הופכים לאמא במשרה מלאה ולא תמיד הילד משתף פעולה. המון אחריות.

בסוף - מה שמתאים לבחורה.. מישהי פעם אמרה לי שהיא רואה את זה בתור לאמץ ילד. 

חוזר בתשובה..

תלוי בגיל של איזה צד?

וואו זה מלחיץ כשמתארים את זה ככה, "אמא במשרה מלאה"

בשלות נפשית, מוכנות לגדל ילד לא שלך, אפשרויות אחרות ועוד.

וכן, צריך לדעת שיש אחריות.

אשאל אחרת - למה בעצם? זו הצעה? הכרתם טבעית? 

מתפלל בבית כנסת שלנו מדי פעם, ולכד את תשומת ליבי

ההורים לא בדיוק בעד, אבל גם לא נגד נחרצות 

לכן אני מתלבטת האם זה בכלל שייך

מעריך שלרוב המשתמשים כאן גם יהיה קשה. לא סיטואציה שגרתית.

נראה לי שכדאי לפני הכל לחשוב על עניין האמהות. אם זה רלוונטי לחשוב להתקדם משם. 

לק"י

אז סיכוי בטח שיש.

זה תלוי בהרבה דברים.

זה מאוד לא דיכוטומי כמו שאת מציגה את זה 

כשזה מגיע ל"קולות" יש כאן את מגוון פוסקי הדור ואין פוצה פה ומצפצף...

(במקרה הזה אכן שמעתי דעות מקלות אבל לא התעמקתי). 

האמת שבמקרה הספציפי מדובר בילד ממין נקבה אבל הנושא שהעלית מהותי בהחלט אין ספק...

כמו שכתבו לך

תלוי באלף משתנים

כדאי להיעזר באנשי מקצוע / מבוגרים אחרים שמכירים אותך וידעו האם זה נכון ואיך לעשות את זה בריא 

התייעצתי עם אשת מקצוע, ולמרות העובדה הזאת (ועניינים נוספים) דווקא הייתה בעד, 

אבל ההורים כאמור לא להוטים מסיבות שנמנו, ובעיקר ניסו להניא אותי מזה

שהאמא כנראה מאוד בעייתית באופן חריג (אולי מכורה לסמים?/לא כשירה מכל סיבה אחרת וכו')

דווקא העובדה שהילד גדל עם האבא מלמדת דברים טובים על האבא כשלעצמו, והוא הרלוונטי כאן..

אני הייתי חושבת עליו רק דברים טובים

תוך רחמים על הילד.

אולי צריך לבדוק איך הוא הביא ילד מאם כ"כ בעייתית..

אז את אומרת שהיית חושבת על האב רק דברים טובים, למה בעצם? כי הוא בחר לקחת אחריות במצב המורכב הזה? 

אולי עצם העובדה שהאם בעייתית מלמדת משהו על האב, שבחר להתקשר עם אישה כזו?

מאב מעורב בגידול ילדיו יותר מהרגיל.

מסכימה שצריך לברר.

לק"י

כשמדובר בילד מחוץ לנישואים (מאשר כשמדובר בזוג גרוש)?

של אב וגם אם זה וואו. מרשים ולא ברור מאליו. זה אומר עליו המון דברים טובים .

נראה לי שבד"כ גרושים/ פנויים מעדיפים את החופש שלהם ולא להיות מטופלים בילדים 24/7

כן, מסכימה שזה מוזר שהאמא לא מעורבת וזה מלמד כנראה על חוסר מסוגלות פיזית/נפשית

שהאבא ידע להפעיל דחפורי כח כאלה שהעיפו את האמא מהתמונה.

מצטרפת להסתייגות של @חצילוש

וקשה לי להאמין. נדיר עד בלתי קיים בישראל.

בד"כ מדובר בבעיה עם האמא. 

אבל מצוי יותר במקרים של גירושין.

לא נדיר לצערינו.

בא נריב על זה.

בד"כ אכן נוטים לטובת  האישה ועדיין יש מקרים שמנשלים אותה מכל זכות בעקבות כח ומניפולציות שמופעלות מהצד השני. והם לא מקרים יחידים

זה מקסימום נותן לו משמורת מלאה. להוציא מישהו מהתמונה זה כבר אלימות, חוסר יכולת מוחלט, סמים וכדו'.

אין מה להיכנס לדיון.. פשוט צריך לבדוק. האופציה היותר סבירה היא באמת חוסר כשירות הורית של האמא, אבל גם במקרה כזה, כדאי לברר מה הביא למצב ההזוי הזה.. כי אם יש אמא חיה וקיימת וחופשיה, שאין לה שום משמורת על הילדה או קשר איתה, זה חריג. זהו.

האמת שזה משונה ילד עם האבא, שאיננו גרוש או אלמן - לקראת נישואין וזוגיות

המערכת בד"כ נוטה להיות לטובת האמא,

צריך שהיה משהו באמת חריג לרעת האם

או שהאב בעל כח השפעה בלתי רגיל.

לוקחת לתשומת הלב...

מאחר שלא מדובר בילד הביולוגי שלך, אם תתחילי להעיר לו הערות (מוצדקות), האב יתערב לטובתו.

לענ"ד, הייתי נמנע מקשרים לא שוויוניים.