פוגשים בן אדם נחמד 
זה בטח מלחיץ ומרגש - אני חושבת שכדאי להגיד את זה למי שאת יוצאת איתו - שזו פעם ראשונה שלך, ואת יכולה לאולי לתת מילים למה בזה מלחיץ אותך.
צריך אין כללים של מה ואיך, ובגדול, לזכור להתייחס בכבוד.
כן יש דברים שיותר מקובלים בתרבויות מסוימות, ומה שאני כותבת כאן מאפיין לדעתי את רוב הדייטים הראשונים של הציבור כאן:
בדייט ראשון יושבים ומדברים. או אולי הולכים ומדברים. או משלבים בין שניהם.
על מה? על מה שבא לכם.
איפה? במקום ציבורי, שמאפשר שיח. יש שיעדיפו את זה במקום כמו בית קפה, ויש שיעדיפו סתם על ספסל בפארק.
כמה? שעתיים בערך. אבל יכול להיות גם יותר. או פחות.
לדעתי, בדייט ראשון אנחנו לא צריכים לפסול. אנחנו בודקים שאין שום דבר מזעזע שבגללו לא יעלה על הדעת להמשיך לדייט שני. כל עוד אין משהו כזה שאת אומרת שאין מצב בעולם שתקימי איתו בית בגלל זה, אני חושבת שצריך לחכות עם לפסול. למה לחכות? כי לוקח זמן להיפתח, לתת אמון במישהו. אז גם אם היו שתיקות, גם אם זה לא 100% זרם, כדאי לדעתי לנסות שוב. לראות אם בפגישה נוספת מצליחים לצעוד צעד בכיוון של להתקרב.
על מה פוסלים? על ה-כ-ל. האם זה צודק? האם זה הוגן? האם זה נכון? לא בהכרח. אבל אנשים עושים את זה. זה יכול להיות בגלל השם פרטי, שם המשפחה, גובה, גיל, עדה מראה, מקצוע, מקום מגורים, הטון של הקול, חוש הומור לא מתאים, דומיננטיות, חוסר דומיננטיות, דעתנות, חוסר דעתנות, דתיות, חוסר דתיות ואפשר להמשיך עוד ועוד.
על מה את צריכה לפסול? אנחנו לא מכירים אותך. את צריכה לדייק את עצמך. מהם הדברים שחשובים לך שיהיו בבן הזוג - מהו צורך ומהו רצון. נניח, שידע לנגן על כלי כלשהו. האם זה משהו שחיוני לזוגיות? בעיני לא. זה נחמד אם הוא ידע, אבל זה לא סיבה לפסול מישהו לדעתי. כשאת יודעת להגדיר לעצמך מהם הצרכים שלך, תוכלי לבדוק אם הם קיימים בקשר. נגיד, האם צורכת אדם שיקשיב לך ויפרגן לך?
כתבתי על זה לאחרונה משהו בשרשור אחר -
בלי הסיכון הזה אין סיכוי שמשהו יתפתח. אין דרך אחרת ליצור קשר פנימי ועמוק, אין קיצורי דרך.
וזה עניין תהליכי. בדייט הראשון את בודקת אם נוח לך וטוב לך איתו, ולאט לאט הוא רוכש את אמונך.
יצא לך פעם לעבור למסגרת חברתית חדשה?
נניח, באולפנה, בשירות לאומי, בלימודים, בעבודה.
פתאום את מוקפת באנשים שהם זרים, ואת יודעת שאת הולכת לבלות איתם פרקי זמן משמעותיים בחייך. האם הסיטואציות האלו הפחידו אותך? איך התמודדת איתם?
וכמו שכתבו לפניי, אני חושבת שזה יכול להיות רעיון טוב לערב בתהליך הזה דמות בעלת ניסיון חיים שאת מעריכה. זה יכול להיות בת משפחה (סבתא\אמא\דודה\אחות גדולה) או איזשהי קרבה אחרת שיש לך, נניח דמות חינוכית כלשהי. מישהי שתוכלי לשתף אותה בהתלבטויות שלך ולשמוע קצת מהניסיון חיים שלה (ולכן לא כתבתי חברה. אני חושבת שזו צריכה להיות דמות שנשואה פרק זמן משמעותי, שיש לה פרספקטיבה על חיי הנישואין). כמובן שגם אנחנו כאן, אבל זה לא משתווה למישהי שאת מכירה, ושמכיר אותך, ושאפשר לשוחח בחופשיות (כי למרות שאת אנונימית כאן, קחי בחשבון שאולי מי שאת יוצאת איתו נמצא כאן גם, ויכול לזהות את עצמו במשהו שאולי תכתבי.).
שיהיה הרבה בהצלחה!
ותזכרי שאנחנו כאן לא תמיד הכי מייצגים את מה שקורה בשטח. יש לא מעט אנשים שמצליחים ליצור קשר עמוק ומשמעותי עם המדוייט הראשון, ומתחתנים איתו. או עם השני. או עם השלישי. אני חושבת שלכן מתנקזים אנשים שזה לוקח להם קצת יותר מאשר אחרים.
)
