פורום הורות (עמוד 129)

לאו דווקא על המקום הזה ספציפית אלא באופן שללי על מוסדות תורניים, יש להם מעין תקנון עם כל התנאים לכניסה, ממליצה לכם להתעניין האם אתם מתאימים ומתאים לכם מבחינת התנאים שהם מבקשים.

בהצלחה!

אבל תוכלו לשאול על זה. 

זה לא בית יעקב ועד כמה שאני יודעת אין תקנון. 

הבנות מבתים תורניים אבל יש הרבה פתיחות גם לספרות אחרת זה לא חרדי. 

לא מכירה את המסדות האלה .

אני יודעת שלרשת נעם , כן יש סוג של דרשות - דת .

(למשל: צניעות בלבוש , טלויזיה /ספרים מסוימים , בני עקיבא /עזרא ....)

 

כדי לשאל ולברר .

ולספר למוסד , שאנחנו באים מבית כזה וכזה ....

לבדוק - מעיין תיאום ציפיות .

 

 

בהצלחה

ברב נעם שאני מכירה (אולי חוץ מירושלים ופ"ת) זה לרב ביה"ס שבו לומדים הדתיים בעיר, לפעמים הם אפילו לא רב לעומת מסורתיים וכד'... בנוסף, מקבלים את כולם.

אם לך לא מפריע להענות לדרישות מסוימות או שכן מפריע...
ותלוי למה... אני אישית מאמינה שבדור של היום שהוא ככ פתוח ופרוץ מוטב להשמר כדי שהילדים שלנו יהיו מה שאנחנו.... או לפחות קרובים למה שאנחנו...
והיום יש לחברה ולמדיה הרבה השפעה...

אני למדתי שם בתור ילדה
יש לבית ספר תקנון צניעות של גרבים חופפות ושרוול מכסה את המרפק. ( יש הרבה בנות שבאות ככה רק לבית ספר ואחרי הצהרים למשל הולכות בלי גרבים) 
אבל האוכלוסיה שמגיעה מאוד מגוונת מבחינה דתית יש הרבה בנות שבאות מבתים מסורתים ++ וגם מבתים דוסים של רבנים. 
לדעתי בית ספר מעולה בחינה לימודית. 
(אפרופו היום הרבה משפחות אברכים מקמש כבר לא שולחים אליו כי מעדיפים בית ספר ברמה תורנית גבוה יותר כמו ביס צופיה) 
בהצלחה 

מה זה בית ספר צופיה?

זה חרדי? צריך לבוא עם גרבי ברך וחולצה מכופתרת?

גם לה וגם להורים שלה...!

(וגם לגננת)

 

נ"ב

מעניין לשמוע איך היא הסבירה,

וגם מעניין היה לשמוע איך אחותי הייתה מסבירה את זה עלי.

כמו שכתב ימ"ל, מגיע כל הכבוד לרותי רות הגיבורה, להוריה ולגננת.

נשמעת גננת עם ראש על הכתפיים.

תיזהרו.

היתי צריכה פעם לעמד באסיפת הורים ולהזכיר לאמהות שיש מציאות כזו
(אחרי שהבן שלי אמר שאבא שלו גר בבית אחר
ואחד הילדים לא האמין לו, ולמחרת חזר ואמר שאפילו אמא שלו אמרה שאין דבר כזה )

אז נעים מאד יש גם יש. היל"ת.. בגן של הילד שלכם!
שומו שמיים.

הוא מספר לגננת שאני לא מרשה כל מיני דברים ושאני אומרת לו כל מיני דברים.
זה גם הפוך.....

אם את לא מאמינה למה שהוא מספר עלי

אני לא מאמינה למה שהוא מספר עלייך 

 

ואלעד-

כל הכבוד על האומץ והביטחון.

זה יותר ממראה שהיא גדלה בצורה בריאה

שאפו!

 

 

 

(לא אמרו לי ישירות, אבל אחכ שמעתי מהגננת שאמהות התלוננו למה צריך להרוס לילדים את התמימות...

 

זה היה לפני 3 שנים והוא היה אחד...

היום הוא לא אחד וגם היחס אחר. ב"ה

אי אפשר להתעלם

וואוו, ריגשת! יפה מטוד מאוד, לכל המעורבים!

מזכיר לי כשאחותי הסבירה איך זה שהיא האחות הכי קטנה, ויש לה עוד אחות יותר קטנה.

לאבא שלי יש ילדים קטנים...
יומחד אני מתקשרת אליו ואחד הילדים הקטנים קורה לו "אבא הילדה שלך רוצה אותך"

אחותי (הביולוגית) שלחה לי הודעה: "מזל טוב! לחצי אחות של אחותי החורגת נולדה חצי אחות". מישהו עקב?

לנו היה אחות של אחות של אחות של אחות

משהו כזה

אין עליה!
מסור לה את געגועי

אבל מחזק שהרווחנו משהו משמעותי (הסיבה שבגללה עברנו), ושיש דברים נוחים בעיר. (תחבורה, חנויות)

אם יש ילדים גדולים - להכין אותם גם לזה ולחפור להם על כבישים ואנשים זרים.

לנו זה זרם יחסית - גם עם הילדים.

הילדים העצמאיים במשפחה די מהר התרגלו אפילו לתחבורה ציבורית.

הנגישות של חנויות/קופ"ח וכו' מאוד משמעותית.

 

השינוי של האווירה היה לא פשוט, כי במקום שאנו גרים יש פחות קשרים בין שכנים והמון אנשים מסתובבים ברחוב ויש הרגשה של לחץ מסויים.

 

איך להתמודד?

להיזכר כל הזמן בסיבה שבגללה עברנו ולנסות לאמץ את מה שאהבנו ביישוב גם בשכונה/בבניין.

 

קרובת משפחה שלי שעברה מיישוב לעיר אפתה לחמניות קטנות ביום שישי הראשון שלהם בבית החדש, ושלחה עם הילדים לשכנים עם ברכת "שבת שלום". גם השכנים הלא דתיים שמחו מאוד וקיבלו אותם בחיבה.

 

 

עוברים כדי להיות קרובים למשפחה של שתינו עמ לקבל עזרה עם הילדים וגם כדי לחזק את עיר מגורינו.. הבן שלי יחסית קטן אבל זה מה שמקשה עליי שהוא רגיל לרוץ בחופשיות ולהיכנס לבית של השכנים יש לנו פה ממש אווירה של משפחה ובעיר זה ממש אחרת

סורי שאני נדחפת.
אבל באלי ממש להגיב.
זה תלוי לאיזה עיר אתם עוברים .
זה נכון שביישוב יש את האווירה של כולם, ומן חופשיות כזאת.
אני נגיד באה מעיר שיש בה שכונה שהיא אשכרה יישוב לכל דבר. שכונה דתית עם קהילה מדהימה. שגם כולם מכירים את כולם, הולכים בחופשיות. בשבתות על הכביש וכו ..
וזה מקסים בעיני!
כי לא להכליל ולומר שכל עיר זה קהילה מפחידה, וכו..
זה ממש תלוי לאן .
כי ברור שניתן להשוות את שלנו נגיד לתל אביב. כן.
ותמיד תמיד מוצאים שם את האנשים המדהימים! שאפשר לשהות אצלם, שתמיד יחבקו וכו.
לא רק ביישוב זה ככה(:

ושוב, סורי שנדחפתי לפורום. משו אמר לי שאני חייבת להגיב פה(:
שיהיה לכם בהצלחה ענקית! ותתחדשו!
שתגדלו את ילדכם שם בנחת.. בתורה ועשייה.

בשביל זה פתחתי את השירשור כדי לקבל מענה.. יש משהו בדברייך אך לצערי בעיר שבה אנחנו שוקלים לעבור בקושי יש מוסדות דתיים ושלא נדבר על תושבים דתיים העיר עכשיו עוברת שיקום מבחינת היהוד שלך.. ולכן החשש שלי כזה גדול.. תודה רבה שנידחפת

חברים מתחלפים, שכנים גם - בשלב כזה או אחר,

אם הילד מרוויח את המשפחות משני הצדדים - וואו!

זו מתנה גדולה לכל החיים.

נכון שההרגל ללכת חופשי לשכנים קשה לשנות, אך בעזרת ה' לילד מספיק חבר אחד טוב או שכן נחמד שיוכל ללכת אליו.

ויתרון גדול שלא כתבתי עליו - 

פתאום הילדים לומדים ליהנות להיות בבית ולהעסיק את עצמם עם עצמם וביניהם ולא רק עם חברים ושכנים.

 

מעבר נעים!

אבל אין ספק שמתגעגעים לשקט והרוגע של היישוב שגרנו בו 5 שנים....

הגדולה היתה בת 4, והבינוני(היום) אז היה בן שנה וחצי,
אז זה לא היה ממש משמעותי בבחינה הזו.

אין ספק שזה נוח עם הקניות(גרנו בישוב שהמכולת הקרובה זזה 8 דק נסיעה או האלונית במרחק 4דק' נסיעה)

מבחינה חינוכית -
בסוכות הראשון הילדה שאלה איפה הסוכות של השכנים שלנו - בישוב כולם עוזרים לכולם לבנות, ובעיר בניין של 7 קומות ואנחנו הסוכה היחידה כרגע....
והמכוניות בשבת,
זה אפשרות להסביר על 'תינוקות שנשבו' בצורה פשוטה שמחלחלת לנפש של הילד מאד בהבנה, ולהסביר שעל זה אנחנו מודים לה' שאנחנו יודעים... וכו'.
. גם מבחינת חסד - בעיר יש יותר אפשרויות לחסד - שזה טוב מאד לחנוך...

לא מתעלמת מהמחירים, אבל אפשרי ויש רווחים משמעותיים.

כמו שכתבו לך, ריכוז הילדים בבית יותר הוא רווח עצום חינוכית. ביישובים לא פשוט... עדיין לא הספקת לחוות את זה. אפשר להשתדל לשמור על "ראש חופשי" ולא להכנס לראש עירוני כזה. 

ואם אתם בראש של שליחות וקירוב זו משימת הדור. צרי קשר עם קרוב ללב ותתחילי להרגיש קצת מהרוח הזו. 

ממליצה לך לקרוא את "הקיצו ורננו" של הרב ראובן ששון על זה.

הקיצו ורננו של הרב ראובן ששון. זה האמת.

לא מכיר אתכם, מכיר אחרים שבאו מישוב לעיר, רובם הגדול - בני אדם נהדרים, אחרים, גם בני אדם  נהדרים, אבל משדרים לפעמים התנשאות כלפי המקומיים, וחבל. שיהיה לכם ישוב טוב שתיהנו אתם מהשכנים החדשים וגם הם ממכם!

או במילים אחרות:
מוציאים את העוקץ הרע מהמעשה ומנתבים למקום חיובי.

(אפשר גם להציע לצייר סימני דרך עם האבן, אפשר לשדרג ממש למשחק שהוא בוחר לאן פונים ואת הולכת לפי החיצים)

נתון נוסף לקחת בחשבון שהיום היה מאוד חם וזה מוציא את כולם מהדעת, גם את הילדים, לכן לנהוג בהתאם

בס״ד

מדהים איך מתוך כעס מאבדים כל יצירתיות... ואיך בעולם יש אנשים עם רעיונות כל-כך טובים... תודה רבה!

אם למישהו יש עוד רעיונות, אפשר לכתוב אותם בשמחה. ככל שארגז הכלים שלי יהיה מלא יותר, כך גם הסיכויים שלי לשמור על קור רוח בפעם הבאה עשויים להיות גדולים יותר. בע״ה.

מסוכן ומפריע לזרוק אבנים ברחוב.
אתה יכול לזרוק לכיוון הזה. ומצביעה על אזור לא מסוכן.
כמובן שרק חצץ שלא מסוכן לזרוק. אבנים ממש אומרת שאסור לזרוק ושזב מסוכן.
נותת לו יד והולכת משם.
אפשר להמשיך ולדבר על הרגש של האכזבה והרצון לשחק באבן וכמה חבל שזה מסוכן ואי אפשר.
ולחשוב ביחד מה כן אפשר

הרבה מזל טוב!!!

אומנם לא לכל התוכנית,

אבל בסוף הערב עשו הגרלת "ענק" מעניינת.

לבנות הכיתה שמשתתפות זה עושה את הערב יותר מתאים ומעניין לרמה שלהן ופחות כבד מתוכניות הערב האופייניות.

 

כל אחת מהמשתתפות קיבלה דף שאלות עם שאלות הלכתיות (אם בוחרים נושא לערב - זה מעולה לסכם בו את החידון), אך שולבו גם שאלות מעניינות ומצחיקות על כלת יום ההולדת - אירועים וחוויות ילדות (כמו מי היתה הגננת, מה עשתה כש... ועוד) - השאלון אמריקאי.

אח"כ שאלו בקול את השאלות וענו את התשובה הנכונה.

כל תשובה נכונה זיכתה בכרטיס הגרלה.

(כל אחת יכולה לקחת כרטיסים כמספר התשובות הנכונות.

כותבת את שמה על כל כרטיס ומכניסה לתיבת ההגרלות המועדפת עליה.

בתיבות יש למשל (בסוגריים הפפרס האמיתי)- טיסה בשמי הארץ (מטוס צעצוע)

תזמורת לאירוע הבא שלכם (גיטרה משחק)

חופשה פסטורלית עם מרבדי דשא (ראש דשא ומגבת קטנה)

מכונית (צעצוע)

ועוד היד נטויה...

 

להתמקד בנושא מסויןם...

למשל להתמקד בבית במקדש- אפשר לצב תפאורה ממש זולה, אפילו בד סוכה, לימוד  מותאם לנושא, פעילות...

לצשל במצוות של בנות- עושים הפרשת חלה ואכלים את זה בסעודה...

אםשר ללכת למקום זול שקשור לקודש...

לעשות התנדבות, יש הון מקומות שישמחו...

ללכת לכותל! להכין ערכות של סידור תהילים קטן, עט, פתק ומטבע... זה יכול לצאת אפילו חמש שקל אבל ממש שווה...

מזל טוב!

אצל אחיינית שלי עשו חידון משולב בהגרלה בנושא נשים בתנ"ך.

בשולחן במרכז החדר הניחו קופסאות עטופות כשעליהן מודבקת מעטפה. על כל מעטפה היה כתוב פסוק שרומז על אישה מהתנ"ך. כל משתתפת קיבלה 2 פתקים, בהם יכלה למלא את שמה ואת שם הדמות המנוחשת (היו כ-30 פסוקים, ולכל אחת היתה אפשרות לנחש רק 2) אחרי שסיימנו למלא את הפתקים, ילדת בת המצווה הקריאה את הפסוק והוציאה 2 פתקים מהמעטפה. אם הניחוש היה נכון- המנחשת קיבלה פרס שהיה בתוך הקופסא שקשור לעניין.

לדוג:

"מנעי קולך מבכי"- רחל אמנו- חבילת טישו.

"ותתצב אחותו מרחוק"- מרים הנביאה- תוף מרים.

"הכר נא למי החותמת והפתילים"- תמר- חבילת תמרים

היה מאוד מוצלח. התאים גם לבנות צעירות וגם למבוגרות יותר.

אם את רוצה פני אלי באישי ואני אנסה להשיג לך את הרשימה המלאה.

שאלות כמו מה הוא הכי אוהב לעשות

כמה שקל שנולד

מה הכי אוהב לאכול

עשיתי כבר כמה פעמים והילדים מאד נהנו

(חלק מנחשים וחלק יודעים..)

מזל טוב!

יצירה על בלונים/ צורות מבלונים ארוכות

 

להכין שרשרת מממתקים עגולים כמו: ביסלי בצל, ביגלה עגול וכד'.

 

להעביר שקית בין הילדות עם כל מיני חפצים או "קשקושים" מהבית. כל אחת בוחרת באקראי חפץ מהשקית ומקשרת את זה לכלת יום ההולדת. משהו שמתאים לה/ ברכה שקשורה לאותו חפץ...

 

 

 

מסיבת יום הולדת עלולה להיות קצת בלאגן אם התכנית מדי מסובכת. 

לשבת במעגל ופשוט להשחיל זה נשמע רגוע ונחמד.

ואז אוכל עם חידון תו"כ.

 

בהתחלה קבלת פנים כזאת ומוזיקת רקע אחרי זה עבודת יצירה\אפיית עוגיות\...... ואז אפשר לחלק אותן בשתי קבוצות ולעשות תחרויות ומשחקים שונים אחרי זה אפשר לעשות הרקדה עם מוזיקה מקפיצה ואחרי זה להרים את כלת היומולדת על כסא ולעשות סבב איחולים וחידון נושא פרסים על הילדה ואז מגישים את העוגה ואפשר נגיד משהו לאכול נגיד פיצה או ארוחת ערב כזאת 

אני עשיתי פעם יום הולדת לקבוצה של הים הגדול הזה
20 בנות בכיתה א', הכנתי שולחן עם מלא חומרי יצירה, פנקס שאותו מקשטים לכל בת במקום שלה, וזה העסיק אותן לפחות חצי שעה-שעה, וככה הן גם יצאו עם מתנה הביתה. אחר כך עשינו משחקים-חבילה עוברת וכו'(בזמן שהיצירה התייבשה) , אבל העיקר היה היצירה והן נהנו מאוד.

עוברים בכל מיני ארצות ובכל ארץ משימה/ משחק שקשורים לאותה ארץ - לדןגמא שוויץ: משחק השוקולד. סין - להעביר בעזרת 2 שיפודים במבה מצלחת לצלחת... וכו... אם תרצי אפרט לך באישי. היה ממש מוצלח וגם עשינו עוגה בצורת מטוס וזה ממש הלהיב את הבנות (עשינו לילדה בכיתה ג)

*משחק השוקולד צלחת עם סכין פלסטיק ושוקולד באמצע. כולן יושבות במעגל סביב וכל בת בחורה זורקת קוביה, כשיוצא לה 6 היא רצה למרכז המעגל ומלבישה על עצמה כל מיני תחפושות מצחיקות ומתחילה לחתוך את הטבלה עם סכין. כל קוביה שהיא משחררת היא יכולה לאכול (כמובן שאחרי ברכה) וכך ממשיכה עד שעוד בת מקבלת 6 ואז נגמר טורה.
*הכנת תכשיט/יתירה אחרת
*ללמוד ריקוד לאיזשהו שיר
*שמים מוזיקה והילדות רוקדות, ברגע שהמוסיקה נעצרת,כולן צריכות לקפוא בצורה שבה היו כשהמוזיקה נעצרה. מי שזה בזמן שהמוסיקה לא פועלת פסולה.

לקחת את האבות ואמהות ולעשות משחק/תחנה אצל כל אחד ששמחיש ומלמד על המידה הבולטת בו.
לדוגמא אברהם-חסד: אריזת מזון לנזקקים/הכנת חבילות לחיילים או חיילים בודדים/כל דבר אחר שקשור לחסדי
יצחק- גבורה: משחק תחרותי בין קבוצות (יכול להיות ספורטיבי וגם לא) שדורשת אומץ כדי להתקדם ולנצח./ חלוקה לשתי קבוצות וכל קבוצה מכינה הצגה קצרה על נושא גבורה (זה יכול להיות סיפור שמדפיסים מראש או מס סיפורים שהן בוחרות)
לאה- תפילה והודיה ל-ה': קישוט תפילה מסויימת בצורה יפה/הכנת מחברת תודות ושמחות (מעצבים כריכה, ומעדכים דפים שמוקלדים עליהם- תודה לה' ש..., משחקים אותי ש.... (מגביר תחושת הודיה ושמחה בחיים)/ סיום ספר תהילים וכל בת אומרת עבור מי היא רוצה שנתפלל בספר זה (כמובן שגם להצלחת ילדת היום הולדת)
שרה: נתינה (אפשר לקחת למקום של הכנסת אורחים ולבשל משהו ושכל בת כאילו תכין לשניה ותדאג לה לאוכל וכך תארח בצורה מסויימת)./משחק שיש בו נתינה להעברה אחת לשניה
וכו וכו

- קבלת פנים עם שולחן טעימות, מוסיקה ברקע

- פעילות יוצרת למשל הכנה של צמידים, שרשראות וכו' (קונים חרוזים וחוטי השחלה) או הכנה של קינוחי כוסות - שזה ממש נחמד!!

- מתנות וארוחה: למשל פיצה וטרופית

אפשר להוסיף איזשהי מתנה מכן אליה. למשל מצגת עם תמונות שלה והדגשה של תכונות, או ברכה בחרוזים על אופיה

אצלנו ביום ההולדת לכיתה ב'

 

בינגו

שוקולד

תחרות שליחם

 

נ.ב אהבתי את רעיון של היצירה .

והאבות /אמהות מהתנ"ך ....

משחק השוקלד

21 שאלות

טלפון שב8ר

דפקה מהירה

משחק הזגזק

הראי

מלך התנועות

חפש את המטמון

חתול ועכבר

טלפון מתוקן

סיפור על גזר

חוקיות

מרוץ שליחים

ארנבת שחורה

עש עשר

זאזו 

מלך המעגל

קומקום

רגליים עיניים

קרוסלה

הטבעת

פרלמנטיו

זיכרון אנושי

כיסאות נופלים

מעגל מחשבת

אף פעם לא

פירמידת מקלות

מאגר פעולות וצ'ופרים, תנועת הנוער אריאל,

(בעיקר התכוונתי שאני לא אוהבת את הטקס הזה, ששמים מתחת לכרית - ואז מקבלים מטבע וכדו'...)

זה נורא חמוד.

טקס חניכה שכזה שגורם לילד לשמוח שהשיניים שלו נושרות

בדיוניות או אמתיות - שבאות אליהם עצמם בלילה ונותנות להם כסף...

אצלנו הילדים פשוט שמחים מעוד סימן שמראה שהם גדולים.

אצלנו זאת מסורת.

 

הילדים עדיין מצמיחים שיניים

אבל כשנפלה לי שן ראשונה אמא שלי אמרה לי לשים מתחת לכרית ובלילה היא תחליף לי אותה במטבע של 5 שח. הרגשתי עשירה והלכתי לקנות גלידה, זאת היתה חוויה עצומה שזכורה לי עד היום
בשיניים הבאות התלהבנו מהקטע שנפלה שן וזהו.

לא אוהבת לשקר לילדים אבל הדרך הזאת דווקא מצאה חן בעיני.

יש לך סימוכין?

ואז תאכל אותו בתאבון.

בהתחלה הבת האמנה קצת .... עד שהיא קלטה זה אנחנו .

רצתה לחכות לה ערה /לראות אותה . (לצייר אותה . היא אוהבת מאוד לצייר).

 כשהנוי אצל המשפחה שלי,ונפל לה שן אז היא קבלה מסבתא (אמא שלי) ואז היא רצה גם מההורים ....

לא פר וכו .....

 

באחד הפעמים בעלי כתב לה מכתב - מהפיה .(אם סרגל אותיות כזה , שלא תזה ת'כתב )

זה נחמד וכייף לילדים לקבל ממתק /הפתע /סכום כסף .... 

ובלילה מגיע אליהו הנביא ומחליף את השן בשקל

 

למחרת הולכים לקנות משהו טעים עם השקל הזה

(ומוסיפים עוד קצת מהארנק של אמא...)

אני לא הכרתי את פיית השיניים ואני גם לא אוהבת את זה, חושבת שזה טפשי. למה להכניס לראש שטויות בכח, ועוד תגמול כספי..

אבל אליהו הנביא, שיהיה.

מקור מצויין לתאי גזע.

שמים מתחת לכרית בקופסא וכמובן שפיית השיניים מביאה מתנה. לאחר יום יומיים זורקים את השן..

שוטפים את הפה, מראים את השן לכולם (בעיקר לאבא)

לפעמים (בעיקר שן ראשונה) מקבלים ארטיק\פויפס,

לא עושים מזה הרבה עניין...
 

גם אני לא מבינה את העניין של לשים מתחת לכרית ולקבל משהו במקום... נראה מיותר, אצלנו בבית אף פעם לא עשו את זה...

 

נ.ב.

לאחותי הקטנה (בת 9) עדיין יש קופסה שהיא שומרת עם השיניים שנפלו לה...

מתלהבת מזה מאוד
קיבלה כמה הפתעות, מאיתנו. ומסבא וסבתא פעם-פעמיים.
לא עורבו דמויות בדיוניות.
יש שמחה וכיף. בשורות לחברות. סיפורים.
זה נושא.
פעם נפל בבית הספר והמורה הביאה לה הפתעה קטנה.
נחמד.

ממה שאני מכירה ושומעת, לא מניסיון אישי, משרד התמת מתעדכנים אוטומטית על הלידה והחופשת לידה דרך ביטוח לאומי. הם גם מתקשרים לפעמים לוודא שחזרת לעבוד ומה היקף המשרה אחרי חופשת לידה....

בקיצור, תהיי מוכנה לכך שתצטרכי להוכיח להם הכל מחדש. 

בהצלחה!

הרבה נשים תשמחנה להשקיע בבית שלהן - ניקיון, גיהוץ.

לא מעט נשים שעובדות כשהילדים בחופש צריכות בייביסיטר לבקרים שלמים - חפשי אנשים שמכירים אותך ויידעי אותם שאת פנויה.

המון הצלחה!

ואל תשכחי גם לחסוך קצת מהכסף לעתיד...

בעתיד אני מקווה להרוויח יותר מ-40 ש'ח לשעה, למה לחסוך מהקצת שאני מרוויחה?

 

ובאמת זה מה שחשבתי, אבל רק אם אני לא אמצא עבודה אחרת אני יעשה עבודות בית

גם במקצועות הכי נחשבים (מלבד היי טק..), לא מרוויחים 40 ש"ח לשעה כבר בהתחלה.

לוקח זמן להיכנס לשוק, לצבור נסיון ולהרוויח...

בינתיים בעזרת ה' תתחתני, תלדי ולא יהיה בהכרח עודף כסף...

סליחה אם זה היה מתנשא

 

אבל בעבודות בית אני יכולה להרוויח 40 ש'ח לשעה לכן אני מקווה שכשאני יהיה גדולה אני ארוויח יותר ממה שאני מרוויחה בגיל 18

 

 

אבל אם יתאפשר לי אני אחסוך

גם מבוגרות שעובדות בניקיון לא מרוויחות 80 לשעה

ואם זה עבודות אחרות הרבה פעמים זה דווקא פחות לשעה לפחות בהתחלה. אפילו עבודה בהוראה או בגן ובעוד מקצועות

וללכת לעבוד במרכז העיר או בקניונים בחנויות השונות, תמיד מחפשים עובדים
קחי בחשבון שהכל זה שכר מינימום כמעט.

לא ממליצה ללכת למקומות שהשכר הוא לפי טיפים- זה פוגע בעובד בסופו של דבר.

ו40 לשעה זה המון.(תלוי בגיל. עד 16-17 זה הרבה, מ17 ומעלה עוג איכשהו הגיוני)

לא כולן יסכימו לשלם את המחיר הזה עבור עבודות בית קלות במיוחד כשבתקופת הקייץ יש הרבה נערים ונערות שפנויים לעבודה ואפשר למצוא בפחות.

שווה למצוא כמה קבועים מראש שמוכנים לשלם את המחיר הזה.

הכוונה לא רק "לבזבז" על דברים חולפים שמחר נחליט שאנחנו כבר לא רוצים,

אלא על דברים שישמשו אותך גם בעתיד -

זה יכול להיות מחשב נייד, מצלמה טובה או סט איפור איכותי.

 

אם את מתכננת להרוויח יותר מ-40 לשעה

אז כדאי לחסוך ללימודים שיאפשרו לעסוק במקצוע כזה.

 

אם תצליחי גם לחסוך לאחרי החתונה - תגלי כמה דברים:

*המעט שווה הרבה.

*לא כ"כ קל למצוא עבודות בשכר של 40 ש"ח, הרוב מינימום אלא  אם כן יש לך מקצוע משמעותי ביד.

*לא בטוח שתוכלי לעשות עבודות בית שמכניסות 40 ש"ח לשעה כי ברוך ה' את כבר לא ברשות עצמך.

 

שלא יובן לא נכון - מגיע לך ליהנות מפירות עמלך. לכל גיל יש את הצרכים שלו ולא צריך לחיות כל הזמן רק במחשבה על העתיד.

לצערנו העולם לא וורוד
כמחצית מתושבי ישראל מקבלים פחות מ40 ₪ לשעה

כך ש40 ₪ לשעה זה הרבה
במיוחד לנערה בת 17

אני לא מתכוונת 40 ש'ח לשעה 8 שעות ביום, אלא סוג העבודות שמקבלים 40 ש'ח לשעה אבל עובדים 3-6 שעות בשבוע, הבנת? אז זה לא יוצא כ'כ הרבה

4 שעות זה לא מעט
זה יוצא 160 ליום

אני הייתי עובד הרבה יותר זמן כדי לקבל שכר דומה

למרות שיש הגיון במה שאת כותבת.

לימוד תאוריה הסעת ילדים ברכב* - עמ'1 בנושא

א'-הבנת החוק

כל ורק מה ששואלים

• תנאים לקבלת רישיון
• חובות הנוהג ובעל הרכב
• נהג חדש ומלווה
• תאונות דרכים
• שומרי החוק ופסילת רישיון
• שיטת הניקוד
• מבוא לתמרורים
• הדרך וחלקיה - הגדרות
• נתיב תחבורה ציבורית
• כלי רכב - הגדרות
• גורר וגרור
• אלכוהול סמים ותרופות
• אחריות הנהג על הנוסעים
• מערכות השליטה ברכב
• עזרי בטיחות ומערכות הבקרה
• הסעת ילדים ברכב

שהוא לא אחד שבעד תרופות וכדו... והוא אמר לי... מה איכפת לך שהוא אוכל תמל??? אם אוכל יפה ארוחות תני לו יש בזה ויטמינים ולהזיק זה לא מזיק.... וזה היה שהבן שלי היה בן שנתיים פלוס

שהוא מקשר את הבקבוק להירדמות וזו הבעייתיות.. אבל זה לא תינוק שמאכילים על הידיים ואת יכולה להוציא את הבקבוק כשהוא מתחיל להתנמנם...

 

על אותה הדרך היה מאוד קשה לגמול אותו מארוחות לילה (ישן לילה שלם רק מגיל שנה ו-3) כי הוא היה מקשר אוכל להירדמות לאחר התעוררויות ספונטניות בלילה...

 

וסתם ככה הצטרף לנו תינוק חדש וקצת קשה כלכלית תמ"ל לשניהם וטיטולים והכל....אז גם בקטע של החיסכון זה יעזור, כי לפעמים הוא יכול לצרוך 2 בקבוקים עד שהוא נרדם לשנת הצהריים הזו...בייחוד שהתינוק החדש צורך תמ"ל יקר יותר משמעותית

אני באיזשהו שלב החלפתי את התמ"ל בחלב פרה, עם מים חמים ודייסה. גם בדייסה עצמה יש ברזל וויטמינים.
יכול לעזור כלכלית, ובאמת בגיל כזה לא קריטי התמ"ל.
הבת שלי גם כן קיבלה בקבוק כל ערב לפני השינה, גם אם אכלה ארוחת ערב טובה. רק בגיל שנתיים ורבע היא הפסיקה, אחרי שלא היינו בבית בשבת והבקבוק נשכח, ואז כבר גמלנו אותה מזה, ממש בקלות.

בדיוק על תחליף כמו שאת מציעה כאן אני מדברת... ועבור שנת הצהריים בלבד

בערב ובבוקר שיישאר עם מטרנה - מהשיקול שציינה כאן אני84 

 

עוד רעיונות למשהו בבקבוק לשנת הצהריים ???  או בכלל אוכל ????

ואצלי הםאוהבים בגיל הזה לאכול דייסת קואקר

ולהוריד במינון שבוע של 180 עם שתי כפיות וחצי שבוע של 160 עם שתי כפיות ואז 120 עם שתי כפיות ולהתחיל לדלל ממש את האבקה שהוע עם עם כפית וחצי ואז עם כפית וכו.
אני לא אהבתי שהגדול שתה המון מטרנה וככה עשינו.
בלילה יום אחד הודעתי לו בארוחת ערב שיאכל יפה יפה כי הוא גדול והולכים לישון בלי מטרנה רק אם הוא ירצה יקבל מים או תה(לימון עם דבש) וזה עבד פלאים

הדבר שעוזר להיגמל מתמ"ל וכדו' זה לזרוק את הבקבוק ולהרגיל את הילד לשתיה בכוס. אפשרי בד"כ סביבות גיל שנתיים. כמובן שיש יום יומיים של בכיות אבל מניסיון שווה את זה.

קורנפלקס (של קלוגס- הכי בריא) עם מעט חלב

 

מחית פירות מעורבב עם גבינה/ יוגורט ו/ או דייסת קוואקר

 

קציצות כלשהן שאת יכולה להכין בכמות ולהקפיא/ לשמור במקרר כמו קציצות ירק/ פנקייק/ שניצלוני תירס בייתיים 

 

(גמלנו לא מזמן צרכנית קטנה ומכורה מאד ממטרנה אז הכל עוד טרי )

 

בכללי דברי עם חלב מתקשרים למטרנה (אצלנו זה היה ככה) ולכן היתה מוכנה לאכול דברים עם חלב פרה/ חלב פרה מהול במים בבקבוק/ יוגורט וכו'- כל דבר לבן ונוזלי...

או לדלל לו את התמל .לשים פחות אבקה כל פעם. עד שיתרגל לשתות מים וזהו.

לעבור ל2 כפיות ב180, אחכ לכפית אחת, אחכ למים בלבד.

ולעשות מה שהיועץ מייעץ, צריך לרצות לקבל טיפול.

 

למה את חושבת שאת יכולה להכריח את ההורים שלך להתאמץ לשלם וללכת לייעוץ מקצועי? או לקבל יעוץ

אפילו בחינם?

 

אם בכל זאת את מצליחה לשכנע את ההורים בנחיצות של ייעוץ וטיפול, יש את פרופ' חיים עומר שמתמחה בשיקום הסמכות ההורית, ועובד גם עם משפחות תורניות.

 

את יכולה לפנות אליו בתור אחות, באופן עצמאי, הוא יוכל לתת לך כלים להתמודדות שלך עם אחיך.

זה יכול להיות פתח לשינוי.

 

בהצלחה.

מספיק שההורים יידעו איך להגיב לו
כרגע הם חסרי אונים מולו
וכשאני מתעצבנת על זה הם אומרים לי 'תגידי לנו מה אפשר לעשות. מה את רוצה שנעשה?' אז אני רוצה שבפעם הבאה תהיה לי תשובה ואתן להם שם של מישהו שיכול לעזור.

אחפש את המספר שלו באינטרנט, תודה.

כמו שכתבת בצדק - מספיק שההורים ידעו איך להגיב.

 

מקווה שתצליחי להביא לתיקון בעז"ה.

יישר כח.

מצער.

 

[יתכן שגם אברהם בן יוחנן מאלון שבות יכול לעזור. פסיכולוג. התעסק גם עם דברים כאלו דומני]

נשמע לי, ותקני אותי אם אני טועה, שקצת לקחת יותר מדי את עול המשפחה על כתפייך...

יכול להיות שההורים שלך הם באמת לא אנשים יוזמתיים ובעלי יכולת לקיחת אחריות - אבל זה לא אומר שאת צריכה לקבע את המצב הזה.

לדעתי תלכי את לייעוץ, איך לתת להורים שלך את מקומם המכובד בחזרה, ואז, מן הסתם, הם יצליחו לקחת את העניינים לידיים, ולפנות בעצמם לייעוץ בקשר לנער...

בכל אופן, כל הכבוד על האכפתיות. שיהיו בשורות טובות עם כל בני המשפחה!

חביבתי נראה לי שלא יזיק גם לך יחס של כבוד להורייך.
נשמע שההנתנהגות של רחיך מטרידה ומצערת אותך, מסיבות שחלקן מן הסתם דאגה אמיתית
וחלקן אולי קושי אישי מולו או מול העול בבית.

אני מציעה לך פחות לריב עם הורייך ולהגיד להם מה לעשות מגיל קטן
מצער שאחיך לא שומר תורה ומצוות (והסיבה והתוצאה קצת
פחות קלים לאיתור מוחלט במקרים כאלה)
ההתנהגות בבית לא נעימה
אבל אני בטוחה שיש לא מעט מתבגרים שמתנהגים כך.


הצעד הראשון שאני מציעה לך לעשות זה לנהוג מעט יותר כבוד מול הורייך;
לא להכריח אותם או לריב איתם.
יתכן מאד שאחיך רואה את הנימה והיחס הפטרוני של אחותו הגדולה כלפי הוריו
ולומד ממך כמה דברים...

אני מציעה לך ללמוד קצת הלכות כיבוד הורים ולהעמיק בהם.
בהכרת הטוב שצריכה להיות לאדם כלפי הוריו ובצורה הראויה לכבד אותם.
אני בטוחה שאם תכבדי את הורייך ואולי גם תבקשי סליחה על מה שלא כבדת אותם
ויתכן מאד שפגע אנושות בחינוך ובקבלת המרות של אחייך הצעירים יותר, אולי גם אחיך יתעורר מזה
ויבין שהורים הם המחליטים הבלעדיים על חינוך ילדיהם
ואין זכות לילדיהם "לריב איתם" או " להכריח אותם"
לנהוג כך או אחרת.

כמובן שאני בהחלט בעד שיח
ואם יש נקודות ראויות לתיקון בעינייך, יש דרך שמכבדת *אותך* וגם אותם לעשות זאת.

אני ממליצה לך יקירתי באמת לברר על יועץ.
לפנות לאמא או אבא ולהגיד שאת רואה שהעניינים לא פשוטים ואולי יועץ יוכל להנחות ולעזור בהתמודדות.

אבל העיקר; תתחילי מעצמך.
לכבד אותם ולהתחיל את השינוי הנחוץ בבית מההתנהגות שלך.

"דרך ארץ קדמה לתורה"

רק תראי שזה לא לוחץ מידי.

הקפידי לא להשאיר אותה לישון עם זה או ללא השגחה.

תלוי באיזה גיל. אבל כל עוד מדובר על תינוק קטן, הקו המנחה שלי היה להלביש בגד שלא יפריע לי אם הוא ירדם איתו לכמה שעות.
אז למרות הפיתוי נמנעתי משמלמלות ועוד דברים שנראו לי לוחצים ופחות נוחים

לא זוכרת שם משםחה. בשטראוס - בני ברית

תינוקות קטנים ישנונים יותר...
אבל אם עברה את ה3 קילו אז אין צורך להעיר, כך הבנתי...

יש כל מיני שיטות להעיר, תחפשי בנט, קשה להסביר במילים בלבד

אם הם יבשים - חייבים לבדוק שלא מתייבשת.

אם מלאים - אפשר להיות רגועים.

 

לגבי המשקל - אחות בטיפת חלב אמורה לדעת מה תקין - אם לא אמרה דבר אולי בסדר.

 

גם בשקילה ראשונה בטיפת חלב יכול להיות פער מבית החולים בגלל שזה לא אותו משקל וזה לא תמיד מראה את המשקל המדויק ביחס לביה"ח. 

כן חשוב לעקוב אחרי ההפרשים באותו משקל.

 

 

טוב שאת שמה לב לזה ולא אומרת - איזה יופי, תינוקת רגועה, ישנה הרבה ולא מטריחה אותי.

 

העירנות חשובה.

נסי לראות כמה היא אוכלת בבקבוק.