עם כל הסבלנות...
יש לנו שכנים מקסימים שבקומה שלנו יש רק אותנו ואותם ובינינו משטח קטנטן שמפריד, והם גם במהלך השנה כל הזמן עם דלת פתוחה גם כשממש לא בא לך שישמעו את כל מהלך חייך (אבל בתוך הבית, מילא) ועכשיו הם פשוט כל היום בחוץ, כל היום, כי הבית נקי. הבית שלי עדיין על גלגלים, יש לנו יותר ילדים, יותר לחץ ולא בא לי לשמוע כל היום אנשים ושישמעו את הילדים שלי רבים, שיחות בנושאים אישיים או אפילו סתם כל ההתנהלות של הבית פשוט מלחיץ ומפריע.
באמת אין לי משהו נגדם, הם אנשים מקסימים ולכן לא נעים לי להעיר, אבל זה מאוד מפריע.
נכון שעוד מעט זה יגמר, אבל אני עוד מנקה ואני צריכה קצת שקט...
ואם אני אאפשר לילדים שלי לטייל בחוץ גם תתחיל טיילת בין הבתים אז הילדים שלי בתוך הבית, בקיצור מלחיץ...
). אני מוכרחה תמיד להיות לבושה ועם כיסוי ראש, ואף אחד לא יכול להסתובב בבית אפילו לא בגילוי חלקי כי כל שניה הדלת עלולה להיפרץ והשכנה עלולה לשרבב את הראש פנימה ולשאול שאלה דחופה...
. ומהרבה בחינות היא כמו אחותי.
.
.
.
)
כולנו באותה סירה..
). אם זו תינוקת קטנטנה, אפשר להניח אותה עליו, להעיר אותו בבוקר על ידי שמקרבים את הפנים שלה ללחי שלו. ואם יותר גדולה, לארגן חיבוקים קבוצתיים...ריקודים משותפים לצלילי מוזיקה, וכו' וכו'.
