חי(נ)וךא. אתם יושבים בחדר מורים בהפסקה, לוגמים מהקפה שלכם ונחים קצת..
תוך-כדי מתפתחת לידכם שיחה בין שני מורים. הם מדברים דברים שליליים על ההנהלה / מישהו מהצוות.
מה אתם עושים?
1. משתתפים בשיחה. זה אחד הדברים המעניינים.
2. רק מקשיבים ולא מדברים.
3. יוצאים מחדר מורים.
4. מנסים להחליף נושא.
5. אחר.
ב. האם לדעתכם שיחות כאלה תמיד יהיו או שניתן לשנות את זה?
לצערי, יוצא לי להיתקל בזה לא מעט פעמים.
ועוד יותר לצערי- לפעמים אני לא מצליחה להתגבר, ואני משתתפת בשיחה.
בפעמים נדירות אני מצליחה לא להגיב (רק להקשיב).
הלואי והייתי מצליחה לשנות את הנושא.
האם זה יכול להשתנות? לפי התגובה של @אשליה כנראה שכן. זה אולי תלוי צוות ואוירה. אולי אם כולם יקבלו על עצמם לא לשתף פעולה עם זה, זה ילך..
לי ממש קשה עם הדברים האלה. לא רוצה להיות שותפה, אבל מתפדחת להחליף נושא או לצאת מחדר מורים.
היה באמת פעם שהתעלמו והמשיכו
חברה שלי מורה בתיכונים הערביים (مدرسة طمرة الثانوية المهنية ثانوية شفاعمرو التكنولوجية)
אומרת שאצלה המנהל מקיים מפגשים עם המורים שבהם פותחים נושאים כואבים, כך
מפחיתים בצורה ניכרת אוירה של מירמור והסתה נגד ההנהלה.
זה משהו שתלוי בהנהלה ופחות בצוות. הלוואי וזה מה שיעשו.
התור כולל: ציטוטים כגון : המורה מלך המטומטמים, כצפוי המורה שיקר, והטופ: לשון הרע: התקשרתי לחברה וסיפרתי לה..
והכל ליד הילד- אז מה הפלא שילדים חצופים כשההורים שלהם כאלה.
ואיפה כל זה? בעיתון בשבע.
מוזמנים לראות במו עיניכם-
תורה של גברת קרמרמן.
קראתי את הכתבה. אמנם הציטוטים אכן צורמים, אך חשוב לקרוא את הכל, כדי להבין מה גרם לכותבת להגיב כך.
מדבריה נראה שמדובר במשהו מאד משמעותי שהמורה אמר לילד, והילד בגילו לא היה אמור לדעת, ולכן היא כאמא הגיבה ככה. כדי לגרום לילד להבין שהמורה אמר דבר שטות.
אני בכלל לא חושבת שהכותבת היתה מגיבה כך במקרים פחות חמורים.
פשוט באותו רגע היא הרגישה צורך עז להגן על הילד שלה, והיא עשתה את זה על ידי הורדת חשיבות המורה, כדי שהילד לא יקח את דבריו כקדושים.
אני באמת חושבת שאנחנו המורים לא מושלמים ואנחנו עושים טעויות. גם במקרה הזה המורה עשה טעות והכותבת, האמא ניסתה להגן על הילד ככל יכולתה.
לא מדובר על משהו גורף לדעתי אלא על מקרה חמור ספציפי.
אני לא בקיאה בפרטים, אבל נראה לי שצריך לבדוק לעומק במה מדובר. הכותבת היא אישה יקרה מאד, שאני סומכת עליה שלא היתה כותבת סתם דברים.
שתסגור את הסיפור מול המנהל.
אין לי ממש חומרים, כי אני לא מלמדת את זה, אבל אולי הקישורים האלה יעזרו לך:
קהילת בתי ספר יסודיים העוסקים בהוראת התקשורת והקולנוע חינוך למדיה
לדבר על החשיבות של התקשורת הבינאישית. זה בכלל לא ברור בדור שלנו. שליחת וואצאפ זה לא ממש תקשורת, וזה לא ברור לכולם..
- סדר ט"ו בשבט- מכינים מעין חוברת עם קטעים בשבח א"י והפירות, ומשלבים מדרשים על פירות וסיפורים. בין לבין אוכלים דברים לפי הסדר של מג"ע א"ש.
- יצירה- אפשר להכין את היצירה המוכרת שלוקחים כוס / קערית- מקשטים אותה ושמים בפנים שעועית וצמר גפן.
- יצירה של עצים עם קרפים וכד'.
הכל כמובן בהתאם לגיל התלמידים.
עושים מעין טיש של שירי ארץ ישראל (חסידיים ועבריים)
תוציאי אישור מחלה כדי שלא ירד לך מהמשכורת. צריך לתת את זה לבי"ס (למזכירות בד"כ), והם כבר מטפלים בזה.
רפואה שלימה!
את צריכה לתת את האישור לבי"ס.
משלמים יום מחלה רק מהיום השני.
לא משרד החינוך. ולא שעת תקן.
חי(נ)וךנגיד שקיבלתם מליון שקלים...
מה הייתם עושים איתם (בהתאם לסעיפים הבאים)?
- 2 דברים שהייתם משמרים במערכת החינוך בארץ / במקום בו אתם עובדים. (זאת אומרת, שני דברים שהם טובים וכדאי לשמור עליהם ואף להפיץ אותם).
- 2 דברים שהייתם משנים / משדרגים במערכת החינוך בארץ / במקום בו אתם עובדים.
2 דברים לשימור:
1. בשנים האחרונות יש הרבה יותר מודעות והשתלמויות על גישה בונה וחיובית לתלמידים. לראות את התלמיד ואת מה שעובר עליו.
2. החופשות
2 דברים לשיפור:
1. משכורת המורים. כמובן..
2. תקציבים להכנסת אנשי טיפול (ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, טיפול רגשי) לתוך מערכת השעות בבי"ס. (למי שזקוק לכך)
דברים טובים-
א. בבי"ס שבו אני עובדת אני מרגישה שרואים אותי ואת הצוות. משקיעים בנו מאד- בכל מיני ערבי צוות, מתנות קטנות פה ושם, מתנות ימי הולדת וכל מיני צ'ופרים וכאלה.
ב. משהו שקשור אלי יותר- הייתי משמרת לתמיד את האהבה שלי לתלמידים ולמקצוע. שלא יגמר לעולם בע"ה
דברים לשינוי-
א. העיצוב של בתי הספר. יחסית יש היום מודעות לזה, אבל באמת זה דורש המון תקציב: פינות ישיבה נחמדות, חדרים וכיתות יותר צבעוניים וכפיים.
ב. חלום גדול שלי
- שהתלמידים יפסיקו לשבת כל היום מול שולחן מלבני ומשעמם.. שהלמידה תהיה חוויתית, מגוונת, זורמת ועם תנועה. לא כל היום ישיבה על הכיסא.
שומרת- את הקשר הטוב שיש בבית ספר שלי עם ההורים, ואת האוירה הנעימה שיש בחדר מורים שלנו.
משנה- (לא אצלנו) את ההתערבות של ההורים, ואת הבלגן שלפעמים הם עושים בבית הספר, בוואצאפ ובתקשורת. הורים צריכים להיות גב תומך למורים ולהנהלה ולא להיפך. זה לטובת הילדים שלהם.
הייתי משנה את החוק שאוסר להכריח הורים לקחת את הילדים לטיפול שהם זקוקים לו.
שומרת על-
א. יותר ויותר השקעה במורים ובהוראה מבחינת המדינה.
ב. יותר מודעות לצורך בגיוון בהוראה ובאינטלגנציות השונות.
מוותרת על-
א. ההורים המתערבים
קשה מאד להתנהל עם הורים מתערבים שקובעים דברים בבתי הספר בלי להכיר את כל המציאות וההשלכות.
ב. כתיבת תעודות, ישיבות, אסיפות הורים...
משדרגת- כיתות קטנות- 20 תל'
עיצוב כיתות מודרני. כיתות מרווחות ומוארות עם פינות ישיבה, ספריה קטנה, מס' מחשבים,ולמידה אחרת!
משמרת את תחושת השליחות של המורים
אשליהאעזור בשמחה.
אשליהרציתי להתחיל לענות לך, אבל נראה לי שתוכלי למצוא את כל התשובות בצורה ברורה, מסודרת ומדוייקת יותר בקישור הזה:
בעקרון, כדי להיות זכאית צריכה להיות לך קביעות במשרד החינוך, וותק של לפחות 4 שנים במשרד.
אשליה"מענקי שעות והשתתפות בשכר לימוד ניתנים לעובדי הוראה שמלמדים בפועל (אינם בשנת שבתון מלא או בחל"ת), מועסקים על ידי משרד החינוך או על ידי בעלות ועומדים בקריטריונים הבאים:
א. עובדי הוראה בחינוך הרשמי - קביעות במשרד החינוך.
ב. עובדי הוראה בבעלויות - ארבע שנות ותק במשרד החינוך באותה בעלוּת / באותו סמל מוסד".
מצטערת..
את שואלת מה להגיד לבי"ס הספציפי שבו את עובדת, או למכללה שמלווה אותך בכל התהליך של סטאז?
לבתי הספר את בטוח צריכה להגיד (הרי את עוזבת באמצע השנה). במשרד החינוך נראה לי די ברור שתוכלי לחזור שוב כשתרצי.
באחד השרשורים כתבת שאת מעוניינת להחליף איזור מגורים, אז את יכולה להשתמש בזה מול בתי הספר, ולומר שמכל מיני סיבות את נאלצת לעבור דירה, ולכן לא תוכלי להמשיך לעבוד אצלם. (זה למקרה שאת לא רוצה לפרט להם את כל הסיבות שבגללן את עוזבת..)
אולי שווה לך להשאר בבי"ס אחד מבין השניים ולנסות לסיים שם את הסטאז'?
כי לא מצאו מקום שבו יכלו ללמד מספיק חודשים כדי שזה יחשב סטאז. אני לא חושבת שאת צריכה לומר למישהו משהו (חוץ מלמנהלת שלך..)
את פשוט עוזבת, וכאשר תרצי לעשות סטאז- תעבדי מספיק זמן, תדווחי על זה ובע"ה זה ייחשב שלך. כך נראה לי. (ואולי כדאי לברר עם מישהו שיודע את הכללים טוב יותר, אני לא עשיתי דבר כזה)
קודם כל- אני מדגישה שאני בכלל בכלל לא בטוחה. אל תסמכי על מה שאני כותבת. תבררי אצל מי שיודע ומבין בנושא הזה!
רק כתבתי שיש כאלה שלא היו להם מספיק חודשים לסטאז' ולכן יכלו בקלות להשלים את הסטאז' בשנה אחרת.
אבל המקרה שלך הוא כנראה אחר, כי את עוזבת מרצון. הרי לכאורה אם היית נשארת במקום כן היית יכולה לסיים את הסטאז'. אולי יעזור לך זה שאת משנה את איזור המגורים. לא בטוחה!
במקומך, לא הייתי סומכת על מה שאנשים טובים כותבים כאן בנושא הזה.
הם באמת מנסים לעודד ולעזור לך, ולתת לך כיווני חשיבה. אבל לא נראה שיש פה מישהו שממש מכיר את כל החוקים, ואת עלולה לעשות טעויות בגלל המלצות תמימות וטובות לב של אנשים.
אני חוזרת ומדגישה כמו שכבר כתבו לך פה מספר פעמים- כדאי לך מאד לפנות למכללה ששם את עושה את הסטאז' ולברר את הכל!!
נגיד בציבור החרדי או משהו כזה. אני לא כל כך יודעת. נשמע לי הגיוני שגם שם יבקשו איזו שהיא תעודה או רישיון.
אבל לצערי אני לא יודעת מה התשובה, אז לפחות את מקפיצה לך את השרשור למעלה (כדי שאחרים יענו לך).
בהצלחה!
ואז במקום השני תעשי עוד שלושה חודשים, או משהו כזה.
אני מאמינה שאפשר לברר דרך משרד החינוך.
כשאני עשיתי סטאז' זכיתי למערכת מאד מאד תומכת. לצערי כנראה נפלת על בתי ספר שהם לא כאלה, ולכן את כל כך סובלת. אני ממש מבינה את זה שלא בטוח שאת רוצה להמשיך שם עד שיהיו לך שלושה חודשים!!
איזה סבל! נשמע ממש קשה! יקרה! איזה כואב שנפלת על כזו מנהלת בתחילת הדרך שלך!!
אני ממש מבינה את ההחלטה שלך לעזוב.
אני לא בקיאה בכללים של הסטאז, אבל ממה שהבנתי זה לא יכול להיות דרך עמותה, אלא רק דרך המשרד. תבדקי טוב לפני שאת עוזבת. מדריכת הסטאז במכללה בה למדת אמורה לדעת את כל הכללים ולענות לך על השאלות.
ב"ה יש היום מודעות גבוהה לקליטה של מורים חדשים, וכל כך עצוב שיש עוד מנהלים ובתי ספר שלא עושים כל מאמץ לעזור ולהקל עליהם.
הכי נכון לפנות למכללה שאת נמצאת שם, כמו ש@עזרה!!! כתבה לך. לא כדאי שתפסידי את הסטאז כי מישהו פה כתב לך משהו שהוא לא מדוייק. כדאי לך לבדוק את זה עם אנשי מקצוע שיודעים היטב את הפרטים של מקומות העבודה שלך והזמנים.
את כל כך מקסימה! משקיעה כל כך, ובאה עם כל כך הרבה רצון טוב, אבל נפלת על סביבה לא תומכת.. וזה מאד מאד קשה!! הרבה יותר קשה משנה ראשונה רגילה, שגם ככה היא קשה ביותר.
כמו שהמליצו מעלי- הכי כדאי שתפני למכללה שלך ודרכה תבררי מה את צריכה לעשות כדי לקבל את הרשיון, במקום שיהיה לך טוב!!
אם את עושה סדנת סטאז' אז יש את המרצה שמעבירה אותה, והיא בהחלט כתובת. אם היא לא תדע לענות לך- תכלי לבקש שתפנה אותך למי שכן יוכל לעזור לך.
בנוסף, בכל מכללה יש מישהו בתפקיד גבוה יותר שמרכז את כל הנושא של הסטאז' והוא גם עומד בקשר עם הגורמים הארציים, משרד החינוך וכד'- כדאי לך לברר מי זה ולהתייעץ איתו. בד"כ הם ממש מומחים לנושא הזה ויוכלו לענות לך על כל השאלות שהעלית פה בשרשורים השונים.
הם יוכלו גם להסביר באילו מוסדות תוכלי לסיים את הסטאז' וכד'.
ממש בהצלחה!
יכולים לכתוב לנו במה זה עוסק?
והוא קצת מוזר, הוט מביא בנימוקים למה כל מה שלומדים בבית ספר הוא נוראי, וזו שיטה מדכאת, וכולי.
הם לא מציעים פתרון, לא נקודות לשיפור, אלה מתארים אחד אחרי השני את כל מה שלא בסדר "בשש השעות הנוראיות האלה"
אני לא חושבת שאין נקודות לשיפור במערכת, אבל תאר אותה כרוע בהתגלמותו בלי חלופה הולמת זה סתם.
הם גם לא עקביים, הם מציינים כמה ברור שצריך קריאה וכתיבה, אבל עושים צחוק מלדעת כמה קרבות היו במלחמת האזרחים, היסטוריה חשובה הרבה יותר למהות, וזה ממש תלוי בשיטת הלימוד.
ועוד משהו, מה רע בציונים? איך לגרום לבני 12 להיות מעוניינים בערכו של X? איך להוציא מהם את הסקרנות הטבעית וחיות הנעורים וכל זה, בלי ללמד אותם לעבוד קשה, לתפקד במערכת, חברתית, ארגונית, לדעת איך לנהל את הזמן, לקבל סמכות, לסבול מההשלכות למעשים שלך, וגם לשמור עליהם עד שההורים יסיימו לעבוד? אני באמת שואלת, כי לדון בפגמים אפשר עד מחר, אבל תנו הצעות מעשיות במקום להתלונן.
למה ככהאיך מדברים עם ההורים על קושי רציני שאני רואה בתחום הלימודי וההתנהגותי? זה קשה!!
הצעות יתקבלו בשמחה ממש.
אף פעם לא פשוט לעדכן את ההורים בקושי.
1. אם התלמיד לא בכיתה א, יתכן שכבר שמעו בעבר על קשיים, במיוחד אם מדובר במשהו מאד משמעותי. את יכולה לשאול את מי שלימד אותו בעבר.
2. אם לא דיברו עדיין אם ההורים על זה- תמיד תמיד ברגישות רבה! הוא הילד שלהם, ואין לו תחליף! אצלנו זה לשנה / כמה שנים ואצלם זה לכל החיים. כדאי לפרגן הרבה ולהתחיל לאט לאט לתאר עובדות של דברים שאת רואה בשטח. לא חייבים לומר הכל בשיחה אחת.
3. אולי תחשבי מראש לאן את חותרת בשיחה- האם זה רק עדכון? האם את רוצה להזמין אותם לישיבת חשיבה? האם את רוצה שיתנו לילד סיוע וכד'?
עזרה!!!מצד אחד צריך בעדינות כדי שבאמת לא יפגעו, כמו שכתבו לך. מצד שני אני חושבת שהדברים צריכים להיאמר בצורה ברורה ומפורשת. לא תמיד מבינים את הרמזים שלנו..
ולאחרונה הבנתי דבר חשוב- תעוד. אחרי השיחה תשלחי להם מייל בו תתארי את כל מה שאמרת בשיחה ומה שהם אמרו, ואת מה שסיכמתם. כשהדברים כתובים זה בד"כ ברור יותר ומחייב יותר. ובעיקר- כך לא יוכלו לומר שלא אמרת...
טוב גם להדגיש שסך הכל כולנו רוצים את טובת הילד. זה מכניס את ההורים למצב של שיתוף פעולה ולא התנגדות.
שחשוב גם לשתף את ההורים בכל מה שאת כבר עשית וכיצד את / צוות הבי"ס עוזרים לתלמיד עם הקשיים שלו, כדי לא לתת להורים את התחושה שאתם זורקים את הכל עליהם.
תודה רבה על כל הרעיונות, השתמשתי כמעט בכל מה שכתוב כאן.
ההורים ממש לא הבינו מה אני רוצה מהם, אך היו רגועים וקשובים, ולא התעצבנו. סיכמנו שנמשיך לעקוב ואני אשלח להם עדכון יומי. מקווה שזה יעזור להם לאט לאט להבין שיש באמת קושי.
אולי הם לא הבינו כי היה באמת שילוב של דברים טובים עם תיאור העובדות על הקשיים. אולי הם נתקעו בדברים הטובים..
אבל אני מרגישה שהנקודות שהעליתם כאן היו נכונות וטובות. בע"ה אמשיך להיות איתם בקשר. אני מרגישה שהכיון נכון.
אז באמת תודה!
אשמח לרעיונות לקישוט לוחות הכיתה יש לי 3 לוחות למלא (אוהבת לשלב תמונות של הבנות לפחות בלוח אחד)
תוכנית - שירים, ריקודים וקטעי קריינות יחסית בניתי אבל אשמח אם תעשירו אותי
אשמח ממש
תודה
עשיתי כמה שנים מסיבות סידור, אבל אני מלמדת בנים- אז זה שונה.
אם את רוצה, אולי תשתפי אותנו מה תכננת וננסה להוסיף רעיונות ולהעשיר אותך- כמו שביקשת.
הרעיונות שלך ממש מקסימים! כך בד"כ נראות מסיבות סידור!
כבר יש לך רעיונות לשירים?
דברים שאנחנו עשינו:
- דקלום פתיחה וסיום (על תפילה)
- מספר שירים עם אביזר- למשל מקלות / תופים קטנים / קרפים שקשורים ליד.
- לא עשינו הצגה
- בד"כ הילדים מכינים לפני המסיבה משהו שקשור לתפילה / סידור- וההורים מקבלים את זה במסיבה.
- לפעמים עשינו לימוד משותף בין ההורים לילדים (משהו לא ארוך)- זה מקסים, אך דורש תכנון והשקעה.
- את יכולה לבחור תפילה, למשל תפילת ההורים על הבנים או כל ברכה אחרת, להדפיס על דף / שמינית בריסטול יפה והן יקשטו. ואח תניילני או משהו כזה.
- או שתצלמי אותן מחזיקות סידור, אח"כ תפתחי ותדביקי על שמינית בריסטול והם יקשטו.
- אפשר להכין איתם סידור קטן- עם החלקים שהן אומרות, ובכל עמוד יש תמונה שלהן שמתאימה לקטע ואת החלק מהתפילה.
את מה שהם מכינים, כדאי לעטוף בצלופן יפה, ולסדר על שולחן ביום של המסיבה (שימי לב שכתוב בצורה ברורה על כל צלופן למי היצירה שייכת, כדי שההורים יוכלו בקלות למצוא את שלהם).
קישוט-
אני לא כל כך מקשטת לקראת המסיבה. אבל יכולה לחשוב על רעיונות:
- רצית משהו עם תמונות של התלמידות, אז את יכולה לקחת את התמונות שהן מתפללות, לתלות על הקיר ולכתוב משהו כמו "שיויתי ה' לנגדי תמיד" או משהו אחר.
- אפשר לעשות קיר עם ציור של שלושת הזמנים ביום- בוקר, צהרים, ערב, וליד זה לכתוב: אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית. יצחק אבינו תיקן את תפילת מנחה ויעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית.
- אפשר לעשות קיר עם משפטים על חשיבותה ועצמתה של התפילה.
זה מה שעלה לי בינתיים..
ממש בהצלחה!!
כדי להכניס את הבי"ס / התלמידות להתרגשות לקראת המסיבה, אפשר לקשט את המקום בבלונים, ולהכין לו "ספירה לאחור". אם נראה לך שזה מתאים..
לשים ציור של ילד/ה מתפלל/ת במרכז הקיר, ומסביב שמות של תפילות / משפטים על תפילה / הלכות של תפילה.
