גם שלהם כלפינו, וגם שלנו כלפיהם? למה אפאחד לא מבין שדרך החיים זה התורה ויש 70 פנים לתורה!!! אז יכולהיות הרבה דרכים לעבודת ה' ולאף אחד אין זכות לפסול את הדרך האחרת!!!

למה אנחנו ככה? ולמה אנחנו נותנים להם להיות ככה כלפינו??? איפה האחדות של עם ישראל????

גם אני מבולבל בנושא הזה.חג'דומטאחרונה

מצד אחד- יש להם מלא תורה ובתכלס אנחנו יותר קרובים אליהם מאל החילונים..

מצד שני- החילונים לא מזלזלים בנו בד"כ. יש כאלה ששונאים אבל מזלזלים זה לא. יש לנו דיאלוג איתם. עם החרדים? לא. הם מזלזלים בנו. וכמו שכתבתי כאן פעם, זלזול זה הדבר היחיד שיכול לחרפן אותי באמת.

דיון- מיקוד לבגרויות כבר בתחילת שנה: טוב או לא?מרדכי

בס"ד

היום הודיע שר החינוך שי פירון ששיטת המיקוד לבגרויות תשונה והחל משנה הבאה המיקוד יגיע כבר בתחילת שנה כך שהתלמידים לא יאלצו ללמוד "חומר מיותר" שעליו הם בכלל לא יבחנו. (לכתבה בנושא)

האם לדעתכם זה דבר טוב או לא

(עצה: תנסו גם לחשוב מעבר לראש של תלמיד)

דיון פורה, מהנה ומכובד

נ"ב - את דעתי ארשום בלנ"ד בהמשך

ובכל זאת אני חושבת שעדיף 4 בגרויות

שוקו =)

ואם אני אענה לך על כל דבר ודבר אז שום דבר לא יתחדש פה..=]

חיפוש קומונריתשמשון21

בס"ד

מחפשת שירות משמעותי לשנה הבאה?

דרושה בת שירות בוגרת התנועה, מלאת כוח רצון תחושת שליחות ואש בעיניים, לסניף בני-עקיבא בהקמה במושב בדרום. כמובן במסגרת גרעין בנות שירות לאומי של בני-עקיבא ובת-עמי.

-אין צורך במעבר מיוני קומונה-

לפרטים נוספים:

בהודעה פרטית בפורום.

או בפלא´: 0528-675-019.

(ניתן גם לשלוח הודעת סמס).

וואווהההווו !!!! לאחר שבועות מורטים עצביםalezish

שיניתי ניק

alezish לשעבר

תתחדש

יצור .. =]אחרונה

מכירים את זה...אין שם לא תפוס

שאתם חושבים על עצמיכם אחרי תקופה ואומרים :יאאאלהה!!!כמה פעמים החלפתי את דעתי בתוך תקופת זמן מסויימת.כמה פעמים צידדתי בצד מסויים ואחרי שבועיים שלוש חודש חודשיים הכל משתנה!אתם רואים את הכל בראייה הפוכה!פתאום זה1

כבר לא מה שאני חושבת ופתאום זה נשמע לי דבילי ושהאמת נמצאת במקום אחר ושאני רוצה לשנות אורח חיים בדברים מסויימים ,

ואז שוב משהו אחר ואז זה חוזר למצב ההתחלתי.

לפעמים זה מתסכל לפעמים זה מתיש/,מעייף מעיק, את לא מבינה עדיין מה את רוצה מעצמך , את מחליפה דברים שהיו עקרונ יים לך ,את מרגישה בלבול , תסכול ,איך אני מתקדמת מכאן?להמשיך עם כל הבלבולים האלה?מה לעשות מה????ואז זה בא.

ואז...........

נופל לך האסימון.

הרי בשביל מה אני בגיל ההתבגרות?

בשביל שאהיה מוצקת בדעות , במחשבות,בצורת חשיבה ,בחיים מסודרים , בהחלטות בלתי ניתנות לשינוי.

בשביל שככה אחווה את גיל ההתבגרות שלי? בצורה יציבה וקבועה?

למה?

הרי זה בדיוק המטרה של גיל ההתבגרות!לעצב לעצמך דעות ולא מתוך ספר , מתוך עצמך,מתוך ניסיון חיים , מתוך הקשבה לעצמך,מתוך החיפוש אחר הדרך שטובה לך ,מתוך תחושת בלבול ותסכלות.כן זה גם נחוץ לבנייה.

ככה זה בגיל הזהישי .א.

משתנים מקצה לקצה...
אבל צריך לנסות ללכת למקומות הטובים כי בסופו של דבר הגיל הזה מאוד קובע לחיים...

בגיל הזה מתעצבים...הסטלן הקטן

ולכן במהלכו עוברים שינוים וטלטלות עד שמתגבשים...

חוץ מזה שכל החיים את תשתני.ככה זה,אדם זה דבר דינמי.

לא מסכים איתךצבי-ליזציה

בשלב מסויים כמעט ואין סיכוי שתשתנה. אנשים מתעצבים עד גיל מסוים ואז הם מתקבעים וקשה מאוד לשנות אותם. מעטים הם אלה שממשיכים להשתנות בגיל מאוחר.

עוד לא חוויתי את זה,מישי' מאפושו'

אבל אומרים שבאמת השינויים בגיל צעיר יותר מורגשים, יותר דראסטיים..

אבל זה לא אומר שאין שינויי בעתיד, אולי פשוט העתיד נראה קצת יותר סטטי כי השינויים פחות מוחצנים..

גם בעתיד יש שינויים ב"ה.. אני בטוחה בזה ב100%. ואני חושבת שאני יכולה להעיד על שינויים כאלה [לא על עצמי, כן..?]

תמיד משתנים.הסטלן הקטן

אבל בגיל יותר מאוחר השינויים פחות קיצוניים...

אתה צודק, אבל לא בטוח שזה נכון...ענבל

בס"ד

ברור שלא צריך להשתנות שינויים כל כך קיצוניים בגילאים מבוגרים אבל אני חושבת שתמיד צריך להיות בראש של "יש לי עוד מה ללמוד, אני לא מפחד משינוי...".

המציאות של החיים שלנו היא לא קבועה וכך גם אנחנו לא קבועים..

ואני חושבת שזאת קצת בעיה לפעמים שאנשים כל כך מתקבעים.

ברור שאסור להתקבע.הסטלן הקטן

אבל מצד שני זה גם ממש לא טוב לתת לכל דבר לערער ולשנות אותך.
וחוץ מזה אני תיארתי מציאות.פחות נפוץ שבגיל מבוגר עושים שינויים דראסטים.

א. הגבתי לצבי

ענבל

בס"ד

ב. אם כבר הגבת אז אגיב- נכון, אתה כבר צריך להיות יציב..

אבל באותה מידה אתה צריך להיות מוכן לשנות הלכי מחשבה אם תגלה למשל שהם לא נכונים או משהו...

לא יודעת, פשוט לשנות.

ואני יודעת שתיארת מציאות .

היה לי לא מזמן יום אחד שרייצ'ל=)

שבאתי לאולפנה עם החלטה אחת ושיניתי את דעתי איזה שמונה מאות פעם באותו יום....בסופו של דבר חזרתי הביתה עם אותה החלטה הראשונה...זה היה קצת..משעשע...

וואו, ממש לא נכוןאש להבה

אנשים משנים את הדעות שלהם כל הזמן.

עובדה שאנשים חוזרים בתשובה/שאלה.

דעה זה לא שאלה של גיל, דעה משתנה בעיקר מגורמים חיצוניים, והם משתנים כל הזמן.

בטח בגיל הזה משנים דעות הרבה יותר מאשר כשמבוגרים, אאבל זה ממש לא סותר.

לא התכוונתי שרק בגיל הזה משנים דעותאין שם לא תפוסאחרונה

אבל בגיל הזה משנים הרבה יותר ...או שאולי זה כבר עניין של אופי. בכל מקרה אעשה אפשר להשוות שנה אחת לקודמת לה בגיל ההתבגרות ...כל שנה מייצגת יותר. כך לפחות אני מרגישה.

שרשור תהילים לכבוד שבת קודש!עץ על מים

בע"ה בל"נ אני לוקחת א'-י.
בשמחה תמיד! לוקחת בע"ה בל"נ ק"כ-ק"נ.
התהילים מוקדשים להצלחת רחל אפרת בת יהודית.

שב"ש

צ"א-ק' בעז"ה ובל"נ. שבת שלום ומבורך!!

הנורמלית האחרונה

ק"מ - ק"נ אם יגזור ה'.המצב חסה

לקחו... תקרא מה כותבים.עץ על מים

בשמחה תמיד! לקחה ק"כ - ק"נ אני כתבתי בשמה...

יא'-ל' בע"ה בל"נ. שבת שלום

דניאלה .ד.

בעז"ה בלי נדר ק"א - ק"י

נחמה בין החוחים =]

בעזרת ה' בלנ"ד קיא'-קיח'יוצרת

ולרפואת הרב הרב יעקב חי בן מרגליתסמיילי...

ל'-מ' בל"נ. שבת שלום..numb

*לעילוי נשמת

עץ על מיםאחרונה

בע'ה מא - מומירב707

פתיחות. יכולת הבעה [רק כי צריך כותרת]מישי' מאפושו'

בזמן האחרון קשה לי לכתוב [קשה פיזית.. אומרים שזה קורה הרבה לאיטרים..] אז חשבתי שאם אני גם ככה מקלידה, אני אנסה להפוך את זה לדיון.. [אולי זה מצביע על התמכרות, אולי זה שלילי כי הנוגעים בדבר עלולים לקרוא. אבל כבר התחלתי.. ואם הגעתי למצב הזה זה אומר משו'..]

בזמן האחרון אני מרגישה סוג של ניתוק מעצמי.

נגיד אם אני כותבת במחברת, אז אני מגלה שאני כותבת טכני, או קצת מה עבר עליי. אבל לא ממש מה זה גרם לי לחשוב, לא מהלכים ושאלות.

לא דברים שלא הייתי אומרת.

אז יש בזה גם את הצד ה"טכני" שבאמת קשה לי לכתוב.. אבל אני חושבת שזה לא רק זה.

גם בדיבור עם אנשים, זה כאילו נהיה יותר רדוד. בלי לגעת בעומק. אפילו עם "החברה הכי טובה" כזאת שבאמת שמעה עליי המון ואנחנו מדברות "לא מעט", גם איתה פתאום אני נחסמת.

אני, לפחות הייתי, בנאדם דברן. יש אומרים "חפרנית" [וליד] ויש החולקים ומגדירים את זה "קדחנית" [חסן] כך או כך, אני מדברת הרבה. אני לא בדיוק הבנאדם שיישב בשקט.. אבל זה קצת השתנה בזמן האחרון.

ובנוסף, יש לי תחושה שאני זזה אחורה. יש כל מיני נקודות שחשבתי שהשתפרתי בהן, אבל אני שוב ושוב מגלה שאני במקום שכבר עזבתי. שאני חזרה במקום שממנו יצאתי.

טוב, אז בעצם לא ממש יצאו שאלות לדיון.

אולי אני פשוט מחפשת לפרוק את זה.

אולי אני מחפשת צומי ועידוד.

כך או כך [או כך..] תודה על ההקשבה.

זה אולי קצת פטתי לפעמים, אבל בעיקרון אתם אחלה במה.

קראתי מה שכתבתי. הינה שוב-לא מפורט. כ"כ הרבה שלא נכתב, שלא נאמר פה.

כמה נכנסתי באנשים בחוסר טקט מושלם.

כמה ייבשתי אנשים בצורה לא חברותית במיוחד.

כמה התמסכנתי. אפילו סתם מול עצמי..

כמה הגזמתי.

שוב יצאתי דרמאטית בטירוף.

איזה ראש קטן סיגלתי לעצמי.

כמה פעמים כ"כ רציתי שמשו' לא נכון ייקרה.

מכיר את ההרגשה..חג'דומט

הרב כותב ששום מקרה שקורה לבנאדם לא קורה לו סתם. מכל סיטואציה יש לו פוטנציאל להתקדמות.

יש "לספר" ויש "לשתף"אוסנת

יש לדבר על הרבה נושאים, רגישים יותר ופחות, עם כל מיני אנשים, בצורה כביכול משוחררת.

ויש לחשוף את העולם הפנימי.

להרגיש את מה שמדברים.

להיות פתוח באמת.

לפעמים ההבדל קצת מתבלבל...

יכול להיות שעד עכשיו היית במקום של "סיפור", אמרת דברים רגישים אבל בצורה מנותקת, "חפרת".

ועכשיו משהו בך רוצה מעבר... לומר את הדברים העמוקים בזמן הנכון לאדם הנכון. פחות לזרוק את עצמך לכל עבר...

ומצד שני - להקשיב. להקשיב באמת. להתחבר לחוויה האמיתית של מי שעומד מולי, ולא רק להשליך אותה על עצמי ולנתח לפי קנה המידה שלי.

ויכול להיות עוד יותר,

שמשהו עמוק יותר בתוכך עומד להופיע,

מקומות רגישים ועמוקים שעוד לא הגעת אליהם, כי עוד לא היית בשלה לכך.

לכן כל הבלבול, החסימה, השינוי.

אני לא חותמת על זה לגמרי, אבל לרוב הבנות בעולם יש תקופת מעבר כזאת, בד"כ בשמינית והלאה... (בת כמה את?)

ובעצם כל מה שאמרתי מתקשר להכל,

אני רואה בזה התחלה של בירור של הרצון באינטימיות.

אבל אני לא אנסח את זה בצורה יותר מסודרת כי אין לי זמן, וכי גם את הרשת לעצמך...

מוזמנת לשלוח מסר.

וואלה....גם אני עכשיו במצב דומה..רייצ'ל=)אחרונה

וחוצמזה שאני לא מוצאת את עצמי ואת האופי שלי ואת התכונות הטובות שלי(ובאמת שאני יושבת וחושבת ולא מוצאת!!!!)

פעם הייתי ילדה שיא השקטה וטובה ונחמדה וכו וכו...אני משתדלת עכשיו אבל-

אני מדברת מלא!!!!!לא יכולה לשתוק לרגע...

ולפעמים אני סתם אומרת משו לאמא שלי ואמא שלי אומרת לי-למה את צועקת???-מה?..צעקתי?באמת??..

אני מדברת בישירות יותר ולא ברמזים עדינים...(אומרת לאנשים תאמת בפםרצוף...)

אני שיניתי ת'צורת דיבור שלי...(לדוג'-אני מדברת יותר מהר,עם תנועות ידיים ומילים שחוזרות על עצמן מלא..)

אני מנסה לחזור לעצמי...

אני ממש לא מכירה את עצמי...

קשה..אבל מנסים..המון ב''הצלחה!!!

הפסד ורווח*חזרזיר*

יש לכם לפעמים הרגשה שיש בעולם הזה שיטה של רווח והפסד?

נניח אם הפסדתי משהו, יכול להיות שאח"כ הרווח יחזור אלי ממקום אחר?

מן חשבונות מוזרים כאלה שמנסם להבין את דרכי ה', שכר ועונש וכ'ו.

וגם- לא הכל יכול להיות טוב ומושלם..

מעניין, פירשתי את הכותרת שלך שונה..מישי' מאפושו'

אני חשבתי על זה [האמת שפשוט דיברתי על זה בטרמפ עם תדל"ש היום] שכל דבר שנבחר, יצא שנפסיד דבר אחר.

כל דרך חיים או אפילו בחירה קטנה יותר- אתה בעצם בוחר את הרווח שלה ובוחר להפסיד את הרווח שך כל אפשרות אחרת..

ובקשר למה שאת כתבת,

אולי אנחנו מנסים כביכול להבין את המהלכים האלה, כי יותר פשוט לנו עם דברים שאיכשהו מסתדרים לנו בשכל הקטן והמוגבל שלנו.

אישית, אני חושבת שאין רע בזה.. בתנאי שזה לא מחייב.

ז"א, שנוכל עם הרבה [הרבה] סיעתא דשמיא - להאמין, לקבל, להשלים עם הדברים שאנחנו לא מבינים.

שנקודת המוצא שלנו תהיה אמונה [או מילה אחרת שיותר מתאימה, כרגע עולה לי אמונה] בלי קשר להוכחה והבנה שכלית או רגשית..

ואז על גבי זה אפשר להוסיף קצת הבנה בשכל, קצת השלמה ברגש.. קצת כזה-שיהיה לנו יותר נוח

אין רוח והפסדמושיקו

יש ירידה לצורך עליה.

וויתור על דבר נוכחי על מנת שתרויחי בהמשך לא שייך בחשבונות שמים

ואם זה משהו קבוע*חזרזיר*

מן 'גורל' כזה.
ואז הנחמה זה שאם עכשיו אולי הפסדתי משהו,

הרווח יגיע ממקום אחר?

נושא מסובך, הובנתי?

ותודה על התגובות.*חזרזיר*אחרונה

באמת.

הרגש מול השכלמרדכי

בס"ד

בסדר -

הבנתי שעד עכשיו טעיתי במובן מסוים ועכשיו אני יודע מהי הדרך האמיתית והשכל באמת אומר שזה המעשה הנכון.

אבל הרגש-

הוא עדיין בטראומה ממה שעבר, עדיין קשה לו לעבור את השינוי הזה הוא עדיין פגוע מהעניין. נכון שזה היה עבר ונגמר, אבל זה השאיר צלקת גדולה שלא נותנת מנוחה, צלקת ששינתה את כל ההסתכלות צלקת שהפכה כיוון.

וזה לא רק אצלי, זה גם אצל ההוא ואצל ההיא, הרבה הרבה אנשים נושאים את הצלקת הזאת ששינתה את מסלול חייהם מקצה לקצה. יש גם כאלה שגם הגיעו כבר למסקנה, אך גם להם הרגש מקשה ללכת על פי השכל.

נכון, הכיוון נשאר עדיין אותו הכיוון והשינוי השכלי לא מפריע לדרך בא בחרתי לצעוד אבל לצד הרגשי זה מפריע ועוד איך.

השכל צריך למשוך את הרגש, זה קל בדיבור קשה במעשים, אך עם מעט עבודה אולי זה יעבוד, אך זה לא יעשה תוך שבוע אבל אולי לקראת השנה הבאה.

אני יודע שזה לא מובן על מה אני מדבר (ולא, זה לא נושאים הקשורים ללנ"ו ) אבל הייתי צריך לפרוק את מה שיושב על ליבי

דווקא מאוד מובן על מה אתה מדבר

ענבל

בס"ד

שינוי הוא תהליך, הוא לא בא ברגע ואף אחד לא מצפה שזה יתרחש תוך שבוע...

השכל לא צריך להשתלט על הרגש, הוא צריך להיות משולב איתו..
אבל בתנאי שהרגש הוא נכון ובריא.
טראומה לרוב זה רגש לא בריא בכלל ולכן צריך למצוא דרך לשלוט עליו..

אם הטראומה ממש חוסמת אז אפשר למצוא דרכים לטפל בזה, רק צריך לרצות ולבקש

.

ב"הצלחה!!!

בקשר לצלקתמישי' מאפושו'

עם כל השאר אני מסכימה ומחזקת. תהליך הוא דבר שמתרחש לו בקצב שלו..

אבל היחס השלילי הזה לצלקת,

אני אישית חושבת שהוא מוטעה.

תחשבו על זה רגע- הצלקות האלה מסמנות לנו דרך, לא?

מכוונות אותנו בדרך שבת אנחנו הולכים ובסופו בעצם יתוו את כל מהלך העניינים..

הצלקות האלה אומנם בד"כ מתחילות כפצע פתוח, וזה ללא ספק כואב..

אבל הן מסתיימות כסימני דרך, סימני דרך אישיים שמכוונים ומכוננים אותנו.

אז אולי מה שאמרתי פה זה שכל, אבל אני חושבת שאפשר לכופף ת'רגש תשכל.

אפשר.

אני מאמינה שאפשר.

אני בטוחה שאפשר.

אני חושבת שבמקומות מסויימים אני גם הוכחה שאפשר.

ברור - אני לא מתייחס לצלקת כדבר שלילימרדכי

בס"ד

אלא להפך היא זאת שגרמה לי להגיע למה שאני כיום ואני מאושר באיך שאני כיום ומקום אליו הגעתי.

אוב להתחיל לתקן בגיל הזהמושיקואחרונה

כל הזמן לומדים טועים ומתקנים ומגיעים לתובנות יותר טובות.

רק צריך לדעת איך לא להפגע ולקחת בלב את הטעות אלא לפרוק אותה החוצה

כי הטראומה יכולה לעצור את ההתקדמות

אני יודעת שאולי זה לא המקום אבל אשמח אם תגיבו..יוצרת

-"זה היה בלילה סגרירי במיוחד, שמעתי קולות משונים מהחדרים בקומה למעלה.

אני הייתי הבייביסיטר של משפחת פורד, ליפני שהם הלכו הם הזהירו אותי שלא לעלות למעלה ואם אני אעלה לא בטוח שאצליח לרדת.

הקולות התגברו והתחלתי לחשוש מעט, הלכתי לכיון המדרגות והקולות נעשו ברורים יותר.

אלה היו צרחות, צרחות של אישה, התחלתי לעלות במדרגות והן חרקו.

כשהגעתי למעלה לא תאמינו מה ראיתי..."

-"נעם!!! כמה פעמים צריך ליקרוא לך?"

-"רגע אמא אני בפלאפון אני עוד מעט יורד אל תחקו לי. דינה, תרגעי אוקי, את מוכנה להסביר לי איפה היית ומה שמעת?"

-"הייתי רגיל אצל ביביסיטר אבל זה היה ליד הבית של משפחת פורד."

-"אז מה הבעיה? הם ממש נחמדים, לא?"

-"לא שמעת מה שמספרים עליהם? אומרים שבקומה למעלה של הבית שלהם יש זוועה אמיתית אף אחד לא יודע מהי, כי כל מי שעולה לא מצליח לרדת, ואני הייתי אצל השכנים שלהם ואז זה קרה! הצרחות מהקומה למעלה החלו והאור אצלם בבית כבה ונדלק כמה פעמים עד שקפץ החשמך בכל השכונה."

-"את לא חושבת שזה סתם צרוף מיקרים?"

-"אני אומרת לך אני לא חוזרת לשם יותר, אני לא יכולה, בהתחלה חשבתי שמנסים לעבוד עלי.

בדרך לביבייסיטר איש מוזר תפס אותי בסמטה חשוכה והתחיל לישאול אותי שאלות וממש נבהלתי.

הוא היה בגובה ממוצע , כמעט בלי שיניים בפה, שיער אבל לא בכל הראש, כאילו מישהו גילח אותו והבגדים שלו היו קרועים לגמרי. ממש משוגע.

כשהו הבין לאן אני הולכת, הוא הזהיר אותי שתמיד בשעות הלילה בשכונה של משפחת פורד קורים דברים ממש מוזרים וגם מפחידים,, וכשהגעתי לשם הבנתי שהוא צדק בגלל הצרחות והפסקות החשמל.

אני לא יועת מה לעשות, תעזור לי, בבקשה!"

-"תקשיבי, דבר ראשון בואי אלי תסבירי לי הכל עוד פעם ונתחנן ביחד מה לעשות כדי לפתור את התעלומה הזאת."

דיינה הגיעה לנעם והסבירה לו הכל פעם נוספת, והוא עצמו לא הבין עם מי יש לו עסק ומה כל הסיפור הזה של משפחת פורד.

-"חשבת להזמין משטרה?"

-"ברור, אבל הם לא האמינו לי, וגם השוטר הזה, זה שדיברתי איתו, הוא נשמע לי קצת מוזר, הקול המשונה שלו, כאילו הוא יודע למה אני מתכוונת אבל לא אכפת לו, או שאולי..."

-"אולי מה ?" שאלתי.

-"אני לא בטוחה אבל נראה לי שמשהו איים על השוטר הזה של לעשות כלום.

כשהזכרתי את השם "פורד", אני בטוחה שאם הייתי ליידו הייתי רואה אותו מחוויר."

דינה ונעם היו המומים מהסיפור הזה, הם לא ידעו מה לעשות,. המשטרה לא עוזרת ואם הם יספרו את זה לאנשים אחרים יחשבו שהם משוגעים.

נעם החליט שאין בררה וצריך לספר את זה לעוד משהו, אבל לא סתם משהו, משהו משלהם, מהחבורה שלהם. דינה הייתה המומה -"הרי השביעו אותנו שלא להפגש יותר." אבל נעם שכנע אותה שכדי לפתור את התעלומה הזאת צריך שיתוף פעולה של כולם.

זה יפה...זה התחלה של סיפור או משו???יוצאת לקרב!!!

ממש יפה ומותח מחכה להמשך..ateretfa

בבקשה מאוד אשמש לתגובות אם רעות ואם טובות..!יוצרת

למה השארת אותנו במתח?!?!מרדכי

בס"ד

ועד כאן זה יפה, ואני באמת רוצה לקרוא את ההמשך

תודה רבה...יוצרת

המשך...!!!יוצרת

נעם קם, הלך לכיון הארון, הזיז את הבגדים ולחץ על נעץ שהיה נעוץ בקיר של הארון.

תוך פחות מרבע שעה היו אצל נעם בבית עוד שישה נערים ונערות, וביחד הם היו שמונה, אבל לא סתם שומה ילדים אלה שמינייה.

נעם-היה המנהיג ויחד אתו היו-דינה, אורי, תומר, רון, דליה, עפרה וגי'ני.

הם ידעו שזה מקרה חרום אחרת נעם לא היה לוחץ על הכפתור.

הם נכנסו לחדר שלו ולא שאלו יותר מידי שאלות אבל כל אחד הוציא משהו מהכיס.

אורי-סרגל, תומר-מפה של העיר, רון-עט, דליה-לייזר, עפרה-פנס וג'יני עט ופנקס.

והתחילו לעבוד. נעם אמר לתומר לאיפה הם הולכים והוא סימן את הנקודה על המפה, אורי מתח קו מהנקודה לבית הכי קרוב של אחד מהחבר'ה שזה הבית של גי'ני, רון רשם את כל הפרטים על לוח גדול, דלייה סימנה אזורים שנהיה בהם עם לייזר וגי'ני רשמה הכל בפנקס.

אחרי כל זה נעם הסביר להם מה הסיפור, בהתחלה הם לא לקחו את זה ברצינות אבל אחרי שהלכו לבית של גי'ני והתחילו לשמוע צרחות חלשות הבינו את העיניין.

הם הלכו למקום המפגש שלהם והחלו לעבוד. במקום הזה היה להם הכל, אבל הם היו צריכים להיזהר שלא יגלו אותו כי הוא היה במרתף ביתו של נעם.

אתם צריכים להבין, הילדים האלה פשוט גאונים כל אחד בתחום שלו.

יש להם שם מחשבים שיכולים למצוא מיד על כל בנאדם.והם גם יכולים לתחנן את הפעולות שלהם עם כל המכשירים שהם צריכים ורוצים.

כשהם גילו את המידע על משפחת פורד הם לא היו מופתעים, כולם הכירו את המשפחה הזאת, יש להם שני ילדים נשואים מחוץ לבית ואחד שלומד באוניברסיטה בלונדון, הזוג פורד בערך בן 45 והם אימצו תינוק שעלה בעלייה מאפריקה.

הם המשיכו ליקורא את המיד שהיה מוכר לכולם והגיעו לקטע שנכתב לא מזמן.

"הזוג פורד יצא ליפני חודש לשייט לכבוד יום נשואיהם, התיכנון היה לשבועיים אבל הם חזרו אחרי חצי שבוע."

וזהו לא היה כתוב יותר כלום.

החחבורה לא הבינה, בכל המידע שהם חיפסו בכל התעלומות שלהם נתנו להם מיד כל הזמן, כל דקה בערך עלה מה שהבנאדם עושה, ומה שקרה כאן היה ממש חשוד ועורר את התלהבותם של הקבוצה.

הסיפור על משפחת פורד לא נשמע להם הגיוני וגם הקטע שהם קראו, אז הם החליטו לעשות מעשה.

הקפצהateretfa

לאיזה גילאים את חושבים שזה?יוצרת

לא בטוחה כי הקראתי את זה לאח שלי (כיתה ד') והואateretfa

אהב את זה אבל אולי זה מתאים לפי דעתי יותר לאולי 12+

המשך..!!!יוצרת

הם תכננו תוכנית מושלמת שלרגע לא יכלה להשתבש, ויצאו לדרך.

התוכנית הייתה "לנצל" את נדיבותם של בני הזוג ולהתחפש לחבורת מטיילים- כמובן שרק שלושה בנים הלכו (כדי לא לעורר חשד) וכל השאר נשארו במחבוא ודיווחו להם על כל דבר באוזניות.

אז נחזור לתוכנית, הם התחפשו למטיילים והלכו לבית משפחת פורד, הזוג פורד כמובן נתן להם להיכנס אבל רק לקומה הראשונה והם הביאו להם מיזרונים ועלו לקומה למעלה כדי לישון.

הבנים שלפו מצלמות והחלו לצלם, אחרי שצילמו את כל הקומה למטה הלך אורי לכיוון המדרגות ובדיוק באותו רגע הם שמעו מישהו יוצא מהחדר ומיהרו חזרה למיזרונים, אבל אורי שהיה ליד המדרגות לא הספיק לחזור וקפא על מקומו.

הצעדים התקרבו ומר פורד יורד במדרגה הראשונה ובגלל שהיה חשוך הוא לא ראה טוב את אורי, אבל כשהגיע למדרגה האחרונה הוא ראה את אורי, תפס אותו, וזרק אותו על הספה.

-"מה עשית?" הוא צעק, אורי כל כך נבהל ומר פורד החל להכות אותו-

-"מי שלח אותך? אתה מהמשטרה?" ולא הפסיק לשאול שאלות, נעם ותומר תפסו אותו וברחו משם לכיוון הבית של נעם.

אורי שהיה ממש מבוהל, לא ידע מה לעשות ופשוט החל להשתולל ולצעוק, הם החזיקו אותו חזק וניסו לברוח ממר פורד שעוד רדף אחריהם.

כשהגיעו סוף סוף למחבוא סוף סוף הם נשמו לברכה ונרגעו.

-"ההתנהגות הזאת ממש לא אופיינית למר פורד." אמרה גי'ני, אני רואה אותו כל בוקר הולך לעבודה דרך החלון שלי, והוא עושה לי שלום, למרות...למרות שבזמן האחרון הוא כבר לא מופיע!"

-"אני חושב שאני יודע של מי הצרחות האלה בלילה." אמר רון, "הרי אתם בעצמכם אמרתם שזה לא אופייני למר פורד..מה אם הוא- טוב זאת סתם השערה, אני לא בטוח, אבל אולי הצרחות הן של דברת פורד?, אולי מר פורת מכה אותה ומרביץ לה?"

כולם החלו לצרוח שזה לא ייאמן שזה מה שהוא אומר על מר פורד, אבל לאחר כמה שניות הם נרגעו והכל הסתדר להם בראש.

בכל בית בעיר יש מצלמות כדי שיהיה מידע באתר שהשמינייה מחפשת בוא מיד, אז יכול ליהיות שהם חזרו מהשייט בגלל מריבות ומר פורד ניתק את המצלמות, למרות שזה לא היה ברור איך הוא עלה עליהן ומצא אותן, אבל הוא ניתק אותן כדי שלא יראו שהוא ככה מתנהג עם אישתו..שלא ידעו בעצם שהוא חטף אותה וזה גם נישמע ממש הגיוני...

הקפצהateretfa

עבר עריכה על ידי ateretfa בתאריך כ"ח בניסן תשע"ג 17:25

ממש ממש ממש יפה מחכה להמשךךךךך

קפיץיוצרת

מדהים!! כותבת נפלא!אולפניסטית 1

מהממם!!!!!!!אני! =]

חוץ מזה שלחפש ככה כותבים וגם לתכנן ככה

יפה מאד!חג'דומט

כותבת מבריק!

בהצלחה!

נ.ב:תעלי את הסוף של הסיפור!!

המשך...!!!יוצרת

השמינייה הסתכלה על התמונות שהשלושה צילמו והישבו לתמונות שהיו בבית של גי'ני שהיא צילמה את הזוג ליפני שנה וחצי בערך.

התצלומים היו בדיוק אותו דבר אבל בתצלומים של גי'ני ראו את האושר והשמחה של הזוג ובתמונות מאותו ערב הייתה אוירה קרירה וכך גם נעם אמר שהיה בבית שלהם.

באמצע הדיון הסוער שלהם רון שמע מישהו יורד במדרגות למרתף, הוא ניסה להזהיר אותם אבל הם לא שמעו, ואז נשמעו דפיקות בדלת, נעם ורון יצאו, אמרו לכולם להיות בשקט והלכו לדלת.

"מי זה?" צעק נעם "נעם יש לך אורח בסלון" החזירה תשובה האמא, נעם ורון עלו לסלון וראו אותו...

נעם מיד החוויר, "היי רפי, מה נישמע? התגעגעתי אליך, מה אתה עושה פה?".

רפי היה המנהל של השמינייה, למרות שאז הם היו תשיעייה, אחרי שאחת הפעולות השתבשה דנה שהייתה בתשיעייה נתפסה, רפי היה שבור, כי היא הייתה אחיינית שלו.

רפי פירק את השמינייה והשביע אותם לא להיפגש יותר בקשר למשימות.

"מה אתה עושה פה רון?" , "אני? אני באתי לנעם לעזור בעבודה בהיסטוריה..."

"אתם חושבים שאני מטומטם? אתם זוכרים שנתתי לכם כסף בשביל המחבוא שלכם? אני עדיין לא יודע איפה הוא אבל כבר שככתם שהמחשבים שלנו מחוברים? אני קולט גלי תפעולה מהמחשבים שלכם. תגידו לי מה אתם עושים או ש..."

"או שמה?" שאל נעם "אתה לא המפקד שלנו ואין לך שום זכות להגיד לנו מה לעשות אז צא לי מהסלון ועוף לי מהבית!!" רפי עזב אבל נעם הרגיש מועקה, הוא ידע שרפי רק רצה לעזור להם, אבל אם הם רוצים להתקדם בפעולה עדיף שכמה שפחות אנשים ידעו עליה."

רפי הלך והם המשיכו בתכנון הפעולה שלהם. כל הלילה הם עבדו על זה ולבסוף הם החליטו לא לעשות כלום, פשוט כך.

התכנית שלהם הייתה לעקוב אחרי מר פורד (החשוד העיקרי)וכשהם החליטו לא לעשות כלום זה לא לעשות כלום במחשב, כדי שרפי לא יראה מה הם מתכננים...

הקפצהateretfa

הקפצהיוצרת

מקפיץמה...

המשך...יוצרת

במשך שבועיים שלמים הם עקבו אחרי מר פורד בתורניות.

בסוף השבועיים הם השוו את התוצאות שלהם, כמובן הם לא הופתעו כשגילו שהמידע של כולם שווה.

בשעה שבע וחצי בבוקר, מר פורד יצא מהבית אבל לא לכיוון המכונית או העבודה, הוא עצר מונית ונסע לכיוון הסיפרייה.

כשהגיע לסיפריה המונית עצרה, הוא ירד, הביא חבילה והמשיכו לנסוע, אבל מחוץ לעיר, לישוב בלי הרבה אנשים.

הם שילם לנהג וירד.

כשירד מהמונית הוא הלך לאיזה בית קטן ורעוע, גבר חסון פתח לו את הדלת.

במשך שעתיים הם ישבו בתוך הבית- כל החלונות היו סגורים והדלתות נעולות ולא הייתה כל דרך לדעת על מה הם מדברים שם.

בערך באחת עשרה הם יצאו אבל הפעם מר פורד יצא עם אישה בערך בגילו, היא ליוותה אותו למוסך שם נתנה לו מפתחות למכונית שחורה שחיכתה לו שם.

עם המכונית הוא חזר העירה ועוד פעם עצר בסיפריה והביא לשני בחורים שעמדו שם מעטפה חומה, ככול הנראה עם כסף, הרבה כסף.

הוא עצר במסעדה כל שהיא, אכל ויצא לכיוון ביתו.

בערך בשעה אחת וחצי הגיע הביתה.

במשך ארבע שעות היה בתוך הבית ועבד במחשב, וגברת פורד בדיוק ירדה למטה.

"היא דווקא נראתה שמחה" אמרה עופרה, "זאת הטעייה, הוא בטוח מכריח אותה" אמר נעם.

בשעה חמד וחצי בדיוק נכנסו לבית שני אנשים, הגבר והאישה שהיו ביישוב, והביאו אתם מזוודה שחורה.

שעה שבע וחצי הלכו ובשעה תשע האורות בבית משפחת פורד נכבו.

בשעה עשר זה החל, הצרחות, האורות וכך גם היה בשאר הימים, חוץ משישי שבת....

הקפצה...יוצרת

וואי את כותבת יפה!!!שפית

את כותבת מהמם!!!

מחכה להמשך....

ממש יפה!!! מחכה בקוצר רוח להמשךנו"ש

יפה מאוד!שלמה...

פשוט כישרון!

מקפיץץיעלושש=]=]

מנהלת הפורום ביקשה לא לפרסם כאן סיפורים...יוצרתאחרונה

אם אתם רוצים לקרוא את ההמשך יש את זה בפורום יצירה לאומית...סורי!!!

כתיבה :] תקראו ותהנו :] אשמח לשמוע תגובותאין שם לא תפוס

היא הגיעה לשם. לשדה המואר. עם סוודר ארוך שלקחה מהבית. היה זה יום שמש בהיר. השמש שלחה קרני אור חמימות, 'לפחות השמש מחממת אותי ' חשבה לעצמה בכאב. זה היה רק היא. היא והשמש. כבר תקופה ארוכה שהיא מרגישה את הבדידות בליבה. כל כך רוצה את הדמות המחבקת, המפנקת שתיתן לה ביטחון, חום, אהבה. אבל לא. זה כבר לא היה שם. פניה הביעו עצב חרישי. היא רק הביטה בשמש, היא והשמש בלי אף אחד אחר. אף אחד שיקח לה את תשומת הלב. השמש הייתה רק שלה. היא פרשה את ידיה ולקחה נשימה עמוקה, 'תודה לך שמש, תודה על החום '.

עמוקשפית

מאוד יפה ועמוק

יפה מאד!!חג'דומט

בל"חית..

תודה רבה!אין שם לא תפוס

האמת זה נכתב כתוצאה ממקרה שהובא לפנינו והיינו צריכות לפתח את זה כל אחת איך שהיא רואה את זה , והכוונה לאמא שלא העניקה לילדתה תשומת לב בגלל שהיא התמקדה באירוע קשה באותו הזמן

חח..אני יצאתי כאן הבל"ח..חג'דומט

חחחח כנראה :]אין שם לא תפוס

עמוק מאוד ויפה!אולפניסטית 1

תודה לכם!!אין שם לא תפוס

ממש יפה!*בננית*

אני רק מקווה שזה לא מה שאת באמת מרגישה.. (:

אם כן כדאי שתפרקי עם מישהו (:

חחח ברוך ה' לא :}אין שם לא תפוס

זה כתיבה...כתיבה זה האםשרות ליכנס לנעליו של האחר גם

לא אוהב להשביתשמחות...הסטלן הקטן

אבל פשוט כבר היו פה כמה ספורים בתקופה האחרונה.ולא זה המקום.
יש את הפורום הזה:
/Forum/Forum.aspx/f99

מה לעשות שאתה כזה??!?!? אם מישהו מפרסם דבריםיוצרת

ולא חשוב איפה סימן שיש לו סיבה ואתה לא צריך להזכיר כל הזמן את הפורום הזה, אנחנו יודעים שהוא קיים ובכל זת בוחרים לא להשתמש בוא...אוקי??

טוב לך או לא....תפסיק להשבית שמחות!!!!

אבל הוא צודק...ענבל

בס"ד

יש פסיפס, יש פורום יצירה לאומית, יש פורום ספרים וסופרים...

אני מכבדת את סיבותייך אבל זה לא המקום והבמה.

ובלי קשר גם הסיפור וגם הקטע נורא יפים

.
יש לכן כשרון...

אבל שוב, זה ממש לא המקום.
על אחד עברתי בשקט אבל זה לא יכול להפוך לפורום כזה.

מצטערת.

אה ובקשר למה שחג'דומט אמר-ענבלאחרונה

בס"ד

היופי בקטעים כאלה זה שכל אחד לוקח את זה למקום שלו בחיים...

זה מה שעושה את הקטע הזה למאוד מרשים.

אנשים, מישהו יכול לעזור?שוקולד קרבי=)

אני צריכה שמות של נפגעי טרור ופעולות איבה, הרוגי צה"ל במלחמות וכ'ו..
יש למישו\י רשימה? או שמישו\י יכול\ה לעזור לי ?..
תודה

מה שעלה לי בראש בדקה..עץ על מים

רועי קליין

אלירז פרץ

אוריאל פרץ

בנייה ריין

יוני נתניהו

עידודי זולדן

בנות משפחת חטואל

רחל ו3 ילדי שבו

פוגל

סחוויסדר

נתן אלבזתמר אני תמר

nrfz vrcפגזניקית

סליחה רציתי לכתוב מרכז הרבפגזניקית

בבקשה:לך דומיה תהילה

http://www.izkor.gov.il/

כל חללי צה''ל.

תודה

שוקולד קרבי=)

תכנסי לאתר "לעד"- כל הנפגעים האזרחיים מפעולות האיבחגי לנדסברג

הרב מאיר חי,נחמה בין החוחים =]

דורון זיסרמן.

שולי הר מלך

הרב אלימלך שפירא

אברהם גביש

דוד גביש

רחל גביש

יעקב זאגא

אלו השמות שעולים לי כרגע.

פשוט פיצוץ!!! יש לי את כ-ו-ל-ם!!!אבריאחרונה

באתר נזכור את כולם

http://www.izkor.gov.il/

ו... זה דוד שלי

http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=46516

ואם בא לך:

כל אדם הוא בריאה חד פעמיתחרותיק

וידע זאת כל אדם
אני עם כוחותי ותכונותי,‎
פרצוף פני וסגולות נפשי,
יחידי בעולם.
בין כל החיים עכשיו אין אף אחד כמוני,
בדורות שהיו לא היו כמוני,
ועד סוף כל הדורות לא יהיו כמוני.

ואם כך בטח שלחני הקב"ה בשליחות מיוחדת,
ששום אחד אחר לא יכול למלאותה,
רק אני בחד פעמיותי.
‏(עלי שור)

מוקדש לכולם‎

‎

וגם כל רגע הוא רגע שהיה ולא יחזורעוגי פלצת

הזדמנות חד פעמית של אדם חד פעמי...

מסכים איתך כ"כ!המצב חסה

כל כך מסכים אם זה..כפרגניסט..

כל אחד מיוחד זה דבר שאין חולקים!!
הבעיה היא רק להפנים זה יותר מסובך..
חרות שאפו על הקטע..

ואוווו כל כל אהבתי וכל כךאין שם לא תפוס

התחברתי לזה! !הלואי שנזכה להפנים ולזכור את זה תמיד. גם בימים שהכו שהכל כל כך מהיר ולחץ. גם שהחיים מראים על מירוץ ללא ההפסקה! כי אלו הם הדברים. חשובים ביותר!

ואאי! אני ממש ממש אוהבת את זה! מחזק ממש... תודה!לולית10

חרותיקאחרונה

תגידו,יש לי שאלה.חג'דומט

לפי מה אני אמור למדוד את עצמי?

שאלה שמעסיקה אותי כבר די הרבה זמן.

אני? לא מספיק אובייקטיבי כדי לשפוט את עצמי.

המשפחה? כנ"ל..(ב"ה!!)

על פי מה שאומרים עלי? לא תמיד נכון.

מה דעתכם?

חג'דומט :]אין שם לא תפוס

שאלה לא פשוטה אך כל כך חשובה! מהו המדד למדוד את עצמך ? השאלה למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר למדוד את עצמך , לתכונות האופי שלך , לחיצוניות , להתנהגויות במצבים מסוימים . ויש עוד.....

אני חושבת שהמדד העצמי שלי הוא אני. כן, נשמע הזוי אני לא אובייקטיבית.אבל להמשיך להקשיב לסביבה ללא הפסקה ומה הם חושבים ומה אומרים זה טוב ונחמד אבל כל עוד שיש לי ההכרהע מי הוא האני האמיתי ומי אני מבפנים. כלומר זה כמו גלגל חוזר . המדד לעצמך צריך לבוא מתוכך מתוך הקול הפנימי שלך שלתים אנו נוהגים לדכא אותו ולא להקשיב לך .כמובן שלכל אחד יש אדם חשוב בעולם שעוזר לו , ואם משהו צף ואתה רוצה לבדוק אם אתה בסדר בו תתיעץ ותראה איך זה יעזור!

כמו כן אם תמקד יותר למה התכוונת אשמח לעזור

אני מתכוון..חג'דומט

לאחרונה קרה לי משהו שגרם לי להתחיל להגדיר את עצמי מחדש.

האם אני אדם טוב\רע,מוצלח\כושל, ברמה הבסיסית.

איך קובעים דבר כזה?

קשה כל כך להבין למה אתה מתכווןאין שם לא תפוס

ללא הסבר...אבל אני אנסה לעזור ככל שניתן! קרה לך מקרה שגרם לך להגדיר את עצמך מחדש....נסה לשבת עם עצמך כמה רגעים ולהבין את המהלכים שקרו במהלך המקרה. אולי תנסה להתייחס אל עצמך כאל מישהו אחר. אולי תכתוב מה עשית ומה קרה שם ותכתוב את זה כאילו מישהבוא אחר עשה את זה. ואז לאחר כמה זמן תקרא את זה ותבין מה אתה חושב על מה שקרה. אני לא יודעת עד כמה זה יעיל מאחר ולא ניסיתי את זה אבל זה רעיון שצץ לי עכשיו :] אחשוב על עוד דברים ואומר לך

...לולית10

בס"ד

אי אפשר לקבוע אם בן אדם טוב או רע כושל או מצליח, זה הכל יחסי, אם אתה בהתקדמות או בנפילה ח"ו...

אין כזה דבר אדם רע (יהודי בלבד...) כי לכל יהודי יש יסוד זך וטהור כל יהודי הוא טוב מוחלט במקורו ולכן א"א לקבוע אם בן אדם טוב או רע אבל כן אפשר לקבוע אם הוא משתדל להיות טוב, אם הוא בשאיפה להיות טוב יותר בעליה...

האדם עצמו, ורק הוא עצמו בלבד יכול להגדיר את עצמו!! ואף אחד אחר לא יוכלל לעזור לך בזה... לעניו"ד...

מקווה שעזרתי חיוך

אבל..חג'דומט

אני לא אובייקטיבי.

ברוך ה'...

כתבת יפה :}אין שם לא תפוס

למרות שאני חולקת עלייך בעניין אחד של אדם רע. נכון שלכל יהודי יש יסוד טוב של טוב , אבל להיות רע או טוב זה עניין של בחירה. יכול להיות אדם עם שורש נשמה טוב וזך אבל הוא מחליט לעשות מעשים רעים. יש פה מאוד עניין של בחירה חופשית.

מאחלת לכולם להיות טובים , וגם אם קרה משהו , לקום ולהמשיך .אף אחד לא מלאך

נראלי שלא הובנתי כמו שצריך...לולית10

בס"ד

התכוונתי שאין רע מוחלט ואין טוב מוחלט...

בכל אדם יש נק' טובות ויש גם נק' שצריך לשפר..

ברור שלכל אדם יש את היכולת לבחור בטוב או ברע, אבל גם אם נגיד אדם (יהודי) בוחר ברע הוא לא רע כולו וזהו

וזאת ההגדרה שלו= רע!

ממש לא! נכון הוא בחר ברע, ויכול להיות שהוא באמת רע ועושה דברים רעים אבל ההגדרה שלו לא יכולה להיות רע, כי בטוח יש בו גם טוב...

יצא לי קצת מסורבל מקווה שהובנתי ואם לא- תתמודדו מוציא לשון

נ"ב- לא סתרתי אותך- זה בדיוק מה שאני אומרת, שיכול להיות אדם עם נשמה טובה אבל חוטא גדול, והכל זה בחירה חופשית ואפשר תמיד לחזור בתשובה...

דעתי-*בננית*

באופן כללי - לשפוט עפ"י אמות המידה של מה שאתה מאמין בו.

אני יודעת שזה כ"כ חרוש לומר אתזה, אבל תכל'ס זה באמת נכון.

תחשוב עם עצמך אם אתה עושה באמת מה שהתורה מצפה מאיתנו. איפה נמצאות הנקודות החלשות, ועל מה צריך לעבוד..

אם כן - כנראה שאתה בכיוון הנכון (:

גם אני בזמן האחרון בסוג של חקירה עצמית כזו.. אם אני באמת עושה מה שטוב.

דעה ספציפית עליך - לפני מה שקראתי כאן בפורום לפני שנרשמתי נראה לי שאתה אחלה בנאדם חצי חיוך

אני לא מכירה אותך מאוד, אבל לפי איך שהתרשמתי הבעייה הזו לא אמורה להדאיג אותך..

מה שכן - ששאיפה להתקדם כמובן תמיד צריכה להיות (:

למה בכלל למדוד את עצמך???!!!למה?! תודה!

מזתומרת? אני צריך להכיר את עצמי.חג'דומטאחרונה

געגוע שלא נותן לי מנוח...:[שקד רוממה

.היינו חברים כמעט שנתיים.

נפרדנו בגללי. כי רציתי להתחזק.

אבל זה קשהה.

אנחנו ביחד בצוות הדרכה , וביחד בשבט ...

וכן הזמן יוצא לנו לראות אחד את השני ,

וכל פעם זה עולה מחדש ..

ואני מנסה להתעלם ולהתגבר ..

ודאייי כבר הרגש שלי נשחק . לא יכולה יותר .

לא מצליחה להוריד את זה ממני.

עידוד ?

תחשבי על זהחג'דומט

היית מוכנה לעבור את זה בשביל האחד והיחיד שלך? מסתבר שכן.

אז..בשורה: זה מה שאת עושה כרגע את שומרת על עצמך בשבילו.

בהצלחה!

שקד :]אין שם לא תפוס

כל כך לא קל כל כך לא פשוט:{קבלי עידוד קורץ }

את קשורה למישהוא , אוהבת אותו ,חושבת עליו והוא כבר נהיה חלק ממך

ואז זה נגמר ביניכים.

אבל זה לא באמת נגמר.

ולפי דעתי זה מה שמפריע לך

כי אם הוא סתם היה מישוהא בחיים שלך לא בעל חשיבות עבורך אז כמובן שזה לא היה עומד לך ככה בגרון.

אני לא רוצה לומר לך :השאלה מה הגיל שלך כי זה ממש פתטי.לא מאמינה באהבה של הגיל.

ממליצה לך לדבר עם אבא שלנו שבשמיים על כל מה שכואב על ליבך.

אני בטוחה שאחרי שתתפללי מהלב ותבקשי ממנו לתת לך עצה ,סימן מה לעשות , הוא לא יאכזב!

בהצלחה רבה לך :] אשמח לעזור כשתצטרכי שוב

עידוד=)מריאאאאמי!אחרונה

וואי,מקסימה שלי,אני כ"כ מזדהה חצי חיוך

ואני כ"כ מכירה ת'מקום הזה שאת יודעת שעשית ת'דבר שהכי נכון בעולם ו-זה קשה ברמה שלפעמים פשוט בא לך לצרוח רמקול ובתור אחת שנפרדה לפני חודש אני רק יכולה לתת לך ת'טיפים של אבינועם הירש(חברים מקשיבים):

-כל פעם שמתגעגעים,להתקשר לחברה טובה (פפפ...איך אפשר בכלל להשוות?! אבל תנסי מותק,זה מרפה צוחק )

-להשקיע בחברות!!!!את כל הזמן שהתפנה להשקיע בחברות או בהוספת טוב לעולם חיוך

-לא להתאמץ לשכוח!!זה בסדר להיזכר בו!ואפילו קצת לבכות...אומרים שזה משחרר בוכה

זהו מותק,ושתדעי שה' גאה בך!!!!!!!!!(ואם התלבטת אז ה' שלח לי סמס קורץ )

הרבה בהצלחה!!!!!!ושתזכרי שאת עושה ת'דבר הנכון!!

להתחזק זה לאו דווקא להיפרדמאיה תמיר

במצב שבו את נמצאת את לא יכולה בחיים להינתק ממנו וזה רק עושה לך רע

ולמה שלא תהיו חברים? אולי הוא האחד שלך? לכי תדעי..

תראי כמה אנרגיות זה לוקח ממך, לא שווה את זה..

אם באמת לא היה לכם מה לעשות- נתקעתם.. אולי באמת טוב שנפרדתם,

אבל שוב, הוא בחברה בה את נמצאת ואת לא יכולה להתנתק

אז חוזר למה שאמרתי בהתחלה,

לפי דעתי- תחזרו או שתדברו על זה

לדעתי זה לא רעיון טוב.חג'דומט

חברות בגיל הזה היא כ"כ לא טובה..לא נפשית ולא הלכתית.

וברוב המקרים גם נגמר רע.

איזה הזוי! כנראה אני היחיד בעולם שמתגעגעמזמור לעצמי

למכות עם אח שלו...

גם אני,*חזרזיר*

זה לא קרה לי הרבה. אבל גם אני

אני אשמח שתפנה אלי באישי!

תיזום

אאלעד

אם אפשר ליזום!*חזרזיר*

...

צבי-ליזציה

גם כן את..מישי' מאפושו'

גם אני קצת מתגעגעת לזה

אבל עוד אפשר ללמוד איך ללכת מכות מאבא

אין על שבת בצהריים

אתה לא היחיד...

..לב אדום.

אני היחיד שלא הלכתי מכות עם אח שלי?לפרוש כנפיים

אין על אח שלי!!!

בעזרת ה' שיצליח בכל מבחני הרבנות.

לא רק אתה...ateretfa

שווצים!!

אולפניסטית 1

האמת שאני קצת חוששת לתת אפילו מכה קטנה לאח שלינחמה בין החוחים =]

כי אחרת הוא יפרק אותי עם המכות שלו (כזה קטן אבל חוצפן גדול).

^^^^^^^^^אולפניסטית 1

אני אוהב ללכת מכות עם האחים שליילדון890

הבעיה שהם קלטו שאם אני מרביץ לאחד
אם הם עולים עליי כולם אז הכוחות דיי משתווים
אני מסיים ללכת מכות עם כל האחים שלי בייחד אני סחוט

אני ואח שלי רבים מכות חופשי חודשי!!אביה!!!

לא מתגעגעת למכות...ד"ר אריקאחרונה

בס"ד

אני בתוך זה, אחים שלי הולכים מכות, מפרקים אחד לשני ת'צורה ואז הקטנים באים אלי עם איברים מרוטשים בצרחות.

"מה?! אבל שחקנו..."

כן חמוד, "שחקתם" רק שאתה בן 16 ושוקל קרוב ל100 קילו והוא בן 10 ושוקל בקושי 10 קילו...

מתגעגעת לדברים אחרים-

לשחנ"שים בלילה.

שהוא מתקשר בלי להודיע ומבקש קצת יחס, סתם שנדבר, גם בלי משהו מוגדר, רק בשביל לדעת שיש מישהו שאוהב אותו ולא כועס עליו למרות כל הצרות בישיבה.

בדיחות הקטנות שהם רק שלנו.

למבט המעריץ בעיינים, שלא משנה מה אני אגיד ומה אני אעשה- אני תמיד אהיה אחותו הגדולה.

לזה שהוא היה מגן עלי מכל מיני בנים מטומטמים. ("אל תדאגי, אני אלך לפרק אותו מכות על מה שהוא עשה לך...")

לסודות שהם לא שקרים מפני אבאמא.

לזה שהוא פשוט לא ישפוט אותי ואני אותו- לא משנה מה עשינו.

לזה שהוא פשוט הגן עלי- מפני כולם.

לזה שתמיד היינו "האחים הצהובים עם העיינים הכחולות..."- כל התמונות שאנחנו קטנים- מחובקים תמיד, תמיד ביחד- פשוט גורמות לי לבכות ולתהות איפה כל זה היום?

אולי למכות אני לא מתגעגעת- אבל אליו כן...

אולי תעשו מפגש?אורח כלשהו

האוכלוסיה המבוגרת שקשה לה גם ככה לא מסוגלת להתמודד להתפלל בבית הכנסת בליל העצמאות.
דרושים ודורשות אנשים שיבואו לחזק את המניין ולשמח את התושבים
המעוניינים לתרום כיבוד לע"נ יקירהם יבורכו.
בבקשה שתפו!

https://www.facebook.com/events/145229622323194/

ניסיתי להתקרב, לא נתנו. רציתי להתפלל, דחפו. בכיתי.כתר הרימון

כמידי חודש, גם הפעם רצינו להתקדם כמה בנות למקום הקרוב ביותר למקום שממנו הושתת העולם,

למקום שאליו נכנס רק הכהן הגדול רק פעם אחת בשנה.

מה ביקשנו? כמה דקות מעטות, כמה פרקי תהלים, פִּסקה של תפילה - מול המקום שבו הבטיח הבורא להיענות לתפילותינו.

פעם בחודש נותנת המשטרה ליהודים בלבד להתקרב מעט ולשאת תפילה.

השוטרים אמנם לוחצים - אך יש כמה דקות עד שדוחפים אותנו לצאת ולהמשיך הלאה.

אך הפעם - גם לכך לא זכינו. התקדמנו בכל זאת. לא נתנו לנו להתפלל כלל. כלל.

דחפו אותנו.

בכיתי.

איה הכהנים והלוויים אשר במקומם חוסמים השוטרים?

איה עבודת הקורבנות אשר במקומה ערלים משחקים כדורגל?

איה הכהן הגדול אשר מחליפו התייר?

איה?!

כאב לי. בכיתי.

אמרתי לאחראי - לפחות להתפלל מעט, כמו תמיד. להתקרב, קצת. רק עד הגדר החוסמת את השער.

הפעם גם את זה לא נתנו לנו, לבנות המלכים המושפלות.

הוא ענה לי. הבנתי.

וההבנה צִמררה אותי יותר, והמשכתי לבכות - כי זה בידיים שלנו.

לסיבוב השערים החודש הגיעו מעטים. נשארנו ספונים בבתים כשהבית הזה חרב.

המקום ייכבש ברגלנו!

כאשר באים כל-כך מעטים לסיבוב השערים (ולכן גם לא יצאו בזמן - ואם באים רבים האיחור לא נורא),

אז סיבוב השערים קצר, מהיר, בלי זמן לשיר, לרקוד, להתפלל, לבכות...

זה מה שאנו רוצים? לוותר על ההסתובבות בעיר הקודש, בעיר שבה בחר ה'?

זה בידיים שלנו. שלי, שלך.

בבוא היום נישאל - ציפית לישועה?

ציפייה - איננה תקווה בלבד. אין השאלה אם "רצית", אלא אם עשית!

מה עשית לקרב את הישועה, את הגאולה?

זה בידיים שלנו. שלי. שלך.

בציפייה לבניין בית ה' - בתפילה, בכיסופים ובמעשים.

עצוב.

חג'דומט

שנזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש ולבניין ביהמ"ק!!!!!!!לולית10

בס"ד!! (ובהשתדלותינו)

שנזכה במהרה ליישם את הכינוי שקיבלנו ביצ"מ- ממלכת כהנים וגוי קדוש!!!

ולראות בקרוב "כהנים בעבודתם ולויי'ם בשירם ובזימרם וישראל בנויהם" אמן!!!!

|מתפללת|

מדהה לגמרי עם המאמר.המצב חסהאחרונה

כתר

סיבוב שערים - היה מטורף!!!!!!!

מרדכי

בס"ד

זה היה פשוט רעיון גאוני להכין רשימת שירים מראש בשביל של נתקע |עף על עצמו| והכי מצחיק בעניין זה שבהתחלה ביקשו ממני שאני אשיר במקרופון (מי שהיה ניצל

)

אבל ב"ה היה שמח...
עכשיו רק צריך שהרגליים ישובו לתפקד

חודש טוב!

איזה בנות היו? מי הייתה?*בננית*

מעניין לדעת.. כי אני הייתי (-;

הקודם הבא

עמוד קודם עמוד הבא