פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 116)

ציטוט של ניצול שואה שראיתי

• “כשאני רואה כלובים מלאים תרנגולות סוללה דחוסות בתוכם מושלכים למשאיות כמו שקי זבל, אני רואה בדמיוני את אומשלגפלץ בווארשה (הכיכר שבה יהודים הועמסו לרכבות למחנות המוות). כשאני נכנס למסעדה ורואה אנשים בולעים בשר יש לי בחילה, אני רואה שואה על הצלחת שלהם.”

  זביגניי ז’ורז’ מטנומסקי, ניצול שואה שנלחם במרד גטו ורשה 

• מוזמנים להתעצבן עליו אני רק מצטט

• אה ולהבהרה, זה לא זלזול בשואה היהודית אלא הכרה בשואה של בעלי החיים.

הנאצים התייחסו ליהודים כמו אל חיות.

והיהודי הזה מתנהג אל חיות כמו אל יהודים.

כגרמני, אם הייתי שומע אותו, הייתי אומר: "או-קיי, תשמע חביבי, אני בעד לאכול בעלי חיים. אם אתה חושב שאתה שווה ערך אליהם - נעשה לך אותו דבר..."

וגם חושב שהם שווים ליהודים, אם במקרה אתה חושב ככה אתה מוזמן לנסות לאכול את עצמך...

אני בניגוד לכך אמנם משווה ברמה כלשהי בין השואות אבל לא חושב שמותר לאכול ולהתעלל בבעלי חיים. יש הבדל, לא?

ומי שחושב שהוא שווה לחיה - כנראה חושב שמותר להרוג אותו ולאכול אותו.

דיברתי על הציטוט שהבאת.

ולעצם הענין: טענתי טענה לוגית-מתמטית, אני שאי לטעון אותה על כל אדם בעולם, אתה מוזמן לנסות לפרוך.

קביעת היום הזה מנוגדת להלכה.

מה הכוונה מנוגד להלכה? יכול להסביר?

לקביעת היום בחודש ניסן התנגדה הרבנות הראשית. ניסן זה חודש הגאולה ולא מתאבלים בו.

קביעת התאריך הוא כי בתאריך זה פרץ מרד גטו וורשה,

והיהדות לא באה להתגאות בגבורת הגוף אלא בגבורת הרוח.

השנה, בכלל אין ליום הזה שום משמעות כי היום כ"ו בניסן אז אפילו לא קרה בו כלום..

יום השואה לפי היהדות הוא בעשרה בטבת שנקבע ליום הקדיש הכללי לזכר נספי השואה.

דבר שני, מי כתב את זה?

נגמר מרד גטו ורשה

הפכו את זה ליום אבל. היהדות הנאמנה לא מקבלת את הקביעה הזו, וממילא זה יום רגיל בעיניה.

@מממ שלח בפורום סרטים כמה
סרטי שואה - סרטים (ופופקורן)

אוסף סרטי שואה | 2 - סרטים (ופופקורן)

"כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה"

אני מספיק טוב בשביל לקבל פסיכומטרי טוב ולעשות תואר בלי בגרות!

הנה אני מתפלל

לא רוצה לקרוא את all my sonssss

תודה

מקסימום ניכשל יהיה צחוקים

לילה טוב

תודה, אנסה!

בינתיים נראה שמהר מאד נגיע לבחירות חמישיות...

ואוו מרוב שזה כואב , אתה לא יוכל לחיות עם כאב...

ואז זה נגרם לי שאני רוצה לשוכח , כואב לי לחושב על זה , כול הזמן! 

קיצר תודה התעוררות!

באילו עבירות הוא נופל, ובא לידי ביטוי בכך ששואף להדר במצוות (ולא רק לקיים)

דוס זה אדם שמקפיד על קלה כבחמורה ולא סתם דתי בהגדרה שלו

אבל אם נכנס להגדרות לא נצא מזה... בסוף זה כל אחד מגדיר לעצמו

אבל באמת שואלת..

היה לי איזה דיבור עם מישהו

הוא אמר שאותו זה מקבע אם מגדירים אותו דוס. שהנוער של היום לא תופס את זה בצורה טובה

ו@בןמכיר, תאמת שלא כזה מסכימה עם איזה מצוות הוא בדיוק לא נופל בהם..

כאילו בעיקרון עצמו ברור שכמה שיותר לשמור את כל המצוות ולא ליפול. נכון.

אבל לפי דעתי.. זה גם ממש השאיפה, שלרצות לחיות לפי התורה

ובכללי.. כל האווירה בחיים

לחיות עם התורה- שזה מה שמנחה בחיים

באמונה כזאת..

זה מישהו שלא מקיים את המצוות רק כלפי חוץ באופן יבש, אלא יש לו גישה אחרת לתורה ולמצוות, גישה שאומרת שהתורה היא תורת חיים, וממילא יוצא שהוא לא יחפש להקל ולחפף, אלא לקיים קלה כבחמורה, כמה שהוא יכול ומסוגל לרמתו הוא.
לגבי רמה פרקטית, אחד שלא עובר על איסורים(הלכות בסיס, הלכות חשובות ועקרוניות...) מפורשים בשו"ע ולא הופך את האסור למותר, אחד שלא מתפשר על רמה הלכתית ועושה "ויתורים" למרות שזה קשה, שיודע לעמוד כנגד הלחץ החברתי ולומר את דעת ההלכה והתורה, אחד שיש לו עמוד שדרה חזק ומשתדל לקיים דברים ולהדר בהם אפילו כמה שניתן, אחד שמכיר את עצמו ואת אישיותו ויודע שהוא בן אדם, אך למרות זאת הוא יכול להיות יותר קדוש ולעשות רצונו.
כמובן, אחד כזה גם צריך זהירות משנה על מידת הענווה, שלא חלילה להתנשא מעל כולם, ולדעת שגם יש לו ללמוד משאר האנשים דברים, ולא רק הוא יכול ללמד אחרים...(ואכן הוא יכול ללמד ולהשפיע רבות על אחרים, אך הוא גם יכול לקבל מהם...)
זהו, נראה לי...
ככה נראה לי ההגדרה לאחד שמוגדר "דוס"...
@נשמה כללית

אבל למה כינוי גנאיי??

המסכנים מהטלוויזיה...

מה כאילו 100 שעריםם??

בחיים לא ידעתיי את זהה..

וואיי זה מוזרר

\

תחת אותם השמיים

מהבעיהה?

אממ

וואיי ממש שונות..

חח זה מצחיק לשמוע שזה גנאיי

המון.. אולי אפילו רוב..

למה לא להשתמש במקום במילה שלא משמשת אף אחד לכינוי גנאי? פשוט, ''חרדי''.

כאילו להפוך את זה לשבח...שנניח אני מחפשת חברות דוסות, ואני דוסית גאה

ואני אגיד ''אני טמבל גאה'' 

המילה משמשת רבים לכינוי גנאי לחרדים.

אז אני לא אוהב את השימוש בה, אין לזה שום קשר להאם אני מתבייש בהיותי חרדי..

השם ישמור...

למה אתה חושב שחרדי = טמבל?

תלוי למה אתה קורה חרדי, להשקפה, תפיסת העולם, או השתייכות לחברה מסויימת?

אני חרדיה בהשתייכות לחברה.

בהשקפה אני נגד חרדים...

תחליפי את המילה חרדי בכותרת, למילה דוס..

התבלבלתי, סורי..

אז לדעתי דוס זה מישוו שאיכפת לוו מהמצוות וכל זה..

אנל'א מבין מה זה "לעקוף"

או שמסיבה אחרת הוא לא מבקש מהם

אם את מכבה ומדליקה זה סוגר אותו

אני רואה:

הרמב''ם אומר, שכל אחד צריך לראות את עצמו ואת העולם, כאילו כל זכויות ועוונות העולם על כף מאזניים, והכף שקולה, והמעשה הקטן שלך יכריע את הכף, אז קדימה!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

וגם נראלי זה די מובן מההקשר...

העיקר שאחרים רואים

ממש מחכה שיפתחו חיסונים מגיל 12..

ברגע שיפתחו אני רצה להתחסן!!

יש עדיין חולים?

חשבתי שהסתיימה הקורונה....

אצלינו לומדים רגיל, בלי מסכות, בלי קפסולות...

עולם אחר

וקסום!

כולם עם תו ירוק

כיאלו החופש בין ז' לח' זה מה שאני יודעת...

דבר ראשון יש פורום מד"א יכול להיות ששם יותר יענו
יש קורס של 10 שעות בשביל הבגרות אז יכול להיות שישיה לך בבית ספר

ואפשר לבדוק באתר של מדא

מתייג:
@Love the world

יש כמה סוגי קורסים... משפחה בטוחה - כיתות י' - 44 שעות - 60 שעות..

מה את רוצה לדעת? החייאה בסיסית, חנק, חשמל וזהו בערך? או יותר לעומק כוויות החייאה ועוד כמה דברים שאני לא זוכר בדיוק...

יש רצון להתנדב לעלות על אמבולנס? להיות מע"ר טיולים?

ועוד חלום, להתנדב עם ילדים מיוחדים..

שניהם כנראה לא יקרו בעתיד הקרוב.. 

הבעיה היא שבכדי לתת עזרה למטופל צריך תעודה... אפשר גם בלי אבל אם יעשה לו נזק (שבר צלע מהחייאה, קריעת בגד בכדי הדבקת דפי וכו') הוא יכול לתבוע את המטפל/ת...

לכן הכי טוב זה עם תעודה, כיתות י' נראה לי מקבלים תעודה (אני לא בטוח...). אבל הכי טוב אם לא לאמבולנס אבל כן בכדי לסייע זה 44 שעות... 

אפשר לעשות את זה דרך מד"א או איחוד, דרך מד"א זה עולה 440 ש"ח (אאל"ט) לקורס 44 שעות... 

אפשר ליצור איתם קשר 8101*, דרך המספר הזה אפשר לבדוק על קורס מע"ר...

אם אתה לא מע"ר

לגבי העניין הכספי.. צודק, אבל הוא חמורר

אם אין לך תעודה זה עלול להיות בעייתי, אם את עם מוקדנ/ית של מד"א/איחוד על הקו אני לא יודע... 

אבל אם ראית ברחוב מקרה או משהו, וח"ו נגרם נזק ואין לך תעודה. הניזוק יכול לתבוע...

כל עוד יש לך תעודה (אפילו הכי בסיסית), וביצעת את ההכשרות שעברת. ולא עברת על הכשרותייך הניזוק לא יכול לתבוע אותך. 

אך אם עברת על הכשרה שאינה ניתנה לך, הניזוק יכול לתבוע אותך.

לדוגמה: אין לך הכשרה לבצע החייאה, וביצעת החייאה על אדם ותוצאה מכך הוא ניזוק. הוא יכול לתבוע אותך.

            יש לך הכשרה לבצע החייאה, ביצעת החייאה והוא ניזוק. הוא אינו יכול לתבוע אותך..

את הצלעות, בלי שהם יוכלו לתבוע אותך..

איזה כיף, רץ לעשות תעודה, בייייי 

זה הרבה יותר קשה לשבור לה את הצלעות...

וגם כשלומדים לימודי חול אפשר ללמוד מהם הרבה,

על מאמץ, השקעה ותוצאות.

וגם מדברים לא טובים

לומדים להיזהר פעם הבאה, לומדים לא להכנע לייאוש ולהאמין.

תמיד אני מתפללת שגם מכל לימודי החול ייצאו לי תובנות לחיים ולעבודת השם.

ומכל דבר בחיים ובעולם - ללמוד.

הקפיץ אותי רצח

אבל אני מקבלת בהבנה כי זה ישוב ממש צעיר וקטן, יותר נכון מאחז, אז הוא לא מאורגן על דברים כאלה,

זאת אומרת שזה ממש לא פעם ראשונה שמבקשים ממני לארגן להם כל מיני שנייה לפני..

אבל טקס יום השואה זה משהו רציני, ואני רוצה שזה יהיה ממש מכובד.. 

אפשר על אנשים מהשואה או דברים כאלה, עדיף יותר לקחת את הדבר הטוב מהם (ופחות להגיד את הזוועות) תדפיסי ותחלקי לאנשים שכל אחד אומר קטע, וכמה שמדליקים את הנרות (אפילו לא צריך לזכור בע"פ), זה הדבר הבסיסי, אם יש עוד זמן אפשר להוסיף עוד.

בהצלחה!

תבחרו שם מה מתאים לכם, תחלקו בניכם ותדפיסו, צריך גם לקרוא את התהילים וכדומה... אפשר אולי גם נציגים מבחוץ...

https://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/ceremonies.html

אני לא ממש יודע איך לעזור, אבל ככיוון כללי כדאי לשים לב - להתמקד בגבורה יהודית וכדו', ולא ב"אבלות".

זה קריטי הלכתית. (ר' אברום מאוד כעס שקבעו את זה בניסן. בניגוד להלכה)

ועוד נק' - גבורה יהודית היא לא רק גבורת גטו ורשא.. היא גם גבורה רוחנית..

אצלנו בבית לא נוהגים לציין בכלל את יום השואה בניסן, רק בטבת.. אבל עכשיו זה הישוב ביקש..

החלטנו שהנושא של הטקס יהיה בנושא התפילה בשואה, שמספר כמה אנשים ניסו למסור את הנפש למען זה..

זה בסדר מבחינת מה שאמרת?

במתכונתו הנוכחית.

אז נא לא  לראות בעזרתי הסכמה לעניין.. 

אבל אם עושים את זה, לפחות באמת להתמקד בגבורה היהודית, ולנצל זאת כמה שיותר לחיוב..

אז בהקשר למה שנשמה כללית אמר. ''הגבורה היהודית בשואה''. אני נותן כמה המלצות לקטעים נבחרים שאפשר מאד בקלות להשיג מהספרים הבאים. (קראתי את הספרים הנ''ל, מומלצים לקריאה בלי שום קשר ל'יום השואה', אלא מחובתנו לזכור בכל  יום ויום..)

באופן כללי, הייתי ממליץ להעזר בספרים הללו של יהושע אייבשיץ שכולם מדברים על גבורה יהודית בשואה.

בקדושה ובגבורה

בקרובי אקדש

האשה בשואה

וספריו של משה פראגר

''אלה שלא נכנעו''-על תנועת המתי'סוצביס.

''מן המיצר קראתי''- שירי הגטאות המחנות הפרטיזנים הנקם והקרב. (מרתק! אפשר לשלב.)

''ניצוצי גבורה''-על גבורה יהודית, ספר שנראה יותר מיועד לילדים ולנוער, אם מתאים לקחת משם סיפורים.

וספרו המדהים של דוד זריצקי, האש המתלקחת. שבו גם אפשר למצוא על העניין..

את כל הספרים הנ''ל, ניתן למצוא בחינם (חלק את כל הספר, וחלק שלשת רבעי וכו' ) באוצר החכמה. חוץ מאת ספרו של הרב דוד זריצקי.

בהצלחה.

הקישור לאתר אוצר החכמה. https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1617782061145&pagenum=2&book=172931

אשמח לדעת, למה אתה 'נגד העניין של יום השואה במתכונתו הנוכחית'? אתה מתכוון לזה שמציינים אותו בחודש ניסן או שזה משהו אחר?

לא חייב לענות.. אבל מעניין אותי לדעת

כיוון שמסתמא זה יגרור ויכוח.. (מבקש לא להכנס לויכוח על זה כעת אם אפשר.. שאלו שאלה, משתדל לענות בשתי מילים תשובה. מעדיף שלא להכנס לויכוחים..)

אבל רק אציין לזה. ואדגיש, יש לי התנגדות ליום השואה במתכונתו הנוכחית בלבד 

יום השואה – חב"דפדיה

זה לגבי זמן קביעת יום השואה.

דברים נוספים שמפריעים לי ביום השואה.

1. הצפירה ושאר מנהגי גויים ליום זה.

2. הדגשת הגבורה הגופנית בלבד. (אין בעיה מצד העניין בהדגשת הגבורה הגופנית, אבל מהכיוון שזה בא בד''כ, יש הרבה מאד בעיה, ואפשר לראות על העניין רבות בספרים שהפניתי אליהם מקודם, וכן בספרו של יהושע אייבשיץ ''כערער בערבה'' שבו הוא מספר את סיפורו האישי כניצול שואה..)

השתתפו ואף יזמו

בהתייחסו לאחת הטענות שהועלו, בין השאר, כאילו רבנים ויהודים שומרי תורה ומצוות סירבו להילחם כדי לא להתקומם נגד הגורל וכו', כותב הרבי (ליקוטי-שיחות, כרך כא, עמ' 398 ואילך):

רבים הם הרבנים ומנהיגים הדתיים בגטאות ובמחנות הריכוז אשר השתתפו ומהם שגם יזמו התקוממות נגד הנאצים ימ"ש... וגם אלה שלא התקוממו, או שהתנגדו להתקוממות, הסיבה היתה שכפי שהעריכו את המצב נראו הסיכויים להישאר בחיים גדולים יותר על-ידי אי-התקוממות מאשר על-ידי התקוממות, ולא חס-ושלום מפני פגיעה ב"גורל" וכו' – מושג שאין לו מקום בדת ישראל.

והרבי ממשיך ומציין:

''והאם יש צורך להדגיש עד כמה הפליגה תורתנו בעניין של פיקוח-נפש בכל הזמנים והתנאים, ושאין סומכין על הנס וכו'?!''

יש לנו תפקיד כפול

הנה קטע מדברים שהשמיע הרבי באוזני סטודנטים, באור ליום שני, ח' באדר תש"כ ('תורת-מנחם – התוועדויות' ה'תש"כ, חלק כ"ז, עמ' 405-404):

לאחר השמדות רחמנא-ליצלן של היטלר (ברוסיה, בפולין, בהונגריה וכו') שבהם אבדו שישה מיליון מישראל – מוטל על כל-אחד-ואחד מאתנו תפקיד כפול: נוסף על תפקידו האישי, נושא כל אחד ואחד מאיתנו גם את תפקידם של היהודים שנרצחו רחמנא-ליצלן, ועלינו להשלים העבודה שהיו הם יכולים לעשות – על-כל-פנים חלק גדול ממנה.

כל אחד ואחד נחשב לעניין זה, ואף אחד אינו מיותר.

'עיר' ו'מגדל' בקדושה

כך הסביר הרבי בדבריו לפני עסקני ישיבות תומכי-תמימים, שנתקבצו ובאו לחדרו הקדוש ביום חמישי, פרשת נח תש"כ ('תורת-מנחם – התוועדויות' ה'תש"כ, חלק כ"ז, עמ' 132 ואילך):

לאחרי ה"מבול" לפני שנים אחדות, שהכחיד מיליוני יהודים, ורק חלק מבני ישראל שליט"א ניצלו – צריכה שארית הפליטה ללמוד ולהבטיח שלא להתנהג חס-ושלום כמו שארית הפליטה של המבול ההוא, ועל-ידי-זה גם למנוע את התוצאות הבלתי-רצויות שהיו אז.

כלומר, אנשי דור הפלגה שמו להם מטרה אחת ויחידה לבנות עיר שתנציח את שמם, ואילו עתה נדרש מכל אחד ואחד להפנות את עיקר המרץ והאנרגיה שלו לבנות עיר ומגדל דקדושה – בתי-כנסיות ובתי-מדרשות, ישיבות ותלמודי-תורה. בכך יש להשקיע מאמצים וכך מקיימים את הרצון העליון ובדרך זו נכנסים להיסטוריה הנצחית!

"בכל דור ודור"

מיד לאחר 'מלחמת ששת הימים' החלו דיבורי כניעה וּויתור לערבים. התבטא הרבי לא-פעם (הדברים מובאים כאן על-פי 'קראתי ואין עונה' (ספרו של הרב וויסמנדל זצ''ל) (כרך א, עמ' 2 – משיחת שבת-קודש פרשת בראשית תשכ"ט):

ישנם רודפי שלום המשוכנעים שמאז ש"זכינו" להיטלר והפרופסורים שלו יימח-שמם – כבר לא שייך ה"בא להורגך"! – כבר לא שייכת מציאות שגוי יבצע עוול ליהודים...

קביעת התורה היא אפוא, שכאשר ידוע לנו איזה חינוך ספג הגוי – אין כל ספק ש"בא להורגך"!...

שתיקת העולם ה'נאור'

כשאירע טבח הילדים במעלות – בחודש סיוון תשל"ד – התבטא הרבי (בשבת-קודש פרשת נשא) כנגד שתיקת אומות-העולם (ומהן שאף שמחו על מה שאירע). בין השאר אמר ('קראתי ואין עונה', כרך א, עמ' 88):

שתיקת האומות – אינה זרה לנו. גם בזמן שהנאצים יימח-שמם וזכרם טבחו – העולם שתק!

שיקול-דעת מוטעה

באחת הפעמים שבהם זעק והתריע כנגד מסירת שטחים לערבים אמר הרבי (מוצאי שבת-קודש פרשת בחוקותי תשל"ח ('קראתי ואין עונה', כרך א, עמ' 298):

אין זו פעם הראשונה בה נגרמים צרות בעטיים של יהודים הפוחדים 'להתגרות' בגוי: בזמן השואה האיומה יכלה ארצות-הברית, להפציץ את מסילות הברזל ובכך להפסיק (או לפחות – להמעיט) את נסיעת הרכבות למחנות המוות. היו אז יהודים שידעו על כך, והפעילו לחצים על נשיא ארצות-הברית דאז, רוזוולט, שיצווה לעשות כן. אך יהודים מסויימים באו והשתיקו את העניין בטענה שאסור ללחוץ על נשיא ארצות-הברית מצד "אל תתגרה בגוי"! ביניהם היו גם רבנים שקיבלו דיווח מסולף על המצב, ולפיו קבעו שאין להסתכסך עם הגוי! לחצים אלו – מנעו הצלת המוני יהודים שיכולים היו להינצל מהשמדה נוראית לוּ היתה ארצות-הברית מפציצה את מסילות הרכבת.

...כל התעניות שיתענו אין בכוחם לכפר על מותם של מאות אלפי יהודים שנרצחו בעקבות השיטה שלא להתגרות בגוי (ארה"ב)!...

עניין של רגש

בט"ו כסלו תש"ל (נדפס ב'תשורה' – כ"ט בכסלו תשס"ג, עמ' 85-84) כותב הרבי במענה לשאלת יהודי ממדינת וירג'יניה:

"שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבו מה-14 בנובמבר, בו הוא שואל דעתי האם להימנע מקניית תוצרת גרמניה היא "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה", ומוסיף ש"שואל כיהודי, לאור ההלכה והמנהג".

ברור הוא שהשאלה הנ"ל היא יותר עניין של רגש מאשר הלכה או מנהג. לכן, כמו בכל עניין של רגש, קשה להביע דעה שתתקבל על-ידי כולם.

מכל-מקום, בטח אי-אפשר לקרוא להנהגה כזו "חולשה", אדרבא, החלטה כזו דורשת רצון חזק, בפרט שהיא כרוכה בקושי כלשהו.

גם אי-אפשר לקרוא להנהגה כזו "הנהגה לא כשורה", כי מבוססת היא על ההנחה שהנהגה זו היא בכלל "זכור את אשר עשה לך עמלק". כי, כידוע, האכזריות הבלתי-אנושית כו', שממנה סבלו אחינו חסרי ההגנה והחפים מפשע, לא בוצעו על-ידי קבוצה קטנה, אלא מתוך ידיעה, הסכמה ואף שיתוף-פעולה של הרוב המכריע של העם הגרמני. יתר על כן, אינני סבור שיש אחד שמאמין ברצינות שהעם הגרמני של היום הוא שונה לגמרי מהעם הגרמני של לפני שני עשורים.

[הערה שלי.. זהו פרט חשוב שנוטים היום לשכוח, ולהראות כאילו הגרמנים של היום הם כבר שונים.. כבר יותר טובים ו''חברים'' שלנו. צריך לזכור שאלה אותם נאצים ארורים שהיו פעם. ואכמ''ל]

שואה רוחנית

"ה'פיתרון הסופי' שהיטלר יימח-שמו רצה לבצע יכול לבוא וללבוש צורה של תהליך סמוי שהוא לא פחות הרסני מזה הגשמי – הכוונה להתבוללות ונישואי תערובת תהליך שהחל בגרמניה הרבה לפני היטלר ימ"ש, כשחלק מבני העם היהודי השתדלו להסתיר את זהותם היהודית ולהתנהג כמו שכניהם ועמיתיהם הגרמנים וכו'" – הסביר הרבי במכתב באנגלית, מט"ו בכסלו תש"ל ('תשורה' כ"ט בכסלו תשס"ג, עמ' 85). הרבי מסיק מכך שכל מי שמודע למצב זה מחוייב להתגייס לעצירת גל ההתבוללות ולעסוק בפעילות חיובית ומסורה לחיזוק הערכים הנצחיים של היהדות והמוסדות התורניים שבקהילתו ובסביבתו. [הערה שלי, כדאי לקחת את ה'טקס' לכיוון כזה, לכיוון של חובתנו וההוראה אלינו, מה אנחנו צריכים לעשות, נגד הצלחת ה'פיתרון הסופי' של הרשע ימ''ש!]

[ בקיצור- הוא כותב שזה נקבע שלא על דעת חכמים ושעדיף לתקן ביום זה את ערכי המשפחה ולעודד נישואים וילודה, וגם מי שלא עושה את זה- ראוי שלא יפרוש מהציבור]

מוזמנים לקרוא: יד – יום הזיכרון לשואה ולגבורה – פניני הלכה

א"כ ראה בערך צפירת זיכרון בויקיפדיה.

זה מעולה.

יש פה אימוג'י של סיבוב אצבע על הרקה?

זה הכי קרוב

כמה שזה נכון וכמה שזה הזוי...!!!
וואו, וואו...
אין מילים, פשוט אין מילים...
תודה רבה שהבאת את זה...!

כמה בימינו חסרה לנו הכרת הטוב ואנחנו אוהבים להתלונן על כל דבר ולראות את הרע בכל דבר, צריך להודות לה' על כל הדברים הטובים שיש לנו...!!
ועוד זה רק לגבי מדינת ישראל, תחשבי מה היה פעם, לא היה שפע כמו שיש היום, לא הייתה טכנולוגיה כמו שיש היום, לא היה חשמל כמו שיש היום, אנשים קרעו את עצמם ועבדו ממש "מצאת החמה עד צאת הנשמה" ובמקרים מסויימים וקשים אף מכרו את עצמם לעבדות, ואחרי כל זה הצליחו להביא הביתה פת דלוחה ומים, ואולי אפילו לפנק באיזה משהו מיוחד לשבת, אם הצליח...
כיום יש לנו כ"כ הרבה שפע, אך עדיין אנחנו בוחרים להתלונן...
כנאמר בשיר: "החיים שלנו תותים, החיים שלנו תותים וכו'..."
 

יכלו רק לחלום עליו, שיקרה בעוד כמה אלפי שנים. בתור נכד לניצול אושוויץ, (A111342) משתדל תמיד לזכור זאת, ולהודות לה'.
להודות לה' גם כשאני רואה פקק, על השפע שה' נתן לנו. להודות לה', על הטכנולוגיות החקלאות המוצלחת. ועל הכל אנחנו חיים באחת הארצות הטובות בעולם! "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה"

ולא הלכתי ללימודים