אני מדריכת חוץ באיזה ישוב והרכזת תרבות נזכרה רק עכשיו לבקש ממני שאני והשבט שאני מדריכה אותו נכין טקס יום השואה לכל הישוב למחר!!!
קיצור חייבת עזרה דחוף!
כל מי שיש לו רעיונות מה אפשר לעשות או קטעים יפים שאפשר להשתמש בהם אז בבקשה בבקשה תשלחוו
אני מדריכת חוץ באיזה ישוב והרכזת תרבות נזכרה רק עכשיו לבקש ממני שאני והשבט שאני מדריכה אותו נכין טקס יום השואה לכל הישוב למחר!!!
קיצור חייבת עזרה דחוף!
כל מי שיש לו רעיונות מה אפשר לעשות או קטעים יפים שאפשר להשתמש בהם אז בבקשה בבקשה תשלחוו
אבל אני מקבלת בהבנה כי זה ישוב ממש צעיר וקטן, יותר נכון מאחז, אז הוא לא מאורגן על דברים כאלה,
זאת אומרת שזה ממש לא פעם ראשונה שמבקשים ממני לארגן להם כל מיני שנייה לפני..
אבל טקס יום השואה זה משהו רציני, ואני רוצה שזה יהיה ממש מכובד..
אפשר על אנשים מהשואה או דברים כאלה, עדיף יותר לקחת את הדבר הטוב מהם (ופחות להגיד את הזוועות) תדפיסי ותחלקי לאנשים שכל אחד אומר קטע, וכמה שמדליקים את הנרות (אפילו לא צריך לזכור בע"פ), זה הדבר הבסיסי, אם יש עוד זמן אפשר להוסיף עוד.
בהצלחה!
תבחרו שם מה מתאים לכם, תחלקו בניכם ותדפיסו, צריך גם לקרוא את התהילים וכדומה... אפשר אולי גם נציגים מבחוץ...
https://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/ceremonies.html
אני לא ממש יודע איך לעזור, אבל ככיוון כללי כדאי לשים לב - להתמקד בגבורה יהודית וכדו', ולא ב"אבלות".
זה קריטי הלכתית. (ר' אברום מאוד כעס שקבעו את זה בניסן. בניגוד להלכה)
ועוד נק' - גבורה יהודית היא לא רק גבורת גטו ורשא.. היא גם גבורה רוחנית..
אצלנו בבית לא נוהגים לציין בכלל את יום השואה בניסן, רק בטבת.. אבל עכשיו זה הישוב ביקש..
החלטנו שהנושא של הטקס יהיה בנושא התפילה בשואה, שמספר כמה אנשים ניסו למסור את הנפש למען זה..
זה בסדר מבחינת מה שאמרת?
במתכונתו הנוכחית.
אז נא לא לראות בעזרתי הסכמה לעניין..
אבל אם עושים את זה, לפחות באמת להתמקד בגבורה היהודית, ולנצל זאת כמה שיותר לחיוב..
אז בהקשר למה שנשמה כללית אמר. ''הגבורה היהודית בשואה''. אני נותן כמה המלצות לקטעים נבחרים שאפשר מאד בקלות להשיג מהספרים הבאים. (קראתי את הספרים הנ''ל, מומלצים לקריאה בלי שום קשר ל'יום השואה', אלא מחובתנו לזכור בכל יום ויום..)
באופן כללי, הייתי ממליץ להעזר בספרים הללו של יהושע אייבשיץ שכולם מדברים על גבורה יהודית בשואה.
בקדושה ובגבורה
בקרובי אקדש
האשה בשואה
וספריו של משה פראגר
''אלה שלא נכנעו''-על תנועת המתי'סוצביס.
''מן המיצר קראתי''- שירי הגטאות המחנות הפרטיזנים הנקם והקרב. (מרתק! אפשר לשלב.)
''ניצוצי גבורה''-על גבורה יהודית, ספר שנראה יותר מיועד לילדים ולנוער, אם מתאים לקחת משם סיפורים.
וספרו המדהים של דוד זריצקי, האש המתלקחת. שבו גם אפשר למצוא על העניין..
את כל הספרים הנ''ל, ניתן למצוא בחינם (חלק את כל הספר, וחלק שלשת רבעי וכו' ) באוצר החכמה. חוץ מאת ספרו של הרב דוד זריצקי.
בהצלחה.
הקישור לאתר אוצר החכמה. https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1617782061145&pagenum=2&book=172931
אשמח לדעת, למה אתה 'נגד העניין של יום השואה במתכונתו הנוכחית'? אתה מתכוון לזה שמציינים אותו בחודש ניסן או שזה משהו אחר?
לא חייב לענות.. אבל מעניין אותי לדעת
כיוון שמסתמא זה יגרור ויכוח.. (מבקש לא להכנס לויכוח על זה כעת אם אפשר.. שאלו שאלה, משתדל לענות בשתי מילים תשובה. מעדיף שלא להכנס לויכוחים..)
אבל רק אציין לזה. ואדגיש, יש לי התנגדות ליום השואה במתכונתו הנוכחית בלבד
זה לגבי זמן קביעת יום השואה.
דברים נוספים שמפריעים לי ביום השואה.
1. הצפירה ושאר מנהגי גויים ליום זה.
2. הדגשת הגבורה הגופנית בלבד. (אין בעיה מצד העניין בהדגשת הגבורה הגופנית, אבל מהכיוון שזה בא בד''כ, יש הרבה מאד בעיה, ואפשר לראות על העניין רבות בספרים שהפניתי אליהם מקודם, וכן בספרו של יהושע אייבשיץ ''כערער בערבה'' שבו הוא מספר את סיפורו האישי כניצול שואה..)
השתתפו ואף יזמו
בהתייחסו לאחת הטענות שהועלו, בין השאר, כאילו רבנים ויהודים שומרי תורה ומצוות סירבו להילחם כדי לא להתקומם נגד הגורל וכו', כותב הרבי (ליקוטי-שיחות, כרך כא, עמ' 398 ואילך):
רבים הם הרבנים ומנהיגים הדתיים בגטאות ובמחנות הריכוז אשר השתתפו ומהם שגם יזמו התקוממות נגד הנאצים ימ"ש... וגם אלה שלא התקוממו, או שהתנגדו להתקוממות, הסיבה היתה שכפי שהעריכו את המצב נראו הסיכויים להישאר בחיים גדולים יותר על-ידי אי-התקוממות מאשר על-ידי התקוממות, ולא חס-ושלום מפני פגיעה ב"גורל" וכו' – מושג שאין לו מקום בדת ישראל.
והרבי ממשיך ומציין:
''והאם יש צורך להדגיש עד כמה הפליגה תורתנו בעניין של פיקוח-נפש בכל הזמנים והתנאים, ושאין סומכין על הנס וכו'?!''
יש לנו תפקיד כפול
הנה קטע מדברים שהשמיע הרבי באוזני סטודנטים, באור ליום שני, ח' באדר תש"כ ('תורת-מנחם – התוועדויות' ה'תש"כ, חלק כ"ז, עמ' 405-404):
לאחר השמדות רחמנא-ליצלן של היטלר (ברוסיה, בפולין, בהונגריה וכו') שבהם אבדו שישה מיליון מישראל – מוטל על כל-אחד-ואחד מאתנו תפקיד כפול: נוסף על תפקידו האישי, נושא כל אחד ואחד מאיתנו גם את תפקידם של היהודים שנרצחו רחמנא-ליצלן, ועלינו להשלים העבודה שהיו הם יכולים לעשות – על-כל-פנים חלק גדול ממנה.
כל אחד ואחד נחשב לעניין זה, ואף אחד אינו מיותר.
'עיר' ו'מגדל' בקדושה
כך הסביר הרבי בדבריו לפני עסקני ישיבות תומכי-תמימים, שנתקבצו ובאו לחדרו הקדוש ביום חמישי, פרשת נח תש"כ ('תורת-מנחם – התוועדויות' ה'תש"כ, חלק כ"ז, עמ' 132 ואילך):
לאחרי ה"מבול" לפני שנים אחדות, שהכחיד מיליוני יהודים, ורק חלק מבני ישראל שליט"א ניצלו – צריכה שארית הפליטה ללמוד ולהבטיח שלא להתנהג חס-ושלום כמו שארית הפליטה של המבול ההוא, ועל-ידי-זה גם למנוע את התוצאות הבלתי-רצויות שהיו אז.
כלומר, אנשי דור הפלגה שמו להם מטרה אחת ויחידה לבנות עיר שתנציח את שמם, ואילו עתה נדרש מכל אחד ואחד להפנות את עיקר המרץ והאנרגיה שלו לבנות עיר ומגדל דקדושה – בתי-כנסיות ובתי-מדרשות, ישיבות ותלמודי-תורה. בכך יש להשקיע מאמצים וכך מקיימים את הרצון העליון ובדרך זו נכנסים להיסטוריה הנצחית!
"בכל דור ודור"
מיד לאחר 'מלחמת ששת הימים' החלו דיבורי כניעה וּויתור לערבים. התבטא הרבי לא-פעם (הדברים מובאים כאן על-פי 'קראתי ואין עונה' (ספרו של הרב וויסמנדל זצ''ל) (כרך א, עמ' 2 – משיחת שבת-קודש פרשת בראשית תשכ"ט):
ישנם רודפי שלום המשוכנעים שמאז ש"זכינו" להיטלר והפרופסורים שלו יימח-שמם – כבר לא שייך ה"בא להורגך"! – כבר לא שייכת מציאות שגוי יבצע עוול ליהודים...
קביעת התורה היא אפוא, שכאשר ידוע לנו איזה חינוך ספג הגוי – אין כל ספק ש"בא להורגך"!...
שתיקת העולם ה'נאור'
כשאירע טבח הילדים במעלות – בחודש סיוון תשל"ד – התבטא הרבי (בשבת-קודש פרשת נשא) כנגד שתיקת אומות-העולם (ומהן שאף שמחו על מה שאירע). בין השאר אמר ('קראתי ואין עונה', כרך א, עמ' 88):
שתיקת האומות – אינה זרה לנו. גם בזמן שהנאצים יימח-שמם וזכרם טבחו – העולם שתק!
שיקול-דעת מוטעה
באחת הפעמים שבהם זעק והתריע כנגד מסירת שטחים לערבים אמר הרבי (מוצאי שבת-קודש פרשת בחוקותי תשל"ח ('קראתי ואין עונה', כרך א, עמ' 298):
אין זו פעם הראשונה בה נגרמים צרות בעטיים של יהודים הפוחדים 'להתגרות' בגוי: בזמן השואה האיומה יכלה ארצות-הברית, להפציץ את מסילות הברזל ובכך להפסיק (או לפחות – להמעיט) את נסיעת הרכבות למחנות המוות. היו אז יהודים שידעו על כך, והפעילו לחצים על נשיא ארצות-הברית דאז, רוזוולט, שיצווה לעשות כן. אך יהודים מסויימים באו והשתיקו את העניין בטענה שאסור ללחוץ על נשיא ארצות-הברית מצד "אל תתגרה בגוי"! ביניהם היו גם רבנים שקיבלו דיווח מסולף על המצב, ולפיו קבעו שאין להסתכסך עם הגוי! לחצים אלו – מנעו הצלת המוני יהודים שיכולים היו להינצל מהשמדה נוראית לוּ היתה ארצות-הברית מפציצה את מסילות הרכבת.
...כל התעניות שיתענו אין בכוחם לכפר על מותם של מאות אלפי יהודים שנרצחו בעקבות השיטה שלא להתגרות בגוי (ארה"ב)!...
עניין של רגש
בט"ו כסלו תש"ל (נדפס ב'תשורה' – כ"ט בכסלו תשס"ג, עמ' 85-84) כותב הרבי במענה לשאלת יהודי ממדינת וירג'יניה:
"שלום וברכה!
מאשר אני קבלת מכתבו מה-14 בנובמבר, בו הוא שואל דעתי האם להימנע מקניית תוצרת גרמניה היא "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה", ומוסיף ש"שואל כיהודי, לאור ההלכה והמנהג".
ברור הוא שהשאלה הנ"ל היא יותר עניין של רגש מאשר הלכה או מנהג. לכן, כמו בכל עניין של רגש, קשה להביע דעה שתתקבל על-ידי כולם.
מכל-מקום, בטח אי-אפשר לקרוא להנהגה כזו "חולשה", אדרבא, החלטה כזו דורשת רצון חזק, בפרט שהיא כרוכה בקושי כלשהו.
גם אי-אפשר לקרוא להנהגה כזו "הנהגה לא כשורה", כי מבוססת היא על ההנחה שהנהגה זו היא בכלל "זכור את אשר עשה לך עמלק". כי, כידוע, האכזריות הבלתי-אנושית כו', שממנה סבלו אחינו חסרי ההגנה והחפים מפשע, לא בוצעו על-ידי קבוצה קטנה, אלא מתוך ידיעה, הסכמה ואף שיתוף-פעולה של הרוב המכריע של העם הגרמני. יתר על כן, אינני סבור שיש אחד שמאמין ברצינות שהעם הגרמני של היום הוא שונה לגמרי מהעם הגרמני של לפני שני עשורים.
[הערה שלי.. זהו פרט חשוב שנוטים היום לשכוח, ולהראות כאילו הגרמנים של היום הם כבר שונים.. כבר יותר טובים ו''חברים'' שלנו. צריך לזכור שאלה אותם נאצים ארורים שהיו פעם. ואכמ''ל]
שואה רוחנית
"ה'פיתרון הסופי' שהיטלר יימח-שמו רצה לבצע יכול לבוא וללבוש צורה של תהליך סמוי שהוא לא פחות הרסני מזה הגשמי – הכוונה להתבוללות ונישואי תערובת תהליך שהחל בגרמניה הרבה לפני היטלר ימ"ש, כשחלק מבני העם היהודי השתדלו להסתיר את זהותם היהודית ולהתנהג כמו שכניהם ועמיתיהם הגרמנים וכו'" – הסביר הרבי במכתב באנגלית, מט"ו בכסלו תש"ל ('תשורה' כ"ט בכסלו תשס"ג, עמ' 85). הרבי מסיק מכך שכל מי שמודע למצב זה מחוייב להתגייס לעצירת גל ההתבוללות ולעסוק בפעילות חיובית ומסורה לחיזוק הערכים הנצחיים של היהדות והמוסדות התורניים שבקהילתו ובסביבתו. [הערה שלי, כדאי לקחת את ה'טקס' לכיוון כזה, לכיוון של חובתנו וההוראה אלינו, מה אנחנו צריכים לעשות, נגד הצלחת ה'פיתרון הסופי' של הרשע ימ''ש!]
[ בקיצור- הוא כותב שזה נקבע שלא על דעת חכמים ושעדיף לתקן ביום זה את ערכי המשפחה ולעודד נישואים וילודה, וגם מי שלא עושה את זה- ראוי שלא יפרוש מהציבור]
מוזמנים לקרוא: יד – יום הזיכרון לשואה ולגבורה – פניני הלכה
א"כ ראה בערך צפירת זיכרון בויקיפדיה.
זה מעולה.

נואשת לפתרון????יש פה אימוג'י של סיבוב אצבע על הרקה?
נואשת לפתרון????
קורא ממעמקיםאחרונהזה הכי קרוב
כמה שזה נכון וכמה שזה הזוי...!!!
וואו, וואו...
אין מילים, פשוט אין מילים...
תודה רבה שהבאת את זה...
!
כמה בימינו חסרה לנו הכרת הטוב ואנחנו אוהבים להתלונן על כל דבר ולראות את הרע בכל דבר, צריך להודות לה' על כל הדברים הטובים שיש לנו...!!
ועוד זה רק לגבי מדינת ישראל, תחשבי מה היה פעם, לא היה שפע כמו שיש היום, לא הייתה טכנולוגיה כמו שיש היום, לא היה חשמל כמו שיש היום, אנשים קרעו את עצמם ועבדו ממש "מצאת החמה עד צאת הנשמה" ובמקרים מסויימים וקשים אף מכרו את עצמם לעבדות, ואחרי כל זה הצליחו להביא הביתה פת דלוחה ומים, ואולי אפילו לפנק באיזה משהו מיוחד לשבת, אם הצליח...
כיום יש לנו כ"כ הרבה שפע, אך עדיין אנחנו בוחרים להתלונן...
כנאמר בשיר: "החיים שלנו תותים, החיים שלנו תותים וכו'...
"
יכלו רק לחלום עליו, שיקרה בעוד כמה אלפי שנים. בתור נכד לניצול אושוויץ, (A111342) משתדל תמיד לזכור זאת, ולהודות לה'.
להודות לה' גם כשאני רואה פקק, על השפע שה' נתן לנו. להודות לה', על הטכנולוגיות החקלאות המוצלחת. ועל הכל אנחנו חיים באחת הארצות הטובות בעולם! "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה"
היום רציתי ללכת להתאמן בגן למטה ואני אנורקסי ( כן כבר מותר לי
) וזה עושה לי את היום
ואמא שלי פשוט נתנה לי תעשה ככה וככה ווכה מזל שלא אמרה לי שמותר לי עד 1000 צעדים ורגל שמאל אף פעם לא תתהיה
לפני ימין קיצר לא הלכתי בסוף כי היא הרסה לי וזה לא פעם ראשונה וזה לא רק בתחום הזה חאלס
מה עושים???

כתום עולה????

ולא הלכתי ללימודים
בחור נאה הגיע לבית מלון וביקש לראות את המנהל. כאשר המנהל הגיע, התחיל הסיפור;
הלקוח; האם חדר 39 פנוי?
המנהל; כן, אדוני.
הלקוח; האם אני יכול להזמין אותו?
המנהל; ברור שאתה יכול.
הלקוח; תודה רבה.
לפני שהלקוח עלה לחדר הוא ביקש מהמנהל שידאג לו לסכין שחורה, פתיל לבן באורך של 39 ס"מ ותפוח במשקל 73 גרם.
המנהל הסכים למרות שהיה מופתע מכל הבקשות המוזרות של הלקוח.
הלקוח הלך לחדר, ובהמשך היום לא ביקש שום דבר נוסף.
לצערו של המנהל, החדר שלו היה ליד חדר 39.
אחרי חצות הלילה המנהל שמע קולות ורעשים מוזרים מהחדר הסמוך. קולות של חיות בר ושל כלים וחפצים מושלכים לעבר הרצפה.
המנהל לא נרדם כל אותו הלילה, הוא לא הפסיק לחשוב על מקור הרעש ומה עושה שם הלקוח.
בבוקר כאשר הלקוח החזיר את המפתחות, המנהל, ביקש לראות את החדר קודם לפני שהוא עוזב.
כשהגיע לחדר הוא ראה שהכל בסדר, שום דבר לא חריג, הוא אפילו ראה את הפתיל הלבן, הסכין השחורה והתפוח מונחים על השולחן.
הלקוח שילם את החשבון, נתן לפקיד הקבלה טיפ טוב ועזב את המלון עם חיוך.
המנהל היה בשוק, אבל הוא לא גילה לפקיד את מה שהוא שמע בלילה. למעשה, הוא התחיל לפקפק בעצמו...
כעבור שנה, הלקוח הופיע שוב.
הוא ביקש לראות את המנהל שוב. המנהל היה מבולבל. הלקוח ביקש את אותם דברים שוב;
חדר 39, סכין שחורה, פתיל לבן באורך 39 ס"מ ותפוח במשקל 79 גרם.
הלילה הזה, המנהל רצה לדעת בדיוק מה קורה בחדר הסמוך לחדרו. הוא העביר את הלילה כולו ללא שינה, כשהוא ממתין שמשהו יקרה. אחרי חצות, אותם רעשים וקולות נשמעו, הפעם חזק יותר ופחות ברור מהשנה שלפני כן.
ושוב לפני שעזב, הלקוח שילם את החוב שלו והשאיר על השולחן טיפ גדול לפקיד. החיוך לא עזב את הפנים שלו.
המנהל התחיל לחפש מה המשמעות של כל הדברים שהלקוח ביקש שיהיה לו. למה הוא ביקש את חדר 39? למה פתיל לבן? ולמה לעזאזל סכין שחורה??
למעשה, המנהל לא הגיע לשום תשובה מספקת לגבי כל השאלות הללו.
כעת המתין המנהל בתשוקה לחודש מרץ, החודש שבו הלקוח אמור להופיע.
לשמחתו, ביום הראשון של חודש מרץ, אותו הלקוח הגיע. הוא ביקש את אותם הדברים הרגילים; רצה להזמין את אותו החדר; ורצה לקבל את אותם הדברים כמו מקודם;
המנהל שוב שמע את אותם הרעשים, והפעם חזק יותר מהפעם הקודמת.
בבוקר, כאשר הלקוח התכונן לעזוב את המלון, המנהל התנצל בנימוס וביקש לדעת את סוד הרעשים מהחדר.
- "אם אספר לך את הסוד, אתה מבטיח שלעולם לא תגלה אותו לאף אחד אחר?"
- "אני מבטיח, אני לעולם לא אתן לאף אחד אחר לדעת"
- "נשבע?"
- "אני נשבע, אני לא אגלה את הסוד שלך"
ואז סוף סוף הלקוח גילה למנהל את הסוד.
למרבה הצער, המנהל הינו אדם הגון, ועד עכשיו לא גילה את הסוד לאף אחד אחר.
אם מנהל המלון יגלה את הסוד, אשמח לשתף אותו אתכם. יום טוב אנשים ![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
ולמה?
מה הכוונה למה? זה מה שרציתי... למדתי שנה, האמת שעכשיו אני בקושי מנגן...
כלי קל ללימוד, צליל יפה. קומפקטי (לא בטוח שככה כותבים
)
ועכשיו כבר התחברתי לכלי, אז אני יכול להמשיך לפנטז.. אבל בטח לא מעניין..
אין עליך.מתנחל בראבקכי הסבתא המדהימה שלי נתנה לי 100 דולר ואמרה "קח, תגשים את החלום שלך..."
בהתחשב בכך שהסיפור הזה קרה לפני יותר מעשור... ומאז שנישאתי - מתבייש להגיד - הגיטרה זנוחה בפינת איזשהו חדר בבית
חלילית- היתה לנו בבית חלילית קטנה, ויום אחד מצאתי חוברת ישנה ללימוד חלילית. התחלתי ללמוד, ומאז אני מנגן בחלילית..
גיטרה- אני לא זוכר...
חליל צד- כי יש לו צליל יפה.
אני אוהבת את הצליל זה עוזר לי לחשוב הרבה פעמים... וגם כי אני אוהבת אתגרים...
או קלרינט, כלים יפים
כי רשמו אותי לחוג אורגן וכי חלילית וגיטרה רוב האחים שלי מנגנים אז היה קל לי ללמוד מהם...
על אקורדיון, אורגן וגיטרה....
אבל מאז החילות הבגרויות, אין לי סבלנות לנגן....
קצת מתגעגעת... אבל לא נורא.
התחלתי ללמוד כי נמאס לי שבקומזיצים ודברים בסגנון אני לא יכולה להחליט איזה שיר שרים, כי לא אני זאת שמנגנת..
אבל עכשיו כשאני יודעת אני פשוט לא יכולה בלי הגיטרה שלי! כשאני עצבנית זה פשוט מה שמרגיע אותי וזה גם עושה לי שמחה בלב לנגן..
לאחרונה גם קניתי חליל צד כי אני חושבת שזה כלי ממש יפה (גם בקול וגם בנראות), מקווה שאצליח ללמוד עליו בעז"ה

של בנט ימינה והוא הולך עם ה0מאל
איזה אפס יאאללה... פשוט בדיחה![]()
דוגמא לאדם שלא רואה כלום חוץ מהכיסא שמובטח לו שום אידיאלים שום בטיח
1 לא נכון בנט לא המליץ על לפיד אלה על עצמו
2 המשותפת כבר קבעה שלא תשב יחד עם בנט ככה שגם אם ירצה לא יוכל
4 אותו דבר כמו הקודם
מתנחל בראבקואם סער יפר את הבטחה הזאת הוא מפר את כל המצע שלו
ובלי טיפת כבוד עצמי.
הוא נותן לשמאל לגיטמציה ואפשרות להקים. בעיקר זה שהוא אפילו לא ממליץ על נתניהו אפ' ברמיזה... לא שנתניהו לא שמאל, אבל מרצ העבודה אין עתיד וכחול שחור יותר גרועים ממנו...
לא תהיה ממשלת שמאל

משבצתאתה לא יכול להגיד שאין לך כוח להכנס לדיון הזה, אבל להגיב לכל שרשור שפותחים בנושא...
ל#שלא עשני אישה מישהו יודע איך להיכנס למרות זאת? נתייג אותו ונקווה שיענה @@שה אובד. לא עובד תיוג שלו משום מה אבל זה רק הוא לא מיתייג אחרים מתייגים לי @מתנחל בראבק
The Lionאה ואגב מה הסיפור עם החתימה שלך?
והחתימה שלי היא מה שאתה רואה היא לא באמת נוגדת את התקנון
בד"כ הוא לא מגיב לתיוגים.
תבקש במסרים או בש"א.
שה אובד, עם ה' הידיעה.. לא הבנתי מה אתה רוצה..
בבקשה תענו נורמאלי על השאלה. כול האלה שרוצים לכתוב חס וחליללה שיכתבו את זה בוורד- לא כאן
אבל באמת תחשבו מה יקרה, זה כאילו מישו שהוא חלק רציני מהעולם שלכם פתאום יעלם???
נראלי דבר ראשון אני יהיה בשוק
ואז אני באמת לא יודע...
אני יהיה בהלם של החיים שלי
א. חס ושלום!! שיזכו לאריכות שנים בבריאות איתנה...
ב. הייתי צורחת ומתחילה לבכות כמו איזו משוגעת...

חברה שלי היא חלק משמעותי מחיי ואם יקרה לה משהו חס ושלום אני לא יועת מה אני אעשה אבל נראה לי שאני אסתגר ולא אמצא חברות חדשות כדי שהלב לא יתנפץ שוב
זה לא כי ברגע שמשהו מהחיים נקרע הוא לא יחזור שוב לעולם
(ואגב נראה לי שאצל הבנות הבכי ימשיך כל החיים סבתא שלי נפטרה כשהייתי בת שש בקושי זוכרת משהו ועדיין כשאני לבד אני חושבת עליה ובוכה. אז ח"ס להבדיל חברה טובה!)
עצוב ממש
יואווו הכנסת אותי לסרטים עכשיו....
אם מישהו שאני מכירה, נפטר, זה עצוב, קשה וכואב, משתדלת לעשות מעשים טובים לעילוי נשמתו.
אבל אם מישהו קרוב....
השם ישמור, חס ושלום שלא יקרה!!!
אני בלחץ רק לחשוב על זה!!
יש לי חבר.. אחד כזה כמו מהסיפורים די..
הרבה פעמים לא צריך לדבר.. מספיק מבטים..
מדברים על הכל.. פתוחים אחד לשני.
אני לא יכול לדמיין שהוא ילך.
אחד מהפחדים הגדולים שלי.
אז מעדיף לא לדמיין תגובה. סורי שלא עניתי לשאלה שבשרשור..
מתאבלים עליו, ובוכים ובוכים ועושים דברים חשובים לזכרו.
אבל לא מתייאישים! וממשיכים לאמין בקב"ה, שיתהפך הכול לטובה!
וממשיכים הלאה בחיים..
אבל לא שוכחים אותו ח"ו.
שלא נדע צער...
ואני חייב לציין שלא מצאתי
שישלחו משו טוב אז אני אדע שזה מענין

לפני שבועיים הלכתי ברחוב, ופתאום ראיתי על דלת של חנות שלט המודיע על פטירתו של בעל החנות. זה מישהו שלא היה לי שום קשר איתו, אבל עמדתי ליד המודעה בהלם איזה 5 דקות...
לא יודע איך הייתי מגיב כשזה מישהו קרוב (ח"ו)...
מן הסתם הלם כזה פי מאה...
קרה שחבר שלי (אני לא מגדיר אותו חבר טוב, אבל הכרתי אותו דיברתי היינו שכנים התפללנו יחד וכו'), נפטר...
כאילו חבר טוב שלי בא אלי ואמר לי יש לי שני הודעות לספר לך אחת טובה אחת רעה במה להתחיל? אמרתי לו בטובה אמר מה שאמר,ואז שאלתי אותו מה הרע אז הוא אמר לי **** נפטר...
כאילו בהתחלה לא אחזתי ואז שאלתי אותו מהאופנוע? (הוא היה נוהג על אופנוע וכו') (אם אני לא טועה) הוא אמר לי לא...
וזהו ואז הלכנו לראות איפה ישבו שבעה, איך אפשר לעזור וכו', וב2 בלילה הייתה הלוויה...
כיום אני עדיין משתדל שכל ברכה שאני אומר (כגון אשר יצר, מעיין שלוש) אני מסיים בלעילוי נשמתו...
כשסבא שלי נפטר...
אז כשאמא שלי סיפרה לי את זה, ממש בעדינות, כי אני ממש הייתי קשורה לסבא הזה...
אני פשוט לא הבנת מה היא אמרה...
רק אחרי חצי דקה שהמשכתי לשבת לידה, פתאום הבנתי! ופשוט הייתי בשוק וצעקתי "מההה??"
רציתי לרוץ ולחבק אותו... וזה היה ממש עצוב... פשוט חיבקתי את אמא שלי במקום... וממש בכיתי...
זה בגדול, אבל מה השאלה המוזרה הזו...?
...שפרינצא בוזגלוז''א, משהו מטושטש כזה, כאילו משהו עשה צילום עם מצלמה ממסך של מחשב, וכתיבה לא משהו, כאילו משהו ניסה לחקות את הכתיבה שלה כדי לעשות מתיחה לחבר שלו, והמתיחה שלו הצליחה יותר מדי.. 

לוחץ על הגדרות-קבוצה חדשה-מקליד את שם הקבוצה-מצרף לשם את מי שבא לך
נו האלה שנראים כמו גלגלי שינים
גם כדאי לעשות אותו פתוח לכל כמו שיש בחסרי הטאקט
קבוצה מעורבת זה לא טוב, וזה יותר גורם לך לדבר עם הבן אדם באישי.
וזה עלול לגלוש לדברים לא טובים.
סתם נעייס ונעייס מיותר
וגם המנהלים לא יוכלו לראות על מה מדברים, ואין להם שליטה ממש.
הכנסתי את כל מי שכתב.
אפשר גם להיכנס על ידי כתיבת #דיונים מעניינים בתיבת החיפוש.
היה בזמנו קבוצה כזאת, שלי. וזה הלך ממש טוב. אבל צריך להיות מנהל קשוח.. ![]()
תכתוב בחיפוש של הש.א #דיונים מעניינים ותכנס לשם אוטומטית(:
חבל שאלה שהיו אז לא נמצאים היום.
נכון
כל כך מהר וכל כך בקלות שוכחים מרצח של נער יהודי ע''י שוטרים יהודיים בתוך א''י???
כל כך בקלות??
למה להעיר הערות ציניות אם אין לך כח אפילו לספק הסבר מינימלי?
כל אדם שזורק אבנים ומנהל מרדף עם המשטרה צריך לקחת בחשבון שיקרה לו משהו,
אז נהרג בד"א אבל בכל זאת..
לא אתווכח על מה שהוא עשה או לא עשה.. (אין טעם, ואחרים יעשו את זה מסתמא הרבה יותר טוב ממני)
אשמח אם תתייגו את נשמה כללית.
אבל, דריסה מכוונת של הרכב שבו הוא היה, ומניעה מכוחות הצלה להגיע לרכב ההפוך כשעה וחצי לאחר ההתהפכות, קוראים לזה בעברית, רצח!!! כן כן, רצח!
הם לא זרקו אבנים!
המשטרה לא אמורה לרצוח אותם.
תגיעו להפגנות, זה חשוב אני משתדל גם להגיע
חברה סיפרה לי היום שהיא רוצה למות. היא לא מתכוונת להתאבד, ולא רוצה להתאבד.
אבל היא רוצה למות... באמת.
הצעתי לה לדבר עם מישהו מבוגר על הנושא, אבל היא מאד חוששת שהיא תסתבך. כי אם אחד ההורים שלה ידע שיש לה רצון כזה, ויותר מיזה, שהיא דיברה עליו היא תחטוף קשה. לא פיזית... אבל תחטוף.
ואם אני ידבר על זה עם מישהי מבוגרת, בטוח זה יגיע חהורים שלה איכשהו, ואז היא תחטוף, ואז, מה עשיתי בזה??!!??!
מצד שני, היא חייבת לקבל עזרה...
מה עושים?????
היא רוצה להתאבד.אבל היא אומרת סתם בצחוק
וואו הוא ממש השתנה
סתם כי מעניין אותי![]()
אבל גדולי הדור אומרים שאסור לעלות להר הבית...
משבצת
משבצת גיליתי שמשהו שהרבה זמן חיכיתי לו קרה(:
וזה ממש שימח אותי
אם אדם רוצה לאהוב את עצמו הוא חייב לאהוב את כל היהודים, להתחזק בעין טובה, להתחזק באהבת ישראל, רק עכשיו קלטתי את זה
ופתאום הבנתי שזה בגלל שאני לא מספיק חזק בזה, אני לא יכול לקבל את הפשלות שלי אם אני שופט אחרים על הפשלות שלהם