פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 115)

פשוט ענווה.
אין משהו אחר.
אה, וגם להיכנס רגע לנעליים של האנשים ולדמיין ולראות בחוש איך זה משפיע על אנשים וכמה זה עושה טוב ועוזר להם, וככה כשתקלטי מה מילה טובה שלך עושה להם, אולי יעזור לך לשחרר אותה גם...
ובעיקר תעוזה, לא לפחד מתגובות ציניות וכדו'...ללכת עם האמת בכל הכוח ואם בכל זאת יש מעטפת של ציניות בסופו של דבר אפשר להסיר אותה די בקלות, זה קצת לחפור ומהר מאוד הקליפה יורדת...
וגם, אפשר להיכנס למוד שכזה.
זאת אומרת, הרבה פעמים קשה לנו להגיד מילה טובה, לשדר חיוביות כי אנחנו גם בעצמינו קצת בבאסה, אז כדאי בעצמינו להתרומם מהעצבות, לשמוח בעצמינו, להיות שמחים, לצאת מהמרה השחורה, וכך בעז"ה עוזר לשדר חיוביות ולתת מילה טובה למישהו.
בהצלחה רבה....!!

כי אצל בנים הגדרים בשביל לשמור על צניעות יותר "מקילים"... וכל ה"הקלות האלה זה לא כי היה משעמם לחז"ל...

אלא שלאחר ובחנו את הדברים ראו, שנשים צריכות לשמור יותר על עצמם שהרי כל כבודה בת מלך פנימה...

לעומת הגברים שבהם עניין זה אינו מופיע....

מה גם ע"פ החסידות צריך ללכת עם ארוך, ע"כ אני מכיר כאלה שמקפידים/משתדלים ללכת עם ארוך (כולל אני) אע"פ שאיננו "חייבים"...

נ.ב את חושבת שראוי שאשיה תלך כמו גבר?

אם היו נותנים לאישה ללכת ככה זה לא היה מוזר

לא שאלתי מבחינת מוזר, אלא מבחינת ראוי...

עם היה מותר זה היה גם ראוי...

(לא שאני חושבת שזה ראוי)

אסרו את זה, כי זה לא ראוי...

גם לאשה אסור להנות מיופי של גבר שאינו בעלה, בטח ובטח אם זה גורם הרהורים.
ההבדל הוא בהסתכלות שאין בה הנאה.

בכללי השאלה "למה אין שיווין בהלכה" נראה על נקודה פנימית מאוד אקוטאלית ושגויה היום בעולם האמונה, בין אם ה"הלכה" המדוברת היא ההלכה הספציפית של צניעות או ה"הלכה" הכללית של הדרכת התורה.

כשם שאת לא רוצה שאתן לך עצה שמתאימה למישהו/י אחר/ת כך הקב"ה גמל איתנו חסד (כללי) ונתן לנו תורה ומורי הוראה שינחו אותנו בדרך המתאימה ביותר לנו.

וגם ל@פצלשייית

גוף של אשה זה לא כמו גוף של גבר.

יש שיוויון בהלכה: לשני המינים, בשווה, אסור ללכת באופן שמוגדר "לא צנוע".

אלא שמבחינה מציאותית אין שיוויון: צורה צנועה אצל גבר לא תמיד צנועה אצל אשה.

אז השאלה היא למה אין שיוויון במציאות.

ובכן - בשום דבר אין שיוויון במציאות.

לעולם לא יהיה שויין בהלכה, כיוון שקיימים במין האנושי שני מינים.

הם לא דומים וגם לא ההיפך.

כשנבראה האישה, עם כל חלק וחלק שה' ברא לה הוא אמר "היי צנועה"

אני חושבת שאין יותר חזק מהמסר הזה.

וככל שמתעמקים ומבינים יותר, המסר הזה מקבל ממד אחר, יפה ובהיר יותר.

אפשר לומר משהו למרות שאני לא "בת דתיה"? - נוער וגיל ההתבגרות

המציאות דורשת מכל אחד מהצדדים לעשות את מה שנדרש על מנת לכבד את עצמו ואת הצד השני, ולהעלות את הרמה/האוירה החברתית בכללה.

והעובדה שהיצר (של שני המינים) עובד יותר סביב המראה של האשה מאשר סביב המראה של הגבר, גורמת שבאופן טבעי אוירה של זילות, החפצה וחומרנות תיווצר סביב קיצור בלבוש האשה יותר מאשר סביב קיצור בלבוש הגבר. 

בנוסף, לבוש הוא כבוד.

גם גבר שמכבד את עצמו ילך בלבוש צנוע. פחות חשוף או צמוד. גם בלי כל קשר להחפצה או משהו.

גברים צריכים לכסות לא יותר מידי רחוק מהמפרק והברך, ונשים צריכות לכסות לחלוטין את המרפק והברך.

לא תמצאי גברים דתיים בגופיות ומכנסוני ריצה.

צניעות של נשים טיפה יותר מחמירה כי גוף האישה הוא אחר, ואיך שהוא פועל על גבר שונה מאיך שגוף של גבר פועל על אישה.

אז אין שוויון, כי אנחנו לא שווים.

אפשר למצוא גברים שלא לבושים ע"פ הגדרים שקבעת, בכל מני מקומות, ים, חופים, מסלולי הליכה\ריצה וכו'...

אני לא חושבת שזה עניין  של חוסר "צניעות" אלא חוסר "כבוד".

ברור שהופעה כזו ברחוב, לא תהיה הולמת, אבל לא נראה לי שבאופן גורף, תמיד גברים צריכים להתלבש לבוש מלא.

מה שמפריע לה הוא "חסר הצדק" שלכאורה רק על הבנות יש מגבלות מחמירות, אז אני מסבירה שגם לבנים יש מגבלות, והן לא שונות כ"כ ממגבלות הצניעות של הבנות.

את רוצה להדגיש את הנקודה של הכבוד- את מוזמנת, אני עניתי לשאלה שלה על חוסר הצדק לכאורה.

מסכים בעיקרון, אך רוצה להדגיש שכאשר גבר לא יתלבש כראוי (לפחות גבר שאינו "בן תורה") הזילות שתיגרם מזה תהיה פחותה מאשר אם האשה תעבור על כללי ההלכה בענייני צניעות.
ואולי גם בגלל זה יש יותר הקפדה לבנות מאשר לבנים בעניינים אלו, לפחות פחות הדגשה של העניין הזה אצל גברים.
מדוע זה כך...?
משום שלא ראוי שאשה תאבד מכבודהּ, ולכן גם לא ראוי לדעתי שנשים תשתכרנה, זה מוזיל מכבודן הרבה יותר מאשר מוזיל מכבודם של הגברים, אשה אמורה להיות עדינת נפש ומטופחת, לא גסה וזרוקה ומופקרת.
ונסיון הגברים הוא דווקא הנושא של המנעות מהחפצה, הימנעות מהסתכלות לשם תענוג וכו'...
אז לסיכום: האשה צריכה לשמור על כבודה הראוי, לאו דווקא בגלל הגבר, אלא באופן כללי, ובמיוחד ליד הגבר, שאז היא צריכה שלא חלילה תעבור על איסור "ולפני עיוור לא תיתן מכשול", ועיקר העבודה של הגבר הוא לא להתפתות, לנסות להיות נקי כמה שניתן ולא להחפיץ או להוזיל את האשה ולהוריד מכבודה, ע"י המנעות מהסתכלות באשה וכו'....

קח בערבון מוגבל אתרים ללא מקורות ברורים בנושאים אלו

על אף קראתי חלק ממיין קאמף וזה בהחלט מתאים לו

פורטל:השואה/ציטוט נבחר/אוסף – ויקיפדיה

כל הכבוד...!!
אני בשבת מחכה להכל, למנוחה, לדברי תורה על שולחן השבת עם מטעמים, לשינה בשבת, לשירי שבת הנפלאים, לדיונים שיש מדי פעם בשולחן שבת (בדר"כ רוב הדיונים מתקיימים עם המורחבת, אבל גם לפעמים במצומצמת...), לעונגי שבת של הצוות בשבתות חורף, לסניף בשבת, ללמוד תורה בנחת על הספה בלי טרדות ובלי דברים שיסיחו את הדעת, להשתחררות מהכבלים שיש לנו בימות החול, לנשמה היתירה (מן נינוחות כזאת, שלימות, עדינות נפש, רוחניות יתירה מימות החול...).
אוף, הלוואי שהייתי חש את כל הדברים האלו ומקיים את כולם כל שבת...!!! (הרוב כן קורה...)
שתהיה לכולם שבת שלום...!

כן, ב"ה שנתן לנו, לעמו ישראל, את המתנה הזאת שנקראת שבת...
"(שבת י:): "תניא נמי הכי לדעת כי אני ד' מקרשכם, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם."
ולכן גם נאמר:
"ואמר ריש לקיש: גוי ששבת – חייב מיתה, שנאמר "ויום ולילה לא ישבותו". ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן."
כמובן, זה שהוא חייב מיתה לא אומר שהוא באמת נהרג בבית הדין, אבל לא משנה כרגע, לא נפתח על זה דיון...
טוב, בהזדמנות אחרת ארחיב במעלת השבת בעז"ה בלנ"ד...
אז רציתי להגיד לך, תפתחי שרשור חדש על איך הייתה שבת, לא בתוך תגובה בשרשור קיים...
שבוע טוב, לילה טוב וחודש טוב...!!

בסדר, הכל טוב...
בסדר, אם השאלה הייתה ספציפית לה אז סבבה...
ואם באמת את רוצה לשאול את כולם, כדאי שתפתחי שרשור חדש, בהצלחה...
בשמחה...!!

השבת עצמה כייפית

החוייה המשפחתית, המנוחה הזו...

שינה בשבת!! הכי חשוב!!

בכללי אם הזכרת קוקס... אני אוהבת בעיקר אסוף, לעיתים רחוקות פזור נחמד... רק כשיש לי סבלנות...

ואוו וכ"כ משמח שהיה לך כיף!!!

אני הייתי רוצה ללמוד ספרדית אבל קודם נגמור עם אנגלית ואז נחשוב על להתקדם

צרפתית כבר התחלתי ללמוד

זה נישמע סקסי כזה

קודם כל עברית! חח סתם

כנ"ל...

קודם כל, לדעת ממש טוב עברית.(יודע, רוצה ברמה הרבה יותר גבוהה...תמיד יש לאן לשאוף עוד..)
מעניין אותי ללמוד ערבית, אבל לא עושה עם זה משהו...
java
אנגלית-די יודע, רוצה לדעת ברמה יותר גבוהה.
וזהו בערך...

אין רצוננו ללכלך את הפורום כאן עם האידיאולוגיה השמאלנית שלך

היה לך רצון ללכלך את הפורום עם הדעה הימנית שלו?

שהיו בעבר, הפורום שרד וישרוד ויכוחים פוליטיים. מי שלא מוכן לשמוע דעה נגדית כנראה שאין לו מה לענות לה.

קראת את הקישור ששלחת? הבנת עד כמה הטענה הזו מגוחכת?

ניסינו לתת לערבים את "סינגפור של המזרח התיכון" וקיבלנו רקטות בלי סוף על הדרום.

ניסינו לתת להם מנהלת שקשורה איתנו בערבויות רבות (אחת מהאמירות הייתה שאם לא יעבוד נוכל לבטל את הנעשה) ובשביל זה הבאנו רב מרצחים מתוניס, וקיבלנו 2000 נרצחים.

מוזמן לבדוק ברשת, הערבים עם רמת החיים הטובה ביותר הם אלו שעובדים בישראל.

המחבלים שגרמו להכי הרבה נרצחים היו בעלי תואר והשתמשו בו על מנת לפתח פצצות. ממליץ בחום על ספריהם של ניסים משעל ומיכאל בר זוהר "המוסד" ו"השב"כ".

 לא תודה, הגיע הזמן לנסות את הפתרונות של הימין.

זה מה שפרס ורבין ניסו לעשות בהסכמי אוסלו.

לתת לערבים ישות אוטונומית עצמאית, שיעשו בה מה שהם רוצים (או לפחות בחלקה).

הם חשבו שהסכמו אוסלו יגרמו ל'פלסטינים' להפוך למדינה נורמלית.

במקום מדינה נורמלית ושוחרת שלום, קיבלנו ארגון טרור במעמד של ישות אוטונומית (ולא ארגון טרור בלתי חוקי, כמו שאש"ף היה לפני ההסכמים).

מה ההבדל בין מה שאתה תיארת להסכמי אוסלו?

וגם הרש"פ קשורה אלינו. אנחנו מספקים להם חשמל ומים, ובתמורה הם יורים עלינו טילים וזורקים בקת"בים.

משהו בזה לא נשמע לי הגיוני...

מה, סתם ניתן להם אדמה? בחינם? למה, כפרס על כל הפיגועים שהם עשו לנו? 

אתה מוזמן לאישי כדי שאפנה אותך למקומות הנכונים שתוכל לדעת את התשובה לשאלה זו ולאחרות, מבוססת במקורות ההלכה והתורה.

אבל אם רצונך הוא רק להקניט, אז אני לא הכתובת לשתף פעולה..

"בשעה שיש חסידים שלומדים את החסידות שלו, ועושים וממלאים את התקנות שלו אז "הוא בחיים" ממש כאן למטה מעשרה טפחים"

הכוונה היא "כפשוטו" שלא כפשוטו

אבל אפשר.

זה סוג של פרידה 

אבל אתה יודע 

שהחברות הזאת לא תיפגע מהפרידה

אלא יותר תשתבח.

היא תלך לתיכון אחר.אני לא יודעת מה אני יעשה.היא תיהיה ממש חסרה.אבל יש לך עוד איזה חבר טוב אחר חוץ ממנו?

והכתיבה שלך יפה.

תעשה עם הכישרון הזה משהו

אהבתי...

וכתיבה ממש יפה

כל נסיון לנסות ללמד עליהם זכות יעלה בתוהו.
הם רשעים. נקודה.

אז לא הבנתי על מה דיברת, מצטער.

איך הם לא היו...?
מה, שהם נלחמו כמוה, כאילו...?
או שלא כולם התייאשו ולא היה אכפת להם כמוה...?

צודק.

פשוט אין מילים.
מעביר את התחושות הנוראיות של אמא בשואה בצורה טובה, פשוט הזוי...!!

העונג כולו שלנו...
ושים לב, בטעות כתבת תגובה לעצמך, במקום שזה יהיה בתגובה לתגובה שלי...

את יכולה לנגן אם את אוהבת לשמוע מוזיקה וכד'. כדאי לצאת למקום שהוא טבע, וחשים בו טבע ולטייל שם-חוץ מההתבודדות. יש אנשים שיעזור להם להיות במדבר, ולראות את השיממון האין סופי. מאחל המון בהצלחה, ושבעז"ה הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.

פחות יש לי אומץ ללכת לאישהו מקום לבד.....ושלושת השבועות עכשיו אסור לנגן ואכן ממש השממה במדבר מרגיע  אותי רק שאין לי ממש איך להגיע אליה...תודה בכל מקרה...

אסור לנגן מוזיקה כמו תזמורת כי זה משמח.

תודה! מעניין...אולי אברר אם אבא שלי אם אנחנו הולכים לפי אלה שמתירים לצורך פריקה

שלושת השבועות בספירת העומר, וזה לא נכון! לפי השו"ע אסור לשמוע מוזיקה כל השנה וכיום הרוב מקלים אז אמרו נשאיר את זה בספירת העומר בשביל למנוע מחולות שמחה וחתונה אז אין בעיה ניגון עצוב 

אבל ברמה העקרונית חז"ל אסרו לשמוע מוזיקה בגלל חורבן המקדש...

בגלל חורבן המקדש...חוץ מסעודות מצווה וחתונות שאז מותר...

אבל היום רוב הרבנים מתירים

יכולה להראות לך בשולחן ערוך המקוצר שהוא אוסר...

@שירה 333 צודקת, מאז החורבן גזרו

"אל תשמח ישראל אל גיל כעמים"

איפה זה "סותר את ערכי התורה"?

חז"ל כנראה סבורים שמאז החורבן צריך למעט בשמחה.

וזה לא סותר את זה שהתורה היא תורת חיים

את כמובן צודקת, התורה לא רוצה שנהיה מסוגפים ועצובים. ובוודאי שהיא תורת חיים. אין ספק.

סתם כתבתי בצורה כזו - כדי להראות שניתן לערער את המוסכמה שגורמת לכזו הסקת מסקנות.

ובכן, היא לא רוצה שנהיה מסוגפים ועצובים, אבל גם מגבילה את כמות השמחה שלנו - כבר יש גמרא שאומרת "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה - שנאמר אז ימלא שחוק פינו"

ובפרט מאז חורבן הבית - שאז (לרוב המפרשים) גזרו עוד יותר שלא להרבות בשמחה, ושמיעת השירים - היא חלק מזה.

אני לא אומר שכך צריך לנהוג היום להלכה, יש כל מיני דעות (ביניהן: כאלו שאומרות שהיום שמיעת שירים היא לא שמחה רבה כמו פעם, אלא רק לצאת מגדר "מסוגפים ועצובים" כמו שכתבת). אבל צריך לדעת את העיקרון.

ואוסיף דוגמא לדבר, לדוגמא במציאת ישיבה, אם יש ישיבה שיהיו שם יותר "צחוקים" ויותר "חבר'ה" וסטלה וכו'...הישיבה הזאת לא יותר עדיפה מישיבה יותר רצינית עם לימוד רציני וכו'...כמובן, לכל אחד מבנה הנפש שלו, יש כאלו שיותר צריכים שמחה או חסידות ויש כאלו שיותר צריכים רצינות ופחות שמחה, יש כאלו שעובדים את הקב"ה ע"י שמחה חיצונית, ריקודים, שירים, ניגונים וכו'...ויש כאלו שדווקא יותר "ליטאים" ועובדים את הקב"ה בכובד ראש ובהכנעה. צריך את האיזונים, כל אחד צריך גם שמחה בעבודת השם מצד אחד, וכל אחד צריך גם הכנעה ורצינות ולא רק צחוקים וכו'...וכל אחד מוצא את האיזונים שלו שהכי טובים לנפש שלו.
ודווקא יצחק אבינו, שהוא מידת הגבורה, הוא מידת היראה, הוא האחרון שיצחק, כל הלידה שלו והשם שלו סובב סביב הפועל לצחוק, וכתוב שהוא דווקא זה שיכול לצחוק כבר בעולם הזה, והרב שרקי מסביר את זה נפלא:
"כיצד נולד יצחק אבינו? בתחילה, כאשר הקב"ה מבשר לאברהם אבינו שיוולד לו בן, אברהם צוחק. כאשר באים המלאכים לבשר על הולדת יצחק, שרה צוחקת. לאחר שיצחק אבינו נולד, שרה אומרת (בראשית כא, ו):

"צחוק עשה לי אלוקים"

כלומר גם הקב"ה צוחק. וובהמשך אומרת שרה: "...כל השומע יצחק לי", כל העולם צוחק. יש הרבה צחוק סביב הולדתו של יצחק. אחר כך בא ישמעאל וגם הוא מצחק. בעקבות צחוק זה של ישמעאל, שרה דורשת מאברהם שיגרש את הגר ואת ישמעאל. אך נשאלת השאלה,, מה ההבדל בין הצחוק של ישמעאל לצחוק של אברהם ושרה, הרי היה צחוק רב סביב יצחק?

אלא יש להבין שהצחוק של ישמעאל הוא שונה. יצחק – הצחוק נאמר בלשון עתיד, ואילו ישמעאל מצחק בהווה. לצחוק בהווה זו אכזריות. הצחוק נועד לעתיד (משלי לא, כה):

"ותשחק ליום אחרון"

(ואולי גם: צוחק מי שצוחק אחרון). אך הרי ראינו שגם אצל יצחק נאמר "מצחק את אשתו" – בהווה?

אלא שהסברנו שיצחק עצמו לא היה שייך לעולם הזה, הוא היה שייך רק לעולם הבא. ולכן גם ההווה שלו שייך לעולם הבא והוא יכול לצחק, שכן אצל יצחק אבינו כל פעולותיו היו קדושות."
מי שרוצה, משם זה לקוח, אפשר להסתכל על כל מה שהוא אמר שם, ממש יפה..
https://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=21639

דווקא מישהו כמו יצחק, שהוא מידת הדין, יכול לצחוק, דווקא מתוך הכבדוּת, מתוך מידת הדין והגבורה, אפשר לצחוק. (אשמח להסביר אם עדיין לא מובן...)
שכוייח...!!

ושוב, יש פוסקים שמתירים.... ועד הגאולה השמחה לא שלימה

על של הרב יצחק רצאבי, הפוסק המקובל על רוב התימנים: "וכן גזרו חז"ל שלא לשמוע שום כלי שיר" 

כמובן יש לזה הרחבה ופירוט ודינים שונים

ידעתי רק על הרב רצאבי...כי זה הספר שיש לנו בבית

מעניין...נראה שרוב הפוסקים דווקא אוסרים

אני מניח שדווקא יש לכם בבית שולחן ערוך... רק שאת לא לומדת מתוכו אלא מתוך הרב רצאבי, בצדק כמובן.

נראה לי שהתימנים הקפידו על זה ממש וברמה העקרונית אסור...

מעניין מה הסיבה להיתר

וגם אנשים חייבים את זה זה צורך נפשי 

בהצלחה ושולח חיבוק גדול

רק רוצה להגיד שמותר! כן! מותר לחוות תקופות בחיים שלנו. ומותר לנפש שלנו לא להסתדר עם כל מיני דברים שעוברים עליה. ויותר מיזה... הנפש שלנו היא לא 'מוצר נלווה'. היא משמעותית מאד! ולפעמים היא זועקת בכל מיני דרכים, גם גופניות כדי שנתייחס אליה. 

נכון...

זה נורא מעצבן שזה קורה בתקופה כזאת דורשת של בגרויות... אבל לפעמים זה לא בשליטה שלנו. וזה לא בבחירה שלנו.

מה שכן בבחירה שלנו זה איך להתייחס אל זה. האם לקחת את זה כמקום של הבנה והקשבה לעצמי או למקום של התנגדות שאז... זה הרבה יותר קשה.

ובנתיים מה לגבי הלימודים..?

נסי לחשוב על דרך מענינת של למידה שאולי תעזור לך.  אולי למידה עם חברה/חברות יחד יכולה לעזור. הלימוד המשותף יוצר חוויה, והחוויה נחקקת לנו הרבה יותר טוב בזכרון.

נסי ללמוד במקומות שונים. אולי לצאת לפעמים ללמוד בחוץ, בגינה, קצת לשנות אווירה. לפעמים שינוי מקום הלמידה ממש משפר את יכולת הריכוז והמוטיבציה.

ובהמשך לכך שהתופעה ששיתפת כל כך טבעית, נסי לדרוש מעצמך קצת פחות מבחינה לימודית. לא התכוונתי, לשחרר לגמרי אבל תאפשרי לעצמך לפעמים להוריד הילוך. לא הכל חייב להיות 100. כשאנחנו מורידות מעט מהציפיות ומאפשרות לעצמינו קצת פחות, הלחץ יורד, המוטיבציה גדלה וכך ההצלחה מגיעה בכיף ובנחת.

בהצלחה נשמה!

ותדעי לך שמה שאת עוברת זה לא רק את ממש כל הדור חסר כוחות.. אבל ברוך ה' שהקדים רפואה למכה ושלח לנו רופא נאמן ורחמן הלא הוא רבי נחמן ועצתו החד משמעית היא- צאי מזה!

מה הכוונה? אין ייאוש! אמנם נכון שאנחנו בשר ודם ומכח זה אין לנו שום יכולת לעשות כלום אבל ה' נטע בתוכנו נשמה קדושה, חלק אלוק ממעל, שהוא מחובר למקור הכוחות שבעולם הלא הוא בורא עולם! אם כן מה שנשאר לנו לעשות זה לא לקרוע את עצמנו אלא לחפש את מאגר הכוחות האינסופי שיש בתוכנו.

החיפוש אחר אותה נביעה הוא ממש כמוה- אינסופי אבל כיוון שהנביעה אינסופית הדרך היחידה להתחבר אליה היא רק על ידי חיפוש אינסופי שלה. תוך כדי החיפוש, נקבל רמזים מעודדים וכוחות מחודשים מאותה הנביעה. אם כן- חפשי את אותה נביעה ועם הכוחות שתקבלי משם תוכלי לעבור את כל המשברים של החיים בשמחה עצומה.

איך מחפשים? דבר ראשון מאמינים חזק חזק שהיא קיימת. אפשר כחיזוק לשנן ולשיר "אני טובה, מופלאה, בתוכי יש מעיין, נחל נובע וכו'" אחר כך מחפשים איפה היא מתגלית במציאות. איפה הנקודות הטובות שלי (ושל העולם). איפה בכל זאת טוב. אחרי שמוצאים בעזרת ה' נקודות כאלו שופטים- שמים על כף המאזניים את הטוב ואת הרע ומנסים כמה שיותר חזק להרגיש הזדהות עם הטוב (הנביעה) ולפסוק לטובתו- זה אני. הרע- לא אני.

העיקר השמחה. הנביעה האינסופית היא רק שמחה. רבי נחמן מגלה לנו שהדרך היחידה לצאת מהעצבות היא לצאת מהעצבות. פשוט לברוח מזה. כן כן. כמו מאש. שמעתי הרבה סיפורם על הרבה צדיקים שעשו ממש שטויות כדי להימלט מהעצבות. אז גם אנחנו יכולים..

בהצלחה..

בכל אופן ביהדות הכל סובב סביב קיום המצוות לימוד התורה והגשמת היעוד בעולם (לפי מה שאני יודעת תקנו אותי עם יש עוד משו ששכחתי) אז גם הלימודים בסופו של דבר הם אמצעי כדי ללמוד תואר ואח"כ עבודה ולתת לבעלך לעתיד (איזה בלח"ית אני נשמעת) ללמוד תורה. או כיוון אחר ללמוד כדי לפתח את המוח ויתן לנו עזרים בלימוד תורה או כיוון אחר ללמוד כדי להרוויח כסף כדי שיהיה לנו אמצעים לקיים מצוות או כיוון אחר ללמוד כדי לגלות מה היעוד שלי בחיים... להבין דרך הלימודים מה חזק בי ומי אני יכולה להוסיף לעולם ולשפר בו.... (סורי שכתבתי בנקבה)....

כיום, כמעט כל העבודות מצריכות בגרות.

כי אם המטרה היא לעבוד אז הלימודים הם אמצעי אבל זה לא מחייב כי העבודה היא גם אמצעי למטרה אחרת: שיהיה לנו בגד ללבוש אוכל לאכול וכו' ואז המטרה שלנו היא להתקיים והשאלה היא מה המטרה של להתקיים... למה אנחנו לא מפסיקים פשוט?

ואז זה חוזר למה שכתבתי... זה כמו הבדיחה עם העט....

חחחח

עכשיו זה המטרה שלי.

כשאני אסיים, זה יהיה אמצעי.

תלוי מקצוע.

וואי. קודם כל ממש מבינה את הצורך! ובסופו של דבר אני חושבת שכל מתבגר/ מתבגרת זקוקים למישהו שיקשיב ויכיל אותם בלי לבקר, בלי לשפוט. וכשזה מישהו מקצועי שיכול לכוון אז זה בכלל טוב...

אני מציעה לך לפנות להורים שלך בזמן רגוע, כששתיכם רגועים ולנסות להסביר להם על הצורך הזה שמישהו יקשיב לך וכו'. גם אם הם לא מאמינים בפסיכולוגים למינהם, לצורך שלך בהקשבה, אי אפשר להכחיש. 

להסביר להם מתוך כבוד (כן! גם אם זה קשה!) למה חשוב לך דמות חיצונית ולא הם (הרבה פעמים הם אומרים: "ספרי לנו..."). ולבקש...

אם הם הורים טובים ואוהבים אז מקווה שזה יעבוד.

בהצלחה יקרה

אני חושבת שאת יכולה לנסות להסביר להם שאת מתבגרת, וממילא זה מעלה לך הרבה תהיות/ קשיים או לאידעת מה... לפי מה שאת חווה. וזה נותן את המקום שרוצה לשתף. זה צד אחד.

מצד שני, יש לך את המקום שגודל. שכבר רוצה יותר פרטיות משלו (תקני אותי אם אני טועה) ורוצה לפתח חיים עצמאיים יותר. מה שלא יכול להתאפשר אם תמשיך להיות את התלות באבא ואימא כמו שיש כשילדים קטנים. 

תגידי להם שלפי הראייה שלך, מאמנת רגשית, או פסיכולוגית יכולים להיות פיתרון טוב לסתירה הזו.

אולי גם תשאלי אותם אם יש להם רעיונות נוספים. ככה הם ירגישו שאת לא בורחת להם, ויוכלו להקשיב לך קצת יותר ברוגע (בסופו של דבר גם להורים קשה השלב הזה... םתאום לילדה יש רצונות משלה, חיים משלה. לא תמיד הם יודעים איך להתמודד עם זה). ואולי יהיה להם רעיונות טובים... א"כ מה טוב. ובמידה שלא, הם יצטרכו לנמק לך למה הם לא מקבלים את ההצעה שלך.

בהצלחה נשמה!!

לפני זה אין טעם להגיע לשלב מעשי

לכולם יכול לעזור טיפול... כלומר, לכל מי שייתגיס לעזור לעצמו.

אבל כשלא ברור מב באמת מפריע ובעיתי, לפעמים יוצאים מהטיפול יותר מחוזקים, עם כוחות נפש, אבל אם יש בעיה היא הרבה פעמים נשארת.

לפעמים הבעיה עולה מעצמה בטיפול....

אבל יש הבדל...

אני חושבת שאת פשוט צריכה להסתכל, לראות האם את רוצה בגלל שמשהו ממש משבש לך את החיים (גם אם את לא ממש יודעת מה, או שזה סתם בשביל לפרוק בתור משהו רגיל.

הבירור גם יכול לעזור לך גם בדיבור עם ההורים לשכנע אותם...

אלי ואמר לי שהוא מרגיש מכור ולא משנה כל הסיפור עזרתי לו ויעצתי לו ולפי דעתי זה גם יותר נוח מפסיכולוג גם לא עולה( חבל... סתם) וגם זה חבר ולאישפוט אותך כמו מבוגר

אז קודם כל יש את חברים מקשיבים שממש עוזרים לי לפעמים, ואפשר לדבר איתם בטלפון או בווצאפ ואף אחד לא צריך לדעת על זה, יש להם שם משיבים גברים ונשים.

אבל באמת יש מצבים שצריך יותר מזה, אני אישית נמנע מזה כי קצת אין לי אמון בפסיכולוגים, יש לי מין חשש שהם מנסים לעשות מניפולציות על אנשים כאילו שהם מבינים מה הכי טוב ומה הכי נכון.

במקרה שלי מאוד נוח לי לדבר עם הר"מ שלי, הוא לא "מלשין" עלי לגורמים אחרים בבית הספר ואני ממש סומך עליו, הוא גם לא שופט אותי על דברים שאני מספר לו, אז אולי המחנכת שלך יכולה להיות האדם הזה.

גם יועץ בבית הספר, נדמה לי שממש אסור לו להעביר מידע של תלמידים.

זה רק מה שאני יודע, אין לי ניסיון עם אופציות אחרות, בהצלחה!

אותה והיא- התבודדות. פרישה זמנית מלחצי ומשברי החיים על מנת להתחבר ליוצר נשמתנו אב הרחמן. סגרי את עצמך באיזה חדר לבד, או צאי לשדה או ליער למשך זמן (כמה שאת יכולה.) ונסי לקיים את עצת כל הצדיקים בכל הדורות- לדבר עם ה'. כן. כולם עשו את זה ורק ככה אפשר להגיע לרמה סבירה של תקינות נפשית. מנסיון (וגם שמעתי מעוד הרבה חברים) שאחרי שמץרגלים קצת להתבודד בונים מן מרכז כובד רוחני בנפש ככה שלא צריכים יותר התחנפות וצומי מאף אחד אלא יודעים שיש מישהו שאוהב אותי יותר מכולם ותכלס הוא היחיד שבאמת יכול לעזור לי ואני אפילו יכול ללכת לדבר איתו... 

בהצלחה.