איזה יופי..
מה קורה?
מה נשמע?
איזה יופי..
מה קורה?
מה נשמע?
אממ... הכל בסדר.
ככה נשמע גם.
חחחחח
ברוך השב!!!
אחלות.
ברוך ה'!!

סורי אבל לא מחול לך...
בעיה.. מה עושים?![]()
גם די פעיל בכללי..
גם די פעיל כי התגעגעתי.. וחיכיתי שנה שלימה לחזור.. (בסוף קצת התאכזבתי, כי רוב מי שהיה פה כשהייתי, כבר לא נמצא פה..)
וגם די פעיל, כי אין פה כמעט פעילות.. (עוד סיבה שהתאכזבתי.. פעם שעברה זה היה בתקופת הסגרים נראה לי, הראשונים.. אז היה פה פעילות שיא.. וזה היה כיף.
רגע, חיכית שנה שלימה לחזור....?
אז למה פרשת...?
ולמה חזרת...?
ואכן, הייתה פה תחלופה גדולה של ניקים בזמן האחרון...
ונכון, אין פה הרבה פעילות, צודק לגמרי...
פרשתי שלא מרצוני.. לא משנה הסיבות.
עכשיו חזרתי, ברוך ה'..
זה מעצבן התחלופות האלה..
התרגלתי שמי שאני רואה בפורום זה.
נשמה כללית
אנא עבדא דקב''ה
מתנחלת
משקפת
צבע לחיים
חובה?
אחד ששורד
ודמעה שקופה..
(עוד שתיים בערך, שקצת פאדיחה לכתוב.. אז עזבו..)
פתאם אף אחד מהם לא נמצא.. (חוץ מנשומהלה, וקצת משקפת..
אה, הבנתי...
אכן, צודק...
אגב, אני גם מכיר את רוב הניקים שהזכרת פה...
אוקי רק שתדעו שגם אני הייתי בפורום והוא סנילי.
![]()
"כמו עוף חול"
אבל בסוף הבנתי
הייתי ממילץ לך לערוך או שאני אאלץ לדווח
התגובה שלך הייתה תגובה מעליבה שנוגדת את התקנון ואם לא תערכי אני אאלץ לדווח על ההודעה שלך אבל אני מעדיף לא לעשות זאת כדי לא לפגוע בשמך הטוב וגם בגלל שהמנהלים לא כ"כ פעילים
תגידו.. המנהלים, חוץ מנגרינסקי. שעוד איכשהוא חי.
האחרים, קיימים בכלל?
חיים?
משהו דיבר איתם?
ראה סימן חיים?
אבל שאלו איך חזרתי.. אז פשוט כך חזרתי..
ולמה שיניתי שם? כי אני רוצה שאנשים מהחיים האמיתיים שלי לא ידעו מי אני.. וכיוון שנתתי לאנשים מהחיים האמיתיים שלי את השם הקודם שלי. החלפתי שם..
חצילוששתערוך את התגובה הזאת:אתה. - נוער וגיל ההתבגרות כי היא תגובה פוגענית
חצילוששאת לא פעילה וגם כי אולי היא תערוך בעצמה תגובה זה לענ"ד נוגדת את תקנון הפורום - נוער וגיל ההתבגרות כמו שכתבתי כאן
ולחלקם שיעמם (מניח כך)
-אני :)אתה לא מכיר אותי אבל אני זוכרת את הניק שלך...
זה קורה באופן שגרתי אצליכם?
אז אם זה קורה באופן זמני, הפתרון הוא נראלי להוריד את הראש את שהגל יחלוף.
כאילו למצוא דברים נחמדים שמעבירים את הזמן, לצאת עם חברים...
פעם היה אפשר להגיב לשרשור אחרי 30 ימים, עכשיו כבר אחרי 20 אי אפשר..
ואם אני חזרתי אחרי הרבה זמן ואני מתרגש ועובר על מלא שרשורים ורוצה להגיב להם.. לא תאפשרו לי?
![]()
נראה לי שזה משתנה בהתאם לפורום, ושאפשר לשנות את זה... אבל לא בטוח
שלא ידונו באיזה נושא וכל חודש מצחיק אחר יקפיץ אותו ויפתחו אותו שוב, כשסוגרים נושא אז סוגרים נושא...
אבל באמת לפי דעתי כדאי להעלות ל-30, 20 זה ממש לא הרבה...
ואף אחד לא שם לב אליהם.. והם מתמצים בכמה תגובות בודדות.
וכשמשהו שם לב אליהם.. הם כבר חסומים,
בכל מקרה, אני לא מצליח לתייג, יש מצב משהו מתייג את המנהלים לשרשור הזה?
מנסה.
@נגרינסקי
@נחל
@יחידי
@חצילוש
בסדר, לא אכפת לי כ"כ שלא תהיה הגבלה...
יש כאלה שמקפיצים שרשורים מלפני חמש שנים 
רוב השרשורים ממצים את עצמם אחרי שבוע או אפילו פחות, וזה ממש מעצבן כשמישהו מגיב ופותח שרשור מחדש אחרי שכבר גמרת איתו.
מבחינתי יהיה עדיף אפילו להחמיר את ההגבלה שתהיה 14 יום.
מושיקו7התשובה הזאת..
אז בבקשה, מקווה שעדיין יעזור. (לחצו על הקישור.. אני מגיב לשאלה שבראשו)
איך היהדות מאפשרת לאכול בשר??
- נוער וגיל ההתבגרות
בקצרה.
העולם מחולק באופן כללי ל5 מדרגות, זו מעל זו בסדר עולה, דומם. צומח. חי. מדבר. יהודי.
לכל מדרגה יש אפשרות להתעלות למדרגה שמעליה.
כדוגמא,
טיפת מים (דוממת) יורדת.
מחיה את הצמח (צומח) והופכת לחלק ממנו.
באה פרה (חי) ואוכלת את הצמח. והצמח נהפך לחלק ממנה. מתעלה לדרגת חי.
ופה מגיעה השאלה המדוברת..
מאיפה ניתנה לנו הרשות להרוג יצור חי, לצרכנו?
והתשובה:
ה' נתן לנו את האפשרות להעלות את הפרה לדרגת מדבר, ואפילו לדרגת יהודי.
ע''י כך שאנו שוחטים את הפרה (שחיטה כשרה) ואוכלים אותה, והופכים את בשרה לחלק מאיתנו [אותו הסיפור הוא גם בעת אכילת צומח, או שתיית כוס מים..] ומשתמשים בכח שהיא נתנה לנו, לעשיית תורה ומצוות, ודברים רוחניים קדושים וטהורים!
ובעצם, אנחנו עושים רק טוב לפרה! דמיינו רגע שאנחנו שואלים את הפרה מה היא מעדיפה,
אפשרות א: להמשיך את חייה, בתור פרה.. (לא וואו..) לחיות 20 שנה, יותר, ואז להתפגר, במקרה הטוב, הנבלה תהפוך מאכל לעופות דורסים, ותשאר במדרגתה (חי)
ובמקרה הרע, הפרה תקבר באדמה.. תדשן אותה, ותרד 2 מדרגות בבת אחת..
או, אפשרות ב: להשחט ע''י יהודי, (לחילופין אף גוי שישתמש בה כפי הוראות התורה לגויים, לקיום שבע מצוות בני נח, אבל מתייחס כעת בעיקר ליהודי שאוכל אותה) שיעלה אותה 2 מדרגות בבת אחת, כדי להשתמש בה כפי הוראות התורה, לקיום דברים נעלים וטהורים..
אם הייתי פרה.. הבחירה ברורה לי.
ובכן, לפי הסבר זה, השאלה לא קיימת, כי אנחנו לא עושים רע לפרה, בשעה שאנו שוחטים אותה, אלא להיפך, מעלים אותה לדרגה הרבה יותר נעלית, שהיא לא הייתה יכולה להגיע אליה בלעדינו.
אבל יש מקרים שבהם באמת השאלה אכן קיימת.
מתי שאנו לא משתמשים בה לצרכים הנכונים, אוכלים אותה בצורה בהמית, מתוך תאווה, משתמשים בכח שנתנה לנו לדברים רעים, ומורידים אותה מהעילוי שהייתה יכולה לקבל, ועד כמה שזה עצוב, מורידים אפילו אותנו למדרגתה, במקרים כאלה, באמת נשאלת השאלה, מי נתן לך זכות להרוג יצור חי ולהשתמש בו בצורה כזו?
אסיים בסיפור קצר. לא זוכר לצערי מאיזה צדיק, ואת הפרטים בדיוק. אבל נראה לי שהיה זה הבעש''ט, אשמח מאד אם משהו שמכיר את הסיפור יותר טוב יתקן אותי.
היה צדיק אחד שיצא בליל שבת עם תלמידיו לטייל בעיר. וביקש מהם הבטחה שלא יצחקו ממה שהם יראו. התלמידים הבטיחו, והרב ותלמידיו יצאו לטיול, בדרכם עברו ליד בית, ועצרו והסתכלו מבעד לחלון כיצד בעל הבית עורך את סעודתו.
ומה שהם ראו, גרם לתלמידים שלא להצליח לעמוד בהבטחתם.. הם ראו את בעל הבית יושב על כסאו, ואוכל בשר, לבוש בגדי שבת, ושטריימל לראשו.
אבל במקום לראות את בעל הבית, ראו התלמידים במקומו, שור יושב, לבוש בגדי שבת ושטריימל.. קצת מצחיק, לא? או שמא קצת עצוב..
כשסיימו את הסיבוב, הצדיק הסביר לתלמידים את מה שראו.
אם תקראו את ההסבר שלפני הסיפור, נראה לי שתבינו גם כן..
(שוב, סליחה.. אני יודע שהסיפור לא ממש מדויק, אין לי כח פשוט לחפש כעת את המקור שלו.. אבל הבאתי אותו פשוט כי הוא ממש נוגע לרעיון המוסבר..)
הפרה לא הופכת לדרגת מדבר.
היא מתפרקת לחלקיקים ונמצאת בעצם בתוך גופו של מדבר.
היא לא הופכת למדבר.
כמו שתגיד שאם רב יאכל אותי אני אשמח כי אני אהיה בדרגה שלו.
א: לא בדיוק הבנתי מה לא הבנת.
ב: בנוגע לעניין הרב.. אם רב יאכל אותך, זה לא ממש יעזור לך ויעלה אותך בדרגה, כי תשאר באותה דרגה.. מדבר, ומסתמא גם יהודי... אז מומלץ להשתדל שלא להכנס לצלחת שלו..
אני אומר שזה שאתה אוכל משהו לא הופך אותו למדבר.
אתה הופך אותו לדבר מת, והופך את הדבר המת הזה לחלק ממך.
כמו שיש אנשים במדרגה יותר גבוהה ורוחנית ממני - אם יאכלו אותי, זה לא יעזור לי, כלומר אני אהיה חלק ממשהו יותר רוחני - אבל אני אהיה מת. זה לא יהיה אני. זה יהיה הגופה שלי.
אולי, אבל לא נשמע לי.
אף אחד לא רוצה שהגופה שלו תהיה משהו עליון.
כמו שלא הייתי רוצה שהגופה שלי תהפוך למלאך או אנא אערף.
מה שיש בתוך הגוף שלך אחרי שאתה אוכל את הפרה - זה לא פרה.
כמה עצמות, ואיזה פרה יושבת לידם.. היא נהפכת להיות חלק ממני, דם ובשר כבשרי, ועוזרת לי בכח שהיא נותנת לי, לעבוד את ה', בצורה הכי טובה
אם אנחנו המרוקאים היחידים, שלא אוכלים קטניות בפסח?
אני יודעת שיש ספרדים שאוכלים קטניות.
ואנחנו ממש מחמירים בזה.
מישהוא שמע על זה? או גם ככה?
אנחנו אוכלים רק "קטניות ירוקות"
יענטו אפונה, שעועית וכו
לא יעיל ככ
לא שמעת שאשכנזים לא אוכלים קטניות
פשיטא.
כול הבדיחות על האשכנזים בפסח, עובדות גם עלינו.
באולפנה...בסדר רק שבוע, ועברנו.
![]()
להתר אותו![]()
תקף גם לדורות הבאים עכשיו בגללשגם ההורים שלו ז"ל נדרו אז הוא לא רוצה להתיר את הנדר
וכן לפחות אני שומר שעה
אנחנוו תמנייםם
חח
או אב"י בעצמו?
בהר קידה? אז זה נוף אב"י...
(אם יהיה לכם סבלנות לקרוא עד הסוף.. שכוייח, מעריך..
)
הראשון לא וואו, השני יותר חמוד לדעתי.
''נשימה ועוד אחת.
בקצב רגוע.
המעיין שקט,
מים טהורים זורמים.
הנה, הם מתחילים לבעבע,
המים.
צלילים מרקדים,
מתחברים לטיפות ססגוניות.
השמים נפתחים,
נהר של אש נשקף.
האש הולכת ובוערת.
ניצוצות ניתזים.
צמרמורת מרעידה את גווי.
הלב פועם בעצמה,
ידיים רועדות ללא שליטה,
הנשמה שרה שיר משלה.
הניגון - קולמוס הנפש.
הלב נפתח, הדמעות זולגות.
אהבה..
כמעיין המתפרץ,
הטיפות רוקדות בליבי.
עוד טיפה ועוד טיפה,
הנגינה עדינה ומלטפת.
הרוח נושבת על פניי.
הרגליים מרחפות מאליהם.
הנפש בוערת, משתוקקת אל המעבר.
עזרני אלוקי!
שערפל לא יכסה את נשמתי,
שלא אשבר.
שלא אוותר.
שהנגינה הזו, תנגן בליבי לנצח..
תודה לך אלוקי!
אהבתי ממש...
!!
יישר כוח...!!
שתשתתפו בצערי!
שושיאדיתואת לא חייבת...
רק אמרתי "אם, אולי, וכאשר... תרצו בזה.."
איך לא שמתי לב...
יואו אני מתחילה להיות לא-חסינה להידבקויות ברשת!
סיומת אית וכו'...
שושיאדית
זה כ"כ מעצבן בעיניים!
חבל לך למות על לא עוול בכפך...
לולי היו גרים כאן כמה אנשים מעצבנים אהה וגם צריך מישהו שיטפח את הישוב, בית ענק, רכב עם נהג פרטי צמוד, מסוק, יאכטה, (למרות שאנחנו לא ליד ים.) מטוס, שדה תעופה ,ועוד כמה דברים.
שלא ישתמע ח"ו מדברי שאיני שמח בחלקי
באים מנוחות חיים לא כמו ההורים שלי שבאו בהקמת היישוב
אז בעצם אנחנו טוענים שברגע אחד הקב"ה הפסיק לדבר איתנו (בנבואות) וזה לא השתנה כבר 2000 שנים?
היה תהליך ארוך של התרחקות ושל הסתר שבשיאו חורבן הבית והפסקת הנבואה (ע"י זה שאנשים הפסיקו לנסות להתחבר לדעת עליונה מהם)
אם זה לא היה ספר משונה אולי הייתי קורא אותו![]()
הקב"ה לא מפסיק לדבר כי אם היה מפסיק, לא היה קיום לעולם- "בדבר ה' שמיים נעשו וכו'" הדיבור האינסופי ממשיך לקיים כל שניה ורגע ולשלוח לנו מסרים שכן אותם העשרה מאמרות של בריאת העולם (שלא נפסקים לרגע) משמעותם עבורנו מתגלה בעשרת הדיברות ואם המאמרות לא נפסקים הרי שגם הדברות לא, ואם כן מסרי ה' לא תמו...
אלא שהאזניים קצת נחלשו ובעיקר הלב (כי שמיעה תליא בליבא...) "כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת וּמוֹכִיחָה תָּמִיד"..(ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ו).
אז מה הפתרון? איך חוזרים לשמוע?
המפתח לקליטת מסרים עליונים נמצא במאמר נ"ד בליקוטי מוהר"ן קמא שאם תתמיד בו מובטחות ישועות עצומות. אחד מחסידי ברסלב ז"ל, רבי שמואל שפירא, למד את המאמר הנ"ל במשך כחמש עשרה שנה, אבל לא חייבים להתעכב ככ כל אחד כפי כוחו. (אפילו אם כוחו זה רק חמש דקות...)
בהצלחה
(בקצרה אומר שה' שתל בכל אחד מאיתנו מכשיר קשר, חלק אלוק ממעל, שאם מתחברים אליו זוכים לשמוע. ההתחברות נעשית על ידי התרכזות תמידית בנקודות הטובות שלנו שהם התגלותו של אותו מכשיר קשר)
אני חש כאילו זה מהרגע, מעכשיו.
פרק כ"ח למשל.
היא עומדת לכל הדורות.
זה הכוח שהיה לנביאים, ולכן אין שום צורך בנביאים חדשים מקרוב.
מספיק שנבין את הרלוונטיות לנו ולחיינו ולזמננו, וזה כבר ייתן די הצורך.
פסוק כגון "והיה ביום ההוא יחבוט י-י משבולת הנהר ועד נחל מצרים ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל" עומד מעל הזמן ומעל המקום.
זה דבר נצחי, וכל ניסיון לייצר לו איזה תחליף "חדשני" דינו להיכשל.
מתואר שחכמים רצו להוציא את יצר העבודה זרה וכשהוציאו אותו יצא ארי של אש מבית קודשי הקודשים(ועל הדרך הם גם עיוורו את יצר העריות, אבל לא משנה כרגע...). הארי של אש הוא היה בעצם סמל הנבואה, מה הקשר בין עבודה זרה לנבואה...?
התשובה היא: "זה כנגד זה ברא א-לוקים", כנגד הכוח של העבודה זרה שמושך את האדם לעבוד ע"ז, יש את הנבואה והקשר הישיר עם הקב"ה, וכאשר הסירו את יצר העבודה זרה, ובעצם לא התמודדו איתו, אז גם כוח הנבואה יצא. ובעז"ה לעתיד לבוא, כל הכוחות שהלכו בעבר לטומאה ילכו לעבודת השם יתברך כי נהיה במצב מתוקן ואז הנבואה תחזור.
עד לכאן פשט, אבל כנראה זה יותר עמוק, כנראה שהמהלך הא-לוקי לא מסתיים כאן.
הקב"ה עשה מופתים ביציאת מצרים, עשה ניסים גלויים: קרע את ים סוף, עשה את עשר המכות, הראה את כוחו הגדול וזרועו הנטויה. לאחר מכן, במעמד הר סיני, הקב"ה התגלה ממש לבני ישראל ולפי אחד מהפירושים על "כפה עליהם הר כגיגית", הקב"ה בעצם הרבה להם שבעה רקיעים ונגלה עליהם במלואו והם ראו את האמת הא-לוקית ואת הקב"ה, וכך בעצם ניטלה מהם הבחירה לכפור, הם ידעו בוודאות שיש א-לוקים.
אך, הקב"ה אינו מראה את עצמו ועושה ניסים על כל כופר שקם ועל כל חולשה, המטרה היא שהאדם יתנהל לבד ויהיה עצמאי ולא יצטרך כל פעם איזה מופת כדי להאמין, ולכן הקב"ה אחרי שהוא התגלה הוא מסתתר ומשתמש בהסתר פנים, וכך למרות שהוא לא עושה ניסים גלויים, הוא מנהל את העולם באופן הכי טוב והכל לטובה, ולכן דווקא הנתק וההסתר הם מכוונים, כדי שהאדם יוכל בעצמו לראות את האור הא-לוקי שגלום בכל מהלך ובכל דבר, וכך לגלות את שם השם, הרי אם כולם היו יודעים שהקב"ה בעולם הם לא היו בוחרים בדתות שקריות וכו'...אלא שכל הניסיון הוא שאנחנו לא יודעים ואנחנו צריכים להאמין, והקב"ה חפץ בכך שלמרות הקשיים נבחר להאמין בו וזה מסב לו הכי הרבה נחת רוח.
אז הקב"ה ממש לא הפסיק לדבר איתך, פשוט עכשיו אתה צריך ליזום את הקשר ולהבין את הרמזי שלו ולסמוך עליו שהוא לוקח אותך למקום הכי טוב שיש...!!(רק צריך השתדלות...
)
יישר כוח וערב טוב...
!!
@נשמה כללית
@שפרינצא בוזגלו
@באולפנה...
@מאן דאמר
@נעה ונדה
@הכל לטובה
@ציפור שיר.
אנסה לבאר מעט.
לפני שאענה על השאלה אקדים הקדמה קצרה.
מה זה בעצם נבואה?!
נבואה זה בעצם התגלות\מחזה א-לוהית לחומר בשר ודם.
(הכוזרי מרחיב על זה יותר מומלץ מאוד ללמוד).
בעצם מבריאת העולם כולם עבדו את הא-ל.
הקבה התגלה והיו נביאים
(יש את אדם הראשון וקין ויש שכנראה לא הוצרכו לדורות)
לאט לאט האלוקות שהייתה בתודעה כל כך חזקה אבדה מהאנשים והם חיפשו משהו מוחשי לעבוד(עבודת אללים)
עד בעצם אברהם שחידש ונשא בגלוי וביד רמה את שם השם בעולם.
וכן הנבואה נמשכה ממנו עד ליעקב ואז למשה ולאהרון ואחריהם לזקנים וכו וכו עד ירמיה.
עכשיו לשאלה:
יצר זה בעצם כמו דימוי של מנוע אני יכול לחבר אותו לטרקטור ולבנות בתים לדוגמה ואני יכול להרוס אתו בתים
ז"א הטרקטור מצד עצמו הוא טוב אבל יש בו צד שהוא יכול להחריב.
בזמן ביהמ"ק האלוקות הייתה כל כך נוכחת שאנשים היו חייבים לעבוד משהו
ולעבוד משהו רוחני ולא גשמי זה קשה.
ולכן בעצם אנשים עבדו עבודה זרה.
כתוב בגמרא בסנהדרין שחכמים ראו שיש יצר עבודה זרה גדול. ועם ישראל עומד לצאת לגלות.
אז ביקשו להוציא את היצר של העבודה(גם הנבואה וגם העבודה זרה)
(מתואר שם שביקשו לבטל את יצר העריות אז שמו אותו בחבית וחיפשו שלושה ימים ביצה ולא מצאו בכל הארץ. (ללמדך שהיצר הטוב והרע חד הוא)אז בסוף עיוורו אותו.)
לענייננו: בעצם זה שחכמים ביטלו את יצר העבודה זרה אותו יצר הוא גם הנבואה(האלוקות המוחשית שבעצם אנשים היו חייבים לעבוד משהו).
ובכל זאת שחכמים ביטלו את היצר נשאר ממנו משהו בגלל זה יש עוד שאריות של עבודת אללים (בודהה לדוגמה)ושאריות של נבואה(רוח הקודש וכו)
וכן בע"ה אנחנו מחכים שהיצר הזה יחזור(ושנדע ונוכל להשתמש בו לקודש)
ויהיה נביא בע"ה בקרוב ויגיד לנו את מקום המזבח ונוכל לבנות את בית המקדש בע"ה ובהשתדלותנו אנו
מה התכוונת כשכתבת ''היצר הטוב והרע חד הוא''?
זה כמו מורה נהיגה.
המורה מכוון נמצא ליד
אבל התלמיד הוא זה שנותן את הרצון והשאיפה להמשיך הלאה
בלעדי התלמיד לא היה שיעור
כלומר בלעדי "הנפש הבהמית"
לא היה חיות.
ובלעדי "הנפש הרוחנית"
לא היה כיוון ומצפן
ועיי"ש
ביהדות יש דבר שנקרא "בחירה חופשית"
משערת ששמעת על זה.
בשביל לאפשר את זה רבוש"ע עשה דבר מופלא- שככל שיש יותר קדושה, יש יותר טומאה, ולהפך. ככל שהקדושה יורדת, גם הטומאה יורדת. כל זה כדי לאפשר לנו בחירה חופשית...
ועכשיו לשאלתך...
כשאר היה בית מקדש הייתה קדושה מטורפת, ולכן גם היו נסיונות קשים ברמוות... ברמב שאפילו הצדיקים נמשכו ברמות לע"ז. עזרא (נראלי שהוא, לא בטוחה) ביטל את הכח החזק הזה של המשיכה לע"ז וגילוי עריות לאחים ואחיות. ומנגד, הביטול של הטומאה הזו גרם לירידה גם ברמת הקדושה, ואז הנבואה נפסקה.

yes123לא לששכוח עירוב תבשילין
קרבן פסח כשר ושמח
לראות בטוב
הוא נזרק! שוב, ושוב... ושוב! מוטח בעוצמות פעם לימין, ופעם לשמאל... ושוב! הוא מורם אל על, נוסק גבוה לשמיים, ושוב... כן. שוב. נופל! נזרק!!!
הוא מורם על ידי מאן דהוא, ותקווה קטנה עולה וצפה... אולי... אולי הפעם יגיע למקום בטוח... אולי עכשיו מישהו ירצה אותו באמת, בתור מי שהוא. עם השריטות, המכות, והשפשופים. עם הצלקות, והחסרונות. וכן, גם עם המעלות... ויש מעלות! הן קיימות! אבל קבורות עמוק עמוק... ולמצוא אותם עכשיו זה עבודה... ניתן לומר, אפילו עבודה קשה.
אותו אחד הרים אותו עליו והעיף עליו מבט. "העיף עליו מבט!" לא התבונן! לא הסתכל לעומק! רק זרק מבט קצר, שטחי. הוא הסתכל וראה את כל השריטות השפשופים והמכות. הסתכל ואמר "כזה... כזה אני ממש לא רוצה!"
ושוב, הרים אותו אל על וזרק בחוזקה למרחקים. ושוב הוא נפל, ועוד שריטה נצרבה בו. ושוב הוא נזרק, והוטח, ונחבל, והועף, ונשרט, ונסדק.
הרי זה מטרתו של כדור פינג פונג... לא??!??
אבל לא!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה לא כדור פינג פונג!! זה הלב שלי...!!!
נזרק, ומיטלטל, נשרט ונחבל,
נכון. זה מבלבל. כי הוא שותק, ונראה כדומם. אך כל זאת למראית עין בלבד.
הוא לא בוכה, כי עיניו יבשו מדמעות.
הוא לא צועק- כי פיו נאטם ע"י אחרים.
אבל במעמקים, הוא בוכה. הוא צורח. וצעקתו מהדהדת מקצה העולם ועד סופו.
אך כדי לשמוע אותה צריך לב. לב בשר. לב שומע.
כי זה לא משחק!!!!!!!!! זה הלב!!!!! הלב שלי... שמוטח, ונזרק, ומתרסק. שוב, ושוב, ושוב.
הצילוווווווווו!!!!!!! דייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!
עד מתי????? כמה אפשר להיזרק ולהיטלטל??! בין אדם למשנהו, ובין מקום אחד, לאחר...
תקלטו!!!! תבינו!!!! זה לב! זה לא כדור משחק! זה הלב שלי!!!
הצלחת לרגש אותי בשלוש לפנות בוקר...
אין לי מה לייעץ לך... יש פה חכמים ונבונים יותר ממני... אבל... קבלי חיבוק ![]()
אם יש למישהו עידודים ו/עצות. או סתם מה להגיד על זה יתקבל בשמחה...
מי שואל אותי בכלל?
בדיוק כמו שלכדור פינג פונג אין בחירה, גם לי אין.
לפחות לא בקטע הזה...
כל החרפות והבזיונות שאנחנו סובלים בדור הזה עם כל הכשלונות (שזה גם סוג של ביזיון כשהמציאות מראה לך- אתה לא המלך כאן) והחוסר רגישות של אנשים מסביב זה בכלל לא שייך אלינו! לא מדברים אלינו בכלל הייתם מאמינים? זה בכלל לא קורה לנו אלא למעטפת החיצונית, לקליפה שלנו שנקראת אגו והבעיה הגדולה שלנו שאנחנו משייכים את עצמנו (העצם, העצמיות שלנו) אל הקליםה הזאת... אנחנו לא יודעים כמה שאנחנו נפלאים! אז נא לשמוח מאוד! אנחנו נשמות טהורות, קדושות, בנים אהובים של מלך מלכי המלכים, מישהו יכול לפגוע בנו? דרך משל- האם יפריע לי אם ג'וק יקלל או יעליב אותי מלמטה? לא ולא! אגב חשוב לזכור שגם מי שמעליב ופוגע- זה גם לא הוא אלא רק הקליפה החיצונית שלו אז במקום לכעוס, עדיף לרחם ולהתפלל עליו ולנסות לראות איך בכל זאת מופיעה הנשמה שלו בכל מיני נקודות קטנות וגם כמובן כדאי לשבת מידי פעם לראות איפה מופיעה הנשמה שלנו בנו, איפה בכל זאת טוב..
העיקר לשכוח מהעבר! ה' מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ושוכח מכל העברות שלנו אז גם לנו מותר לשכוח מהעברות שלנו וק"ו מהעבירות של אנשים אחרים...
כתוב שזה הסוד של המשיח- התחדשות. "בני אתה אני היום ילדתיך."
המקור נמצא במאמר ו' בליקוטי מוהר"ן בעיקר ואם תעייני שם ותתפללי את התפילה על התורה (בליקוטי תפילות סימן ו') אז מובטחות ישועות..
בהצלחה!
לב של מתבגר\ת....
הוא ימשיך לנוע ולנוד
בחיפוש אחר מרגוע...
עד שימצא אותו,
את החלק החסר שלו,
אז הוא יושלם
לנצח.

אהבתי את התוספת.
ואכן, תמיד החיים שלנו לא יהיו מושלמים ותמיד יהיו בהם תהפוכות, לטוב ולרע, ואנחנו צריכים מצד אחד לפתח עמידות כלפי הדברים הללו ולהבין שהדברים האלו הם חלק מהחיים ולמרות הכאב הגדול אנחנו צריכים לאחות את השברים מחדש, ומצד שני לא לאבד את הרגש ולסתום אותו, אלא לקחת את הרגש הזה ולהתגבר, לקחת את הרגש הזה למקומות של בנייה ושל צמיחה מחדש, למקום של אנרגיות ושל עידוד ושמחה, ולפעם הבאה תנסי לקחת את הלב הזה שלך, ולנסות לשפצר אותו, לנסות לתת לו מנגנון דומה למה שכתבתי כמה שאת יכולה, להפוך אותו יותר עמיד לדברים כאלו ויותר יציב ולא שכל טלטלה תהפוך אותו ומצד שני לא לסתום אותו ולא להתייחס אליו, אלא להשאיר אותו ופשוט לקחת את האנרגיה הזאת למקומות טובים.
ואני אתן משל קטנטן: "לפעמים, כשאדם נמצא במצב לא טוב והלב שלו לא פועם כמו שצריך, צריך לשלח אנרגיה חשמלית, זרם חשמלי, הלם חשמלי כדי לעורר את הלב מחדש ולהחיות אותו, למרות שסתם ככה לא נחשמל מישהו וניתן לו הלם חשמלי, אך מכיוון שהגוף זקוק לכך, צריך לתת לו הלם חשמלי כדי להחיות את הלב. ומקווה שהבנת את הנמשל, אם לא אשמח להסביר.
ואכן, הרבה פעמים אנשים לא מסתכלים לעומקם של דברים, משום שהרבה יותר נוח להם לסדר הכל בתבניות, ככה הם לא צריכים להתאמץ בלשמור על פתיחוּת, אבל את לא צריכה להתרגש מהם, וצריך לדעת שאם את יודעת שאת כזו, את לא צריכה את האנשים המקובעים האלו שיגידו לך ויאספו את כדור הפינג פונג, הם לא ראויים לכך ואת צריכה לחפש מישהו שיודע באמת לראות לעומק, ושהוא ידע את החשיבות של אותו כדור פינג פונג. אל תתני להם לשחק בפינג פינג שלך. את חמישה כוכבים, רק מקצוענים ראויים לקבל את כדור הפינג פונג שלך.
בהצלחה רבה...
!!
!!תות"ח!הזרם החשמלי הוא בעצם התהפוכה בחיים שחווית, ההלם שחטפת, כמו ההלם החשמלי, אך הקב"ה יודע שאת צריכה את הכוחות הללו, את האנרגיה הזאת, כדי להשתפר ולהיות יותר טובה, יותר קרובה לקב"ה, ולכן הוא גלגל את זה. למרות שסתם כך הקב"ה מעדיף שפשוט נעבוד אותו ונשתפר, אך לפעמים אנחנו צריכים איזו כאפה מצלצלת, איזה הלם חשמלי, כדי להתעורר ולהשתנות.
את הכוחות הללו הקב"ה מצפה ממך שתקחי אותן לכוחות של חיים, שתתעוררי ולא תמשיכי איך שאת ותתעלמי מזה, אחרת גם סתם סבלת וגם הקב"ה אולי יאלץ עוד פעם לתת לך הלם חשמלי ח"ו, רק הפעם אולי אפילו עם יותר וט.
שנזכה להתקרב אליו יתברך מעצמינו ולא נצטרך אף טלטלות או "כאפות" כדי להתעורר ולשוב אליו בלב שלם...!!
מקווה שעכשיו היה מובן ובהצלחה...!!
מישהו?
שיפתח אותך מחוץ למסכים
כתום עולה????אם תשאלי אותו כמו שצריך ( בעדינות )
אצלו כבר הרבה זמן וזה פשוט יצא עליה הכל
אין לי מה להגיד לך זה לא החינוך שאני קיבלתי בבית החינוך שקיבלתי הוא לעולם לא להלבין אדם ויותר חשוב לקרב אדם אלינו ככה הוא יחזור בתשובה וצריך ללמד זכות על חברתך אבל צריך גם ללמד זכות על אביך אולי הוא הכיר מקרה כזה שהחברה דירדרה חברה אחרת או שאולי הוא כעס ממשהו אחר וזה הכעיס אותו והוא אמר מה שאמר בכל מקרה כדאי לך לדעתי לדבר עם אמא שלך על זה ולהתייעץ איתה ואם היא תגיד לך גם לדבר עם אביך על הנושא אין לי מושג באיזה גיל את מה החברה ממנה הגעת וכמה חברות שלך חזרו בשאלה או נחלשו אז אני לא יכול להגיד לך כי אני לא מכיר
בהצלחה
דגש על **בנות** כי ברוב החוות לוקחים רק בנים
פרטים באישי...
אני מתגעגעת אליהם, עזבתי כי ככה כוון משמיים, עזבתי חברות טובות שאני אוהבת אותן אהבת נפש, שדאגתי להן, שהקשבתי להן, והייתי איתן בהכל, ותמיד תמיד,
היום הן כבר לא מגיבות לי להודעות, בקושי לשיחות, ולי זה שורף בפנים, זה שורף את הלב, ממש, כי אני אוהבת אותן, שואלת את עצמי אם לא הגיע הזמן להתקדם, להבין שהייתי, ויותר אני לא, שאני אוהבת אבל זה כבר לא אותו הדבר, שהן כבר לא רוצות, הן מתרחקות, ומכאיבות, מכאיבות בשתיקות, בחוסר התגובות שלהן, טאטע מה אמור לקרות? אלו חברויות שהיו והיום הגיע סופן? לא רוצה זה שורף, הדמעות יורדות, הגעגועים שורפים, את האמת, אני רוצה לדעת, לדעת מה קורה, אם הן לא רוצות אז מעדיפה לדעת ולהתרחק, להתרחק הכי רחוק שיש, להתנתק ולהמשיך לחיות במקום שלי, שהגעתי אליו עכשיו, לבנות שם את עצמי, את קומתי, את אישיותי, את חיי, ולהשאיר אותן שם בקומה שהייתה, בשלב הקודם בסולם, אני כותבת את זה והלב בפנים נשרף, נשרף לגמרי, כואב ברמות, והדמעות זורמות, זורמות, דמעות כואבות, וחג היום ואני רוצה לשמוח, אבל בפנים כואב, טאטע בבקשה לא שוב, לא איתן, אני אוהבת אותן כל כך, אני אבודה, לא יודעת לאן להמשיך מפה, החברות שלי, לאן אתן הולכות? אני יודעת שהשתנתי אבל אתן בליבי, ואני אוהבת והכי מתגעגעת שבעולם, בבקשה אל תעלמו לי, בבקשה, אני אוהבת ומתגעגעת, כותבת את כל זה ובוכה בוכה, טאטע לאן אתה מכוון את כל זה? זה כואב, כואב ממש, אהובות שלי אם אתן קוראות את זה, אז תדעו זאת אני, וככה אני מרגישה, ואני מתגעגעת וכואבת, כואבת כל כך, בבקשה אל תתעלמו
הלוואי שהן היו חושבות ככה, אני לא כל כך יודעת מה בכלל הן חושבות, והלוואי שזאת הייתה רק תקופה, אני מפחדת המתקופה הזאת, מפחדת שלאחריה הקשר שלי ושלהן רק יתנתק...
איזה מילים! איזה עוצמות!!!
הרגש שלך מורגש חזק מאד במילים!!!
אין לי הרבה מה להגיד...
רק אם יש לך עוד קצת כח, ממליצה לקחת את הכאב הזה למקום של תפילה.
דברי עם ה'. זה מרפא... זה עובד...
אוהבת אותם הן עשו טעות ענקית
הבעה עצמית של רגשות והתנסחות בצורה יוצאת מגדר הרגיל לגבי הכאב: הוא רק סימפטום ואפשר לטפל בו כל אחד בצורה שהוא אוהב: האזנה למוזיקה, קריאה, כתיבה, הבעת רגשות, נגינה, ספורט, וכו' כל אחד בדרך שלו. לגבי החברות אני לא מכיר את הסיפור ואין לי שום מושג מה להגיד אני רק יכול להגיד שחברות שלך הפסידו חברה מוכשרת וטובה ההפסד כולו שלהן.
השנה לא ככ עזרתי לפסח והשבוע בכלל הלכתי לישון כל יום ב-3-4 וקמתי ב-1-2 שבאמת לא רציתי אבל זה קרה.
גם באיזה שהוא שלב אמרתי די למה את לא עוזרת באמת? אבל הרגשתי שאם אני יתחיל לעזור פתאום יותר זה יראה מוזר וכל שהמשפחה תעשה לי מלא 'כאבי ראש' על זה אז החלטתי שפשוט לא ואני קצת מצטערת על זה היום אבל לא משנה מה שרציתי להגיד זה שהיום אמא שלי כבר ממש התעצבנה על זה אני לא יפרט אבל בסופו של יום הגעתי להבנה למה אנחנו ככ רוצים להתחתן.
המשפחה שלנו לא בחרה בנו לא ההורים ולא האחים אני זה אני והם צריכים ללמוד להתמודד עם זה אז. יכולים להיות מצבים שלא אוהבים אותך! כי הם חייבים לקבל אותך כמו שאת\ה אבל חתונה זה שונה, פה הבעל\ האישה בחרו בזה הם באמת אוהבים אותך,
הם מסכימים עם הדעות שלך, הוא\היא יכלו לבחור בכל אחד אחר אבל הם בחרו בך אז זה אהבה אמיתית. מרצון זה הרגשה שונה..
הבנתם?
כשאמרת שאת הילדים לא בוחרים וצריך לאהוב אותם כפי שהם , לעומת חתונה שזה אהבה אמיתית , היה נשמע כאילו את ממעיטה בערך האהבה לילדים , כי לא בחרת אותם.
אני חושב שזה דווקא הופך את האהבה לילדים למשהו מיוחד. אתה בוחר שיהיו לך ילדים בידיעה שאתה לא יודע איך הם יצאו , ואתה פשוט אוהב אותם, הם בשר מבשרך.
זה גם הקטע של ילדים לאהוב אותם כמו שהם
חוץ מזה שהם די דומים לך והם גם מה שאתה מקנה להם אז..
"גדול המצווה ועושה, ממי שאינו מצווה ועושה"
כי שאנחנו עושים דברים שכפו עלינו אז זה יותר קשה ולכן גם זה יותר גדול לעמת דבר שאנחנו מרגישים מחוברים עליהם או שבחרנו מרצוננו לעשות
מי שבוחר אותך בעצם אוהב את עצמו כי הוא בוחר אותך מסיבות מסויימות אבל המשפחה יאהבו אותך באמת בלי תנאים כי זה קשר שהשייכות קדמה לאהבה
אז נראה לי שאני רואה את זה הפוך ממך
הסיטואציה שתיארת אבל קורית גם לי לפעמים.. ממש לא נעים
ועדיין היא תשאר אמא שלי
ואני מקווה שבעז"ה גם בריבים עם בעלי הוא תמיד ישאר בעלי רק נרצה ללמוד איך להתמודד אחד עם השני והריבים בסוף זה חלק מהחיים כי בני אדם הם לא מושלמים.
גם אם נקודת הפתיחה עם בעל היא שונה וברור שיש בזה משהו מיוחד שזה אדם שבחרת לחיות איתו את חייך אבל אני לא רואה את זה כאהבה יותר אמיתית כי האהבה היא לא נקודת הפתיחה אלא מה שיוצרים ביחד
אני כל יום אומרת תודה לאלוקים ששם אותי במשפחה שלי הרבה בזכותם אני מי שאני היום..
ואני יודעת שהם ההורים שלי והם אחים שלי ואני אוהבת אותם כי הם חלק ממני וזה אהבה שאי אפשר להסביר היא פשוט קוראת אבל בכל זאת בכל דבר בחיים שתבחרי את תהיה שלמה איתו יותר ממה שהכתיבו לך (כן בסוף הגוף החומרי בעולם הזה מרגיש שקבעו לו את זה אין מה לעשות) גם אם הדבר שבחרו לך הוא הכי טוב בשבילך
לעבור את הנהר?
מה את לא מסכימה?
אבל עדיין אני חושבת שלמשפחה שאני יקים יהיה יותר ערך מבחינתי אני יעשה בשבילה הרבה יותר וגם עם הבעל תאמיני לי שזה יותר קל מהורים\ אחים.(אבל זה תלוי בבנאדם בסוף)
בקשר ללבבות והזיקוקים- אני חושבת שכל זוג צריך לשמור את הרגעים האלה ולקום כל בוקר בהרגשה של התחלה כמו אחרי החתונה גם בריבים והכל.
הדבר השונה העיקרי הזה הוא מאד משמעותי, כי אני בוחרת! אני בוררת בין אלפי בנים ומוצאת מישהו שהוא אני שהוא חושב את אותם דעות שלי פחות או יותר מסכים איתי על הבחירות שלי\ חינוך ילדים\ ועוד מלא נושאים יכול להיות דברים שגם לא אבל לומדים להסתדר איתם מתווכחים על זה.. (וכו)
מקווה שהסברתי נכון..
(כתבתי את זה בלשון נקבה כי לא היה לי כח כל פעם לכתוב גם ההפך אבל זה מופנה לשניהם
)
זה בול מה שקרה לי ובול הסיבה שלא התחלתי לעזור באמצע![]()
ו-וואו סיוט!
שבאיזה שהוא מקום את צודקת אבל לא לגמרי ואז כתבתי מה אני חושבת המשך לשלך.
כמוני כך אחייך, אין טעם לנסות...


הפינה הדו יומית על מרן ר' אברום- תולדות חייו כה. #55הָיוֹ הָיָההפינה הקודמת בסדרת תולדות חייו -
הפינה הדו יומית על מרן ר' אברום- תולדות חייו כד. #54 - נוער וגיל ההתבגרות
פרק עשרים וחמשה:
לקראת סיום תקופת כהונתם של רבינו והגר"מ אליהו כרבנים הראשיים, לאחר עשר שנות בראשות ההנהגה ציבורית, ברבנות הראשית ובישיבה הקדושה, החלה יוזמה מזעזעת להתגבש במסדרונות ממשלת ישראל - הסכמי אוסלו הארורים.
בשלטון אחזה אז מפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין, כשאיתו בכירי המפלגה - שמעון פרס ויוסי ביילין, כולם שר"י, שגמלה החלטה בליבם להביא הסכם עם הערבים ימ"ש, בכל מחיר שיהיה. ויזמו את ההסכמים הארורים.
רבינו, אמון על ההלכה הצרופה ועל הרוח הגדולה מבית מדרשו של מרן הרב זצ"ל וגדולי תלמידיו, יצא ללחום מלחמת ה' בגיבורים, ולעשות כל שלאל ידו כדי למנוע את ההסכמים.
יחד עם ידידיו הגאונים הקים את "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל" (איחוד הרבנים למען ארץ ישראל – ויקיפדיה), ועמד בנשיאותו, יחד עם ר' שאול ישראלי והרב נריה (משה צבי נריה – ויקיפדיה). כשאליהם מצטרפים רבים מגדולי ישראל - כגון הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב גורן, הרב מאיר יהודה גץ - רב הכותל, זכר צדיקים לברכה. ורבים אחרים.
ארגון הרבנים, בדחיפתו ועידודו של רבינו, עסקו ללא לאות בניסיונות לעצור את היוזמה הנתבעבת, ואף הוציאו פסק הלכה, עליו חתמו כולם מקיר לקיר - ולפיו חייל שמצווים עליו לסייע במסירת שטח ישראל לגוי - אסור עליו להישמע לפקודה זו בשום פנים ואופן, בהיות והיא פקודה המנוגדת להלכה ללא ספק.
(בפרק הבא - נזכיר עוד מפעולותיו בתקופה איומה זו)
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לכתוב כאן.
כמו כן - מי שיש לו סיפורים - מוזמן לשלוח לי לפרטי.
לכל הפרקים והסיפורים - מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות
יאוו שנדע לבהין תמיד כמה הסכמו אוסלו היה מרושעים , הרגשה היא שחכנו...
הָיוֹ הָיָהאחרונהתודה!
אהבתיסוורוס סנייפפשוט הזוי, הסכמי אוסלו האלו...
וסתם שאלה, אני עדיין לא מצליח לעכל איך הרב עובדיה התיר את זה...?
סתם, קשה לעכל, לא יודע...
לפי מה שהבנתי הוא לא ממש הבין ...
אבל אני לא באמת יודעת ,אני יודעת שהסכמו אוסלו היו אסון!!
ועד היום יש תוצאות!
אבל אם כן, זה מובן מאוד...
אכן..!!
הסכמים ארורים שגבו חיים של אלפי אנשים...!!
כאילו, שמאלן יקר, זכותך לחשוב אחרת, ואני אפילו יתווכח איתך, אך בגלל השטויות שאתה רוצה לקדם יהודים נהרגים בזמן שאתה שוכב בסלון שלך בתל אביב ושותה בירה.
וכל הנפגעים של כל הדברים האלו היו בעיקר ימניים, הם בדר"כ גרים באיזורים היותר בעייתים מבחינת קרבה לערבים.
אכן, זו בעיה קשה, זאת אומרת זו לא בעיה אמיתית, זה דווקא משהו טוב במהות, שאנשים אידיאלסטים ולכן גם אם הם נפגעים מזה באופן אישי הם ממשיכים להאמין במה שהם מאמינים ולא מפחדים מפגיעות, והתפקיד שלנו הוא להחזיר אותם בתשובה ולהראות להם שאמנם כוונתם רצוייה אך מעשיהם אינם רצויים ושיחזרו לדרך הישר במהרה...
ונראה לי שהם כן הצליחו להגיע לעקמומיות שהם מאמינים במה שהם אומרים, אימתו את השקר, ולכן גם הם מוכנים להיפגע מזה...אבל אכן, הם יכולים להשתכנע מכל סיסמא שאומרים להם, כי אין באמת מימוש של הערכים שהם מדברים עליהם גבוהה גבוהה...
הוא התיר את זה כי הוא5 באמת לא הבין את הסיטואציה, בזכות פוליטקאי בכיר אחד (רמז: המפלגה שלו קיבלה תשע מנדטים שלשום) שפשוט שיקר לו ורימה אותו. והרבה מהדם שנשפך - נמצא בקולרו של אותו פוליטיקאי.
תודה רבה...