תמיד אומרים שההתמודדות של הבנות קשה בצניעות, אבל תכלס שלכם הרבה יותר קשה!!
אז גם אם זה לא נראה ככה, אנחנו באמת מעריכות אתכם! אשריכם!
קבלו ח"ח![]()
תמיד אומרים שההתמודדות של הבנות קשה בצניעות, אבל תכלס שלכם הרבה יותר קשה!!
אז גם אם זה לא נראה ככה, אנחנו באמת מעריכות אתכם! אשריכם!
קבלו ח"ח![]()
!!!תות"ח!ותודה באמת על הרצון הטוב ועל החיזוק, מעריך מאוד...!!!
אבל, המלצה שלי היא לא לנסות להשוות בין הנסיונות, זה סתם לא מועיל ולא נותן כלום, כל אחד שיתמודד עם מה שהבורא נתן לו בלי לנסות להשוות...
זה כמו שעכשיו אני אתחיל להשוות בין כמה כסף קיבלתי משמיים וכמה מתנות לכמה כסף ומתנות השני קיבל משמיים, אנחנו לא צריכים להתעסק בחשבונות שמיים, שכל אחד יהיה אחראי לעצמו וימלא את תפקידו כראוי באופן הטוב ביותר שהוא יכול...
ואכן, כפי שראיתי, לא היה עניין פה להשוות, אלא רק לחזק, ולכן תודה רבה ויישר כוח...!!
(אגב, מה זה ח"ח...
?)
ואכן, באמת לפעמים קשה ונראה שאין התחשבות, שהרי הנסיון שלנו, הבנים, יהיה יותר קשה אם אתן, הבנות, לא יעמדו בנסיונן ויחשפו את עצמן, וכיום עם כל עידן הפרסומות ושלטי החוץ והאינטרנט באמת ממש קשה להתנהל ככה, זה מאוד קשה, ובאמת כיף ומרגש לשמוע את הדברים...!! (זו לא הסיבה היחידה שבת צריכה להתלבש צנוע, כמובן, רק אמרתי לגבי העניין הזה....)
בקיצור, תודה רבה...!!
ויישר כוח לכן גם...!!
סתם דיברתי עם חברה לפני כמה זמן, שבשיח זה הרבה יותר על הצניעות ושלבנות קשה, כאילו שלבנים אין כלום. וכל בת שמתלבשת בצניעות זה וואו ולהעריך, והקושי של הבנים ממש לא עולה בשיח..
אבל באמת, לא צריך להשוות..
ח"ח = חיזוק חיובי
לגבי ההתחשבות, אתה באמת צודק, אבל מה נעשה שאנחנו לא שולטות בפרסומות והאינטרנט.. מה גם, שגם קשה לנו.. לפחות אני יכולה להגיד שאנחנו משתדלות
וחלק מזה, (מדברת על עצמי בלבד) נעשה בניסיון להקל עליכם..
נ"ב, ברור שזה לא סיבה, אבל אני יודעת על עצמי ועל עוד בנות, שכשאני אחפש חתן אני ארצה מישהו ששומר על עצמו, אז בסוף יש תגמול
מישהו ששומר על עצמו, זה מראה על הכח רצון שלו והוא הרבה יותר מוערך, למרות שאנחנו לא מבינות עד הסוף את הקושי..
(יצא לי קצת מבולגן הקטע האחרון, אבל אני מקווה שהובנתי).
(ולמרות שאמרתי שלא עולה בשיח, בהחלט בנות מעריכות אתכם)
תות"ח!כתבת נפלא...!!
שמח לשמוע...!!
מה זה משנה מה האדם עשה פעם
אם הוא חזר בתשובה שלימה וחזר בתשובה
( "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדין" )
בשם מי את כותבת?
למען שמו באהבה.אני לא יכולה לכתוב בשם אחרים, אז אני כותבת בשם עצמי. אבל אני יודעת ומכירה בנות שיתחברו ויסכימו איתי, ומקווה שגם בנות הפורום![]()
בסדר, אני מסכימה
!!תות"ח!משמח לשמוע...
!!
ואכן, אמנם זה הרבה יותר נסיון בדורינו, אך דווקא מי שמצליח להתגבר ולהחזיק חזק בלי ליפול, הוא יוצא הרבה יותר מחושל מזה והרבה יותר חזק...!!!
ברור שמלכתחילה אם תהיה אפשרות אני לא ארצה נסיונות, אבל כנראה הקב"ה ראה לנכון לעשות זאת, ואני, באופן אישי, יצאתי מאוד מחוזק מהנסיונות הללו...!!!
תחשבי על זה, בדור של פעם היה קל מאוד, אך מי שלא נפגש עם הנגיף לא מפתח נוגדנים ולא מתחסן אליו, כמובן שעדיף לא להידבק ואסור לקחת את הסיכון מלכתחילה, אך בדיעבד למי שנדבק יש יתרון שהוא מחוסן...
וכמובן, אפשר מלכתחילה לקחת את החיסון-התורה הקדושה, ולהיות מחוסן בלי להידבק, זה הכי טוב, אבל גם עד שאתה מקבל את מנות החיסון אתה לא מחוסן ויש לך סיכון להידבק, וגם החיסון רק מעלה את האחוזים לגבוהים מאוד לא להידבק, אך יש אחוזים קטנים שגם אחרי שלקחו חיסון נדבקו...
וואו, אחד המשלים הכי ארוכים נראה לי שיצרתי, מקווה שהבנתם את הנמשל...
😅
בקיצור, אני שמח מאוד בהיותי בן ואני אכן שמח וכל בוקר משתדל לברך בכוונה "שלא עשני אִשה", כי אני שמח שהקב"ה נתן לי את הזכות בלימוד התורה הקדושה, מתנה מאין כמוה...!!!
וב"ה שהקב"ה שולח לי כוחות עצומים, בלעדיו לא הייתי יכול כלום...
תות"ח!חחחח....



אכן, אכן...
נכון, צודקת, צריך להעריך את זה...!!!
כן, יש בזה משהו...
אבל שוב, כמו שכתבתי כבר בשרשור אחר, הרבה פעמים כשהדרך יותר ארוכה יותר קל להיכנס לראבק ולגמור אותה מאשר אם הדרך קצרה ואז יש יותר חלישות הדעת...
ואם הבנת גם את המשל הזה, סחטיין...
אני פשוט בזמן האחרון משתמש בהמון משלים, לא יודע למה, אבל נדלקתי על זה...😎
לפחות לי אין...
"אשרי אדם מפחד תמיד"-ההוא בדברי תורה כתיב.
אני מפחד רק מקודשא בריך הוא...!!
ומתכוון לכל מילה...
ולשיר ברחוב...
אמממ...
מפתה, אבל לא, אני אוותר...
אבל זו מתנה, אתה יכול להשקיע זמן ומאמץ בלפתוח את הקשר המסובך שהקב"ה את המתנה ואתה יכול שלא, זו בחירה שלך...
"אם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם
"
זכינו...!!!
אה, זו שאלה טובה...
כתוב "ברכות לב: א"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר: ואתה קח לך מחבת ברזל ונתת אותה קיר ברזל בינך ובין העיר.
ואמר ר' אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר: גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי. לאמר, מיום שחרב בית המקדש לא רק שאי אפשר להביא קרבנות שיכפרו עלינו אלא גם התפילה שהיתה מופנית אל רבש"ע דרך בית המקדש אינה מתקבלת. ננעלו שערי תפילה."
והנה עוד מקורות שמשם לקחתי את זה:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/16854
בקיצור, כיום אין לנו כבר דרגת נבואה, ואין לנו קשר ישיר עם ריבונו של עולם.
פעם, אדם היה הולך לבית המקדש, היה מרגיש את נוכחות הקב"ה, ותפילתו הייתה "דוך", ישר לריבונו של עולם. זה היה עצום...!!! הבעיה היחידה שנוצרה מזה שאנשים התרגלו אפילו לזה, והקריבו עולות כדי לכפר על מעשיהם מבלי להתחרט ובלי באמת להתקרב לריבונו של עולם, ולכן הקב"ה נאלץ לעזוב את הבית, כבר פעמיים.
פעם היית הולך לנביא והיית שואל אותו שאלות אישיות: "מה הדרך שלך בעבודת השם? עם מי אתה צריך להתחתן? מה התפקיד שלך פה בעולם..? וכו'..." ועל כל השאלות האלו היית מקבל מענה, ברוב המקרים. זה פשוט הזוי...!! אתה יכול לשאול את ריבונו של עולם והוא עונה לך ע"י הנביא...!!
וכיום, כשאין לנו את בית הבחירה, שאין לנו קשר ישיר עם ריבונו של עולם, אנחנו לא מרגישים את נוכחותו באופן גלוי, וקשה מאוד להתחבר...
אך הקב"ה בכוונה עשה את ההסתר הזה, הוא לא רצה שנהיה כמו ילדים קטנים ורק כשהוא עושה לנו ניסים ואותות ומופתים ומתגלה בידו החזקה וזרועו הנטויה אנחנו מאמינים בו, הוא רוצה שנאמין בו גם כשהוא נעלם, גם כשיש דעות כפרניות, גם כשיש אפשרות לעצום עיניים ולא לראות את הנוכחות הא-לוקית בעולם, ושלא בגלל זה שאנחנו רואים אותו רק אז נתפלל אליו..
כי כאשר הנוכחות הא-לוקית מורגשת, ורואים וחשים אותו, לא תהיה לנו בחירה אמיתית ושלימה להאמין בקב"ה, וכמו שכתוב: "כפה עליהם הר כגיגית" ואחד מהפירושים אומר שהראה להם שבעה רקיעים ונגלה עליהם ומכיוון שהם ראו את הקב"ה, בעצם ניטלה מהם כוח הבחירה אם להאמין בו או לא, והם "ידעו" את ה', לא הייתה להם בחירה בכלל בעניין הזה. הקב"ה נתן לנו פעם אחת את החוויה הזאת של מעמד הר סיני, עשה לנו במצרים את המכות למצרים, והוא מצפה שזה יספיק לנו, ולא כל פעם לעשות אותות ומופתים.
אבל, אחרי שבעז"ה נעבור את הקומה הזאת, החשובה בהחלט, נוכל כעם להגיע לדרגה של "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" ושהקב"ה יתגלה עלינו במלוא עוזו ו"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".
ושנזכה שהקב"ה ימול את ערלת לבבינו, בבחינת: "וּמָל ה' אֱ-לֹקיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ."
שנזכה...!!
@נשמה כללית
אבל כל מין וכבודו העומד לו.
זה לא הופך התמודדויות של בנות לפחות קשות.
כל אחת וההתמודדות שלה, ברמה שלה והכבוד המגיע לה.
לא הוגן להכליל או להבדיל בין המינים מהבחינה הזאת.
)
הכול לטובה!אני שמעתי שבגלל שדבש לא מגיע מהדבורה אלא מהצוף של הפרחים , היא רק מכינה אותו.
שומרת אותו מחוץ לגוף שלה והעיבוד הוא בכוורת ולא בגוף שלה"
לכן מותר...
אחת היא אוכלת ובשנייה היא שומרת את הצוף עד שהיא פולטת אותו בכוורת ושם הוא נשמר והופך לדבש...
לכן, מכיוון שזה שתי קיבות נפרדות מותר לאכול דבש...
אבל יפה על השאלה...!!
ואגב, פעם אחת יאיר יעקבי כתב על זה בערוץ 7, אם את רוצה תכתבי בחיפוש "פו הדוס" ותראי, זה ממש מצחיק, אם תביני את הבדיחות שלו...
יאוו נראלי זה תשובה שהכי מסתדרת לי
תודה!
!!תות"ח!אם כן, כדאי לך לקרוא את זה, זה קורע...



וכן, אני יודע את זה כי חבר שלי עשה על זה מצגת בכיתה פעם אחת, זה הכל, ולכן אני יודע את זה...
אבל שאלה נפלאה...!!!
(אגב, פעם אחת ראיתי בטלוויזיה((אין לנו ח"ו, של סבתא שלי או משהו כזה, לא זוכר כבר...)) איזו תוכנית שמישהו מכין עוגיות מחלב אם ומותח אנשים ומביא להם לאכול ואז אומר להם שזה חלב אם ורואה את התגובה שלהם...זה אסור...!! "היוצא מן הטמא טמא" ואדם הוא גם טמא, רק לתינוק מותר לשתות חלב אם, אך לאדם שנגמל כבר אסור לו לשתות חלב אם וזה לא כשר...)
כן תחשוב ילד בן תשע כזה פיצי אמר לי כזה...הייתי בהלם אני בת 18 ואשכרה אף פעם לא חשבתי עלזה!!1
וגם כזה אמרתי לילידים שחייב להקשיב לאבא ואמא ולכבד אותם גם אם לא מסכימים! כי זה הורים שלהם קיצר עשיתי הרצאה קטנה ,
קיצר הילד הזה התחיל לצטט לי מגמרא על איזה רב שלא כיבד את אימו וכו
קיצר ציטט וסיפר והסביר ואני כזה בהלם של החיים??
הילד גאון!!
כן, וואו, באמת הזוי אם לא ידעת את זה...
אבל "איזהו חכם הלומד מכל אדם" ומכל אדם יש לנו ללמוד, וגם מילדים קטנים אנחנו יכולים ללמוד, אפילו ללמוד המון, במיוחד על ההסתכלות שלהם על החיים ועל הפשטות שלהם...וכן, לפעמים מכיוון שלילד יש תפיסה פשוטה של המציאות הוא יכול לשאול שאלות שראש של מבוגר שהוא מרובע יותר ויותר מקובע לא יחשוב עליהן בכלל, כי ילד עף רחוק עם הרעיונות שלו ויש לו ראש פתוח וגמיש...
וואו, זה באמת מדהים...!!!
האלו שמצטטים מקורות שאני לא מכיר, אני לא יכול לעמוד לידם כדי שהאגו שלי לא יפגע...
סתם, סתם...
כן, גאונים ברמות...!!!
פשוט מדהים...!!
הלוואי על כולנו...!!
וגם לילדים יש ראש שקט , והם זוכרים יותר בקולת דברים
למדתי עם אמא שלי דברי הרב קוק לפני כמה ימים ואני ממש זוכרת קצת..
אבל ילד קטן היה זוכר ומסביר ...
קיצר ילדים זה אהבה!! מכול המובנים!
על הדבש?
אמ.. אלא אם לא חשבתי עלזה בעצמי
אין שום פרשה מפרשת השבוע שמדברת עלזה.. נראלי
לא מאשים אותך שלא ידעת, אבל זו שאלה מוכרת והרבה אנשים מכירים את השאלה והתשובה...
אבל הכל בסדר, זה הגיוני שלא ידעת...
ונכון, לא נראה לי זה מופיע במפרשים אלא פשוט חקירה שענו עליה מי שחקר את הדבורה...
אכן, ואני ממש מרגיש את זה על עצמי שכל מה שלמדתי ביסודי זה ה"גרסא דינקותא" שלי וממש עוזר לי וחשוב.
וכן, ממש נכון, ושבעז"ה נזכה לאהוב את התורה כמו שהילדים המתוקים אוהבים את התורה...!!!
נכון, נכון...
או שיש עוד אנשים שקוראים תוך כדי הליכה ברחוב?
ספר זה משהו ארכיאולוגי, ישן.. לא מוכר, מסתורי.
קשה קצת להסביר מה זה.. שמעתי שיש היום אפליקציות שנותנות לך מסע לעבר, ומביאות לך את החומר הכתוב בצורה של ספר.. אחח, לגלוש לעבר.. איזה כיף!
הייתי בטוח שדיברת על לקרוא בפורוםמתנחל בראבקאז אין לך דפקט כי כשהקריאה שלך הייתה פתק בכותל כבר קראתי ספרים שלמים ברחוב
''שהקריאה שלך הייתה פתק בכותל כבר קראתי ספרים שלמים ברחוב'' מה?
(לא באמת פשוט גמעתי כך עשרות ספרים)
איך נוח לכם לקורא ברוחב???
יאאלה קראו בספסל מה ברוחב?
אני קוראת בספסלים וממש קשה לצאת מספר אבל רק לחושב שאולי אתקע במשהו אני סוגרת את הספר
חוץ מתהלים שאני יכולה לאומר ברחוב גם
א: קודם כל, בשביל זה יש שתי עיניים.. אחת להסתכל בספר, והשניה מפקחת לאן אני הולך. רק פעם אחת הייתה לי שקראתי עיתון ברחוב (חרדי, של ילדים.. כשהייתי יותר בגיל) והייתי כל כך שקוע בפנים, הלכתי לאט, ופתאם העיתון התחיל להתקמט.. אז הרמתי את העיניים וקלטתי עמוד שהעיתון ש''צעד לפני'' נתקע בו..
ב: אני מרגיש מוזר קצת לשבת על ספסל, בכלל, מרגיש זקן כזה.. ולשבת עם ספר? בארץ לפחות מרגיש לי מוזר. (עושה את זה מלא פעמים.. אבל מרגיש מוזר.)
באמת שאלא אבין
מה אכפת לי מאנשים חושבים... הם לא אני? הם לא מכירים אותי
אני יושבת על הספסל זה מציק להם לא אומר לעניןן אותי וגם למה שיציק להם?
תחשוב אם הייתה רואה נער יושב על ספסל וקורא ספר דבר רשאון היה קופץ לך יאוו איזה זקן, זהו שלא!
רק על עצמנו אנחנו מריגשים ככה בלי שום בסיס
ובאמת מה אכפת י איך רואים אותי??


אני אף פעם לא עושה משהו תוך כדי הליכה...
(חוץ מדיבור בפון... ואת זה אני משתדלת שלא לעשות, זה ממש לא מנומס)
פשוט חושבים שאני טרול..קולמוס הנפש.![]()
הכל טוב רבינו. אף אחד רציני לא יכול לחשוב שאתה טרול.
אז אמרתי, אולי חברה מהקבוצה יוכלו לעזור... 
עמדתי, באיזה מקום בצפון.. יש שם נוף ממש יפה, אבל זה לא איזה מקום תצפית, סתם רחוב, שעוברים אנשים, ותוך כדי יש גם נוף מדהים..
אז פשוט עצרתי, והרהרתי 10 דקות מול הנוף, עם אם פי וניגונים..
ושמתי לב למשהו, עצוב\מעצבן, עברו אנשים, וכולם שולחים לרגע מבט קצר כזה, כאילו ''אתה עומד בלי לעשות כלום''? כולם ממהרים, כולם רצים, ומשהו שעומד רגע אחד ומסתכל על מה שה' ברא, זה משהו מוזררר.....
והרגשתי צורך מוזר כזה, כשאנשים עוברים, להתעסק בטלפון או משהו כזה, ''מה, אני בטלן? מה זה להסתכל על הנוף?''
אבל זה מעצבן, כי זה לא צריך להיות ככה!
משהו הבין מה התכוונתי, או שכתבתי מבולבל מדי?
ןזה גם גורם לנהיגה לא אחראית בכביש
נראה שהם היו האנשים הלא נכונים בזמן הלא נכון בטוח שיש הרבה אחרים שפשוט היו מצטרפים להסתכל
באמת כיום, כשכולנו במירוץ החיים האינסופי, חסר לנו קצת לפעמים לעצור, לצאת מהגלגל אוגרים, וללכת ולהתבונן ולחשוב. ומי שעושה את זה נחשב כמוזר. וכמו שפרעה אמר: "נרפים הם נרפים...:תכבד העבודה על הנערים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר", שבעצם פרעה נתן לבני ישראל כל הזמן לעבוד ולא היה להם זמן אפילו לחשוב על מרד או על רצונות או עצמאות.
וכיום, למרות שיש לנו שפע גדול הרבה יותר מפעם, היום יש מירוץ בלתי נגמר אחר הכבוד, הכסף, ריצוּי החברה וכו'..ואנשים שכחו להיות הם, לעצור ממירוץ החיים המטורף הזה ולחשוב קצת, להתבונן קצת.
פעם הכל היה יותר פשוט, לא היו דברים מטורפים ואיכות החיים הייתה הרבה יותר קטנה והחיים היו הרבה יותר פשוטים וקשים. כיום יש טכנולוגיה ויש הרבה דברים שנתנו לאדם אפשרות לא לעבוד כל היום כמו פעם בשביל שיהיה לו מה לאכול ומה לשתות. אבל למרות זאת, או יותר נכון דווקא בגלל זה, אנשים עובדים קשה כל היום בשביל תענוגות החיים, כי רמת החיים והאפשרות לפינוקים וכו'...עלתה עשרות מונים, אך לפעמים אפשר להסתפק במה שיש ולהשקיע את הזמן בדברים החשובים באמת, ולא חלילה שנגיע לעולם הבא בלי כלום ביד.
יישר כוח לך...!!
שנזכה...!!



תות"ח!חזקקק...!!!




להשפעה חברתית יש כוח מאוד חזק, הגיוני מאוד...
לפחות במקרה הזה ההשפעה היא חיובית...
אבל עכשיו מה אכפת לי...
שיראו שאני לא עושה כולם..
אתמול הייתי בירושלים ועכשיו שאני חושבת עלזה היה בתחנה אני זקנה אחת ונערה ואף אחת לא הייתה בפלאפון!!
הכול לטובה!אחרונה
חזרתי לפורום...
קיבלתי מקום שאני יכול לכתוב בו קצת.. ולפרסם לפעמים שירים או משהו כזה. שאין לי איפה לפרסם אותם ברגיל..
נתקענו בחוות סוסים ובעל המקום הערבי הכניס אותנו כל כך יפה ואחרי שכבר היינו תקועים יותר מ3 שעות הלך למכולת במושב ליד והביא כל דבר שהוא ראה עליו כשלפ יענו חבילת מצות ממרחים גבינות חטיפים מעדנים ואפילו לא הסכים לקחת על זה כסף

רודף אהבה בימיםהיה ממש כיף
הלכתי למסלול כזה עם אבא שלי ואחיות שלי, פגשתי שם גם מורה שלי שלא ראיתי איזה שנתיים, וגם את סבא שלי שלא ראיתי אותו מאז פסח...
ולמדתי היום עם מישהו מסכת סוכה, אני פשוט מת ללמוד איתו כל פעם, והוא לומד בישיבה גבוהה אז לא יכול ללמוד איתי הרבה פעמים, ועכשיו בבין הזמנים אנחנו יכולים ללמוד כל יום ב"ה...
!!!
זהו, נראה לי...
איזה כיף לך...!!!
אבל תזכרי דבר חשוב, אל תתרגלי לזה...!!
יכול להיות שהקב"ה מנסה אותך ואז מתישהו הוא לא יקשיב לך לכל תפילה, את צריכה להתפלל גם אם את לא נענית...
אבל אשרייך שאת זוכה לדרגות כאלו, באמת...!!
הלוואי עליי...
ואצלנו נגמר הסדר ב3:15
השם "פסח שני" מדבר על היום שנחגג בכלל באייר, למי שלא יכל להקריב קרבן פסח בניסן כי היה טמא.
אם כבר, התכוונת ל"יום טוב שני של גלויות" ואותו היא חגגה רק אם היא בחו"ל, ואני חושש שלא, והיא התכוונה לפני יום ושעתיים...(כי גם אם נאמר שהיא בחו"ל, בשבילה זה עדיין יו"ט ולכן לא מדובר גם ביו"ט שני של גלויות...)
ובהחלט מוזר ומשעשע![]()
אבל הם חייבים למרות שהם נמצאים כרגע בארץ...?
ואכן, כמו ש@מתנחל בראבק כתב, זה יו"ט שני של גלויות...
וואו, באמת מוזר...
חחחחח...



כאילו, בזמן שהם לא עשו מלאכה אתם עם הפלאפונים וכדו'...
?
הבנתי...
כמו שעשו השנה עם ביעור חמץ...
וואו, באמת מוזר...
חו''לניק, שנמצא בארץ בחג, חייב לחגוג כמו שחוגג בחו''ל
בדיוק כמו שישראלי שנמצא בחו''ל בחג, לא חייב ביו''ט שני של גלויות.



תות"ח!חזזקק...!!
איזו סיטואציה קורעת...!!



וואי, קרעת...
גם אני הייתי מנצל אותה עד תום...





יענו אחד עם השני?
ואני מנסה להגן על שני הצדדים שלא ייפגעו וזה לא כמו באיזה ריב מחוץ לבית שאין לי בעיה אם מי שפגע באחיין שלי ייעלב מזה שהגנתי עליו
אוףףף
ועוד אחותי גוערת בי שאני גוער באחיין שהתחיל, אבל מה אני אעשה, הוא פושטק שמפלח לאחיינית שלי את הקובייה ההונגרית
היא מנסה להפוך את זה לעיקרון אבל לא הפריע לה כשאחותי האחרת גערה בבת שלה שהיא מציקה לו כשהוא היה קטן
הבנתי שהדבר הכי טוב זה להתעלם מהמריבות האלה. הם עוד יתבגרו בעז"ה ולרוב ההתערבות רק מזיקה
אם הקטנה ממש קטנה ומסכנה ותמימה והגדול סתם בריון איך אני יכול לא להגן עליה
כדי "לפצות על העוול" אם נגיד מישהו לוקח משהו למישהו אחר עדיף לחכות שהרוחות יירגעו ואז להחזיר את החפץ ולהסביר למי שלקח שזה לא בסדר
אחיין שובב יש לך אה?
גם הוא כל הזמן מחבק אותה והיא מסכנה כבר מפחדת ממנו אז היא מנסה לברוח והוא מתעצבן ודוחף אותה
אוף זה הכל בגלל שההורים שלו לא יודעים לחנך אותו
הם יתבגרו וזה גם התפקיד של ההורים שלהם. התערבות יכולה להזיק...
ספציפית פה אבא שלה ישן ואמא שלה לא באזור אז אני היחיד שיכול להגן עליה
אז יש לך אמפתיה לחלשים
ככה זה אחים, אין מה לעשות
אבל אם הם קטנים ועדינים אז זה ממש עצוב
עד אז הם סתם לא נחמדים![]()


שירה 333יש הרבה יותר מודעות לסביבה ולרגשות של אחרים
אז שיגדלו עד גיל שנתיים/ שנתיים וחצי ואז קפיצה לשבע עשרה
מתעללים אחד בשני..
ואז כשאתה מתערב, ''הי, אתה לא אמא,''
חוצפנים?! 
אני בן זקונים, סתם לא רציתי שרק דודים ישתפו פה![]()
אחים זה 24/7, גם בחמש בבוקר וגם בשלוש בלילה
עם אחים קל לתפוס צד מאשר להתערב לאחיינים
שני האחים שלי רבים אחד עם השני מלא וגם אח שלי ואחות שלי הקטנים רבים...
אבל אני פשוט מנסה לדבר איתם ולהגיד להם להפסיק כשזה כבר עובר את הגבול ומנסה להפריד ביניהם כמה שאני יכול.
פעם, אני זוכר, כל פעם שהייתי רואה שניים מהכיתה שלי רבים, וק"ו אחים, הייתי בא אליהם ומפריד ביניהם, לא משנה מה, וגם הייתי חזק (עדיין...
) אז לא הייתה לי בעיה עם זה, ומלא פעמים הם היו אומרים: "תרגיע, זה היה בצחוק" וכדו'...וכיום אני כבר מבין שיש כזה דבר לפעמים צחוקים וכאלו, לא בתור אלימות, אלא בתור צורת חיכוך שיש פעמים שאנשים לא מצליחים לתקשר אחד עם השני כמו שצריך וחייבים משהו מסויים שיעזור להם, זה יכול להיות משחק קופסא, וזה יכול להיות מכות, כל אחד והצורה שבה הוא מצליח לבטא את עצמו. כמובן, מדובר בשלבים ולא יכול להיות שהאדם מדבר איתך בויכוחים והוא בוגר מוחית ומצד שני הוא עדיין בשלב של הידיים, צריך שיהיה תיאום, אחרת באחד מהדברים הוא לא טוב.
ואכן, יש פעמים שחייבים להפריד כי ה"האונייה עלתה על שרטון", כמו, להבדיל, שלפעמים השרשורים פה גולשים לפסים לא נעימים וצריך לסגור אותם, אבל באופן כללי החיכוך הזה חשוב ובריא, אם כי השלב היותר בוסרי ויותר פרימיטיבי של החיכוך והקשר, אבל אין מה לעשות, צריך גם לעבור אותו, ו"כל שמיניסט היה פעם זיינוק
"
בקיצור, מקווה שעזרתי...
ואתה יכול לנסות אתה להנגיש להם שיח או דרכים להביע את הצורך בחיכוך ולשחק איתם משחקי קופסה או לשחק איתם משחק כדור וכדו'...
סומך עליך...
ויישר כוח שאכפת לך...
!!
יאללה, בהצלחה...!!
אחייניות שלי כל החיים רבות.. הגדולה תמיד משחקת עם הקטנה (בנות דודות) והאמצעית, אחות של הגדולה כל הזמן לבד והם רבות.. אוהו כמה הם רבות... עכשיו כולם אצלנו בבית אז כל שניה יש בכי וצרחות ועלבונות. שיהיו בריאות...
פסדר הגיוני, ילדים. חח אני מרגישה קשישה..
וזה לא לפעמים.
זה דרכם של ילדים...
לאיזה ציבור אתם שייכים\עדה\מגזר.. (אם נח לכם לאמר)
(דרך אגב, אם תגידו ''לא נח לי כל כך לחלק למגזרים אבל,'' זה מספיק.. אני ידע שאתם דת''ל ![]()
זה התגובה השגרתית..
ואיזה החמרות נהוגות אצלכם בבית בפסח (כל דבר שהוא מעבר ל''לא לאכול לחם בפסח'', משרויה, ועד קילופים וכד'..
נראה לי זה יהיה שרשור מעניין..
או לאכול צ'יפס עם פירה ותפוחי אדמה....
אז תתעלמו
אני סתם פצל"ש של משתמש לא מוכר שבדקתי משהוא מיתוך שעמום / סקרנות
אז עשיתי להרבה אנשים חברות
ואם אני יגלה מי אני זה יעבד את הפואנטה שפתחתי אותי
אז לא
לא יודע אם זה רעיון טוב, ואם הוא יכול להצליח, אבל רק מציע.
הרי לכל אחד (ממי שמתעניין בספרים וממילא פתח את ההודעה הזו..) יש מדף ספרים, ורוצה לרענן אותו מדי פעם, בלי לשלם יותר מדי כסף.. ולכל אחד יש ספרים ישנים, שרוצה להפטר מהם, בלי להפסיד, ואם אפשר גם להרויח. ואם אפשר גם לעזור לאחרים.. אז אחלה.
אז אולי אפשר לפתוח קבוצה, שמיועדת לדברים כאלה.. העברות ספרים\מכירת ספרים ישנים שיש לנו בזול.. ושאר דברים בסגנון, מי בקטע?
לפחות לנסות.. לראות אם זה ילך..
שחפצים באנונימיות
א. אמרת בעצמך, שיש הרבה שלא חשוב להם כל כך האנונימיות ומזדהים גם ככה.. אז ילך יותר טוב לפחות איתם.
ב. אם חושבים טוב, בטוח אפשר למצוא איזה פתרון איך לעשות את זה באנונימיות.. זה לא נשמע כל כך קשה, רק צריך לחשוב קצת. בכל מקרה, קודם כל מי בקטע? מי בעניין של קבוצה כזו?
והקטע של איך זה יעבור ממקום למקום, אני לא חושב שזה כזו בעיה
אנשים נוסעים ממקום למקום, ואפשר להעביר איתם, בכל מקרה לפי עניינו, זה לא מסובך לפי דעתי.
הקטע של האנונימיות, יכול להסתדר באותו אופן.. הרי כל הבעיה היא שמי שבפורום ידע מי השני סוג של?
אז כשאני מעביר דרך משהו חיצוני, אין שום בעיה, לא?
והחיצוני הזה לא צריך לדעת גם פרטים עליי או את הכתובת שלי.. רק מספר טלפון, כדי שאוכל לתאם איתו שיביא לי את הספרים.
ובשביל כמה ספרים\ספר שווה, במחיר זול\בהעברה.. נראה לי מאמץ קל ושווה.
או ספרייה ציבורית
אני מאוד אשמח להיפטר מכמה ספרים שיש לי בבית ועל הדרך להרוויח קצת מזומנים...
וגם לקנות ספרים שאני רוצה בזול...
מרגישה גמורה,
מרוקנת בכוחות,
יש אורחים בסלון
ואני תקועה פה אשכרה בלי כוחות בכלל,
מרגישה סמרטוט, אבל לגמרי,
וואי אוף לא באלי להשאר בחוסר מעש הזה
טאטע אוף בבקשה עזור לי
אנשיםם מאיפה מוצאים כוחות????
אבל יש בי כוחות
כיאלו מרגישה שמחה, מרגישה מועילה
רואה שמיים שמחה...
קיצר נראלי שזה תקופה טובה , פושט? לי?
לא יודעת...
אבל כן יש רגעים מעצבנים ופושט עוברים אלה לא יודעת ככה אני עכשיו
וגם משתדלת תמיד להימשך עם האופטמיות!
איזה יופי..
מה קורה?
מה נשמע?
אממ... הכל בסדר.
ככה נשמע גם.
חחחחח
ברוך השב!!!
אחלות.
ברוך ה'!!

סורי אבל לא מחול לך...
בעיה.. מה עושים?![]()
גם די פעיל בכללי..
גם די פעיל כי התגעגעתי.. וחיכיתי שנה שלימה לחזור.. (בסוף קצת התאכזבתי, כי רוב מי שהיה פה כשהייתי, כבר לא נמצא פה..)
וגם די פעיל, כי אין פה כמעט פעילות.. (עוד סיבה שהתאכזבתי.. פעם שעברה זה היה בתקופת הסגרים נראה לי, הראשונים.. אז היה פה פעילות שיא.. וזה היה כיף.
רגע, חיכית שנה שלימה לחזור....?
אז למה פרשת...?
ולמה חזרת...?
ואכן, הייתה פה תחלופה גדולה של ניקים בזמן האחרון...
ונכון, אין פה הרבה פעילות, צודק לגמרי...
פרשתי שלא מרצוני.. לא משנה הסיבות.
עכשיו חזרתי, ברוך ה'..
זה מעצבן התחלופות האלה..
התרגלתי שמי שאני רואה בפורום זה.
נשמה כללית
אנא עבדא דקב''ה
מתנחלת
משקפת
צבע לחיים
חובה?
אחד ששורד
ודמעה שקופה..
(עוד שתיים בערך, שקצת פאדיחה לכתוב.. אז עזבו..)
פתאם אף אחד מהם לא נמצא.. (חוץ מנשומהלה, וקצת משקפת..
אה, הבנתי...
אכן, צודק...
אגב, אני גם מכיר את רוב הניקים שהזכרת פה...
אוקי רק שתדעו שגם אני הייתי בפורום והוא סנילי.
![]()
"כמו עוף חול"
אבל בסוף הבנתי
הייתי ממילץ לך לערוך או שאני אאלץ לדווח
התגובה שלך הייתה תגובה מעליבה שנוגדת את התקנון ואם לא תערכי אני אאלץ לדווח על ההודעה שלך אבל אני מעדיף לא לעשות זאת כדי לא לפגוע בשמך הטוב וגם בגלל שהמנהלים לא כ"כ פעילים
תגידו.. המנהלים, חוץ מנגרינסקי. שעוד איכשהוא חי.
האחרים, קיימים בכלל?
חיים?
משהו דיבר איתם?
ראה סימן חיים?
אבל שאלו איך חזרתי.. אז פשוט כך חזרתי..
ולמה שיניתי שם? כי אני רוצה שאנשים מהחיים האמיתיים שלי לא ידעו מי אני.. וכיוון שנתתי לאנשים מהחיים האמיתיים שלי את השם הקודם שלי. החלפתי שם..
חצילוששתערוך את התגובה הזאת:אתה. - נוער וגיל ההתבגרות כי היא תגובה פוגענית
חצילוששאת לא פעילה וגם כי אולי היא תערוך בעצמה תגובה זה לענ"ד נוגדת את תקנון הפורום - נוער וגיל ההתבגרות כמו שכתבתי כאן
ולחלקם שיעמם (מניח כך)
-אני :)אתה לא מכיר אותי אבל אני זוכרת את הניק שלך...
זה קורה באופן שגרתי אצליכם?
אז אם זה קורה באופן זמני, הפתרון הוא נראלי להוריד את הראש את שהגל יחלוף.
כאילו למצוא דברים נחמדים שמעבירים את הזמן, לצאת עם חברים...
פעם היה אפשר להגיב לשרשור אחרי 30 ימים, עכשיו כבר אחרי 20 אי אפשר..
ואם אני חזרתי אחרי הרבה זמן ואני מתרגש ועובר על מלא שרשורים ורוצה להגיב להם.. לא תאפשרו לי?
![]()
נראה לי שזה משתנה בהתאם לפורום, ושאפשר לשנות את זה... אבל לא בטוח
שלא ידונו באיזה נושא וכל חודש מצחיק אחר יקפיץ אותו ויפתחו אותו שוב, כשסוגרים נושא אז סוגרים נושא...
אבל באמת לפי דעתי כדאי להעלות ל-30, 20 זה ממש לא הרבה...
ואף אחד לא שם לב אליהם.. והם מתמצים בכמה תגובות בודדות.
וכשמשהו שם לב אליהם.. הם כבר חסומים,
בכל מקרה, אני לא מצליח לתייג, יש מצב משהו מתייג את המנהלים לשרשור הזה?
מנסה.
@נגרינסקי
@נחל
@יחידי
@חצילוש
בסדר, לא אכפת לי כ"כ שלא תהיה הגבלה...
יש כאלה שמקפיצים שרשורים מלפני חמש שנים 
רוב השרשורים ממצים את עצמם אחרי שבוע או אפילו פחות, וזה ממש מעצבן כשמישהו מגיב ופותח שרשור מחדש אחרי שכבר גמרת איתו.
מבחינתי יהיה עדיף אפילו להחמיר את ההגבלה שתהיה 14 יום.
מושיקו7התשובה הזאת..
אז בבקשה, מקווה שעדיין יעזור. (לחצו על הקישור.. אני מגיב לשאלה שבראשו)
איך היהדות מאפשרת לאכול בשר??
- נוער וגיל ההתבגרות
בקצרה.
העולם מחולק באופן כללי ל5 מדרגות, זו מעל זו בסדר עולה, דומם. צומח. חי. מדבר. יהודי.
לכל מדרגה יש אפשרות להתעלות למדרגה שמעליה.
כדוגמא,
טיפת מים (דוממת) יורדת.
מחיה את הצמח (צומח) והופכת לחלק ממנו.
באה פרה (חי) ואוכלת את הצמח. והצמח נהפך לחלק ממנה. מתעלה לדרגת חי.
ופה מגיעה השאלה המדוברת..
מאיפה ניתנה לנו הרשות להרוג יצור חי, לצרכנו?
והתשובה:
ה' נתן לנו את האפשרות להעלות את הפרה לדרגת מדבר, ואפילו לדרגת יהודי.
ע''י כך שאנו שוחטים את הפרה (שחיטה כשרה) ואוכלים אותה, והופכים את בשרה לחלק מאיתנו [אותו הסיפור הוא גם בעת אכילת צומח, או שתיית כוס מים..] ומשתמשים בכח שהיא נתנה לנו, לעשיית תורה ומצוות, ודברים רוחניים קדושים וטהורים!
ובעצם, אנחנו עושים רק טוב לפרה! דמיינו רגע שאנחנו שואלים את הפרה מה היא מעדיפה,
אפשרות א: להמשיך את חייה, בתור פרה.. (לא וואו..) לחיות 20 שנה, יותר, ואז להתפגר, במקרה הטוב, הנבלה תהפוך מאכל לעופות דורסים, ותשאר במדרגתה (חי)
ובמקרה הרע, הפרה תקבר באדמה.. תדשן אותה, ותרד 2 מדרגות בבת אחת..
או, אפשרות ב: להשחט ע''י יהודי, (לחילופין אף גוי שישתמש בה כפי הוראות התורה לגויים, לקיום שבע מצוות בני נח, אבל מתייחס כעת בעיקר ליהודי שאוכל אותה) שיעלה אותה 2 מדרגות בבת אחת, כדי להשתמש בה כפי הוראות התורה, לקיום דברים נעלים וטהורים..
אם הייתי פרה.. הבחירה ברורה לי.
ובכן, לפי הסבר זה, השאלה לא קיימת, כי אנחנו לא עושים רע לפרה, בשעה שאנו שוחטים אותה, אלא להיפך, מעלים אותה לדרגה הרבה יותר נעלית, שהיא לא הייתה יכולה להגיע אליה בלעדינו.
אבל יש מקרים שבהם באמת השאלה אכן קיימת.
מתי שאנו לא משתמשים בה לצרכים הנכונים, אוכלים אותה בצורה בהמית, מתוך תאווה, משתמשים בכח שנתנה לנו לדברים רעים, ומורידים אותה מהעילוי שהייתה יכולה לקבל, ועד כמה שזה עצוב, מורידים אפילו אותנו למדרגתה, במקרים כאלה, באמת נשאלת השאלה, מי נתן לך זכות להרוג יצור חי ולהשתמש בו בצורה כזו?
אסיים בסיפור קצר. לא זוכר לצערי מאיזה צדיק, ואת הפרטים בדיוק. אבל נראה לי שהיה זה הבעש''ט, אשמח מאד אם משהו שמכיר את הסיפור יותר טוב יתקן אותי.
היה צדיק אחד שיצא בליל שבת עם תלמידיו לטייל בעיר. וביקש מהם הבטחה שלא יצחקו ממה שהם יראו. התלמידים הבטיחו, והרב ותלמידיו יצאו לטיול, בדרכם עברו ליד בית, ועצרו והסתכלו מבעד לחלון כיצד בעל הבית עורך את סעודתו.
ומה שהם ראו, גרם לתלמידים שלא להצליח לעמוד בהבטחתם.. הם ראו את בעל הבית יושב על כסאו, ואוכל בשר, לבוש בגדי שבת, ושטריימל לראשו.
אבל במקום לראות את בעל הבית, ראו התלמידים במקומו, שור יושב, לבוש בגדי שבת ושטריימל.. קצת מצחיק, לא? או שמא קצת עצוב..
כשסיימו את הסיבוב, הצדיק הסביר לתלמידים את מה שראו.
אם תקראו את ההסבר שלפני הסיפור, נראה לי שתבינו גם כן..
(שוב, סליחה.. אני יודע שהסיפור לא ממש מדויק, אין לי כח פשוט לחפש כעת את המקור שלו.. אבל הבאתי אותו פשוט כי הוא ממש נוגע לרעיון המוסבר..)
הפרה לא הופכת לדרגת מדבר.
היא מתפרקת לחלקיקים ונמצאת בעצם בתוך גופו של מדבר.
היא לא הופכת למדבר.
כמו שתגיד שאם רב יאכל אותי אני אשמח כי אני אהיה בדרגה שלו.
א: לא בדיוק הבנתי מה לא הבנת.
ב: בנוגע לעניין הרב.. אם רב יאכל אותך, זה לא ממש יעזור לך ויעלה אותך בדרגה, כי תשאר באותה דרגה.. מדבר, ומסתמא גם יהודי... אז מומלץ להשתדל שלא להכנס לצלחת שלו..
אני אומר שזה שאתה אוכל משהו לא הופך אותו למדבר.
אתה הופך אותו לדבר מת, והופך את הדבר המת הזה לחלק ממך.
כמו שיש אנשים במדרגה יותר גבוהה ורוחנית ממני - אם יאכלו אותי, זה לא יעזור לי, כלומר אני אהיה חלק ממשהו יותר רוחני - אבל אני אהיה מת. זה לא יהיה אני. זה יהיה הגופה שלי.
אולי, אבל לא נשמע לי.
אף אחד לא רוצה שהגופה שלו תהיה משהו עליון.
כמו שלא הייתי רוצה שהגופה שלי תהפוך למלאך או אנא אערף.
מה שיש בתוך הגוף שלך אחרי שאתה אוכל את הפרה - זה לא פרה.
כמה עצמות, ואיזה פרה יושבת לידם.. היא נהפכת להיות חלק ממני, דם ובשר כבשרי, ועוזרת לי בכח שהיא נותנת לי, לעבוד את ה', בצורה הכי טובה