פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1220)

  מכתב אישי לבנים... https://a7.org/?file=20080616220457.doc

https://a7.org/?file=20080622125550.doc  והינה תפילה חמודה לבנות...

מומלץ להכניס איפשהו לסידור... גם אם לא קוראים את זה כל הזמן, מידי פעם זה ממש נחמד!

בהצלחה במלחמה.

התפילה לבנות נשמעת כאילו היא אמורה להיות זכה ותמימ הואישית..אבל איך זה יקרה אם היא כבר כתובה? אם ארצה להתפלל תפילה אישית, אעשה את זה מהלב שלי, לא של מישהו אחר שאני בכלל לא מכירה.

זה לא כמו התפילה שחיברו חז"ל, שאז אומרים את הנוסח הקבוע- להם הייתה רוח הקודש, הם ידעו מה נכון לומר, מתי ואיך.

וגם אני ממש לא מסכימה עם כל מה שכתוב שם, לא רק איך...מצטערת אם הרסתי לכם, אבל הייתה חסרה לי פה איזו תגובת נגד..

יש בנות שמתחברות אליה.

גם אני לא מתחברת אליה אבל יש כאלה שכן.

אף אחד לא חייב אותך.

אני יכולה להתחבר לתפילה שמישהו אחר כתב.

כמו שאני מתחברת לשירים ולסיפורים, כי הם נוגעים בי.

(בזכותם אני עכשיו עם יד נקועה.. )

אבל סתם משהוא, ילד עם אופי כזה, לא משנה מה יהיה,> זה האופי שלו..  זה יכול להיות כל תירוץ שבעולם, אבל ילד עם כזה אופי תמיד יציקו לו...

 נראלי שהבעייה היא לא הקרחת וזה לא משנה אם ישנו אותה..

צריך לעזור לו לתקן לו ת'אופי...

ו>רק, אבל רק אל תהיו מהחסרי לב שלא מאמינים שבחינוך מיוחד יש גם אופי, וגם אותו צריך לתקן לפני הרבה דברים אחרים! הם בני אדם, והרבה פעמים הרבה יותר אנושיים מהרבה אנשים אחרים!|מאוהבת...|(בחינוך מיוחד!!)

ודווקא היתה לו תקופה ממש טובה עד עכשיו, איך את יודעת שזה לא מה שהרס לו? או גם זה? אולי זה קצת יותר מידיי בשביל חישול...? 

ואני לא מסכים עם פונצ'ה לגבי הקטע עם אופי.

הממ. אני עייף.

אממ...

אני חיה בבית שעד לפני שלוש שנים בערך, לא היו לו בעיות כלכליות בכלל!

אבי ואימי עבדו בעבודות טובות, לאבי היה עוד עסק שלו פרטי.

לפני שלוש שנים השותף שלו הפיל אותו, ואבי נכנס לחובות עצומים (מיליונים אם אני לא טועה)

ואם זה לא מספיק אז לפני שנתיים אבי פוטר מעבודתו בגלל עלילת שווא.

אימי פוטרה שנה אחריו.

החיים בבית הפכו לכמעט בלתי נסבלים.

מריבות על כסף, צעקות, דמעות

נכנסנו למציאות שלא מוכרת לנו.

מחסור.

בלי שם-

אני כל כך מזדהה איתך!

אם תרצה\י לדבר באישי אז ממש אשמח...

ותמיד לזכור שאנו עושים את השדלותנו,וצריך להתפלל לד' שיסייע ויתן ברכה.וגם במציאות כזאת,לזכור שאתן מקיימות את משמעות חייכן עם הרבה כסף או עם פחות כסף וזה העושר האמיתי(וזו לא קלישאה,זוהי אמת שאין למעלה ממנה),אבל כמובן תמיד להמשיך להתפלל שיהיה בעז"ה רווחה גדולה יותר... מומלץ להתייעץ עם רב כיצד ניתן לקדם זאת

אבל שכל הבית מתחיל להראות שונה כל כך

יותר מריבות בין ההורים

צעקות

בקשות שלא יכולות להענות

דברים בסיסיים שאני לא מבקשת... והם בסיסיים.

כשאבא שלך עובר שני ניתוחים שנגרמים בגלל לחץ

ניתוחים קשים.

אחד ניתוח מעקפים והשני ניתוח להסרת גידול מסוים.

אז כבר קצת יותר קשה להסתדר בלי כסף.

כמה שכסף זה אמצעי ולא מטרה, אתם לא מדמינים לעצמכם מה זה להסתדר בלעדיו.

קשה להבין את זה שהכל מלמעלה, כי זה סבל מרוכז.

זה המון שנאה ותתיעוב כלפי המקום שגרם לנו את זה למרות שהוא היה רק שליח.

גם רוצח הוא שליח.

והם רצחו אותי ואת משפחתי.

הוציאו שם רע על אבי.

וגרמו לי שכל פעם שמדברים לידי על המקום הזה אני פשוט מתחילה לבכות.

כל כך הרבה צרות נגרמו בגללו, שאני כבר לא מסוגלת אפילו לשמוע את שמו.

וזה מקום מאוד מוכר שהרבה הולכים ללמוד בו.

בקיצור זה קשה להבין את זה ככה.

ובסופו של דבר מבינים.... אבל עד אז, אוי כמה שהניסיון קשה.

פשוט טיפשי שאדם שלומד שנים(ההורים שלי) הבגדים של הילדים שלהם מגמ"ח.... כמה שזה עצוב....

וענבל מצדעיה לך על הפתיחות

אף אחד פה לא מכיר אותי

וגם מי שכן לא אכפת לי שידע....

ומצדיעה גם לך על הפתיחות.... נפתחת בדיוק כמוני.

את ההורים שלך ו/או את המצב שלהם כנראה שאי אפשר לשנות. זה מה יש, זה מה שהקב"ה בחר וצריך להתמודד עם זה.

(אם ההורים שלך היו כותבים, היחס אליהם היה אחר - כי ייתכן מאוד שהם לא מתנהלים נכון, אבל בן לא יכול לחנך את הוריו)

הפיתרון הלא קל שאפשר להציע זה לקחת אחריות על עצמך ולהתחיל לעבוד. לעזוב את הכמה שקלים שמקבלים בעבודה (זה חשוב, אבל זה לא הכל) ולהתחיל להבין איך עובד העולם הגדול והמפחיד שבאשמתו ההורים תקועים במצב כלכלי קשה.

על הדרך, זה יכול לאפשר לממן צרכים בסיסיים או אפילו חלומות צנועים ולאט לאט לאפשר לקחת אחריות על החיים ועל משמעותם.

נ.ב.

אם זה נראה שההורים פשוט לא יודעים לנהל כסף ונכנסו לחובות בגלל חוסר אחריות - בשקט, בלי להעליב אותם - לחפש מקום שבו לומדים על התנהלות כלכלית נכונה. למשל - ארגון "פעמונים" מעביר סדנאות כאלה.

אני לא מדברת בשם פותחת השרשור אלא בשם עצמי.

הורי יודעים להתנהל עם כסף טוב מאוד מאוד.

ולי אין במה לעבוד ביישוב...

חוץ מביביסיטר וזה לא מכניס לי הרבה ככה שאני חייבת לבקש מההורים כדי לנסוע או לקנות דברים שאני צריכה.

קיצור זה לא ממש רלונטי.

(אני יודעת שפנית אל פותחת השרשור אבל רציתי גם לענות... אתה מרשה לי נכון? (אגב, אםלא ידעת עד עכשיו, אני בת 15 וחצי ))

אבל מגיב בקביעות בערך כשנה~שנתיים:

אני מרגיש פה חלק מהחבר'ה, אבל אני גם לא מרגיש הכי הכי קשור

אני מניח שיש פה איזה קבוצה קטנה, אבל זה ממש לא הרוב.

ואם אני בטעות בקבוצה הזאת, אז זה באמת בטעות

מה אתם אומרים?

להגיב או לא?

טוב אגיב.

סליחה אם זה יוצא תוקפני אבל זה לא השרשור הראשון שנפתח וזה כבר באמת מתחיל להרגיז.

אני חושבת שזה דווקא כן בגלל שדור הולך ודור בא.

את צודקת, הפורום השתנה ואפילו אני שפחות ותיקה ממך (בזמן) רואה את זה.

אבל תחשבי על זה שזה גם כי כולכם יצאתם לפנימיות, ישיבות, אולפנות, וגם מי שלא, נעלם לנו מהרקע.

את ממהרת להגיד את זה על הפורום.

אבל מה איתכם? הותיקים?

אתם עזבתם.

וכן, אני יודעת שעכשיו תגידי שלא עזבתם ותמיד הייתם פה.

אבל תהיי אמיתית עם עצמך.

כמה הייתם פה מהחופש?

את צודקת, אוכלוסית הפורום השתנתה, בשביל לשמור על הפורום אולי התקבצה קבוצה קצת יותר סגורה.

למרות שאני עדיין חושבת שמאוד מקבלים פה.

אני חושבת שהקבוצה הזאת התקבצה לא כדי שאתם לא תוכלו להיות, אלא כדי שמי שלא מתאים שלא יהיה.

את רוצה רמה? את רוצה את אותו פורום?

תהיי פה.

אתם לא יכולים לקפוץ לביקורים ולהגיד "אוי אוי אוי מה קרה לפורום" וללכת.

אני נמצאת פה הרבה זמן.

ואני זאת שצריכה לנסות לשמור על הפורום ברמה נורמלית (לא רק אני. כמובן יש עוד.)

אבל אתם בכלל לא נמצאים פה ובכלל לא מנסים לעזור.

לפתוח שרשור כזה, זה לא נקרא לעזור.

זה נקרא להתלונן.

זה נקרא לרצות שיעשו לנו הכל.

וסליחה שאני כזאת אבל באמת שזה נכתב מתוך דמעות וממש לא מכוונה להתריס או לפגוע.

את חושבת שתפתחו שרשור וזהו? הכל ייפתר?

עכשיו יהיה פה שרשור מלא תגובות של אני מזדהה ואני מזדהה.

את באמת חושבת שיצא מזה משהו?

אם כן אז את תמימה.

היו פה המוני שרשורים כאלה בזמן האחרון ולמען האמת אותי זה כבר מתחיל באמת להגעיל.

כי למרות שאתם לא מתכונים להתנשא, ככה אתם נשמעים.

כל שני וחמישי נפתח פה שרשור כזה ואני עדיין לא ראיתי את הכינויים ההם מגיבים שוב.

וככה יהיה גם איתך, תפתחי, תגיבי בשרשור ותלכי!

כמו שכולם עשו.

קל לבוא ולהגיד שהרמה של הפורום ירדה.

אבל אולי במקום לפתוח על זה שרשור (שבטח לא יועיל) תנסי להעלות את הרמה?

וכן, זה קצת פגע, בי לפחות.

בתור אחת שנמצאת פה כל הזמן.

ולא בתור אחת שקופצת לביקור פעם בחצי שנה.

ואני מדברת בשם הרבה אנשים שדיברתי איתם, והם מרגישים ככה...והם פה כל הזמן!

יש בפורום קבוצה מאוד סגורה, שאכן עצוב לומר אבל, משתלטת על הפורום, וממש לא מתקבלים אליה בקלות!!!

אני שונאת את המילים האלה... אבל יש פה תחושה של "מקובלים" ולא "מקובלים"...

זה שהם נפלטים החוצה..

והרבה מהם קוראים סמויים.

ואני פה הרבה זמן. אני חושבת שאפילו יותר ממך, זהבה.

כן, "דור הולך ודור בא", ואני לא באה להגיד שהפורום לא השתנה. הוא השתנה ועוד איך, ואולי 'אנחנו' [כן, אני גם מאוד מזדהה עם התחושות שלך, אבל לא טורחת לבטא אותן בקול, אלא מנסה לעשות מה שענבל אמרה - פשוט להשתתף, ו"לזרום" עם הדור העכשווי.] כבר לא מרגישים בו בנוח. אבל זה טבעי, כי הח'ברה השתנו. ולא בטוח שזה כ"כ שלילי כמו שזה נשמע.

יש לי עוד כמה דברים לאמר, אולי אח"כ.

צר לי לומר, אבל את מסתכלת על מערכת חברתית וירטואלית כעל מערכת חברתית אידיאלית.

בתור אחד שכשהוא היה בכיתה ז' הוא היה מבלה את רוב שעות היום שלו על מחשב (ובחופשים בערך 14 שעות ביום) אני חייב לציין שזו בין המערכות החברתיות הגרועות שקיימות, ואם יודעים להשתמש בה במידה היא לא תזיק.

אודה ואבוש, אני נמצא כאן הרבה, כי לפחות החבר'ה פה פחות או יותר תורניים. אבל לדוגמא להגדיר את עצמי כ"מכור", או אחרי שאני חוזר אחרי המון זמן להתחיל לכתוב שהתגעגעתי, זה כבר נראה לי לא בריא, וממש ממש מנותק מהמציאות.

אני חושב שכדאי להרבה אנשים להתחיל לעשות איזה "חשבון נפש" מסויים לשוטטות שלהם בפורומים פה (וגם באחרים), ולשים לב שהם לא מאבדים את הגבול בין מציאות לדמיון.

(ושוב, כבר פתחתי אשכול לגבי הקטע שאנשים פה מנהלים מערכות יחסים וירטואליות. זה לא בריא, זה רק מזיק! אתם רוצים להיות עם חבר\ה? בעיה שלכם וזה, אבל אל תעשו את זה דרך פורום ותחיו באשליות!)

נכתב על מנת להועיל ולא חס ושלום לפגוע!

קודם כל- תודה רבה שהגבת, היה לי חשוב לשמוע את הדעה שלך בעניין..

התייחסת פה לכל מיני נקודות בתגובה שלך, אני אנסה לענות על כולם.
דבר ראשון, אמרת שזה לא שרשור ראשון שנפתח פה. האמת? שלא ידעתי. דיברתי על זה עם עוד כמה בנות פה וחשבנו שיהיה טוב לדון בעניין בגלל שראינו שיש מספר לא מבוטל של אנשים שמרגישים ככה.

את אומרת שעזבנו.
זה נכון להגיד את זה בחלק מהמקרים. יש פה כאלה שהלכו לפנימיות, שירות לאומי, צבא- וכן, זה דרכו של עולם.
אבל יש פה עוד חבר'ה שלא השתנה להם כלום מהשנה לשנה שעברה, הם עדיין בבית, אבל הם כבר לא פה.
וזה דווקא הפוך ממה שאת מתארת. את מתארת את זה שאנחנו עזבנו, ולכן הפורום השתנה.
אני מרגישה [בדגש על האני. אני לא יודעת מה כל הפורום חושב, ולכן גם פתחנו את השרשור הזה] שזה הפוך. שהפורום השתנה ולכן אנחנו עזבנו.

זה לא משהו שקרה ביום בהיר אחד. זה תהליך ארוך, שאני יכולה אפילו להגיד למרות ההפתעה, שהתחיל בחופש. כן, אני לפחות הייתי פה, אבל היית הרבה יותר בשיחה אישית מאשר בפורום. ומתחילה השנה, יש לימודים, מבחנים, פעילויות. גם שנה שעברה הם היו. אבל אם אתה מרגיש חלק יש לך סדר עדיפות שונה, וכשאתה לא מרגיש, אז אתה פשוט לא נכנס.
ועובדה- אנחנו כן נכנסים. ואנחנו אפילו נמצאים פה די הרבה. נמצאים, אבל לא מגיבים. מרפרפים פה על השרשורים וכואבים את המצב הזה.

לא, לא התלוננתי על הרמה. בכלל לא. יכול להיות שהפורום עכשיו יותר על רמה [אין פה את הסטלן עם מודעות האבל שלו, כנראה שהרמה עלתה.. ] אבל האווירה.. (ושוב, לדעתי האישית בלבד)
(ולכן אני לא חושבת שזה יעזור אם החבר'ה הוותיקים יצטרפו שוב, ויגיבו. אנחנו לא נבוא ונשנה את האווירה כי זה לא המטרה שלנו להשתלט, זה שינוי שצריך לבוא מתוך הפורום עצמו. )

דבר אחרון-
אני לא חושבת שאני אפתח שרשור והמצב יפתר. בכלל לא.
גם ראיתי פה כל מיני אנשים שאמרו שאנחנו "מאשימים".
אז לא. אני לא מאשימה אף אחד, וגם לא כועסת על אנשים פה. פשוט עצוב לי המצב הזה עכשיו.
הפורום הזה יכול להיות מקום מדהים שיכול לתרום ולפתח אנשים ממש.
וכרגע, הוא לא נראה לי במצב כזה.
לכן פתחנו את השרשור ככה. בתור דיון. בכלל לא אמרתי שהמצב הוא כזה. זה הרגשה שלי ושל עוד כמה בנות שהחליטו לעשות איתה משהו.
יכול להיות שהמצב הוא לא כזה היום והבעיה היא בנו.
השאלה היא אם זה תהליך טבעי (של התבגרות ושינוי סגנונות) או שזה כמה חברה שקלקלו קצת את האווירה, כי אם זה לא תהליך טבעי, אז אולי כדאי שנעשה משהו..

[את יכולה גם באישי בכיף.. ]

א' המטרה הייתה לראות אם הבעיה היא רק באותם אנשים ספציפים או שזה בעיה של עוד כמה חבר'ה שלא יידעו פחדו או הרגישו ולא שיתפו עד עכשיו..

ב' אני חושבת שאותה קבוצה סגורה עם הבדיחות הפינימיות.. הם חבר'ה מספיק בוגרים בשביל לראות את זה ולא לנסות להצדיק ת'צמם אלא באמת לבוא בגישה פתוחה לקבל דעה של אחר.. להיפתח לאנשים אחרים...

ג' לא מדובר בכלל על רמה.. עניין של התנהגות אחד כלפי השני.. כבוד מינימלי שלא ניתן לאנשים שבהחלט מגיע להם..

ולפי דעתי הכבוד הזה וההרגשה המגעילה שמשדרים פה כמה חבר'ה ספציפית לא קשורה אם אני וותיקה או לא או אם אני מתחברת הרבה או לא..

רוצים לצחוק עם עצמכם.. פתחו לכם פורום סגור. עשו לכם "חדר" משלכם..

מי שרוצה להיות פה יהיה פה בין אם תרצו ובין אם לא.. 

(ומחילה אם פגעתי במישו.. אמת היא לפעמים דבר כואב.. ויותר מכל לאחר שמכחישים אותה )

בס"ד

(בדיוק שבוע שעבר חגגתי שהות של 3 שנים...נייס)

אני חושבת שזה נחמד להאשם אחד את השני...ממש נחמד- אבל רגע! סטופ! תחשבו שוב!

גם אני נקראת "ותיקה", גם אני מ"הדור ההוא", מ"זקני הפורום", כולם הכירו אותי, את השטויות שלי, את הדעות הפמניסטיות והרפורמיות שלי  צחקנו על זה ביחד, התווכחנו על זה, דנו בזה, הייתי פעילה בפורום, הייתי אפילו "מרכזית" לתקופה קצרצרה- ואני איתך, זהבה, מהדור שלך

וגם אני, כמוכם, מרגישה שמשהו עבר על הפורום, שפחות כיף לבוא לפתוח דיון, לדבר, לצחקק, להיות פתוח עם אנשים- כי "ויגדל הנער" כל ה"דור ההוא", הזקן, ה"טוב", הישן- נעלם לו- הלך לישיבות, לאולפנות (פנימיות), צבא, שירות לאומי, התחתן- התבגרו כולם, הם קופצים מדי פעם להגיד שלום, להזכר בימים ההם, עם האנשים הטובים האלה, שפיתחנו איתם קשרים כל כך טובים, שהיו בשבלינו "אחים בלב ובנפש" (וגם למקלדת )-גדלו, התבגרו- והמשכו להם הלאה, אז רואים אותם מדי פעם פה, מדי פעם עוד אומרים שלום בפייס, אבל לפורום הגיעו קבוצות חדשות של חברה- לא פחות טובים, לא פחות באישיות, לא פחות בכלום- הם גם "אנשים טובים באמצע הדרך"- רק שאנחנו, הוותקים הסנובים, לא מכירים- ולמה? זאת אשמתנו, ואני מודה, בלב כבד- שאני, לא כמו פעם, נכנסת לשיחה אישית ומתכתבת עם אותם "חברה חדשים וצעירים", אין לי כח להכיר אנשים חדשים, הם "קטנים ממני", "לא מכירים אותי", "הם אחרים"- כי אני מתגעגעת לחברה הישנים שאני מכירה.-למרות שגם אותם חברה- היו גדולים ממני, לא בקצת, או קטנים ממני בהרבה, בעלי דעות שונות ומנגדות לשלי- אז מה קרה פתאום? אנחנו הסנובים! "אני פה כבר 3 שנים, רוצים להכיר אותי? הרוצה אל הרב יבוא אליו" וגם שהם כן באים כדי להכיר אותנו, אנחנו לא נותנים להם- כי אנחנו מרגישים "מאוימים"- הם תופסים לנו את התפיקידים שלנו.

ורגע- חשבתם שאני אאשים רק את עצמי? הגיע תורכם- "חלב על השפתיים" - חדשים יקרים- גם אתם לא "צפיחת בדבש"- גם אתם לא רצים להכיר אותנו, גם אתם לא רוצים להכיר בדעות שלנו, בשונות שלנו, בשגעונות שלנו, הקמתם לכם חמולה, ונוצרו 2 מכנות, כמו בכיתה א'.

אז זה נורא נחמד להאשים אחד את השני- ובאמת לכל אחד יש האשמה שלו, אבל מה זה נותן? כלום.

כרגע המצב הוא כזה- לוותיקים לא נחמד לבוא לבקר בפורום, או לשהות בו, כי אנחנו מרגישים לא קשורים "תקועים", וגם לחדשים לא נחמד לא להיות קשור לקבוצת הוותיקים שחשים את עצמם קצת

מה עושים עכשיו- זאת השאלה שצריך לשאול, מה עושים עם הבעיה?

זה שמצאנו את הבעיה זה יפה מאוד (מצאית מקור הבעיה היא חצי פתרון...|רואים שאני במגמת פסיכולוגיה, הא?!|) אבל מה עושים עם הבעיה, משאירים אותה ככה? או מטפלים בה ומעלימים אותה?

אם הם היו חשים מעצמם הם לא הוי סופרים לא אותי ולא את שאר ה"חדשים" (בעיקרון אני לא כזו חדשה אבל אני מוכנה להקרא כך.. אם יש בכך צורך )

דווקא להפך תמיד אלו שקיבלו יפה ת'חדשים היו הוותיקים..

אבל לאחר שכבר קיבלו אותם.. אמרו להם גם יפה שלום.. חבל..

פיתרון- משני הצדדים..

מצד הוותיקים- לנסות להכנס להשתלב וכ'..

מצד החדשים- לא לשכוח אותם.. וכמו כן להיות יותר קשוב לרגש ותחושות של אחרים להפנים! ולבצע!

(אני בערך שנתיים וקצת בערוץ, משהו כזה.)

ואני אני גם מרגישה ככה. הפורום לא אותו הפורום- ובמיוחד במפגש ראיתי את זה, את הקבוצות של האנשים.

ענבל- אף אחד לא בא במטרה לפגוע- בסופו של דבר, כולנו אנשים בוגרים, שבאים מתוך מטרה לשפר.

כל מי שמעלי כתבה מעולה, הרבה יותר ממה שאני מסוגלת, כך שאני יכולה רק להגיד שאני מסכימה עם כל מילה. 

וכולם צודקים..

אני יכולה להגיד לכם שזה מבאס שאנשים חדשים נכנסים והורסים לנו תגיבוש..

אבל מתי שאני הייתי חדשה לא היה כזה נחמד לקבל את היחס "האוהד והחביב" שלכם...

ואחרי שהתוותקתי פה אז הבנתי גם למה לא מתייחסים יפה לחדשים

ואני גם לא משו בקטע הזה..

וותיקים-

באמת שאני מבינה את הצביטה בלב שלכם כי גם לי יש אותה..

אבל מצד שני- מה אנחנו מצפים?! אנחנו מתחברים רק בסופ"ש/ פעם בשבועיים/ חודש

ומצפים שהפורום יעמוד דום לכבודינו...

זה לא ככה!!

אם אנחנו רוצים לשמור על הפורום כמו שהוא היה אז אנחנו צכים לעשות את זה..

כי איך החדשים יבינו איך הפורום הזה אמור להראות אם לא תיהיה פה כמות משמעותית שתיתן דוגמה?!

וכל הזמן אנשים מפעם באים להגיד-שלום-וכמה-זמן-לא-היינו-פה-ו-וואוו-כמה-חדשים..

וזה באמת מאוד כיף ואני לא אומרת שלא לעשות את זה

אבל אולי עדיף בכל זאת לנסות קצת להשתלב...

מאשר לפתוח שירשור של חודש-לא-הייתי-פה-וממש-השתנה-פה-הפורום-לא-אותו-פורום

והחדשים-

במקום לשנות תפורום תנסו לקלוט את הראש של הפורום ולהשתלב בתוכו..

כי אנשים פה השקיעו מלא כדי שהפורום יהיה מה שהוא..

אז אני לא אומרת לא לעשות שינויים פה ושם..

אבל תשתדלו לשמור על מה שקיבלתם..

כי באמת נוג"ה זה מקום מדהים ובאמת כואב לאנשים לראות איך

הוא הולך למקומות שקצת פחות לרמה שלו...

קיצווור.. מקווה שהובנתי..

גמאני מבחינת זמן אולי איחשב וותיקה פה, אבל אני עדיין נכנסת לפה כל הזמן...

ואני רואה את המצב שנוצר, שיש קבוצה מאוד סגורה פה, שאולי גם וותיקים שבאים לפה לא מרגישים בנוח,

אבל גם אנשים חדשים באים ולא מצליחים להתאקלם!!!!

הרהור עמוק, אני אתך .

היום בתור הוותיקה - קוראת סמויה .

ולכן , אין לי כ"כ זכות דיבור , כי אני באמת הרבה פחות כאן ,

אבל אני עדיין משקיפה מרחוק . 

אני לא יודעת אם בהשפעה של השינוי בפורום , או פשוט התבגרות אישית . 

אנשים באו ואמרו לי בפרצוף "החדשים האלה" 

כן, כשהגעתי לכאן בדיוק היה "גל עליה" של חדשים

ואנשים אשכרה באו ואמרו לי בפרצוף "החדשים האלה לא סובלים אותם"

קצת בהתנשאות אבל אני מעידה על עצמי לא הייתי קרציה או משהו

שמעתי על הערוץ מלא מ...כמה ותיקים מסויימים

אז דיי יצרתם את ההרגשה הזאתי כאן, זה לא אשמתנו

בעצם ברגע שאומרים לאדם שהוא לא רצוי, או שיוצרים אווירה של ריחוק

מתחברים אחד לשני וזהו (חדש לחדש ולפעמים חדש לישן),

אז הנה לך נוצרת לך קבוצה ובדיחות פנימיות

(אגב יש גם בדיחות פנימיות בין ותיקים שותיקים אחרים לא מבינים כן?)

אז סליחה, אני אמורה לתקוע את עצמי בפורום הזה בכוח?

אל תפילו הכל עלינו אולי גם אנחנו קצת טעינו, אבל גם אתם צריכים לתקן.

אריאל, נכון את צודקת

אבל תבינו גם אותנו בגלל שאני חדשה זה לא אומר שאני אפתח שיחות אישיות עם כל העולם

וכמה זמן אני פה? חצי שנה? רוב האנשים שאני מדברת איתם או מהמציאות או שהם חדשים

ומעט מאוד ותיקים

אני לא יודעת....זה לא נעים לפנות, כאילו את לא מכירה אותי בכלל

מה אני עכשיו אכתוב לך?

היה  אולי יכול להיות נחמד להכיר את החבר'ה הטובים והמהוללים שלכם אבל מצטערת זה לא תמיד אפשרי...

מבחינתי בלבד, אני לא אחת שאתחיל שיחה עם כל אחד שאראה

לילה טוב!!!!

חזרת אחרי הרבה זמן שלא היית, אז הגיוני שיתפתחו כמה בדיחות פנימיות בינתיים, לא?

אני באמת חושבת שזאת הרגשה שלך שאת בעצמך יכולה לשנות!

מה, מישהו אמר לך פה "מה את מתערבת? זה עניין שלנו!" ?

לא נראלי...

תמיד משתנים דברים, טבע הדברים ככה.

כשהיית פה היית חלק מהשינויים אז לא שמת לב, עכשיו את נוחתת בבת אחת אז מין הסתם שתשימי לב אליהם הרבה יותר.

ב"הצלחה בהסתגלות! זה לגמרי בידיים שלך!

גם אני הרגשתי שיש איזה קבוצה- לא כ"כ גדולה. אני לא יודע אם אני חלק ממנה או לא אבל זה לא ממש משנה.

(מן הסתם לא כי אני בקושי בנוג"ה. או בגלל שהרגשתי משו שונה, או הפוך)

הם הכי מתוקים וצדיקים שיש בעולם.

תמשיכו להיות מה שאתם.

אשריכם ישראל!!!

זה גם נכון

עכשיו תגובתך לעניין?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t414051#4935348

תקראו שם, תגיבו פה

הרוב המוחלט של מה שכתוב שם מתאים גם לפה (יותר באיזור הלא מודגש)

מנהלים-אם אתם רוצים לערוך, להפוך את זה לשרשור חדש או כל דבר אחר- חופשי

כתוב בשירשור הזה שהפורום מגיל 20 ומעלה.

אתה באמת חושב שהרוב כאן מעל גיל 20??!!

כי לי ממש לא נראה!!!

אני מכירה כאן אישית בנות שקטנות מהגיל הזה בהרבה,והם מגיבות לעניין ממש!

אתה חושב שהגיל קובע?!

ליודעת....לא מסכימה עם זה!!

מה מסובך?

אני אישית מגיבה רק במה שאני מבינה, ואני מרגישה שאנשים פה מסתכלים בתור "מי זו??" ולאמתיחסים.

לדוגמא- פתחתי שירשור, לא ענו כמעט, כמה ימים אחרי פתחו את אותו שירשור במילים אחרות, ווואו, כמה תגובות היו!!!

קחו לתשומת ליבכם...

אני נכנסתי לפני כמה זמן.

ובאמת,יש תאווירה של "מה את קשורה???!!" ולא מתייחסים ברצינות לתגובות שלי...

ואני רואה שלפעמים,אפילו לא משנה על מה השירשור,ברגע שזה מישהו ותיק או חדש שהוא "מקובל" אז ישר מפציצים בתגובות!

גם עכשיו -כשהלכתי ברחוב- שרתי, אבל בשקט שאם בן יעבור...

אני מבחינתי הייתי שרה ממש בקול [כמו שאני שרה עכשיו... ]

אבל נאלצתי לשיר בשקט שאם בן יעבור...ובאמת עבר...אז כשעברתי לידו נאלצתי לשתוק לגמרה...

גאה בך!!.

לא האמנתי שירד שלג בירושלים

ועוד איפו שאני גרה (זה מקום די נמוך)

וירד שיא-ה התרגשות....

איזה נוף מדהים!!!!!

כל הגולן מושלג מול הבית שלי...

ירד אצלנו ברד פעם ראשונה בנתיבות...

אבא שלי בא אלי לחדר הכל לבן! תוך חלקיק שנייה אני מקפצת מן המיטה, וזה מדההיייםם כל הוואדי לבן והעצים עזבו התמונות לא משקפות זה באמת מדהים... אתם מפסידים

מהחלון בחדרי

וגם זה....

וזה מהמרפסת....

תכף אשקול לעלות עוד כי עכשיו יורד שוב הכל נהיה ערפל ואז התחיל לרדת שוובב אעעהה זה מאללףף

עריכה:

סרטון מהשלג היורד 

בסיעתא דשמיא

"מה רבו מעשיך ה'.."

הנה קישור לתמונות וסרטון מהיישוב שלי:

/Forum/Forum.aspx/t414289#4937380

מהגולן!!

איזה מהמם פה!!

לא באמת.

ועכשיו יש בכלל שמש, אז הכל נמס

ביום שישי הייתי בירושלים וכל הבוקר שיחקנו בשלג כל הישיבה....

ועכשיו אני בבית ויש בערך אותו שלג כמו אז...

מי פה גרה בקרית ארבע? אחותי גרה שם 

אאאאאאאוווףףףף וזה כזה מבאס כי היה סיכוי אצלנו לשלג ולא ייייייירררררדדדדדד 

ירד אצלנו לפני כמה שנים כשהייתי ביסודי ומי זוכר את זה בכלל וזה נראה פשוט ככיף אני מקננאאאההה!!!!

אבל אין בגודל שלי :S

קבענו להתחפש כל הנוער (בנות), אבל בנתיים אין לנו רעיון למה.

למישו יש? אבל משו מגניב..

תתחפש למלכת אסתר! זה יותר לא מקורי! מחקרים גילו שהאחוז הרב ביותר באוכלוסייה התחפש לאסתר המלכה!

אז אם אתה מחפש משהו נדוש- לך על זה!

כל השנה אני בתחפושת. יום אחד בשנה כדאי להסיר מסכות.

או שאולי עדיף לי דווקא כן להתחפש, יש לי ריאיון בפורים. 

(ותודה לצה''ל)

בס"ד

לדברים מקוריים באמת () -מיהודי הנודד לפנקיסטית (תקשיבו, יש ילדים שעד היום- 5 שנים אחרי- מפחידים לעבור לידי ברחוב בכל זאת, לא רואים כל יום בחורה עם שיער צבוע לכחול, כולה שחורה, כולה מלאה בעגילים ועל החולצה שלה יש ציור של גולגולת היה אחד המצחיקים), ליעל וסיסרא (ערפתי לו ת'ראש, הסתובבתי כל החג עם חרב שבקצה שלה היה תקוע הראש שלו), למדריכה מצ'וגעת, ל"נגמרו לי המים בכינרת\במקלחת", ל"רדבול" (אני וחברה-היא הייתה בול ואני הייתי רד-אדום), לכיפה אדומה (יותר מקורי ממה שזה נשמע...כיפה אמיתית אדומה על הראש ) כמובן שבגן התחפשתי למלכת אסתר אני ואח שלי התחפשנו ביחד- גם ככה לשנינו היה שיער בלונדיני ארוך גולש, גם ככה שנינו ניראנו כמו בנות, וגם ככה באותו יום עשו לו חלקה אוי גיל 5...גיל כזה חמוד...

והשנה יש לי רעיון תותחי לתחפושת מקורית- אבל אין לי כח להתחפש והעיגלים שמצאתי בשביל התחפושת נשארו בחנות כי אמרתי שבטח עד לפורים אני אמצא תחפושת יותר טובה...

אז אם יהיה לי כח בכל זאת להתחפש ולהמציא את התחפושות הזאת תוך 2 דקות וחצי אז אולי

היה איזה שנה שהתחפשתי לשימעלה - הבובה הזאת שכשלוחצים אומרת שמע ישראל או מודה אני...

בסוף הוא כנראה הבין את החייל בטלפון לא נכון.

מחר יש לי ראיון. 

יש לי פורים פנוי. 

הייתי שמחה להתחפש לעצמי באמת! אבל אבל...

אני אולי אתחפש לפיל אפריקני... ואני אשקול במיוחד בשביל תמר להתחפש לעציץ, כדי לרצות את הוד מעלתה...! 

[מין הסתם] 

אבל מה לעשות שאני הייתי בטיול שנתי? 

מצאו להם זמן...

מזל שהם שולחים גם מסרונים.

אפעם לא התחפשתי לדברים מקוריים

וגם השנה לא.. כמובן..

בעיקרון אני ו3 חברות שלי תכננו להתחפש לחיפושיות.. אבל לא הספקנו לקנות כנפיים ;;

אז שינינו ת'תחפושת לסינדרלה, אנסטסיה ודריזלה (האחיות החורגות) והאמא החורגת/הנסיך...

אבל גם לזה לא ממש התארגנו, אז אינלנו בגדים...

אז נראלי, כמו תמיד, אני אתחפש לאברכית.. כמה מפתיע...

כי אם לא, לא התחפשתי כבר מהבר מצווה בערך...

או למנעול. 

מנעלת פורום

למרות שזה גם סוג של אנטישמי

ו'ילדודס' לאחים הקטנים. 

ואיך מתחפשים לזה?

אושר, לי אין אחים קטנים אבל אולי שיראל רוצה

ביקשתי רעיון לתחפושת לכל הנוער, אגב.

כי אין לי זמן להכין...ואין לי רעיונות....

פשוט זה היה שיר לפני מערכה בהכתרה.וזה נשאר יותר מידי זמן וכל השבט חופר...

מאוחר עכשיו!! למיטה

לכי לצמ"ע

אם זה תחום שאוכל לעזור בו, אבל אינלי רעיונות! [עריכת סרטים אני דיי יודעת אבל לא מקצועי מדי ]

בהצלחה וכל הכבוד...

חח, לא היית אמורה להסגיר את הצוות..

ממ, אם צריך משהו, וכאלה- אז אני מתנדבת, אבל אין לי שום רעיונות או ראש יצירתי במיוחד..

לא סגורה על זה שיהיה לי זמן.. אבל ישמצב..

(כאילו, שיא הבאלי.. אבל בנתיים ישלי כלמיני דברים שנקבעים ברגע האחרון.. אז בנתיים ישלי זמן, אבל זה נתון לשינויים..)

כאילו מתנדבת!

סתאם, בכייף.. אבל ידע כללי- אני לא נמצאת פה יותר מידי, בטח שלא במהלך השבוע אז מומלץ לפנות לאחרים ברשימה...

שבוע טוב!!!!!

בס"ד

רק שלעומת מיש' מאיפשו' כנראה שאני אהיה יותר זמן פה... (כנראה שרק יום ראשון לא) 

למרות שיש לי זמן|חולה בבית|...

חוצמזה, לא נראה לי שיש  יותר מידי דברים שאני יכולה לעזור...

.

צדיקה...

י'כשרונית!

זה רק אני או שבאמת מודגש הרבה השורש של תפארה?

צדיקונת שלי..

תודה רבה, שתזכו להרבה ברכה!

כנרית - מודגש פעמים, תחליטי לבד אם זה הרבה

זה מגניב לעשות ד"ת על הפסוק שבזכותו קבלתי את שמי!

שכויי'ח!

קבלתי את שמי.

אבל זה מודגש בשביל הפואנטה של 'מה הטעם של הכבוד', ולא בגלל שזאת אני.

בס"ד

אצלנו במחזור יש כיתה רגילה וכיתה של עוליפ מאתיופיה.... אז היינו צריכים למנות רב פורים וקס פורים...

בסעודה שלישית היה את הדרשה שלהם... אז הרב עשה משהו מצחיק על פורים ואילו הקס עשה משהו על הפרשה. והוא (או יותר נכון הרב שכתב בשבילם את הדרשה) לקח את הפסק הזה והם פשוט חקחו ממנו דוגמאות ללבוש בישיבה... בקיצור: היה מצחיק

לגבי הד"ת:

למה הדגשת את כל מה שבשור של תפארת? זה בא לרמז משהו? <צ>

והוא באמת יפה  

אבל... רק לי זה נראה שבכוונה הם השמיטו את הקטע שהם דתיים? שמגרון זה "בשטחים"? אפילו האיש לא מצוייר עם כיפה..

חוץ מהקטע שגילו שלאכול כשר זה גם יותר בריא- אוכל לא כשר מטמא את הנפש!

שאלה טובה למה...

הרמב"ן שילב את שתי הגישות גם יחד וסבר כי גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה נפשית ישנה השפעה שלילית על האדם האוכל בשר חיות שנאסרו בתורה (רמב"ן ויקרא י"א י"ג). היו שטענו טענות הקשורות לאיכות הסביבה ואקולוגיה, ויצחק דב פריז חישב כי לייצור ק"ג "סטייק נמר" נדרשים כשבעה ק"ג בשר בקר, שלייצורו נדרשים כארבעים ותשעה ק"ג דגנים"‏^[7]. טענה אחרת היא שאיסור אכילת חיות בר וצמצום לאכילת חיות מבויתות שמגודלות על ידי האדם גורמת לכך שמינים וזנים שונים לא יכחדו מן העולם.

איסורי אכילת בעלי חיים מסוימים קיימים גם בדתות אחרות, כגון מצוות החלאל המוסלמי. מקורם של מנהגים אלו בקרב עמי ערב קודם לאסלאם. סברה נפוצה היא שגידול חזירים היה נפוץ בקרב יושבי הקבע (שכן אי אפשר לנדוד עם חזירים), ומתוך איבה לאוכלוסיות אלו נקבעה מסורת בקרב עמים נודדים (ובכללם בני ישמעל ובני ישראל) שלא לאכול חזירים.

אפשר קישור לאתר שממנו לקחת את הסיבות ?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA

שה' ברא את העולם ירדו ניצוצות של קדושה בדרגות שונות לכל תחום בעולם, התפקיד שלנו זה לתקן אותם וזה ע"י שימוש באותו דבר לקדושה, למשל שאוכלים פרי ובכוח אכילה זו עושים מצוה אז מבררים את הניצוץ שהיהבאותו פרי.

יש משל בחסידות על האימרה כל הגבוה ביותר נופל למטה יותר - כמו אבן שבראש החומה שנופלת הכי רחוק כשהחומה נופלת. 

כך גם ברוחניות הניצוצות הכי גבוהים מהעולמות העליונים ירדו לדברים הכי טמאים ושפלים בעולם שלנו (למשל פרעה בעולמות העליונים מסמל דרגה מאוד גבוהה)

ובבעלי חיים טמאים זה ניצוצות גבוהים וקדושים שאנחנו לא יכולים לתקן אותם, ולכן הבירור שאנחנו יכולים לעשות איתם זה לא לחרוש בכלאים וכו'

ולכן הם מוגדרים כ'אסורים' מלשון אסיר - שניצוצות הקדושה הם אסורים[קשורים] בידי הטומאה.

ואגב זו גם הסיבה שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד, כי בעל תשובה מחוסר ידע אכל את הדברים הלא טהורים ואחרי זה עשה תשובה ובכוח זה עשה מצוות אז הוא תיקן את הניצוצות שבאותם דברים אסורים.

אני מאמין שחברים מקשיבים יוכלו לתת תשובה יותר רחבה וגם היא תהיה יחסית מצומצמת

השרשור נפתח קצת לפני יום השנה, כל הכתוב בו-אמת! מהיכרות אישית.

"מסר מיואב":

/Forum/Forum.aspx/t413081#4925648

מצד שני אולי זה תירוץ.

בשניה שקראתי את זה אמרתי לעצמי "נכון, אני בקושי מסוגל להתעסק בנושא. הספיק לי שיתוף של אחד החברים בפייס שגם אותו העברתי מהר" אבל אז- "רגע, מה זה התירוץ הזה?"

לא יודע...

ואני בטוחה שאם לא היה זה לא מחוסר תשומת לב של החבר'ה...

אני תכננתי לפתוח שרשור על זה אבל פשוט לא יכולתי

בס"ד

לא אמרתי-"למה לא פתחתם?!"

שאלתי למה זה קרה...

ואני17 -אולי זה תירוץ, אולי קצת עלוב ואבל אני בהחלט מבינה אותו... וזה לגטימי...

אבל אני שואלת למה ההרגשה שלי היא של מן פיספוס כזה... כאילו...שנה עברה...ומה?! כלום?! אנחנו עדיין באותו מצב?! איך זה קרה?! למה לא השתנה שום דבר?!

ב"ה היה מדהים והמבנה גם מקסים ביותר! כל הכבוד להם!

ובאמת קשה להאמין איך זה עבר כ"כ מהר...

אולי שנה הבאה אני אהיה מסוגלת לדבר על זה, לחשוב על זה, לכתוב על זה.

אבל אני רק נזכרת בשבת המדהימה שהייתה לנו באולפנה, ועל השניה שהודיעו לי על זה [כמה דק' לפני כל האולפנה, כי חברה שלי דיברה עם חיילים..] ועל השיר ששרו באותו רגע בסעוד"ש- כל האולפנה- בשיא העוצמות- "ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה, ולקורבן אקריב לו את נפשי היחידה", והדמעות שוב עולות. השנאה כלפי הנבלות האלה נכנסת שוב.

וכבר כ"כ השתדלתי לשמוח למרות הכל.. שאני מעדיפה לחשוב על זה לבד, עם עצמי, לבכות בשקט במיטה, ולא לפתוח על זה דיונים ושרשורים ודיבורים..

זה מוזר שאני היחידה ששמה לב לזה....

לפני 4 ימים, בה' באדר מלאו 16 שנה לפיגוע בקו 18 ליד התחנה המרכזית.

לא ראיתי אף ששרשור אחד על הנושא.

אתם יודעים גם שבעוד 3 ימים, ביב' לחודש, ימלאו 8 שנים לפיגוע בקו 18 אשר קרה ברחוב יפו.

אי יודעת שזה די היה מזמן, אבל לפני מספר חודשים, בכסלו, מלאו 75 שנה לרצח היהודים ליד קרית ענבים.

אני לא זוכרת שראיתי איזה שהוא שירשור על זה.

גם לפני קצת יותר מחודש, בו' בשבט, מלאו 8 שנים לפיגוע בקו 19 ברחביה, למיטב זכרוני לא היה שום שירשור, אולי זאת דווקא אני שלא שמתי לב, באותה תקופה לא הייתי כל- כך נוכחת בערוץ.

........

(נ.ב. כל הפיגועים שהזכרתי קרו רק באזור י-ם, וגם הם ממש לא היחידים שהיו באזור הזה.)

ד"א- בזמן כתיבת התגובה הזאת, אחי ממש איבד סבלנות, הבטחתי לו שאני אתן לו את המחשב אחרי שאסיים לכתוב את התגובה, זה לקח לי המון זמן לסיים אותה, מרוב כאב....

זה הכי טבעי שיש שיותר יכאב לנו, ויותר נזכור, פיגוע שהיה לפני שנה...

ופיגוע כזה מזעזע, שבו רוצחים תינוקת בת חודשיים, הגיוני ששנה אחרי כולנו עוד נהיה בתוך ההלם והכאב...

בס"ד

סלחי לי את מכבודך- אבל את כאילו מזלזלת בזה?!

לא אמרתי שצריך לשכוח את הפיגועים הללו- שכן- צריך לזכור אותם- שהם לא פחות חשובים וכואבים-

אבל מה שאת אומרת זה בעצם- "אז מה שלא הזכירו את הפיגוע הזה, היו עוד אלפי פיגועים שלא הזכירו!"

בבקשה תגידי לי שלא הבנתי אותך נכון, בבקשה! 

סורי על הטימטום אבל,מרוב שזה עדיין כ"כ חי וכואב, לא הרגשתי שעבר שנה!

באמת!

חשבתי שעברה אולי חצי שנה! זהו!

ברוך דיין האמת!

/News/News.aspx/234334

התורה לא מעודדת אף פעם להשתכר חוץ מב-פורים!!!!!

ולפי מה שנראלי ו-[קטונתי]-: שזה באמת צריך לבוא בקדושה... ולדבר דברי תורה...

>>>  >>>>  >>>>  >>>> 

>>>>  >>>>  >>>>

>>>>  >>>>

>>>>      וזה לא מה ש-ממש קורה כמו שאמרת...

עדיף שמההתחלה התורה לא תיתן אפשרויות כאלה כי תמיד יש חטאים שיוצאים מזה כי יש תמיד את אלה שמפרשים את זה לא נכון.

יין מטבעו משמח..אבל צריך גם לדעת לשים גבולות! התורה מעודדת שמחה..ולא שכרות..

צריך לשים לזה דגש..יש אנשים בלי גבולות..

אני חושב שאת צריכה לשאול ולברר את הסוגיה לעומק,לדוגמא :

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=11117

בעז"ה

שבת שלום !! בשורות טובות!!

לרפואת הרה"ג יוסף שלום בן חיה מושא

ולרפואת: הרה"ג יעקב חי בן מרגלית

בתוך שאר חולי עמו בית ישראל אמן!!!!!!!!!!!!!!!