פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1274)

אם אתה תתן אמון בו הוא יתן בך חזרה. ככה זה עובד.

כדי לקדם את האינטרסים שלהם.

כל עוד יש ביניהם אינטרסים משוטפים, הם חברים. אבל מידי פעם האינטרסים כבים ואז נשאר רק כוח ההרגל והרגשת המחויבות.
(והזכרונות הכובלים.)

אדם שאתה משתף אותו בכל מיני דברים שעוברים עליך..

אינטרס.

אני מציעה לך קודם כל לפתוח מילון וקצת לחשוב על זה. (ברצינות גמורה.)

אדם יכול להיות חבר  בכדי לקבל תמיכה נניח.

הוא גם יכול להיות חבר בכדי לתת מעצמו לאחרים. זה אינטרס חיובי,אבל אינטרס.

זה כל כך לא נכון!

יש לי המון חברות מתוקות אחת אחת שאני באמת אוהבת אותן וכשאני עוזרת להן אני עוזרת להן נטו כי אני אוהבת אותן בלי לחשוב בכלל על מה שאני מקבלת מזה!

אם אתם לא מצליחים אז וואו אתם בבעיה, אם אתם לא מאמיניפם שיכולה להיות חברות, שיכול להביות קשר בלי אינטרסים אז אני מרחמת עליכם....

בס"ד לק"י.

את יודעת,

גם אני עד לפני כמה זמן חשבתי שחברות היא עניין אינטרסנטי.

ויודעת מה,

הייתי אפילו יותר גרועה.

חשבתי שבני אדם הם כל כך רדודים וחסרי טעם מסיבות עילאיות, או אפילו מסיבות שכלתניות.
אבל לאחר מכן,

לאחר הרבה מחשבות,

הבנתי שהחברות הזאת, הקשר הזה, יכול להיות כלל לא אינטרסנטי.

תיראי,

אנשים יכולים להיות אינטרסנטים. כי אנחנו גוף.

אנשים יכולים לתת ללא גבול, בלי תמורה. כי אנחנו נשמה.

זה בדיוק השילוב,

של גוף ונשמה.

חברות אמת - 

היא המתנה הכי נפלאה שאפשר לקבל.

אל תפספסי אותה.

או לפחות - 

אל תגרמי לעצמך לפספס אותה.

לא סותר לדעתי.

אינטרס שלך-צורך שלך באהבה ולתת אהבה לזולת.

(צורך בחברה. בשיתוף.)

אפשר לפרש את זה גם ככה.

ברור אבל שיש משהו במה שרשמתם ולפעמים אינטרס בקשר בין אנשים-חברות לא בדיוק במובן המקובל. 

זה בידיוק מה שרציתי לכתוב עליו,והמילים לא יצאו לי.

אנחנו כ"כ אנוכים.

חברות היא בכדי לקבל איזה משהו,או איזה רצון מסוים לתת. אינטרס אחד גדול. ובשל כך עדיף כבר לא ליצור קשרים.

אבל בכל זאת,אי יצירת קשרים גם כובלת.זוהי הרגשה נוראית.

אז למה אתם באמת יוצרים קשר?

ועוד שאלה - למה הגישה שטוענת שחברות היא אינטרס,לא צודקת. ()

ואני אומר בזהירות, שבגלל זה גם כשאת יוצרת קשרים - הם אינטרסנטיים מאוד (ולכן הם גם לא מעמיקים).

למרבה ההפתעה, אני מסכימה איתך שאנחנו יצורים אגואיסטים.

שגם הנתינה והאידיאלים הכי גדולים שלנו, הם אינטרסנטיים.

כל אחד רוצה שיהיה לו הכי טוב, וסיפוק עושה לנו את זה.

אבל כשנכנסת אהבה למשוואה, אהבה אמיתית וחיבור עמוק -

מתחילים לצאת מד' אמות של עצמי, ולרצות בטובתו של האחר.

זה קיים.

תפתחי לזה.

[אם את רוצה לקרוא משהו יפה ועמוק על החברה בנושא הזה, אז "לאמונת עתנו" ז']

בעזהי"ת

אבל אי אפשר להשוות אינטרס של 'את תביאי לי כסף ואני אלמד אותך מתמטיקה',

לאינטרס של 'טוב לי כשטוב לך, לכן אני רוצה שיהיה לך טוב.'

וזה משו שלמדתי מחניכה שלי מהשנה. מואהה כפרעליה.

לפעמים אנחנו מתחברים אל אנשים מתוך אינטרס.

אבל כעבור זמן אנחנו נקשרים אליהם והאינטרס לא מעלה ולא מוריד.

נאמר כבר בהקשר אחר:

"מתוך שלא לשמה - בא לשמה"

(קלעתי לדעתך?)

אבל יותר פעמים אנחנו מתחברים לאנשים כי הם פשוט מוצאים חן בעינינו, גם בלי לספק לנו דבר מה.

או להיפך - שאנחנו מוצאים חן בעיניהם.

כך הרב אומר: "ישנן נשמות הזוכרות אחת את השנייה עוד מירחי קדם, טרם שירדו לעולמנו, טרם שירדו לגוף..." 

אני רוצה לעיין. 

יש קטע מהרמב"ם, שהוא מסביר ממש יפה.

אם מישהו יואיל בטובו להעלות קישור לחוברת קטעים, 

אני אוכל להראות אותו.

בינתיים אני אגיד את דעתי.

חברות זה  קשר של נתינה וקבלה.

אני מצדי נותנת לחברה שלי, לא כי אני חייבת לה,

ולא כדי לקבל חזרה. אלא כי אני רוצה לתת לה.

ומצד שני, אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליה.

אמון נותנים, ומקבלים, זה דו"צ..

וחברות לא חייבת להיות אינטרסנטית. ממש לא.

אפילו לא חייב להיות בסיס משותף.

החברה הכי טובה שלי, היא הבנאדם שהכי הפוך ממני בעולם.

אני בטוחה שמלא שואלים את עצמם מה הקשר בינינו.

אבל פשוט זה עניין של נשמה, כמו שהזכירו. 

אני מקווה שתמצאי/ו (כל מי שצריך) את החברים האמיתיים שלכם.

"עשה לך רב וקנה לך חבר"

ב"הצלחה!

חבר אמיתי הוא זה שרואה את הדמעה הראשונה,

מבין את השנייה,

ומונע את השלישית...

או משהו כזה

אבל מה שאני יכולה לומר זה שני דברים: חברות מאינטרסים זו לא חברות אמת. וזו עובדה נטו.

ואם אתם מרגישים שהחברות שלכם היא מאינטרסים.. תתנו. תתנו כמה שיותר, ואז- תאהבו. וכשאוהבים שוכחים מכל אינטרס אפשרי..

שאני יוכל לספר לו דברים והוא יבין אותי ולא יצחק עלי (לא שקרה אבל..)

ואמון כמו שאמרתם

למה את נמצאת בחברתן של חברות שלך?

את נותנת משהו למישהו? למה? כי את אוהבת אותו ויש לך אינטרס שיהיה לו טוב.

אתם בטח חושבים פתאום שלא השתמשתי נכון במילה אינטרס.

אז זהו, שכן  תחזרו למילון..

את יודעת למה התכונו כשאמרנו אינטרס.

ברור שאינטרס שיהיה לו טוב זה אינטרס אבל זה אינטרס למען האחר ולא אינטרס עצמי.

וכשאמרתי אינטרס התכוונתי לפירוש הטהור שלו. 

אתם רוצים לעוות את המושג אינטרס אל תסתמכו על העיוות כדי לסתור את הדעה שלי.

עכשיו. כשאת יודעת מה ההגדרה לאינטרס, תחזרי לתגובה הראשונה שלי בשרשור ותביני למה התכוונתי. ז"א, כל מי שחשב שאינטרס זה דבר מגונה.

חזרי למילון. 

ועכשיו ברצינות:

"אינטרס" זו מילה שחוץ מהמשמעות שלה, יש לה גם קונוטציה שלילית. כשאומרים אינטרס הרבה פעמים מתכוונים להשגת המטרה אנוכית כשכל האמצעים כשרים, וזה לא שייך כאן כל-כך.

זה בדיוק כמו לנסח הגדרה למילון, משתמשים במשמעויות טהורות.

וכשאני רציתי לכתוב את ההגדרה הזאת, המילה אינטרס זאת המילה הנכונה ביותר. 

המילה אינטרס זאת פשוט המילה. 

יש לכם קונוטציות שליליות תנסו להתנער מהם כדי להבין או שפשוט לא תבינו.

בס"ד לק"י

תגדירי את הדברים איך שאת רוצה.

גם ההגדרה במילון לא בטוח הכי מדויקת, כך זה כשמדברים על הגדרות.

גם את משתמשת בהגדרה שלך כדי לסתור את האחרים.

בכל מקרה,

תאמיני במה שאת רוצה.

בהצלחה.

דיברתי על אינטרסים, אתם רוצים לעוות את זה לאינטרסים אישיים, תהנו.

רק אל תצטטו אותי אחר כן.

לדעתי רק אמון זה הכי חשוב ומשם הכל בא.

אמון מרווחים עם הזמן.

דיבור-שיהיה על מה

הבנה-שנבין אחת את השניה

אימון-....

ננסה לענות (ולא קראתי ת'תג' הקודמות, אז אם אני חוזרת, סליחה..)

אז איך מגדירים אותו> שחשוב לי מאוד מחברה שלי. ולה חשוב ממני. הדדיות. אני לא חייבת להסכים איתה בכל דבר, אבל אני חייבת לקבל גם את הדעה שלה, ולא לגרום לה להרגיש רע איתה.

חברה טובה היא זו שתתן לי את ההרגשה שהיא באמת שם בשבילי. הוא לא חייב להיות כולל חיבוק, או מגע כלשהו בכלל. למרות שככל שיותר קרובים זה יותר קל, זה ברור. אבל אם הקשר מספיק חשוב, אז גם בטלפונים (דיי הרבה) ופעם במלא זמן שנפגשים, עדיין אפשר לשמור על קשר מדהים וטוב, אפילו שזה ממש קשה. (וכן, אני מדברת מניסיון.)

וקשר טוב גם לא מחייב דיבור כל הזמן. זה יכול להתבטא אפילו באימייל פעם בכמה חודשים.

ואיך נוצר אמון> זה החלק הכי קשה. במיוחד אחרי טראומות. ובכ"ז, האמון נבנה. לאט לאט, ויש חרדת נטישה כל הזמן, ואולי יש פה שידור חוזר של מה שהיה אז, אבל בד"כ זה סתם דמיונות, ומהר מאוד אני חוזרת למציאות הטובה שעכשיו. אני כל הזמן נכנסת לסרטים של 'מה יקרה אם' אבל הקשרים האלה חשובים לי. הם בונים אותי. ולכן אני בונה את האמון הזה.

ואו. איזה נושא. הוא קשה. הוא העלה דברים שקבורים עמוק בד"כ, ועכשיו הם יצאו החוצה.

אבל - חברות-

וואוו. ב"ה זכיתי לכמה כאלה מדהימות!

א. אמון- לסמוך אחד על השני - זה גורם לפתיחות. וזה כ"כ חשוב.

[פעם היה איזה פיצוץ קטן ביני לבין חברה ממש טובה שלי. והיא ממש התפדחה לדבר איתי כי זה התקשר לעוד בן אדם שממש חשוב לי ממנו, וכל הזמן הדגשתי לה 'שצריך לדבר, שחשוב שנוציא כל מה שאנחנו חושבות, שאנחנו לא מתכוונות להעליב, שהכל מכוונות טובות ורצון לעזור ולפתור את העניינים'- ובאמת ב"ה דברנו ויחסית פתרנו..]

זה נראה לי הבסיס. אחרי שיש את הבסיס של האמון וההדדיות ("הכל עם רצון טוב כוונות טובות..")

יש את הקטע של הפירגון והדאגה, החברות אמת שלי - החברות הטובות והנדירות האלו - אני דואגת להן.

ואם קשה להן והן צריכות אותי אני אדאג להיות שם בשבילן, יש חברה שאנחנו נפגשות בערך פעם בשבוע וכמעט תמיד אני מביאה לה איזה שוקולד או עוגה- פירגון! זה כ"כ מוסיף ונותן.

איך אמון בא לידי ביטוי?

שאלה טובה, נראה לי זה דבר שמשיגים לאורך זמן, וגם רואים בכל מיני מצבים איך החבר מתנהג..הוא בא לידי ביטוי בדיבור ובמעשים, לא צריך מגע פיזי כמו חיבוק בשביל זה.

בהצלחה! בע"ה שתזכה/י לחבר/ת אמת!

כי כשיש אותם - זה אחד ה-דברים!

הם מיצרים חולצות להרבה ישיבות

דברו עם אדיב, אנחנו באולפנא הוצאנו צמידים מהחברה שלהם

DEGEM, והטלפון: 6951055   זה נראלי 02, לא בטוחה.. (לא כתוב קידומת..)

מישהו יודע על סניף בהוד השרון?

גם לי יש כזה.. (אפילו 2!!)

הצילוו... מה עובר על המדינה הזאת??

ובינהם את החתן והכלה שיתחתנו ביום רביעי!!!

החתן והכלה (הצדיקים שלנו.. לא היו בזמן ההרס!!

ולא נעצרו!!   נעצרה נשואה טרייה אחרת..

לא שרפו לנו אף בית ב"ה!

ובבוקר מייד אחרי ההרס בנו עוד 2 בתים!

נשמח מאוד אם תבואו לבקר..

ותרומות יכולות מאוד לעזור..  (גם של אוכל וציוד וגם כסף..)

לתרומות: 0522622116

תודה רבה..  ושכוייח גדול..

גרעין עז ציון.

"טובה הארץ מאוד מאוד"

וההרגשה יותר קשה בידיעה שהרסו משהו כשאתה בעצמך עזרת לבנות את הבתים...

היא בדודה שלי. (הכלה כאילו..)

באמת הרסו ועצרו את כולם? יאבלה..

איזה תסכול !!! :S

תעזרו לי אנשים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הם פסיידר.

הם גרים עכשיו בפסגות, ויש להם בית חתיכייי.

 מגעילים שיתביישו להם |מקיא| 

ביום ראשון בערך ב-00:00 היה התרעה על פינוי במשך הלילה אז באו חברה והתכוננו (צמיגים תיל וכו...)

במשך הלילה היתה תנועה של כוחות ובין 2:30-3:00 באו 2 רכבים (קרקל ועוד אחד)

לצומת ובדקו רכבים בשביל שלא יבואו עוד חברה ולמרות זאת הגיעו עוד 5 חברה

ובשעה 4:00 שרוב החברה היו בבית כנסת של גבעת אסףהלכו לשתות תה בגלל הקור

הגיעו מכביש 60 כ-40 יסמניקים ועוד קבוצה מכיוון בית אל הצמיגים לא נדלקו משום מה רק הפח נדלק

כולם רצו לעבר הבתים ושעגיו היסמניקים הרוב התפזרו להרים בסביבה היה קצת מכות ועימותים

בספו של דבר הרסו 3 בתים מתוך 4 היו 8 עצורים ו6 עצורות שכבר השתחררו (כלכם כבר באותו7 בוקר )

ובערך ב-5:30 הכוחות זזו מהמאחז לא לפני ששמו צו הפסקת בניה ובבוקר עצרו עוד אחד בתרמפידה

ושוחרר אתמול ונמצא במעצר בית  היה עוד קצת בעיות ובערך ב-7:00-8:00 הכוחות זזו

חשוב לבוא לשם ולגבעת אסף!!!

באמת חשוב לבוא.

וגם לאלו שלא.. (ישראל ערבים זה לזה)

מה שנשאר לעשות זה להתפלל -שעמ"י בע"ה ייעשה תשובה!! והשלטון יהיה שלטון תורני!!

והגויים התנדפו להם.. והבצא יהיה מיועד ומופנה למי שבאמת הוא אמור להיות מופנה.. (אוייב?!)

ליל מנוחה!

להתרים כסף, כמה שרק אפשר.

כדי שיוכלו לבנות מחדש מה שנהרס, וכדי לבנות עוד ועוד,

ולהתרחב.

יש עוד אנשים שרוצים להכנס לגור. משפחות..

זה לא סתם באויר, למי שחשב..

וגם חשוב וכדאי לבוא לשם, לקפוץ אפילו לביקור ל כמה דקות.

זה מעודד ומוסיף הרבה.

ערבים זה לזה? בואו..

בס"ד

מה שנשאר לעשות זה שאנשים ישנו פאזה וישנו קצת את הראש ויבינו שרק תפילות לא עוזרות! תבואו תלחמו תועילו..(אם אתן בנות זה משו אחר..)אבל להגיד שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל? זה שטויות!

לבוא

מצאתי באותו לילה על הכביש כפפה  של חברת outdoor, מי שיודע מי איבד שיפנה אלי

הרס לי ת'מצברוח..

ואח"כ העירו אותי שאני אבוא. אבל המוח שלי היה מחווק...

אז באתי יום אח"כ [אפילו הרב ביקש שנלך!!!] וסידרנו שם וזה.. והמשכנו ת'שביל...

וכמובן התרמנו..

אנשים-- התרמנו בביתאל, לא בהרבה שכונות, יותר מ-800 ש"ח!! [רק איזה 4 שכונות.. ושכונות של ביתאל זה רבע רחוב של ירושלים...]

שיא המרגש (=

מה נשאר לעשות?

לא רק תפילות1!! ברור שצריך גם להתפלל.. אבל צריך להתפלל תמיד...

עכשיו צריך לקום, לבנות, להילחם.

נשבעת לכם, כמעט זרקתי אבן על המגבניקים שבאו לשם בשני בבוקר.. כמה התאפקתי... בלי-עין הרע... 

ואני בחיים לא הייתי צריכה להתאפק כל כך חזק לא לקלל..

לראות את הכל הרוס, עם מג"בניקים שמסתובבים שם כאילו הם היו שם תמיד..

סליחה? זה המקום שלי הרבה יותר משלכם..!!!

הלוואי שהיו באים, אבל כאורחים, ולא להעיף אותי משם..

והעיקר שהם איימו עלינו שאם נחזור לשם ניעצר,

וכשבאנו לשם אחה"צ לא היה שם קצה של מג"בניק..

אח..

קיצור,ף מאד חשוב שיתרימו כסף!!! מי שיכול.. שידבר איתי, או עם מרב, על איך להעביר..

מה זה  indie art?

ומה פירוש השם ווסטו?

indie מגיע מקיצור המילה Independence בתרגום מאנגלית חופש ועצמאות, בחו"ל יש המוני סרטים וסדרות שנעשים ע"י אנשים עם תקציבי מינמום או בלי תקציב בכלל ובקיצור  indie art = אומנות עצמאית

ווסטו או vosto זה זנב באספרנטו (השפה הקלה ביותר ללמידה) בגלל שהסיפור עוסק בבחור עם זנב

(אספרנטו זו לא "השפה הבינלאומית"?)

אשמח לקחת חלק. 

וכן אספרנטו היה ניסיון לשפה בינלאומית עד שהנאצים והקומיניסטים הגיעו וטענו שזה חלק מהמזימה היהודית להשתלט על העולם והם רצחו כל מי שעסק בנושא. אישית לי לקח שעה כדי לדעת לקרוא ולכתוב בשפה הזאת

מה הלאה?

איפה יש רשימת תפקידים?

אולי במקום ללמוד שאתה מגיע הביתה תצא לשחק כדרוסל או משהו כזה (אולי עם אחים קטנים ,שכנים וכ"ו)

תלמד משהו אחר שהוא לא קשור לבגריות או ללימודים ללמוד דברים לחיים יש הרבה שיעורים יפים באינטרנט אני ממצליצה על ערוץ הדברות (הרב יצחק פנגר, סיפורים אישיים וכ"ו) לפתח כשרונות לעזור בבית אם יש אחים קטנים אז לשחק איתם . בתקופה הזאת מרגישים שדי קמים וחיים ללמוד. תן לעצמך דברים טובים הנשמה רוצה את זה!!!

שיהיה בהצלחה לא להתייאש .

שבת שלום ובשורות טובות אמן!!!

נ.ב אל תשכח ללמוד: (זה בהומור)

ממש כמו סבתא רוחלה... תן לעצמך עוד הזדמנויות להוכיח כשרונות חוץ מחישובים דיפרנציילים... פתח לעצמך אפיקים חדשים.. לך לסניף...לכדורסל.. תלמד דברים שמעניינים אותך... אולי אפילו תלך על פרוייקט שתיצור בעצמך...זרום עם זה...מה שבא לך...תהנה...!

ממש בהצלחה!!

ואסביר- כשאנחנו נמצאים בקשר כזה קשה לנו לראות את הרע שיכול לצאת ממנו.

אם אותו אחד ייפרד ממך את יודעת  איזה כאב לב יהיה לך?

את יודעת שאפשר להגיע לידי יאוש ואפילו מחשבות על התאבדות מדבר כזה?

ובלי קשר- גם אם תישארו ביחד- ההתבגרות זה הזמן שלי לבנות את עצמי בלעדיו!

הרבה פעמים כשאנחנו נמצאים עם מישהו שאנחנו אוהבים אנחנו מתכווננים לפיו בלי לשים לב.

אני אישית חושבת שאין שום צורך בחברה מעורבת אני חושבת שצריך נפרד אבל גם צריך לדעת מה לשדר.

לי ביישוב שידרו שלא! אם תדברי עם בן יבוא מלאך מהשמיים ויהרוג אותך! (לא ככה אבל העיקרון)

זאת גישה שאני שונאת, זאת גישה הרסנית במיוחד והרבה מצרותי נגרמו (גם) בגללה.

גם לי יש חברה כזאת אבל זה ממש תלוי במה משדרים.

אני חושבת שלא לבקש מבן להעביר משהו או לא לבקש משהו טכני זה ממש מוגזם.

מוזמנת בשמחה לאישי כי יש לי המון לומר על דברים כאלה רק שקשה לי קצת.

ולא,אני לא בא בקטע של"אסור!אסור!אסור" דווקא..נושא ארוך ומסובך..באישי

אגב בני כמה אתם?

בגיל ההתבגרות אלא למטרת נישואין,ובגיל צעיר לא יודעים מה זה ורק מפנטזים וכו'.לא סתם חז"ל נתנו לזה הלכות שונות  ודימויים מענינים,כי רגש אי אפשר לשלוט בו, ואם בדורנו היו מקיימים חצי מההלכות האלו המצב היה טוב בכל הנושא הזה

זה לא אומר שצריך לנהוג בהיפך אהבת ישראל, כמו כאלו קיצונים שאם בת שואלת אליהם שאלה הם לא עונים, אבל קשר בגיל צעיר זה לא עושה טוב לאף אחד. 

שמעי,תכלס,יש תקטע הכללי שאותו בטח חפרת וחפרת-שזה מזיק בנישואין-כי את כבר "משופשפת"...

אבל תנסי לעצור שנייה,תחשבי רגע,את וחבר שלך(מן הסתם מדברים כל היום...)האם יכול להיות שאת באיזשהוא מקום עושה עליו רושם???אני מניח שכן,וזה טבעי.יכול להיות שאת אפילו לא מודעת לכך.

את התרגלת לדבר איתו ולשתף אותו ובטח יש לך טון מסויים וסגנון דיבור שבו את פונה אליו...אני בטוח שיש בניכם כימיה,וצחוקים ופתיחות...אבל את לא מתאימה את עצמך אליו?והוא אלייך?גם בד''כ אחד יותר דוס מהשני,אחד יותר רגיש מהשני...זה שני חלקים,אבל זה שני חלקים שעוד לא התפתחו מספיק כדי לדעת אם הם משלימים אחד את השני...וחבל שתתפתחי בהתאם לחבר המתוק והמקסים שלך.

גם תנסי רגע לחשוב,מה זה חברות?מה הצעד שהפך אתכם לחברים?תמיד יש תהליך לפני שזה קורה...מי יזם,איך התחלתם?זה פרטים חשובים בשביל לדעת.דיברתי פה באופן כללי,אבל אשמח באישי לשמוע יותר פרטים וכך גם אוכל לכוון יותר.

לסיכום:אני חושב שחברות זה דבר נורא נחמד וכיף,אבל בהסתכלות קדימה ואחורה בד''כ מבינים שזה לא היה נחוץ...

ושאלה קטנה...:זה קצת נראה שאת מסכימה עם האולפנה שלך ועם הכללים של החברה ואת כאילו מנסה לנחם את עצמך שזה עושה לך טוב...אם את מסכימה עם האולפנה וחושבת שזו הדרך,תעשי צעד בוגר ותסיימי את החברות הזאת למרות ההרגשה הטובה שהמתוק הזה עושה לך...

מצטער על החפירה.. ; ) מוזמנת לאישי.

פרנקלל...

אם הקשר הוא לפחות עכשיו טוב איך אתה חושב שאפשר להפסיק ת'קשר ברגע אחד?

אם אתה מרגיש שזה האמת שלך וזאת הדרך שלך למה להפסיק?

לפי דעתי לא יודעת אם צריך חבר אבל לדבר עם בנים לפי דעתי זאת לא כ"כ בעיה..מה עדיף,לגדול בסביבה ששומרת עלייך כל הזמן שלא תדברי עם בנים כי זה לא צנוע ואז אחרי שגדלים קצת כל בן שעובר לידך את מתרגשת ומדברת עליו שעות כי מה לעשות זה הבן היחיד בערך שאת "מכירה"...

אבל אני מאמין שכתבו לך עזבי תחתכי לא כדי לך..

אז אני אומר לך שזה חרטה [אני לא מזלזל באפחד אבל זה המצב-זה חרטה!]
אין עם זה שום בעיה...!!
אבל עיצה קטנה ממני,תשמרי נגיעה!
לא בגלל הלכה ולא בגלל כל הדבר הזה של שוחק ת'רגש....

פשוט בגלל שסתם לא כדי לך,לא יודע למה,אבל זה הרס לי את כל הקשר שהיה לי עם חברה שלי שהייתי איתה שנה (+ / -) ואני לא בטוח אבל אני חושב שמה שגרם לפרידה שלנו זה הקטע שנגענו אחד בשני חופשי...

זאת דעתנו (ויש סיכוי שגם דעת ההלכה אבל אני לא רוצה להכניס הלכה כל כך כרגע).

יכול להיות שמבחינה הלכתית אפשר למצוא היתר ואני יודעת על כאלה שהתירו חברים בתנאים מסוימים (רבנים שהתירו)

אבל מבחינה נפשית!

גיל ההתבגרות זה לא הזמן!

זה כל כך הורס, כל כך לא נכון, כל כך כואב....

לבנות את עצמך ביחד עפם עוד מישהו זה מתאים לנישואין וממש לא לגיל ההתבגרות!

איך אתה ככה יכול לבוא ולהגיד "זה חרטה! תישארי איתו"???

זה כל כך לא נכון ויכול לגרום לה נזק!

וכדאי לך לקרוא תגובות כי כתבו גם נימוקים ואם אתה כל כך רוצה אעתיק את תגובתי לפה.

"א. את חושבת שהקשר הזה טוב לך

ואסביר- כשאנחנו נמצאים בקשר כזה קשה לנו לראות את הרע שיכול לצאת ממנו.

אם אותו אחד ייפרד ממך את יודעת  איזה כאב לב יהיה לך?

את יודעת שאפשר להגיע לידי יאוש ואפילו מחשבות על התאבדות מדבר כזה?

ובלי קשר- גם אם תישארו ביחד- ההתבגרות זה הזמן שלי לבנות את עצמי בלעדיו!

הרבה פעמים כשאנחנו נמצאים עם מישהו שאנחנו אוהבים אנחנו מתכווננים לפיו בלי לשים לב.

אני אישית חושבת שאין שום צורך בחברה מעורבת אני חושבת שצריך נפרד אבל גם צריך לדעת מה לשדר.

לי ביישוב שידרו שלא! אם תדברי עם בן יבוא מלאך מהשמיים ויהרוג אותך! (לא ככה אבל העיקרון)

זאת גישה שאני שונאת, זאת גישה הרסנית במיוחד והרבה מצרותי נגרמו (גם) בגללה.

גם לי יש חברה כזאת אבל זה ממש תלוי במה משדרים.

אני חושבת שלא לבקש מבן להעביר משהו או לא לבקש משהו טכני זה ממש מוגזם."

תקרא ואז תגיב.

זה העניין,שהקשר עטוף בעטיפה יפה...אני יכול להעיד מניסיון,שחברה זה הדבר הכי כיף בעולם,פשוט לשתף אותה,לבטא את האהבה אליה..וכשזה הדדי...בכלל...אבל,קשר זה לא משהו שנשאר בקו ישר.

זה מתחיל,עולה ועולה פה ושם יש קצת כעסים,תקלות...ואז שוב פעם כיף ונחמד...ובד''כ בסוף זה מתפרק.

ונכון,זה נתן לי משהו,הניסיון הזה בחברות...אבל הלוואי שלא הייתי נכנס לזה.

שמרנו נגיעה,אבל נפלנו כמה פעמים...אני מסתכל לאחור ואומר-וואו,על המתוקה הזאת שאני באמת אוהב,ביזבזתי זמן לעצמי,והקפצתי את החשבון של הפלאפון...תמיד בחברות מגיע שלב שאתה אומר-מיציתי...זה גיל של שינויים,תתני לעצמך להתפתח.

אם הגעת למצב שאת שואלת את עצמך ומבקשת ממנו עצה,באמת תצאי מזה.כי הרי מתישהו את בטוח תצאי מזה...(אלא אם כן תתחתנו...,וקשה לי להאמין שזה יקרה...)קיצווור את יכולה להחליט לסחוב עוד,אבל את גם יכולה לחתוך את זה,לתת לעצמך נשימה,חופשיות...בהתחלה זה יהיה קשה,המחשבות עליו יציפו את המוח...אבל עוברים גם את זה.

אבל אני מסכימה איתך שצריך להיות סוג של חיכוך בין המינים.

כן, יש גברים בעולם יש נשים בעולם ואנחנו צריכים ללמוד להסתדר אחד עם השני. 

צריך קודם כל ללמוד איך להסתדר אחת עם השני בני אותו המין...

וכשמגיע שמן השידוכים אז מתחילים גם עם המין השני .

ודוקא מי שמתחילה בגיל הזה יש לה קשר יותר חזק.

יש לכל בן אדם נר של אהבה ,נר יחיד .

כאשר את אוהבת מישהו הלהבה פוחתת כי את נותנת לו מהאהבה.

וזה גם מאוד הגיוני שכשתצתרכי להתחתן את תזכרי באהבות הקודמות שלך וזה ישפיע...

זה אסור וזהו.

אני ממש מבינה שזה קשה..(לכן לא הולכים לבני עקיבא מעורב..)

זה ממש קשה לעמוד בניסיון..

הבנות שלא מדברות תכני לא רוצות להיכשל..

מי אמר שצריך קשר מינימלי..

ברמב"ם כתוב אפילו לא להגיד שלום..

(שזה באמת מוגזם.)

אם לא שיכנע אותך ההסבר תסמסי לרב אבינר או תקראי ספרים שלו.

בהצלחה!

וקוראים לזה:

חתונה!

לפני זה זה לא דבר טוב בכלל!

חח

למעוניינת- דברי איתי באישי.

יש לי כ"כ הרבה מה להגיד לך..

מנסיון כואב.

מוזמנת(:

 את רוב שנות התיכון העברתי עם אותו חבר, הייתי בטוחה שנתחתן,

והפרידה שברה אותי והכאיבה לי שלמרות שהיום אני נשואה באושר ב"ה לבעל ומקסים ואמא לתינוקת מדהימה

עדיין יש לי צלקות, שריטות ומכאובים מהקשר הכל כך יפה שהיה לי כביכול ושנגמר נורא.

אני לא אוהבת את אותו אחד, גם לא שונאת אותו, חוסר רגש שהשגתי בעמל רב את האדישות הזאת.

אבל עדיין זה צלק בי הרבה צלקות ויש לי טראומה מהקשר הזה במובן מסויים,

למרות שעם השנים זה הולך ופוחת ב"ה.

אל תכניסי את עצמך לקשר שסביר להניח שלא יוביל לחתונה

, אלא אם את שמיניסטית שלא רוצה לעשות שירות, אבל זה לא נשמע ככה,

לדעתי את בשישית, גג שביעית וזה עוד מוקדם לחתונה.

קל מאוד ליפול בנגיעה קשות ולגרום לעצמך לצלקות בנפש בזמן שאת בטוחה "בלאו הכי אנחנו מתחתנים..."

העצה שלי, אם הוא חשוב לך,

תשבי ברצינות עם עצמך בצורה בוגרת,

ותחשבי מה את מחפשת בבן אדם שאת מתחתנת איתו,

כאילו שאת עכשיו בת 19-18 ומחפשת את הזיווג שלך.

תקחי את זה ברצינות. לא בתור קשר רגעי לכיף ולהרגשת ההתאהבות הילדותית,

כי זה מה שקיים אצלך עכשיו.

אם את לא מצליחה כניראה שאת לא מספיק בוגרת בשביל זה וכדאי לומר שלום עם אופציה לניפגש עוד שנתיים-שלוש. יכול לקרות שתתבגרי, תעצבי את האישיות שלך ותשתני,

עד שעוד שנתיים-שלוש תגידי לעצמך "איך יכולתי להיות חברה שלו פעם? הוא כל כך לא מתאים לי"

אם את מצליחה לחשוב ברצינות ולעשות לעצמך רשימה מסודרת עם דף ועט,

על מה את רוצה מהאיש שיהיה בעז"ה בעלך ואם הוא עונה על זה, בלי לרמות את עצמך,

 אז לדעתי כדאי שבהחלטה משותפת תשמרו את הקשר על אש קטנה מאוד כדי שלא יכבה לגמרי,

תחליטו על מינון נמוך מאוד,נניח פעם בחודש פגישה, פעם בשבועיים טלפון. ותעמדו בזה! ואל תעברו על ייחוד!!! תמיד באור , ביום ובחוץ במקום הומה אדם, נניח במרכז העיר או בקניון...

ואם תשארו ביחד עד שתגיעי לגיל שזה מתאים לך, מבחינת האופי שתפתחי בשנים האלה שהן כל כך משמעויות ומשתנים בהן הרבה, ותתחתנו, גם אם זה כרוך בלוותר על שירות. (אני מאוד מאוד בעד שירות , אבל יש אסונות שצריך למנוע .) וזה לא לכתכילה בכלל, כי יכול להיות שאם תיפרדו אחרי קשר ארוך, גם אם לא עברתם על איסור נגיעה את תהיי שבורה נפשית. סיכוי רציני שזה יקרה כי בשנים האלה משתנים ממש.

וזה רק אם הוא ממש חשוב לך ויקר לך ואת יודעת שיש סיכוי שאת מפסידה את בעלך לעתיד. רק אם את מצליחה לראות בו את האדם שתקימי איתו בית. אם לא, קבלי ביטול.

אם לא, תלמדי לבגרויות, תצאי עם חברות,  תתנדבי באיזו עמותה ו/או תתדריכי  ותמלאי לך את הזמן בדברים כיפיים וערכיים ותקחי את הזמן עד למתי שבאמת תרצי להתחתן.

לפי דעתי שזו דעה מאוד רווחת, חבר יכול להיות משהו לא שלילי, רק אם יש סיכוי סביר שתתחתני איתו.

חבר לכיף, חבר לפרפרים בבטן ולהעביר ת'זמן בהתאהבות, שהיא ממש לא אהבה וקצרה היריעה מלהרחיב על ההבדל, אם תרצי אתן לך קישורים לעמודים באינטרנט שמדברים על זה...

חבר לכיף זה מתכון לצרות ובעיות איומות.

תשארי איתו רק אם את מצליחה לראות בו את בעלך לעתיד..ותיזהרו.

בהצלחה.

אבל אני לא מבין משהו--לפעמים אנשים מספרים שהם יצאו עם מישי רציני ואז היא/הוא החליטו פתאום

שהם לא רוצים רוצים להתחתן וניתקו את הקשר, וגם זה שובר אותם נפשית.. וכל מיני דברים כאלה..

וזה משאיר צלקות! אז מה עושים במצב כזה? מתחתנים עם הראשונה שאני פוגש?!?!?

כן אפשר בגיל הזה לדעת מה היא רוצה מבעלה ואפילו להיות מוכנים לחתונה

הסיבה שאנשים לא מוכנים לחתונה היום בגיל 13 והמון פעמים אפילו 18 זה בגלל שמגדלים אותם בהנחה שהם יתחתנו בגיל 20+

אם היו מחנכים אותם לחתונה מגיל צעיר יותר אז הם היו מוכנים מוקדם יותר

אני בערך מגיל 14 ידעתי שאני רוצה להתחתן עד גיל 18 היום אני בן 17 ומרגיש מוכן

<צ>

אם אתה מעוניין בכך שאחד מהרבנים במרכז וכיו"ב יחתן אותך - דבר איתי באישי, נסדר לך מישהו...

היי..הממ..למי שלא יודע- כן, יש לי נסיון בתחום הנ"ל.

ומתוך זה אני אומרת- עדי, (ADI1990)- כל מילה!ממש כלמילה!

אם זה לא למטרות נישואים, אז לעזוב! פשוט לעזוב!

וגם אם זה כן- חייבים להיות מודעים, באופן שכל הזמן מזכירים לעצמכם, עד כמה חשוב להישמר בנגיעה ובייחוד. מכירה יותר מדי זוגות של צדיקים אמיתיים, שהיו חברים לפני החתונה ונפלו..רק קצת, באמת..אבל זה פגע בהם, בקדושה של הקשר שלהם. ועכשיו, כשהם כבר נשואים-הם מצטערים על זה שלא יכלו לחכות עוד קצת ו"להתאפק".

אבל, יש לי הסתייגות קטנה.

כי הרבה פעמים, יעידו בנות רבות- קשר עם בן, זה לא אותו הדבר כמו לדבר עם חברה. לפעמים יש דברים שהבן מבין יותר טוב, מקשיב יותר טוב. וזה נעים וממש נחמד. לפעמים יש בנות שזה לא בא אצלן ממקום של "באלי חבר", אלא ממש צורך אמיתי ודחוף באדם קרוב שיגונן עליהן ויעזור. לגיטימי. השאלה היא מה עושים במצב כזה, כי לפי מה שידוע לי- דווקה קשר שמגיע ממקום כזה של "זקוקה ונותן" הוא עלול להיות קטלני ולהיגמר ממש בצורה לא בריאה.

ואני גם חושבת שיש אנשים שמוכנים מוקדם מאוד לחתונה. אבל לדעתי זה עניין של אשיות ופנימיות, וממש לא של חינוך. זו דעתי.

ואגב, מי שמעוניין לדבר על הנושא או משו..אז בכייף במסר"ש..אשמח לענות בכנות מהנסיון הפרטי שלי.

היא לא הזכירה במילה את העניין של הזכר והנקבה במקלות הדביל, שתמיד צריך לכתוב בזכר!!!!

הלכתי לקרוא תשיעור הזה ספציפית בלנ"ו דרך הכ"א שלה כי ראיתי שהוא מדבר על ה||

ואני שיניתי את זה

סתם להתבדח  סבב פדאיחות...

בס"ד

רק מתוך קדושה עושים דברים..אח"כ יהיה הרבה יותר קל..

זו ההקפצה החדשה שלי..

האתר מתחזה...

שזה אתר מתחזה??

איזה נוסטלגיה. הגיעה לי בדיוק בזמן!

תודה!

תודה!!

רק הערה: למחוק את "ובכללם גלעד בן אביבה"- זה כנראה נכתב לפני שהוא שוחרר...

בעז"ה שיהיו רק בשוורת טובות ונזכה לראות בשחרורו של יונתו פולארד.

צריך למחוק את גלעד שליט...

"לאדם אכפת משן אחת שכואבת לו

יותר ממיליון סינים שגוועים ברעב".

ועוד כהנה וכהנה ביטויים...

אירועי החיים הפרטיים של האדם הם שמעסיקים אותו הכי הרבה.

אני לא באמת יודע מה היא עברה בחיים.

אני רק יודע שעברתי יותר סבל בחיים מהאדם הממוצע

ועדיין לא התלוננתי על ה' יתברך שמנהל את העולם

בצורה המושלמת ביותר.

בסיעתא דשמיא

אם החיים לא היו קשים ולא היה לך במה להתמודד

אז איך היית מתקדמת ומבינה יותר דברים ומתבגרת?!!!
ככה זה !! 

זה עוד יעבור אל תדאגי זה רק תקופה כזאת שקצת קשה אבל אח"כ זה מסתדר!!

סומכת עלייך=)

תמיד פה בשבילך..

נכון, זה מתסכל, וזה כואב ברמות! אבל כל אחד מקבל התמודדויות קשות, ואין מדד לקושי..לפעמים נדמה לנו שאין, עברנו את הקו אדום תחתון וכל הכוחות נשאבו ממנו..

אבל בעז"ה זה יעבוד, ואנחנו נצא בוגרים יותר וטובים יותר.

בהצלחה!

שיהיה לה באמת מזל שהוא טוב!!

ב"הצלחה בחיים

ו..בבקשה תברכי אותי.. יש לך ימוהולדת

מזלל טוווב!!!

שתזכי להרבה שנים של בריאות, אושר, הצלחה בכל מעשה ידייך,

שהשנים שלך יהיו מלאות בתוכן משמעותי, ובע"ה תזכי לרק טוב תמיד!!

ממני! באיזה צבע שאת בוחרת

אני אישית עשיתי לאחי סרט ממש יפה...
הלכתי לבית ספר שלו וצילמתי את המורה שלו ואת המנהל וכל מיני מורים שדקרובים אליו צילמתי אותם מברכים אותו ונותנים לו עיצה לדרך,לקחתי מלא תמונות שלו מינתי אותם לפי נושאים [פורים,עם אחים,לבד..]את יודעת כל מיני נושאים ופשוט הכנסתי את התמנות וערכתי סרט... 

צילמתי גם את כל האחים,את אמא שלי..
ועוד משו,אם את רוצה רעיונות לסרטים או כל מיני שאלות את מוזמנת באישי...
[אני מתעסק עם זה לא מעט אני עורך סרטים לבר מצוות בת מצוות וכל מיני כאלה אז אני ישמח לעזור לך בכל מה שתרצי...]

ואולי המקום זה יותר נסיו"פ או פורום בני עקיבא...

אוהבתותך המון!!אם זאת אכן את....

ואם חישבתי נכון זה נגמר עכשיו.

מה שלומה?

הניתוח נגמר, אבל היא עדיין בהרדמה, עד מחר. ועדיין מוגדרת במצב סכנה.

אני י"א עד כ'

רפואה שלימה....

הלל תני פה עידכון שלא יהיה טלפון שבור חח...=]]

נכון ללפני שעתיים

ברוך ה' הניתוח הוגדר במוצלח והכל התקדם כמו שצריך..

היא עדיין מורדמת,ומונשמת, התפרים חדשים... אני לא בטוחה שהיא נושמת בכוחות עצמה אבל גם לא בטוחה שלא..אז על זה אל תסמכו

בכל מקרה היא עוד תעבור תהליך התאוששות ארוך אז כולם יאללה תהילים!

משו השתנה מאז??

שהניתוח עבר בשלום ב''ה

היא בשלבי התאוששת...((:

זה מה שההורים שלה כתבו:

רצינו לומר בכמה מילים את תודתינו לכל אלו שהתפללו עבור הודיה שלנו.ברור לנו שהתפילות היו חלק מאוד משמעותי בהצלחת הניתוח.
הודיה יצאה מטיפול נמרץ ומתאוששת לאט לאט.

(לפני 4 שעות)

תמשיכו להתפלל.

חחח אורי ממש ממש תודה! אני ב"ה בסדר כמו שאתם רואים מתאוששת לאט לאט תודה רבה לכל מי שהתפלל בשבילי!