אבל ישלי איזה 30 מחוברים=)
אז כנראה אני לא היחידה שלא בפנימיה..
אבל ישלי איזה 30 מחוברים=)
אז כנראה אני לא היחידה שלא בפנימיה..
אאלעדישן בפנימיה.
אני בשיעור מחשבים
לא הייתי שורדת יום אחד בפנמיה...
אבל גם אם כן הייתי יש אצלנו באול' בכל מקום שזז מחשבים וסוגרים את הבנין הרגיל מאוחר אז זה לא שלא הייתי יכולה להשתמש במחשבים אחה"צ....
ופעם ראשונה במחשב מאז יום שלישי!
[שיואו..
]
[חבר'ה, התגעגעתי..
]
ערב טוב! 
~n אני~ואני מתה כבר לחזור הביתה...
שפרינצהאחרונהגם אני בבית..
כי אז לא נראה לי שזה המקום הנכון לשאול...
זו שאלה הלכתית :
http://www.kipa.co.il/ask/show/244772
http://www.kipa.co.il/ask/show/249503

(תלוי למה את קוראת חבר)
אבל אני מת שיהיה לי חבר


ארי צלוב
אור הלילהיש לי ב''ה מלא חברות- אבל לא זאת נראה לי היתה הכוונה 
אז הקפצתי!
גם לי יש חברות ממש טובות שאני מתה עליהן!
אבל נראלי שקצת הוצאנו דברים מהקשרם אז-
אין לי חבר,
אני בשנתי ה17,
ולדעתי חברות בין בנים לבנות היא לא בריאה,
עד שמתחברים לצורך חתונה.
זה פשוט פוגע אח"כ בקשר האמיתי...
לא בדקתי את דעת ההלכה בעניין, אני אעשה את זה מתישהו...
חברים, זה בסה"כ סקר והבעת דעה..
שתפו פעולה=)
הצחקתם איך שהוצאתם את זה מההקשר והבנתם לפי איך שהיה בא לכם..
זה בדיוק מה שאמרת שתעשי מתישהו. 
על כל פנים אם זה אסור להלכה דעה אישית לא רלוונטית..
מישהו פה חווה אי פעם כאבי גב שנמשכו יותר משבוע??
הלך לרופא? מה אמרו לו?
גם אם יש אדם עם תסמונת דומה זה כלל וכלל לא אומר שזה מה שיש לך.
רפואה שלמה ומהירה !!.
וגם אם צריך ללכת לרופא או לחכות שזה יעבור..?
אני צריכה מישהו עם נסיון.
וכמו שאמרו לכל אחד זה יכול לנבוע מסיבה שונה ואם זה ממש מציק ומתמשך הרבה זמן לכי לרופא לבדוק את זה
ובעז"ה הואיוכל להגיד לך ממה זה ואם זה שכיח 
לרופא ,בסיטואציה כזאת לא יעזור לך לדעת אם יש לאחרים או לא.
בהצלחה 
זה סבבה...
ואולי יותר זול במפעל..
מה שאומר גם שאצל הרוב - דף הבית משפיע על כל הגלישה.
לכן נשאלת השאלה - מה דף הבית שלך?
(שלי כמובן - ערוץ 7)
כולה חודשיים! מה, נהיה לי חור בשכל ולאט לאט הוא פשוט התאדה???
בשביל מה למדתי שנה שלימה??? בשביל שאם בסה"כ חודשיים לא נגעתי במתמטיקה, כבר אני אשכח ה-כ-ל???
פשוט הכל ברח לי מהראש! לא נשאר שם כלום! אני בוהה בדפים ולא מבינה מילה!!! איך עושים את זה, ומה הנסחא של זה...
בשביל מה בכלל לומדים מתמטיקה? בשביל מה עושים בזה בגרות? גם ככה זה לא שימושי בחיים, וגם לא זוכרים כלום אחרי חודש! אמא שלי הייתה פעם מורה למתמטיקה, ואפילו היא כבר לא זוכרת!!!
למה לא חזרתי על זה בחופש??? עכשיו לא נשאר לי כלום...
זה ממש ממש מתסכל! כבר אין לי אפילו חשק קטן ללמוד את זה שוב!!!
למדנו במת' מלא חומר ממש חשוב לפני פורים. בפורים השתכרתי ברמות, ואחרי פורים כל הראש שלי נמחק ל ג מ ר י !!!
היה בעסה רצינית, אבל השלמתי 
אבל ממחקר שאני עשיתי גם אחרי פחות מחודש המוח נמחק 
אולי זאת צורה של הגוף לנקות את עצמו מדברים מיותרים?
...
בכללי אני ממש מסכימה איתך, מתמ' זה אחד המקצועות היותר מיותרים (איך אינטגרל יעזור לי בחיים??)
בכל מקרה- אין איך לעזור לך חוץ מלהציע לך אמפתיה ו
.
נדנדה כתומה.מוכר לך המשפט לימודים זה לא הכל בחיים?
טוב, זה היה דורש לשים אותו כאן, אז לענייננו..
צודקת, זה מבאס כ"כ כ"כ.
אממ, ה' ברא לנו מח מדהים.
אולי, עצה קטנטונת, תנסי..
תשבי כל יום /כמה פעמים ביום, כל פעם תזכרי במשהו, לאט לאט..[זה יכול להיות אפילו רק כמה דקות..]
זה כמו שחייה - ברגע הראשון שנכנסים למים לוקח זמן לשחות 'חלק' בהתחלה טיפה בולעים מים, מתבלבלים בתנועות וכ'ו, אבל אחרי חצי שעה במים, או כמה פעמים שאת בבריכה- את כבר שוחה בדיוק כמו פעם, ואפילו טוב יותר!
בעיקר- בע"ה שתהיה לך סבלנות.
ובשביל מה? - הרבה דברים בחיים אנחנו לא יודעים בשביל מה.
אנחנו אף פעם לא יודעים בשביל מה אנחנו צריכים דברים, אבל אולי תנסי לחשוב מה זה כן נותן לך..
גם אם שכחת מ"מ בחופש - פיתחת את המח במשך השנה, את יודעת לחשב כל מיני דברים במכלת וכ'ו
אנגלית - להכיר דברים חדשים, תרבויות ושפות אחרות
וכ'ו.. תנסי להוציא מכל מקצוע עיקרון חיובי לחיים.
בהצלחה!!
כנרית על הגג=)אבל אני לא מבינה... בשביל מה כל פעם לנסות לשחות מחדש אם במילא צריך להתחיל את כל העבודה שוב???
מניסיון, אחרי ששוכחים חומר, אחר כך לומדים אותו בצורה טובה יותר ועם אפשרות לבנות בסיס מעליו,
כמו שהמלאך בבטן עושה(מלמד ומשכיח) כדי שיהיה יותרקל ללמוד.
אבל, כמובן שיותר נח לזכוראת החומר ולחזור עליו...
ולשאלתך- זה פשוט כיף לשחות אז שורדים את השניות הראשונות ובועים קצת מים, ואחר כך אפשרלגלוש על הגלים.....
קליטה
זה מדכא רצח!! המורה מבירה לי היא כבר הוולכת הכל אבל הכל נמחק!!
זה סיוט!
נקדש את שמך..
תראי שאם תנסי ללמוד ברצינות את הכל מהתחלה עד הסוף יקח לך כמה ימים ויהיה קשה אבל אז פתאום תביני את החומר... וזה יהיה ממש מספק=)
מה יקרה? מקסימום לא יהיה תעודת בגרות... עשו ניסוי, ואחרי בגרות החלב שחולבים מעיזה לא יוצא יותר טעים...
שעוזרת להשתלב היום בחברה (עבודה,קריירה וכו') חייבים את זה..ואם אפשר להוציא למה לא?
אבל לא יותר...
ולפעמים אפשר להסתדר גם בלי תעודה...
לא למדתי כלום בתחילת בחופש ואחר כך כבר לא ידעתי כלום.
אבל לעולם זה יעזור.
חבר'ה! מבינה את הקושי, אבל צריך לדעת לא להיות עצלנים!
זה קשה... מאוד אפילו...
אבל גם צריך להפעיל את השכל שהקב"ה נתן לנו,
ולהבין את חוכמתו בעולם
כמו שהרמב"ם אומר:
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד "צמאה נפשי לאלהים לאל חי" (תהילים מב, ג).
ומי שהולך אח"כ ללמוד מדעי הטבע - מדעים מדוייקים, מבין איך הכל מתקשר אחד לשני (כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, פסיכולוגיה) ואיך כל החיים הגשמיים שלנו בעולם מבוססים על זה.
בהצלחה,
ושיהיה בשמחה!![]()
היי,
מה נשמע?
אני מבינה אותך 100 אחוז
אני איתך גם לי זה קרה החופש ואני משתדלת כמה שאפשר....!!!
אני איתך!
דרך אגב,מה את רוצה לעשות אחרי שרות???
כי יכול להיות שזה יעזור אני אישית לא ולכת להיות איזה משהו במחשבים במתמטיקה או משהו שקשור לזה....
בל אני מאמינה בכל ליבי שיש לך יותר שכל משלי ואת תצליחי ואת הדברים הבסיסיים את מין הסתם יודעת...
נשמה,
בהצלחה ממש!
מבינה אותך בכל ליבי!
איתך לארך כל הדרך!!!
לומדים איך לפתור משהו? יופי, כמה שתתרגלו אותו יותר ב-24 השעות הקרובות אתם תדעו אותו יותר טוב... וזה מה שצריך לעשות. לא שאני עושה את זה...
במגן במת' מועד א' בקושי עברתי.. אחרי חרישות מטורפות... המו' אמרה לי שלא כדאי לי לגשת למועד א'.. בקיצור עזבתי את מתמט' לכמה שבועות טובים והתמקדתי בבגרויות אחרות.. ובערך חודש לפני הבגרות מועד ב' אחרי הבגרות האחרונה, לקחתי שיעורים פרטיים אצל חברה שנה מעלי... פעמיים בשבוע מינימום.. ואז הייתי חוזרת על מה שהיא לימדה אותי והלכנו נושא נושא לאט ובסבבה.. ובסוף, המגן היה אחלה ולא האמנתי לציון בבגרות.. פשוט לא ציפיתי לכזה ציון ..זה היה מעבר לאשליות!!! ואני לא מגזימה...
לסיכום: מתמטיקה הוא לא אוייב, אף פעם הוא לא יחסל אותך... הכי הרבה זה יחשל אותך!!
קחי בסבבה... במתמט יש מועד ב'!
אני נגיד הייתי אמורה ךללמוד מתמ' בחופש כדי שאוכל להיות בארבע יחידות והחלטתי שאין בי שום רצון לעשות זאת 
:
אני גם ממש מזדהה עם מי שאמר מקסימום לא נקבל תעודת בגרות 


כמובן תלוי במה אכשל.
אם אכשל בספורט זה ממש אבל ממש לא יעניים אותי אבל אם אכשל באנגלית זה יהיה עצוב 


חוץ מזה שכדאי ללמוד בחופש וגם רצוי אני לצערי לא למדתי 
חשבתי שככה גם אצלי, ועוד בתורה, ביכולת אנליטית ובתפיסת עולם, שבהם זה יותר ניכר ומשפיע. (אם כי אולי זה דבר אחר, זה אולי לא רק כי לא חזרתי עליהם, ואם ככה אני סתם מנצל"ש - מחילה..!)
אבל אני משתדל לשמוח גם ככה - הרי כל ידע או יכולת לדעת הוא מתנה נפלאה שאינה מובנת בכלל בטבע, וזה העוף המוזר כאן, אז במה שיש אני שמח. מה גם שבעזרת ה' אצליח ללמוד דברים שידעתי מחדש.
ידע (וכמה שיותר אמיתי, ותורה במיוחד) הוא דבר שהקשר שלו לאדם הוא מאוד פלאי ודק, והוא צריך שימור גדול, ובורח בקלות. זה לא חידוש ...
למה נמשלו דברי תורה בג׳ משקין האלו - כמים וכיין וכחלב - דכתיב "הוי כל צמא לכו למים וכתיב ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב"? ... ר"א אומר: מה שלשה משקין הללו נפסלים בהיסח הדעת, אף דברי תורה משתכחים בהיסח הדעת. (בבלי תענית)
קרא התורה צפור דרור בשביל כי הצפור דרור אין מקבלת מרות להיות תחת האדם והוא צפור השמים פורח באויר השמים, ודומה לזה התורה כי התורה היא נבדלת מן האדם. ואין התורה תחת האדם כמו שיש שאר קניני האדם שהם תחת רשות האדם, אבל התורה היא מן השמים ולפיכך התורה דומה לצפור דרור לגמרי. ומפני כי הצפור דרור הזה אינו מקבל מרות צריך יותר לשמירה שלא יפרח מן האדם, כך התורה מפני שהיא השכל הנבדל אינו עם האדם ואם אינו שומר אותה פורחת ממנו. (נתיב התורה למהר"ל, פרק ה'. כדאי לראות גם את ההקשר.)
ברמה מסויימת הדברים האלה נכונים לא רק לגבי התורה, אם כי בתורה על אחת כמה וכמה.
בעזרת ה' ובחסדו נלמד ויתקיים בידינו.
מחילה על השפה המוזרה קצת (אולי... אני נזהר
)
ברכה והצלחה!
אלעזר
אבל העובדה היא שבערך שני שליש מהחיים שלי ביליתי בבצפר..
מוכר ממש....
אבל מנסיון זה לא באת נמחק...
תבקשי ממשהו שיסביר לך על כמה תרגילים איך עושים ותראי שאת פתאום נזכרת בהכל.....
בהצלחה!
אבל מתמטיק זה דווקא מקצוע נחמד... והוא יכול להיות אפילו כיף!!!!
אני מציעה פעם בשבוע בחופש רק להסתכל על החומר ולעשות איזה 5-10 תרגילים - זה עוזר
וגם בד"כ שחוזרים ללימודים אז נזכרים עם הזמן זה לא בורח לגמרי כמו שכאילו עוד לא למדת את זה
שבוע שעבר ל -
לולי!!! XD... !! (יום חמישי)
מזל טוב! עד 120 בטוב ובאושר!! 
והשבוע ל -
talr123 !! (יום שני)
מזל טוב! עד 120 בטוב ובאושר!! 
ול -
שיראל
!! (יום חמישי)
מזל טוב! עד 120 בטוב ובאושר!! 
ובשבת ל -
אני17 !!
מזל טוב! עד 120 בטוב ובאושר!! 
אספרנזה[עריכה: לבקשתה]
מלא מלא מלא מזל טוב!
שיראל.
אדוני המשורראני כן העתקתי בהעתק הדבק...
אני17אמן!!!!!!
עד 52743543535 !!
a.iושוב- היתרון של העולם הוירטואלי, אתה יכול לעשות קולולו גם אם אתה לא באמת יודע לעשות את זה וגם אם אתה לא ספרדי...![]()
חחח, היום באה אלי חברה בהסעה והיא אומרת לי "הי מירב! מזל טוב!" ואני כולי מתבלבלת ואומרת "על מה???" "יש לך עוד מעט יום הולדת לא?" "אה.. כן...בעוד שבועיים...את יודעת..." איזו חמודה!![]()
מעפר אני באה
שיהיה רק טוב!!

שואפת למעלה..!אחרונהלק"י
אני עומדת להשתגע!!!! 
אני מדריכה בסניף קטן שרוב המדריכים בו הם חוץ, בחודש ארגון הקרוב הקומנרית לא תסכם שיכנסו מדרכי חוץ חדשים.
גם אני מדריכת חוץ, ואני מדריכה של שבט הראה. הבעיה היא כזאת. הקומנרית היקרה שלנו מצאה פתרון מצויין לבעית המדריכים החסרים, להכנס את שבט הראה להדרכה (השבט שלי, אין שבט נעלה, הסניף חדש וקטן) כי רוב המדריכים שנמצאים יוצאים (רובם שמניסטים עכשיו). מה שאומר שאין לי שבט, אבל בגלל שלשבט מעפילים המדריכים יוצאים יהיה חסר טעם להכניס את שבט הראה למעפילים אז הקומנרית רוצה להעביר אותי לשבט מעפילים. עם השבט שלי היו לי לא מעט בעיות ולא פעם הייתי קרובה מאוד לעזוב את ההדרכה. הבעיה היא כזאת: אני לא יודעת מה לעשות! להשאר בסניף ולהיות מדריכה של שבט מעפילים? ואז מה? להדריך עוד פעם רק שנה אחת? להדריך שלוש שנים? חוץ מזה שאני פשוט מפחדת להכנס לשבט חדש, השבט הזה שונה ממני, ואני חוששת שאני לא מתאימה לו בעליל. ובנוסף לכל הצרות המדריכים היוצאים של שבט מעפילים הם מדריכים שהחניכים שלהם חולים עליהם, סוגדים להם, ומעריצים אותם- אני לא מאמינה שאני מסוגלת להכנס לנעליים הלא נגמרות האלה...
החלום שלי מגיל די צעיר הוא ללכת להתנדב במד"א- ועד עכשיו לא עשיתי את זה. די ברור לי שאם אני אצא מהדרכה אני אלך להתנדב במד"א, או במשהו קרוב, אבל אני לא גם אדריך וגם אתנדב במד"א... (ובדרך אגב, אני שביעסטית...)
זקוקה לעצה...לפני שאני אשתגע!!!! 
שבוע טוב...
וואוו, בעיה דיי בעייתית!~
תראי, אמרת שחסרים מדריכים, והסניף דיי במצוקה!
מצד שני, את מרגישה לא כ"כ מתאימה לשבט מעפילים,
ובנוסף, את דיי רוצה להגשים את החלום (זה גם החלום שלי) וללכת ולהתנדב במד"א
אם את באמת מרגישה שאת לא כ"כ מתאימה לשבט,
אז דיי חבל שתיכנסי ותדריכי בהרגשה כזו, כי לפי דעתי זה יהיה סתם בזבוז זמן, ואת לא עושה את זה מרצונך באמת,
אלא אם כן, את תדריכי מתוך מטרה של להרים את הסניף ולהרים את השבט ואז כבר תתחברי אליהם אוטומטית!
במד"א - את יכולה להתנדב תמיד!
הדרכה - זה משהו שאת יכולה לעשות עכשיו וזה לא יחזור כבר...
תשבי עם עצמך ותעשי ממש "חושבים",
תשאלי את עצמך אם את באמת מסוגלת לעמוד מול שבט הזה וללמוד להכיר אותו ולהיכנס לנעליים חדשות, נעליים משלך!
וככה, את תורמת גם לסניף וגם לעצמך!!
ואולי אפילו כן תוכלי לשלב מד"א עם ההדרכה, למרות שאת זה את יכולה אפילו לעשות בשירות...
זה הכל עניין של גבולות, עמידה בזמנים שלך, והאם את באמת מסוגלת להתמודד עם עוד הדרכה!
תחשבי על זה שאם זה כבר הזדמן לך, אז אולי באמת זה מה שאת צריכה לעשות עכשיו..
את מוזמנת גם לאישי אם בא לך
ליל"ט
בס"ד
לצורך הקדמה גם אני מדריך שבט הראה כבר שנה ובעז"ה עוד שנה...
ולעניינו-
זו תהיה פשוט טעות אדירה להכניס את השבט שלך להדרכה בגיל כזה...
החניכים שלך עכשיו נמצאים במצב שנקרא גיל ההתבגרות וזה ה-זמן שחבר'ה בגיל כזה מתחילים לפתוח עיניים
ולגלות את העולם (לטוב ולרע) ובחייאת הם עדיין ילדים!!! זו השנה הכי יפה שלהם בסניף! אל תהרסו להם את הילדות!
הם צריכים את ההדרכה שלך את הפעולות שלך הם מגבשים לעצמם תפיסת עולם ולך בתור מדריכה יש חלק חשוב בבנית אישיותם!.
חבר'ה בשבט הראה עדיין לא בשלים ומוכנים לכל העניין הזה של הדרכה,
אין להם עדיין את הנסיון, הבגרות , כוחות נפשיים להכנס להדרכה .
הדרכה זה לא משחק ילדים לא כל מי שרוצה נכנס, יש פה לפעמים אפילו עניין של עיסוק בענייני נפשות...
עצה שלי תלחמי על זה, דברי עם הקומונרית ותסבירי לה את העניין אל תוותרי עליהם באמת רק בשביל החניכים שלך...
הסניף שלך יכול לאבד הרבה יותר דברים אם החניכים שלך יכנסו להדרכה...
רק תחשבי איך יראה ישב"צ איתם....
לעניין מד"א אני גם מתנדב במד"א ומשלב מצויין בין ההדרכה הלימודים מד"א ועוד כמה דברים בדרך...
אני לא רואה סיבה למה לא לשלב בין הדברים ... בכול מקרה את מוזמנת לפרום רפואת חירום ונשתדל לעזור...
אשמח גם לעזור באישי....
בהצלחה!
ואני מצליח להדריך מצוין את שבט נבטים
מצד שני רוב הילדים שאני מכיר לא היו מצליחים להדריך טוב
בקיצר זה לא תלוי בגיל זה תלוי בבן אדם
יש לך חלום ! את רוצה להיתנדב במד"א לכי אל זה !!! אל תעצרי את עצמך
(חוץ מיזה שזהטעות להכניס אתל הרועה אבל לא ניכנסת לזה !)
אשמח לדבר איתך 
נ.ב אני בת !!! 
הדרכתי את שבט ניצנים ואח"כ מעלות
ואז לא היו מדריכים לנעלה, ולכן נכנסתי אליהם והדרכתי שנה.
החששות שלי היו בדיוק אותם חששות,
פחדתי מזה כי זה בערך היה השבט שהכי לא היה קשור אליי בסניף כולו,
בכל דבר שהוא.
ואני פשוט חייב לומר שיצאתי מההדרכה הזו כשהקשר שלי עם החניכים, הוא מעל לחלומות הכי פרועים שלי.
אני בישיבה אבל מתגעגע כמו לא יודע מה אליהם,
אני מתק' מדיי פעם, וגם הם מתקשרים. זה לא משהו שייגמר בקרוב..
ונראה לי שב"ה גם הצלחתי להעניק להם מעצמי.
אני חושב שהדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה להיכנס אליהם להדרכה,
ולהיות מדריכה טובה - שנותנת את הנשמה בשביל החניכים
אמנם קשה להכנס לשבט בו מעריצים את המדריכים, אבל אם תראי להם שבאמת איכפת לך,
ושאת שם בשבילם - את תעשי להם שינויים כאלה גדולים בחיים, ותתני להם כל כך הרבה
ששווה לך למרות הפחד.
עם ברכה, ואת מוזמנת לשאול כל שאלה בנושא באישיD:
לק"י
אני ממש מסכימה איתכם שלהכנס את הראה זה רעיון גרוע- אני ניסתי לשכנע את הקומנרית לרדת מהרעיון, ולא רק אני כל המדריכים מהסניף- וזה לא הלך. חניכים שלי לא רצו להכנס בהתחלה, אבל היא עברה כל חניך וכל חניכה ושכנעה אותם להכנס. הם נכנעו לה. אמרו לי לפנות לרכז הדרכה של המחוז... אבל בתכלס הקומנרית שלי צודקת- אין לנו מאיפה להביא מדריכים... למרות שאני ממש נגד להכנס את הראה, ולא משנה שזה חניכים שלי, גם בסניפים אחרים זה נראה לי לא שייך.חברות שלי שנכנסו בכיתה ט' יצאו מהר מאוד מהדרכה והתחרטו שעשו את זה. -את זה אני לא יכולה לשנות, זאת העובדה עכשיו. השאלה היא מה אני עושה הלאה?
אם אני נכנסת אני ארגיש שאני עושה את זה סתם- עוד פעם אני נכנסת רק לשנה? למעגל שלא יסגר עוד פעם?
אני אגיד לכם את האמת, נכנסתי להדרכה כי די לחצו עלי. בחיים לא האמנתי שאני אדריך שבט הראה בסניף מעורב בהדרכת חוץ. אבל עשיתי את זה. אני בטוחה שהשנה הזאת נתנה לי המון. גם אם אני וחניכים שלי לא בקשר הכי טוב שיכול להיות. אני כן חושבת שתרמתי לסניף, הייתי עוף די מוזר בין היחידים בסניף ששומרים נגיעה. מפחיד אותי עוד יותר לחשוב מה יהיה עם חניכים שלי מהראה אם אני אכנס למעפילים... איך הקשר שלי יהיה איתם... משום מה יש לי הרגשה שהם יכעסו או יפגעו...אני לא יודעת למה...
ושאלה לכל המשלבים-גם לימודים, גם הדרכה, וגם מד"א, אתם נושמים בכלל? איך אפשר לשלב הכל ביחד ועוד לנשום תוך כדי?
לא לימודים לא הדרכה ולא פנימיה בעזרתו ! ובהישתדלותינו !
בס"ד
אני משלב בניהם ומשתדל שזה לא יפגע אחד בשני ואני נושם מצויין (סיטורציה 94 למבינים...
)
עשיתי לעצמי סדר עדפויות וככה אני עובד ומצליח לשלב את הכל ...
אגב בזמן שאני במד"א ואין מקרים אני לומד, עושה ש"ב, מכין פעולות לחנכים שלי, מדבר עם חניכים שלי בפלא' וכו'...
ככה שאני גם לא מבזבז את הזמן שלי גם משלב לימודים והדרכה וגם פותר כמה סוגיות של צניעות שכידוע במדע זה לא פשוט בכלל
יש משפט שאומר אם יש רצון יש גם דרך! (וזו ממש לא קלישאה)
אני לא רואה סיבה למה לא לשלב בין הדברים ... בכול מקרה את מוזמנת לפרום רפואת חירום ונשתדל לעזור...
אשמח גם לעזור באישי....
באמת, באמת באמת [באמת,באמת, באמת]
שאני כ"כ מבינה את המקום שלך!
א. חלק מהחניכות שלי, נעלה, נכנסו בט"ו בשבט השנה. באמת, שאני מרגישה שמתוך 3 שהכנסתי, על אחת אני מאושרת שעשיתי א תהצעד הזה אבל על השתיים האחרות פשוט חבל לי!
אחרי חודש ארגון, הגענו לנק' שיא מטורפת בתור שבט. אבל ברגע שהן נכנסו זה הלך ודעך. זאת לא היתה אותה תלהבות, לא אותו חשק ולא אותם ערכים. באמת שאני חושבת שאם הייתי נותנת להן את החצי שנה+- להתאפס על עצמן ולהתבגר קצת הכל היה נראה אחרת. עכשיו חת רוצה לצאת מההדרכה והשניה מיואשת קשות. והשבט שלהן? קרשים. אם את שואלת אותי.
עצתי לך, אל תכניסו להדרכה בכיתה ט'! באמת שלא! הםבאמת עדיין ילדים ולא ממש מבינים!
באמת שעדיף לבנות על מדריכי חוץ. אין מה לעשות! הסניף קטן, הסניף חדש, את חייבת לתת לו את הזמן הזה של הבנייה. את לא יכולה להזניק אותו בבת אחת כמה רמות קדימה! באמת שזה מקלקל!
ב. בעזרת ה', עוד מעט אני מסיימת להכניס את חניכות שלי להדרכה, [סוף-סוף, בצורה נורמלית!] ועוברת להדריך את השבט הצעיר יותר, הרא"ה.
לא רצית לעשות את זה, מבטיחה לך! ממש לא! רציתי שמינית רגועה, רציתי להתמסר לחבריא ב', רציתי לעבור לפרוייקטים אחרים, לאו דווקא שקשורים לתנועה. באמת שרציתי!
אבל אז מישהו אחד חכם אמר לי, שלפעמים דברים אחרים נראים לנו גדולים ואידיאליסטים יותר ואנחנו ממש רוצים אותם. אבל אנחנו לא שמים לב שמתחת לאף שלנו יש משהו שהוא אולי נראה לנו יותר קטן ופחות משפיע וכו', אבל תכל'ס, זה המקום שבו הכי צריך אותך עכשיו וזה המקום הכי אידיאליסטי כרגע בשבילך.
אני מקווה שתצאי מכל הלחץ והבלאגן הזה בקרוב ושיהיה לך הכי ב"הצלחה שבעולם. ותמיד את יכולה לפנות כדי להתייעץ או סם בשביל לעדכן מה קורה.. 
נעמה.
אני מעונין ליקנות מחשב נייד 10 אינצ' במחיר סביר ..
אפשר בבקשה לענות פה או למיל 054260@gmail.com
תודה
בס"ד
אוקיי אז ככה היי אנשים מנשמע?! מקווה שהל בסדר..
אני צריכה קצת עזרה בהתלבטותממש קשה שיש לי..
דיברו איתנו ביישוב על הדרכה, ואני ממש רוצה להדריך
אבל אני ילדה שכן מדברת עם בנים וכו'...והציבו לי 2 תנאים
1- אני צריכה להקפיד יותר על צניעות
2-"אסור לי להפגש עם בנים בכלל! בכל הזמן של ההדרכה" (2)
זה אומר שאם עד עכשיו היו לי ידידים שראיתי מידי פעם, עכשיו אסור!
כנראה שבהתחלה אני יצטרך לא להפגש בכלל ולאט לאט מחוץ ליישוב הייה מותר וכל מיני כאלה..
זו התלבטות אחת- האם לשנות את עצמי בהתאם לתנאים?! האם זה באמת משתלם?!
התלבטות שניה- האם לא כדאי לי להגיד פשוט "שלום שלום" ולהדריך הדרכת חוץ?! ההורים שלי אומרים שלדעתם יהיה לי מאוד קשה, אבל זה נראה יל יותר תרומה..
הייתה לי עוד אחת בראש אבל שכחתי (אויל בגלל השעה XD)
בכל מקרה אני נורא אשמח לתשובות..ו-מישבטעות מזהה אותי בבקשה לא הלגיד כלום! המכתב נכתב ממשתמש חדש בכוונה
ולדעתי אל תוותרי על ההדרכהה !!
אם תסתדרי טוב בלי הבנים, מעולה, תכנסי להדרכה,
אם יהיה לך קשה, אז לכי להדרכת חוץ...
את חושבת שלא תסתדרי בלי להפגש עם בנים? בסופו של דבר גם אם זה נורא מרגיז יש סיבה שהם לא רוצים שתפגשי עם בנים וזה באמת לטובתך. זה בטח יהיה נורא קשה בהתחלה אבל את לא מעדיפה מצב כזה שתצליחי בלי להיפגש עם בנים בכלל?
וגם בהקשר של צניעות בסופו של דבר כולנו יודעים שהצניעות היא לפי כללי ההלכה ולפעמים ממש קשה לנו אבל אם זה יעזור לך לקיים את ההלכה יותר טוב וואלה זה נראה לי פשוט דבר מצוין ואם תסתכלי על זה ככה גם תרגישי עם זה יותר טוב.
לגבי הדרכת חוץ תלוי כמה זה רחוק וחוצמזה לדעתי זה לא נכון שהדרכת חוץ זה יותר תרומה. שמעתי, אל זוכרת בשם מי, שאומרים שגמילות חסדים עדיף לעזור בקרוב אליך שתמיד יותר קל לנו לעשות עם אנשים יותר רחוקים ממנו אבל זה גם מעלה גבוהה יותר וגם יותר עוזר וזו תרומה יותר גדולה לעזור לאנשים שמכירים. אני חושבת שגם את הסניף שלך שאת מכירה תוכלי להשפיע עליו הרבה יותר כי את מכירה את הבנות ויודעת מה מתאםי להם וגם הן מכירות אותך ויש לך הרבה הרבה יותר השפעה.
בהצלחה בכל!
צדיקה!
כל הכבוד שאת רוצה להיות מדריכה!
אני חושבת שדבר ראשון עם כל הכללים האלה את צריכה לחשוב, מה את רוצה להיות?
את רוצה להקפיד יותר על צניעות ולא להפגש עם בנים בגלל שזו את ומה שאת רוצה להיות, או רק בגלל ההדרכה, ומיד אחרי שתצאי תחזרי לכל ידייך ולפחות צניעות?
שינוי משתלם, רק אם תרצצי ותאהבי אותו, אם הוא יהיה מכפייה וזה יהיה סבל נראה לי חבל..
לגבי הדרכת חוץ - בהדרכת חוץ, גם תלוי לאן את הולכת, אם זה סניף שבאמת באמת זקוק לך מאוד. אז זו יכולה להיות תרומה אדירה. תנסי לחשוב על מרחק כזה שזה לא יהיה בגדר ה'קשה,לא נורמלי'
תתייעצי עם כאלו שעשו את זה.
ולגבי היותר תרומה- לא מחייב, עניי עירך קודמים. יכול להיות שבסניף שגדלת בו יותר צריכים אותך, תנסי להשוות, לכתוב חסרונות והתרונות ו..להחליט.
המון המון בהצלחה! וישר כח גדול גדול!

ערב טוב,
הבת שלי, אופיר, מכינה עבודה ל 5 יחידות בגרות במדע המדינה.
היא זקוקה ל200 בני 14-18 שימלאו את השאלון. אודה לסיוע בהפנית בני נוער למילוי השאלון ולהפצתו בקרב בני נוער מכל קשת הדעות הפוליטיות, הדתיות ומקומות המגורים.
http://www.tfasim.org.il/tofes/cndn4
תודה,עינת
אני17בארבע האחרונים לא היה לי מושג אז כתבתי 4. כי אין לי מושג מה התפקידים של ראש הממשלה בדיוק
אז פשוט הקרצתי... 
אין לי עדיין מושג
אני גם עניתי.ניגוניםהמצאתי הרבה...
מקפיצה |מקורי בעליל| XDגולי =]למה אין מספר באמצע כלומר נגיד כשיש 5 אפשרויות אז יש את 3 שזה לא טוב ולא רע... היה לי חסר בדברים שלא כ"כ הצלחתי לגבש עמדה....
מערכת הקול היהודי | ה׳ באלול ה׳תשע״א (04/09/2011)
התופעה המדאיגה של התבוללות, מתרחבת לצערינו ברחבי הארץ ואיננה פוסחת על אף מגזר. ראיון עם פעיל ארגון להב"ה, המכונה 'הקוסם', ופועל בעיקר עם בנות מהציבור הדתי לאומי. 'הקוסם מספר כי כר פורה לקשרים בעיתיים, התפתח דוקא במסגרת השירות הלאומי.
התופעה המדאיגה של התבוללות, מתרחבת לצערינו ברחבי הארץ ואיננה פוסחת על אף מגזר. ארגון 'להב"ה', הינו אחד הארגונים המטפלים בבעיה, והוא פועל גם במקומות בהם היה ניתן לחשוב שהבעיה איננה נפוצה, כמו אולפנות ומרכזי השירות הלאומי. הארגון פועל הן בשיחות באולפנות ובמרכזי שירות לאומי, הן עם בנות שכבר נפלו, ועם משפחותיהם, ואף במציאת בית חם ומקום בטוח לאותן בנות.
תפסנו לשיחה את אחד מפעילי ארגון להב"ה, א', שבשל ההצלחות הרבות שבפעילותו, מכונה ה'קוסם'. א' נמצא בפעילות כבר למעלה משתים עשרה שנה (שמו נשמר כחסוי על מנת שיוכל להמשיך בפעילותו, שבמקרים רבים השתיקה יפה לה). הנתונים שנחשפו הפתיעו גם אותנו, ולא לטובה.
כמה בנות שנקשרו עם ערבים מטופלות כיום על ידכם?
"בשנתיים האחרונות עברו תחת ידינו כשלוש מאות בנות אשר נפלו לקשר עם צעירים ערבים. בכל רגע נתון מדובר על עשרות בנות שמטופלות ברמה כזו או אחרת בו זמנית", מספר 'הקוסם'. "רבות מהבנות נכנסו לקשרים הללו במהלך ההתנדבות בשירות הלאומי. חלקן כבר סיימו את השירות הלאומי אך עדיין בקשר עם הערבים. רק עכשיו, התקשרה אלי בת המסיימת כעת את שנת השירות, ונפלה לקשר עם צעיר ערבי. הבחור הערבי השתמש בשם עברי וכך יצר עימה קשר. היום, כשהיא יודעת שהוא ערבי היא פנתה אלינו לבקשת עזרה. יש סיפור נוסף על בחורה שנקשרה עם ערבי במהלך השירות הלאומי וכבר שש שנים שהיא עדין חיה עימו".
מדובר בתופעה ארצית החוצה מגזרים, כמה בנות נמצאות להערכתך בקשר עם ערבים?
"אני לא רוצה להגיד סתם מספרים, אבל אני יכול לומר שמדובר במספרים גדולים מאד. יש מקומות שאני יודע שאם אגיע לשם לדבר, אני אוכל להציל עוד המון בנות, כמו למשל בחיפה ובבאר שבע. הבעיה שבדרך כלל, הנושא לא כל כך מעניין מוסדות חילוניים, והם לא נותנים לנו לעשות אצלם הרצאות.
אני יכול לספר לך שפעם הגעתי למקום מסויים בו הרצאתי על הנושא. הייתה שם בת ששמעה את ההרצאה, הזדעזעה מאוד ועזבה את הערבי שהיה עימה בקשר. לאחר המקרה התקשרה אמה של אותה בת ואמרה לנו תודה רבה על העזרה. בנוסף סיפרה האם שההרצאה עזרה, וסיפרה על חברה של ביתה שעזבה גם היא ערבי עימו הייתה בקשר. ישנם עוד סיפורים רבים שבשל צנעת הפרט אני לא יכול לספר".
באילו מקומות קיימת בעיית ההתבוללות הקשה ביותר?
"איפה לא?", תמה 'הקוסם'. "עיקר הבעיה היא בבתי חולים בהם עובדים גם ערבים. אך גם בסופרים בהם הבנות עובדות ישנה בעיה קשה. זה יכול להיות בת אשר באה בסך הכל לקנות במכולת, וזה יכול להיות בת שעובדת במקום בתור קופאית. היא אוכלת ועובדת יד ביד עם פועלים ערבים וזה מה שמוליד את הקשר ביניהם. במקרים רבים מדובר גם בנשים נשואות מהציבור החרדי (!)".
במוסדות חילוניים אפשר להבין יותר היכן הבנות פוגשות צעירים ערבים, כיוון שהם נמצאים במרכזי הבילוי. לדבריך, בציבור החרדי הבעיה קיימת בעיקר בסופרים. אבל בנות השירות הלאומי או האולפנות בדרך כלל יותר מוגנות, איפה הן פוגשות את הערבים? האם מדובר בבנות שמבלות במקומות חילוניים?
"בשונה מהבנות החרדיות, שנתקלות בערבים בעיקר במקומות תעסוקה, בציבור הדתי לאומי, ברוב המקרים הבנות מכירות את הערבים במהלך השירות הלאומי. הבעיה קיימת בעיקר בבתי חולים, תחנות משטרה, מרכזי קניות וכן בהתנדבות במד"א, בהם נמצאים עובדים ומתנדבים ערבים. לדוגמא, טיפלנו בסיפור שקרה לא מזמן, עם פראמדיק ערבי שהפיל כמה נערות שהתנדבו איתו בתחנה, אחת אחרי השניה".
"הבעיה מתעוררת בעיקר בתקופה בה הבת יוצאת מהבית, כדוגמת שנת השירות הלאומי", מסביר 'הקוסם'. "כשהבת רחוקה מהבית, זה כבר יכול להיות בהרבה מקומות. לדוגמא, בת שירות שנסעה, שלא במהלך שירות הלאומי, באוטובוס מירושלים לחיפה. במהלך הנסיעה, הכירה הנערה בחור ערבי ועד היום היא בקשר איתו. עצם היציאה מהבית שוברת משהו".
"יש נקודה נוספת שאפילו אלו שמטפלים בבעיית ההתבוללות לא אוהבים להזכיר. זה נושא שלא נעים לדבר עליו, אבל בצפון הארץ, ישנה בעיה קשה עם העדה הדרוזית. הם אזרחים שמשרתים אמנם בצה"ל, אבל לצערנו דוקא בגלל העובדה הזאת, יש איתם בעיית התבוללות חמורה. יש לנו מידע על המון בנות מהצפון שנמצאות בקשר עם דרוזים".
מה אתה עושה בנידון? איך אתם פועלים למניעת תופעת ההתבוללות?
"ראשית אנו עורכים שיחות בבתי הספר ובאולפנות ללא תשלום. הכל בשביל להציל את הבנות. אלפי בנות כבר שמעו אותנו. דבר שני זה הפגישה עם המשפחות, תמיכה בהורים. אנו מדריכים את ההורים מה לעשות במצב בו נקלעה ביתם לקשר עם ערבי. יש היבט משמעותי של פעילות שמגיע מתחום העבודה הסוציאלית. דבר שלישי, כמובן, הוא הקשר האישי עם הבנות. עוד טלפון, עוד שיחה. חלק הבנות מטופלות בבית החם של ארגון 'חמלה', שם משקמים אותם עד שהם מתחתנות. אבל לשם לא כל אחת מתאימה".
"יש הרבה שאוהבים להגיד שהם מצילים בנות אבל לא לכולם יש את הכלים, זה מאוד מסובך, בדרך כלל כולם שולחים אלינו. המקום היחידי שנותן את ההרצאות ללא תשלום ומטפל בבנות עד החתונה זה אצלנו, בארגון 'להבה'".
האם יצרת קשר עם אישים באגודה להתנדבות וכדומה?
"אני מרצה באגודה להתנדבות, יש לי שם קבוצות קבועות. את המרצים באגודה, בדרך כלל הדבר הזה לא כל כך מעניין. גם אלו המודעים לבעיה, לא יודעים מה לעשות, המצב הזה לא פשוט".
בנוסף מציינים בארגון להב"ה כי האגודה להתנדבות נמנעת מלשתף פעולה עם פעילות משמעותית יותר להצלת הבנות. "אמנם נותנים לנו להעביר הרצאות, אך לטפל באופן אישי בבנות ולהיכנס לעובי הקורה, לא מתאפשר לנו לצערינו", אומרים בארגון.
"יש המון סיפורי הצלחה, אבל אני מנוע מלספר את רובם. אנו בקשר גם עם גרעינים תורניים. יש גם ארגונים חרדיים שאנו בקשר עימם כמו 'יד עזרה ושולמית' שמספקים לנו הרבה מידע", מסיים 'הקוסם'. "אבל בסופו של דבר על הציבור להתעורר ולמנוע את הבעיות הללו. מדובר בתופעה חוצת מגזרים, ואין אדם שיכול היום לומר בבטחון, "לי זה לא יקרה". אני מקווה שגם הציבור הדתי יפסיק לטמון את הראש בחול ויבין את גודל התופעה".
הייתי בשיחה של ארגון להב"ה, וקראתי את הכתבה עד תום, ושימו לב -
"הבעיה מתעוררת בעיקר בתקופה בה הבת יוצאת מהבית, כדוגמת שנת השירות הלאומי", מסביר 'הקוסם'. "כשהבת רחוקה מהבית, זה כבר יכול להיות בהרבה מקומות. לדוגמא, בת שירות שנסעה, שלא במהלך שירות הלאומי, באוטובוס מירושלים לחיפה. במהלך הנסיעה, הכירה הנערה בחור ערבי ועד היום היא בקשר איתו. עצם היציאה מהבית שוברת משהו"
האם בגלל זה בת לא צריכה לצאת מהבית?
יש מי שיאמר שנכון. בנות צריכות תמיד להשאר תחת חסות ההורים או הבעל.
אני חושבת שזה סתם לקבור אותן באדמה.
לחסום להן את האפשרות להתפתח כאישיות עצמאית, ולהכריח אותן להיות מורות לתנ"ך שהמימוש הכי גדול שלהן זה ללדת 15 ילדים.
מי שזה מתאים לה - בכבוד.
אבל מכיוון שלרוב זה לא מתאים (בטח שלא לכתחילה) - תפסיקו עם ההפחדות נגד השירות לאומי.
חוץ מזה של החוץ מזה -
שבשיחה איתם התברר ש"הבנות הצדיקות מאולפנות בדיוק כ-מ-ו-כ-ן" הן בעצם, ברובן, בנות שגדלו בבתים לא פשוטים, שלמדו במקומות שהם יותר תיכון מאולפנא, שהרמה האנושית שלהן נמוכה...
מן הסתם יש גם כמה בנות "טובות" שנופלות בקשרים כאלה - אבל ב"ה רובן (אם לא כולן) יודעות לצאת מזה.
להיות מדריכה באולפנה לא כולל ערבים כמדומני ואני בטוחה שיש עוןד שלא כולל ערבים.
אל תפסלו את כל השירות לאומי בגלל ערבים או בנים בככללי כי אפשר לעשות שירות לאומי נפרד וכמובן שאפשר גם בלי ערבים.
מילים כדורבנות!!
זו לא חוכמה לצאת נגד משהו כי יש בו רע...צריך לא להיות מפגרים ולחשוב על מה שעושים ולאן הולכים בשרות, אבל זו לא סיבה לפסול את כל השירות.
זה כמו כל דבר בחיים, יש בכל דבר טוב ורע...תמצאו ותעצימו את הטוב..
הם אומרים בפירוש שאצל חרדיות זה קורה בעבודה.
אז לא לעבוד?
כמו בכל דבר, את צריכה להכיר את מקומך ואת כוחותייך,
וללכת למקום שבו תצליחי להתמודד.
ממש מצטערת, אבל לא כל בחורה שפוגשת איזה עלם חמודות מיד מתאהבת בו אהבה שסופה חתונה...
זה יכולקרות לכולם בכל מקום, נתנו כדוג' את השר"ל אבל זה לא אומר כלום!!!
ויש היום אלפי תקנים שהרוב אין בהם בכלל מגע עם ערבים אז...
באמת בואו נשאר כל הנשים בבית כל חיינו מקרה?
כי לי לא היה עולם קטן 


ואפשר לחפש באינטרנט את העלון.
ולמה שבנות לא יפלו בזה ?!
לנו אין יצר?!
ביגלל זה אני חושבת שעדיף לא לראות סרטים.
כן,גם אם מצנזרים אותם. ואיך מצנזרים בידיוק ?! צריך לראות את תחילת הקטע הזה ..
ומה אתם אומרים על המבטים של לפני הצנה, זה בסדר?! מי נתן לנו היתר לזה בידיוק?
בבקשה אל תנצלשי לה.
ולגבי שאלתך.
כן גם בנות נופלות בזה וגם אני אישית נפלתי בזה ואני לא מתבישת בזה כי אני יוןדעת שקמתי והצלחתי להפסיק!
זה קשה זו הייתה עבודה קשה מאין כמוה אבל נצרכת!.
זה דבר שיכול לקרות לכל אחד לא משנה מינו, צבעו או גזעו או הגדרתו.
יצר זה דבר כל כך חזק שלפעמים קשה להתגבר עליו...
אני מצטערת עד היום על מה שראיתי אבל את הנעשה אין להשיב מפה אני יכולה רק להמשיך לצמוח בטהרה ולנתב את כל הידע שלי רק לדברים טובים ובעזרת ה' בסופו של דבר גם לחתונה והבאת צאצאים לעולם.
התשובה שהיא נתנה שם ממש תשובה יפה יש אמרה של חז"ל שאומרת "מרעיבו משביעו ומשביעו מרעיבו" או משהו כזה.
אם לא ננסה לספק את היצר נצליח להתגבר עליו כי ככל שמספקים אותו הוא רוצה עוד.
אנשים שלא נפלו בזה באמת אשריהם ויהיו להם חיים טובים אני יודעת שכבר אצלי אין מה לעשות אבל אני חושבת שאם זה כבר קרה אין מה לבכות על זה ולהצטער אלא רק לנסות לא לחשוב על זה ולנסות לשמור את מה שנשאר טהור לזמן המתאים.
תשמרו על עצמכם!
הנשמה שלכם זה אחד הדברים הנקיים והטהורים שקימים אל תלכלכו אותה!
וזה הרס הנשמה זה יותר גרוע מלחתוך ורידים או לנסות להתאבד!
זאת התחושה שלי!זה דבר כל כך נורא!!!
זה פשוט להרוס את הנשמה!
ואין לי מושג למה אבל הייצר כל כך מושך לזה!ו
זה קשה להיגמל ויודעים שזה רע וממשיכים וזה הדבר הגרוע ביותר שקרה לי בחיים!!!!!
ואחרי שנה אני יודעת שאני בחיים!!לא יחזור לזה זאת הייתה תקופה דכאוית וצבועה!
אז כן גם בנות יכולות לפול בזה ונופלים ...
אבל אם היודעים לעצור בזמן אפשר להתעלות לזה ולהגיע לצניעות אמיתית....
אני יודעת שאחרי זה אני הרבה יותר שומרת כל גדר קטן הרבה יותר חשוב לי!
אני חייבת לציין שלפעמים
העיינים רוצות להימשך לכלמיני אתרים/ סרטים/ פרסומות/ תכנים
וכו'
בינתיים ב"ה הצלחתי תמיד להתגבר ולסגור ת'אינטרנט
ולאט לאט אני כבר אפילו לא מתעניינת...
ב"ה ב"ה ב"ה!!!!!!!!!!!!!!!!!
רק התחלתי את הלימודים וכבר זהו. אין לי כוח.
קודם כל הנסיעות הורגות אותי..אני נוסעת יותר משעה וחצי כל צד ואני פשוט סחוטה.
דבר שני הלימודים כבר קשים הרבה יותר ואין לי כוח. אבל על זה נראה לי אני אתגבר עוד מעט.
ועוד לא החלטתי על מגמה. ואני ממש צריכה עזרה..
יש מישהו שיודע מה זה עתודה תכנולוגית/הנהגה טכנולוגית מדעית או משהו כזה..?
שזה אומר שמי שעושה 5 יח'ל מחשבים,5 מתמטיקה ו5 פיזיקה מקבל מלא תגבורים חוץ מזה שגם אחרי התכון זה יכולה לפתוח לו הרבה דלתות..
קיצור אני ממש מתלבטת בין זה^ שזה דורש ממני המון! זה אומר 15 שעות מגמה בערך שזה להגיע הביתה לפחות יומיים בשבוע בשבע בערב בערך. כשאני גם רוצה בע"ה להיות מדריכה אבל זה ממש מעניין אותי ואני ממש רוצה להשקיע בזה.
אבל אני רוצה גם לעשות אומנות שאני ממש אוהבת את זה וזה הרבה יותר קל, זה אומר שאין יום שאני חוזרת בשבע והחיים הרבה יותר קלים.
מישו כאן פיזיקה/ אומנות/ מחשבים? יכול להמליץ?
אה..ואני ב4 יח'ל במתמ' ואם אני אלך לפיזיקה יהיו לי עוד כמה שעות ואז יעלו אותי ל5..זה שווה לעשות את זה בכלל? להתאמץ לעשות 5?
תודה!
אני ב"ה ב5 יח' במתמטיקה ופיזיקה ויש לי אפשרות לעשות גם 5 יח' אלקטרוניקה ולגמור יום אחד ב6...(ושעות עתודה של מתמטיקה השנה יש לכל 5 יח' אז זה בעצם לא שיקול...יהיה לי תגבור ממילא) אבל זה גם לגמור שעה יותר מוקדם ממך וגם השנה זה יום אחד בלבד. במקום הזה אני יכולה להחליט שאני רוצה לעשות מגמת על הסטוריה ואז להשאר ביום אחר עד 6 אבל לא לעשות אלקטרוניקה (בכל מקרה להישאר יום אחד עד 6) או לא לעשות מגמת על בכלל ולגמור כרגיל (4 ורבע חוץ מיום שלישי). מה אתם אומרים?


הוא גם לא יודע את גודל הפיתוי לדוגמא אחד שלא טעם לעולם בשר לא כשר לא תהיה לא בעייה לא לאכול בשר שכזה כי הוא גם לא מרגיש את הצורך בזה...
אבל אחד שכן טעם ויודע שזה טעים לו ובכ"ז הפסיק לאכול יש לו מעלה גבוהה מאד
עוד דוגמא לזה אדם שגדל כל חייו במקום דתי כל היישוב שלו דתי האווירה בשבתות של קדושה אם אותו אחד ילך בדרך התורה וינהל אורח חיים דתי זה יהיה מובן מאליו והמעלה לא תהיה כ"כ גדולה
לעומת משהו שגדל בחברה מקולקלת בה כמעט הכל מותר ועשה הכל בחייו והחליט לנטוש את הדרך שלו לטובת דרך התשובה, זאת גדולה!!!
שואף לאורא. אולי יש כאן את עניין "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב...",ראי http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=36219 וגםhttp://www.kipa.co.il/ask/show/109961
ב.אם הוא בעל תשובה הרי שהוא מתחרט על הדבר שעשה בלב שלם וקיבל על עצמו לא לחזור יותר.
ויכול להיות שיש להרחיב עוד.. 
בשמונה פרקים, הוא אומר בעצם שיש את המושל בנפשו- אדם שיש לו יצר הרע, אבל הוא שולט בו..
כמו שכתבת- אדם שממש יש בו רצון לעשות דברים רעים, או אולי אפילו עושה אותם, אבל כופה על עצמו להמנע מזה.. [כמו הבן השני..]
ויש גם את החסיד- שאין לו את הרצון לעשות דברים רעים (וגם אם מתעורר לו רצון לעשות רע- מיד הוא מצליח להעיף אותו.) [כמו הבן הראשון..]
והוא שואל, כמוך, מי בעצם מביניהם יותר טוב?
אז הוא מחלק את זה לשני חלקים:
* במצוות שהם חוקים, שאנחנו לא ממש מבינים את טעם שלהם (שעטנז, בשר וחלב, פרה...)-
זה מעלה יותר גבוהה להיות כמו המושל..
אדם שיש לו רצון לא לקיים את המצווה- ומתגבר על זה, הוא בדרגה יותר גבוהה מאשר אדם שבטבעיות מקיים את המצוות האלו!
* אבל במצוות שהם שכליות, מוסריות-
ברור שצריך להיות כמו החסיד, ולא לתת לגיטמציה לחטא.. כמו שאמרת..
ברור שדרגה יותר גבוהה במצוות כאלו- שבכלל לא יהיה לך רצון לעבור עליהם..
ומי שבכלל יש בו את הרצון הזה לעבור עליהם- זה כבר מעיד על בעיה..
אז ככה נראה לי נפתרת הבעיה
יש מצוות שבאמת מי שמקיים אותם, אחרי שהיה בו רצון לא לקיים- נמצא בדרגה שצדיק לא נמצא בו.. ויש מצוות שזה באמת לא טוב, ונותן לגיטמציה מיותרת לחטא..
אז בסיפור שלך, האבא בעצם גזר עליו משהו בלי הסברים, לא יותר מידי מובן.. לכן אולי הבן ששתה ואז הפסיק-
היה בדרגה גבוהה יותר.. כי זה בעצם כמו המצוות שהם חוקים, שלא מבינים את הטעם שלהם, ובכל זאת הוא התגבר.
שבוע טוב
מקווה שהובנתי
..
"במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים"- אלא יושבים. יותר קשה להם לעלות משם. כי הם מקובעים.. אבל גם פחות קל לרדת...
בנאדם שהיה שם עמוק בפנים- ויצא [התחיל לשתות והפסיק..] אומנם ההפסקה קשה אחרי שמתחילים. אבל גם החזרה לשתיה קלה יותר, הוא הרי יודע מה יש שם. זה מפתה הרבה יותר...
לעומת זאת, בנאדם שלא טעם מה זה שם. אומנם הוא יותר מקובע במקום שלו- העלייה אולי תהיה לו יותר קשה, אבל גם הירידה פחות קלה..
בעמידה- "..ואז תראה, מלמעלה עד למטה יש אותו מרחק.." [ככלות הקול והתמונה/ יענקל'ה רוטבליט] {מזכיר לך משו'??? חחח...
}
כשאתה יושב- אם אתה כבר זז, אתה חושב 4 פעמים לפני שאתה עושה ת'צעד..

שעל ידו ניתנת מציאות לתשובה,
אבל דבר זה לא מהווה היתר בשבילנו לחטוא,
[ואל לנו לנסות להחליף את ה' בדאגה לדרך תיקון העולם, אלא "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" (מה לך בחשבונות אלו של ה'? מה שאתה מצווה אתה צריך לעשות ומה שנוח ורצוי לקב"ה יעשה בעצמו) (ברכות י.) תוספת עצמית]
כמו שכותב הרב לרב חרל"פ באיגרת שע"ח
"ביסוד הכל צריכה לבא ההסברה הכללית של בטחון התשובה ועוצם השלוה ושמחת עז, שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו ולכון עם זה לבאר איך שמחת אמת זאת ונועם זיו קודש זה איננו מפר יראה, חלילה, ואיננו מגרע כחוט השערה מכל ההתעוררות הנפשית, הנקנית בנפש מכל מיני ציורים של יראה תתאה (תחתונה); אדרבה, עוד הוא מרבה את הכח התמציתי של הזהירות והזריזות הנשמתית."
"כשם שצריכים להעלות את המידות והמחשבות הרעות לשורשן, כדי לתקנן ולמתקן, כן צריכים להלות את המידות והמחשבות הקטנות, ואעפ"י שהן טובוצ, אבל אינן במעלה גדולה ומאירה, למקור שורשן, ולהאירן בור גדולה וכו'. ומדה זו של העלאת דברים קטנים לגדלות אינה פוסקת בכל עת ובכל שעה, והיא התשובה הגמורה, שצדיקים גמורים באים על ידה להיות עולים במעלות התשובה" (אורות התשובה, פי"ד א')
בס"ד
"הסלמה" "מתיחות בדרום" "שלום עם מצרים" "סיני" "עזה" "אילת" "פיגוע משולב" "רקטות" "קטיושות" "אופקים" "2 ילדים פצועים קל באופקים" "הסכם שלום עם מצרים"- או שמה..."הפסקת אש חד צדדית"?
ולי, הקטנה, הפצפונה, מהמרכז, יש שאלה אחת קטנה...
לאן כל זה הולך? לאן אנחנו הולכים?
זה התחיל ממצרים, עבר ללוב, לסודן, ולסוריה- נחמד להם? יופי, כי לנו לא.
60 שנה + המצב שלנו לא משתנה. לא, הוא לא משתנה. הערבים לא משתנים. יש להם את אותו השכל, ואת אותה השנאה, ואת אותו מבט של רצח בעיניים. "אינתיפדה ראשונה"...תזכירו לי מתי היא נגמרה שפתאום נהיית לנו אחת חדשה?! תזכירו לי מתי השנייה התחילה כדי שתהיה שלישית פתאום?!
אני זוכרת איך אז, באמצע כיתה ו', באחד השיעורים הבודדים שברחתי עם כמה חברות, שערפאת גסס באיזה בית חולים בצרפת, ישבתי והתפללתי, התפללתי שהוא ימות.- משהו השתנה מאז? איזה קטיושה אחת פחות נפלה? פיגוע אחד חסר? ירי אחד פחות? משום מה אני לא חושבת...
הם הורגים אותנו, ורוצחים, וירוקים לנו ועל אמריקה בפרצוף, בתוספת דם, כמובן...אבל מה אנחנו עושים בתגובה?! אני אגיד לכם מה אנחנו עושים בתגובה... "הפסקת אש חד צדדית!!!!"
לפני 6 שנים, לקחנו את הרגליים שלנו וברחנו מגוש קטיף, היום? היום עוד שניה יש פצמר"ים בתל אביב...
מישהו פה מתעורר? אנחנו מדינה עיוורת שלא עושה כלום! מה שמעניין אותנו כמה עולה לנו הקוטג'! מה שמעניין אותנו זה איך ניראה שנצא מהבית, עם משקפיים לפי צו האופנה, או עם כיפה שלא מתאימה למכנסיים...
אנחנו כאלה דורשי כאפות! מה הפלא שלערבים כל כך קל וכיף להמשיך ולהרוג, להמשיך ולרצוח, להמשיך ולחטוף יהודיים וחיילים?
בת 16 אחת, ששואלת לאן אנחנו הולכים.
ואני יסביר למה אני מתכוונת-
מכירה את כל הסטטוסים האלו של:"אנחנו בוכים על 5 ימים שיקצרו לנו מהחופש, כשהוא (גלעד) 5 שנים בכלא" או משו כזה...?
אני ממש לא מסכימה עם זה.
נכון, הוא בכלא וצריכים לעשות עם זה משו אבל לכל אחד יש את את מה שנראה בעיניו כצרה.
ועכשיו לענייננו-
נכון, המצב בכלל לא טוב!!! אבל עדיין לכל אחד יש את ה"צרות" שלו...כן, יש אחד שמפריע לו המחיר של הקוטג', ויש אחד שמפריע לו איך הוא יוצא מהבית ואנחנו לא נגיד לו שאלו לא צרות! כי בשבילו זה כן מה שמעניין אותו. מה שכן, אנחנו צריכים לשלב עוד דברים ולא להשאר ב"צרות" שלנו.
ולסיכום:
בואו ניקח הכל בפרופורציות...אפשר ל"התבכיין" על המחיר של הקוטג' וכו', אבל בואו נפעל גם לצרכים והבעיות השונות..
חוץ מזה, שאני באמת לא מבינה מה אני למשל יכולה לעשות בשביל ה-"שלום" או לוידת מה, חוץ מלהתפלל...
(ואני כותבת את זה^^^ זאמת מחוסר הבנה...אני ישמח אם תסבירו לי..
)
בשורות טובות!!
להסתכל על חצי הכוס המלאה!!!
את יכולה לראות בדברים הללו אי תקנה או כל דבר רע אחר ואת יכולה גם להסתכל עליהם בתור "חבלי משיח"!!!!
בס"ד
וגם לי אכפת מאיך שאני יוצאת מהבית, ואני לא אצא ממנו כמו איזה ילדה מסכנה ומוזנחת, כי אני לא.
אבל העניין שלי הוא כזה. מפריע שזה רק מה שמעניין אותנו! מפריע לי עם זה שאנחנו לא עושים שום דבר עם זה!
כן, אנחנו חייבים להמשיך בחיים שלנו, ואנחנו צריכים לבכות על מחיר הקוטג', ועל מחיר הבית, ועל מחיר הדלק, ועל זה שהכל יקר במדינה הזאת! אבל אנחנו יותר מחייבים לעשות משהו עם המצב הנוראי הזה שאנחנו נמצאים בו כרגע!
יש לנו חייל שיושב 5 שנים בכלא! יש לנו "אסיר פולטי" שיושב 25 שנה בכלא, קרוב ל26 כבר, יש לנו פיגועים בלי סוף, יש לנו הרוגים בלי סוף, יש לנו קטיושות בלי סוף, ומרגמות, ומחבלים, ופצמרי"ם- בלי סוף! זה מדאיג אותנו? עם זה אנחנו עושים משהו? אנחנו קמיים בבוקר ונזכרים וזוכרים את כל הנהרגים של השנה האחרונה? לא!!! ולמה? לא בגלל שחס וחלילה הם לא חשובים לנו! הם חשובים לנו מאוד, אבל יש לנו כל כך הרבה הרוגים, שהשכל הישר והגיוני של בן אדם שפוי לא יכול להחיל! אנחנו לא מסוגלים לקום בבוקר ולזכור את כל ההורגים של החודש האחרון, אז שנזכור של השנה האחרונה?
כן, חשובים כל הדברים, חשוב שיהיה לנו איך אנחנו ניראים, ומה קרה לחברה שלי, ומה מחיר הדלק- אבל יש עוד דברים שצריכים להיות חשובים לנו, וזה ניראה שזה לא מזיז לנו!
חגי לנדסברג- יש לי בעיה אחת עם המשפט שלך, "חבלי משיח"- אומרים לי את זה מגיל 0, אמרו את זה לההורים שלי, אמרו את זה לסבתא וסבא שלי, אמרו את זה לסבא וסבתא רבה זצ"ל! ואמרו לנו את זה במשך אלפיים שנה! זאת הבעיה שלי! הבעיה שלי שאומרים לי את אחרי כל חורבן, אני אמורה להמשיך ולהאמין לתירוץ של "חבלי משיח"...
וחס וחלילה שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא באה לתקוף פה אחד, ובטח לא אתכם, עמ"י הקדושים
אני פשוט עצבנית על העוול הזה שנקרא ערבים ...וחגי, באמת שאני לא באה ואומרת שאתה מדבר שטויות, אני באמת באה ממקום של רוצה להבין, לא יותר מזה...

איך אני יכולה לקדם את העניין חוץ מתפילות? הרי אני לא ראש ממשלה א משו כזה...
בס"ד
גם אני לא, איזה קטע 
אני לא יודעת מה אפשר חוץ מתפילות וחוץ ממודעות, כן, שנדע! שיהיה אכפת לנו! שנחשוב על ההורגים בכל יום! שנחשוב על פולארד ושליט בכל יום!- שלא ישבור אותנו, אלא שיגרום לנו להמשיך הלאה, לשאוף גבוהה יותר, להיות טובים יותר!
אני שואלת אותנו, לאן אנחנו הולכים, מה אנחנו יכולים לעשות עם המצב הקיים, כי אני גם רוצה לעשות ולא יודעת מה צריך לעשות ואיך...
מסכימה איתך ממש!
תודה על ההערה..
וכל הכבוד..
שבוע מעולה!
בס"ד
אבל מה שאני עושה זה לא להתלונן.
כן, אני יודעת על כל הפעילות של צה"ל, אני יודעת שהם עושים המון, ומצילים אותי דקה, דקה, ושאני ישנה במיטה שלי הם מחרפים נפשם. אני יודעת את זה. אני אתן לך דוגמא, ששנה שעברה, היה מסוק צבאי ברומניה שהתרסק, שלכם הודעו בחדשות שהם פצועים אנוש אני ידעתי רבע שעה לפני, שהם כבר לא בין החיים. אני יודעת הרבה דברים על הצבא ועל הפעילות שאתם בכלל לא יודעים. אז מה? אני לא אומרת שהצבא לא עושה מספיק, או שהממשלה. אני אומרת שאנחנו, העם הפשוט לא עושה מספיק! אנחנו מתלוננים על זה שחם, על זה שדלק יקר, אכפת לנו מהחיילים שלא חיים בשביל להציל אותנו? אני גרה במרכז, למה לעזאזל הדרום אמור לעניין אותי? זה לא קרוב אלי! אני לא שומעת "בום!בום" בלילה, אני לא צריכה לרוץ למקלט שיש אזעקה, אצלי הכי רעש שתשמעי זה הזיקוקים של החתונות של הערבים בחמישי ובשישי בלילה...זהו...למה זה צריך לעניין אותי הפיגוע באילת? לוקח לי 6 שעות נסיעה כדי להגיע לאילת, ובפעם אחרונה שהייתי שם זה היה...אממ...אני יודעת? הייתי בבטן של אמא שלי בחודש...4, אולי, אולי 5... מה שבסה"כ אני אומרת שאנחנו צריכים להיות מודעים! זה שאני גרה בצפון, במרכז, ובכלל לא קרובה לעזה, לשדרות, זה לא אומר שלא צריך להיות אכפת לי! להפך, צריך להיות הכי אכפת לי שבעולם! זה המדינה שלנו! זה האחים שלנו! ובת'כלס, בת'כלס...אני לא מנסה לחפש אשמים, או את מי להאשים... אני שואלת מה אנחנו צריכים לעשות עם המצב הקיים... לברוח לחו"ל? יש לי הרבה משפחה בחו"ל, לא יהיה לי חסר לאן לברוח...
לשבת בשקט ולא לעשות כלום? לשבת ולראות את האחים שלי סובלים? מה לעשות?

בס"ד
אם המדינה הייתה רוצה,אז צה"ל היה משטח את עזה,וכן זה מה שצריך לעשות!!!אני יודע,יש תגובות מהעולם,אבל מדינת ישראל לא יכולה לשתוק על פגיעה באזרחיה!!!!למה,למה,למה העולם לא צועק עליהם??למה כשצה"ל פוגע בילדים כדי להרוג מחבלים,אז כולם צועקים ומתעצבנים,אבל כשהערבים הפלסטינים ימש שימותו יורים טילים כדי לפגוע באזרחים,בכוונה-על זה המדינה לא צריכה להתלבט,ולחשוב על ההסכם שלום עם מצרים,ועל היחסים עם טורקיה,ועוד כל מינ דברים שאמרו....איך??איך אפשר לחשוב על יחסם ברגע שבנאדם נרצח????
צה"ל עושה,והרבה,אבל לא מספיק!מצטער!למה הם מתלבטים??למה אני לא יכול לשמוע מסוקים מעלי ישר אחרי אזעקה??ככה אני רוצה!!הם יפציצו-הם יופצצו,הם מבינים רק בכוח,ולא במוח ולא בדיבורים..אז חלס,עדיף לחטוף עוד כמה ימים כדי שאחר כך זה ייפסק...
ריבונו של עולם,עד מתי?????תעיף אותם כבר מפה!!!!!עם ישראל סובל!!!
נדון אותם לכף זכות
-אולי הם רוצים לתקן את חטא אדם הראשון שאכל מעץ הדעת טוב ורע-אז הם איבדו את ידיעתם טוב ורע
(הלצה בלבד, כן? אני מקווה שזה ברור
)
ו...? אם צה"ל עושה מלא דברים חיוביים, זה אומר שאין מקום לשיפור???
בס"ד
אמרתי שאנחנו דורשים כאפות, כי באמת אנחנו דורשים כאפות!!!
הראי לי נא בבקשה מדינה אחרת שעם אחר רוצח, לא...זאת לא מספיק מילה חזקה כדי לתאר את הזוועה הזאת אבל אין לי מילה אחרת... , משפחה שלמה...- משפחת פוגל הי"ד, משפחת שבו הי"ד, משפחת חטואל הי"ד!!!! לא חסר שמות! תראי לי עוד מדינה אחת, לא שתיים, ביקשתי אחת שזה קורה אצלה!
תראי לי עוד מדינה שצריכה למגן את בתי החולים שלה שחס ושלום לא יראו על בתי החולים, ושלא יפגעו בהם!
תראי לי עוד מדינה ילדה שמפחדת לישון בבית שלה, במיטה שלה, כי אולי, רק אולי, היום זאת תהיה המשפחה שלה!
יש לנו מדינה! שזה מדהים!- אבל תראי לי את ההבדל העצום שאת מדברת עליו לפני קום המדינה? כן! חשוב לי המדינה! אני שמחה שסבא וסבתא שלי הקימו אותה! (וזה כולל כל מי שהקים אותה! כל אחד ואחת!) אבל בת'כלס...
תראי לי עוד מדינה שמפחדת כל כך ממה שאמריקה תעשה וממה שאמריקה תגיד! שעד לפני 60 שנה הם היו אחראים לרצחיות שלנו, הם בעצמם! בעצם, הם אחראים לזה גם עכשיו! -זה לא התנהגות של כאפות? אפשר לחשוב שאמריקה חתול ואנחנו עכבר!
זה מדהים אותי! תסתכלו כולכם על אסאד, ראש ממשלת סוריה- דיקטטור, רוצח בדם קר, שלא שם פס על אמריקה, שלא שם פס על מוסריות, שלא שם פס על אף אחד חוץ מעל הכיסא שלו בנשיאות! הוא לא שם פס על זה שכל העולם רואה איך הוא רוצח, אנשים, נשים, וילדים! הוא מודע לעניין מצויין שבסופו של דבר הוא יפול, ושברגע שיתפסו אותו, הוא מת!- אבל הוא שם פס גם על זה! ומה אמריקה עושה לו? אמממ...תני לי לחשוב על זה דקה... כלום, כלום, כלום, ושום כלום? ואולי, דבר וחצי דבר? ובתוספת של שום דבר!!!!
רק מדינת ישראל היקרה, משקשקת מלשמור על עצמה, רק שאמריקה הטובה והצדיקה לא תגיד עליה כלום! אנחנו נרצח- זה בסדר, אותנו יהרוג- זה גם בסדר, אנחנו לא יכולים לישון בשקט- זה לא בעיה שלנו, יורים עלינו- תחכו בסבלנות, אל תגיבו... -מה?! אנחנו נשב ונמשיך לשתוק?
אני לא מבינה, אנחנו מחפשים איך שתהיה לנו שואה מספר 2? לא מספיקה לנו האינתפדה? אנחנו מחפשים איך בכח לאבד לגמרי את עמ"י?
אבל יש לי משהו ממש חשוב להוסיף..
זוכרים את ההתראה שהייתה על ירושלים? כן, כן, הזו שכמעט וביטלה את ההתנדבות..
אז, ההתראה ירדה, ולמה?
כי אנשים ששומרים עלינו, מצאו מחבל עם תיק נפץ ליד התחנה המרכזית זה למה, המטען היה מוכן לפיצוץ ועצרו אותו!
זה נראה לך כאפות, זה נראה לך שנותנים שיפגעו בנו?!?!
בס"ד
אבל אלפי מקרים אחרים כן!
אני אתן את הדוגמא של הרב מאיר חי הי"ד (סתם בדרך אגב, הוא היה רב שלי). הוא נסע בכביש בחזרה הביתה ונרצח ע"י רוצחים, שרק שלא יגידו חס וחלילה שאני גזענית אני אקרא להם גם "בני דודים". הקימו שם מצפה לזכרו. מה עשתה המדינה המקסימה שלנו? פינתה אותו! זה לא דורש כאפה?! לא? אז מה זה אם לא דורש כאפה?
בהלוויה של משפחת חטואל יירו על האנשים שבאו להפרד מהמשפחה הקדושה הזאת, זה לא דורש כאפות?! שאני הולכת לאולפנא שלי אני מחזיקה את הפלא' נורא קרוב, מוכנה ומזומנה להתקשר לאבא שלי או מישהו רק בגלל שבונים ליד האולפנא שלי ערבים... לא, לא ערבים שאתם חושבים...לא ערבים פלשתינים, ערבים ישראלים...- זה לא דורש כאפות?! "ערבים ישראלים"- על מי אנחנו עובדים?! על עצמנו, ועל עצמנו בלבד!
אנשים- תפקחו את העיניים שלכם!!!! תפקחו אותן!ריבונו של עולם!!!!
רק בשרשור הזה נתתי 3 דוגמאות למה אנחנו עם שדורש כאפה, אין לי כח לספור כמה דוגמאות נתתי בכל השרשור הזה... את יודעת כמה מקרים כאלה יש? זה לא נגמר הדוגמאות האלה...
בכל מצב יש התרונות וחסרונות, אבל ברגע שהחסרונות עולות על ההתרונות מישהו פה צריך להתעורר...במקרה שלנו זה אנחנו...כי אם אנחנו לא נעיר את עצמנו לא יהיה מי שיעיר אותנו, יהיה מאוחר מדי.
כמה אני יכולה לעשות דברים ואז אנשים באים ואומרים לי כמה לא עשיתי את זה טוב ואת זה טוב?!
כמה אני יכולה לנסות לעשות מה שאבא מבקש ולעשות את זה באמת על הצד הטוב ביותר אבל בכל זאת הוא יגיד לי כמה אני לא עושה טוב?!
די כבר!
כל הזמן אני מקבלת רק נזיפות!
נכון, אני לא יודעת לעשות כמעט כלופם אבל גם במה שאני עוהש אתם מוצאים תמיד את הדברים הרעים!!!
אני צריכה לעשות ספונג'ה אז אומרים לי תוציאי את המים יותר מהר וואי למען ה' תנו לי לעבוד בקצב שלי!!!
אני לא מבשלת אז כל פעם ששואלים מי בישל תמיד יורדים עלי וצוחקים עלי!
אני לא יודעת לבשל אז אני צריכה להתבייש בזה?!
מתי כב ר תבינו שלהגיד לי "מה תעשי כשתתחתני" לא עוזר!!!
לא אכפת לי מה אעשה כשאתחתן!
לא אכפת לי אם אף אחד לא ירצה אותי כי אני בורה ועמת הארץ בעבודות הבית!
לא מענין אותי!!!
אתם לא יכולים פעם אחת להגיד לי וואו **** איזה יופי עשית, ניקית וכו'" ??
חוץ מזה למה את כל העצבים מוציאים עלי?!
יופי שקשה לכם אבל למה אני זאת שצריכה לסבול?!
למה אני זאת שסופגת הכל?!
אני כבר לא יכולה לראות אתץכם ככה.
רבים\ צועקים, מתוכחים.
אתץם גורמים לי להרגיש שוואלה חתונה זה אחד הדברים הרעים שקימים.
למה לי לסבול את כל זה?
אולי עדיף כבר שלא אתחתן וזהו?!
כל הזמן אתם אומרים " מה תעשי כתתחתני? מי ירצה מישהי שלא יודעת לבשל\ לנקות טוב וכדומה?" ועוד אני רואה אתכם רבים ומתוכחים.
אני לא מבינה אתם מנסים בכל כוחכם שלא ארצה להתחתן?!
אתם לא מבינים שזה גורם לי לפחד?!
אני יודעת שזה בגלל כל מה שאתם ואנחנו עוברים אבל למה זה מתבטא ככה??
למה זה גורם לי לפחד??
-סוף פריקה-
יצא לי מאוד מבולבל אבל אני מקווה שתבינו ותעזרו.
(יש פה קצת בל"חיות אז אני רק אגיד שאני בל"חית במידה מסוימת ואנ י יודעת שאני לא צריכה לחשוב עכשיו על עם מי אתחתן אבל אין מה לעשות זה חלק מהמחשבות שלי תתמודדו)
אסור לך לחשוב ככה ("אולי עדיף כבר שלא אתחתן וזהו?!")!!! אני אישית לא תמיד לוקחת את מה שאומרים לי ברצינות... אני ממש חושבת שכדאי לך פשוט לדבר עם אותם אנשים.. אבל אסור לך להתייאש..לא תמיד הם רוצים לפגוע בך..פשוט זה מחוסר תשומת לב..תעירי להם. והכי חשוב....אל תתיאשי מעצמך זה לא יוסיף לך כלום!!!
נשמה-
אני לפעמים ממש מזדהה עם המצב הזה, ש"יאללה! עזבו אותי בשקט ותגידו תודה על מה שעשיתי!"
מקרים כאלה קורים לנו מלא פעמים.
כשאמא חוזרת מתה מעייפות מהעבודה ורואה שחצי מהבית תוהו ובוהו, אז היא מתעצבנת. אבל מה שהיא לא יודעת זה שאת החצי השני [שהוא לא תוהו ובוהו], את בעצם סידרת וניקית ועמלת עליו רבות.
עכשיו, צריך לדעת לעשות את ההפרדה הזאת שבין דברים שנאמרים מתוך לחץ והיסטריה לבין דברים שנאמרים מתוך רצון לפגוע [שהם בד"כ, מעטים עד לכדי אפסיים].
צריך להבין שעולם המבוגרים זהו עולם מלא בלחץ. ההורים שלך עובדים קשה בשביל להחזיק בית עם כמה ילדים. הם צריכים לפרנס אותו ולפעמים לוקחים על עצמם יותר ממשרה אחת ע"מ שתוכלו לחיות בכבוד.
מעבר לזה הם גם צריכים לדאוג שכל יום יהיה בבית אוכל נורמאלי, לדאוג שכולם חזרו הביתה או עלו בזמן על ההסעה בבוקר... פשוט מרדף אחד שלם. ומתוך מרדף שכזה, קשה שלא לצאת עצבניים.
וביננו, תנסי להזכר בפעם האחרונה שבה היה לך כח לאחותך הקטנה/אחיך הקטן כשהיה לך מבחן ענק על הראש? את התיישבת וקראת לו/ה סיפור? סביר להניח שלא.. ולא כי אני מזלזלת בך, אלא כי אני מכירה את עצמי ויודעת שזאת בערך התגובה הראשונית.
עכשיו לעניין, נכון שזה מתסכל ההתייחסות הזאת. זה מדכא וזה מגעיל ונמאס מזה! באמת!
אבל לפעמים כשחושבים על מה שיוצא לנו מזה אם נגיד, מגיבים ברוגע, לא מגיבים בכלל או משנים את נושא השיחה למשהו קצת יותר עליז ונחמד..
א. יכול להיות שהעצבים על זה שהבית לא "מושלם" ירגעו קצת.
ב. גם אם לא, לפחות את תלמדי איך להתחסן נגד הערות כאלו בחיים היומיומיים ואח"כ בחיים האמתיים. לאט לאט את תראי שדווקא בזכות אורח הרוח שלך יעריכו אותך יותר ויותר ואולי אפילו ימעיטו בתגובות כאלה כלפי הדרך שבה את מבשלת/מסדרת או אני לא יודעת מה..
גם אח"כ, בחיים האמיתיים, אם תגיבי בצורה כזאת של אורח רוח, תראי שאנשים מעריכים את זה, יותר ויותר.
ועל זה נאמר-
"הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, מקבלים באהבה ושמחים ביסורין, עליהם הכתוב אומר: "ואהביו, כצאת השמש בגבורתו"
קבלי את מלא הערכתי אלייך,
מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם.
מוזמנת להתייעץ תמיד..
אימא שלי לא מכינה אוכל וככה גם אבא...
יש סיבה לזה שהם לחוצים אבל לי כברא נמיאס לראות אותם רבים ואחרי זה גם אני סובלת מזה...
אין אצלינו שום מרדפים מכיוון שאף אחד לא רודף אחריי שאלך להסעה ואני היחידה בבית.
אני לא עונה להוריי משום כיבוד הורים ברור שלא אתחיל לצעוק עליהם!
אבל לא יודעת למה הם צריכים להגיד לי דברים כאלו?
וסתם בכללי למה התירוץ הטיפשי לזה שאני צריכה ללמוד לבשל זה "מה תעשי כשתתחתני?"
בעלי יבשל! עכשיו טוב לכם?!
אפרופו, איזה סוג יותר עמיד?
ההפוך זה החום הבהיר..אבל הוא יותר יפה בעיניי..
וגם יותר יפה...
(לי יש עור הפוך..)
אבל אני מציע לך לא ליקנות עור הפוך אלה עור רגיל ביגלל שעור הפוך אם נישפך עליו משהו זה לא יורד ואז זה מכוער
אני עכשיו עובדת על החוברת קטעים, ו.. תהיתי לעצמי, האם המכתבים הללו באמת אמיתיים..
למישהו יש לזה ביסוס חוץ משכתוב על זה 'סיפור אמיתי'
כמובן שאינני באה לזלזל, ושבכ"מ זהו מכתב חשוב שכדאי מאוד לקרוא, אבל מעניינת אותי האמינות שלו..
מה דעתכם?
המכתב של אודי:  http://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=2328
ערן כותב לאודי:  http://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=2980
שזה לקוח מספר!!!
לספר קוראים המכתב וכתב אותו הרב יצחק פנגר.
ומכתב התשובה?
המכתב זה קונטרס בתוך הספר ושמו נקרא כך בגלל המכתב של אודי וכנראה שזה אמיתי כי הרב רושם שזה אמיתי.
ואודי ביקש להפיץ ת'מכתב..
אני יודעת שזה אולי טיפה נדוש אבל אני חייבת עזרה! זה הגיע למצב נוראי!
אני לא אוהבת את עצמי, אפשר אפילו להגיד שונאת את עצמי.
אני כבר יותר משנתיים ככה... וזה קשה! כ"כ קשה...
שנתיים בלי לאהבה, שנתים בלי חיים....
כי בדוגרי... אני לא חושבת שמגיע לי לחיות! אני מעריכה ת'חיים שלי מאוד! אבל כל פעם שאני חושבת על כמה שטוב לי באה השאלה מי אני!? למה לעזאזל מגיע לי כל הטוב הזה!? מה עשיתי כ"כ טוב?! למה אני כ"כ כ"כ כ"כ כפיות טובה שנותנים לי חיים כאלה טובים ואני כזאת גועלית!
אוף..... זה כ"כ מתיש... זה לא משהו שעובר וניהיה יותר טוב... זה רק הולך וניהיה גרוע....
אני לא יכולה לחיות יותר ככה! אני לא יכולה לאהוב אנשים ככה! כי כל פעם שאני אוהבת מישהו אני חושבת ישר למה שהוא בכלל יסתכל עלי?!
איך מישהו יכול לאוהב מישהי שלא אוהבת את עצמה?!?!
ניסתי לכתוב את כל הדברים הטובים שיש בי ולא הצלחתי! ישבתי שעתיים מול הדף הריק ופשוט חשבתי!!!
בחיים שלי לא חשבתי כ"כ חזק.... וכולם! אחרי שעתיים התייאשתי והתחלתי לבכות... זה כ"כ מדכא!
מה עושים?
(מצטערת שגרמי לכם לקורא את כל זה.... מצטערת שחפרתי... סליחה! באמת!)
רק אם מבררים את הדרך, ושואלים "מי אני?", רק ככה אפשר להתקדם!!!
כן, זה קשה לשבת ולכתוב דברים טובים על עצמך, כי ברגע שאתה נוגע בנייר הכל בורח מהראש ומתערבב!
תעני תשובות במהלך היום, כל פעם תמצאי משהו אחר.
ותזכרי, ריבונו של עולם לא בורא דברים כי משעמם לו! אם הוא ברא אותך ברוך שמו, מן הסתם שהוא רואה בך כל כך הרבה טוב!!! לך נשאר רק למצוא אותו...
אם יש מישהו כזה, שאת קרובה אליו, פשוט תשאלי: "תגיד, מה טוב בי?"
זאת בעיה רצינית, שלימדו אותנו שאסור להתגאות, אבל להאמין בעצמך זאת מצווה! זאת הענווה האמיתית!!!
| התקנת אהבה | |
|
סיפור שעשוי לעזור לכולנו להשתחרר ולצאת לדרך חדשה
|
|
|
|
אבל מה ששם לוקח כמה שניות יכול לקחת במציאות ימים שלימים, אבל המשל הזה נכון ואמיתי ביותר!
וגם אם לא יורשה לי..
(כל הכתוב כאן, לקוח משכלי הדל, כך שיש ללוקחו בערבון מוגבל)
אני ממש ממש לא מסכים עם זה.
לא זו הדרך לגרום לך לאהוב את עצמך.
זוהי שיטה עלובה למדי, אם פוחתחת השרשור, אמרה שהיא מרגישה, ואף מעבר לכך, היא רואה שהיא לא בסדר-היא לא יכולה לשכנע את עצמה שהיא כן בסדר...זוהי התכחשות למציאות.
טכנאי: התקן "קבלה עצמית", אחר כך לחץ על "סליחה עצמית", "הכר בערך עצמך", ו"דע את גבולותיך".
לקוח: או קיי, בוצע.
טכנאי: עכשיו העתק אותם לספריה "הלב שלי".
המערכת תבטל קבצים סותרים ותכנות שגוי. כמו כן אתה צריך למחוק "פטפטת של ביקורת עצמית" מכל הספריות, ולרוקו את "סל המחזור" (Recycle Bin ), לוודא שביקורת עצמית" נמחקה לגמרי, ולא תחזור לעולם.
כל עוד אדם יודע שהוא לא בסדר, למה שהוא יקבל את עצמו? למה שהוא יסלח לעצמו? ולמה שהוא לא יבקר את עצמו?
חוסר בקרה עצמית, היא הפקרות, ולא סתם כך בקרה וביקורת הן מאותו שורש.
שמעת על חשבון נפש? על מוסר? (שים לב שגם מוסר-מאותו שורש של ייסורים.)
זה בדיוק זה, רק שצריך לדעת איך לעבוד עם זה.
מה יש בספר קוהלת?
"הבל הבלים, הכל הבל." (בזה הוא מתחיל, ובזה הוא גם מסכם את העניין, קצת לפני הסיום)
אז מה עושים עם זה?
לפני הכל, כדאי שתדעי (למרות שנשמע שאת כבר יודעת), שאת לא ראויה לחיות בגלל, אלא בשביל.
לכן פשוט תעשי את מה שטוב, ותהיי ראויה לחיות.
דבר ראשון, כדי לדעת מה בדיוק חסר לך (במה את לא מספיק טובה), את צריכה לבדוק מה את רוצה שיהיה לך.
כדי לדעת מה לרצות שיהיה לך, יש מספיק ספרים שנכתבו בשביל זה. (גם בהלכה-למעשה, וגם במידות הנפש)
דבר שני, את צריכה לראות מה מהדברים שחשבת עליהם/שמצאת בספרים ההם כבר יש לך. (לדוגמא-לשמור שבת-מן הסתם את שומרת, כנ"ל הרבה מאוד מצוות, גם במידות, מן הסתם יש מידות שכבר יש לך/שהספקת לרכוש.)
עכשיו, את יודעת מה חסר לך, וזו כבר התקדמות חשובה.
דבר שלישי-תנסי לעשות את הדברים כמו שצריך.
דבר רביעי-תתחילי להתאמץ, ולעשות דברים במרץ. (גם אם אין לך מרץ, תעשי במרץ.)
כמובן, שבמקביל לכל זה, צריך גם להתפלל שזה יצליח כראוי.
מכאן והלאה, אני מאמין שתסתדרי לבד
ראשית אתה בן ופותחת השרשור היא בת.
אין מה להשוות
שנית. המוסר שאתה מביא יכול להיות נחמד. לא במקרה הזה
נכון אנחנו בדור ללא הרבה מוסר, אבל יש סיבה יותר עמוקות מסתם חוסר מוסר
סיבות שבשורשן חיוביות
סיבות של חוסר
חוסר שדורש יותר מהמוכר
את החוסר, ההעדר, אין מה לתקוף במוסר
כשם שיש יצר הרע שתוקף ע"י הטיה למעשים רעים כלפי חוץ
יש גם יצר הרע שתוקף ע"י מעשים רעים כלפי פנים
ואם נבין זאת דיינו
לרצות להביא לך כאפה 


א. לא בטוח שהיא חושבת שהיא לא בסדר כי היא לא בסדר! אפשר לחשוב את זה גם סתם כי יש לה רגשי נחיתות.
אין בן אדם בעולם שאין בו דבר טוב! אתה צודק שמוסר זה דבר חשוב אבל יש משהו מעבר.
אדם נורמלי זקוק לאהבה כל החיים שלנו בנויים על אהבה שאנחנו נותנים ומקבלים.
כשאתה קטן זה אהבה של ההורים כשאתה קצת יותר גדל זה מתרחב גם לאהבה של חברים ומורים וכשאתה כבר גדול זה מתרחב גם לאהבה בין בני זוג.
בכל שלב בחייך מעורבת אהבה אבל אם לא תצליח לאהוב את עצמך לא תרצה לחיות בדרך כלל!!! כי תחשוב שאף אחד לא אוהב אותך!.
גם אני עברתי את זה פעם שחשבתי שכל העולם+- שונא אותי זו הייתה אחת ההרגשותץ שאני לא מאחלת לאף אחד! הרגשה של לא צריך אותי פה, אף אחד לא אוהב אותי, אני לא מועילה לאף אחד וכו' דע לך שזו הרגשה גרועה בלי קשר לזה שזה סתם מרגיז וגורם הרבה פעמים לדכאון והסתגרות שהיא לךא בריאה זה גם יכול לגרום למחשבות על התאבדות ובסוף לא עלינו ולא על אף אחד גם להתאבדות.
אני מדברת מניסיון כזה שאני עברתי הייתי בדיוק כמו מה שהיא מתארת חשבתי שלא אוהבים אותי שאני סתם מעיקה פה בעולם זה הביא אותי למחשבה של התאבדות....
אני אומר משפט קצת קשה אבל אם לא הייתי פוחדת להתאבד לא הייתי כאן כדי לרדום לכם את השורות האלו...
אני חושבת שזה מספיק חזק כדי שתץבין שאדם צריך לאהוב את עצמו אולי אתה לא מבין את זה ואולי גם לא תבין ויש הרבה סיכויים שלא תבין כמ ו שאני מכירה אותך אבל רוב בני האדם הנורמלים זקוקים לזה, לאהבה, להרגשה שהם מועילים.
נכון, יש את הצד של המצוות שבו היא מועילה אבל העולם לא נגמר בקיום מצוות! יש עוד דברים שכלולים....
לעודד חברה עצובה זו לא מצווה עד כמה שידוע לי ובכל זאת אנשים עושים את זה אז עכשיו תבוא ותגיד שלא צריך לעשות את זה כי זה לא מצווה?
יש דברים שהם מחוץ למצוותץ היבשות של תעשה ככה ותאמר ככה ואם מישהו לא מבין את זה אז יש לו בעיה גדולה.
אני חושבת שאדם זקוק להערכה של העולם שמסביבו, זקוק למילה טובה לפעמים, זקוק למקומות בהם הוא יכול לעזור.
אני יודעת על עצמי שעד שלא הגעתי לפה, לפורום לא חשבתי שאני שווה משהו המשכתי עם אותם רגשי נחיתות רק במידה פחותה כי מאז סוף כיתה ז' כבר אין לי מחשבות על התאבדות (לכל מי שנבהל 

) אבל עדיים יש לי קצת רגשי נחיתות או לפחות היו לי עד שבאתי לפה.
כשהגעתי לפה מצאתי את המקום שלי, המקום שנותן לי לעזור, מקום שמקבל אותי בלי סטיגמות מטופשות, והכי חשוב מקום שנותן לי להרגיש שאני מועילה ועוזרת לאנשים כי זה חשוב ואין מה לעשות זה דבר שאדם צריך.
מקווה שהובנתי תמיד אפשר לשאול 


ולפותחת השרשור מצטערם שלא ממש עניתי לך אבל אולי תוכלי להיעזר במה שכתבתי ואת תמיד מוזמנת באישי!!!
צריך ביקורת עצמית אבל גם צריך ערך עצמי.
אני יודעת מה הם חסרונותי אבל אני גם יודעת מה הם צדדיי הטובים.
אבגדה- אם הגבתי משהו לא קשור אז סליחה 


כי בקריאה שניה יש סיכוי שהבנתי משהו לא נכון....
אבל בכללי דבריי נראה לי נכונים וגם הייתי צריכה לפרוק 


קיצור סליחה מראש אם אני לא הייתי קשורה לעולם!!
"התקנת אהבה" כאילו ש"סליחה עצמית" זה בא בכ"כ קלות... הלוואי!
יש דבר כזה אנשים שתמיד משקרים לך?
אווףף... למה כל מי שאומר לי שהוא אוהב אותי הוא נקרא אצלי שקרן...
למה אני לא מסוגלת לחשוב שמישהו באמת אוהב אותי!
תבינו, זה הורס לי את כל החיים! כל החיים המושלימים שהקב"V נתן לי בהמון אהבה החוסר אהבה עצמית הזאת הוררס!!!
אני לא מוסגלת לאוהב אחרים! איך אפשר לחיות שאני לא אוהבת אנשים?! שאין מישהו שלמענו הייתי עושה דברים?!

לפחות דבר אחד טוב יצא מזה... אני צוחקת הרבה..
כל פעם שמחמאים לי זה מצחיק אותי... מרוב שזה שקר...
אם את רוצה את מוזמנת באישי בשמחה כי יש לי משהו לספר לך....