פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1428)

וואי.. כשסבא שלי ימות [בעז"ה עד 120!!!]

אז היינו צריכים כבר לשבת עליו שבעה מזמן.

הוא חולה כבר שלוש וחצי שנים. יש מאז ב"ה רק עליות, אבל חי הוא לא.

ו... וואי. זה באמת סיוט.

פשוט. תפוס אפילו עשר דק'. צא החוצה לאנשהו. לאיזה מקום שאתה אוהב. [אני עולה להר בישוב שלי. מקום מדהים! יש לנו משם תצפית על כל הארץ] תדבר איתו שם. תדבר!!!

זה פשוט יעשה לך טוב על הנשמה וייתן לך כוח להמשיך.

[ו.. וואלה, אני אומרת את זה מניסיון...]

אה, מה עוד נותן לי כוח לשמוח בשעות שקשה?

אני יודעת שזה ישמע דפוק, אבל- סיבוב שערים.

זה פשוט נותן לי כוח לחודש ש-ל-ם לשמוח גם כשקשה.

אחרי הפיגוע באיתמר- בכיתי. לא הפסקתי לבכות.

אבל היה לי כוח לשמוח.

אם זה היה קורה לפני קצת יותר מחצי שנה- לא הייתי יוצאת מזה. אבל בזכות ההתחזקות שלי בחצי שנה האחרונה, והסיבובי שערים שמכניסים בי כוח לחודש- זה פשוט הולך לי בקלות, לקחת את הצער ולהמשיך איתו..!!

בהצלחה!

אני גם אשכרה חצויה בין המצב של הבית(אח שלי חולה סרטן) לבין הלימודים.. זה קשה מאוד!!!!

אבל צריך לבין שגם כשיש נפילות צריך לקום מהן!!! הקב"ה נתן לנו ת'נסיונות שלנו כי הוא אוהב אותנו וכי הוא יודע שאנחנו נעמוד בזה!! אז יאללה תצא גבר! תראה לקב"ה שאתה יכול להתמודד עם זה..(שלא תבין, אני גם לא כ"כ עושה את מה שאני אומרת אבל בכל-זאת..-אני מאמינה בזה!!)

-טיפים-

-מידי פעם(כשיש לך קצת זמן) תצא לאיזה מקום מבודד ופשוט תדבר עם הקב"ה-זה עוזר!!!!!(זה נשמע פלצני אבל זה עובד!!)

-תקח על עצמך ללמוד משו לע"נ-זה מחזק!!!

-תנסה להיות כמה שיותר בחברה שתשכיח(זמני) ממך את המחשבות על זה..

-תעשה דברים שמשמחים אותך בצורה ממש זמנית-במקרה הזה זה טוב ומותר

-אם צריך עוד משו..אז.. יש פה פורום מ-ד-ה-י-ם!!!!!!שעוזר תמיד!! (וגם אני פה אם צריך אז..-במסר"ש)

היום כבר אין לי את הכאב על הפטירה של סבא שלי (כמעט 3 שנים) אבל כן יש זמנים של געגועים ממש חזקים..

אני ראיתי שלי עוזר מאוד לדבר. (בכל מיני מקרים, לא רק כאלה..) במיוחד עם אנשים ממש קרובים - אצלי זה בעיקר חברות. זה משחרר ומפחית את העוצמה של התחושות גם אם זה לא מביא פיתרון. פשוט עושה טוב כשיש עוד מישהו שמשתתף ומבין את הכאב..

וגם עשיה.. לא להישאר במקום. להמשיך לעשות דברים כמו שצריך למרות הקושי.. פשוט לחיות..

אי אפשר לדחוק רגשות, לדחוק את הכאב,
לדלג עליו בין כל החיים שרצים..
לעשות פוס! הפסקה.
ללכת למקום בו רק הטבע אלוקים ואתה.
לבכות, לדבר אליו..
לחשוב..
להזכר..
להרגע..
וכן-
גם לכאוב..
 

זה משחרר ונותן כוחות ומעל הכל- להתפלל שה' יתן את הכוחות,
לך, ולעמ"י כולו.
חזק ואמץ!

ו10 חודשים לאחר מכן נפטרה סבתא שלי וכואב לי כשאני נזכרת בהם אבל אני באמת כמו שאמרו פה מדברת עם אנשים, בוכה (וזאת לא בושה!!! אפשר לעשות את זה במקום שקט לבד זה גם עוזר) ולוקחת מהם לחיים שלי הם איתי בדרכים אחרות

ובאמת..רק בשורות טובות!!! כי כבר נמאס...נמאס מכל כאב חדש, מכל מוות..שפותח פצעים ישנים ומחטט בצלקות...

שלא נדע עוד צער... יאללה- גאוולללההה!!!!!!!!!

עשיתם לי סיוטים פעם קודמת

הייתי צינית עכשיו כן?

כל אחד יעשה כראות עיניו...

ואני מזהירה בזאת בפומבי, א לדאוג שאני יגיע למפגשי פורום כלשהם, ועוד יותר שאני לא יודעת שזה מפגש פורום, מתקבל ?

עזבו אני עדיין מסויטת מאז... 

מפגש אחרי פעילות חיובית

אוי הטלפון |נאנח|

אין לי התנגדות שיעשו מפגשים, שיהנו מה שנקרא

יש לי התנגדות שאני יהיה שותפה בהם!!!

וההתנגדות אומרת גם לא לגרום לי להגיע למפגשים בלי ידיעתי!!!!

סיבו"ש...כאילו מה נראה לכם שזה באמת יצא? חוץ מזה תבואו ו...? מה תעשו בדיוק?! אני בכל מקרה לא באה אבל אני אומרת בשבילכם זה ממש מעפן...!

ומדברים איתנו וסתם שזה לא יהיה רק וירטואלי כמו שכמה מהאנשים פה התלוננו חוץ מזה שלמה לא?

תחשבי על זה-נגמר הסיבו"ש ואז אתם באים ואומרים שלום ו...? אוקי מה עכשיו אין שום תוכנית שום דבר מאורגן....זה לא ילך ככה תאמיני לי! אבל באמת תעשו מה שבא לכם...זה היה רק בגדר המלצה...

למי שמעוניין זה ממש נחמד

מי שאוהב את זה זה ממש נחמד וסבבה, מי שלא אז לא... 

אני מהאלה שאוהבים את זה אבל לא בשבילהם

כי הרב אמר לי שאסור לכתוב עם י' אחת שי זה מוריד את שם ה' מהשם שלי...אנערף מהה..?

אייל!לי

אבל אז אפחד לא ידע מי אני...

אני מעדיפה להשאר מוכרת...

אני מסתובבת פה כבר הרבה זמן, קוראת ומגיבה. אני בד"כ לא משתפת אתכם בבעיות שלי, אבל באמת הגיעו מים עד נפש, ואני חייבת עזרה.
העניין הוא שאני מתביישת לספר לחברות שלי.. זה כ"כ מביך! אני הבחורה הדוסה של השבט, לא מדברת עם בנים וכו'. אבל כן, גם לי זה קרה. התאהבתי. אני יודעת שנמאס לכם לדוש בנושא, ושכל שני וחמישי נפתחים על זה שרשורים, אבל באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות.
הוא ואני בהתחלה היינו רק ידידים, נפגשים פעם בשבוע- שבועיים.. אבל מאז תחילת אדר, הקשר התקרב.. הוא כ"כ מתוק.. לפעמים הוא קצת מריר או קפוא, אבל בד"כ הוא פשוט מדהים, ומפנק.. לפעמים כשהוא בא אלי הוא מביא גם תותים, או עדשים.. פשוט.. אין לי מילים.. והכי אני אוהבת שהוא נמס מולי, זה עושה לי הרגשה כ"כ משכרת..
אתמול בפורים, כשהוא בא אלי עם המשלוח מנות, הגענו לשיא, ממש לא יכולנו להפסיק להיות ביחד! אני כ"כ מתביישת לספר.. איך, איך, אני- הדוסה שכולם מעריכים, נפלתי בזה??
עכשיו עזבו את זה שכל פגישה יוצאת לנו ממש יקר כספית.. הבנתי שזה פשוט כ"כ חומרי ומזיק לנשמה, ואולי גם לגוף..
החלטנו להפרד ב"ה.. אני כ"כ שמחה על האומץ.. אבל אני פשוט לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו!! איך אפשר להפסיק? כל פעם שאני מנסה לא להסתכל עליו או לחשוב- אני נתקפת געגועים, והבטן כואבת לי.. אני מנסה להתנתק לו לחשוב עליו בכלל ושאחים שלי מזכירים לי אותו אני פשוט סותמת את האוזניים אבל הוא כ"כ מתוק!!! אין בחיים לא נתקלתי בדבר כ"כ מתווק..
כל פעם אני מנסה לעלות ולהתחזק, אבל ישר כשאני רואה אותו אני שוכחת את כל ההחלטות ונשברת..
בבקשה, עזרו לי! מה לעשות?

כל מי שנתקל בו אמר לי שהוא כ"כ מתוק וחתיך..אוף!!..

תאמינו לי הרבה יקפצו עליו המון לא רוצה להפסיד אותו..

אחים שלי ממש רבים עלזה להיות איתו.!..אחיינית שלי בת שנה אבל שהיא איתו היא ישר נרגעת לא בוכה הוא פשוט מדהים!

אחיינים שלי יעשו הכול יאספו את כל הצעצועים ארוחת ערב תיגמרעד הסוף מקלחות הכול..רק אם הם יפגשו איתו..

אבאמא לא כ"כ מתים עליו והם טוענים שזה מזיק וכו'..אבל הם גם חושבים שהוא מתוק במיוחד..

[נ"ב- אני לא יודעת אילו פרטים יוכלו לעזור לכם לעזור לי.. אני בת 17, והוא- אני לא בטוחה.. והקשר הזה הוא למטרות רציניות.. אה, וקוראים לו שוקולד..]

חג שמייח(:

העלה חיוך

מתתווווקק!!!

מתוק!

זה יותר חזק כשאתה לא יודע שהיא מדברת מלכתחילה על שוקולד.
אבל זה בכל זאת ממש מצחיק וקליל, וממש מישתלב...

יישר כוח לכולם! יומטוב ומאושר!!

ווואאאאאייייי!!! התאהבתי בקטע הזה..

c ה-מתוק!!!!

ו... אני לא ידעתי שזה על שוקולד..

חשבתי שהיא סתאם תקעה את זה פה.. [ת'אמת, לא ממש הבנתי למה..?!]

קיצר, פשוט מתוק!!!!!!!!!!!!!

אם יש עוד כאלה חמודים, אז.. תכתבו!!!

אני מתה עלזה!!!

דברים יפים!

משו שכתבתי...אני שולחת באישי

כוכב נולד בשביל זה

זה קשה לעמוד בדברים כאלה!!!

אז המון בהצלחה!!

זה סתם יפתה אותך ויעשה לך התמודדות.חוצמזה...שזה סתם הבלים-מכל תחום-תורני וגם בכלל(ופדיאחות-לפחות למי ששר כמוני..)הם מנסים להוציא ת'בנאדם הכי דפוק שיש,אני אם היתי במקום אחת מאלה ששרים **** וצחקו עלהים,ליד כולם-שתביני!!!אדם בא ושר(לא יודעת אם זה נקרא בעצם לשיר..אבל בסדר..)עם הנשמה,משקיע את כל כולו ובאמת מכל הלב ומראים כמה הו יוצא טמבל ואיך שכולם צוחקים עליו,זה יכול לשבור לו ת'חיים

וכמו שזו שמעלי אמרה-את מוזמנת לנגן ולשיר,לסניף,לאולפנא,למשפחה(וגם לי)לעצמך ו-לה'!

ואוו אבל באמת,בדוגרי זה ואחד ניסיון!![בדיוק אתמול כתבתי על זה שיר בשביל הפרויקט באשירה,אבל זה כ"כ מתאים לך אני בל"נ אעלה גם לפה אחרי הביקורת שאקח בעז"ה מניגונים]אבל ילדה,נשמתי!את חיבת לזכור!!יש בך כ-ו-ח-ו-ת!!!ובדיוק כמו ש"מתוק מדבש" אמר\ה,שכן!!אני מחנכת ת'צמי מעכשו,למען הילדים שלי(תסתכלי רגע בחתימה שלך..)!!

כשקשה את מוזמנת לדבר עם אבא,לפרוק לספר וגם אולי לבכות!

אהה וגם לכתוב שיר,להלחין ולהעלות לפה

אוי..באמת פוווווווווווווווולים ב"הצלחה!!

חלק מהקושי הוא זה שאת רואה אותם ומתבאסת וכו'..

אבל..זה לא העניין..

כנראה לא הסברתי את עצמי טוב...

עצם הידיעה שיש דבר כזה..שהם כן ואני לא!!! זה מה שמבאס...לא משנה אם אני אצפה בזה או לא..

ברור שאם אני אצפה בזה...זה יבאס אותי יותר...

אבל, יש את האופציה הזאת..ואני לא יכולה!! כי אסור (ב"ה)!!!

זה מה שאוכל אותי...

ותכל'ס, להם מגיע הצל"ש האמיתי.

גמלי קשה עם הקטע של "קול באישה" אבל ב"ה ה' עוזר לי ומביא לי הזדמנויות לשיר. לא לפני קהל אבל לתת קצת במה לקול שלי.

אני מציעה לך אולי להקליט את עצמך ולפרסם בפסיפס תחת הכותרת "שירת נשים" או בביכורים עם סימן של # [שירת נשים].

וזה מותר לפי ההלכה. אנשים לא ידעו מי את, יגיבו ליצירות שלך, וזה יתן לך סיפוק.

כוכב נולד, תמיד רציתי שתהיה כזאת תוכנית לדתיות, אבל זה בלי סיכויים כ"כ.

תני חיוך=] בסך הכל את במצב טוב מאוד, ולרוב האנשים אין את הכישרון שלך.

מקווה שהועלתי במש'הו ולא רק חפרתי=]

א- את שרה מהמם, אני בטוחה בזה!!!! וה' יעזור לך לנצל את הכשרון לטובה- תסמכי עליו!!!

ב- אם רק היית יודעת כמה זה כואב גמלי..וכמה לוחצים עליי..ואני אפילו לא שרה כזה יפה... אז אני ממש מבינה את הנסיון הזה..זה ממש קשה!!!! בהצלחה!!!

אולי פשוט תגידי לעצמך כל פעם שאת רואה מישו שזה לא נכון, זה לא הוא, ומה שהוא לובש לא אומר כ-ל-ו-ם עליו.

תנסי לשכנע את עצמך, להגיד לעצמך שוב ושוב ושוב שזה לא נכון.

זה נשמע טפשי, אבל בסופו של דבר זה עובד, מניסיון. (אצלי לא דווקא בקטע הזה, אבל זה לא משנה.)

בהצלחה!

בס"ד לק"י

הגדרות. סטיגמות. מחשבות.

ו..מסקנות.

כן, כולנו כאלה.

בני אדם שאוהבים להסיק מסקנות מהר, אין לנו זמן לחכות, להכיר.

ישר משייכים, ישר מצמידים לתבנית.

וואלה, התרגלנו.

כולנו.

הפעם לא אאריך במילים אך תחשבי עלייך.

כן, את.

לפעמים יוצא לך לשקר לאנשים בטעות, נכון?

תארי לך שאת תלמידה חדשה ו..לפני שאת נכנסת לכיתה,

בת מכיתתך לשעבר אומרת "זאתי, משקרת, תזהרו".

ו..וואלה. ישר שהייתי רואה אותך, הייתי נזהרת.

ואת, שנכנסת לכיתה, להתחלה חדשה לא ידעת על זה בכלל.

ששהית בכיתה, לא שיקרת אפילו פעם אחת. אחת.

ואני? לגלות לך את האמת? חשבתי ששיקרת מדי פעם.

ו..זה ריחק אותי ממך. ממש.

את, לא הבנת על מה המהומה.

אבל אילו רק הייתי יודעת שזה לא נכון, אך הסטיגמה, השפיטה המהירה, היכתה בי.

אם הייתי יודעת שאת לא כזאת הייתי מחכה.

באמת, בסבלנות אפילו.

אותו דבר גם כאן.

ישר- את רואה תדמית של אדם. את החיצוניות שלו.

חושבת, מסיקה. אפילו לא נותנת צאנס לפעמים.

ואוו. חכו רגע. תרגעו. סבלנות.

למרות שאני חושבת שחיצוניות כן מעידה על משהו באופי,

שהרי אם היא לא הייתה מתחברת לזה כלל- היא לא הייתה מתלבשת כך.

אך כאן, יש להיזהר,

את לא היית רוצה שהכיתה החדשה תשפוט אותך עפ"י "סטיגמה",

עפ"י מראה חיצוני, נכון?

במיוחד אם היא לא נכונה, או מטעה.

תחשבי על האדם שאת רואה ונפגשת.

לפעמים משהו שנראה לנו כ"כ לא קשור, כ"כ לא מתחבר אלייך,

כשאת מכירה אותו - הוא מתוק מדבש.

וכמו שאומרים, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם.

זה לא רק מראה זה גם מעשה שנעשה או משהו כזה.

קשה לי לשכנע את עצמי שזה היה מעשה טוב.

לפעמים עולה לי המחשבה שאולי זה באמת.

(אני יודעת שזה לא טוב)

ממש אבל ממש קשה לי להיפטר מתדמיות, גם אחרי שהכרתי את  הבנאדם.

זה פשוט נשאר לי בפנים וצץ לפעמים...

אני משתגעת מזה אבל לא מצליחה למחוק את זה מהראש.

זה משגע איך שדבר אחד קטן משנה לך את הדעה על הבנאדם בשניות!!

וואי, התחרפנתי!!!

לשייך ישר. אבל בטח קרה לך ששייכו אותך והרגשת נורא.

כל אחד שעובר ברחוב עובר שייוך ע"י המון עיניים.

יש משהו במראה חיצוני שמשדר על הפנימי. אבל בכל דבר יש דבר טוב.

זה הדבר כמעט הכי קשה-לדון לכף זכות, לראות את הטוב.

גם אני הייתי רוצה להצליח ולהשתדל שלא לשייך בן אדם לפי מראה.

הלוואי שנצליח!

[התשובה שלי מעורפלת משהו ומן הסתם חזרה על דברים של מי שמעלי, סורי, פשוט זה מה שגם אני חושבת=]

למה שמים חולצות דעה- כדי להפגין את דעתך (או בי נגמרו לך החולצות פיג'מה...)

הלבוש של אדם ישר אומר משהוא.

ברור שיש עוד דברים אבל כשמישהוא לובש משהוא הוא בא לאמר משהוא- גם אם לא בכוונה.

לראות מישהו ברחוב ולהמציא סיפור שלם על בדיוק ההיפך ממה שהוא נראה לך...

מכירה מקרוב ת'תופעה (לצערי) ואצלי היא לאט לאט יורדת כי יצא לי כבר מלא פעמים לשפוט מישהי/ו ואז להכיר אותם אפילו קצת יותר מקרוב ולראות כמה הם שונים ממה שחשבתי!

את נישמעת מדהימה ! למה להתנתק מעצמך ?! אני בעד ההפך להתחבר לעצמך ..

בואי לאישי

איך את יכולה לדעת עלי שאני מדהימה?

פעם הייתי מפרסמת שירים.. היום זה פשוט.. אני לא יודעת.

אני מסתכלת ב"אשירה לה'", הפורום הסגור של השירים, ופשוט.. איכשהו, מקנאה.

כי אני כבר לא שם.

לא שם בכל דבר-- לא לימודים, לא החברות שהיו פעם. מנותקת.

והשבוע, באמת שרציתי, פשוט לצאת מעצמי, להפסיק כבר להיות אני.
אני מגעילה את עצמי,

רוצה להיעלם.

איך יוצאים מעצמך??

שאלת את עצמך פעם למה את מגעילה את עצמך??

למה את רוצה לצאת מעצמך? ולהיעלם??

נכון, כל אחד מאיתנו עובר תקופה קשה בחיים..לכל אחד יש ת'בעיות שלו..

אבל צריך לדעת להתמודד איתן, להבין מאיפה הן נבעו...

להילחם בהן!!!

אולי כשכתבת שאת רוצה לצאת מעצמך, התכוונת להרגלים שלך..או משהו כזה..ואת זה רק את תדעי אחרי שתעשי ברור עם "האני עצמי" שלך!!!

"אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן" (ליקוטי מוהר"ן תנינא, קיב)

תאמיני!!! תאמיני בעצמך!!!

תעריכי את עצמך!!!

טיפ: כל יום תכתבי שתי מעלות על עצמך. בסוף השבוע תקראי את כולן. <את לא מבינה כמה תהיי גאה בעצמך>

יאללה, צאי לדרך! בהצלוח'ס נשמה

וכמובן, אם את רוצה לשאול, לדבר או סתם לחפור..את מוזמנת באישי!

גוד נאכט

הדבר הראשון שעלה זה זה שאני מזדהה... מאוווד.... (שיהיה ברור.. אני כותבת במיוחד לעצמי... אז אם זה יצא נוקשה או משו' כזה אני מבקשת סליחה כבר עכשיו...)

אבל אז קפץ לי מה שכתבת:

"...אני מגעילה את עצמי,

רוצה להיעלם.

איך יוצאים מעצמך??"

וחשבתי, אולי לא צריך לצאת מעצמך? פשוט לשנות את "עצמך". מגעיל אותי איך שאני מתייחסת לחברות. אני לא בטוחה שהיית רוצה להיות חברה של עצמי. אז נכון שזה קשה, וזה מאווד קשה.. אבל לשנות את היחס הזה. לחשוב על עצמי בצד השני, זאת שבועטים בה. זאת שצועקים עליה. זאת שמתעלמים ממנה. לא היית רוצה להיות שם. אז למה אני שמה את החברות שלי שם? באמת שלא מגיע להן! בטח אחרי שהן עדיין חברות שלי אפילו שאני ככה... (ואני אישית באמת הופכת להיות בנאדם זבל במצבים מסויימים...)

אז לחשוב על זה. ולחשבו על מה שאנשים אומרים לך. אומרים לך שאת בנאדם מדהים. אז כן! אנשים בד"כ לא ממציאים.. בטח כשמדובר בבנאדם שהם בקושי מכירים במציאות. אז תחפשי את המקום הזה שאת כן מדהימה. כי אנשים פה מצאו את זה, והם רחוקים... את קרובה- איך לא תמצאי את זה??

ולא להילחם בזה חזק מידי. משהו שלמדתי מבת דודה שלי... לפעמים פשוט צריך לתת לדברים לזרום (קצת! שלא יצאו גמרי משליטה..) ודברים מסתדרים.

לפעמים צריך לתת לזמן לעשות את שלו...

תתחילי פה בקטן ותעברי אחר כך לפנים מול פנים לאנשים סביבך...

מה יקרה אם נגיד תפרסמי שלך? אם מישהו יגיד נגיד וזה לרוב לא קורה שהוא מכוער, אז? מי הוא שיגיד לך על מה שיוצא ממך עצמך? הוא לא מכיר אותך ולא יפגוש אותך ברחוב ויגיד לך :" אהה.. זאת את שכתבת שיר מכוער..."

להפך: יגידו לך כמו בד"כ דברים טובים! בכל דבר מוצאים טוב ולא ממציאים וזה ייתן לך יותר חשק וככה בעז"ה תיפתחי!!!

אם הקב"ה הביא אותך לעולם סימן שאת משמעותית לו!!!

אני רוצה שיתנו ביקורת, זה לא מפחיד אותי, אני פשוט.. אני באמת לא יודעת.

לפעמים אני נכנסת לזה, ומרגישה כ"כ שום דבר. כלום.

זה מציף, שנאה כלפיי מי שאני.

כלפיי היצור הלא ברור הזה, שכלום לא החלטי אצלו, ובכל באלגן וחוסר אונים.

אני לא מכילה את עצמי, ואי אפשר להתנתק מזה..

אוייש, רחמים עצמיים. |נושף אוויר החוצה חזק| .

אבל תחשבו רגע בהיגיון- אם אתם שונאים מישהו, אתם מתחמקים ממנו כל הזמן..

אבל מה אם אתם שונאים את עצמכם?! 

אתה צריך להבין מה מציק לך בו, אתה לא צריך להבין אותו, אבל לא לשנוא, לראות בו משהו אחד טוב ולהסתכל רק על הטוב הזה!

כשרואים את הבנאדם הזה להגיד למשל: "וואוו... הוא לא יורק על אנשים ברחוב! איזה צדיק!!!"

את אותו דבר קחי על עצמך! ואני שוב אומרת- אם לא היית משמעותית בעולם כבר מזמן לא היית פה!!!

אבל איך מתמודדים עם זה?

זה כ"כ גדול

והדבר הראשון שעולה לי לראש זה רק לנסות להרוס את עצמי, ועולות מחשבות כואבות,

ואני משתגעת.

(ואפשר גם לומר לכם תודה?
באמת שמרגיע קצת לדעת שיש פה אנשים שכותבים לי תשובה. |מחייך מבין העיניים הדומעות| )

תתפלי להקב"ה שיאיר את עינייך..ותמצאי את הטוב שלך!!

תנסי לחשוב בכוח שאת אוהבת את עצמך וטוב לך ואז זה יבוא ממקום אמיתי באמת!

תכבדי את עצמך, תעריכי את מי שאת!!

ותילחמי ביצר הזה, שגורם לך לחשוב מחשבות רעות שכאלה...

אין לי כרגע זמן להגיב..

אבל כ"כ מבינה אותך...

פשוט מזדהה איתך לגמרי!!

בס"ד

אני לא מאמינה לך שאת שונאת את עצמך. לדעתי את בורחת ממשהו אחר, לא יודעת בדיוק מימה, רק את יכולה לדעת...

(אולי אני טועה, אבל יש לי קצת נסיון בזה)

אחותי, את לא צריכה להוציא אותך מעצמך.

את פשוט צריכה לגלות את עצמך, ואז להוציא אותך ל-עצמך, ולא מעצמך. (מבולבלת?.. גמני)

מכירה ת'תחושה לפעמים של 'למה לעזאזל אני אני'..

אבל, מה לעשות, נדפקת כמוני

אצלי זה בא יותר בקטע של חֵבְרה, של: לודעת איך להגיד, לודעת איך לדבר, מפחדת מתגובות..

ואפילו, יודעת מה? |לוחש| אינלי מושג למה אבל מפחדת לצאת לעיר, מפחדת לקבוע תור לשיעור פרטי, מפחדת ללכת לאורטודנט, לרופא, מפחדת לצאת החוצה, מפחדת להרים טלפון,מפחדת לצאת עם חברות..

אולי לא בקטע כ"כ של פחד, אלא זה פשוט מלחיץ? |מהרהר|

ואז.. קיבינימט, למה אני אני? למה אני כזאת, למה למה למה..

טוב, נו..

|נאנח|

|נקרע מצחוק|

אבל, אנחנו פה, נכון?

אנחנו כאן, ואני לא חושבת שאנחנו נתאבד למה יש לי דעות קיצוניות בעניין..:D

אז, אנחנו כאן, אנחנו חיים, לומשנה אם אנחנו זה אנחנו.

נדפקנו? אחלה, בואי נחיה עם זה.

אבל תכלס, זה כ"כ ל-א נכון.

כי לא נדפקנו.

כל בן אדם הוא מדהים.

כ-ל   ב-נ-א-ד-ם.

ואם את לא חושבת את זה על עצמך, תשאלי חברות. תגלי אחרת. תסמכי עלי.

אז יש קטעים דפוקים, 'דפקטים' אני בדר"כ קוראת להם, אבל אף בן אדם לא יכול להיות מושלם, נכון?

ואף בן אדם לא רוצה שא-ת תהיה מושלמת.

ואת גם לא צריכה להיות כזאת.

איך יוצאים מזה? (שימי לב, כתבתי איך יוצאים מ-ז-ה, ולא איך יוצאים מעצמך)

כדאי שתעשי משהו עם עצמך..

כתבת שאין לך לימודים, ותכלס, לימודים זה מה שהכי מעסיק ברגע הזה של החיים.

אז אם אין לך, כדאי שתמצאי משו..

תעבדי, תתנדבי.

(יודעת, כ"כ קל לדבר, אבל כשזה מגיע לקטע של עשייה.. |נאנח|..)

באמת.

איך אומרים? תגשימי את עצמך, תממשי.

אני בטוחה שיש בך המון.

כן, בטוחה.

אז אחותי?

אני פה, כן?:P

ואם לא פה כרגע, אז אני אהיה עוד מעט או שאני בביצפר.. זה בסדר, גמלי אין לאן לברוח

והיי, אגב -

" על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה מת, אבל ברצונך החופשי - אתה חי ".

ותמיד, ת-מ-י-ד אפשר לתקן.

מאמינה בך. תאמיני גם את.

ולהגיע אל תוך תוכך=אל הנשמה שלך.

אני יודע שזה יכול להשמע קצת חסידי.

אבל אני באמת אומר לך את זה מנסיון.

נסי. מכפ'ת לך?

אל תיחסו למשפט שם.. סצם הזכיר לי משו

אחות יקרה ניסית להסתכל על עצמך במראה?

מה ראית?

את צ'ייסר? לא.. את מי שאת באמת- זאת שעומדת מאחורי הניק הזה.. זאת עם הפנימיות והרצון לעשות טוב

בעולם.

את יודעת משו?!

בורא עולם ברא אותך כדי שתעשי פה משהו בעולם.. שתתני את חלקך פה.

וזו הסיבה העיקרית שלך לדבר, לחיות, לעשות חיל!

אין סיבה לפחד.. את יודעת כמה פעמים ניסיתי לעצב דברים במחשב שלי ובתור מתחילנית יוצא לי מ-ע-פ-ן

אבל את יודעת מה מחזיק אותי?

שאני יודעת שיום אחד אצליח יותר.. שאני יודעת שלא ה'עיצובים' שלי יקבעו ת'אישיות שלי ות'אני שלי!

כי אני אדם בפני עצמי...!

ואת שאני בטוחה שהכשרון שלך נמצא שם בשירים את פוחדת להעלות אותם.. אני מרגישה בשבילך חתיכת פספוס

את פוחדת מהביקורת?

למה? היא תאכל אותך? יודעת מה? כשאת מקבלת ביקורת תבואי אלי לאישי ושתינו נסתלבט על היצירות שלנו

ביחד... באמת שאין מה לפחד או להסס להעלות דברים ו/או לפתוח שרשורים.

את צריכה לבטא ת'צמך כמו שכל אחד עושה פה...

ואני אפילו דורשת שתעשי את זה

סתכלי איזה מותק את סתכלי במראה.. תגידי לי את מי גילית שם!

אוהבת, את מוזמנת לקשקש באישי

כל אדם הוא בריאה חד פעמית

וידע זאת כל אדם

אני עם כוחותי וסגולותי,

פרצוף פני וסגולות נפשי יחידי בעולם.

בין כל החיים עכשיו אין אף אחד כמוני

בדורות שעברו לא היו כמוני

ועד סוף כל הדורות לא יהיה כמוני.

אם כך הקב"ה בטח שלחני לעולם

בשליחות מיוחדת ששום אחד אחר

לא יכול למלאותה, רק אני בחד פעמיותי

(עלי שור)

קיבלנו את זה בצ'ופר, ואני כמעט כל יום קוראת את זה, אז אני יודעת את זה כבר בע"פ.

זה באמת מעודד!!!! כשהיו לי זמנים כמו שתיארת, הקטע הזה היה פשוט במקום!

הקב"ה שלח אותנו לעולם בשליחות מיוחדת, ז"א שאנחנו צריכים להיות כאן,

לא לברוח מעצמנו... אולי עכשיו יש חולשה, אבל תזכרי את זה.

ה'- אבא שלנו מאמין בך! הוא עצמו חושב שאת מדהימה!

אי אפשר לחלוק עליו!!

מקווה שהבנת, ושעזרתי!

יש לי עודף..או יותר נכון זה מתבטא בחוסר טאקט...

בריאה ושלמה.

משקל? אין לי מושג(=

יש לה חך [ככה כותבים???] שסוע, אבל בקטנה, יאללה.. יש הרבה אנשים כאלה...

לדוד שלי הייתה שפה שסועה, וזה יותר מבאס, כי נשארת צלקת שרואים.

קיצור, סבתא שלי עכשיו אצלנו [ז"א, אצלם. אבל היא תקפוץ גם אלינו(= ] ויהיה שמייח בעז"ה((=

מזכיר...כשאחותי נולדה(אמצע הלילה) שמרתי על אחים שלי...

ואיך אני יודעת שכבר פסח מגיע?

לפי השיר:

"אביב הגיע פסח בא"!

טויב...נכון עוד רגע פסח?....נכון..

ואנחנו ספיציפית אוהבים קצת לטייל בפסח...לא יודעת מה איתכם..

אבל יש בעיה אחת-

אין לנו מושג איפה....

אז רעיונות למקומות בילוי יתקבלו בשמחה!!!....

(אגב..גם אתם מטיילים או שאנחנו המוזרים היחידים..)..

תודה לכולם!!!

ג'וקים כלשהם..

עאל"ת 

זה התחיל.... אז פסח מתקרב! 

אוי האביב....

אם את באה את מוזמנת לבקר!!

מסלולים ממש  יפים!

הם את הגדולה בבית אז זה מסלולים שלא מתאימים לכם....

יש מלא מסלולים בכרמל, גליל, גולן.... רק תגידי רמת קושי, אורך, עם מים/בלי מים...

ויש מסלול ממש מומלץ!

נחל כזיב!

יש בו מים, וגרים לידו אנשים ממש חמודים שאת מאוד רוצה לפגוש! והוא מתאים נראה לי למשפחה שלכם!

[רגע, בכלל התכוונת למשפחה? או חברות? ]

כמובן לא מיועד למשפחות אבל לנוער זה אחד המסלולים!!!! מה יש לכם נגדו??? מסכן

חחחחחחח

תמר, אולי בכל זאת תבואי

חחחחח....

[זה בציניות כן?, כלומר מוזמנת אבל.. הקיצר הבינות?]

טוב אבל מי באה איתי לעשות מסלול בגולן בפסח... (מסלול נורמלי... ולא נחל אלעל!!!! שונאת תמסלול הזה.... )

ומישהי שאני מכירה כמובן...

הקיצר יש מתנדבות אפשריות?? |מחכה לתשובה|

העיר שלנו יש מקומות יפים...למשל....נחלים...=)

הבעיה בפסח שהכל מ-פ-ו-צ-ץ 

למה לצפונים אסור לשאול על מסלולים?

וחוץ מזה שהמלצתי לך על מסלול

ותודה לכולם....

טוווח גלאים 15 ומטה....

והכוונה היא-לטיולים בפסח..יעני-חול המועד.....

וואיי, אהבתי!! זה גדול!!!!חח

לדעת מה הוא אמר באמת ומה לא...

וחוץ מזה הגזמתם אם העצוב....

נכון!!

ובאמת מגיע לך...

בעזהי"ת.

אם כבר להיות קטנונים

מה שאני אמרתי נקרא לפרגן?

כי אם לא אז-- תודה רבה רבה רבה רבה באמת באמת!!!

עזרתה לי הורדתה לי עוד קצת מהעומס שגם כך יש לי

תמשיך כך!! רק להוריד דברים.. אני סונה שמודעים לי מראש כול מיני דברים!!

וכתבתי את זה בשירשור השירים הגדול-

אם למישהו/י יש מוסיקה/צלילים שמתאימים לספר.

למשל

#פיצוץ

#התראת הודעה בפלא

#מנגינה עצובה

#מנגינת מתח

#ומה שעולה לכם בראש=]

תודה רבה=]

 אף פעם לא חשבתי לעשות על זה הצגה

 זה באמת אחלה ספר......

ספר מהממם......ואם מישו פה לא יודע זה מבוסס על סיפור אמיתי....(תגידו את זה לפני ההצגה...)

זה סיפור מופרך בטירוף

אבל..

אין לי ת'טקסט המלא..

בראש חודש כסלו תשס"א (2000) בתגובה לאיסור על עליית יהודים להר הבית, חידשו אנשי עמותת אל הר המור את המנהג.‏^[2] שאיפת המארגנים הייתה לבטא באמצעות סיבוב שערי הר הבית את הרצון לבניית בית המקדש ולהעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. לדבריהם, "זו דרכנו לחיזוק הקשר התודעתי והנפשי של הציבור היהודי להר הבית, מקום המקדש".‏^[3]  

^{(ויקפדיה)}

^{סתם הולכים, שרים, רוקדים, ונהנים ..  [ופוגשים את כל הפורום בסוף ]}

^{בעיקרון החודש יש גם עצרת תפילה בשעה 5:15 כדי לכן להגיע גם לעצרת .}

^{הסבו"ש בשעה 7:00 מהכותל . בואי בשימחה}

דרכים קלות להגיע מהצפון....

בבקשה.....

הסיבוב בוודאות ביום שני

צעיר רענן, אתה לא מבריז...

אני נראלי לא ישכח את זה לעולם!!!

המבין יבין...

עכשיו אני רק צריכה למצוא מקום ללילה וגם לגמור את החדר שלי עד אז (וזה לא פשוט)

בעזרת ה' אני אצליח! אני ממש מאושרת!!!!

משמע- שבע ורבע ככה..

אז בערך תשע, תשע ורבע.. משו כזה...

פעם הסיבובים היו לוקחים שעתיים

אבל עכשיו זה בערך שעה וחצי.

זה אומר שאם מתחילים בשבע ורבע יגמרו בערך ברבע לתשע

בחנוכה התחילו ב7:15 בערך....

וב9:45 כבר גמרו הכל...

אפ' טיפה קודם נראלי...

בחודש אדר לא זוכרת... 

מצחיק הקטע זה של שער האשפות, לא?

תגידי, ידעת שאני בדרך אליכם??

קראתם את הכתבה בעולם קטן??

אז תפנימו!!!!

אני מקווה הפעם הזאת להגיע.. תתפללו.. =]]

שבוע טוב (:

התורה זה לא עול ולא כפיה, התורה זה דרך חיים! זה נותן כל כך הרבה! ללא התורה החיים לא שווים!

ריבונו של עולם רואה הכל! הוא גאון! אי אפשר להבין את גדלותו! ותסמכי עליו שהוא יודע מה טוב לך! פשוט תעשי מה שהוא אומר!

אני לא חושבת שזה מצוות בנפרד, וחיים בנפרד.

זה ה-חיים בעצם.

ברור שזו האמת, בעצם.

אבל לפעמים אני חושבת, למה שהוא לא יתן לנו אפשרות להסתכל על התורה מ-בחוץ,

בלי מחוייבות אליה, או אליו,

לבחון מבחוץ. כי הזאת האמת לאמיתה, הבחירה הכי אמיתית,

זה להיות בחוץ ולבחור להיכנס.

ולא להפך, להיות בפנים ולבחור לחזור בשאלה. ז-א-ת לא בחירה.

מבינה?

אני לא אוהבת את זה.

את "פשוט תעשי מה שהוא אומר."

אני  פשוט לא חושבת שה' רוצה אותנו תוכים חמודים,

שהולכים אחריו כי הוא גאון.

(והוא גאון, לא עירערתי.)

אז למה? למה בעצם? למה לא ככה?

זה יכל להיות כל כך אמיתי! אמיתי! ובחירה!!!

לעזאזל, בחירה!!!!!

אני בעד שיתחיל בגיל 35

ובגיל 35 מה תגיד?

וכן הלאה....

135792468-תקשיבי,ללכת עכשיו בתיכון ולעשות קצת שטויות מתוך מחשבה ש"אני יודע שזה לא בסדר אבל אני קטן וזה רק עכשיו בגיל 20 אני אחזור בתשובה"....זה חארטה!א"א ללכת מראש בחשיבה כזאת! כי אח"כ כשאתה רוצה לחזור אתה מסתכל אחורה ואומר "למה לי?" הרי היה לי כיף ונהניתי ותא קרה לי כלום,הרגשתי שלם עם עצמי...(אם זה לא היה ככה אני מניח שלא היית עושה את זה...)ואין כ"כ דרך חזרה....וגם אם אתה מנסה לחזור זה קשה ומייאש....וזו גם צביעות לא??להאמין במשו ולאמר עכשיו לא אח"כ כן...או שכן או שלא!!!!!!! וגם נראה לך שבן אדם שהרבה טיפות התפרע בתיכון אז בגיל 20 יסגר לכיוון התורה???????????אין הרבה סיכוי...

וכנרית-מה זה הסיסמאות האלה????"איך תהיה בנוי בגיל 20 בלי התורה?" בום!!!!!!! |מפוצץ את הבועה...| אני מכיר המון אנשים שהתפרעו מאוד בתיכון והיום הם סגורים על עצמם מאוד ובנויים מאוד כאנשים ערכיים...אולי לא דתיים אבל ללא ספק מאוד בנויים...."ללא התורה החיים לא שווים!"- עוד תוצר של חינוך טוב.....(חינוך שלא משאיר הרבה מקום להתלבטויות...)התורה היא דרך חיים-כן דרך חיים שיורדת עד לאיזה יד לנגב בשירותים.....יש אנשים שיגידו"וואוו התורה כל הזמן איתך"....אבל אני אומר שיש גבול למה שהתורה צריכה להיכנס....ואני גם חושב שה' לא רוצה שנלך אחריו כמו עיורים עם אמונה ריקה מתוכן שלא מבוססת על כלום חוץ מחינוך (שמצטער להגיד וזה נשמע נורא אבל החינוך הזה הוא יותר כמו שטיפת מוח...)אמונה בלי בסיס אמונה לא מבוררת שברגע שהיא תעמוד במבחן אחד אישי (ולא פיגועים וכ"ו שקרו למישו אחר...)היא תתמוסס...ושלא תבינו לא נכון,אמונה מבוררת זו לא דווקא אמונה של בן אדם שעבר משברים ובירר את האמונה שלו....אפשר גם ללכת בתלם ולגבש לעצמך ובעצמך!!! געה ולחזק את האמונה שלך...

ו

אני כותב את זה מלמטה......(בהמון סיטואציות הייתם רואים אותי ברחוב ולא הייתם חושבים שאני דתי....(אני  מה שנקרא "נוער שוליים"...)ככה זה....)

אני בהתלבטות בעצמי!

אבל שמעתי שרוב הבנות שעשו ביא יב עושות עוד פעם אחרי זה...

לשיקולך!

כי השאלה לא ממש נוגעת אלי,

אבל כמו שמ"ש אמרה ההבדל בציון הוא עצום! (בדוק!) ככה שאולי נפטרת מזה אבל יש מצב ממש שאם רצי להתקבל למשהו, תצטרכי לעשות שוב פסיכומטרי.. כנראה שמשהו במוח שם זז בכמה שנים האלו..

קיצר, התלבטות לא קלה..

בהצלחה ילדונת..

לילה טוב!

אוף, למה אני צריכה עכשיו לקבוע את זה?? זה ממש טיפשי! מה אני יודעת?? ולמה נותנים לי לעשות את הבחירות האלו???

ועכשיו אני צריכה גם אם להחליט אם אני עושה מ''מ יותר מוקדם מכולם, או לא.. אוף!

לעשות אז למה לא?

ותואר-הכוונה לתואר במתמטיקה של בר אילן??כי אם כן, זה תלוי בך. אני למשל עשיתי את הבגרויות בי', ולא את התואר(פיכסה מת') אז מצד אחד חרשתי תנשמה ח-י, מצד שני היה לי פטור ממתמטיקה ח-י"ב.

בדיעבד-חבל על הנסיעות לשם..עדיף לעשות כמו כולם.אלא אם כן את אוהבת מתמטיקה, ואז.....

איזה כיתה את,ז או י'?

בעזהי"ת.

כאחת עם קצת עבר בנושא- אשמח לייעץ באישי...

ותודה רחלקה!

אז אם יש לך שאלות ספציפיות, מוזמנת.

זו לא שאלה של כן או לא, זה תלוי בך.

אני אתן לך כמה נק' התייחסות-

>מה את שוקלת לעשות בשירות, אם את רוצה לעשות? כמה שנים?  אם למשל את הולכת לעשות שנתיים בבית ילד, קחי בחשבון שלא תוכלי לעשות בשנתיים האלו. אבל אם את הולכת למקום שיהיה לך בו אחה"צ פנויים ולא תהי מותשת מדי, אפשר לעשות אז.

>יש לך חבר? אתם מתכננים חתונה בשנים הקרובות? (זה נשמע מצחיק, אבל זה שיקול חשוב). אם כן כדאי להזדרז ולחשוב על זה, אבל אם לא בוער לך חתונה בשנים הקרובות זה שונה. 

>מה את רוצה ללמוד בעתיד? כמה את צריכה להוציא? כדאי לבדוק מהם התנאי קבלה למה שאת רוצה ללמוד, יש כאלו שצריך להציא בשבילם 400 ויש כאלו שצריך 760... ברור לך שרמת ההשקעה משתנה מאווד.

>איפה את רוצה ללמוד בעתיד? יש הרבה מקומות שבכלל לא צריך בשבילם פסיכומטרי, ואז זה סתם בזבוז זמן עכשיו.

>יש לך יכולת לשבת וללמוד? פסיכומטרי, ועוד של לחמן- שזה קורס מקוצר, זה לשבת שש, שבע שעות תרגול בבית כל יום... את מסוגלת לזה?

>החופש שבין השביעית לשמינית זה החופש הגדול האחרון שלך עם השכבה. קחי בחשבון שלעשות פסיכומטרי אומר להפסיד אותו, זה להתנתק מהעולם וכו'. ועוד, השביעית זו שנה ממש עמוסה בבגרויות וכנ"ל השמינית. זה גם זמן חשוב להרוויח כסף, להתאוורר. תחשבי אם את מסכימה לוותר על זה.

>את מדריכה בתנועת נוער? אם כן זה לא פייר והוגן כלפי החניכים שלך שתעלמי להם לשלשה חודשים, ועוד בחופש הגדול.

אני יודעת שזה נשמע קצת מדכא אבל פשוט שתדעי למה את נכנסת. ולהרגיע אותך קצת- נכון שיש הרבה שמוציאים ציונים נמוכים יותר בפסיכומטרי בי"א, אבל אפשר לומר שזה כי הם לא השקיעו מספיק (רצינות של תיכון), או ש... בעצם רוב האנשים, גם מי שעושה אחרי תיכון, עושים פסיכומטרי לפחות פעמיים.

תחשבי טוב לפני שאת הולכת על זה. (ולא "אוו בוא ננסה מה אפכת לי", תחשבי ברצינות). אם את מחליטה ללכת על זה, תני את הפייט שלך, ותעשי את זה הכי טוב שאת יכולה... בהצלחה!

מי שעושה פסיכומטרי בתיכון ובהמשך יילך ללימודים הדורשים פסיכומטרי יילך עוד פעם לעשות פסיכומטרי. וזה בדוק!!!

מה שואמר שביזבזת כמה אלפים טובים ו.ה.מ.ו.ן זמן מהחיים שלך.

וזה עוד לפני העניין של פגיעה בלימודים.

אנשים עושים את הטעות הזאת ומצטערים עליה הרבה מאוד אחר כך.

לכי על זה בהצלחה

בעזהי"ת.

אתה יודע כמה חברות יש לי שעשו בתיכון וקיבלו ציונים שטובים להן?

ואתה יודע כמה בנות קרה להם ההפך- שהם עשו פסיכו בשירות/שנת חופש והיו צריכות לעשות שוב?

אז..

אם יש לך סיכוי לקבל ציון טוב מאד מומלץ

אני עכשיו בשרות וכולם מסתבכות עם זה מכל הכיוונים

זה פשוט כיף להיות אחרי זה

ולא צריך לדפוק את השרות עם הפסיכו או לחכות סתם שנה לפני לימודים בגלל שאין פסיכומטרי

הקורס הוא 3 חודשים ורק החודש האחרון באמת לחוץ, ככה שזה גם לא הורס את החיים

אני הצלחתי לעשות לעצמי אחלה חופש [יחסית..] יחד עם הפסיכומטרי

בהצלחה

בעזהי"ת

ולוידעת, בכלל לא כזה הרס לי את החופש. נכון, היה קצת יותר עמוס, אבל הספקתי בחופש הזה לעשות לא פחות, ואפילו הרבה יותר, ממה שהספקתי בשאר החופשים שלי.

לוחופש כזה קשה למצות..

והציון? סבבה לגמרי. אולי אני אעשה שוב, אבל זה רק בגלל חוסר מזל עם אנגלית [היו לי 3 פרקי אנגלית, שתיים הלכו ספץ' ואחד היה ד-פ-ו-ק, ומסתבר שהוא לא הפיילוט.. ].

גם לנצל ת'חופש ולא לבזבז אותו..וגם להפטר המפסיכו'!!

לכי על זה=]

דבר ראשון- זה חודשיים- מ-א באב עד הפסיכומטרי שיוצא בין יום כיפור לוכות...

ככה שאת סוף החופש זה די דופק לי, אבל לא את כולו...

דבר שני- מה זה "סיכוי להצליח"? אם יש לי בכללי ציונים די גבוהים ואני נחשבת "תלמידה טובה", זה נחשב?

דבר שלישי- מי שעשו, אתם יכולים לפרט יותר בבקשה איך היה?

כרגע אני רואה יותר יתרונות מחסרונות, ויש לי להחליט עד יום ראשון..

אבל ממש עזרתם לי!!! תודה

ואני לא מצטערת על זה, למרות שבסופו של דבר לא הייתי צריכה פסיכו, אלא היה מספיק לעשות מבחן תיל (שהוא הרבה יותר קל מפסיכו).

(זה כי החלטתי לאן אני הולכת לא הרבה לפני תחילת הלימודים, ואם הייתי מחליטה ללכת למקום שצריך פסיכו, ולא היה לי, הייתי נתקעת ומפסידה שנה.)

אני חושבת שהסיכוי להצליח תלוי כמובן ברבש"ע, אבל הרבה ביכולת שלך להושיב את עצמך ללמוד. בלחמן, במיוחד בקורס תיכון, אף אחד לא יושב לך על הראש שתלמדי, את חייבת לעשות את זה בעצמך- במיוחד באנגלית.

ועוד משהו- אם את עושה אסור לעשות את זה במחשבה של "גם ככה אני אצטרך לעשות שוב"- זה מתכון בטוח לזלזול.

יש לי הרבה חברות שהתייחסו אל זה כ"קורס תיכון, מה זה כבר שווה", וכמו נבואה שמגשימה את עצמה- נאלצו לעשות שוב.

אני למשל החלטתי שזאת הפעם הראשונה והאחרונה שאני ניגשת לזה (לא שחשבתי שגם אני נכשלת לגמרי אני לא ניגשת שוב, אבל ההרגשה שלי היתה שעכשיו אני מוציאה את כל מה שאני יכולה), וב"ה- הוצאתי ציון מאוד גבוה, ואני לא חושבת שבהזדמנות אחרת הייתי מוציאה יותר.

שלא תבינו לא נכון- יש בנות שלקחו את הקורס באמת ברצינות, ובכל זאת לא הצליחו. מה לעשות, השכל ממשיך להתפתח ככל שגדלים. מצד שני, ככל שמתרחחקים מהתיכון שוכחים את המתמטיקה הבסיסית שכ"כ חשובה בפסיכו, ועוד יותר גרוע- שוכחים את הרגלי הלמידה שבתיכון הם ברורים מאליהם.

יש לי חברות שעשו וגמרו, ויש לי חברות שהיו צריכות לעשות שוב, ואולי (לא בטוח בכלל) אם הן היו עושות בפעם הראשונה אחרי התיכון הן היו מצליחות כבר בפעם הראשונה.

עוד נקודה שצריך לחשוב עליה היא איזה סוג שרות לאומי את מתכננת לעשות, אם בכלל, ואם את יכולה להרשות לעצמך להקדיש שנה שלמה (כמובן שאפשר לעשות בה עוד הרבה דברים, כמו מדרשה/ עבודה/ ללמוד דברים שתמיד רצית ללמוד ולא מצאת הזדמנות) לפסיכומטרי.

וגם אם אין לך חבר או שאת מתכננת להתחתן בקרוב יכול מאוד להיות שלא תרצי להפסיד את השנה הזאת.

אפשר לעשות פסיכו תוך כדי השירות, אבל הציון שתקבלי מאוד תלוי בסוג השירות.

בשנת השירות שלי היו ארבע (חצי מהצוות...) בנות שעשו פסיכו תוך כדי השנה, ודי ברור לי שהן (אולי חוץ מאחת) היו מוציאות יותר אם הן היו יכולות להקדיש לזה יותר זמן, מה שלא התאפשר בשירות.

מצד שני, רובן הסתדרו עם מה שהן הוציאו, וזה מוביל אותנו לנקודה נוספת:

כמה את חושבת שתצטרכי. נכון שבשלב הזה רוב הבנות עדיין לא יודעות כמה הן יצטרכו (אני למשל עשיתי, ובסוף התברר שאני בכלל לא צריכה...) אבל בד"כ אפשר לדעת עם את צריכה להוציא סביב החמש מאות או סביב השבע מאות.

אם חשוב לך להוציא ציון מאוד גבוה הגיוני שלא תצליחי להוציא אותו כבר עכשיו (לא מוחלט- היו אצלינו בנות שעברו את ה700. לא הרבה- אבל היו.) ותצטרכי להקדיש לזה שנה שלמה גם ככה, אבל מצד שני בציונים בסדר גודל כזה בד"כ צריך לעשות יותר מפעמיים גם אחרי תיכון, ואז עדיף לך שהפעם הראשונה תהיה כמה שיותר מוקדם.

אם את לא צריכה ציון גבוה יש סיכוי טוב שתוציאי אותו כבר בפעם הראשונה גם בתיכון (ומצד שני- הגיוני שגם תוכלי להתמודד עם זה תוך כדי השירות).

ונקודה נוספת שלא ראיתי שהעלו פה- אמרת שהפסיכו יוצא בין יום כיפור לסוכות. מה שאומר שבחודש אלול אין כ"כ זמן להרגיש אלול (במילעייל), כי את עסוקה בפסיכו. אני לא חושבת שזה צריך להיות השיקול היחיד שלך, אבל זה בהחלט יכול להיות שיקול.

שיהיה בהצלחה בכל דבר שתחליטי!

~אני מצטערת שזה נכתב באנונימיות, פשוט אין שם משתמש פעיל...~

ב"ה

זה התכנון שלי כרגע, לסוף שנה ב"הצלחה לכולם בהכל!

אני עושה עכשיו (אחרי 5 שנים מהתיכון)...

וזה ממש ממש קשה! את כבר לא בתוך זה.

עדיף לגמור עם זה כמה שיותר מהר... בהצלחה!

מצד אחד זה מומלץ- בזמן שכל החברות שלי עשו והסתבכו עם הפסיכו, וחלק אפילו הקדישו שנה שלמה אחרי השירות בשביל זה, אני הייתי בראש שקט.גם חברות שלי הוציאו פי 4 ממה שאני שילמתי על הקורס(וקיבלו פי 20

מצד שני- רק במזל (וחרישה של שנים לבגרויות) הציון שקיבלתי הספיק לי להתקבל למה שרציתי.

הציון שקיבלתי לא היה מזהיר, כי ממש ממש לא הייתי בראש של לימודים באותו קיץ. הפסיכומטרי גם נפל על שנה שהתחלנו בה מוקדם את הלימודים, וזה התנגש לי עם כיתה י"ב..וחוץ מזה לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי באותו זמן, אז לא הייתה לי מוטיבציה להשקיע(ועכשיו אני תקועה עם אנגלית באוניברסיטה

אז את צריכה להכיר את עצמך. אני אחת שנחשבת חרשנית, אבל בגלל שזה נפל על החופש לא היה לי מצב רוח להשקיע.

אם את יודעת מה את רוצה ללמוד, ואם את מוכנה לעבודה קשה(קחי בחשבון שהקורס שווה כמה שהוא עולה-אז אם את רוצה להצליח, את חייבת להתחיל כבר עכשיו ללמוד מילים ולקרוא ספרים באנגלית. וחוץ מהשיעורי בית שהקורס נותן להתאמן גם באתרים חינמיים באינטרנט)

לסיכום(וסליחה על החפירה למעלה)

אם את מתכוונת להשקיע-לכי על זה. את תודי לעצמך כשיגיעו ימי הלחץ.

אם את לא בטוחה מה את רוצה ללמוד(שזה אומר שאין לך את המוטיבציה לקבל 800) או שאת לא מתכוונת להשקיע-חבל. חבל על הזמן וחבל על הכסף.

באמת רוב הבנות שעשו איתי-עשו אח"כ שוב פסיכומטרי בכדי לשפר את הציון.

אבל חבר שלי למשל, היה חדור מוטיבציה להתקבל לעתודה רפואית-והוא הוציא בעזרת קורס כזה 750.

אז זה באמת תלוי בך.

ת'אמת, שזה השיקול העיקרי שלי...

ועוד שיקול- זה שזה יוצא על החופש- אין לי בעיה שזה יוצא על "החופש שלי" אלא על זה שבעז"ה אני מתכוונת לצאת להכנה למחנה, מחנה (של 3 ימים), חופשה משפחתית (גם 3 ימים), מדרשת הרובע, וכל הדברים האלה יתנגשו לי מן הסתם עם הקורס... זה בעיה להשלים? אם אני יודעת שאני אפספס כ"כ הרבה, זה עדיין שווה לי?

אם אלה שני השיקולים העיקריים שלי- מה אתם אומרים?

ב"ה.

אחרי התיכון (שנה של מדרשה)

אני רואה כמה צריך להשקיע, מי שבאמת רוצה ציון טוב.

ולעשות את זה בתיכון - זה קשה מאוד מאוש לדעתי.

בס"ד

כלומר: מה את רוצה ללמוד, איפה. בעז"ה.

אם את לא צריכה ציון מרקיע שחקים- למה לא להפטר מזה כבר?

אלא אם את מתכננת לעשות שירות לאומי לא דורש מידי, אז לענ"ד עדיף לעשות כבר בש"ל..

ב"הצלחה!

היא תתחיל בע"ה מי דבחופשת הקיץ וזה יזלוג קצת לתחילת השנה , אבל זו היתה הבחירה שלה והיא ממש רוצה לגמור עם זה. לדעתי זה לא רע, כי אח"כ אתן פנויות לברר על שירות לאומי וגם קצת לכייף בקיץ הבא. זו היתה גם העצה של המדריכה שלה מהאולפנא.

והציונים היותר טובים הם של מי שמרוכז כל כולו בפסיכומטרי, ובתיכון הראש לא כ"כ..

אני לא יודעת, אבל נראלי שאין עניין.. [במיוחד לא לי..]

למה לי אין עניין?

כי אני לא רוצה ללמוד לימודים גבוהים.

אני רוצה להיות חקלאית. משמע- אני לא צריכה תואר ובלהבלהבלה... 

אני מוציאה תעודת בגרות למקרה שאולי אני אצטרך גם ת'לימודים הגבוהים, וכדי שעכשיו תהיה לי מסגרת.

אבל פסיכו'??

למה?

בשביל מה?

לעע...

על גופתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! את תלמדי כמו בן אדם! ואם את רוצה אחרכך תהיי חקלאית!

בקשר לפסיכו- אני ממש בעד! ממש ממש! מתחרטת שלא עשיתי, למרות שאין לי בו צורך ללימודים הגבוהים.

על גופתך? כבר מזמן אמרתי שאני צריכה לרצוח אותך>>

תלמדי עוד בחיים ואז תעשי...

אמנם רק השנה עשיתי, ואני לא יודעת מה עוד יהיה, אבל אני כן חושבת שכדאי לנסות עכשיו, גם זול, גם צמוד ללימודים אז את עוד בעיניינים, גם זה יכול לחסוך משנים הבאות, וגם זה יכול להיות שיא הכיף אם עושים עם חברות. ובקשר לציון, הוא לא חייב להיות נמוך,אני לפחות קיבלתי סבבה (643) אז לדעתי כדאי לחשוב על זה ברצינות. בהצלחה! 

אם את דוחה את זה לאחרי התיכון זה סתם מבזבז לך חצי שנה מהחיים ודוחה לך את התחלת הלימודים הגבוהים, אני בעזרת ה' עושה .