פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 279)

הייתי אתמול

שזורקים קוביות ולמי שיוצא 6 מקבל קובית שוקולד

 

 

 בכזאת קלות...

 

מאגר פעולות וצ'ופרים, תנועת הנוער אריאל,

ויש גם

מאגר פעולות וצ'ופרים, תנועת הנוער אריאל,

(2 שונים)

@נגרינסקי

אני שלחתי להם כבר ממזמן בקשת הוספה לפורום, והם לא מחזירים לי תשובה

כתבת להן שיש מישהי שכבר בתוך הפורום שמכירה אותך במציאות?

וחוצמזה, היה כתוב לי בפעם הראשונה שכתבתי שאני צריכה ותק, אז שלחתי להם בקשה לפניי שבועיים, אבל הן לא ענו לי...

תגיב בשרשור קיים.

עצוב מאוד, מצער אותי לדעת שיש כאלה שככה חיים... מתוך פחד... אל תחיי ככה, תלמדי וכך גם תתחילי להרגיש, ולרצות...

לא מפחדת מד' כי אני לא מאמינה שהוא קיים.

אני מפחדת מההורים שלי, לא רוצה לצער אותם. מפחדת ממה יגידו.

אז לפעמים שאני לבד ואף אחד לא רואה אני עושה עברות, בקטנה.

סתם. כי נמאס לי כבר ואין לי כוח. ואחר כך מרגישה פושעת.

ולמה את לא מאמינה שהוא קיים?

ואם באמת את לא אממינה שהוא קיים - אז למה כשאת עושה עבירות את מרגישה "פושעת"?

שהוא יעניש אותך שלא עשית?
את מחפשת מספיק למה לעשות את המצוות המפחידות האלה?

אני חושבת שכדאי לך לנסות למצוא את החיבור המצוות, ולא לנסות לברוח למקומות אחרים.אולי כדאי לך ללמוד אמונה- בשיעור או ספר שעושה לך טוב (דגש: עושה לך טוב. ) כדי לא לחיות בהרגשה של לעשות את זה מפחד שזה נכון, אלא לעשות את זה כי זה מה שאת מאמינה שנכון לעשות.
והכי חשוב-בנחת! שינויים טובים לוקחים זמן.

תלמדי מסילת ישרים משם לומדים איך להפוך את עבודת ה' לעבודה מתוך שמחה ול מתוך פחד מתוך יראת הרוממות ולא יראת העונש כתוב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה וטוב לבב מרוב כל" צריך לעבוד את ה' בשמחה.

אם התשובה חיובית, ייתכן שאת צריכה לשנות משהו בגישה או ללמוד על המצוות כדי לקיימן ממניעים נוספים.

אם התשובה שלילית, האם הפחד לא לקיים מצוות נובע מפחד שמא זו אכן האמת או מפחד לשנות אורח חיים/ לאכזב את ההורים?

לגבי האמונה שלי בד אני מפחדת לא להאמין בו שאם אני לרגע יפסיק להאמין אז אני יתחיל לדגול בדברים מגוחכים כמו עולם הדיסק,ובכלל האמונה זה כרגע "המעגן הבטוח" 

האינסטיקס של כל אחד שהוא בצרה זה להתפלל לד 

ואולי בגלל זה מפחיד אותי להפסיק לקיים מצוות כי אני מאמינה בד

לברר את הראיות לאמונה, באמת להאמין כ"עוגן" וכ"עדיף מ..." זה מתכון לקשיים.

וכן לברר את הראיות לאמיתות התורה והמצוות.

יש הרבה איך לעשות את זה, ואני בטוח שזה יועיל לך מאוד.

אני יכול לעזור קצת אם תרצי.

[*טוב לפחות רובם אל תתחילו להביא לי פה ראיות על כמה מהמצוות ] את שאר הטעונים שלי רשמתי להעיל

אבל את כותבת שאת מאמינה בו כי את מפחדת שאם תפסיקי להאמין בו תאמיני בשטויות... ועל זה אני כותב לך - את צריכה לברר את הראיות, שתאמיני בו מחמת שיוכח לך שכך זה, ולא כי את מפחדת מ... או בשביל....

לגבי המצוות, אוקיי, אני לא נכנס למצוות כאלו ואחרות, אלא עקרונית, ישנה אפשרות להוכיח שכולן אמת, וחס ושלום טיפשיות, את מעוניינת בזה או שלא? 

וכל אחד מאמין בד מהסיבות שלו

את חושבת שראיות זה מיותר? שכדאי להשאר באמונה "כדי לא להאמין בשטויות"?

ומה לגבי המצוות?

 

 

 

אבל מה הקטע של המצוות? זה באמת נכון? זה נראה קצת גיבוב של שטויות לאכול כשר? בשביל מה? היה מפריע לד אם הייתי אוכלת סוס?

[לא שאני עושה את זה, כן]

שתתחילו להביא לי פה הוכחות על כמה מצוות, כי אתם לא תתחילו להסביר לי עכשיו על תריג מצוות

את מעוניינת להבין? את מוכנה להשקיע? רוצה להבין? או שטוב לך שככה זה ושהו ואני סתם חופר לך?

(רק אל תעני לי שלא יעזור הסברים על כמה מצוות, כי לא זה מה שאני הולך לעשות...)

דבר ראשון, את אומרת שאת מאמינה בה', האם את מאמינה גם שהוא נתן תורה? אם לא - למה לא? בגלל שהמצוות נראות לך חסרות טעם? אז אני שואל אותך - את ברצינות חושבת שתוכלי לדון על דבר פלוני אם ה' אמר אותו או לא - לפי עד כמה השכל שלך יכול להבין אותו? ("אם אני לא מבינה, לא יכול להיות שאלקים אמר את זה", נראה לך הגיוני?).

זה בעצם הבעיה כשהאמונה בה' הא על סמך דברים מעורפלים ("אני מרגישה אותו", כל נוצרי מספר שהוא מרגיש את יוש'קה בלב, נו מה?) ואז - מה שלא מרגישים, ולא מבינים, הופך בטל כעפר הארץ, אבל אם האמונה תהיה, כראוי לה, מבוססת וברורה בשכל, אזי כל הנגזר ממנה יוברר כמותה.

ולכן למעשה, בכל מקרה שתהיה תשובתך לתמיהתי הנ"ל - תכל'ס אם תלמדי על ענייני מעמד הר סיני וכו', תראי שאין ברירה, מוכח מעל לכל ספק שה' התגלה לעם ישראל ונתן לו את התורה, על שלל חוקיה ומצוותיה, אגב, בזה מאמינים גם הנוצרים והמוסלמים ימ"ש.

ברגע שזה מוכח, כבר עשינו את הצעד הראשון, נתברר שהמצוות הן אמיתיות, ואת צריכה "להאמין בהם", כן, גם אם את לא מבינה אותם ואת הרציונאל שמאחוריהם..

עכשיו לשלב הבא, להבין באמת את טעמיהם, אבל תזכרי  -שזה רק בונוס, את כבר מאמינה בהם, ובטוחה באמיתותם, כי ברור לך שכך ציווה הא-ל, שדעתו עליונה מכל השגה שלנו. ורק מעוניינת להשיג אפס קצהה של הבנה, כמו כל בחור ישיבה שיושב על סוגיא קשה ומנסה לפצח אותה - להשיג מעט בדעתו של מי שנתנה.

ובכן, בשביל זה יש ספר מעולה- שכתב אותו גדול הוגי היהדות בדורו - מרן הרש"ר הירש זצ"ל, הספר הוא "חורב", בו הוא מבאר את הטעם ההגיוני בכל מצווה ומצווה, הספר נח לקריאה, ואם תשקיעי מעט - תוכלי לעבור על כולו, אם זה כ"כ חשוב לך - בכבוד, קדימה!!

בנוסף יש לציין, שמי שיודע את מסתרי הקבלה, יודע כמה יש תיקונים וכוונות נשגבות בכל פרט ופרט, ואיך כל פיפס של מצווה משפיע על כל סדרי העולמות העליונים, מערכות הספירות והשתלשלות ההארות, ואז בכלל לא נשאר כלום מהשאלה "מה העניין".

זה ידיעה שחוב לדעת, כי בהסברים הגיוניים כעין אלו של רש"ר אין די, כי לעולם הם לא יקיפו את כל הפרטים (כלומר, נניח ורש"ר ביאר היטב באופן מניח את הדעת, מה העניין במצוות לולב, עדיין ישאר קשה - למה דווקא 2 ערבות ו3 הדסים? ולמה אתרוג נפסל בנקודה שחורה, ודווקא כשהיא ב"חוטם"? ולמה ולמה ולמה... וזה באמת דברים שאין להם קץ, ולא יתכן לתת להם הסבר הגיוני, אבל כשיודעים שכל פרט ופרט מכוון כנגד אין ספור עולמות וספירות - כבר לא נשארת שאלה.)

ושוב יש להדגיש! כל זה - להבנה, להחכמה, להרחבת הידע וההשגה, אבל למעשה עיקר העיקרים  הוא שכך ציווה ה', גם אם אנחנו לא מבינים!!!

רבי סעדיה גאון כתב במחזורו עשרה טעמים (!) לתקיעת שופר, אבל הדגיש -  שבראש ובראשונה, אנו תוקעים כי "רחמנא אמר תקעו" - ה' אמר לתקוע!! ואנו מקיימים את מצוותו!!

מקווה שהועלתי, ממתין לתגובתך, אשמח לעזור עוד אם יש צורך, אם משהו טרם הובן, או שיש שאלה אחרת - אני כאן בשמחה.

 

@אמממ, דעתך?

משתדל לעזור תמיד בלענות לשאלות כאלו עד כמה שידי משגת.

אז כבר הרבה פעמים אני פשוט לא עושה....

יצירה נמחקה\ לא קיימת.

המנהלים עסוקים מדי עכשיו

ועדיין לא אישרו את זה.

ואז תשלחי.

זה

יש לי 2 קבצים.. מוזמנת - נוער וגיל ההתבגרות

סורי

 אם משו כן מצאת שלחי...

לא מתמטיקה שהכל לפי הספר

אני מתמוגגת .

מבינה דבר מתוך דבר. ככה זכור לי.....

 

שבח, הלב של הנשים לוקח יותר משקל בהתלבטויות וצמתים בחיים מאשר הדעת, המוח.

 נשים רגישות יותר מאשר גברים.

בידיוק יש תמונה מתאימה בראשי של הפורומים

מ"ה ע"ב הפשט שמקבלת את הסכל יותר מוקדם מהגבר שמקבל רק בגיל 13 ולכן בת עושה בת מצווה בגיל 12

שהיא לא כזאת

את תראי שיש מלא אנשים מדהימים שנותנים בלי לקבל כמו כל אלה שמתו על קידוש ה

מרגישים שצריכים אותם, מעריכים אותם, הם מרגישים צדיקי עולם או קדושים מעונים.

וזה תמורה הרבה יותר גדולה מאשר לקבל משהו ממשי כי דווקא שנותנים בלי לקבל מרגישים "שווים" מרגישים קדושים, מורמים מהעם.

השאלה היא כמה אנשים היו מוכנים לתת אם לא היה את התגמול הזה של הרגשה טובה וכו'? יכול להיות דבר כזה בכלל?

 

ולגבי אנשים שמתו על קידוש ד גם את זה הם עשו בשביל עצמם בסופו של דבר. כי הם ידעו שאם הם לא יעשו את זה אז הם לא יצליחו לישון נורמלי אחכ, הם יהיו מלאים רגשות אשמה ופספוס ואם הם מאמינים בעולם הבא אז עוד יותר, הם מסרו את חייהם בשביל עצמם. בשביל שאחכ הם יהיו ראויים לגן עדן.

זה ממש לא נכון תגידי לי נראה לך שלפני שרועי קליין קפץ על הרימון הוא גם חשב שעה איך הוא ירגיש אם הוא לא יקפוץ עליו

אני רק אגיד שגם אני לפני שאני עוזרת למישהו אי לא חושבת, אה אני אעזור ואז אני ארוויח מזה ככה וככה. זה מה שעובר בת מודע אבל.

על אותו עניין משהו מעניין שכתב הרב ד"ר משה רט.

הוא אמר בערך ככה: אם נעשה ניסוי שבו נציע לאנשים לבחור באחת משתי אפשרויות - אפשרות אחת היא לעשות חסד עם מישהו שזקוק לו ואפשרות שניה היא ללחוץ על איזה כפתור שיגרום לך לתחושה שעזרת למישהו בלי שבאמת עזרת לו, על מה רוב ככל האנשים ילחצו?

ברור שכמעט כולם (אם לא כולם) יעדיפו את האפשרות הראשונה.

 

מה זה אומר תכלס? זה לא אומר שלבני אדם לא חשובה ההרגשה הטובה שלהם, שמטופחת היטב גם בעקבות מעשים טובים ופעולות מוסריות. ברור שזה אחד מהדחפים שלנו כשאנחנו באים לבחור בטוב. אבל, זה אומר שהרצון שלנו להיות מוסריים וטובים הוא רצון אמיתי לא פחות. בני אדם לא יהיו מסופקים רק מתחושה שתעתע בהם ותיתן להם תחושה שהם פעלו בצורה ראויה כי באמת חשוב להם שיהיה טוב. טוב אמיתי בעולם, אובייקטיבי, לא רק כתחושה פנימית שאין בינה למציאות עצמה דבר.

 

לדעתי שתי המסקנות הן מסקנות שחשוב להכיר אותן ולחיות איתן בשלום. לא צריך להילחץ מזה שיש לנו רצון להרגיש טוב עם עצמנו גם כשאנחנו עושים טוב, אבל גם לא צריך לחשוב בגלל זה שבכלל לא חשוב לנו שיהיה טוב אמיתי בעולם כי זה פשוט לא נכון.

 

בהצלחה!

תי בוחרת את אופציה א. אבל אתה באמת חושב שאם הכפתור הזה היה מיצאותי רוב האנשים היו בוחרים באופציה א?

אולי בפעם הראשונה, השנייה, השלישית... בפעם החמישית הם ינסו ללחוץ על הכפתור, ירגישו את ההרגשה הטובה בלי המאמץ ואז בפעם העשירית הם אפילו לא יתלבטו.

החזרתיות לא פקטור כאן. ובוודאי שההשפעה האפשרית שלה תפחת ותיעלם ככל שנקצין את הניסוי (למשל האם להציל מישהו או להשאיר אותו למות אבל לקבל תחושה שהצלת אותו)

אני חושב שזו נקודת מוצא הגיונית לגמרי 

אתה מדבר על אופן שבו האדם מקבל תחושה שהציל בן אדם אחר אבל יודע שלא הציל.

אם הכפתור היה כזה שגורם לך להרגיש ולדעת שבזכותך האדם ניצל סיכוי סביר שהיינו לוחצים עליו... להשאיר בן אדם למוות=לחיות עם יסורי מצפון. (*אני* אחיה עם ייסורי מצפון), ככה שלא מפתיע שנלך להציל אותו.

אפילו כזה שאחרי שלחצת עליו אתה לא יודע שלא באמת הצלת אותו. השאלה היא על רגע ההכרעה. האם תעדיף להציל אותו או שתסתפק באותה תחושה בדיוק

הרגש המוסרי והייסורי מצפון לפני לא יתנו לך ללחוץ על הכפתור בשום אופן.

אבל ההנחה לפיה רגש מוסרי=אגואיזם לא הכרחית. אדם יכול לבחור לעשות X בידיעה שהוא יגרום לY, אבל זה לא אומר בהכרח שהוא עשה את זה בגלל הY. 

יש לבני אדם בחירה, והעובדה שהם בוחרים באפשרות שתיתן להם תחושה טובה לא אומרת שהם בחרו בה רק בגללה או בהכרח בגללה.

 

 

תארי לך לרגע שהאדם האהוב ביותר שלך נקלע לצרה צרורה

את לא תתעוררי בכל ההוויה שלך לקום ולעזור לו בכל הכלים העומדים לרשותך?

כאלה הם גם הרבה אנשים,

למרות שלאחר מעשה העזרה שהגשנו תחזק אולי את הערך העצמי וכל מה שכתבת..

אבל יש מושג בעולם שנקרא אהבה אמיתית של אמא לילדים שלה, של אחות לאחים שלה, של אבא לבת שלו, של רב צדיק לכל יהודי באשר הוא ברמה של מוכנות למסור עבורו את הנפש בלי שום קשר לתגמול.

ועוד איך יש דבר כזה.

אני חושבת שאם תתבונני פנימה בתוכך את תמצאי שגם לך יש את זה.

בעיקרון הייתי אורמ לך שאם את ככה חושבת יש לך בעצמך בעיה במידות ואת צריכה לעבוד עליהם.

אבל אני לא אומר לך את זה, כי אני בטוח שאת לא כזאת..

כשזה בתיאוריה - זה נראה לך..

אבל תכל'ס, אם היית יכולה לעזור למישהו - ואני הייתי אומר לך שמיד אחרי שתעזרי אני אמחק לך מהזיכרון את הארוע, ולא ישאר לך שום הרגשה טובה ושום כלום...

אני בטוח שהיית עוזרת לו!!

תבדקי, תחפשי בתוך עצמך....

ה הטובה, נוח לחשוב שאנחנו עוזרים בגלל שאנחנו צדיקים וגומלי חסדים.

אבל אם נגיד היה נולד בן אדם שאין לא יכולת להרגיש את ההרגשה הזאת והוא אף פעם לא הרגיש אותה. הוא היה עוזר? אולי למישהו שהוא מכיר כי נוח לא שהוא נמצא איתו נגיד לאמא/ חבר אבל לאדם שהוא בחיים לא פגש ואין לו קשר אליו וגם לא יהיה לו קשר אליו הוא היה עוזר? לא בטוח, לדעתי בטוח שלא. 

את אומרת אם לא היו לנו רגשות של רחמים מה היינו עושים, זה כמובן נכון...

אבל כעת יש לנו, עובדה.

קצת כשל לוגי להוכיח שאין מכך שמה היה אם לא היה...

תתחשבני טוב...

יש אנשים טובים!

צריך למצוא אותם....

העולם מלא בהם....

(גמאני טובה.... )

 

עדיין משתמשים בזה!

ואני אחד מהם

זה תובנה מהחיים. לא תובנות. (נא לקרוא בקול של מורה לעיברית עם משקפיים בסוף האף)

אוי רובונוב דימיטרי יקירה, אני מתנצלת שהערתי לך על לא עוול בכפך 

(בבקשה להמשיך לקורא בקול של אותה מורה..)

כדאי לי לפתוח שרשור על זה שמשעמם לי?🙄🙄 - נוער וגיל ההתבגרות

 

חוסר לב של מנהלים קשישים תרח. - נסיונות פעילים

למה הם נועלים?

למה אתם נועלים?

יש בזה גם עניין בריאותי מלבד ההנאה.

מלהשקיע בקצת תזונה, וגם לעלות בהדרגה עם כמות המאמץ, עדיף שתעשה קצת בכל פעם מאשר שתעשה הרבה פעם ב...

ואם אתה ממש רוצה, אז הכוח רצון שלך אמור להוביל אותך.

אני הילד הכי רזה בכיתה!

ותנסה לראות ביוטיוב אנשים שפיתחו את הגוף, זה נותן מוטיבציה.
או לכתוב לעצמך משפטים שיעודדו אותך.
לעשות תוכנית מאוד מפורטת שתקל עלייך וכל מה שישאר לך זה לעשות אותה!