פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 439)

יש במרכז הרב ובאתר של אור עציון

אם אתה צריך עזרה, באישי

בעיקרון יש בשביל הנשמה בשיתוף החמ"ד, לחופש הגדול- אותם קיבלתי מהאולפנה בעיקרון

אולי תבררי אם באול' שלך גם מקבלים...

052-621-8767 

 

ויהיו מודעות השבוע בעז"ה באחד העלונים

 

אנסה להשיג לך מספרים

במיוחד אם זה רק לחופש זה פשוט לא שווה להם עד שתלמד את העבודה כבר תצטרך לעזוב מה גם שהם מחפשים כוח עבודה זול

יש אבל כאלה שלוקחים בשכר. חברות שלי הלכו שנים קודמות לכמה חקלאים בתשלום, כדאי לברר.

להיות חקלאי זה אומר שאתה לא יכול להוציא הרבה כסף והם גם ככה לא מרוויחים הרבה
בחישוב כולל זה פשוט לא שווה להם גם ככה באים אליהם מתנדבים מתנועות נוער ומהשומר החדש אז לשלם למישהו שעד שילמד לעשות את העבודה לבד הוא כבר יעזוב זה פשוט לא כדאי

דוד ליבו
0523783824

אני לדוגמה אם חברה שלי מבקשת ממני כוס מים והיא בדיוקיושבת אני אביא לה לא כי אני פראיירית אלא כי בא לי לעשות מצוה (ואני אגיד לה את זה) זה תלוי מה ההרגשה שלך אני חושבת כי ממש לא מזיק לעשות מצווה.
וגם שמעתי פעם שזה תלוי האם הבנאדם שרוצה ממך את החסד יכול לעשות את זה באותה מידה שאתה יכול זה אז זה נקרא פראייריות.
אבל שוב אם אתה רוצה לעשות מצווה אז למה לא?

מי מבקש ממך, מה מבקש....

נגד אם בהפסקה אני וחברות שלי נשב ואז חברה שלי תגיד לי ללכת להביא לה את הבקבוק מהכיתה- זה ניצול ואם אני יעשה את זה אני יהיה פראיירית

אבל אם אני בכל מקרה הולכת לכיתה וחוזרת, מה אכפת לי...

נגיד אני וחברות שליישבנו ודברנו ואז חברה שלי בקשה ממני כוס מים אז אמרתי"וואי ממש באלי לעשות עכשיו מצווה ובגלל שאני ממש צדיקה אני נותנת לך עכשיו כוס מים"

תלוי אם אתה עושה את זה מטוב לב ומרצון פנימי לעזור או בגלל שאתה מנסה להיות נחמד בשביל כל מטרה שתהיה..

 

אם אתה עושה את זה מטוב לב, תעשה טוב! שיקראו לך פראייר, זה בונה בלב טוב לב, עדינות ואכפתיות, אז למה לא? בתכל'ס, עד כמה שאנשים אומרים לך פראייר הם מקנאים בך, כי זה מציק להם לראות מישהו שעושה משהו טוב מהלב. אז כדי להימנע מצביטת הלב, הם אומרים לך שאתה פראייר (כלומר, אתה טועה, המצפון שלי נקי)..

 

ואם זה בגלל רצון להיות נחמד, תלוי. לעשות טוב זה תמיד טוב, ולפעמים זה טוב לשבור הרגלים רעים, אבל אתה ממש לא חייב לא לחיות בשביל אחרים. אתה לא חייב לקפוץ בשביל מישהו 40 ק"מ, לדוג'..

 

 

אשריך! אין ספק שזה רצון מבורך, ואל תכניע אותו לעולם. יש אנשים שהיו רוצים לחיות ברצון להיות נחמד.

וצריך זהירות... צריך שיקול דעת...

זה אותו דבר אולי קצת פחות לגבי בנים או שזה שונה?

אבל א- צריך להיות במצב מאוד מאוד בוגר ומכיר ויודע הלכה יפה יפה.

 ב- אסור להרבות בשיחה בשום אופן. כלומר שיחה קצרה שניים שלשה משפטים- סבבה. אבל שיחה ארוכה. גם אם היא רצינית- זה ממש לא, שכן נגררים. וכמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה "ואל תרבה שיחה עם האישה" עיי"ש.

צריך לשים לב מה הגבול בין דיבורים טכנים לדיבורי ידידות שיכולים להגרר למקומות לא צנועים ולא רצויים...

וחבל כי הם חשובים מאוד!!

בכל אופן תמיד אפשר לקרוא ספרים על הנושאים האלו.

ואת ההתנהלות הכושלת הזו יהיה אפשר לראות רק בעוד 40 שנה כשהכל יתחיל להתפרק...

שמחנכים אותם שמגיל מסוים (נירא לי בר מצוה) לא לדבר עם בנות

השאלה כיצד מלמדי להתנהל במקרי קצה, וכנראה שלא מלמדים... 

וגם זה מצריך עיון אם יש תועלת רוחנית בעניין...

צניעות האישה זה מחמת מעלה ולא מחמת חסרון...

זו קלישאה שמעולם לא שיכנעה אותי
ממליץ לעשות את הבירור הזה מול מחנכת/רב/רבנית או ללמוד מספרים בנושא.
בכל מקרה מדברים על זה הרבה בזמן האחרון ככה ראיתי, על צניעות לבנים. דבר שבתור בן אני ממש מזדהה איתו...

גן נעול של הרב שלמה אבינר מומלץ לקרוא.
בנוסף יש באינטרנט שיעורי תורה על צניעות. יום טוב

ניתן לראות הבדל משמעותי בין בת ישראל צנועה ששומרת על עצמה לבין מישהי שמפקירה את עצמה ומתלבשת לא צנוע, משום מה דווקא אותן ששומרות על כבודן מוצאות חן בעיני כולם, גם הדוסים וגם החילונים... אם מישהי מחליטה להתנהג באופן לא צנוע הוא בצורה מיידית גורמת לכך שכל האנשים הרציניים יאבדו עניין בה, כך שזאת גם החלטה לוגית ולא רק דתית...

אני יכול להעיד על מקרים שראיתי חילונים מתרפסים בפני דתיות צנועות למרות שברור לכולם שלא היה להם סיכוי איתן...

( בלי קשר אני גם לא מסכימה עם זה שהצניעות היא בשביל הבנים..)

הבנים לא אמורים להיות אלה שבגללם את מתלבשת צנוע, הם לא אמורים להסתכל עלייך בכלל.

זה באמת לא עניין שלך

נראה לי שאישה שמתלבשת בצורה פרוצה, בלי קשר למה שזה גורם לבנים שמסביבה, היא פשוט מזלזלת בעצמה מביישת את עצמה ומוכרת בזיל הזול את גופה...

 

נעזוב נשים. גבר שהולך בלי חולצה ברחוב, לא אמור להתבייש?? מה אתה בא למכור? את הקוביות שיש לך שם?? כך אתה רוצה שנצייר את נפשך בעינינו?

 

נחזור לענייננו. אישה פרוצה מוכרת את גופה ונפשה רק כי היא רוצה להרגיש נחשקת?? אותי אישית, זה קצת מגעיל, אבל אין לי באמת מושג עד כמה רציני הנסיון...

 

בהצלחה!

א.

את צריכה להתלבש צנוע בשביל לכבד את עצמך. את יקרה. את לא צכה לזלזל בעצמך ולהיות חשופה.

תאמת אני לא ממש אוהבת את המשל הזה אבל הוא נכון מאוד - 

את יהלום.

יהלום יקר, שלא שמים אותו לראווה ברחוב. 

גם אם הוא יהיה בכספת, שקופה.

זה לא מכבד אותו.

יהלומים אמיתיים מחביאים. שומרים בקופסה אטומה.

 

את ההשלכה נראלי את הבנת..

ויש עוד משו אם יעזור לך - 

היתה איזה כלה דוגמנית מעצבת אופנה בדים או משו בסגנון או נראלי כל ביחד. לא יהודיה אפילו.

שעיצבה לעצמה את השמלהלחתונה.

שמלה סגורה ואטומה.

היא הסבירה, ששמלה כזאת יותר אצילית וטהורה.. ונותנת לך הילה ומסתורין.

זה מילים של גויה.

שהבינה. את יודעת אתזה.

תנסי להרגיש את מה שאת יודעת

 דבר שני-

את לא אמורה לעשות כלום בשביל הבנים. לא לחשוב עליהם בכלל כשאת מתלבשת..

 

 

הם עם ההתמודדות שלהם ואת עם ההתמודדות שלך.

כשאמרתי תגובה לעניין התכוונתי לתגובה של בנות. סוריי

@ארץ אהובה כתבת יפה!!! ישלך אתזה

חחח סתאממ

@ארץ אהובה את פשוט צודקתתתת
אני גם חושבת ככה
אין לי מה להוסיף אחרי הדברים האלה אני גם שמעתי את הסיפור הזה עם הכלה הגויה הזאת...
וגם עם היהלום נראה לי שדיברנו על זה...

כל אחד צריך להתייחס לעצמו.
לגברים יש משיכה לנשים ולכן הם צריכים לגדור את עצמם.
לנוג"היש נטיה להתלבש בצורה שחושפת ומבליטה את הגוף, ולכן הן צריכות לגדור את עצמן בזה.
בגלל שפה זה נוג"ה אני אסתפק בזה.

ממליצה (ואף חובה) להעמיק בו וללמוד לעומק בצורה רצינית.

רק אומר בקצרה ממש שצניעות זו קודם כל מידה וההלכות עוזרות לנו להתגדל במידות, לדוגמא- צדקה עוזרת לנו להיות גומלי חסדים. כך גם צניעות- הלכות צניעות עוזרות לנו להיות צנועים (למרות שלבוש צנוע זו תולדה של מידת הצניעות שבאדם).

אני לא אומרת שזו הסיבה היחידה. ישנן סיבות רבות, אך לדעתי היא העיקרית וזה שורש ההלכה.

צ'מעי נסיכת אנגליה קייט (אשתו של הנכד של המלכה ומי שאמור לרשת את הכתר) לבושה צנוע ממש למרות שהיא לא יהודיה
לבוש שמכסה זה לבוש שמכבד! לא תראי שופטת באה עם גופיה ושורץ נכון? למה? כי היא מכבדת את התפקיד שלה ורוצה שיתיחסו לדברים שלה ולא לגוף שלה
בקשר לבנים,אני חושבת ששמירת העיניים זה לא משנה איך מי שמולך לבוש, בכל מקרה צריך לשמור על עצמו ואגב גם להם יש הלכות צניעות

או נלך על הדוגמא שלך.

וללכת בעירום ברחוב, זה בסדר?

 

זה עניין של צניעות כגדר קיימת לא מפני יצרם של הבנים בדוקא אלא מפני שזו היא תודעת העולם.

העולם בכלל והאנושות בפרט בנויים כך. שצריך ללכת צנוע.

ברור שפיצול המינים לזכר ונקבה הוא גורם משמעותי בכך, אם לא העקרי. 

אבל את צריכה לעזוב את נקודת ההנחה הזו שתודעת הלבוש שלך היא מוגבלת בגלל התחשבות בבניםכאילו זה דבר מנותק מעצמיותך.

להבדיל- לרצוח זה פסול לא בגלל שאני סבבה והכל ורק ההוא שם לא יחיה. אלא זה רע בפ"ע כמזיק חברתי ונפשי קיומי.

אהבתי תתגובה

אני רוצה להגיד לך שפעם גם אני לא הבנתי,
אבל אחרי שהתחלתי ללכת צנוע בלי קשר למשמעות הבנתי את המשמעות,
"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"
אני אומרת לך בכל האמת, אישה שהולכת לא צנוע היא אישה ללא כבוד עצמי, אלוקים נתן לנו גוף לא סתם, גוף זה דבר קדוש, תכבדי את עצמך תביני שהגוף שלך זה הדבר הכי מדהים שיש, הכי טהור, ואני לא יודעת בת כמה את אבל בדרך כלל בגילאי 15-20 רוב הבנים(ממש לא כולם) חושבים שזה 'מגניב' להסתכל על בנות/ לגעת אבל שתשאלי כל בן אם הוא רוצה שככה אישתו תתנהג הוא יגיד לך חד משמעית שלא!
אף אחד לא רוצה בן זוג ש'עבר' הרבה בנות או להיפך!
ועצם זה שאת שומרת על הגוף שלך את מעריכה את עצמך יותר ותאמיני לי אנשים מעריכים הרבה יותר ככה.
את באמת צריכה להבין שהגוף שלך הוא דבר קדוש שלא סתם משחקים איתו, ואני מבינה שזה קשה ללכת צנועה אבל את בסוף תודי לעצמך על זה.
אבל אני גם חושבת שלא צריך לשפוט אנשים לפי זה אם אישה הולכת לא צנוע לא מחייב שהיא מגעילה או שאי אפשר לדבר איתה, פשוט לא לשפוט אף אדם אחר, אחרי הכל החיים הם של כל אחד בפני עצמו.
ואגב כל מה שאמרתי על זה שהגוף הוא קדוש ולא סתם משחקים איתו הוא כנ''ל גם לבנים.
אף בחורה לא רוצה גבר שהיה עם כמה בנות או שהלך ליד בנות בצורה לא כל כך נאותה

אני ראציתי להגיב, אחרי שקראתי את התגובה שלך אני מבין שאין לי טעם.

מסכים עם כל מילה שכתובה פה.

ו.. פשוט רואים שזה נכתב מהלב, ממקום אמיתי.

 

קצת שמעתי על הנושא, ו.. גם בתור בן אני יודע איך בנים מרגישים ו.. ו.. מה שכתבת פשוט אמת.

 

 

נחמיה - יש ך' אחות צדיקה!! אשריכם ישרואל!

קחי חולצה מהארון, תפתחי אותה ותסתכלי עליה לשניה. תקחי עוד חולצה, תסתכלי גם עליה, רק שניה. את מצליחה לראות הבדל משמעותי? אולי צבע שונה, אולי גם גיזרה קצת שונה, אבל הרעיון הבסיסי הוא אותו רעיון, "גופיה" עם שרוולים. כל בגד הוא ככה.

למרות שהצורה היא אותה צורה, את לא תפתחי בבוקר את הארון ותשלפי את מה שיוצא. למה?

הצבע, הגזרה, האורך, לכל מרכיב בבגד יש סיבה, משהו שהוא משדר. במילים אחרות, מה שהאדם לובש מראה איך הוא מגדיר את עצמו. גם אצל בנים וגם אצל בנות (אצל בנות יותר). מה שנשאר זה לשאול מה האדם משדר?

ההלכה מורה לשדר גוף מכוסה, מעל הקרסול, מעל הברך, מעל המרפק, הכל זה שאלה כמה לכסות. מעל הברך לצורך העניין זה לחשוף/לגלות גם את הירך ולא רק את השוק. למה לכסות?

המשמעות מבחינת ההלכה של לכסות חלק בגוף זה אמירה "אני לא רוצה שתראה את החלק הזה כדי שלא תתמקד בזה ותבין שיש משהו מאחורי זה, שיש לזה משמעות". צניעות זה להגיד "הסתכל מעבר למה שאתה רואה".

להראות את הגוף זה להגיד שהגוף חשוב, להסתיר את הגוף מזכיר שיש משהו מעבר לגוף ולגופניות, שיש רוח ורוחניות. זה מזכיר שיש שני אפשרויות להסתכל על העולם שלנו: 1) בצורה הגופנית, שלפיה מה שרואים זה כל מה שיש. 2) בצורה הרוחנית, שמה שיש בעולם הזה מסתיר את מה שיש באמת, אינסוף של יש.

אפשר להסתכל על העולם ולראות אותו, ואפשר להסתכל על העולם ולנסות לראות את מה שיש בו. בחירה שלך.

לכסות יותר זה לשדר את המסר הזה בצורה יותר עוצמתית, גם לעצמך גם לבנות אחרות וכן, גם לבנים.

בהצלחה.

הכי ברור שאפשר וגם נכון

@א"י לעמ'י

וזה עיצבו אותי



גם בגלל השעה
וגם בגלל משהו.



שוין.
תודה בכל מקרה על הדברים.

עשיתי/ כתבתי משהו רע?

הקישור מקשר לפורום הנפרד לגברים- את לא יכולה להכנס לשם...

אוף
לאמשנה נחמיה.

(ודוקא כתבתי הלכה מאוד לא יבשה!)

מעורבות, קייטנות וכדו כאן בפורום. אני חושבת שפשוט תראי את השרשור על קייטנה מעורבת וכאלה. התשובות הן אותן תשובות. בהצלחה

לבנות אחרות. . יכול להיות שאת והיא לא באמת מתאימות חברות.. קיצר קשה להסביר

היא מדריכה שלי... והיה לנו קשר ממש פצצה ופתאום היא לא מדברת איתי...
לא יודעת מה לעשות..

דבר ראשון אשרייך! מלאכת קודש..
גם אני הדרכתי שבט מעפילים וזה מדהים
בעניי אתה לא צריך לצאת צההדרכה בגלל זה, אלא להפך להישאר ולהתגבר ולהתמודד עם זה
תדבר עם הילדה הזאת, תגיד לה שבסוף זה פוגע בשתיכם.. אתה רוצה להתקדם ולא להסחף לשם.. ותנסה לחשוב על פתרונות לישבצים וכאלה...

נראלי לא כדאי לעזוב אותם...
בהצלחה תותח!
אם צריך משו בשמחה

אתה ממש צודק
אבל תשמע, אני והיא, יודעים מעולה שזה עושה לנו רע.
ויצא לנו כמה פעמים לדבר על זה..
והסכמנו שננו שזה לא טוב עכשיו
אבל זה אף פעם לא יוצא לפועל!!
וזה מטריף בטרוף.. כי אני מעריך אותה והיא אותי
ויש לנו המון נושאים משותפים
והשיחות איתה מוסיפות לי המון.
והיא גם ממש מבסוטה על הקשר הזה..
לכן זה מזה קשה לי
אני לא מסוגל לדמיין תצמי בלעדיה
ואיי
מסובך.. עזוב, תודה יגבר

אומנם היא לא בבני עקיבא ,

אבל אני מבינה את הקושי.

ויש לנו כמה זוגות כאלו ביישוב.

שיצאו מהישבצים...

אני לא חושבת שזאת סיבה לעזוב את ההדרכה.

כי אם באמת הקשר בניכם טוב ויש שיח והערכה וכדומה,

אז לכאורה הקשר יכול להמשיך מעבר לזה.

בשיחות טלפון והודעות.

וכמו שאני רואה ויודעת זה גם בכלל לא פשוט.

כי ברגע שיש רגש.

שום דבר לא יפריד.

בהצלחה נשמה!

אני עוד קטן. רק בן 16
אולי שאני יגיע ל18 כבר ניבדוק את זה יותר
בנתיים אני צריך להשקיע בלימודים ובהכל, וכשיש חברה.. הראש שלי במקום אחר
ואני כאילו שוכל מהכל
וחושב רק עליה
אני מרגיש מטומטם ואידיוט..
אבל וואלה, שאני ניסחף, וגם היא ממש ניסחפת
זה יכול להיות רע מידיי
במקום טוב
לכן אני צריך שהקשר בננו יתרופף קצת

זה עניין של החלטה ודביקות במטרה.

תנסו למתן את הקשר ולשים אותו על אש נמוכה,

שיחה פעם בשבוע במשך זמן מוגדר.

וואו! מזדהה לגמרי! היה לי משהו ממש דומה.

אני מדריכה בסניף, בצוות מעורב. יש מדריך אחד שממש נקשרנו אחד לשני והייתי מתייעצת איתו הרבה, והוא איתי. זה היה בהדרגה, בהתחלה נשארים לדבר טיפה אחרי ישב"ץ, אח"כ יושבים כבר יותר, בהמשך שיחות טלפון כל היום- בקיצור די נכנסנו לזה. והרגשתי שוואלה הוא באמת בחור מתוק ולמה לא. דיברנו על כל מיני דברים ובאמת עזרנו אחד לשני.

אבל תמיד הייתה לי את המחשבה של - בחיים לא דמיינתי את עצמי ככה. ומה פתאום חבר בגיל הזה (גיל תיכון), הרי אני יודעת שזה לא טוב..

הרגשתי ממש ניגוד בין מה שאני יודעת שנכון (לא להיות בקשר כזה) ולבין הרגש שרצה מאוד להמשיך.

לא יודעת בדיוק באיזה שלב, אבל אחרי חצי שנה בערך החלטתי להפסיק עם זה. הרגשתי שאני חושבת עליו כל הזמן, ושזה פוגע לי בלימודים ובעבודת ה'. שמה שאני עושה זה בשביל שאהיה מתאימה לו, ולא כי אני באמת רוצה לעשות את זה... זו הייתה תקופה עם הרבה דילמות והתחבטויות. אבל בסוף ב"ה הצלחתי להגיע להחלטה:

לילה אחד ישבתי במיטה עם עצמי וכתבתי ולאותו מדריך מכתב. החלטתי שזה לא מכתב שאתן לו- אלא מכתב של מה הייתי רוצה להגיד לו. הבנתי שאני חייבת לברר לעצמי למה אני לא רוצה להמשיך בקשר המקסים הזה (באמת ככה הרגשתי) כדי שאוכל להחליט מה לעשות. שפכתי את הלב במכתב, על כמה קשה לי, ושאני לא יודעת מה לעשות, כי אולי זה באמת קשר חיובי שיתפתח בעתיד לחתונה (יש מסביבי כמה זוגות שחברים מגיל תיכון...  אם כי הרבה אומרים שהם לא היו רוצים את הצורה הזאת מלכתחילה).

בקיצור ממש פרקתי את כל מה שחשבתי, וזה עזר לי בכמה דברים:

1. סוף סוף ישבתי עם עצמי וחשבתי על המצב, בלי לברוח, זה באמת קשה.

2. הבנתי שאם בשיעורים אני חושבת עליו וזה מציף אותי כל היום- זה לא קשר טוב בשלב הזה של החיים, כי כרגע אני צריכה להתמקד בבגרויות ובבנייה שלי עצמי, בלי השוואה לאדם אחר.

3. הגעתי להחלטה שאני רוצה להפסיק לדבר איתו (וביני לבין עצמי- גם להפסיק לחשוב עליו יותר מידי). עדיין לא ממש ידעתי איך אעשה את זה - אבל שמחתי שאני לפחות יודעת מה הכיוון.

 

מכל מיני סיבות, הוא כבר פחות הגיע לסניף, וזה הקל עליי עם ההתמודדות בצורה כלשהי. כל פעם שהייתי רואה אותו- עולה מן חיוך, שהשתדלתי שלא יראו, אבל הוא ראה כמובן. די התלהבנו אחד מהשני ובאמת באמת ממש הערכנו את העשייה של כל אחד.

לאחר תקופה מסוימת, לא הצלחתי למחוק את המחשבות והזכרונות של כל הרגעים המחזקים איתו, וגם המצחיקים והחמודים. ישבתי עם עצמי שוב, וגמרה בליבי ההחלטה שזהו! - רשמית אני מפסיקה לדבר איתו ולהתייחס כמו בתחילת הקשר ביננו.

לא אומר שהיה קל, בהתחלה הוא לא כ"כ הבין, וראה שאני פה ושם טיפה מתעלמת.. החלטתי שלמרות שקשה, אני יודעת שזה מה שנכון לי כרגע. אדם צריך בשנות ההתבגרות לבנות את עצמו עד שיהיה בשל לקשר אמיתי וכנה. זה חיזק אותי מאוד. גם למדתי הרבה תורה והרב קוק באותה תקופה כדי להרגיש שאני מתמלא, כי אין מה לעשות- כשמפסיקים קשר עם בן-אדם כלשהו יש חור ריק בלב. אז הרגשתי שאני צריכה להתמלא ולהתחזק לעתיד טוב יותר ;) (תכל'ס ברור שאם הוא הבן-אדם הנכון  להתחתן איתו, אז הקב"ה יסובב את הגלגל כך שזה יקרה בגיל 19-20.)

 

אחרי המון הרגשתי שעדיין לא ניקיתי את הפינה הזו, כי אני רק במצב של להתעלם ממנו.

ישבתי עם חברה ממש קרובה ופרקתי לה. החלטתי להיפגש איתו ולהבהיר את מה שאני חושבת בנושא. באמת קבענו ודיברתי על כך שהייתה לנו תקופה שדיברנו הרבה ובאמת עזרת לי. במבט לאחור, אני חושבת שזה לא היה כל כך בריא ונכון, ולכן אני מבקשת שכרגע נפסיק לדבר ממש כמו שהיינו רגילים פעם. כן נישאר בשלום-שלום אבל כמו כל אחד אחר מהצוות הדרכה. הוא ממש הבין וקיבל כי תכל'ס גם ידע שזה לא היה טוב. (יכול להיות שיותר קל לעשות את זה בטלפון.. פשוט צריך לחשוב מה יותר מתאים לך)

זה עוזר לך צור, העובדה שהיא גם יודעת שזה לא טוב ולכן אני בטוחה שהיא תבין. תנסה להתחזק בעמודה ולמצוא עוד חברים (בנים) שתשב לשחנ"שים כדי שתרוויח עוד משהו לחיים מהתקופה הזה. בסופו של דבר- הכל לטובה והקב"ה מזמן לנו אנשים שיבנו בנו משהו להמשך החיים (גם אם בדרך עקיפה וקצת פחות 'כשרה'.

 

כל הכבוד לך שאתה מנסה ליישב את הדברים והלוואי שתרגיש איך ה' תמיד מלווה אותך (וגם להתייעץ עם ר"מ או מדריך יכול מאוד לעזור). בהצלחה!

איזה צדיקות
מעריך ממש..
כל הכבוד על האומץ וזה
מקווה בעזרת ה' שאני יצליח לדבר איתה טוב, ושהכל יהיה בסדר..

אני פשוט פחדן יותר אז זה נשאר בגדר מחשבות אישיות שלי
גם אני ממש לא הצלחתי להפסיק לחשוב על מישהי מהצוות, שבאמת באמת היתה צדיקה ומקסימה (ועודנה כזו מן הסתם;) )
חייב לומר שגם לי עברו מחשבות על פרישה, אבל הגעתי למסקנה עם עצמי שההדרכה תיתן לי הרבה יותר, ושההתמודדות תישאר כך או כך.
ואכן במבט לאחור (סיימתי להדריך בתחילת שנה) ההדרכה היתה מאוד משמעותית וטובה, ואת יצרי שלי הצלחתי לכבוש במשך התקופה ההיא, גם אם בקושי.

מחזק את ידיך. בהצלחה רבה רבה רבה.
ורק לזכור שהדרכה היא תפקיד גדול, משמעותי ומיוחד במינו, בטח לילדים בגילנו.

שעומד על הדברים שהוא מחליט.

אני יכולה להגיד לך שהחברה הנשמה שלי החליטה בדיוק אותו דבר

ולא כולם מצליחים.

קל לדבר. קשה לבצע.

אני לא חושבת שזה טוב לגמור את זה בבום.

אלא בהדרגה.

שיחה של 10 דקות פעם בשבוע. רק במכתבים. וכל העולה על רוחכם.

ותשמח מזה שבעתיד שהוא לא ככ רחוק אתה לא תצטרך לחפש

כמוני ;) (כרגע..)

בטוחה שמה שלא יקרה.

תצאו מזה מחושלים.

ותפילות עוזרות.

כן, אני באמת שחושב שלפרוש זה קצת מוגזם.
כי מה שאני עושה בסניף זה באמת המון
בעזרת ה' אם מת שיהיה לי תאומץ לומר לה.. אני כאילו לוידע כזה איך היא תגיב
😐

כתבו לך פה הרבה דברים

ואני מניח שאין לך כח לקרוא גם תסיפור שלי

 

אז אסכם:

התרחקתי ממנה (בקטע בריא - אומר הי, מדבר ברטנה לא יותר מזה. נימוס..) ולאט לאט עבר.

אם אפשר לדבר על זה - תעשה את זה.

אם ההדרכה טובה לך אל תוותר עליה אאכ זה כבר משו רציני.

 

בהצלחה צור

כל הכבוד לך יגבר!!
אני עוד פוחד לדבר על זה
בעזרת ה'.. שה' כבר יתן לי תאומץ לומר לה
בנתיים אני חושב להישתדל פחות לדבר

אישית ממה שהיה לי ..
גם כמעט אותו דבר כמוך רק שביננו זה קרה עם סניפים נפרדים.
וקרה בגיל 15.
והוא גם היה כמוך, אמר לי ככה. נשברתיי.
זה אמור לרדת לאט לאט לא בבום זה יפגע בה.
וכיום אני בת 18 והוא עוד מעט 19 ושנינו הבנוו שלא יקרה ביננו כלום!! ואנחנו אחלה עםזה.
הפתרון הוא לאט לאט לא בבום ובזהירות.
בהצלחה

אויש..
עצוב לשמוע
אבל תודה
זה באמת די מגעיל ככה לומר

ודווחו למנהלים.



ה' ירחם על עמו ישראל

לא לתן פרטים אישיים בשום אופן!!

אם יש הרגשה שלאי נעימות, אפשר לחסום...

וכמובן כמובן לדווח למנהלים...

כשאתן מולחות בשר...

(טוב, טוב, |מפסיק להיות ציני. משתתק|)

דברים של המטבח, לא חסר.

 

(תכל'ס בבית שלי- אני אחראי צליית כבד ובדיקת ג'וקים...)

(אבל לא בשר ודגים, אני צמחונית)

תנחומיי.)

שאני יכולה לשאול אותו על מישהו אם הוא יודע שהוא טרול?

ככלל
מי שכותב מס' הודעות קטן מאד עד בכלל לא
וההודעה שלו פרובוקטיבית,
בפרט
אם הוא פונה בפרטי.
זו נורה אדומה.

הוא לא אמר שום דבר מטריד אבל אני די חשדנית ואחרי שדיברנו סתם על איזה סדרה והוא אמר לי שהתמונת פרופיל שלי יפה נכנסתי לכרטיס שלו וראיתי שהוא בן 86.

לא בפורום בגלוי...

 

ואגב, גם אם את חושדת, מומלץ להפנות את תשומת לב המנהלים שיעקבו אחריו...

כאן

שמעתי משו ממש מגניב.
ככה:
אדם המסדר את הנהגותיו לפי לב, מח ואז כבד הוא למך.
אדם המסדר את הנהגותיו לפי כבד, לב ואז מח הוא כלם.
ואדם המסדר את הנהגותיו לפי מח, לב ואז כבד הינו מלך! שזה המצב האידיאלי ביותר.
ב"הצחה!!

במקרים מסוימים צריך לתת גם לרגש מקום כמו בעבודת ה' ובבניין הבית. 

(מח שליט על הלב וכל זה...)

באיזה שלב, בהתפתחות השכל, הוא מייצר רגש עמיד, קיים וטוב...

השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל.

 

(פתגם לי"ב  שבט מתוך ספר "היום יום" )

הכוונה שליט על כל כוחות האדם.

עלינו לזכור שמלך אינו דיקטטור אכזר שעושק את נתינו!

אלא מלך שנותן ומפרנס את נתינו כל אחד כפי הנכון לו באמת.

(לשכל יש את היכולת להבין את הרגש ובהתאם לתת לו את מקומו.

זאת אומרת שהשכל מנתב את הרגש -כך שהרגש כל הזמן תחת פיקוח כדי שלא יגלוש למקומות שאינם נכונים לו.)

לא בהכרח שכל אדם ממליך אצלו את השכל (רוב האנשים בעולם)...

אהבתי ממש את המשל מאמץ אותו...

הרוח נחשבת שכל או שהיא מעל השכל? 

מהי אותה 'רוח'?

מה יותר רוחני באדם מאשר השכל?

רוחניים
שכליים
רגשיים
גשמיים

מה ההבדל בין שכליים לרוחניים? או אם נמקד, מה הכוונה ברוחניים?

מצפון אולי? אמונה, יראת שמיים...

שהרי אם אתה אומר שהאמונה היא כח רוחני שאינו מסתמך על שכל, יתכן מוסלמי שהרוחניות שלו יותר גבוהה מפני שכח האמונה שלו גדול יותר...

 

נצטרך להגדיר את השכל כדי לישב את המושגים...

שכל = כוח ההכרה שבאדם...

האמונה הגדולה ביותר היא הכרת הבורא...

וכאן זה גם מגיע לאהבה (כמיהה לדביקות בקב"ה), שהרי האהבה יכולה להיות אמתית רק אם אדם מכיר את מה שהוא אוהב... ומותך שאדם אוהב דבר מסוים, כך הוא רוצה להכיר אותו יותר...

 

מצפון הוא מוסר אנושי הקיים לכל אדם בעולם ונכלל כחלק מהגדרת האדם... ומה שעושה את האדם אדם, הוא שכלו... הוא המייחד אותו משאר הנבראים...

 

יראת שמיים היא ההכרה שאדם אינו מכיר ומתוך שהוא אינו מכיר, הוא מפחד מחוסר הידיעה הזו ונכנע אליה...

 

 

נמצאנו למדים שכל הכוחות שהזכרת הנם שכליים ושוב לא ברור מהי אותה רוח הגדולה מן השכל...

אבל גברים הולך להם לפי שכל
נשים לפי רגש

כי אם את הולכת על פי הרגש אז את יכולה לעשות מיליון דברים מוזרים.
וגם רגש זה החלטה פזיזה זה הרגשה שאת מרגישה רק עכשיו ושכל זה דבר שנבנה מגיל קטן ודבר ארוך טווח

הרגש הוא גורם משמעותי מאוד בעסודת ה יש עיניין ליהיות בשמחה ולעבוד מתוך אהבה וכו..
אך עם המקום הגדול של הרגש בסופו של דבר השכל הרבה פעמים מכריע..
כמובן שיש פער בן נשים לגברים-אצל הנשים הרגש חזק יותר ואצל הגברים הצד השכלי משמעותי יותר

כלומר, זה לא ברור בתוך התרבויות המודרניות והפוסט מודרניות.

אבל בודאי שדעת חכמינו- השכל הוא השולט.

איתו ניתן להגיע לאמת אבסולוטית (כמובן,  שזה יחסית למה שאנחנו, אבל זה נחשב יחסית אבוסולוטית).

הוא לא כמו רגש תועה והפכפך.

א-ב-ל!

איך? באיזה אופן?

מה מקום הרגש?

כמה איפה מתי ומה בדיוק בשכל שליט?

בזה רבו המחלוקות וגם יש הרבה עניין סמנטיקה.

פרק ט ספר ליקוטי אמרים תניא, מדהים מרוב שזה גאוני

אתמול היה לי מבחן על הנושא הזה

 

מה נראה לה מתאים לך

וכולם רוצות להדריך

דיברנו עלזה?!

אבל גם אצלנו אין גרעין. אנחנו מקימות אותו.
בגלל זה אני ממש מתלבטת מה באלי.

וואי זה במת התלבטותת..

ישמצב תאמת שהייתי מעדיפה גרעין עשייה, אם הוא ממש ממש מגובש.. כי זה יותר כזה צחוקיםםם וכייפפ מטורפפ..

אבל ההדרכה זה שאווה בטירופפפפפ!! ודורש השקעהה..

הקשר יחלש...

ואם את שואלת שאלה כזו, אולי זה אומר שאת יכולה לחזק את הקשר עוד...

בודדה במערכה
שבויות
מכירת יוסף
מגילת רות
יציאת מצריים
הסרט שמור על ילדתי למי שמכיר
ענני או ענן אין לי מושג.. משהו על בית יתומים
ניצוץ פמוטי הכסף
כשהנערים שרים
חורבן ביהמ"ק
עליית יהודי אתיופיה
משפחה בזמן ההשכלה
מעברה
עד שינוסו הצללים
זהוו
תודה רבה!!!

בודדה במערכה זה מקורי!
ונראלי שהתכוונת לאנני?

הכי יפה שבויותתת

משפחה בזמן ההשכלה

ועד שינוסו הצללים - אולפנת נוה חנה עשו עלזה מבצע שישית, אמרתי לשיפי שאני יכולה להשיג בעה תסרט וניקח רעיונות

הם תותחיותתת

לאיודעת שאר הסיפורים לדעתי יותר מתאימים לאולפנה יותר אמוניים כזה מדברים על נושאים שקרובים. אנני....קצת פחות כזה..יותר מחזמר עם סיפור חמוד על תקווה וזה (כנראה בגלל שראיתי את הסרט ולא קראתי את הספר)
בודה במערכה (של אורנה בורדמן? או שיש משהו אחר בשם הזה ואני לא ידעתי עליו ויצאתי פיתה?) זה מקורי

מה קורה? מלא זמן לא התכתבנו

רעיון מעולההה
(אולי טיפה בוגר לחמישית אבל זה תלוי בשכבה)

זה באמת תלוי בכן
בעיניי הסיפור הזה היה טיפונת בלח"י כזה אבל זה באמת שלכן!
זה סיפור מקסים עם מסרים מדהימים והוא לא חרוש או מוזר או מעוות

לא תצליחו להעביר את הסק בצורה חדה מספיק וחבל...

מה קורה @אוהבתותך אחותי?

אני חושבת שהכי יפה ומשמעותי זה שנעשה על שביות ושנתרום ללהבה זה פשוט מושלםםםםםםםםםם

 

וחוץ מזה בכללי אני חושבת שכל בת מלך יהודיה צריכה לקרוא את שבויות ככה זה יקטין את רמת הההתבוללות בארץ...

של אשתו של הראל חצרוני? זה ספר מדהים! הוא העביר אצלנו שיחה לנוער אשכרה כמעט 3 שעות בלילה וכלללל הנוער נשאר מרותק ורצה לשמוע עוד ועוד

כל פעם יש לנו שיחות רובם משעממות למוות אבל וואלה שלו תפסה אותנו חזק הוא דיבר על ילדי רחוב ועל אלה שתקועות עם ערבים ואחר כך גם אישתו דיברה רק עם הבנות (הוא דיבר עם כולנו) הוא מדבר ממש מעניין

זה עניין של אופי...

חבל שלא כל השיחות כאלה כל פעם שיש שיחה פחות מעניינת כולם נזכרים ומשווים לשיחה שלו

קטעים מפעם שצופים בסרטים. . כמו סלט שבתי

אחד חלבי ואחד בשרי

החלבי הוא סלט ירקות עם גרעיני חמניות קלויים וקוביות גבינה בולגרית (בלי שמן דקלים). ממש טעים!!

הבשרי הוא סלט חסה עם קוביות שניצל. גם ממש טעים!!!!

אבל מה המתכון שראית בסרטים הישנים?

(היות שהמתכון החלבי הוא לערב. והמתכון הבשרי הוא לבוקר. אנחנו צריכים מתכון לסעודה שלישית (אבל צריך שהוא יהיה חלבי. כי סעודה שלישית שלנו היא חלבית))

פה מטרילים. כישוף בואי לעזור - נסיונות פעילים