א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קכב-קל
קלא-קמ

יא-כ
לא-מ
קכב-קל
קלא-קמ

שנזכה לבשורות טובוות וגאולללה כבר!!

חברו שלי לוקחות...

ואפשר לשאול שאלה:
למה אתה פצל"ש?

אם יש לך ניק בפורום אז למה שלא תכתוב באותו הניק את מה שאתה כותב ולא בניק הנוסף?
כי זה אישי מידי? כי אתה מעדיף את הצניעות?
למה?
אבל זה בסדר גם לא לענות..)

כי פשוט,את/ה קורא מישהו הרבה זמן,שהוא בכלל פצל"ש

אבל אולי רק אני ככה,אני לא אוהבת פצלשי"ם כי זה מזכיר לי דברים ביום יום,שאנשים מסתררים ולא מוצאים את עצמם לידי ביטוי או שאין להם אפשרות.. אבל אם אנשים צריכים את זה.. אז..

אם זה מאוד חשוב למישהו לדעת מי אני- בכיף, באישי...

אני לא חשוב שיש לזה יותר מידי נפקא מינא.... אבל- בשמחה!  

הכוונה היא שאין לזה השלכה כלשהי, או תוצאה משמעותית כלשהי.

אין לזה נפקא מינא....

זה מזה יכול ללמד אותנו על מצבים בחיים-וואו תודה לך!!

(אם להודות על האמת, זה היה ארוך מידי, אז סמכתי על שאר התגובות.. ) 

ממש ממש ממש!!

 

תודה רבה לכולם!!!! ואם יש עוד אנשים שרוצים - אני אשמח שתקראו ותגיבו

גמאני פתוחה בחול המועד...

 

 

 

@נחל  זה כזה עשה לי את זה

שיקנו גם אצלי..

זה בסדר

צריך לראות עד כמה דברי שיר עונה להגדרות האלה

שוקולד

חטיפים

ממתקים באופן כללי

אוכל מלא בשמן וכו'

לאכול אוכל בריא

ולעשות הרבה פעילות גופנית

שיהיה ממש בהצלחה

הוא נגמר

זה מצב לא פשוט ואת מתמודדת איתו בגבורה.

אם את מרגישה שההורדה במשקל היא הכרחית כדי שתרגישי טוב יותר עם עצמך, אני חושבת שכדאי לך ללכת לדיאטנית שתייעץ לך לגבי תזונה נכונה. זה עוזר בהרבה מקרים.

ושוב בהצלחה.

מה, וגם להרות לחברות שלך שאת בטוחה בעצמך... 

 

ב. ושפשוט תתנהגי כמו ילדה רגילה- תוכיחי לחברות שלך שאת אחלה בנאדם גם אם את טיפטיפונת שמנה...

 

בהצלחה

קודם כל, ה' אוהב אותך!!!

הלאה...

כדאי להכנס למשטר של אכילה מאוזנת יותר.

ארוחות מסודרות. ירקות. לראות אם את יכולה להתחיל עם קמח שיפון\כוסמין\ מלא... בלי: בצק עלים, ממתקים וחטיפים. כמה שפחות אוכל תעשייתי.

וזה מעולה שאת עושה ספורט! תמשיכי! וסתם משהו, אפשר לפעמים כשאת באוטובוס לרדת תחנה קודם וללכת ברגל...

וסתם משהו ששמעתי- כדאי לאכול בצלחות קטנות. עוזר פסיכולוגית.

ולשתות המון מים!!!

נראה לי שבכל מקרה עדיף דיאטנית\ תזונאית שתתאים לך תפריט. זה יהיה הכי טוב.

ועוד משהו- לא תמיד שומן קשור לתזונה. לפעמים זה משהו רגשי יותר, ככה שאם לא הולך עם תזונה נכונה כדאי לפנות למטפלת רגשית.

וחוץ מזה, תנסי לאהוב את הגוף שלך!

בטוח שיש בך יופי! תנסי לראות לאיזה חלק בגוף שלך את מתחברת במיוחד, ותטפחי אותו. העיינים שלך יפות בעינייך? תתאפרי מתאים! הלחיים? האף? הרגל?

תנסי להתאהב בגוף שלך...

וגם בנפש! תאהבי את עצמך- ואחרים גם יאהבו. אני מאמינה שבד"כ מה שאנחנו משדרים לסביבה זה מה שהם חושבים עלינו...!

אז בהצלוחה, נשומה

אוהבתותך

בס"ד

 

בהצלחה רבה בכל אשר תפני.

אז למה משנה לך מה הן אומרות?

איחרתי בטירוף 

פורום תפירה וסריגה

בהצלחה!

אני זוכרת שבפעולת פרידה של מדריכה שלי היא עשתה לנו מסע אל עצמי. זה מהממם ומיוחד

תנו רעיונות בקשה.

יש את הקטע של הרכבת עם הקרונות 


וסבב חופשי עם התרשמות מהתקופה.

והעצמה אישית לכולם. [דף של כל אחד שכולם כותבים לכולם דברים טובים שיש בהם]


אם תרצה פירוט תגיד

והעצמה אישית

סבב חופשי- זה אחרי הקטע שמקריאים ומדברים קצת על פרידה [שזה התחלה חדש וממשיכים הלאה עם הכוחות וכו..."עלה למעלה עלה..."]

אתה מעלה את השאלה "טויב...אז איך הייתה לכם התקופה שלנו ביחד? במבט לאחרו....תחשבו קצת [תתן להם זמן של שקט כדי לחשוב]
ומי שרוצה לשתף מוזמן- מה היה לו טוב? ממה הוא פחות נהנה? מה הוא לוקח לחיים ?
תשובות חופשיות, אפשר להוציא מזה שיח קטן על נקודות כמו עזרה הדדית או גיבוש או יחס לאחר או כל דבר שאתה חושב שכדאי לסגור פינות עם השבט לפני שהם ממשיכים הלאה...

העצמה אישית- אתה לוקח דף רגיל 
מדביקים אותו על גב של חניך [לכל החניכים עושים את זה, כן?]
והחניכים מסתובבים עם עטים או עפרונות וכותבים אחד לשני תכונות טובות או דברים טובים שזיהו בהם.

אפשר לעשות אחר כך מעגל ושהם יספרו מה זה עשה להם- הן כשגילו שכתבו עליהם והן כשכתבו על אחרים.



ממש בהצלחה!


הנה הקטע על הרכבת-

 

 

*********************

 

בשקשוק נכנסה הרכבת לתחנה
צפר הקטר והעלה עשן בארובה
נוסעים כבדים ירדו מהקרונות
נסגרו ונפתחו דלתות
נוסע קשיש עמוס מזוודות וזכרונות,
ירד לאיטו במדרגות הישנות.
"כמה טוב לך" אמר לי, "שאתה מצטרף למרות שהדרך מעייפת"
וגברת קצת מבוגרת
הוסיפה בחיוך "אח ! איזה דרך נהדרת"

וכך, קצת מסוקרן, וחושש לראות,
מה כל כך יפה בנסיעה הזאת,
דילגתי במדרגות ופתחתי את הדלת.
והנה הייתי כה מבולבל.
ברכבת לא קרון אחד ולא שניים.
בעלי צבע שונה וגודל שונה
אך בעיקר אנשים שונים.
ואני נכנסתי לקרון שממנו ירד האדון,
פתחתי את הדלת ופנימה נכנסתי,
אך עדיין דאגתי והססתי...

ממקומי שליד החלון,
התחלתי לסרוק את יושבי הקרון.
הנה זה למשל, בעל כשרון,
שחקן מוכשר !
וזה, מצייר נהדר.
לזה לב טוב, וכמה שזה חמוד וחכם.
לאט לאט למדתי להכיר את כולם.

כמובן שבדרך היו תקלות ומשברים
לפעמים יושבי הקרון היו רבים
לא ויתרו והפריעו לשכנים.
לפעמים הסתכסכו עם חברים.
אך משהו בהתנהגותם של יושבי הקרון
שבה את ליבי ברגע הראשון.
משהו שעושה לי טוב על הנשמה,
וכך נשארתי אתם עוד תחנה, ועוד תחנה.
ראיתי שפה ושם יש בעיות ולא קל למצוא להם פתרון,
תמיד בסוף נשארים מאוחדים.
ואז גיליתי שבזמן שעבר, נקשרתי אליכם.
אך הגיע הזמן ידידי שארד,
הנסיעה שלי הגיעה לסיומה.

שוב נכנסת רכבת לתחנה,
נוסע חדש עולה ואני יורד לרציף.
ורגע של געגוע אותי מציף...

אוהב אני אתכם יושבי הקרון !
וכואב לעזוב את כל דייריו האהובים.
ואני אומר שלום, ואורז מזוודות,
ומאחל לכולכם ,
המשך נסיעה נעימה ...

זה היה ממש ארוך ואני לא כ"כ זוכרת אבל דבר אחד שהיה ממש מהמם ומיוחד זה כל בת קיבלה שם של בת אחרת בפתק.. בהגרלה.. ואז עשינו חושך לגמרי וליד כל אחת היה נר ,ואז מישי מתחילה ואומרת משהו טוב על מי שהיא קיבלה בפתק ומדליקה לה את הנר ואז מי שאמרו לה אומרת ומדליקה ... וכן הלאה.. זה היה ממש מיוחד..

אני אוהב את זה, אבל זה שבט של בנים.. שבד"כ פחות בקטעים האלה..

מלא כרטיסים של פול דברים שעשינו במשך השנתיים לדוג'- מסע סוכות ראשון, יום הולדת למדשי"ת, פעולת שוקולד, מחנה שני, התנדבות, מסיבת חנוכה וכו' והם היון צריכות לסדר את זה לפי הסדר הכרונולוגי, עשיתי בערך 50 כרטיסים וכמובן שהם התבלבלו

בכולופן היה ממש כיף ובנות נזכרו בפול חוויות... מומלץ..

2 דברים-

 

ממש כדאי לעשות שכולם כותבים מכתבים אחד לשני (וכמובן גם למדריכים) של מה הם למדו מהם וכזה... זה ממש כיף שכל חניך יבין שהוא אהוב בשבט וכו

 

דבר שני ממש מומלץ לקראת סוף הפעולה להגיד איזה מסר קצר.2 משפטים.תנצלאת ההזדמנות שהם מקשיבים לך (כי בכל זאת- זאתפעולת פרידה) ותפציץ להם איזה מסר מטורף כזה שהם לא ישכחו בחיים. אבל שים לב! זה חייב להיות 2 משטים. לא יותר.

 

זהו..

 

בהצלחה!

אפשר לעשות משחק כזה עם לוח גדול של כל מה שעברתם ביחד(פעולות,מסעות,חוויות) עם קןביות וכל פעם צריך להתקדם לפי מספר הקוביה שהטלתם ואז על כל חוויה שנפלו עלייה תהיה שאלה/משימה וכ'ו...

פעולת פרידה זה אחד הדברים המביכים.

משהי ספרה לי שכשהיא היתה מדריכה החניכות ברחו באמצע הפעולה

ואצלנו לא כ"כ הקשיבו לדברים בסוף של המדריכה.

הגיוני מאוד שתהיה אווירה מידי רצינית.

הגיוני עוד יותר שלכמה חניכים יפריע שהאווירה רצינית, והם יפרו אותה בצורה עליזה מידי.

צריך לדעת לא להבהל מזה

ועוד משהו- לי היה ממש כיף שבסוף הפעולת פרידה המדריכה נתנה לכל אחת מכתב אישי ארוך כזה....  זה היה ממש מרגש.

רעיונות חזקים אחד אחד, הבעיה לגבי הכרטיסים עם מה שעשינו זה  כך שאני לא בדיוק זוכר מה עשינו בשנתיים האחרונות..

חשבתי שיש כאלה שלא מביאים.. קטעים

 

היה.

על התכונות הטובות שלו ועל דברים שהוא התקדם וככל העולה בראשך ומחלק.. אצלנו לא מקריאים אתזה.. כל אחד קורא אתזה לבד.. זה לדעתי יותר מיוחד.. נותן לזה כזה מיוחדות וחשיבות..

אין לי כל כך הרבה מה לכתוב עליהם...

וככה להקריא בכללי
לדבר על האיכות והיכולת שלהם.ולהגיד ששמת לב לייחוד שלהם כשבט וכפרטים וכל אחד הוא באמת מוסיף טוב ואור בשבט....כתבת מילים אישיות ממך לכל אחד .
ככה זה גם כללי
וגם אישי כי זה תוספת מיוחדת לכל אחד
מהחניכים.

לקחת כל מיני שוקולדים, בכל מיני מילואים וכל אחד אומר משהו אחר. כל אחד בוחר איזה שוקולד ואומר לפיו.
על אותו עקרון יש את זה עם פונדו.
חברות שלי עשו סולמות וחבלים ענק עם שאלות, משימות ותמונות מכל התקופה שהן היו מדריכות.
אני עשיתי עוגיות עם פתקים בפנים של כל מיני ציורים (כמו עוגיות מזל) והיינו צריכות להגיד מה הציור הזכיר.

יש עוד רעיונות חוץ מהפתקים ומה שהיה במשך ההדרכה וכו', דברים שייזכרו וישמרו לעתיד?

אחת המדריכות הביאה לנו מסילת ישרים.
חברות שלי הביאו סידורים...

כזה לוח שעם שעליו יש קולאז של תמונות של כל השבט (מחובר עם נעץ) ומחובר לזה גם המכתב האישי ולמטה כתוב את השם של החניך.. מתנה לכל אחד 

לנו הביאו בנוסף לזה גם סידורים שהיא עטפה וכתבה עלזה את השמות שלנו..

לנו המדריכה עיצבה כזה פנקס יפה, והוסיפה כמה משפטים בכל מיני דפים.

אפשר גם לשים תמונות ש הבט כל נגיד עשרה דפים... אפילו עשרים....

אז רציתי לשמור את השרשור הזה אבל לא הצלחתי להעתיק אותו.. מישהו יכול לשלוח לי את זה לאישי?

שצריך לצלם בסניף את הדבר:

הכי קטן

הכי מצחיק

הכי חמוד

וכ'ו.... זה היה כיף

מחמיא

יש מלא מהממים באתר של אריאל..

תיכנסי אליו ואז לחומרי הדרכה ותכתבי בחיפוש "אינדקס משפטים" ויש מלא מושלמים!

ה' יתברך אוהב אותנו כמו שאנחנו

רק לסמוך על ה' והכל מתגשם..

לכל מקום שאני הולך אני הולך לארץ ישראל!!

יש עוד מלאאאא אבלל..!

 

לחברה שלי פשוט טונוווווווווווווווותתתתתתתתתתתתתתתת

אבל זה בפא.. באלך לבוא לאישי??

@אדמין

צריך לפנות ל @Admin

@Admin

זה זה?

לא פעל..

אין אפשרות לרדת כמה כיתות? <צ>

נזכר בתקופה שהייתי טרמח,מסתכל בדחילו ורחימו על השמינסטים

כולם מתביישים אחד מהשני,שאלות כמו:איך קוראים לך?מאיפה אתה?

ובכלל כיתה ח זה היה כיתה של סטלהה גמורה,הברזות וכו' 

תקופה אחת היפות בחיים,בהצלוחה בישיבות ובאולפנות!

למה ביחד?
לא נראה לי שבנים יוכלו להגיב ולספר לבנות על אולפנות וכן להפך

נראלי אין מספיק אנשים בשביל להפריד.

כל פורום אולפניסטיות מפוצץ בטרמחיות

לא

 

השרשור בעל הכותרת המדהימה-אני בן - טרמ"חים

אז גם כאן!

והקטע הוא שפעם היתי האדם העליז עליי אדמות.......

(זה גם מה שאני אומרת לעצמי..)

 

זה קורה לפעמים.

וזה קורה לי גם שאני תמיד כותבת או מדברת על דברים שקשים,

ואז אני אבכה ואחרי כמה זמן שעובר אני אשמח..

וזה טוב כי אחרי כל זה יבואו גם ימים טובים שנשמח..

וזה גם תקופות או רגעים..

וגם אולי זה מלחץ ועומס..

 

וזה בסדר גם להרגיש אחרת..

רגשות זה דבר אישי אז..

אם את מרגישה שלפעמים טוב לך להיות קצת עצובה.. זה לא סוף העולם..

ואולי זה טוב לתת גם לזה מקום..

ולנח ולקבל את זה שככה את מרגישה כרגע וזה יהיה אחרת עוד כמה זמן..

ואם לא כרגע אז אולי בזמן אחר..

 

אולי גם לחשוב על דברים שכן כייפים שאת מצפה להם-נגיד ארוע כלשהוא משמח גם אם הוא עוד הרבה זמן תצפי לו)

 

בע"ה שיהיה לך טוב!

אני יודעת לתת לעצמי זמן לבכות.

זה משחרר אותי, ואני יודעת לעשות את זה.

אבל זה נראה לי קצת לא הגיונישאני מרגישה כבר איזה שלושה חודשים שבא לי להיות בדיכי...

וניסיתי כבר לזרום עם ההרגשות שלי, ולתת לעצמי להתבאס וזה, אבל זה לא עוזר.

אחרי שבועיים בערך אני שוב בדיכי.

נראלי שזה צמאון לקשר.

כי אני לא בנאדם שמשתף כ"כ ממקום של קושי. אני שיא הפתוחה וזה, אבל לא ממקום של חולשה וקושי, אלא ממקום חזק כזה. אני חייבת לצאת גבר בסוף

ולכן אין לי חברה טובה.

ולכן, את השחנשים וזה על הבעיות שלי, אני עושה רק כשאני עצובה.

אני חושבת שזה הפריוולגיה שאני נהנת ממנה כשאני בדיכי.

מקווה שהבנת

תודה על ההקשבה אחותי

איזה דברים עושים אותך שמחה? בזמנים שאת לא במצב רוח רע?

זה יכול להיות אנשים,מקומות,דברים,תחביבים ..

אולי תקבעי לעצמך זמן שאת שמחה לדוגמא מחר אני קמה בע"ה בבוקר ואני משתדלת להיות שמחה כל היום..

לסגור את האופציה בראש של אני עצובה וזה לא יעבור ל.. אני עוד מאט יהיה שמחה ויהיה לי טוב!

(אני יודעת שזה דבר קשה... )

או לעשות משהו ששובר שיגרה.. אפילו סתם לטייל..

כתבת שאת חייבת לשתף ממקום חזק ושאת חייבת לצאת גבר בסוף..-גם לשתף ממקום של קושי זה בסדר..(: אבל זה גם בסדר לשתף ממקום שאת רוצה..

אולי זה באמת הרצון שלך לקשר וזה דבר מדהים שאת רוצה את זה.כי קשר זה דבר עוצמתי.. כל קשר..

ואולי לראות איזה קשרים את רוצה לחדש או שהיית רוצה שיהיו ולנסות..

וגם כתבת שאת יודעת מה לעשות בדברים מסויימים אז יפה מאוד שאת יודעת מה טוב לך.. זה חשוב..

בטוח יש מישהי כמו אמא,ילדה בכיתה,מורה או מדריכה שאת מרגישה טוב לדבר איתה..

וגם לראות דברים טובים שיש בך ולשמח בהם..

ללכת לשיעור תורה ליד הבית אם את לא בפנימיה..או שלקרוא קונטרסים של רבי נחמן או באינטרנט שותי"ם\שיעורים..

 

בכייף!מוזמנת לאישי תמיד..

ואשרייך אני ממש מעריכה אותך שכתבת! זה לא מובן מאליו בכלל שאת משתפת על הקשיים שלך..

זה יפה שאת לא פוחדת להגיד דברים שקשים לך ובן אדם יודע שיש לו גם מצבים אחרים בחיים.. וזה הכי בסדר שיש!!  וגם דברים טובים! ויש בך המון דברים טובים זה בטוח!-זה גם משהו מאוד משמח..

 

שיהיה לך בהצלחה בכל דבר ושה' יהיה איתך תמיד!(:

בהרגשה לא.

אני לאט לאט לומדת לשתף ולהראות חולשה. אני לומדת להעזר.

הלוואי שזה ישמח אותי

אני כן בפנימיה, אבל יש מלא שיעורי קודש... ככה שב"ה יש לי את האפשרות ללמוד וזה...

ואני ממש מעריכה ואוהבת את עצמי!!!

אני מקווה שאני במסלול התקדמות...

 

תודה ענקית אהובה

עזרת ממש ממש!!!

זה כאילו אני כתבתי את זה שאת לומבינה אפילו כל מילה ומילה!

והתיאורים שלך הולמים את המצב בול...

אני פשוט עושה מלא דברים ואז אין לי זמן להיכנס לדיכי,

אבל באמת, כשלפעמים נגמר לי מה לעשות, זה שוב חוזר.

אנשים מסביבי חושבים שאני אדם שמח, אבל יש נקודה בפנים שזה תמיד עצוב... 

ישאירו לי ברירה- אלה לשמוח! 'ראיה חיובית'

אבל לצערי יש הרבה פעמים שאני כן נכנסת לבאסה

תנסי לחיות אתזה ..

ולהביא מכך דברים רק טובים!!

 

לשבת עם עצמך כל לילה ולראות את הדברים הטובים שהיו היום. ולהגיד תודה. גם על הרעים. כן כן זה קשה. אבל תנסי, אני מצליחה ב'ה(:
ואמונה בעצמך.
וככה לאט לאט את תראי שמצבך משתפר .. אני פה להכל נשמה.
עלי והצליחי!

אני ינסה.

ממש חיזקת!!!

אשרייך שאתה רוצה לעזור לעם ישראל.

זה חשוב .

טיולים
עזרה בבית
חג משפחה וכאלה..
לגלות כל מיני בגדים אצלי בארון

שביעית וזה..

נתנחם בזה שעוד כמה חודשים זה מאחורינו..

מהחלומות שבחיים לא יתגשמו....!!!!

נראלי יש ביוטיוב באורך מלא.

 

בהצלחה!

משעמם ובאורך הגלות...

או גרובייס

וחונק מצחוק