פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 585)

החברות, זה שביחד.. השטויות, הצחוקים באחת בלילה, הדברים השווים שאפשר לעשות...
זה שכולם ממש ממש ביחד הופך את החברות לאחיות. זה קשר ממש אחר...

ברור שפנימיה!
בפנימיה אתה חי עם חברים שלך, משתתף איתם בהכל, יותר נקשר אליהם, שם החברות הרבה יותר חזקה!
אני יכול לראות את זה על חברים שלי, אלו שלא נמצאים בפנימיה באופן קבוע, פחות נקשרים לחברים...

מה אתה מרוויח באקסטרני? מיטה יותר טובה? אוכל יותר טוב?! זה עדיין לא שווה את הקצה שלקצה במה שאתה מרוויח בפנימיה...

זה הרבה יותר מעבררר

ע פנימייה אתה יכול להתחבר יותר טוב למקום שבו אתה נמצא נניח אני(כמה שאני אוהבת לדבר על עצמי זה משו)

הרבה יותר קשה להתחבר לאולפנה שבה אני לומדת בלי פנימייההה אתה  לא חלק מההוואי,לא ככ בפעילויות(כי הרב זה על חשבון הפנימייה) קיצר הרבה פחות נחמד... וזה ממש אווט אבל פסדר.. בכללי נראלי זה יותר טוב גם להמשך החיים... ככה לדעת להסדר עם עוד אנשים בחדר, זה הרבה אחריות של ניקיון ואווירה בעיקר.. וכו'

קיצר...

פ-נ-י-מ-י-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה

אני הייתי בישיבה תיכונית בלי פנימייה..

ואקסטרני זה חסר.. זה אולי נחמד כי זה יותר פשוט לעבור ככה את הבגרויות..פחות 'רעשי רקע'
אבל.. אני לא הייתי מסתדר בלי לחיות עם חברים.. תיכון זה לא רק לימודים, זה הרבה יותר מזה.. זה תקופה באמת כייפית כשאתה עם חברים! וגם הוואי ישיבתי.. זה גם שווה את זה

אני חושבת שפנימיה או ישיבה/אולפנה בלי.

יש תרונות וחסרונות גם בפנימיה וגם בלא פנימיה. זה תלוי מקום

 

אישית לומדת בפנימיה. רואה ומודעת ליתרונות כמו גם לחסרונות שיש.

תלוי אדם ומקום.

אישית הייתי בחצי פנימיה והיה לי מעולה!
כמו שהרבה אמרו פה.. הקשר עם החברים/ות חזק יותר ההוואי.. וכו'

ככה

פנימייה (כמו שכתבו) יכולה מאד להיות מאד מועילה ותורמת אבל גם מאד מזיקה.

בקיצור, תלוי בבן אדם ובחבר'ה שיהיו איתו.

לומדים להתמודד עם בעיות בגיל צעיר,

 

אבל לא לכולם זה מתאים...

כמו בהרבה משפחות אנחנו רבות לפעמים..

הייתי אחרי ויכוח גדול שכבתי על המיטה וחשבתי והבנתי שלא אכפת לי כמה אנחנו לא מסכימות, כל מה שאני רוצה זה שיקבלו אותי כמו שאני ושאני גם אוכל פשוט לבוא ולקבל חיבוק חזק..

ב"ה אני יודעת שתמיד הבית ישאר פתוח בשבילי לא משנה מה אבל עדיין אני לא זוכרת מתי לאחרונה נתתי לאמא חיבוק או מגע קרוב.. לא שאני לא רוצה אבל משו כאילו חוסם אותי כל פעם

גם ההורים שלי לא מתלהבים שאני נוסעת בטרמפים. הם מסכימים רק במצב שאין ברירה או מתוך יישוב. תנסי לשאול את אמא שלך מה עם הטרמפ מהיה מתוך יישוב ולאט לאט תשאלי על עוד... זה תהליך.

תנסי לדבר איתה על זה. תגידי לה שזה לא כיף לך ואת כבר ילדה גדולה. תבקשי ממנה הסבר יותר רציני מלהיות מחושבים ותנסו ביחד לפתור אותו...

אשרייך ממש על הבירור ועל זה שאת לא רוצה לשקר! באמת גדלות ענקית! שיהיה ב"הצלחה

אומרת שנסעתי בטרמפ אבל אני גם משתדלת פשוט לנסוע כמה שפחות בטרמפים....

שיותר אנשים מתו בפיגועים באוטובוסים מאשר בפיגועים בטרמפים

 

אא"כ את חושבת שאז הם לא ירשו לך ליסוע באוטובוסים...

בפעמים הראשונות סיפרתי ואז הם כעסו עליי אפילו שזה היה בגולן ולא "בשטחים"

ואחרי זה כשרציתי ללכת עם חברות לעוד טיול בגולן היא לא הסכימה לי כי היא ידעה שאני אסע בטרמפים...

מאז אני לא מספרת לה, אבל זה לא כל כך עוזר כי ישלי רגשות אשם..

 

ותמיד אחרי שאני מסתירה ממנה דבר כזה יש בינינו מתח גם בתחומים אחרים...

כי אין לך שמץ מי הבנאדם שאתה עולה עליו

בשומרון לפחות אתה יודע מי פלסטיני.. לא?

בכולופן נתקעתי ביצהר והאוטובוס היה רק בערב שזה לחכות 7 וחצי שעות אז ברור שנסעתי בטרמפים

אני תופסת בכל מקום שאני צריכה

אני כשלמדתי- יצא לי שחייבים לציית להורים בעניין הזה..

אבל שמעתי בשם הגר"ד ליאור שמתיר לכתחילה לצאת בטרמפים בלי לידע את ההורים [ויש צד כזה]. (וגם ראיתי שהרב שמואל אליהו שליט"א כותב כך..) (ליידע רק יגרום להם צער)

הקיצער- זה אפי' מותר.

אבל-

א- באמת צריך להיזהר.

ב- בנות באמת באמת, ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש! צריכות להיזהר....

 

בהצלחה... תרגישי טוב ותהני.

תודה וברור שנזהרים כמה שאפשר, משתדלים..

שלא חייבים להגיד להורים את האמת

(הוא לא היה מוכן להגיד את זה במפורש אבל זה היה כל מהלך השיעור שלו)

זה הפאלפון של הרב יוני לביא מנהל מוקד חברים מקשיבים אני התייעצתי איתו לא פעם אחת ואני בטוח שהוא יענה לך על זה

 

ותעלו את הנושא. תסבירי לה למה זה בעייתי מבחינתך.

 

הכי טוב לעשות כמה שפחות דברים מאחורי הגב.

 

אולי תסכמי איתה שבכל פעם שאת נוסעת בטרמפ, תודיעי לה בשיחת טלפון בתחילת הנסיעה ובירידה. כמובן, כשאת נוקטת בכל אמצעי הזהירות האחרים. זה יכול מאוד להרגיע.

 

יישר כוח גדול על המאמץ להקשיב לאמא שלך,

זה לא מובן מאליו.

ההיפך, אילו בנ"א לא חוטא בכלל, אין התקדמות!

אפשר להעיז, שחטא זה חלק מהחיים, השאלה היא איך/מתי קמים! העניין העיקרי בחיים זה שקמים, אז ביה"כ, מבקשים מה' סליחה שחטאנו, כי בכ"ז, אע"פ שזה בלתי נמנע, אנחנו מצטערים שלא עשינו את רצון ה', ולא קמנו.

ז"א בצורה שקרית... למה ישר לתלות התקדמות בחטא? זה דבר שלא אומרים סתם כך....

וחו"מ יראת עונש היא לא חרדה ממנו, אלא יראה אחר החטא ה"עצבות" הטבעית הזו נועדה לשוב בתשובה אין צורך להכנס לחרדות את תמיד יכולה לשוב בתשובה. תזכרי את זה! למדי הל' תשובה ברמב"ם (סוף ספר "המדע" ב"משנה תורה")....

 

אין ממה להחרד החרדה, חרדת קודש היא בד"כ באה אחר החטא, וצריך להזהר לא להכנס למצב של "חרדת לא-קודש".....

 

אין מה לפחד מיום כיפור, זה לא שייך, ביום כיפור הקב"ה מוחל עונותינו. ר"ה לעומת זאת הוא יום הדין, לכן יש זמן לפני (אלול וגם אב) לשוב בתשובה לפני אבינו שבשמיים. א-ל רחום וחנון.

כמובן שהקב"ה הוא אבא טוב ומוחל לנו אבל בתנאי שאנו נבקש סליחה ומחילה ונשוב מדרכינו הרעה. 

הקב"ה זה לא כמו מורה בביה"ס שאפשר לחפף אותו.

רק צריכים לעבוד את ה' מאהבה ומשמחה ולא מתוך פחדים וחרדות.

 

תודה רבה על השרשור זה נושא מאוד חשוב ודבר ידוע בגיל הזה

רק צריכים להלחם בלי להתייאש

ואסור לפחד

בסוף זה עובר..

באמת יותר קל ביחד..

אבל אני יעודד אותך שיש אנשים שמתעלמים מהרגשות והתחושות האלו ולא מבררים. זה גיך משהים שנופלים נחבטים והצון שואלים. תמיד תחפשי יד תומכת, אל תישברי, תמיד תקשיבי ללב, ואל תתעלמי מהשאלות!

זה הגיל. אבל בסך הכל הוא כייפי.

לומדים הרבה דברים,מגבשים דעות,שמחים,חופשיים,בזה שהוא לר התחילו "החיים האמיתיים"- וואו ישלך זמן חופשי לעבוד על עצמך להשתפר,ללמוד כמה שיותר! להחכיים,לדכת עוד ועוד.

לשאול,גם אחרי גיל ההתבגרות עובדים על המידות משתפרים בכל זמן!

אבל עכשיו זה גיל מיוחד נצלי אותו,כי החיים ב"ה עוברים מהר ! וככל שתנצלי אותם.לדברים שאת אוהבת את תרגישי שמחה בכל רגע ורגע בגיל שלך.

שאת מתארת. אבל רוב הנוער חווים (לפעמים!) את רוב הדברים שכתבת (בלבול, עצב, כעס, דיכאון).

זה חלק מהחיים, אבל בסוף גם זה עובר.

שזה עניין של הבנת המצוות והחיים, והיחס למושג האלוהי.....

זה דברים שקונים בגיל הזה, צריך שכל ישר וראש פתוח. זה "התבגרות בעבודת ה'" ...

לאט לאט... את אינך לבד בגיל ההתבגרות.

אבל בקטע הזה אני חושב שיש לעשות פורומים נפרדים לבנים ולבנות כי כל מין חווה את זה ע"פ רוב בצורה שונה משלו...

בנות- הם מאוד רגישות, והבלבולים שלהם הם לא אותם בלבולים של בנים בד"כ, לעיניים של בנים זה נראה כ"כ חסר משמעות בילבולים רגשיים, הם במצב של תסבוכות נפשיות- שכליות, על זה קשה הרבה יותר לגבור.

 

ובנים- הם פחות רגישים ותסבכותיהם הן ע"פ רוב שאלות נוקבות, רישומי שכל מעיקים... בעיניים של בנות- זה נראה חוסר בלבול! מה, השכל זה דבר שיכול להשאר בצריך עיון, אבל רגש, רגש אינו מרפה... הבעיות השכליות הן בעיתיות כשהם מתחילות להיות מורגשות ומעיקות......

זה לא מדויק אבל אני מקוה שבאופן כללי אני קרוב לדרך אמת בטענותיי.

חו"מ- כן! כולם חווים דברים קשים בגיל זה הגיל שלך הוא פחות או יותר הגיל שבו מתחילים הדברים לעלות רמה.... בהצלחה עצומה

נ"ב- למדי אמונה!(יש את ספרי הרב אבינר, הרבה ספרים שימליצו לך הם דברים מרוממי רוח אבל לא באמת לומדים בהם משהו, בחרי את בדרכך....)

ושוב, בהצלחה, (לפעמים כדאי לעשות "פוס ולהשאר בצ"ע לכמה זמן....).

בברכה.

 

זה אחד הגילאים השוויםם ביותר!!
נצלי אותו.. יהיה לך מספיק זמן להתגעגע אליו
וברור שיש לכל אחד תרגעים הפחות.. אבל ככה זה, תני לזה לעבור

דעי לך שבהתגברות אחת שלך את יכולה להגיע לדרה שתלמידי חכמים עצומים לא הגיעו 

בשמים לא מודדים אדם לפי כמות של מעשים... אלא מודדים לפי המאמץ וגודל הניסיון...

 

באנו לעולם הזה כדי ללחום בשקר ברוע

קחי את כאתגר \ כמסימה \ כמשהו משמעותי לחיים.

ולא כעול ופספוס וכך בע"ה תצלחי.

 

בהצלחה. 

ואיי אני ככ במצב שאת נמצאת בו

כל אחד עובר תקופה שבה הוא לא סגור על עצמו, מיטלטל מצד לצד בין הגלים וצריך להחליט. זה באמת קשה, וכשזה קיצוני (נוגע לכל דרך החיים) זה עוד יותר קשה. אבל תחשבי על זה ככה - אשרייך שאת צריכה לבחור את הדרך שלך בעצמך, ולא "כי זה מה שכולם עושים" (מתוך "פה קבור הכלב"...)! תחשבי איזה נהדר זה שאת לא תהיי שכפול של פס ייצור דתי-לאומי או חרדי, אלא פשוט תהיי עצמך, בלי הגדרות מיותרות! יש שיעור שנראה לך מעניין? מחזק? אז תלכי אליו, מה משנה לאיזה זרם שייך המעביר? יש דבר שנראה נכון בעינייך לעשות, אז תלמדי את הסוגיה כמו שצריך, תתייעצי עם מי שצריך, ותקבלי החלטה! בסוגיית "עשה לך רב" זה באמת קצת יותר קשה...

אבל למה חייב להשתיך לסוג מסוים ? תעשי מה שאת חושבת לנכון , מה שאת רוצה ! את רוצה להתחזק ? תתחזקי!אשרייך!! אל תלכי לשיעורי תורה במחשבה שאץ נולכת לברר מי תיהי , תךכי במטרה ללמודד ,להעשיר . אני גם כמוך אבל אני סומכת על ה' שיראה לי את הדרך הכי נכונה בשבילי , אני מסתמכת על זה שבעתיד אדע יותר על עצמי ואז אחליט ...

וכול הזמן עורך במוחי דיונים בין שני הצדדים שבי אחד המסקנות שהגעתי אליהם זה שלא משנה באיזה צד אבחר תמיד אני יחשוב אולי הצד השני צודק וברור שבכול המגזרים יש אמת השאלה על מה שמים דגש בחיים בנתיים  אני חושב שהאמת על מה לשים את הדגש בחיים היא איפשהו באמצע ושיש לנו המון!!! מה ללמוד מהציבור החרדי על אהבת תורה ומסירות נפש על התורה ועוד כמה נושאים כמו צניעות ויחס לרבנים אז אני משתדל ללמוד מהם את הדברים האלו אבל ממש עוד לא הכרעתי מקווה שמישו בכלל הבין מה כתבתי

וממש הזכרת לי את עצמי

הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא לאחל לך הצלחה בכל דרך שתבחרי.
אין לי פתרון קסם, גם אני באותה בעיה...

אני עונה לכם ביחד,

אם אחזור לשיעורי תורה,אתבלבל,אני אנסה לחזור .
לא יודעת..
אני לא יודעת מה יש לי!

היום פגשתי מישהי שתמיד אני מדברת איתה,ופשוט התחלתי לבכות לה,נמאס ליי למה זה קרה לי ?זה קשה להיות בין שני כיוונים.

כל הזמן זה קורה לי .אם הגעתי למצב כזה,כנראה שזה לא פשוט בכלל.אולי רק אני חווה את המצב קשה בהרבה יותר ממה שהוא צריך להיות..ואוף אני פורקת לכם דבריים שאני לא אמורה לפרוק לאנשים וירטואלייים.אבל אני חיייבת.. אולי זה מכל התיסכולים של כל השנים שלי,לא יודעת.

למה צריך מגזר מסויים? כי זו דרך חייים.
שאין לך מסגרת ברורה,אז אתה נאבד בתוכה.
אדם לא יכול לחיות על פי שום מגזר,יש כאלו,אבל בנוגע למוסדות לימוד,ועוד ענינים וקהילה ? מה אז הם בוחרים?
זה לא פשוט,גם ככה הסביבנ שלי לא הכי דוסית וקשה
לי!!
קשה לי לחיות ככה.
אני הרבה זמן עושה את החיפוש הזה.
וזה לא כיף לי.

אני מפחדת שבסוף אבחר חרדי ואז אני הצטער..
אני מפחדת שאבחר דתי לאומי ואתאכזב..
אני לא יודעת מה הדרך שלי !

אני חושבת שהכי טוב זה שאתנתק מפה לתמיד,
ערוץ 7 מקום מדהים,ועזר לי הרבה,וכל האנשים המדהימים שפה,ובגלל השאלה הזאתי נכנסתי לפה .
כדאי שיהיו לי תשובות!
עזרתן לי בהרבה דברים..
אבל הבלבול תמיד יהיה.

וממ סליחה אם פגעתי או העלבתי מישהו,זאת לא הייתה הכוונה (:
ותודה על הכל. על הרבה דברים .

דבר ראשון את צריכה לנשום.. את נשמעת מאד בלחץ להחליט וזה בכלל לא עוזר!

 

דבר שני גם אם תבחרי זה לא סוף העולם. את מתחרטת ומרגישה שזה לא המקום המתאים לך, אז עושים חשב מסלול מחדש.

 

עצה שאולי תועיל לך (נתן לי אותה רב שהתייעצתי אתו לגבי הנושא הזה).

לפי הבנתי את מכירה את שני הצדדים די טוב, אז, קחי לך מחברת ותשבי לכתוב לך שאלות. שאלות שלדעתך אם תצליחי להגיע להחלטה מהי התשובה הנכונה הרי שבחרת לך מגזר. (כגון יחס למדינה...זה הבסיסי ביותר..) את השאלות הללו תפני לרב מהחרדי  ורב מהדת"ל (רבנים שאת מעריכה ויהיה לך נח לפנות אליהם) שיענו לך תשובה. ותשקלי אותן...תעשי מן מסע שכנוע, איזה מהצדדים משכנע אותך יותר... (הרב שהתייעצתי אתו סיפר לי שמישי שעשתה את זה ממש עשתה מחקר על כל אחד מהצדדים.)

מזהירה שזה דבר שלא כל כך קל לעשות. דורש הרבה עבודה.

 

מקווה שעזרתי והמון המון בהצלחה!! 

 

 

 

 

 

אני נמצאת גם באותה התלבטות,. אני אמנם לא בכזו דרמטיות, אבל יש מצב שאת יותר טובה ממני בהבעת רגשות.

אני חושבת שכדאי לך לכתוב לעצמך מה זה אומר להיות חרדית- מעלות וחסרונות, מה זה אומר להיות דת"ל- מעלות וחסרונות,

אח"כ לראות איפה זה מתנגש לך וללכת להתייעץ עם רב/רבנית שאת סומכת עליהם,

זה יעשה לך הרבה סדר בראש,

אני גם הייתי במצב שלא מסוגלת לשמוע שיעורים, ופשוט הרפיתי, אחרי כמה זמן ראיתי שאני מסוגלת שוב פעם...

ואל תדאגי - את בגיל המתאים לבילבול, תחשבי מה זה עושה לבן-אדם כשהוא כבר עם משפחה וכו'...

אם את רוצה עוד תשובות- מוזמנת...

 

אני באמת מאמינה שבסוף הדרך היא תהייה נכונה לי.

אני לא יודעת אם לברר שוב ושוב יעשה לי טוב,
ללכת לרבנים להתייעץ,אני לא מסוגלת.

נמאס לי לחשוב עלזה.

תודה על העצות.. שאני ארגע לגמרי אני אברר שוב.

למרותשנראלי שעדיף לי להפסיק לדאוג,פשוט להמשיך במסלול שלי,ושה' כבר ינוט אותי לאן שאני צריכה ללכת..

ואם הוא רוצה שאני אחשוב עלזה,
אין לי מה לעשות וכנראה שעדיף שאלו יהיו המחשבות שלי מאשר דברים אחרים.. אז תודה

מקווה שזה לא ילחיץ אותך אבל אני בסירה כמוך רק שאני חרדית...(:

תביני, אין הבדל בין אדם שקורא לעצמו "חרדי" לבין אדם שקורא לעצמו "דתי לאומי".
למעט השקפה ולבוש. שניהם מחויבים לשולחן ערוך על כל סעיף הכי קטן.

יש רב יקר מאוד, שמו הרב רביד נגר. אולי את מכירה אותו...
הסיפור עליו מאוד מיוחד. הוא אדם שהיה חילוני בצעירותו ולאט לאט התחזק.
בהתחלה הוא לבש כיפה סרוגה אך אחרי כמה זמן החליף אותה. 
זה לא אומר שאם הוא החליף את הכיפה... הוא הצטרף לחבר'ה היותר חזקים.
הוא עדיין אותו אחד. מחויב להלכה. רק עם לבוש מעט שונה. זהו.

אני ממליץ לך לחפש אותו ביוטיוב. מאוד מהנה לשמוע את מה שהוא אומר,
הוא משלב הומור שהנוער מתחבר אליו ומבין אותו... מדבר איתם בגובה העיניים.
הוא עוסק רבות בנוער ואפשר להגיד שהוא הרב שלהם.
יש לו אתר באיטרנט "אור לנוער" עם מלא שו"ת בנושא ואפילו תוכלי לשאול אותו שאלות באופן אישי והוא יענה.
את לא היחידה שזה מאוד מבלבל אותה.

הרב תמיד אומר:
"לא הכובע - קובע ולא המעיל - מועיל ולא העניבה - מוסיפה ענווה
וזקן גודל בלי מים וכיפה אפשר לקנות ב5 שקל".
תזכרי תמיד להיות עצמך. תבדקי כמה את באמת מחוברת לקב"ה ולשולחן ערוך.
אז באמת תהיי "בת של מלך".
בהצלחה רבה 
 

קודם כל תודי לה' שזה הנסיונות שלך. יש לך בחירה בין טוב לטוב. ואני אסביר:
לדעתי העניה, לאדם יש הגדרות מסוגים שונים כמו מגזר, רמה דתית, ואפילו עדה, וזה מבורך. כמו שכתבת באמת אי אפשר ולא בריא לחיות בשני העולמות, גם לעצמך וגם למשפחה שתקימי בע"ה. אולם, הדבר כלל אינו סותר את האהבה שיש לרכוש לאחרים, גם (ובעיקר) למי שלא מאותה ההגדרה כמוני, למשל מישהו ממגזר שונה.
אני רואה את כל מי ששומר מצוות בתור אדם טוב וצדיק שזו הדרך המתאימה ביותר עבורו לעבוד את ה'. המתאימה ביותר עבורו!!! זה לא שאני יותר טובה מחבדניק, ולא שברסלב יותר טוב ממני, והחרדים עדיפים על חבד וכדומה. התפיסה צריכה להיות שכולם צדיקים ויראי שמיים. משמחים את הקב"ה. אלו ואלו דברי אלוקים חיים. ולנו נתונה הבחירה באיזו מהצורות אנחנו הכי עובדים את ה' בצורה המתאימה לנו.
בעולם הזה יש לנו המון משימות, ואפשר להגיד שכל זרם מקדש שם שמיים בתחום אחר או במשימה מסויימת יותר. למשל החסידות מדגישה בעולם את ההתלהבות בעבודת ה', החרדים בדקדוק ובלימוד תורה, הדת"ל ביישוב הארץ וכדומה.
אז לסיכום. את לא צריכה להרגיש קרועה. את יכולה לבחור קצת טוב מכל מגזר, ואז גם לבחור לעצמך דרך חיים ודרך לעבודת השם שמתאימה לך. ותכלס? כולם אהובים לפני ה'!!

בגילצעיר אדם עדיין לא סגור על עצמו הוא צריך לראות את התמונה הכוללת ואז לבחור לו דרך אז ביינתיים הוא מיטלטל מכאן לשם ומשם לכאןולא יכול לבחור אבל בסופו של דבר אדם יכול להינעל על דרך שמתאימה לו ספציפית.בהצלחה רבה!!

 

נשמה,

גם לי יצא הרבהה לחשוב עלזה..

ומה שאני משתדלת לעשות הוא דבר כזה-

להיות עובדת ה'.

לא משנה אם זה אומר לגור במאה שערים או לגור בשומרון-

פשוט לחפש בכל דבר בחיים שלי מה ה' היה רוצה שאני יעשה עכשיו.

זה בכלל לא פשוט, אבל תכנסי לזה וזה עובד!!

לעבוד את ה' זה ממש לא רק ללכת עם חצאית וגם לא רק ללמוד תורה-

זה גם האם השפה שלי נקייה?

האם אני אוהבת את הזולת באמת??

וואו יצא עמוק.. 

מקווה שעזרתי

ברור שבראש ובראשונה,זה להיות עובדת ה' בלי הגדרות!

זה אין ספק,ואני גם לא רוצה אתזה.
כל מה שאמרתם זה הדבר הראשון מבחינתי.
לא אמרתי שאחד טוב ושני לא.חלילה.
וקודם כל מידות טובות לפני הכל.
ובגד לא קובע ושום דבר.

אבל הכוונה שלי היא לדרך חייים,
כן שירות,לא שירות, אולי סמינר,למוסדות לימוד,לקהילה,להקמת בית.איפה הילדים ילמדו וכו.
נכון שחלק מהשאלות רחוקות,אבל אני בונה אתזה כבר מעכשיו.

אני לא באמת רוצה להכניס את עצמי "להגדרה"-
אבל כאשר וזה נוגע,לקהילה,לבחירת דרך.
אתה צריך להיות סגור על עצמך..
חרדי ודתי לא אומי,זה קהילתיות שונה,סגנון אחר.
זאת הכוונהשלי.

שדרך החיים של שני הצדדים ש-ו-נ-ה .
ולכל בחירה יש גם השלכות.

אוקי ויש כאלו שלא מוגדרים,אשרייכם!
אז אני משהו אחר,אני רוצה להיות מוגדרת שיהיה לי יותר קל בבחירות שלי בהמשך, סבבה
אם אתם אומרים שלהיות עובד ה',אין בעיה.
אז איך זה שיש לי חברות שעזבו את העולם הדתי לאומי ועכשיו הם חרדיות? ולהפך..

הם בחרו דרך חיים ,וזה בדיוק מה שאני רוצה לבחור.
ברור שזה לא קביעה יאלה קבעתי.
זה הכל,זה התחברות,זה סגנון
זה דרך חיים.

בעיקרון,ההשקפה שלי היא דתית לאומית,אבל ברגע שאני יודעת שיש חרדים שהם גם צייונים,אז זה מקשה אליי כי בעצם,אין הרבה הבדל בינהם,חוץ מלבוש וששתייהן בקהילתיות שונה. אז זה מקשה אליי לבחור איזה קהילתיות את מוכנה להיות? (:

טוב,בכל מקרה,אני צריכה לתת לדברים לזרום ולסמוך על ה' שהוא כבר מסדר את העיינים,אולי לא סמכתי מספייק עליו..
תודה רבה לכם.(:

אני הולכת לפי כל הרבנים. למה? כי אני לא מוגדרת!
להלכות-לרב עובדיה זצק"ל.

אבל זה לא קשור עכשיו,
אני אמורה לבחור דרך ,ועד שאין לי דרך,אין לי רב.

דברתי בכלל על ההתלבטות שלי לדרך חיים לא לבחירת רב.

רב חרדי יפסוק עלפי השקפה חרדית.
ורב דתי לאומי יפסוק לפי השקפה דתית לאומית .

אעפ"י שאני מוגדר דתי לאומי, לומד שם וכו' אני מגדיר את עצמי כאחד שרוצה לחיות את חייו לפי ה'.. מעמיק מעיין פוגש רבנים מתפעל מכל איש תורה בל לשייך אתו לשום מקום

איך השם שמח בך שאת עוברת תהליך של בירור , העמקה .. שאת לא ממשיכה ככה בלי לעשות איזה סטופ ולהבין לאן את הולכת ! .. אני ממש מבינה אותך . זה תהליך שעבר גם עליי וגם על חברות שלי .. באמת , לי לפחות הייתה ממש את אותה ההרגשהכמו שלך ! שאמי לא מסוגלת להמשיך בלי לדעת לאן .. קודם כל אל תהיי בלחץ מטורף, בסופו של דבר השם יכוון אותך לאן שיעשה לך הכי טוב, והכי יהיה מותאם לך .. שתיים, בכל זרם יש הרבה כיוונים בתוכו , ככה שתמיד תוכלי למצוא מה שמתאים לך באופן אישי (מצד אחד , כמו שאמרת זה ממש מבלבל .. מצד שני .. תחשבי איזה דבר מדהיםזה) , זה הזמן שלך לטעום מהכל - לראות מה באמת מזיז לך משהו בלב ועושה אותך ליהודייה טובה .. בסופו של דבר את תמצאי את הדרך שלך .. אז באמת בנחת ובשמחה . היום כשאני טיפה אחרי ההתחלה של הדרך אני מבינה שתמיד נהיה בשאיפה כזו להתקדמות , גם היום .. זה בדברים יותר גדולים ויותר משמעותיים ותמיד תמיד קדימה "רק הדומם שלם" אל תצפי לאיזשהיא תחושת שלמות כי זה לא יקרה .. עד הגאולה לפחות בעזרת השם ! בינתיים מה שאני מציעה לך זה באמת, להחליט שאת עוסקת כרגע בחובות שלך - במצוות , שעליהם לא תוותרי לא משנה לאיזה זרם תשתייכי, אין חפיפניקיות! ותוך כדי שומעת וטועמת נושאים שאת אוהבת מהרבה רבנים .. בענווה גדולה ! והלב שלך כבר ירגיש בסוף מה הוא חפץ .. למרות כל הבלבול ! את באמת מדהימה ! והכל יהיה בסדר !!

המון המון המון בהצלחה!

אשרייך שאלו האתגרים הגדולים של חייך.

 

ולגבי מה שכתבת:

נסי לנתח את המצב בצורה הדרגתית.

עם איזה עולם אני יותר מזדהה?

אילו קשיים יש לי בה?

הקושי הוא פנימי, שלי, או מצד החברה?

אם הוא מצד החברה - הוא מספיק בשביל להתחשב בו?

ואם הוא פנימי - מהו? מאיפה הוא נובע? זה אמיתי?

 

קחי כמה דקות, אפילו תכתבי לך על דף.

זה מין תרגיל, אבל זה עושה סדר בראש.

כשיודעים להצביע על הבעיות, יותר קל לפתור אותן.

 

אחרי שתסיקי מסקנות, קחי זמן לעכל אותן ולחשוב עליהן עוד פעם.

 

אבל שוב, בגלל שזו דרך טובה וזו דרך טובה, יש מקום גדול להזדהות האישית שלך. (לכן גם הצעתי שתתחילי בשאלה הזאת). "אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ" - יחד עם השכל והנתונים האובייקטיביים האחרים, יש משקל רציני לרצון שלך בעבודת ה'.

 

בהצלחה רבה!

אם כי נראה לי שאצלך זה יורת חזק מאשר אאצלי

 

דבר שני- אשרייך על הרצון הטהור לעבוד את ה' בצורה הנכונה לך! את מהממת!! ה' רואה את זה  ויודע מה את חושבת ומרגישה. והוא יעזור לך להגיע לאמת הנכונה עבורך.

 

דבר שלישי- זה גיל ההתבגרות, גיל שבו מבררים את הדרך שלך, את העמדות והעקרונות שלך. ואחכ יוצאים מחוזקים ובטוחים בעמדה שלך. אל תתני לזה לשבור אותך, מה שאת מרגישה זה טוב! זה מה שגורם לך להגיע לאמת האמיתית והמדויקת לך ביותר.

 

דבר רביעי- תנסי לא לעבוד את ה' עפ"י מגזרים. תמיד, בכל מצב בו את נמצאת תנסי לעובדו בהכי ראבק , שמחה וכוונה.  יכול להיות שיש משהו שאת רוצה ללמוד מהחרדים. ומשהו שאת יותר מתחברת אליו מהציבור הדת"ל. את לא צריכה  לחיות תחת הגדרה של דת"ל/ חרדיה/אחר... תחשבי עלזה.. אולי זה ירגיע אותך..

 

בהצלחה מהממת!! ממש ריגשת אותי

 

ביטול על דבר רביעי..

בס"ד

 

 

באמת שקודם כל - כל הכבוד לך שזה מה שמעסיק אותך ומפריע לך.

אנסה להוסיף מספר דברים שנראים לי שאולי יכולים לעזור:

קודם כל זה מבורך וניפלא הרצון הזה והוא נובע מתוך דבר טוב. רצון לחיים בלי פשרות ובלי להתפשר על בינוניות. אלא רצון והחלטה לחיות חיים מלאי אמת ועם האמת ללכת עד הסוף.

לפעמים הרצון הזה מייסר - זה נכון אבל יחד עם זאת צריך לזכור לשמוח בזה שיש את הרצון הזה.

הברור הוא אומנם קשה ולא קל אך בסופו ובמהלכו הוא מוליד התבגרות וחכמה. הרבה פעמים בחיים יכול לקרות שיש לנו דברים שמצערים אותנו ובגלל שאנחנו סובלים מאותם דברים אנחנו מתגברים על הקושי לעמול עליהם ולהתקדם בהם - אומנם בגלל צער אך בסופו של דבר שמתסכלים לאחור שמחים בדרך שעברנו אפילו שמה שגרם לנו לעבור את הדרך ולהתקדם ולא לדרוך במקום היה צער וסבל שבשביל להתרפא מהם עמלנו ועברנו בדרך שה' מוליך אותנו בה.

קודם כל תפילה והרבה ממנה - כמו לכל דבר בחיים. להתפלל(ולשוחח עם ה') מתוך הבנה שה' איתך בדרך ושהוא נותן לך אותה באופן מיוחד כי זה הכי טוב עבורך - כפי שרק הוא יודע מה הכי טוב עבורך. להתפלל מתוך שמחה מעצם התפילה עצמה גם אם לישועה לוקח זמן לבוא. כלומר מתוך הבנה שהתפילה היא בעצמה תכלית ולא רק מטרה - כך אפשר להיות יותר סבלניים ולא להתייאש מלהתפלל גם אם צריך זמן רב.

תדברי עם ה' ותשתפי אותו - תבקשי שהוא ייתן לך את החכמה להבין מה הכי טוב ונכון לך ואת הלב הטהור לראות את רצונו האמיתי. שיושיע אותך מהספק ושייתן לך בנתיים אמונה ובטחון בו לעבור את הדרך בהצלחה.ותזכרי שרק הוא יכול לעזור.

ממליץ לך לעיתים קרובות לנסות למצוא מקום רגוע ונעים ושקט ושעושה לך טוב בלב, ליישב בו את הדעת ולהתנתק מהסחות הדעות המפריעות לך והמבלבלות אותך -אני חושב שזה מאוד יקל עלייך עם הקושי והבלבול. (באופן כללי ממליץ מאוד על הספר "בשדי יער" של הרב שלום ארוש)

 

לגבי שירות לאומי - לדעתי האישית באופן כללי אני חושב שנכון שבנות יתחילו ללמוד לימודים הנצרכים למען פרנסתן במקום לעשות שנת שירות לאומי ולדחות את הדבר בשנה או יותר. תחשבי על זה שהדבר הזה מאוד יכול להיות חשוב עבורך ויקל עליך להתחתן וגם סיכוי טוב שיקדים את הזמן שבו תוכלי לעשות זאת.והרי חסד עצום הוא הקמת משפחה וגידול ילדים.

אני מוסיף לך מאמר של הרב אליעזר מלמד בנושא:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/4751

בהצלחה

אבל יש גם מעלות רבות לשירות לאומי
למשל
התבגרות נפשית
חסד ונתינה
סדר וארגון
את אחראית לעצמך (מעודד אחריות)
וכל התכונות האלו יתרמו לזוגיות אח"כ
כמו כן, לא לעשות שירות לאומי עלול לפגוע במציאת עבודה
ובכלל- זאת שנה כיפית בהחלט

בס"ד

 

 

אני חושב שאת כל הדברים שכתבת (אולי חוץ מהקושי המסוים שעלול להיות במציאת עבודה) אפשר לקבל בשנת המדרשה.

אומנם צריך לחשוב איך לעשות את השנה באופן נכון בשביל להוציא ממנה את המיטב אך אני חושב שהיא הרבה הרבה יותר מועילה.

התבגרות נפשית,סדר ואירגון, אחראיות לעצמך (מעודד אחריות) : התנהלות בשנה זאת בתנאי פנימייה מחוץ לבית מאוד מבגרת.

חסד ונתינה : ב"ה שנה של תורה עבורך תוכל להיות לך בסיס שממנו תקבלי את הרצון והכוח לגמול חסדים לכל החיים ולא רק לשנה אחת.

 

בנוסף אולי כדאי לשלב בשנה הזאת מעט עבודה בשביל עצמאיות

וגם התנדבות כלשהי (באופן מועט שלא תפגע בשנת המדרשה).

 

תחשבי על זה שהבית שתקימי בעתיד ב"ה יתבסס על האישיות שלך והילדים שבבית יקבלו ממך את החינוך וככל שאת תשתפרי אמונית לדוגמא כך התועלת והברכה עבורם יהיו מאוד גדולים  - דבר שאני לא חושב שתוכלי להשיג בשנת מדרשה באותה מידה.

מתחם, קניון, איפה?

היה פעם שרשור כזה,תבדקי למטה יותר..בהצלחה

דחוף!! דחוף!!... - נוער וגיל ההתבגרות

ומקווה ש @נתן אליהו מנחם יסלח לי

יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ

עא-פ
קא-קיב

קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון

מי שיכל להדפיס וליתפלל זה מאוד יעזור ...

אל תדאגו, אני לוקחת גם לחברה שלי ;)

יא-כ

עא-פ




 

שיהיה שבת שלום

היום זה ממש דוס...
וזה לדעתי בכלל לא מראה על דווסיות

אם אני אעשה חור שני (ואני לא אעשה...) יעיפו אותי מהבצפר+שחנשי"ם עם היועצת+לא יקבלו אותי לשום בצפר חרדי אחר... אז תהיו בטוחים שדוס-זה לא...

זה כבר הפך לנורמה..נזם אולי :-o

*ראי תגובה שלי

כמה זמן גם זה יכנס לנורמה כבובן שנזם עיגול ולא חישוק..

צנוע יפה קטן..

 

אין בזה שום דבר לא צנוע, זה לא לחורר את כל האזן, כולה חור שני

 

היום, באמת כמו שהרוב אמרו זה לא בעייתי ול מעיד על פחות דוסיות. (גם מבחינה הלכתית, אם זה דבר נפוץ באותה סביבה ולא מעורר תשומת לב מיותרת אז מותר)
אבל כמו שחמדמדה נגיד כתבה שאצלם זה לא מקובל. יש סוגי חברה שבהם זה באמת לא מקובל ושם זה בעייתי

אז מה לעשות?

זה החינוך שההורים שלך רוצים שיהיה לך, אני חושב שאולי תשאלי אותם, בתכל'ס, מה מפריע לכם? או בסגנון... בהצלחה!

רק דבר אחד-כל מה שההורים מציעים ומדריכים בחיים לא קרה שיצא הפסד מזה
זה דבר אחד, דבר שני ההורים כן צריכים לעיתים לקבל את ההחלטות שלנו .
אבל מנסיונם הם מבינים ובעלי נסיון יותר מאתנו.
אם את רוצה לשמוע את הצד שלהם אז תשאלי אותם מה הבעיה במה שאת עושה . ואז תראי אם הם צודקים.
או שתבררי את הנושא לבד בלעדייהם תבררי סתם כך לשקט הנפשי שלך שלפחות בררת ולא עשית מעשים ודברים מתוך פזיזות . זה סתם ככה לחיים.
תכנסי לשותי"ם כמו חברים מקשיבים-וואו ישם עצות שחבל על הזמן!
קצת לא אהבתי את מה שכתבת- ילדה רגישה אז אם בן משהבט "יתחיל איתי" לא יהיה נעים לי להגיד לו " לא" ואז אני שוב יכנס למצב הזה...
אבל אני יודעת שזה לא נכון!!-מצויין קודם כל את יודעת מה טוב בשבילך. יש אנשים שלא מוצאים את עצמם. אז שככויייח ענקק
אם את יודעת משהו שהוא הנכון? אז תשתדלי ללכת איתו עד הסוף..
אחותי אשרייך שאת רגישה זה תכונה טובה . אבל שזה לא יבוא על חשבון של" לא נעים" .
בנים שמתחילים איתך,ובמיוחד בגיל הזה שלא תמיד הקשר הוא לחתונה . הוא לא ירא שמיים אמיתי!!
להתחיל איתך?זה לא מתאים בכלל ליראי שמיים. מבינה את הגיל הזה. אבל לא לרצות אחרים ובנים בגלל התאוות שלכם.
לכולם יש פיתויים אבל איך לא נעיים??
מבני אדם לא נעים? מהקב"ה לא נעיים!!
סתם בכללי משהו חשוב-שיעור ששמעתי שרבנית חרדית עלתה על רכבת בצום תשעה באב האחרון.. ועלו משפחה חרדית.. והרבנית באותו זמן קראה עיתון של חילונים... והרבנית לא אכפת לה שהיא קוראת עיתון של חילונים..
אז פתאום היא שמעה שהאחת הבנות אמרה :זה לא תואם.. הבנת ..? זה לא תואם חרדית עם עיתון!!
עכשיו איך זה נוגע אלייך? שהרבנית אמרה ממלך מלכי המלכים לא פחדתי לקרוא את העיתון ומה שבו .. אז מבני אדם??
נשמה.תעשי מה שאת רוצה ואוהבת ולא אחרים.. הרגישות שלך מקסימה!! ותמשכי ככה. אבל לא בשביל בנים.. או דברים שלא באמת מתאים לבתמלך...אולי גלשתי מהנושא..
אבל בכל מקרה,כדאי שתשבי עם ההורים שלך לברור הנשוא מהתחלה ועד סופו זה ייתן לך הרבה על החיים ועל עוד נושאים שכתבת פה
בהצלחה רבה

תגידי להם שיעשו לך תקופת ניסיון של נגיד שלושה שבועות, ויראו אם את שוב מחפשת חבר או לא.

את יכולה גם להציע שאם תראי שאת שוב נכנסת לזה, אז את תדברי איתם מיוזמתך, ותעזבי את בנ"ע מתוך הבנה והסכמה.

ואולי את יכולה גם להגיד להם שמאוד לא נעים לך מכל הענין שאת מרגישה שאיבדת את האמון שהיה להם בך, וזו בעיה שלא תיפתר אם תעברי לאריאל, ולכן את מציעה שמתוך שיתוף פעולה-תעשו תקופת ניסיון ותראו אם זה יצליח.

 

והאמת, שבאופן כללי אני ממליץ לך לחזור לאריאל אלא אם כן יש סיבה ממש ממש טובה שלא. גם בלי קשר לבנים בנות, בני עקיבא תנועה קצת פחות יציבה, הערכים קצת פחות ברורים. וצריך לדעת שהחברה שהאדם נמצא בה משפיעה עליו מאד. אני יודע שאת חושבת שאת תעצבי את חייך לפי מה שנראה לך. אבל תזכרי שבסופו של דבר הבחירה של האדם היא מתוך מה שהוא מכיר, וככל שהוא מכיר דברים גבוהים יותר וחי אותם יותר-ככה התחום שבתוכו הוא צריך לבחור מתרומם.

 

בהצלחה בכל מקרה ושיהיה ה' בעזרך!

כל מה שאמרת על בני עקיבא ביבלבלת תשכל

שיתחברו חבני עקיבא..סתם משחקי כבוד

נראה לך שאריאל נפרדים רק כי זה מביא כבוד?

ובני עקיבא מסננים אותם

אין ערכים ברורים. כששאלנו את הרכז למה לא שואפים לגבוה יותר בסניפים שהם לא סניפי פיתוח

שאז המעורב כן נצרך לדעתי, רק מהעובדה שככה יבואו חניכים וזה ממש יכול לעזור להם, הוא שאל

 

למה אנחנו יושבות עם אחים שלנו באותו השולחן.

או למה אנחנו לא יושבים נפרד בסעודות יישוביות.

 

ופה עצרתי.

בנ"ע זאת תנועה מדהימה שעושה המון חיל,

אבל. 

לא הבנתי מה רשמת

אבל כמובן בצורה מכובדת..

בת 14 לא בקטע של להתחתן... צריך "לחשב מסלול מחדש" אם היא באמת רוצה את זה לעצמה. אם זה לא יהיה מרצון זה לא יהיה.

והם יהיו ביחד עד אז.. יש זוגות כאלה

ומבחינתך שהפלאפון יישאר אצלם, אבל קשה לך בלי הסניף והחברות הטובות,
אולי הם יבינו..
בהצלחה חייםם!!

תודה רבה לכולם על כל העצות שנתתם לי....

זה ממש עזר לי וחיזק אותי

אתמול דיברתי עם ההורים שלי והם הבינו אותי הרבה יותר מפעמים קודמות , ב"ה !

אז.. תודה לכולם ! אין עליכם  

את צעירה, את תביני את זה, אני מקווה כשאת תיהי אמא. את תביני את זה...

אם ההיתי מבוגר ואת ההית הבת שלי- ההיתי מנהל איתך שיחה ארוכה....... ומרתק אתך לשבוע לפחות אחרי הפעם השנייה......
אני בשוק שיצאת בכזה זול.... (תודי לה', תביני ת'הורים...)
(אני מבין שאת גרה בעיר...)

 

בהצלחה בהמשך החיים יום נפלא ומצויין!

 

לבנים יש נראלי את אשיב ממצולות... לא סגורה על זה. גם של הרב יהושע שפירא.

 

אממ.. לפי מה שכתוב בהתחלה ההבדלים בין הספרים הם בהתאמת התוכן ולכן נראלי שאם הסניף מעורב אז אולי קצת פחות כדאי.. אם לפעולה או לבנות אפשר את תשוב תחייני ואם לבנים אז הזה שכתבו להם...

 

אם מתאים לאישה בת 45? תשובה מתאימה לכולם!!

בכזה למטה של הכריכה כתוב: "על נפתולי הנפש ונעם התשובה בענייני קדושה וצניעות".

לדעתי אין בכלל בכלל בעיה עם הגיל.

 

על מה הוא? זה מדבר הרבה על ענייני תשובה ואמונה וכאלה אבל מתוך מקום שמבין את ההתמודדות הספציפית יותר, בגלל שהוא מותאם לבנות דווקא.

ובשמחה

ו"תשוב תחייני" זה לבנות בלבד!

יש שם מלא דברים בצורת מגן דוד. גם צמחייה וכאלה.
מה עומד מאחורי זה?

הנגיד בנק של ארה"ב שהוציאו את הדולר שמשתמשים בו היום, היה יהודי ועל השטר הוא יצר מגן דוד יפייפה מעל הנשר מאחורה בצד ימין... (הוא בנוי מכוכבים שיצרו מגן דוד...) ממש נחמד לראות...

בעיקר נחמד לדעת שבכיס של אובאמה יושבים להם כמה וכמה מגני דוד 

שדה התעופה קלן-בון, גרמניה - נוער וגיל ההתבגרות

 

https://www.google.co.il/maps/place/%D7%A0%D7%9E%D7%9C+%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%A7%D7%9C%D7%9F%2F%D7%91%D7%95%D7%9F%E2%80%AD/@50.8707168,7.1407344,14z/data=!4m2!3m1!1s0x0:0x64972536cb454bc8?sa=X&ved=0ahUKEwiNjujSmNzOAhVFtBQKHWo0B0QQ_BIIezAQ

שווה רצח עם הייתי בת אידליסטית הייתי רץ לשם!!😜זה קטלני