"למה אתה מרביץ לה?"
"כי היא כל הזמן מעבירה"
"אז תקח מחשב אחר"
"לא, היא צריכה ללמוד לא להעביר
*מכות*
(9,6)
למהה
"למה אתה מרביץ לה?"
"כי היא כל הזמן מעבירה"
"אז תקח מחשב אחר"
"לא, היא צריכה ללמוד לא להעביר
*מכות*
(9,6)
למהה
לאחרונה אני מרגיש שלאט לאט דברים שעשיתי פעם וממש נהנתי מהם, עכשיו כבר לא אני לא מבין מה קורה לי!
יש לי שתי שאלות מה אתם עושים במקרים שאתם קצת עצובים או אין מצב רוח? מה קרה לשמחת החיים שלי.?
מעידה שלאט לאט נחשפת לפניך האמת כיוון שהעולם הזה הוא עולם כלה ונפסד ואין הנאותיו שוות כלום, אלא לאותה השניה ל ההנאה ולאחריה בא טעם מר כפליים..
אז בקיצור כמעט כל בני העולם הזה יזדהו איתך ואני בתוכם.
אלא שברוך ה' שלא עזב אותנו עם העולם הזה לבד וברא בתוכו את האפשרות להתחבר למימד הנצחי הנקרא עפ ר' נחמן "למעלה מהזמן". קדושה הכוונה הפרשה והבדלה לפיכך דבר שהוא קדוש הכוונה שהוא מופרש ומובדל מהזמן ונעלה ממנו ומתקיים לנצח. כל מילה של תורה ותפילה, כל שניה של מצוות ומעשים טובים נשארים איתך ומלווים אותך ובוראים מלאכים השומרים עליך (כמובא בזוה"ק).
אמנם ידוע שככל שנחלשו הדורות והתרבו הקליפות גם מי שעוסק בתורה ובתפילה קורה לו פתאם שאין לו שום חשק ואינו מרגיש מתיקות ונצח בתורה- מה יעשה האדם ולא ילך להנאות רגעיות?
התשובה היא- "התחדשות". כלומר תחושת העייפות והזקנה שנראית כי נכפית עליך מכרח הנסיבות והזמן היא ברת שינוי ואתה בעל הבחירה האם להתחדש או לצבור אבק..
ראה את עצמך בכל עת כתינוק שנולד. זה עושים על ידי הרבה הרבה שמחה ואופטימיות ובעיקר על ידי אמונה שבאמת- הכל חדש! וכמו שאנו אומרים בתפילת שחרית- המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית!
אם כן עצה נפלאה- במקום להגיד את המילים האלה כטקסט שמשפיע על חיינו מעט, הבה נהפוך אותו לסיסמה ולמנטרה שמלווה ומחדשת לנו את כל החיים עד שנוכל למצות בכל רגע את האפשרות שלו להעלות אותו לבחינה זו של למעלה מהזמן (אפשר ואולי כדאי לשיר את "המחדש בטובו וכו'" ולחשוב בזה עד שייכנס ללב..)
מומלץ לעיין בתורה ס"א בליקוטי מוהר"ן תיניינא ובפירושיה בליקוטי הלכות ותראה נפלאות.. בהצלחה
לא יודעת לתת לך סיבה למה נעלמה לך שמחת החיים, כי כאמור זה *שלך*..
מה שכן, יכולה לנסות לתת כיווני מחשבה..
לפעמים מגיעה תקופה של כלום, תקופה שמאבדים בה קצת משמעות שהייתה קודם, ואז צריך למצוא את עצמך מחדש, וברגעהשיש משמעות חדשה היא יכולה להחזיר את שמחת החיים..
פעמים אחרות, אנשים חווים דברים שלא פשוטים להם ויושבים להם על הלב, וכשהם לא דואגים לטפל בחוויות אלו כמו שצריך ולתת לנפש להרפא, זה יכול להוביל לסדק בשמחת החיים, במקרה כזה חשוב לטפל בחוויה הקשה והשמחה תחזור, כי כשאין משהו מכביד על הנפש היא רגועה ושמחה ואז גם אנחנו..
ולפעמים אנשים פשוט מתבגרים, מאבדים קצת משמחת החיים הילדותית שלהם והם צריכים שוב למצוא ולייצר שמחת חיים אחרת, שמתאימה לנפש שעכשיו בוגרת יותר...
בהצלחה גדולה!
אני חושבת שגדלת ולא כל דבר הוא מצחיק או משמח עכשיו יורה הבנת את המשמעות של הדברים נגיד בן אדם שהו ילד חושב שפירט זה מבין אבל שהוא גדל הוא מבין שהם אנשים אכזריים .
אני אורת את זה בטיפה לב כבד שדווקה שעצוב לי אני מדברת עם ה אני כל כך מנסה לשנות את זה וזה לא עובד .... בקיצור לדבר עם ריבונו של עולם גם כשקשה וגם שטוב!
הוא יכול לתת לי תגובות עליו איפה קונים ותמונה (פשוט יש כמה גירסאות)
בקיצוק פרטים מעניינים שהו יכול לספר![]()
אפילו שתים וזה נוראי אולי היתיישתי כבר אני לא פספרת לאף אחד כימעט מה עובר עלי חוץ מריבונו שלי עולם והיום הצלחתי גם את אימא שלי ואת אחותי
![]()
מה לעשות?! תאת לא יודעת אולי תנסי להיתחבר לעוד בת?

כן כן! זו אינה איזה סיסמה אלא אימרה משמעותית שאם תיקחו אותה ברצינות אז ודאי שתראו ישועות גדולות ועצומות- בתחום הנפש מיידית ואחר כך ההשפעה תעבור גם לצרכים הגשמיים עד שכל העולם הזה יהיה קדוש וטהור ומחובר לרבונו של עולם..
למדתי לאחרונה תרגיל נפלא להרגשת נוכחות הבורא ית' (קרדיט לרב בזאנסון!!) ואציע אותו לפניכם בתקווה שיעזור, יחזק ויעודד.
הרי ידוע ש"במאמרו ברא שחקים" ובכללי כל העולם נברא בעשרה מאמרות ומחדש מורנו הבעש"ט שה' לא הפסיק לשנייה להגיד את אותם העשרה מאמרות- כלומר ה' כל שניה אומר "יהי רקיע" ובכח המאמר הזה הרקיע באמת מתקיים...
והנה ישנו המאמר המופלא שמחיה ומקים את כולנו והוא "נעשה אדם". אמנם כאן ה' גם הראה לנו בדיוק איך המאמר הזה מחיה אותנו- "ויפח באפיו נשמת חיים" כלומר כביכול כביכול כמין הנשמה מפה לפה שאנו מקבלים כל רגע ורגע.
אם כן, קחו מקום שקט. שבו בנוח. נשמו והכווינו את המודעות שלכם להנשמה הנ"ל. זהו. עכשיו תמשיכו במשך 5-7 דקות. (מומלץ לא להפריז, יש קצת סכנות רוחניות...)
בהצלחה.
ישראלית2❤🇮🇱שכולם יוכלו להיכנס אליה

רעיון טוב


ישראלית2❤🇮🇱אחרונהיש פה, ואיזה אנשים מיוחדים. עכשיו קיבלתי אומץ לכתוב הודעה, ואני רוצה לשאול מה דעתכם על סמארטפון אני כל הזמן מתלבטת אם אני רוצה או לא רוצה. תודה מראש.
אבל החלטתי שכרגע כל עוד אני לא צריכה חבל לקנות...
החיים גם יותר קלים כשלובשים טישרט במקום חולצה ארוכה וחמה, החיים יותר קלים כשאפשר להדליק אור בשבת...
ברור שהחיים יותר קלים בלי מגבלות, השאלה לאן הם מובילים אותנו.
אני לא רוצה להפוך לרובוטית שיודעת ללחוץ בקלות על המסך, אני עדיין רוצה להישאר בשליטה ולא להתמכר. למרות שזה יותר קל.
מי שמרגיש שהוא מספיק בוגר והוא לא יתמכר ולא יבזבז את זמנו (לצערי אני לא בקטגוריה הזאת) יכול להרשות לעצמו לקנות
ולשים לב מה הוא עושה איתו

קודם כל, יישר כוח על השאלה. יש כאלו שכשיש להם התלבטות הם נוטים עם ליבם ולא בוחנים האם זה יצר הרע או יצר הטוב, האם יגרם מזה רע ונזק או טוב ותועלת.
כל מחשבה שיש לאדם עדיף שלא יעשה אותה ע"פ נטיית בטנו וליבו, ככתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם..." אלא להשליט מוח על הלב, להפעיל שיקול דעת ואם צריך גם להתייעץ עם אנשים אחרים, ולחשוב האם זה באמת טוב או שסתם "בא לי". הרבה פעמים אנחנו זורמים, יאללה, מה יקרה, מקסימום...מקסימום. ולא חושבים מה יקרה, למה, כמה, ואיך. זאת אומרת, אדם צריך לעשות את כל השיקולים ולקחת בחשבון את כל הדברים שיכולים לקרות. מכיוון שזה מצב חדש שהאדם לא רגיל אליו והוא ידרוש ממנו התנהלות קצת שונה, הוא צריך לחשוב על כל הסכנות העלולות לצוץ ואיך הוא פותר אותן ומתמודד איתן, וגם אם בסופו של דבר הוא יחליט לקנות סמארטפון, אין דומה בן אדם ש"זורם" וקונה סמארטפון, בלי לחשוב על ההשלכות ועל הדברים שיתגלגלו מכך, שזה מתכון להדרדרות, לבין בן אדם שמתוך שיקול דעת נכון ושלם הגיע להחלטה שהוא יכול להיות עם סמארטפון ולהתנהל איתו נכון בלי שהוא יכבול אותו ובלי שידרדר אותו ובלי שיהיו לו סכנות, זה שונה לגמרי, אחרת לגמרי, כמעט כמו ההבדל בין מישהו עם נוקיה למישהו עם סמארטפון, שני עולמות שונים.
באופן כללי, אני ממליץ בכל אופן להתייעץ עם אנשים אחרים אחרי שעשינו חושבים עם עצמינו והגענו לכיוון מסויים, כדי להיות ודאים. לא כי אנחנו לא מספיק בטוחים בעצמינו. אלא כי הרבה פעמים מכיוון שהאדם "נוגע בדבר" ויצר הרע שלו יכול לבלבל אותו ולגרום לו לחשוב שזה באמת טוב למרות שזה לא טוב ולסמא את עיניו מלראות את הרע, וגם אם היה פה שיקול דעת השיקול דעת לא אמין במאת האחוזים, כמו שאי אפשר לקבל עדות מקרוב משפחה. לכן צריך מישהו מבחוץ שיראה את הדברים ואת המצב ויגיד לאדם מה הוא חושב ואיך הוא רואה, ואז אחרי שהאדם קיבל התייעצות מבחוץ הוא יכול להיות בטוח הרבה יותר שההחלטה שלו נכונה, במידה והוא צידד בהחלטתו, או שהוא צריך להטיל ספק בהחלטתו ולבחון מחדש את השאלה, במידה והוא פקפק בהחלטתו.
בקיצור, כל מקרה לגופו, העיקר לעשות רצון ה'...!!
נכון שזה ממכר ומבזבז זמן אבל לדעתי היתרונות גוברים על החסרונות
המוביט שממש עוזר,
דרך תקשורת הרבה יותר טובה עם העולם
המצלמה
תפילון
https://www.makshivim.org.il/answer?id=1107971
כמה זמן כדאי להקדיש לגלישה בסמארטפון? והאם יש עצות לדברים שאפשר למלא בהם את הזמן?
https://www.makshivim.org.il/answer?id=961147
https://www.makshivim.org.il/answer?id=1113524
https://www.makshivim.org.il/answer?id=1111848
מוזמנת מאוד לדבר איתנו בנושא בכוכבית 8298 ![]()
)...זה לא קשור דווקא ל"בגרות".
יש הרבה סכנות בטלפון חכם, שקשה לשים לב לכולן.
גם אנשים בוגרים נופלים ברשת הזו.
אז תכל'ס עדיף שלא.. אבל אם ממש צריך, אז זה מה שיש..
אגב, אם יש צורך אולי כדאי לקנות מחשב ולא סמארטפון (כי מחשב לא זמין 24/6).
[גילוי נאות: היה לי פעם סמארטפון, היום אני עם נוקיה]

על מנת שיגבילו את משך השימוש באפליקציות שמסיחות את הדעת (דפדפן, רשתות חברתיות וכיו"ב).
בגדול, סמאטרפון הוא דבר מאוד שימושי. במקום לסחוב מצלמה, מפות, סידור, ספרי קודש וקריאה, יש בו הכול.
משתמשת בנוקיה
אם חשוב לך הוואטסאפ יש נוקיות היום עם וואטסאפ
ואם כבר סמארטפון אז כשר בלי אינטרנט
אם כי אני לא בדיוק יודע איך עושים את זה.. אבל שמעתי שהאופציה קיימת.
לפי דעתי הרבה יותר חשוב להישאר לשמח איפה שאתה גר.
אם כל הנוער הולך לשמח במקום חילוני נניח, אז אשריכם, ואתם באמת מאוד משמחים והכל
אבל אתם משאירים את המבוגרים ביישוב\עיר\לא משנה שלכם בלי נוער שישמח
אני לא יודעת אם זה באמת ככה בכל המקומות, אבל ממה שאני מכירה...
אבא שלי היה הסולן של הביתכנסת, כי בערך כולם שם 20 שנה מעליו אם לא יותר
כולם אח"כ באו והודו לו שהוא ממש שימח וזה,
וזה מבאס, כי במקום שתלכו לשמח אנשים לא מוכרים, תשמחו את השכנים המבוגרים שלכם
אני יודעת שזה ממש לא נשמע מגניב " הי, אני רקדתי עם השכנים הזקנים שלי, במקום לנסוע עם כל החבר'ה ל***, היה אש"
אבל זה הרבה יותר חשוב. מה שנקרא- עניי עירך קודמים.
סוף פריקה😁
יש את כל האחים הקטנים של הנוער, ואת כל הזוגות הצעירים, ומנהסתם יש גם נוער שלא נוסע
אבל בכל מקרה
העניים הוא לשמוח בתורה. לא לרקוד כמה שיותר אנשים
ובבית כנסת, גם אם יש בו רק מבוגרים אבל שמחים בתורה,
אז טוב שילכו לאיזה קיבוץ ששם אין מי שישמח בתורה. ויעוררו ת'אנשים.
בקיצור המטרה היא לא רק שיהיה מלא רוקדים אלא שיהיה בלב התעוררות של שמחה בתורה
אם יש מי שישמח איפה שאתה גר, אז אולי עדיף לשמח במקום שאין מי שיעשה את זה.
אבל צריך גם לשים לב שלא כולם ילכו..
הם עושים בבית הרב קוק
ושם מאוד צפוף כך שקשה לי להניח שיהיה פתוח
היום יהיה שמח✨
ובבית הרב... כבר שנתיים שזה נפרד
שעות אני יכולה לברר...
התכוונתי לרחוב..
אבל גם לרחוב צריך לקרוא "הרב צבי יהודה"
זה תלוי באיך שהתקבל המנהג לקרוא. אני לא אגיד לעולם "רחוב שך" על הרחוב שהתקבל לקרוא לו "הרב שך", כי זה הפגנת זלזול. אבל רחוב שהתקבל לקרוא לו בלי הרב אכן אין בעיה לומר כך.
בנוסף, יש חילוק בין שם פרטי לשם משפחה.
זה ככ נורא?
בגלל שהחומר הזה שם באמת מרגיע
הגוף מתמכר להרגשה הזאת ורוצה עוד
זה תהליך של זמן
ממליץ לעצור את זה כמה שיותר מהר..
אבא שלי היה חודש בבית חולים בגלל סיגריות..
ואני לא מדבר על העובדה שבכללי.. נוער שמעשן זה לא נראה טוב..
ובכלל,
להירגע זה טוב וחשוב.. אבל אולי כדאי למצוא דרכים טובות יותר להירגע?
לישון יותר בלילה (מוכח בריאותית שזה מועיל מאוד)
שוקולד
להיות ליד חברים
שירים אהובים ושמחים
וכו'
כלומר אני אצטרך את השלוש האלה בשבוע אבל לא מעבר.
לגבי הרוגע, כמובן שהוא לא תלוי רק בסיגריות אבל כן זה מרגיש כאילו זה מעלה לי את הרמת חיים..
אחרי הכל מה זה חיים אם לא אוסף של רגעים טובים
ומצד שני הכותרות האלה על הסיגריות קופצות לי כל פעםם
התמכרויות זה באמת נושא מאוד מרתק ורחב, ושווה ללמוד עליו יותר.
אפשר להתחיל בקובץ הזה.
סיכום קצר של הרצאה מצוינת בנושא, שמציעה מושגים בסיסיים והבנה כללית על מה אנחנו מדברים כשמדברים על התמכרות.
הקישור להרצאה נמצא בתחילת הקובץ.
כדאי ומומלץ לדבר באופן אנונימי על הנושא עם המוקד הלאומי של משרד הבריאות בנושא עישון: כוכבית 6800. לקבל מידע מדויק והצעות שכל אחת יכולה לשקול ולהחליט בעצמה.
וכמובן - אפשר לדבר גם איתנו במוקד חברים מקשיבים. כוכבית 8298.
"צריכה את זה כדי להיות רגועה יותר" = צריכה את זה כשאני מרגישה רע עם עצמי וכלום לא עוזר
מבחינת מראה - ממש לא איכפת לי
אדם לא מעשן סתם אלא כי יש לו צורך
כאשר והיה אפשר להבין את הצורך אולי ניתן למלא אותו בצורה טובה ובריאה יותר.
ודווקא בגיל ההתבגרות שיש מעברים ותהליכים שיכולים להיות לא פשוטים יותר מובן למה זה יכול לגלוש לכיוון הזה
יש עוד דברים שמרגיעים אותך?
אני לא מעשנת כדי להפסיק לכעוס או כדי להירגע מאיזה יום עמוס
אני מעשנת כשדברים נראים לי רע, כשכלום לא מסתדר
הדברים מסתדרים או שאת פשוט מרגישה יותר טוב גם בלי שהם מסתדרים?
הסיגרה נותנת לך בטחון? תחושת שליטה או לחלופין הרפייה?
אני מאוד ביקורתית
אם משהו לא עשיתי לפי הדרישות המדויקות שלי מעצמי אני מרגישה רע לגבי זה חודשים
ואיכשהו כשאני מעשנת זה משחרר אותי מזה. לפחות לזמן מסוים..
לראות איך את יכולה להרגיש טוב יותר ביחס לחוסר עמידה שלך לדרישות שהצבת לעצמך.
אפשר (וכדאי מאוד) לחשוב על זה, זה יכול לעזור לך ממש לשקט הנפשי שלך לטווח הארוך והקצר
לשאלה המקורית - עד כמה זה גרוע?
מי אמר שבריאותי עדיף על נפשי?
ובכל זאת חיים ארוכים לפניך.. בעה אני מאמין שאם תחשבי על זה בסוף תגיעי לאיזון, וזה תהליך וזה לא קורה ברגע.
וגם אם חשבת על זה שנה שלימה אולי שנה הבא זה ישתפר.
בטח אינני יודע לענות עליה היטב כי לא חוויתי, אך אולי רק להעלות כיוון ~
אם אותם שאיפות מרגיעות הן דרך הבריחה שלך ממצב בו הכל נראה שחור, למרות שלפעמים בריחה היא חיובית, לרוב כאשר בורחים הבעיה רק גדלה... כך שחלילה הזמנים השחורים עלולים לגבור, לא כך? ממילא תגדל ההתמכרות יחד איתם ושלושת הסיגריות כבר לא יספיקו.
אני יודע שזו הדרך הקשה יותר, ללא כל ספק, אבל אולי בכל זאת שווה להתמודד מול העולם השחור? מול הזמן בו הכל צבוע בצבע שכזה? כי אם העולם כבר אינו שחור יותר, אם הוא יפחת ויפחת עד שיהפל צהוב וורוד ולבן וצבעוני, כבר לא יהיה צורך בסיגריה, והסיכוי להתמכר גם אם תרצי לעשן יקטן פלאים. הדרך המאתגרת והדורשת, אבל המספקת ומשתלמת ביותר...
יש מעגל פסיכולוגי מוכר להתמכרות. זהו מעגל התמכרות שהולך ומתגבר תמיד, ויש לו יציאת דרך מלך אחת ; לשבור את הטריגר להתמכרות. להתמודד. למצוא את הפתרון הנכון ולא לבחור לזה הממכר.
כמה קל להיכנס וכמה קשה לצאת. כל כך.
רק רעיון ~
המון טוב ואור.
אין לי המון מה להוסיף, את הרוב כתבו פה.
רק אכתוב שרגילים אנשים לחשוב שאין בעיה מהתורה עם סגריה.
כתוב: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ההשלכות של סגריה לא טובות בכלל.
מי שמעשן סגריה מעלה את הסיכוי לסרטן הריאות בהרבה מאוד אחוזים, וגם בלי זה הוא מקצר לעצמו מהחיים על סגריה וסגריה והורס לעצמו את הריאות, פשוטו כמשמעו.
איזה היתר יש לאדם לזלזל בדברים כאלו...?
על זה אמרו חז"ל: סכנתא חמירא מאיסורא", סכנת מוות הרבה יותר חמורה מלעבור על איסור רגיל.
מדוע?
כי פה האדם ממש מקצר את חייו וקץ בנפשו שקיבל אותה במתנה מהקב"ה, והכל בגלל סיפוק של תאווה רגעית.
סיפרו על הרב צבי יהודה שבהתחלה כשחשבו בעולם שסגריה זה בריא היה מעשן, ואז כשאמרו לו שזה לא בריא ישר זרק את הסגריה והפסיק לעשן.
כמובן, זה לא מצופה מכל אחד, מי שהתחיל ונכנס למעגל התמכרות זה מאוד קשה לצאת וצריך לעבור תהליך של יציאה מגמילה, זה לא פשוט, אך העיקרון הוא שסגריה זה פשוט לא טוב. ומה שהכי נורא שזה לא נראה כמו איזה משהו שיכול להועיל לגוף, אין טעם לוואי טוב שמתלווה לזה, מי שאוכל חמצוץ או סוכר בפעם הראשונה בחייו אז יש לו חוויה נעימה מזה, למרות שזה לא בריא, יש לזה מסווה של מתיקות וטוב, לעומת זאת סגריה כל מי שמעשן בפעם הראשונה מתחיל להשתעל כי הגוף שלו דוחה את זה, זה לא טבעי בכלל לגוף.
עכשיו, יש הלכה שאומרת שאסור להרוג זקן כדי שצעיר יחיה, כי חיי שעה שווים אותו דבר בדיוק. דהיינו, שזה שנשארו לו אפילו כמה דקות לחיות, לא הופך את הדקות האלו לפחות שוות מחיים שלמים של בן אדם...!!
ההלכה הזאת מלמדת אותנו על חביבות נפשם של ישראל ועל חשיבות של כל רגע ורגע, ואסור לזלזל ולהגיד: "טוב, נקצר את חיי רק בקצת, רק בכמה דקות", חיי שעה שווים, ואין לנו היתר לזרוק אותם לפח.
מלבד כל זה, אנחנו באנו לייצג את שם השם בעולם, יש בנו צלם א-לוקים ואנחנו שליחיו של הקב"ה.
לא ראוי שאותו שליח של הקב"ה, בן של מלך, יהיה בזוי כאחד הריקים. מלבד האיסור והסכנה, יש פה איזה זלזול בחיים ובצלם א-לוקים, ופחיתות מדרגת התפארת שאמורה להתגלות אצל הבן אדם. זה לא ראוי ולא מכבד את אותו אדם.
לא רק זה, לנשים זה עוד יותר נורא, הרבה יותר נורא. (לא שלגברים זה בסדר, אלא שדרגת החומרה מצד הכבוד הרבה יותר גרועה...).
מדוע?
מלבד זה שזה פוגע בעובר הרבה יותר כשהאשה מעשנת, וזה פוגע בכל הצאצאים והבנים ויכול לגרום להם למומים ולבעיות.
כמו שאמרתי כבר באחד מהשרשורים, כל כבודה בת מלך פנימה, הכבוד של בת ישראל אמור להיות הרבה פנימי ויש סכנה הרבה יותר גדולה לאיבוד הכבוד והרבה יותר שמירה על כבודה, ולכן כשהכבוד הולך לאיבוד זה הרבה יותר נורא. על אותו עיקרון שכשבן מלך מאבד מכבודו זה יותר נורא מאשר סתם אדם, כך גם יותר נורא כשבת מלך מאבדת מכבודה. (מי שרוצה יותר פירוט על הסיבה האחרונה, אין לי בעיה להרחיב קצת בלנ"ד...).
מלבד זה, זה פשוט לא שווה את זה. האדם הורס לעצמו את הריאות, מגדיל את הסיכוי שחברים יתרחקו ממנו ולא ירצו בקרבתו ומגדיל את הסיכויים שיחשבו עליו דברים לא חיוביים וטובים סתם, דברים לא רצויים שפשוט חבל להצמיד לעצמינו (ולא, בואו לא נעבוד על עצמינו שלא אכפת לנו מכבוד ומחברה, כמו שהאדם הרבה פעמים נמנע מלעשות דברים מבישים מפני החברה, אין סיבה שבזה הוא יתגאה, ואם יתגאה בזה, טיפש הוא...) סטיגמות ודברים לא טובים, גם בשידוכים וגם סתם חברים, מוריד לו אפשרויות לעשות ספורט ולרוץ וכו'...מגדיל לו את הסיכויים לחלות במחלות ומעלה לו את הסיכון (לדוגמא בקורונה היה חשש הרבה יותר גדול למעשנים לקבל קורונה, וזה היה הרבה יותר קטלני עבורם...), והכל בשביל מה...? בשביל איזה רגע שהאדם מסופק כביכול, לא חבל...? ובואו לא נדבר על הכסף שזה מבזבז, פשוט בל תשחית, תחוסו על ממונכם, אתם יכולים לקנות בו דברים הרבה יותר מועילים וטובים, חבל שילך לפח כל הכסף הזה...
במצב בריא וטבעי האדם סולד מהדבר הזה, כמו שהסברתי מקודם, אפשר לראות שבאופן טבעי, לא קשור אפילו לדת ולאיסור שהזכרתי מקודם, סגריה זה לא דבר טוב ומזיק לגוף האדם. ואפשר לחזור למצב הטבעי, ב"ה מבחינת עצות מעשיות הביאו לפניי כל מיני תכניות ודברים שאפשר לעבור כדי להתגבר על זה.
בהצלחה רבה, ומחילה ממש אם כתבתי בבוטות יותר מדי או העלבתי, ממש לא התכוונתי...!!
אשרייך שאת רוצה להשתנות, רואים שבאמת את לא רוצה את זה, אחרת לא היית שואלת....!
שתצליחי...!!
וכמו שאמרו פה אנשים נוספים, אין בושה לקבל עזרה מאנשים אחרים בדבר הזה, כשהאדם נכנס להתמכרות העבירה נעשית לו כהיתר והוא לכוד בעבירה, זה אמנם מביש טיפה אך זה שווה לשתף ולקבל עזרה, וזה מה שהקב"ה רוצה, הוא לא מצפה שנעבור את זה לבד, הרבה שליחים למקום לעזור ליהודים יקרים, אפשר לקבל עזרה זה מזה, כל ישראל ערבים זה לזה ובטוח יש הרבה יהודים יקרים שישמחו לעזור...
אם הם נכונים זה פחות משנה
השתדלתי לכתוב בסוף דברי חיזוק, יצא לי בהתחלה באמת דברים קצת קשים...
אנסה לעדן קצת...
וחוץ מזה, לפעמים כשמקבלים כאפה זה מעורר...
אבל באמת עדיף קצת לעדן...
אבל מעריכה את ההשקעה
לא זו הייתה כוונתי.
צדקתם.
מחילה.
תולעת ספריםם
בת סוד![]()
אמרלדאחרונהקודם כל שולחת לך חיבוק ענקי ובהצלחה בבידוד וזה שיעבור מהר אם משעמם לך יכולה לדבר איתי בפרטי![]()
איזה קהילה חמודה ואיזה חמודה אמא שלך על ההפתעה!
אז אני הלכתי להקפות שניות היום וממש נהניתי ושמחתי
ועכשיו אני עפה לישוןן אז לילה טוב

אמרלדרשתות הסלולר תומכות בו (מבחינת הקישוריות)?
זהירות, זה ארוך...
אני רואה אותך והלב מתכווץ.
מאושר ממלא כל,
מחרדה שאינני כמוך.
רואה אותו קרב,
את חיוכך מתרחב ואתם מהלכים אחד ליד השני,
במעגל אין-נגיעה שכזה.
ופתאום זה כל כך מפחיד שאת זוכה לאהבה טהורה ונקייה
כשאני לא אזכה בה.
לעולם.
וכן, בך הוא לא נוגע..
אני מקנאה בך,
הנערצת שהיתה בשבילי לכתף כשהתרסקתי.
אני מסתכלת עליהם,
מקפצים ושמחים בתורה.
עצובה ומרגישה שאין מהם איש אחד שירצה אי פעם לצאת איתי
הרסתי מדי.
הכל כל כך טהור,
הלבן שהם רואים,
ראיתי אז כשחור בוהק.
הרחבתי את הסדקים שבינהם.
ועכשיו כשקלטתי שאני בחוץ,
מרצוני, אני מפחדת. תמיד רציתי להיות מיוחדת,
שונה מכולכם.
לבוש מגניב,
עגילים הזויות ודעות בלתי ניתנות להכלה.
אולי זה מה שמפחיד אותי כל כך.
שאני באמת כבר לא חלק.
שאהבת התורה שלי היא ככ לא מה שאתם חשים.
) ויאללה אם את רוצה להיות כמו האלה שאת מקנא בהם אז יאאלה אשרייך!אחרי שקוראים רואים את הנשמה הטהורה שלך מתנוצצת, רואים שהטהרה בפנים עדיין קיימת, נפשך לא נשחתה אלא רק התכסתה בכיסויים חיצוניים, כמו שאומרים: "מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה", הקב"ה מקבל שבים בתשובה בכל עת, רק צריך לשוב אליו, לעשות את הצעד הראשון, ולהתפלל כל הזמן, להעריך את עצמינו על כל צעד שאנחנו עושים ולא לוותר כי אפשר ברגע להגיע אליו, ובעז"ה אחרי שנצעד הקב"ה יסייע לנו, "הבא ליטהר מסייעים בידו".
שתצליחי...!
עיקר התשובה זה הרצון, התשובה הפנימית, ולאחר מכן, אחרי שעשינו אותה, בעז"ה גם נצליח ליישם אותה, ואם אדם לא מצליח כי פשוט עכשיו הוא לא יכול, הוא לא יכול ברגע להיהפך, שיעשה את מה שיכול, ולאט לאט גם ישלים הכל ויתהפך לטובה, הקב"ה מחכה לך...!
ולפעמים האדם עושה שטויות כי נופלת עליו רוח שטות, כי הוא נער מבולבל שעדיין הרצונות שלו לא היו ברורים מספיק והוא היה בשלב של גיבוש זהות ובניית קומה, לא מאוחר מדי להשתנות, מה שעשית לא באמת היה את, זה לא הרצון האמיתי שלך, אפשר לראות מהדברים שלך שאת לא באמת כזאת....
בהצלחה רבה...!!

ישראלית2❤🇮🇱
בת סוד