אבל מציע להתייעץ עם אבא שלך

ויותר חשוב מזה

עם רב שאת מעריכה, מורה, רבנית.

לשאול מבוגרים שמכירים את העולם טוב יותר ומלאים יותר בתורה והשקפה.

או רב מהאולפנה או משהו.

למה את רואה את זה בתור "מפסידה" ו"חבל"?

יש שתי שאלות שהאדם צריך לשאול את עצמו לפני שהוא הולך להתנדבות כזאת:

א. מה רצון ה'. ב. האם זו מלאכה שיכולה להיעשות ע"י אחרים.

אם זו מלאכה שיכולה להיעשות ע"י אחרים, אלא שאני מעדיף לעשות את זה בעצמי, ברגע שיש פה משהו בעייתי, לא להיכנס לזה. ועוד נקודה, שכל הסיבה שהאדם עושה התנדבות לא כי כיף לו ההרגשה אחרי זה והמצפון שלו מסודר והוא יכול לטפוח לעצמו על השכם, אלא כי הוא רוצה לעשות רצון ה' ואם זה לא רצון ה' אז לא לעשות.

עכשיו, יכול להיות עוד דברים יותר מורכבים כמו אם האדם לא יהיה אז מישהו אחר שלא ישמור על צניעות יהיה, ואם האדם סומך על עצמו ומתייעץ עם רב ויודע שהוא לא ייכשל ויוכל להישמר, וזה עדיף על פני שמישהו אחר בטוח ייכשל, יש מקום להגיד שכן, אבל לא נגיד שהאדם ייכשל מאשר שאחר ייכשל, הנפש של האדם עצמו קודמת לנפשו של חבירו, והאדם לא אחראי ולא יכול למנוע הכל בחיים, אבל אם יכול לשמור על הנפש שלו, שישמור.

וזה שחצי מהעולם זה בנים...לא בדיוק טענה, מחילה. הקב"ה ברא עולם שחלקו בנים וחלקו בנות ורוצה שתהיה קדושה וטהרה והחיבור ביניהם יהיה חיבור אמיתי ונכון ולא חיבור זול ומזוייף, גם אם לא מדובר בשנחשי"ם, האדם צריך למעט כמה שיותר בדיבור, וידוע הסיפור של הרב זצ"ל עם בעלת הבית.

כמובן, אם מדובר בחברה בה אם לא זה אז כלום, אולי בדיעבד יהיה אפשר לקיים את זה, אבל כל מי שיכול להישמר מזה ברור שעדיף לעשות התנדבות נפרדת. מה האידיאל לעשות התנדבות מעורבת? דיבור שלצורך זה רק במקרה הצורך, לא סתם כי זה יותר נחמד וכיף.

ותאירי את עיניי לגבי מה אמרו לא תרבה שיחה עם האשה, לי ידוע שמדובר באופן כללי, גם על שיחה שלצורך. (ההיפך, שיחה שלא לצורך אסורה לגמרי, שיחה שלצורך מותרת ואמרו שגם אם זה לצורך אל תרבה שיחה עם האשה).

זה נושא ארוך ומורכב מכל מיני מקרים, אבל בכל אופן יש אידיאל של התורה לגבי שמירה על הצניעות ולא לשכוח אותו ולהפוך דיעבד לכתחילה.

באופן אישי אני ממש ממליץ על הספר "שלי-שלך" שפרסמתי פה פעם אחת בפורומים, מוזמנים לדפדף בכ"א, זה ספר שמסביר על כל הנושאים האלו ומרחיב עליהם כמו שצריך עם מקורות, עושה סדר בראש, מומלץ מאוד.

יופי, @באולפנה... כבר ענתה...

הבנתי...

אין לי מה להוסיף על דברי באולפנה... מלבד לענות לך על השאלה ששאלת אותה.

יש משנה מפורשת שנפסקה להלכה שאם האדם יכול להציל או את אבידתו או את אבידת אביו ואבידת רבו, אבידתו קודמת. וכן אם יש לו מים שיספיקו לעצמו וחבר שלו או הוא ימותו אם לא ישתו את המים וזה לא מספיק לשניהם, נפסק להלכה שצריך לשתות ולא להביא לחבר. אסור לו לאדם להכניס עצמו למקום סכנה סתם שבטוח שלא יישמר. אם זה אומר שהנפש שלו תיפגע ולאחרים יהיה טוב בזכות ההתנדבות הזאת, שלא יפגע בעצמו למען אחרים. רק במקרים מסויימים של מלחמה או רפואה יש היתר לאדם לסכן את נפשו, אך באופן כללי מלבד אותם מצבים אסור ולא אומרים כך. ( "תנא דבי ר' ישמעאל –''ורפא ירפא'' (שמות כא', יט') מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (גמ' ב''ק דף פ''ה), ובמלחמה יש הרבה מקורות לכך, לא זוכר עכשיו להביא את המקור, אבל בעיקרון יש ציווי להילחם ולא אומרים שהאדם יחשוב על עצמו, וההיפך, אם הוא מפחד התורה אמרה לו לא לצאת להילחם וכן הרמב"ם אומר שלפני שהאדם יוצא למלחמה שלא יחשוב על אשתו וילדיו אלא יסתער בלי לחשוב עליהם ויהיה בדעת למסור נפשו על כלל ישראל, לא זוכר את הלשון המדוייקת...יש מן הסתם עוד מלא מקורות לכך, אבל אין המקום והזמן להאריך...). נפשו של האדם קודמת. אין היתר לאדם מכיוון שזה נפשו להקריב אותה, זה לא בחירה שלו, יש איסור בתורה להתאבד מכיוון שהוא שולח יד בנפשו של הקב"ה, ואין היא מסורה בידו לעשות מה שהוא רוצה בה, הנפש שלנו היא פיקדון בידינו ואנחנו מצווים לעשות את רצון ה', ורק מכיוון שכתוב "וחי בהם" ומפני חביבות נפשם של ישראל אז לא מוסרים את הנפש על המצוות, אבל בכל אופן הנפש שלנו היא רק פיקדון ואנחנו חייבים לעשות רצונו יתברך, ולא יהיה לנו בשמים פתחון פה אם פשענו ולא שמרנו על נפשינו כמו שצריך, ורק "אונס רחמנה פטריה", אבל אם האדם פשע והיה יכול למנוע מראש, גם אם בסוף היה באונס, יש עליו תביעה. כמובן, יש גם טוב וזכויות, אבל רק באתי להראות את זה שהנפש של האדם לא ברשותו, ולכן אם האדם מתחשק לו עכשיו לשרוט את עצמו או לעשות את עצמו קירח, אסור לו, שכתוב: "לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת : קדושים יהיו לא-לוהיהם ולא יחללו שם א-לוהיהם כי את אישי ה' לחם א-לוהיהם הם מקריבים והיו קודש". רואים שיש איסורים לעשות מה שאנחנו רוצים בגוף שלנו, הגוף שלנו הוא לא גוף פרטי, הוא פשוט גוף שהופקד אצלנו והמשימה שלנו היא ע"י הגוף למלא את שליחותינו בעולם, לקדש את שם השם, להעלות את החול אל הקודש, כל אחד ע"פ הכשרונות שלו והכלים שלו והדרך המיוחדת שלו, אבל זו מתנה משמים, וכן אסור לעשות קעקועים: "וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם וכו'...". והפסוק גם אומר מדוע, כי אנחנו צריכים להיות קדושים, יש לנו תפקיד בעולם, לא סתם ירדנו פה לעולם.

עכשיו, כמובן, זה מורכב מכל מיני קריטריונים וזה תלוי בסיטואציה הספציפית, יכול להיות שבמקרה הספציפי הזה אולי כן, אני לא יודע כי א. אני לא פוסק, לפחות עדיין לא. ב. אני לא מכיר את הסיטואציה הספציפית שאת מדברת עליה. לכן, הכי טוב, תשאלי רב וזה הכל. רק רציתי להראות את העיקרון שזה לא תלוי באדם וברצונו אלא השאלה שתמיד צריכה לרחף מעל לראשינו היא: "האם זה רצון ה'?" ואין היתר לעשות דברים אם "אנחנו מוכנים להקריב", זה לא שאלה של הרצון שלנו אלא האם זה רצון ה'.

נ.ב. יונה שרצה למסור נפשו על עם ישראל והיה כולו "עם ישראל" שאנחנו קוראים אותו ביום כיפור, לא הצליח לברוח מלפני ה' ובסופו של דבר עשה רצון ה' והבין שצריך לעשות רצונו גם אם זה קשה ולכאורה עם ישראל יפגע.

שבת שלום.

שבת שלום

ומי אמר לכבודו שאין בזה בעיה?

סוף דבר- הציבור החרדל"י לא פגש בנות ולא דיבר איתן, וראה איזה פלא, הם מתחתנים ואפילו ללא סיבוכים של קשרים מהעבר שפוגעים בזוגיות של הנישואים עם כל מיני זכרונות מחברות מכל מיני מקומות וקשרים בוסריים לא יוצלחים שנועדו לכישלון.

על כל קשר שהסתיים בחתונה יש הרבה יותר קשרים שהסתיימו בלבבות שבורים, זה פשוט לא מתאים.

וחוץ מזה, אין היתר לפריצות כזאת בשביל זה, אני לא מבין איך בשביל חסד ועזרה יש פתאום היתרים לעבור על הלכות...

כאילו, בואו נודה על האמת, אם לא היו בנות, כמה אנשים היה להם חשוב להגיע להתנדבות לעזור?

אני בספק אם הכמות הייתה חצי מהכמות שכשזה מעורב...

אפשר להכיר את המין השני בדרך הראויה בדייטים ובזמן הנכון בצורה הראויה בצניעות ואחד על אחד, ולא בצורה פרוצה כזאת של בנים עם בנות, איך אנשים אידיאליסטים שהולכים להתנדב עושים דברים כאלו?

על זה נאמר: דור שחושך ואור משמשים בו בערבוביה.

אבל טוב, אנחנו אופטימים ונקווה שהאנשים יבינו שאפשר לעשות התנדבות נפרדת, אין עבירה לעשות התנדבות נפרדת, ואני לא אזכיר לכבודו, איזו שאלה ששאל...

בקיצור, הלכות בשו"ע בסיסיות, להתרחק מנשים מאוד מאוד. אני לא חושב שזה נחשב להתרחק מנשים. או שאולי כבודו הבין את השו"ע ערוך אחרת. או אפילו חולק עליו. שכבודו יאיר את עיניי.

ואם אתה רוצה וחפץ, תעשה את זה בסתר, אל תפרסם בריש גלי בפורומים בלי להתבייש.

מקווה גם...

בגיל ההתבגרות

העיניינים המעורבים האלה זה בעייתי כי בואי.. תכלס שום דבר טוב לא ייצא מזה הם בני 15-16..

כן לדבר, ברור! 

לא להיות חייזר שבורח מנשים כמו מנחשים

אבל להשתדל לשמור כמה שאפשר על צניעות

לדבר עם בנים: כן, לא למה ואיך?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=705112

יש בעיה לדבר עם בנים בסניף? ובקבוצת ווטסאפ?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=950876

התנדבות במקום מעורב: כן? לא? למה?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=1112680

איך כדאי לבנים ובנות להתנהל בצוות הדרכה מעורב? היכן עוברים הגבולות?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=946902

מוזמנת מאוד לדבר איתנו על הנושא גם במוקד הטלפוני! כוכבית 8298

ברחוב יש גם בנים..

תביאי את הגיטרה ללימודים

תנגני עם החברות

תשירו יחד

פתאום תעשו איזה קומזיץ של הכיתה, או סתם באיזה טיול

כשכל החברות יושבות ושרות

ואת תהיי עם הגיטרה ותשמחי את כל החברות שלך.

זה לא אומנית רחוב, רחוב זה מקום זרוק.

ההלכה מאוד מכבדת את האישה ודורשת לשמור על הכבוד שלה.

(וגם בלי קשר לנקודה של לנגן מול זרים או לא. הרעיון..)

תמשיכי לנגן, נשמע שזה עושה לך ממש טוב לנפש, ושאת אוהבת את זה.

בהצלחה לך

אוף כאילו זאת היתה המטרה שלי

חח טוב אבל חשבתי על משו כבר

אולי לנגן בבתי חולים לילדים וזה 

תודה לכולם

עודדתם(-:

זה לא כמו לנגן ברחוב

הייתי בשיעור שלו הערב והוא התיר!

אני שמחה להלהלה

בדרכים מותרות לפי ההלכה.

ככל שאנחנו לומדים לא רק להצטער מהנפילה, אלא לפתח יכולת עמידה גם כשמשהו קצת לא מסתדר, יש לנו יכולת לפעול ולעשות, וגם לשמוח שאנחנו כאן - משתדלים, מנסים, ובד"כ גם מצליחים.

תודה!

ממש יפה ומחזק!

על הרב שרקי, אבל יש עוד הרבה רבנים.

ויש אתר ישיבה שגם בו יש מלא שיעורים מכל הנושאים, תחפש שם.

יש גם קול הלשון שגם שם יש שיעורים ב"ה.

זה מה שעולה לי כרגע...

אפשר להוסיף כמה מספרים בחיוג

אפשר לקחת את זה לכיוון של זום או פגישות בגוגל האנגאאוט.

חוץ מזה, לא מכיר.

אבל אני בטוח שזה ממש לא הכיוון שהתכוונת אליו..

אבל תגלגלי "נוני צ'אט"

אני יכול לשאול אותו, אם זה רלוונטי.

ממליץ בכל אופן, אם זה משהו שאת רוצה לפרוק, יש מלא קווים חמים שאת יכולה להתקשר אליהם, או לדבר עם רבנים שיכולים, יש כל מיני רבנים שמקבלים לשיחות, ואפשר אפילו ללכת למישהו מקצועי שאפשר לסמוך עליו ולשתף את מה שאת רוצה.

ואם זה משהו קטן שלא דורש הכוונה של מישהו מבוגר ומנוסה, אפשר אפילו להתקשר לחברות, אני בטוח שיהיו חברות שישמחו לעזור לך, לשמוע את מה שאת רוצה לומר ולעזור במה שאפשר.

סליחה אם חפרתי או אמרתי דברים לא קשורים, פשוט לא כ"כ הבנתי מה המטרה בדיוק, מחילה.

ובהצלחה רבה...!

בטח הבנת מה הרמוניה כתבה 

וגם אם קשר כזה הוא באמת עם בת וסבבה וזה עדיין עדיף להשקיע בקשרים אמיתיים בחיים ומחילה אם התגובה לא במקום

(אה ו אם זה שיחות אנונימיות זה לא ליצור היכרות חדשה זה אנונימי😅

סתם)

רוצה להיות ר"מ אם יסתייע

עשיתי פסיכומטרי

בע"ה משהו בתחום המחקר במדעים.

אולי להתחיל בחינוך ולעבור למחקר.

עשיתי כבר פסיכומטרי בין שביעית לשמינית.

אברך זה לא רעיון רע.. אבל זה לא מכניס. צריך לקחת את זה בחשבון..

נביא את המשיח מהר, ונעשה יחידות תורה בצה"ל, כמו שכתוב שבמלחמת מדין היו אלף לוחמים וכנגדם אלף שהתפללו. (אני מוכן להיות הרמטכ"ל שם כי הלוא רמטכ"ל ראשי תבות ראש מטה כללי ומה אם לא כלל ישראל והאחדות משפיעים במלחמה.

אולי זו הייתה הכוונה

גם לי!

אולי ביום מן הימים נתראה

דבר ראשון אברך כמה שנים (מקבלים מזה כסף אז זה נחשב עבודה?)

לא עשיתי פסיכומטרי

ויש עוד כמה מקומות מעין זה

לא יודע על מה מדובר בכ"א.

אם להגיד וחצי כי זה יותר בוגר אבל אמרתי לע יש לי עוד זמן

(אגב אני ממש לא סגורה על זה שזה שליש, אם היומולדת שלי הייתה באייר אז כמה זה?)

אבלל ושליש נשמע יותר קול

(סניף)

ש"א

עצמך להתחיל להסתכל על העולם בעין טובה, העולם יראה אחרת. נכון בהתחלה זה מרגיש כאלו אנחנו עובדים על עצמנו, אבל "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". העולם יראה הרבה יותר יפה בידיעה שהכל מד' והכל הוא טוב, והאח הקטן שמציק הוא רק שליח של ד' וסך הכל הוא רוצה עזרה במשהו. וההורים לא באמת כאלה מעצבנים הם סה"כ רוצים את טובתך ואוהבים אותך. אמנם זאת עבודה קשה אבל משתלמת.

אם המבט הסובייקטיבי של האדם יכול להשתנות וההשפעה תהיה חיובית אז מה רע?

על מה ש@חיים רק פעם אחת כתבה

להגיד שזה בבחינת "הולך בטל כישן דמי". חוץ מזה מתי יש לך מצווה כשאתה ישן, תמיד אומרים הנוער לא קם בשעות נורמליות בבוקר, והנה יש מצווה לישון תנצל את זה.

לפי ה"להיות בסוכה" משמע שרק לשהות בסוכה זו המצווה, ואז הבאת מקור לכך שבטלה היא מעין שינה, אז לא הבנתי

כאן הם קצת בשפת הישיבות "בטלונ'ס" אז אם אתה מתכתב בסוכה אז זה כאלו אתה ישן בסוכה. מה שכן מ"בטלונ'ס" לא צוברים כוחות, שזה חבל.

אז משמע מזה ששינה זה שונה מסתם לשבת בסוכההה (בלי העניין של בטלה כשינה)

מי כמונו יודע ששינה זה קביעות גדולה.

התווכחתי על זה עם מישהי, אבל אין לי כח לתמצת ויכוח של 3 שעות ב2 משפטים אז רק קמצוץ...

אני גם חשבתי כמו שכתבת בהתחלה...

אבל בסוף הגעתי להבנה שיש מצבים שזה לא תמיד נכון.

ברמה קיצונית נגיד, ילדה שההורים מכים אותה? (זה חלילה לא המצב אצלי. זה דוג' קיצונית) זה טוב? אז נכון שאין רע מעם ה' ובני האדם שמזיקים הם רק שליחים אבל להסתכל על מציאות כזאת כמציאות טובה זה לא נכון ולא בריא.

אז זה רק דוג' קיצונית להגיד שלא תמיד זה נכון.

יש גם מצבים אחרים אבל אין לי כח להמשיך לפרט 

שבנאדם לא יכול להיות כל הזמן בחוץ.. הוא חייב גם מידי פעם ת'שקט שלו כדי להתאפס.

ולרובנו ברור שהמקום השקט הזה שבו מתאפסים זה הבית. איפה שאין את כל הרעש של החברה ושיש'ך תמיטה שלך ושלום על ישראל..

אממה?! אנחנו בבית ופתאום אמא מבקשת לערוך שולחן ואבא אומר לך שאתה כל היום בחדר ולמה לא רואים אותך ואחים שלך מציקים לך ואז אתה מתחרפן, כי הלוווו בניתי על שקט ואתם הורסים לי תחגיגה

מזדהים?

אם כי, מזמן אני כבר מחפשת את השקט שלי במקומות אחרים ולא בבית

לפעמים גם בלי קשר, גם מי שמוצא שקט בבית שלו, אז הטבע נותן שקט מסוג אחר וכדאי גם בו לחפש מידי פעם

עבדתי והיה כיף

יש לנו מצווה לכבוש. היא נעשית בכח.
א"א לשבת רגל על רגל ולחכות שהזכות תגיע. אנחנו צריכים לבצע אקטים מסוימים בשביל לקדם מהלכים, ובעזרת התפילות גם הזכות תגיע, אבל היא לא תבוא סתם. ברכה צריכה לחול על משהו.

קישור לזום:

Video Conferencing, Web Conferencing, Webinars, Screen Sharing82525143847?pwd=aDdPT1RXYTlqaHo1Q1o2aW9DT0RZUT09

סיוט מתמשך!!