פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 59)

ויש עוד כמה מקומות מעין זה

לא יודע על מה מדובר בכ"א.

אם להגיד וחצי כי זה יותר בוגר אבל אמרתי לע יש לי עוד זמן

(אגב אני ממש לא סגורה על זה שזה שליש, אם היומולדת שלי הייתה באייר אז כמה זה?)

אבלל ושליש נשמע יותר קול

(סניף)

ש"א

עצמך להתחיל להסתכל על העולם בעין טובה, העולם יראה אחרת. נכון בהתחלה זה מרגיש כאלו אנחנו עובדים על עצמנו, אבל "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". העולם יראה הרבה יותר יפה בידיעה שהכל מד' והכל הוא טוב, והאח הקטן שמציק הוא רק שליח של ד' וסך הכל הוא רוצה עזרה במשהו. וההורים לא באמת כאלה מעצבנים הם סה"כ רוצים את טובתך ואוהבים אותך. אמנם זאת עבודה קשה אבל משתלמת.

אם המבט הסובייקטיבי של האדם יכול להשתנות וההשפעה תהיה חיובית אז מה רע?

על מה ש@חיים רק פעם אחת כתבה

להגיד שזה בבחינת "הולך בטל כישן דמי". חוץ מזה מתי יש לך מצווה כשאתה ישן, תמיד אומרים הנוער לא קם בשעות נורמליות בבוקר, והנה יש מצווה לישון תנצל את זה.

לפי ה"להיות בסוכה" משמע שרק לשהות בסוכה זו המצווה, ואז הבאת מקור לכך שבטלה היא מעין שינה, אז לא הבנתי

כאן הם קצת בשפת הישיבות "בטלונ'ס" אז אם אתה מתכתב בסוכה אז זה כאלו אתה ישן בסוכה. מה שכן מ"בטלונ'ס" לא צוברים כוחות, שזה חבל.

אז משמע מזה ששינה זה שונה מסתם לשבת בסוכההה (בלי העניין של בטלה כשינה)

מי כמונו יודע ששינה זה קביעות גדולה.

התווכחתי על זה עם מישהי, אבל אין לי כח לתמצת ויכוח של 3 שעות ב2 משפטים אז רק קמצוץ...

אני גם חשבתי כמו שכתבת בהתחלה...

אבל בסוף הגעתי להבנה שיש מצבים שזה לא תמיד נכון.

ברמה קיצונית נגיד, ילדה שההורים מכים אותה? (זה חלילה לא המצב אצלי. זה דוג' קיצונית) זה טוב? אז נכון שאין רע מעם ה' ובני האדם שמזיקים הם רק שליחים אבל להסתכל על מציאות כזאת כמציאות טובה זה לא נכון ולא בריא.

אז זה רק דוג' קיצונית להגיד שלא תמיד זה נכון.

יש גם מצבים אחרים אבל אין לי כח להמשיך לפרט 

שבנאדם לא יכול להיות כל הזמן בחוץ.. הוא חייב גם מידי פעם ת'שקט שלו כדי להתאפס.

ולרובנו ברור שהמקום השקט הזה שבו מתאפסים זה הבית. איפה שאין את כל הרעש של החברה ושיש'ך תמיטה שלך ושלום על ישראל..

אממה?! אנחנו בבית ופתאום אמא מבקשת לערוך שולחן ואבא אומר לך שאתה כל היום בחדר ולמה לא רואים אותך ואחים שלך מציקים לך ואז אתה מתחרפן, כי הלוווו בניתי על שקט ואתם הורסים לי תחגיגה

מזדהים?

אם כי, מזמן אני כבר מחפשת את השקט שלי במקומות אחרים ולא בבית

לפעמים גם בלי קשר, גם מי שמוצא שקט בבית שלו, אז הטבע נותן שקט מסוג אחר וכדאי גם בו לחפש מידי פעם

עבדתי והיה כיף

יש לנו מצווה לכבוש. היא נעשית בכח.
א"א לשבת רגל על רגל ולחכות שהזכות תגיע. אנחנו צריכים לבצע אקטים מסוימים בשביל לקדם מהלכים, ובעזרת התפילות גם הזכות תגיע, אבל היא לא תבוא סתם. ברכה צריכה לחול על משהו.

קישור לזום:

Video Conferencing, Web Conferencing, Webinars, Screen Sharing82525143847?pwd=aDdPT1RXYTlqaHo1Q1o2aW9DT0RZUT09

סיוט מתמשך!!

לעניין הניתוק - אני מכירה ילדה שההורים שלה שמים לה הגבלת זמן לקריאת ספרים.
אפשר להשאב גם לקריאה (התמכרות זו מילה חזקה, לא יודעת אם הייתי משתמשת בה).

לעניין התוכן - אין ספק שיש ספרים עם תכנים בעייתיים. לדעתי צריך להפעיל שיקול דעת וביקורתיות לפני קריאת כל ספר.

בעיניי שיטת הבדיקה הטובה ביותר היא לשאול אנשים שכבר קראו את הספר ולקרוא חוות דעת האם יש שם תכנים בעייתיים, וזו אותה שיטה שהייתי ממליצה לעשות לפני ראיית סרטים / סדרות.

מצד שני, אם לא נעזרים בחוות דעת מאחרים, אני מניחה שיהיה יותר קשה לדעת על סמך הסתכלות ורפרוף בספר האם הוא בעייתי או לא מאשר תכנים באינטרנט...

אישית הערוץ פיתח לי תשכל מאד.. אתה נפגש באינטרנט עם עולמות (גם לא בפורומים)

ברור שכל דבר מפתח תשכל ברמה אחרת, אבל זה תלוי מה אתה מחפש. נגיד הפורומים הם באינטרנט והם מפתחים ת'שכל, אבל ספר בדיחות הוא ספר והוא לא מפתח

קיצר מה אומרת?

ואני מעיד על עצמי שכשהתחלתי לקחת את הקב"ה ברצינות לאט לאט הפסקתי בקריאה של כל ספרות חיצונית שהיא כיוון שהרגשתי וראיתי את הנזק שזה עושה לנפש..

בקיצור- דבר שאנו מכניסים לגוף דרך הפה בדרך כלל נחשב למזון הגוף. בדרך זו, דבר שאנו מכניסים למוח (שם שוכן הצד הרוחני של האדם כידוע) דרך העינים נחשב למזון הנפש. וכמו שבמזון- מי שרוצה להיות בריא וחזק וכו' צריך לאכול אוכל מסוים ולהימנע מאוכל מזיק כך גם בקריאת ספרים.

והנה הספרים בכללם נחלקים לשלוש סוגים עיקריים-

בריא- ספרים קדושים וטהורים ברוח ישראל סבא, ספורי צדיקים וכו'. שאין סיבה להאריך.

ניטרלי- ספרי מתכונים, ספרים טכניים למיניהם. כיוון שאין בהם שום הטיה לצדדים רוחניים אין להם השפעה גדולה על הנשמה, אלא אם כן כותב הספר הינו רשע גדול שאז עצם הקריאה בספרו יכולה לעורר רגשות דומים לכותב הספר.. וכן בספרי פנטזיה- אם כתב אותם מישהו שטוף תאוות, אין כל סיבה להתפלא שאחרי הקריאה מתגברת התאווה- הרי זה עתה הכנסת לנשמתך מסרים חבויים מנשמתו של רשע!

מזיק- סיפורי ניאוף (רומנטיקה)  ופנטזיה שמכניסה את הקורא לעולם דמיוני ומולידה בו רגשות שלא קשורים כלל לבורא עולם ואם יהודי רוצה להיות צדיק הוא צריך גם לרצות לקשר את כל רגשותיו לה' ואם כן הקריאה מזיקה ולא בריאה.

כל זה בתור רעיון לא מוחלט ולא קובע ומבוסס קצת על תשובה של הרב בזאנסון...

לדעתי שניהם יכולים להיות גרועים בתוכן

אבל אם זה תוכן נקי אז עדיף ספרים לדעתי.

אבל קשה יותר להפעיל שיקול דעת בספרים כי זה נשמע יותר מתחסד כזה

לא סרט עכשיו.. זאת דעתי

בספר אתה קורא רק את הספר עצמו, באינטרנט גם רק פרסומת קטנה יכולה להוביל אותך בדרכים אחרות...

ברור שאפשר להתמכר גם לספרים (מדברת מניסיון) ואפשר להיחשף בהם לדברים לא טובים, אבל יש הבדל בין לקרוא לבין לראות. לדעתי למראה עיניים יש השפעה חזקה בהרבה מקריאה ודימיון...  אם תקרא ספר לא נקי ותראה סרט לא נקי מה שישאר לך יותר בזיכרון יהיה הסרט

תסתכלו סביבכם באוטובוס או ברחוב ותראו את רוב בני האדם שקועים במסכים. כי בספר כל מה שיש סביבך הוא הספר ואתה. אבל בסרט יש את המנגינה זאת יכולה להיות מנגינה רגועה או מנגינה מפחידה שמכניסה את הבן אדם למצב לפי המנגינה. ואפילו מחקרים מראים שרוב התאונות שהיו בזמן שאדם שמע מוזיקה הוא שמע מוזיקה קצבית ואלימה. נוסף לכך למדתי קצת צילום ושם מלמדים אותך שזוויות הצילום מכניסות אותך לאווירה למשל צילום מקרוב יכול ליצור תחושה של לחץ וסטרס. אלו דברים פשוטים, רק כדי לחדד אותם מידי פעם במיוחד לאלו שרואים הרבה סרטים מפחידים שגורמים להם לחרדות.

אינטרנט זה יכול להיות פורומים בערוץ שבע, יוטיוב, ויקיפדיה, טוויטר, פינטרסט, אינסטגרם, טיקטוק, אתר של קופת חולים, אתר חדשות, טכנית גם וואצפ.

ובתוך כל הפלטפורמות האלו יש מיליון ואחד דברים שאפשר לעשות, לימוד תורה, לימוד מדע, היסטוריה, בישול, ניתוח יצירות, מוזיקה, ציור, דיונים פוליטיים, דיונים אישיים, ונגמרו לי הרעיונות לדוגמאות למרות שיש עוד מלא.

גם סרטים זה תחום מאוד רחב, ובאותה מידה גם תחום הספרים, אני לא מבינה אך אפשר לקבץ את הכל ביחד כאילו שאפשר לערוך את ההשוואה הפשטנית הזאת שמקורה כנראה בסטיקר הידוע "בלי אינטרנט וסרטים חיים מאושרים" ולומר "אינטרנט וסרטים רע. ספרים טוב."

בכל מקרה מנהסתם בקרלין.. תמיד מומלץ ללכת לשם

ופשוט לך למאה שערים ותשאל תאנשים איפה יש ויכוונו אותך

גם רב מי שאני מכירה לא מגיע למקום מסויים, מסתובבים ועוברים בין החסידויות

אשריך, תהנה ותשמח בשם כל ישראל

ושנזכה להפגש בשמחת בית שואבה בבית המקדש

https://forms.gle/ATUeVoo1VhBRoVq49

לכניסה לחצו כאן, החל מהשעה 19:00

אפשר גם דרך דף הפייסבוק של חברים מקשיבים

למרות שאם אעבוד קשה (פחות או יותר) אצליח להפריך לך כמה טענות...

חמוד מאוד. אהבתי

אם יש כאב בפנים
סימן שיש טוב
כאב היא מציאות ללא ריפוי
כלומר אדם שכואב לו הוא ללא ריפוי
אז אם אפשר לכאוב מאוד כנראה שיש הרבה רפואה.
יוצא שאם יש כאב סימן שיש ריפוי.

----------------------

(סורי על הבלגון של השורות)

נראלי כולנו עברנו אתזה, לי זה היה באמצע החופש...

תאמין שהכל מכוון, וכנאה ככה טוב יותר...

ממליץ שתקבע לך זמן ביום לדבר עם רבונו של עולם ועיין גם בה' איתכם!!! 

חשוב שתשמור על השמחה. הנפש בריאה כשהיא שמחה, כמו מים זורמים. אמנם בעצבות, אז, כמו מים עומדים, מתרבים מחלות הנפש והזוהמה...

לא בושה להתקשר לחבר לבקש עידוד וחיזוק! (אגב אני התקשרתי לכמה חברים בתקווה לקבל עידודים ובסוף גיליתי שהם היו צריכים את השיחה הרבה יותר ממני! אז גם נמצאתי עוזר וגם התחזקתי יותר שכן נתינה היא ממש ממלאת את הנפש..)

ממליץ ללמוד "משיבת נפש". ספר עידוד נפלא שאם תתחיל ללמוד בו עכשיו תקנה לך כלים להתחזק בשמחה גם במצבים לא פשוטים בחיים..

אולי תגמור את התהילים כל יום? זה כבר לא יהיה ככ משעמם... אולי פעמיים?

(אתה יכול. אני מאמין בך! בשם רבותיי הקדושים- אין שום ייאוש בעולם כלל!)

בהצלחה

יש לך כח במילים אח שלי, ממש שימחת וחיזקת.

חודש בבידוד הייתי משתגע. איך שומרים על מורל גבוה?

אחרי שאסיים פה עם העבודות הנקיונות אשב לקרוא קצת ולהתחבר...

1. מאיפה קבעת שהוא האתרוג "הכי יפה" אמנם הוא יפפה אבל מנין לך שהוא הכי יפה

2. מאיפה לקחת את זה שרוב הרבנים תלמידיו אולי אתה מתכוון רוב הרבנים הדתיים לאומיים, שהרי שנינו יודעים מה מעמד הרבנות הראשית בציבור החרדי.

3. מה זה  מעתיקי השמועה?

עם השאר אני לרוב מסכים.

1. באמת קושיה עצומה, צע"ג...

2. זה המשך של השורה שלפניה, שכתוב "עולם התורה הציוני דתי"

3. מכיר, לדוגמה, את הסדרה שמונה הרמב"ם מימות משה ועד רב אשי? אלו מעתיקי השמועה.. כמובן שלא מדובר בכזה סדר גודל, אבל העיקרון דומה.

אלו שמעבירים את הלפיד.. שקיבלו מהדור הקודם את הדרכים והמשקלות, ומעבירים אותם הלאה מתוך אחריות וכובד ראש..

שמאז שהוא נפטר אין לנו המשך קים לתושב"ע? או שתלמידיו הם מעתיקי השמועה גם כן ולפי זה הוא לא האחרון.

"מי שהיה האחרון במעתיקי השמועה, החבל המקשר בין דורינו ובין דור הנפילים שלפני השואה..."
מעתיק השמועה ממי למי? מהרבנים שבדור שלפני השואה אלינו.
זה לא סותר שיש עוד מעתיקי שמועה ועובדה שיש קיום לתושב"ע...
כמו כן תלמידיו הם מעתיקי השמועה ג"כ, ממי למי? ממנו אלינו.

וכמובן שיש סדר גודל. הוא באמת היה האחרון מהסדר גודל הזה.

באמת חשוב...!

למרות שהייתי פיצית.

הייתי אתלו 3 שבועות לפני שהוא נפטר

ודחקו בנו לצאת כי הרב לא הרגיש טוב. אבל בתמימות של ילדה לא הבנתי את זה ולא הסכמתי לצאת עד שסיפרתי לרב על אחים שלי הקטנים ו"דרשתי" ממנו ברכה.

מצמרר...

כשאבא שלי בא לספר לו שנולדתי התגובה שלו הייתה: "תזמין אותי לחתונה שלה"

מה אמרת לו? "שהרב יברך את אחים הקטנים שלי"?

ואיך הוא נענה ל"דרישות" שלך?

אבא שלך מרכזניק?

תמיד כשרבנים נפטרים אני נהיית עצובה, כי אני מרגישה שאני קטנה ועדיין לא מימשתי את הפוטנציאל התורה שאותו רב יכל לתת לי...

🤣

זה באמת עצוב. צריך לשנות את זה.

תתחילי לשנות בעצמך..

ותודה על התודה..

גדלתי בשנה, וזה כ"כ מיוחד, זה מביא אותי למסקנות חדשות ומפתיעות על החיים ועל עצמי...
הכרתי אנשים מקסימים ולמדתי להתרחק מאחרים, למדתי שבכל מקום וסיטואציה אני נמצאת יש לי תפקיד.
הבנתי הרבה דברים שלא הבנתי בשנה הקודמת, ובעיקר חישבתי מסלול מחדש בהרבה מאד תחומים בחיים.


תודה אמרלד! 

 

הוא הולך ומתמעט.

התקבלתי לאולפנה שרציתי.

ועוד מלא דברים טובים ב"ה ב"ה ב"ה.

אממ עברתי שינוי משמעותי השנה ברגש שלי ובמעשים שלי

מצאתי חברות חדשות 

ולמדתי לחיות עם המשפחה שלי

#התקדמות בבנית האישיות

# ב"ה למדתי ממש איך להיות רגועה בבגרויות ומה המקום שלהם בחיים

# אני חייה נושמת וקיימת. כן. גם זה לא מובן מאליו

תודה😘

• עמדתי בקבלה מראש השנה שעבר שזה ממש וואו

• אחיין שלי נולד

•גיליתי מלא דברים על עצמי והתקדמתי בכל מיני דברים...

וואי השנה עברה בטילל
יצרתי קשרים הרבה יותר חזקים עם חברות שלי,למדתי להכיר אותם יותר לעומק!
אני מרגישה שממש גדלתי והתבגרתי השנה.
והיה חתונה לאח שלי השנה🤩

 

גדלתי בשנה, אני חושבת שזה כולל את הכל

הייתי בבית 

גדלתי 

למדתי לגנן בגיטרה

יש לי מסקנות חדשות על החיים ועל עצמי

היתה לי שבת אולפנא הכי כיפית העולםםםםם

היתחזקתי באהבת ה

גיליתי מי אני רוצה להיות (מקווה)

ברוך ה ! תודה לריבונו של עולם על כל השפע שהוא נותן!

כי יש הבדל בין נער שמציע למבוגר שמציע

שהם יודעים אולי על עצמם שכשהם עם מישהו שמעשן,

זה מעצבן לא לעשן גם, וכיף להם שמציעים להם להצטרף, אז כשהם מעשנים הם מציעים גם למי שאיתם.. 

או נגיד פעם הייתי בטרמפ עם נהג צעיר וטרמפיסט (יותר קטן ממני) שהכירו אחד תשני ואז הם דיברו והצטרפתי לדיבור ואז שירדנו אני והטרמפיסט הוא שאל אותי אם אני מעשנת אז אמרתי שלא והוא ניסה להסביר לי כמה שזה כיף וטוב וכו ושסיגריות זה החיים.. הוא נגיד כן ניסה לשכנע אותי קצת, כי זה נראלו מחוויה אישית דבר שעושה טוב אז היה לו בא שמי שלא גילה תקסם הזה יגלה גם.. מבינה?

ומקווה בשבילך שאם את לא מעשנת אז שלא תאמרי לאנשים האלה כן.. כי חבל להתחיל עם זה סתם בשביל הסתם בשביל לזרום עם החמידות שלהם. זה לא סיבה טובה לעשן

יוצא לי להיות עם אנשים שמעשנים ובגלל שברור לי שאין לי סיבה ללמה כן, אז אנלא זורמת איתם.. חזקי ואמצי

(מי שיש לו סיבה למה לעשן, והוא לא מעשן עדיין, אז גם לא כדאי לו להתחיל, ושימצא את הדרך לטפל בבעיות שיש לו.. זה יותר חשוב לטפל רציני מאשר לעשן. מבטיחה לכם. )

להפחית’ מעצמם רגשות אשמה או משו כזה...אם הבנתם

או סתם רצון להסביר לאנשים למה הוא עושה את זה

זה שאותך יראת שמים לא מעניינת לא מהווה חיסרון בה. צא אתה מהוריד שלה.

היא נערה יראת שמים ואכפתית וזכותה להפנות את תשומת הלב לנושא.

מפריע לך? סע. 

משהו מצחיק?

כי אני לא הבנתי מה מצחיק...

מילא לקרוא את מה שאמרה ולא להסכים, אבל היית חייב להגיב גם...

אתה יודע מה אומרים, אדם עבר עבירה פעם אחת- כואב לו, פעם שנייה, קצת פחות, בפעם השלישית כבר נעשית לו כהיתר ואחרי זה כבר הופך לאידיאל והאדם כבר מצדיק את מה שהוא עושה...(כמובן, חלילה לא אומר שהאדם חייב להגיע לרמה הזאת, אבל לפעמים זה כך...).

אז לפני שאתה מתחיל עם כל המגנים המשוחים בשמן שלך והצחוק והציניות הזאת שבאה לחפות עליך ולא לתת לחיצי הקדושה והטהרה והנורמליות להיכנס ולחדור, תחשוב טוב ואולי תגיע למסקנה שמה שהיא אומרת נכון ואתה יכול לקבל מזה קצת, לא כל דבר שאדם אומר צריך ישר לזלזל, אין מצווה כזאת, איזהו חכם הלומד מכל אדם, אפילו מחיות חז"ל אומרים שיש נקודות מסויימות שאפשר ללמוד מהן, ק"ו כשכל הדברים הם דברי חוכמה ורציניים וחשובים....

ואולי גם תזכה ללמוד משהו ולהבין ולהתקרב לקב"ה יותר בזכות אותם דברים, אם רק תנסה להוריד קצת את המגננות והאנטי שנמצאים אצלך במנות מוגברות...

ואגב, אני אצרף משהו שנראה לי מאוד חשוב וקשור לדברים הללו שהיה השבת בעולם קטן....(משום מה עדיין לא העלו את זה לאתר שלהם אז צילמתי...):

גם את יכלת להעיר בצורה עדינה, ועשית אחרת.

למעשה, כתבת בצורה הרבה יותר קיצונית מהצורה שהיא כתבה, ועל דבר הרבה פחות חמור ממה שהיא העירה עליו.

ובחייאת, אולי היא ניסחה בצורה קצת נחרצת, אבל הגזמת לגמרי עם ההתקפה שלך.

ההיטפלות ל"חלאס עם זה" שזה בסך הכל ביטוי מוכר ושמיש, היא באמת לא ראויה ולא משקפת מציאות, ולא מתאימה..

ובטח שהוא והבדחנות המטורללת שלו לא היה יותר טוב... יכולת נדירה לקרר על דבר שבקדושה ע"י ציניות מגעילה.

ובנוסף לזה, כמו שהעירה @לראות בטוב, דווקא כן יש כאן הוראה מהמנהלים.

והמנהלת המסורה @חצילוש מעירה שוב ושוב, ואנשים מצפצפים.

ובפרט שזה לא רק "כלל", אלא שבאמת מכשילים. כמו שהיא כתבה לך מדם ליבה פה: ... - נוער וגיל ההתבגרות.

אז מה יש לנו? אנשים שעוברים על הכללים, ומכשילים אחרים, ומצפצפים על בקשות. טוב מאוד היא עשתה במה שהיא כתבה!

אני חושב שצריך להעריך אותה, וללמוד ממנה. לא יזיק ללמוד קצת לקבל את הביקורת...  כמו שהיטיב לכתוב ולצלם תות"ח פה: בין הזמנים, אז באתי לביקורון... - נוער וגיל ההתבגרות, וגם לראות קצת דוגמה של אכפתיות ליראת שמיים...

את צודקת, ואשרייך.

אל תתייחסי לאנשים שלועגים. יש לנו ניסיון בן 3,300 שנה עם אנשים שמנסים ללעוג ליראי שמיים (קורח ושלל המעשיות שהמדרש מספר עליו...)

"אל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'".