עומד אני כולי נפעם\
הנה הוא היום הקדוש תם.
כולי מלא אורות\
דלתי השמיים כבר נעולות.
ולפתע כל מי שרק עתה געו בבכיות\
מריצים ערבית בעשר דקות.
מהר מהר קידוש או ברכת הלבנה\
טובים מאורות, והופ נגמרה ההבדלה!
אחת ושתיים ושלוש, כוסות שתיה\
ולאחר שניה לא נשארת אף לא פרוסת עוגה.
וכאן עומד הבן ושואל\
איה לדור ודור המליכו לא-ל.
ואיפה הוא הווידוי לאל סולח ומוחל\
הכול זה כעין וכאפס הוא אל מול אוכל?!
מדוע בתחילת יום הכיפורים כמלאכים אנו נדמים\
ובמוצאיו אפילו למדרגת בני אדם בקושי אנו מגיעים?!
אבל אין לי לאן.
חבל.
פשוט קשה לי כאן ברמות.
וכן. לצערי. כי בבידוד לפחות היה לי שקט, בשונה מעכשיו...
)ואולי הם ייתנו לך קצת השראה בעיניין- "אוצר היראה" ערך צדיק אותיות צ"ד, ק"א, קכ"א, רל"ד.
אם תביני יותר טוב מה קורה כשאת באה לשם אולי, אם תקשיבי ברגישות, תוכלי להבחין בתהליך הנפלא שקורא שם...
שואבים כח, מתמלאים, ואחרי שעה של חזרה מבינים ששוב אין כח
אם את מרגישה שאין לך מקום, כלומר ( מה שנראה לי) המשמעות היא שאת מרגישה שלא מכילים אותך, כנראה שנשאר רק מקומו של עולם כיוון שהוא וודאי מכיל אותך כיוון שהקב"ה הוא מקומו של עולם, זה לא שיש עולם והעולם מכיל אלוקות אלא יש ה' והוא מכיל את העולם וגם אותך באופן פרטי. והנה האיר לי שאחד הפסוקים שמדברים על "מקום" ומרחב אלוקי, שהוא בעצם שורש המקום הגשמי שלנו והמקום האלוקי הוא זה שמכיל את המקום הגשמי, הפסוק הוא "הוד והדר לפניו- עז וחדווה במקומו" אם כן יוצא לנו שהדרך בה נוכל להתקרב ולחוש קצת מאותה התחושה הנפלאה שיש מי שמכיל אותנו, מבין אותנו אוהב אותנו ורוצה לעזור, היא השמחה. אם נחליט להיות קצת משוגעים ולא לוותר על החיוך, אם נקריב אולי קצת מהרצינות ומהמורכבות של הסבל הנפשי שלנו, (שאז אולי גם בדרך אגב ניפטר ממנו...) ונזרוק את השכל קצת לטובת החיוך והרוח אז אולי נוכל להתחבר לאותו מקום נפלא בו כולם מרגישים אהובים ורצויים..
עוד עצה נפלאה היא להרבות בקריאה חיובית שתגרום לך להרגיש אהובה ורצויה אצל ה' יתברך. אני ממליץ שתקחי אחת מתורותיו החזקות של רבי נחמן מברסלב ותלמדי גם את הליקוטי הלכות שעליה מה שייתן לך מה לעזות, וגם יטעין אותך בהרבה כוחות לקראת המעברים הבאים.
מוזמנת להצטרף אליי- אני עכשיו בתורה קנ"ה ובליקוטי הלכות הלכות תפילים הלכה ה'..
בהצלחה רבה! אין שום ייאוש בעולם כלל!!
אשמח לרעיונותישראלית2❤🇮🇱
או ראשי תיבות.
רוב הבנים בגיל הזה אוהבים את הדברים האלה.
החיסרון זה המחיר...
ישראלית2❤🇮🇱ודאי שתעשי את זה
זה בר מצווה
כל העניין זה להיכנס לעול תורה ומצוות
וזה דבר ערכי וחשוב.
בהצלחה
קיבלתי אחד או 2 אני כבר לא זוכר
ואני זוכר שהיה כתוב עליו בהקדשה
"הרבה נערים מקבלים ספרים לברמצווה, והספר נשאר בארון. הספר הזה ממש יפה, כדאי לך להשתמש בו"
משו כזה 
אבל בכללי אולי משהו של קודש
לאיודע
"מי שעומד מאחורי ומלפניי ומצדדי הוא העומד" היא קוראת בקול צחקני ומשתובב.
והם עומדים מאחוריה וישר סופרים אותה.
היא לא מבינה והם אומרים לה שוב לספור.
היא סופרת שוב, והם שוב עושים את אותו הטריק.
ספעם החמישית הם התפקעו מצחוק והיא איתם,
לא מבינה שהיא המושא של הבדיחה.
**
יעלייי בואי! מתן קורא לה מרחוק. יש לי הפתעה בשבילך
אני נזעקת במחשבה.
הוא שוב יריב איתה ויקח לה דברים מהמגרה
למה היא מאמינה לו?
קול בכי מאשר את הבחנתי.
אני מאמצת אותה אליי ומזהירה שלא תלך אליו יותר.
כעבור שתי דקות הוא קורא לה והיא שוב הולכת.
והריטואל הקבוע.
***
כן אוקיי?
יש לי אחות שהיא הפרעות קשב וריכוז, גן שפתי וקצת התעכבות התפתחותית.
סו וואט?
אז היא לא תצליח לשרוד? אז ידרכו עליה כל החיים?
והיא האדם הכי מתוק שיש !!(אשתאג- מתנחלת, תגל הארץ ועוד ועוד...)
למה זה קורה?
בוהו בוהו זה לא נחמד.
#סוף פריקה#
אפשר שזאתי שכתבה א הספר ופירסמה א המייל ואז מחקה תשלח לי בפרטי הודעה??
אני ממש אשמח ואני לא זוכרת את השם של הניקית
אשמח לעזרה ממי שכן זוכר..
חשוב לי מאוד
תודה(-:
התחלתי השבוע שירות, ופשוט הכל היום מתנהל דרך הוואצפ..
וגם צריך למלא דו"ח יומי באינטרנט.
ואני עם הנוקיה החמוד שלי, בלי גישה נורמאלית למחשב..
אז נכון שלהכל יש פתרונות ובסוף מסתדרים, אבל רק הצורך הזה כל פעם לחשוב איך נסדר את זה, מתסכל אותי נוראא!
וגם כבר מעצבן לשאול חברות מה הרכזת שלחה וכו'...
ולא! אני לא רוצה לעבור לסמארטפון!!
עד כאן להיום.. אשמח מאד להזדהות, חיזוקים ועידודים! תודה!
משבצת אני גם ככה...
ב"ה אצלנו יש עוד כמה עם נוקיה וממש מתחשבים ושולחים הכל גם בהודעות וכו' וכו',
אבל זה ממש לא אותו דבר. יש דברים שהם רק בואצפ, ומין הוואי כזה וצחוקים רק שם
מתסכל ומבאס
יש לי גם חברה שעל כל ט.ח שיש לי או כל תקלה הכי קטנה, לא עידכנו אותי, לא שמעתי שקרה משהו..
היא כזה - חחח רואה?! את צריכה סמארטפוןן!! באסה לךך שאת עם נוקיה!
יואוו תודה! מספיק קשה לי גם ככה מתוקה שאת
אבל בעז"ה נסתדר, אני מקווה...
הינה חיזוק
מעודד לשמוע שיש עוד כאלה איתי בסירה, בבחינת 'צרת רבים נחמת שוטים' סתם, סתם...
וכן, שונאת את הקטעים האלה
קיצר, תודה על ההזדהות! ועל החיזוק
שתדעי לך, את וכל הבנות האחרות, והבנים, כולם.. כל מי שמתאמץ כל כך לא לעבור לסמארטפון, ומתמודד עם קושי ומורכבות וסחבת וכו' וכו'... שבאמת אתם ראויים לכל הערכה!
זה באמת קשה, ומתסכל, ומשגע, ונמאס.... לא מובן מאליו בכלל.
תזכרי כמה נחת זה עושה לקב"ה, וכמה תועלת זה מביא לאנושות, לעם היהודי, ולציבור הנפלא שלנו...
את גם בונה את את עצמך בצורה ראויה ומוצלחת, בלי הפרעות לסוגיהן שמספק הסמארטפון... מגדלת את עצמך והאישיות שלך, גם בחלק של האישיות עצמה וגם בחלק של עבודת ה'... וזה משפיע כמובן גם על עצם מהותך וגם על עתידך
וגם משפיעה ציבורית - לכל אחד מאיתנו יש השפעה! זה שאת מקפידה להישאר עם הטלפון הטיפש, זה אקט חינוכי! אני בטוח שיש שמתחזקות מזה, ובודאי גם בעתיד תהיה לזה עוד השפעה...
כל אחד ואחת בציבור שנשארים עם טלפון טיפש - מוסיפים אור! מוסיפים ברכה! מוסיפים תורה!
וכשזה קשה - אז פי כמה... ולפון צערא אגרא.
אשרינו שזכינו שיש לנו נוער כזה! אשריכם ואשרינו, אשרי העם שככה לו!
עריכה:
בעקבות הפניית תשומת ליבי באישי, ראיתי לנכון לחדד:
אני לא מביע דעתי לרעה על אדם שיש לו צורך וכן משתמש במכשיר חכם, אני רק משבח את אלו שמשקיעים ומתאמצים להימנע, ואין חולק שהם והדור כולו רק מרוויחים מזה.
שרק לי ועוד אחת היה נוקיה וכזה מארגנים מפגשי כיתה ותמיד אתה בחוץ.
אבל בסוף זה שווה.
גם תמיד בוואסטפ זה מקום לפריקות והתעצבניות ואתה לא קשור לזה וזה כיף
@נשמה כללית @חיים רק פעם אחת @מתנחלת בלב
ממש חיזקתם ושימחתם!!
תודה על השיתוף הכנה!
זכית ב"ה להיות עם מכשיר פשוט, אבל אני מניח שזה לגמרי לא פשוט לך. זו החלטה שהיא ממש 'לשחות נגד הזרם' ודורשת גם אקטיביות וגם כמובן ויתורים לא פשוטים. כל כך קל להיות כמו כולם ולעשות מה שכולם עושים, בלי להסתבך.. אבל אפשר גם אחרת- ואת מוכיחה את זה בצורה מדהימה!
הבחירה החופשית
הקב"ה זיכה אותנו ביכולת מופלאה והיא הבחירה החופשית. אנו קמים כל בוקר מחדש, אומרים תודה לקב"ה על שנתן לנו עוד יום, ונכנסים ליום חדש מלא בהחלטות ובחירות חדשות. החל ממה למרוח על הסנדוויץ' בארוחת בוקר ועד לבחירות יותר משמעותיות כמו להימנע מלדבר עכשיו על מישהו שאנחנו מכירים כי זה לשון הרע.
הבריח של חיינו
יכולת הבחירה היא הבריח שמייצב את החיים שלנו. התורה מצווה אותנו – 'ובחרת בחיים', כל הזמן לבחור לחיות, לקבל החלטות שנותנות לנו חיים. במיוחד במכשיר הטלפון שמעסיק אותנו הרבה יותר ממה שהוא צריך להעסיק אותנו. וזו נקודה חשובה לקחת איתנו לכל מסלול חיינו!
לחיות חיים של בחירה זה אומר שיכול להיות שהחלטה שקיבלנו לפני שנה ומאוד עזרה לנו השנה צריכה 'עדכון' להחלטה חדשה ומתאימה למצב הנוכחי. לבחון עם עצמנו את האפקטיביות שלה במצב הנוכחי.
ובנושא שלנו- חשוב לדעת שב"ה היום יש כל כך הרבה כלים טכנולוגיים שמאפשרים לנו להחליט בלי להיות כבולים לאיזו שהיא בעיה 'טכנית'. החל ממכשיר פשוט כמו שיש לך, מכשיר כמו שיש לך רק עם ווטסאפ ומייל ללא גישה לדפדפן, טאבלטים שונים עם גישה לאינטרנט ועוד ועוד.
מכאן- הבמה שלך. אני מכיר לא מעט אנשים שמחזיקים 2 מכשירי טלפון, אחד פשוט שנמצא איתם כל היום ומשמש להודעות ושיחות ואחד שנמצא בבית ופותחים אותו בערב כדי לעבור על הווטסאפ ולראות אם פספסתי משהו חשוב (כשברוב המקרים לא מפספסים כלום – רק מרוויחים), זה יכול להיות גם מחשב נייד או טאבלט. תוכלי להתייעץ עם 'מוקד אור' של ארגון 'לוקחים אחריות' על רכישת מכשירים מיוחדים, סינון, אפליקציות לניהול זמן ועוד במס' 073-321-2727.
לסיום, יש ספר ממש מעניין בשם 'כלים ביד כלינו' שמנתח את תולדות המדיה ואת ההשפעה שלה על החיים שלנו. תוכלי לנסות לקרוא ולראות אם זה מעניין אותך להרחיב בנושא.
וכמובן שאת תמיד מוזמנת להתקשר למוקד הטלפוני של 'חברים-מקשיבים' כוכבית 8298 בכדי להתייעץ או סתם כדי לשתף.
בהצלחה רבה בכל מעשה ידייך. ובפרט בשירות-הלאומי !
כפיר
@עצמי החביבה, אשרייך על ההתמודדות והעמידה האיתנה, שאפו!
תמשיכי לעמוד בגב זקוף ואל תתרגשי מכל מיני ציניקנים שלא נאה להם הדוסיות שלך. תקחי איתך את כל התגובות החכמות והמעריכות, ותנפנפי את הזלזול של חכמים בעיניהם...
חידדתי יותר את הדברים בתגובה השניה שלי.
לסיכומו של דבר- לכל בחירה שאנו עושים יש השלכות
וצריך לדעת לקחת אותן בחשבון.
ראשית, ילדים חביבים, נלמד להתבונן בכותרת. מה הכותרת שהיא כתבה? יפה מאוד - היא כתבה שזו פריקה, לא התייעצות ולא שאלה. היא מעוניינת להישאר בעמדתה ורוצה לשתף אנשים טובים בקושי.
נהדר, שלב ב', נעבור לגוף ההודעה: כל הילדים יקראו את השורה השניה מהסוף, שניצבת כפסקה מודגשת בפני עצמה, ומה כתוב בה? קראתם מעולה! כתוב שהיא לא רוצה לעבור לסמארטפון, והיא אפילו טרחה להדגיש את זה עם שני סימני קריאה.
ועכשיו יקיריי, גם השלב השלישי נעשה כולנו יחד: היא כתבה בסוף למה נועד השרשור ומה היא מעוניינת לשמוע: "הזדהות, חיזוקים ועידודים" לאיזה מהקטגוריות האלו משתייכת התשובה החכמה של תורם הדמים?
יפה, אחרי שלמדנו כולנו פרק בהבנת הנקרא, נוכל לצפות לעתיד טוב יותר בתחום התגובות לשרשורים. נתראה בפרק הבא 
שממש אהבתי.
הרב אמר שאיו משו פגוע בסמרטפון, זה כלי. כלי לעבודת ה'. הבעיה היא בנו. במי שמשתמש בסמרטפון. כמובן צריך שהטלפון יהיה כשר וכו אבל יש דברים טובים בסמרטפון והוא כלי לעבודת ה.
מוסיפה את מה שהרב כתב:
(זה שו"ת)
"מה דעת הרב לגבי השימוש בטלפון חכם ובשאר כלים טכנולוגיים? מצוי שהחברים בעבודה וכדו' פותחים קבוצות וואסטפ וכיוצא בזה,האם מדבר כזה כן ראוי לאדם לפרוש כדי שלא להיות מושפע לרעה?
הרב: אנו לא מדברים על ילדים שמשחקים בזה, אם כן למה להימנע מזה?! הטלפון החכם הוא כלי נפלא, ויש בו תועלת רבה אם יודעים את הגבול, ודואגים לכך שאף פעם לא תקפוץ תמונה פורנוגרפית חלילה ושלא יווצר שיעבוד לטלפון ופגיעה ביכולת ההפשטה. יש המון דברים טובים ומועלים שאפשר לעשות בעזרתו- אפשר ללמוד בעזרתו את כל הש"ס אפשר לומר מתוכו קריאת שמע כמו שצריך, ועוד הרבה דברים טובים.
שאלה:
אבל למה לא נכון לחשוש מפני הסכנות שבו?
הרב: למה סכנה?! זה רק כלי!
חשוב להבחין בין דבר שהוא "רע", לבין דבר שהוא נייטרלי או טבעי, וחשוב לדעת להשתמש בו נכון. סכין הוא לא דבר "רע". אבל סכין ביד של ילד בן 3 - זה מסוכן. הוא עדיין לא מסוגל מבחינה התפתחותית להשתמש בו בצורה בטוחה. ולכן בשלב הזה נפריד בין הסכין לבין הילד.
אבל בגיל 6, 7, 8, ילדים לומדים לאט לאט להשתמש בסכין, בהשגחת מבוגר, עוזרים בבישולים, ולומדים להיות עצמאיים. ולכל ילד ומשפחה יש את הדרכים שמתאימות להם. אבל עם תהליך מותאם ומדויק, אפשר ללמוד להשתמש בהרבה דברים בעולם. גם כאלה שנראים בהתחלה קצת מלחיצים.
אותו הדבר לגבי התמודדות עם קשיים. לילד קטן קשה להתמודד עם תסכול. ניסה לפתוח צנצנת לבד, לא הצליח, ועכשיו הוא בוכה וכועס. זה טבעי. זאת הזדמנות ללמד אותו על התמודדות עם תסכול, ועם רגשות, ללמוד לשתף ולקבל עזרה.
אבל אדם מבוגר שנמצא באותה סיטואציה - הגיוני שהוא גם יתחיל לבכות ולהתעצבן? לא. כי אנחנו מצפים שהוא כבר ילמד להתמודד עם רגשות של תסכול בצורה טובה יותר.
תסכול הוא לא "רע". החוכמה היא להבין אותו, ולגבש דרכים להתמודד. אותו הדבר עם דיכאון, מצוקה, או כל דבר אחר. להתחמק מהם לא יעזור לנו להתמודד איתם. ללמוד עליהם, לקבל עזרה, ולגבש דרכי התמודדות - זה הדבר מועיל יותר. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים במוקד.
ישראלית2❤🇮🇱ואין לי מי...
זה משהו שקשור אליי ולמשפחה שלי..
חברות זה לא מתאים אין להם איך לייעץ לי כי הם בגילי, אחיות גם כי זה קצת קשור אליהם, מדריכות משנים קודמות לא נראה לי מתאים ליפול עליהם עם זה, המדריכה של השנה לא כי הרגע התחלנו ואני עדיין לא מכירה אותה וההורים שלי כבר דיברתי איתם על זה והם אמרו לי להתייעץ עם עוד משהו שיעזור..
קיצור אני לא יודעת מה לעשות אין לי למי לפנות וזה קצת דחוף...
רעיון??
אולי מחנכת שהיית קשורה אליה או מדריכה באולפנה
לא נראלי רלוונטי חברים מקשיבים זה קצת יותר מסובך מסתם שאלה...
ולא נראלי מתאים ליפול עליהם פתאום...
מזתומרת "ליפול עלינו"?? בשביל זה אנחנו כאן! מוזמנת לשתף ולספר חופשי. כמה שיותר מסובך - יותר משמח אותנו 
איך מתייעצים?
בטלפון: כוכבית 8298. הכי ישיר, הכי יעיל, הכי מומלץ.
בווטסאפ: 052-468-3927
שניהם - החל מ 7 בערב בד"כ.
באתר אפשר לשלוח שאלה ולקבל תשובה בחזרה. פחות תקשורתי אבל אפשרי.
משפחה זה דבר מורכב. תמיד יש איתם עניינים. וזה בסדר. בשביל זה אפשר לדבר על זה.
מחכים לך!
האופי שלי בנוי ככה שאני צריך לשתף הרבה.. אבל עם הזמן ואחרי שחטפתי קצת כאפות שברוך ה' כיוונו אותי לדרך של ההתבודדות, אני משתף בעיקר את ה' ושואל בעיקר אותו. כמובן שזה לא מחליף חבר טוב אבל גם חבר טוב לא מחליף את ה'! ואם לומדים אפילו בשטחיות את פרק 34
0תורה ל"ד) בליקוטי מוהר"ן מגלים שגם חבר שמדבר בעצמו עם ה' יוכל להיות לנו לעזר רב כדי לגלות את הנקודה השייכת לליבו בעת הזאת כלומר- מה ה' רוצה ממני עכשיו. שתי הנקודות האלה בשילוב עם עוד נקודה שתראי כשתלמדי את הנ"ל יעזרו לך למצוא בכל רגע נתון בדיוק את הדבר אותו נשלחת לעשות.
בהצלחה
אבל כמה שאני 'יפרוק' לקב"ה (ועשיתי אתזה) העצה לא תגיע לבד...
אבל רק אם תדברי איתו תוכלי לקלוט א- את העצה בעצמה וב' (ולדעתי זה יותר חשוב) שה' שלח אותה
הפוך! בד"כ אנחנו מרגישים ורוצים את הדבר שבדיוק הפוך מהטוב שה' רוצה להביא לנו..
התכוונתי שעל ידי שיחה עם ה' הלב והדעת ייפתחו להבחין שה' שולח מסרים סמויים דרך סיטואציות, חברים, הורים וכו' וכו'
זו גם אגב דרך מעולה להתמודד עם כל הלחצים הנ"ל- אין סיבה להילחץ אלא רק לחפש את המסר הסמוי והחבוי בתוך הלחץ עצמו! איך מחפשים? שואלים את אב הרחמן- "מה ניסית להעביר לי דרך הסיטואציה המורכבת הזאת?"
אחרי שדיברנו עם ה' אפשר ללבן את העניין עם חבר טוב- שרצוי מאוד שגם הוא מדבר עם ה' באופן קבוע כי אם לא המח והדעת שלו בכלל לא מסכלים בכיוון של "מסרים" אלא יותר בכיוון של "לחצים"... (ואז לא רק שלא בטוח שהוא יעזור אלא יכול להיות שהוא יחזיר אותנו ללחץ..)
ובקיצור כדאי לעיין בליקוטי מוהר"ן תורה ל"ד ויתבארו כל הקושיות ונזכה לכל הישועות.
(עוד דבר חשוב שמוזכר שם- נקודת היסוד של פיענוח המסרים היא שה' אוהב אותנו ורק מתוך כך נשלח המסר.)
ששם בתורה רבינו אומר שאדם צריך לקבל "התעוררות" והכוונה התעוררות לעצמך, שתמצא את הנקודה שלך כמו שרבינו אומר בהמשך "נמצא על ידי שלוש בחינות אלו וכו' ויסיר ממנו ערלת לב" ואז מובן שכנראה כשיסור ערלת הלב (ערלה זה כיסוי) אז יתגלה הנקודה השיך לליבו בעת הזאת. יכול להיות שהנקודה שלך זה להתחסן ושלהם זה לא להתחסן, זה בסדר גמור. אבל בכל מקרה יש עלינו את החובה (רבינו כותב "וצריך לקבל התעוררות..) לקבל מהם בבחינה שהם יותר מאיתנו. נגיד אם חברה נזהרת יותר בלשון הרע- כדאי מאוד שנעריך את זה וגם ניקח על עצמנו להתחזק בעניין.
"לדבר עם חבירו ביראת שמיים" לדעתי זה לא קשור לחיסונים. זה דיון יותר טכני. יראת שמיים זה יותר דיבורים של לימוד תורה או חוויה אישית של מפגש עם ה' ביראה.
(אז אולי ננסח את השאלה אחרת- עם איזה חבר מדברים ביראת שמיים?
התשובה כתובה שם- 1- חבר שאני רואה בו בחינה של יראת שמיים יותר ממני 2- אחד כזה שמקושר לצדיק מאחר שרבינו כותב ששתי הנקודות האלה (ביני לבין עצמי וביני לבין החבר) צריכות קודם לקבל מהצדיק.)
בהצלחה ויישר כח!
אם את לומדת כבר עלית על המסלול!
הדור
הזה.
כולם מחפשים משהו שנעלם, דרך לשפר את החיים שלהם, להתקרב יותר לקדוש ברוך הוא..
ודווקא למרות שאנשים אומרים שהדור הזה גרוע, ומזלזל ובועט
אני לא מסכימה.
כי בתוך כל ה"זלזול והחוצפה" של הדור, מתחבאת ואף יוצאת לגלוי הנקודה המבררת הזאת
יצא לי היום לשמוע שרב אחד אמר שהיום 99% מהשאלות על יום הכיפורים-הם איך לעבור את הצום.
כי לא תמיד רואים את הנוער שכן מחפש ורוצה תשובות..
לא רואים בנות אולפנות שיושבות מרצונן החופשי ולומדות תורה..
הם לא תמיד רואים את הדברים האלה, וזה מקומם מאוד.
אז זה, זאת חוות דעתי בעניין(:
ואם מישהו חולק עליי ואומר שהדור הוא רדוד וכל זה-אשמח לשמוע מה הדעה ההופכית שלי
חתימה טובה לכולם וסליחה ממש אם פגעתי\ריכלתי\הזקתי שלא בידיעתי.
תמיד הצעירים הם "הדור הזה", שבועט ומאתגר וכו'.
זה בעיקר בגלל שהם... צעירים. וזה טבעי.
הם מחפשים דרך, ויש להם פוטנציאל. כל אחד לפי דרכו.
כולם יקרים וחשובים, ולכולם מגיע שיראו אותם ויקשיבו להם.
לכולם אגב יש קשיים והתמודדויות. גם זה טבעי. ואנחנו כאן בשביל לתמוך ולסייע ברגעי הקושי, ולצאת משם יחד מחוזקים.
מה דעתכם?
שאת צודקת, גם בגלל זה אומרים עלינו שאנחנו דור הגאולה כי אנחנו דור שמחפש תשובות באמת ולא עובד את ה' מתוך יראה ופחד
אופ לא מתייג לי😅כפי שצועק רבי נתן רבות בליקוטי הלכות שלו אין לאן לברוח! אין שום ייאוש הינה קריאה דורשת- ה' לעולם לא יניח לך ותמיד "ינדנד" לך לעשות תשובה אפילו שתברח הכי רחוק שאתה יכול והראיה מהפטרת כיפור- יונה הנביא ביקש לברוח תרשישה- גם לו לא היה כח לתשובה (אמנם אצלו היה זה מחמת אצילות נפשו, שלא יכל לסבול את הרעיון שפושעים גסים כאנשי נינווה יזכו בדין אבל גם אצלנו זה מיתרגם בצורה כזאת של "אין לי עצבים לחזור בתשובה", אז את גם לא לבד..)
טוב, אז מה הפתרון שלך שמייניסט יקר? באת רק להוכיח אותי?
לא ולא. ימים אלו של בין כסא לעשור הינם ימי רחמים. ימים בם ה' התרצה בהם למשה שניסה בתפילתו לכפר על אחד החטאים החמורים בתולדות עם ישראל- חטא העגל. ימים אלו הם ימים של פיוס והתקרבות. שוגים הם האנשים החווים ימים אלו כימים של פאניקת דין ורציחת נפש (להבדיל מחשבון נפש),
ימים אלו הם ימים בם גם תשובה של יחיד מתקבלת, אלה הם הימים המסוגלים לכך שנצעק "ה' קרב אותנו" וה' באמת יקרב אותנו. מבואר בליקוטי מוהרן (תורה קע"ט) שדווקא על ידי התענית נבנית קומת השמחה. כיצד? התענית היא שיא ההתקרבות ביננו לבין אבינו שבשמיים כיוון שבתענית אנו מבטלים את רצוננו (לאכול ולשתות) מפני רצונו עד שאנחנו ממש נכללים ברצון העליון. רבינו מוסיף כאילו בסגריים שיום הכיפורים הוא הפנימיות והחיות של כל הימים ולדעתי זה כי יום הכיפורים הינו שיא ההתקרבות והתכללות הרצונות ואם כן ביום כזה מתוק- למי יש עצבים לא לחזור בתשובה?
הפילוסופיתתנסי תתחילי היצר הרע שלך עבר לשיטה אחרת... אחרי השקעה התוצאה מזה שווה את זה... תעשי רק משו קטנטן שיתן לך את הזכות לעמוד ביו"כ ולבקש סליחה... רק תתני לטוב דחיפה והוא ירוץ...
קשה לי לכתוב באריכות, אז אתמצת:
ברעיון, תשובה נשמעת לנו משהו מפחיד... וואי וואי כמה לחזור וכמה להתרחט וכמה לקבל..
אבל יש יסוד נפלא שממש מחלץ אותנו מכל המבוכה הזו, ליסוד הזה קוראים "מתייצב על דרך טוב".
כלומר - כשאדם מחליט להתחיל בתהליך - הרי זו תשובה! לכל הפחות במידתה המינמלית.
אז אוקיי, אין לך כח ליותר מידי כאב ראש? סבבה. פשוט תיגשי מול הקב"ה ביום הקדוש והנפלא הזה, היום שבו הוא הכי קרוב אלינו יותר מכל השנה, ותאמרי: "אבא, אני רוצה להשתפר. אני רוצה להתקרב אליך. אני יודעת שאני מצערת אותך לפעמים, אני מתחרטת על זה ורוצה להפסיק עם זה. כוחות הנפש שלי לא נמצאים עכשיו במצב של לחפור בעצמי יותר מידי. אבל אני מבטיחה לשים יותר לב ולעשות לעצמי תכנית להתקדמות, כדי להפסיק לצער אותך, בבקשה תעזור לי בזה..."
והנה. עשית תשובה.
"כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" 
במשפט שציטטת לא כלולים שלושת מרכיבי התשובה המינימליים: חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד.
שימי לב שבמשפט שלי הם כלולים. (בעיקר בעיקר: לא רק הבעת רצון אלא החלטה להתחיל בתהליך כלשהוא)
אבל כן, אני מניח שזה היה העיקרון של הרב זאיד.
האמת שכבר לפני המוןןן שנים נאמרו דברים דומים, זה לא חידוש של הדור האחרון או של רב כזה או אחר מימינו.
(החפץ חיים אמר פעם: טיפת חרטה, טיפת וידוי, טיפת קבלה לעתיד... )
(וצריך לזכור שזו לא תשובה שלימה, אלא תשובה בסיסית. כמובן. השאיפה היא ליותר, אבל זה לא אמור להטריד ובטח לא להביא למצב של "הכל או כלום")
הָיוֹ הָיָהאחרונהבע"ה שיהיה לך ולכולנו יו"כ מעולה, מרומם וקדוש...
לשבת עם דף ולכתוב לכתוב לכתוב!
מה שווה ה'תשובה', אם מחר - שוב אחטא? - כיכר השבת
(תבינו אחרי שתקראו את המאמר)
בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו
אין לי מילים כאילו זה מה שאני מרגישה מילה במילה אני לא יודעת אבל אני ניתקתי קשר עם הילה הזאות לגמרי לגמרי למזלי היא עברה עיר ברוך ה'.
חח שכחתי לענות לך אז אני לא יודעת עכשיו את מעלה לי נקודה למחשבה באמת לא חשבתי על זה.
שאני לא חושב שצריך לצאת מנקודת הנחה שחייב לסלוח, השאלה היא רק איך. אם הוא פגע בך ולא התנצל למה צריך לסלוח לו? יכול להיות שכדאי לך בשביל השלמות הנפשית וכיו"ב, אבל אם כל אחד שנפגע יהיה חייב לסלוח מה הערך של בקשת הסליחה? יהיה אפשר לפגוע בזולת חופשי, כי הוא יהיה חייב לסלוח.
לאדם שלא התנצל. גם אדם שמתנצל לא מספיק פעם אחת אלא צריך 3 פעמים, ואז לשלוח אל האדם 3 משלחות (אם אני לא טועה) ורק אז זה "כבר לא אשמתו" אם האדם לא סלח.
זה דבר ראשון.
דבר שני, את בן- אדם! קבלי את עצמך, קבלי את הכאב, זה הכי נורמלי שיכול להיות. וזה בסדר, ומותר לך! תני לעצמך לחוות את הכאב ואת הפגיעה. הרבה פעמים כשנלחמים בהם הם רק מתגברים.
אז, אם כן...
אחרי כל מה שאמרנו, למה כן לסלוח??
אשתף במשהו מעט אישי, לפני יותר מחצי שנה נפגעתי ממישהי מאד! (ואני לא בן- אדם שנפגע מהר) ואחרי 3 חודשים החלטתי שאני רוצה לסלוח. למה? כי זה בשבילי. לי לא טוב לחיות עם הכעס, הפגיעה והתחושות האלה. אותה אחת לא ביקשה ממני סליחה עלזה, וככל הנראה גם לא תבקש ממני לעולם. אבל החלטתי שאני רוצה לסלוח בשביל עצמי. כי אני רוצה שהלב שלי יהיה נקי וטהור. אז נקטע את המשך הסיפור _למרות שהוא היה מאד מעניין). תכלס, מה אני באה לומר? שאנחנו סולחים לא בשביל אותו אדם אלא בשביל עצמינו! כדי שיהיה לנו חיים טובים יותר ושלוות נפש!!!
אוקיי. אז גם אם הבנו למה לסלוח, ואולי אפילו הגענו למצב שרוצים לסלוח, אבל תכלס, עדיין פגועים- אז איך סולחים???
אז כדי להבין איך סולחים צריך להבין קודם מה זה בכלל לסלוח. האם לסלוח זה אומר שאין לי שום כעס בלב על אותו אדם??? האם לסלוח זה ברגש או שאולי בכלל בשכל???
אז גם על זה אין לי תשובה מוחלטת. אני עדיין באמצע לברר את כל שאלותייך (כבר כמעט 4 חודשים). מה שאני כן יכולה להגיד זה-
לסלוח זה קודם בשכל, ואחר כך ברגש. מזתומרת? אם לסלוח זה רק ברגש אז זה לא כל כך בבחירה שלנו. "אם אני פגועה אני פגועה! זה מה שאני מרגישה מה אתם רוצים שאני ישקר??!", ובגלל שזה כן בבחירה שלנו אז זה קודם כל בשכל. עובדים על לסלוח ומחליטים לסלוח בשכל, ואחר כך כדי שהמחילה באמת תהיה שלימה עובדים להוביל את הרגש. נכון, זה לא פשוט, אבל זה אפשרי אם אחרי תקופה ארוכה הרגש והשכל לא מסונכרנים אז זה סימן, איתות שמשהו ב"לסלוח" עדיין לא שלם.
אחרי שהבנו, לפחות חלקית, מה זה לסלוח, אז תכלס איך סולחים??
אין לי תשובה מוחלטת. אבל רק יכולה להגיד מה לא, ולתת כמה עצות מה כן, ומה לי עזר!
מה לא?
- לא להגיד לעצמי שאני רשעה אם אני לא סולחת!
- לא להגיד לעצמי שה' לא יסלח לי כי אני לא סולחת לאחרים!
- לא לחשוב שזה לא בסדר שאני לא סולחת!!!
כמו שכתבת כל השיעורים האלה על כמה זה חשוב לסלוח זה רק מתסכל ומוריד אותי כמה קומות מתחת.
אז מה כן??
קודם כל להבין שזה תהליך! זה לא החלטה וזהו! אני אישית, עובדת על לסלוח למישהי כבר יותר מ3 חודשים....
וזה בסדר שזה לוקח זמן. ריבונו של עולם לא רוצה שנסלח, אלא הוא רוצה את העבודה! שנעבוד על לסלוח!!!! בע"ה כשניפטר ונגיע לשמיים לא ישאלו אותי- אותך- וכל אחד אחר "למה לא סלחת??" אלא ישאלו : "למה לא ניסית לסלוח?" או "האם ניסית לסלוח?"
אז יש את כל הרעיונות ה"רגילים"- לנסות ללמד זכות על אותו אדם, לנסות לרחם ולא לכעוס... וכו...
אתן טיפ קטן נוסף שלי אישית מאד עוזר (בתהליך, אחרי שאני משננת לעצמי אותו חודשים, שוב, זה לא בן רגע). ולשם ההבנה נפתח בסיפור: מעשה בכלב שהיה משוטט לו ברחוב בחוסר מעש. לפתע הגיע אדם, הרים מקל גדול ומחוספס והחל להכות את הכלב. התעצבן הכלב בעודו נאנק מכאב והלך "להחזיר מכות" למי שהיכה אותו. רץ הכלב והחל בועט במקל, נושך את המקל, ומכה בו. למה?? כי המקל היכה אותו!
המחשבה הראשונה שעולה לנו היא מנסתם 'טיפש! הרי האדם היכה אותו, ולא המקל! המקל היה רק הכלי.' הרבה פעמים אנחנו מתבלבלים, נוהגים כמו הכלב ושוכחים כי האדם הפוגע הוא רק השליח, המקל שאיתו ריבוש"ע היכה. וזה הטיפ. מזתומרת? להבין, קודם כל בשכל שהפגיעה הזו נכון שהיא כואבת ונכון שהיא לא נעימה ולעיתים ישנם פגיעות שאפילו הורסות חיים שלמים, אבל בכל זאת, לא האדם פגע- אלה ה'! ואם זה מה'?! טאז אני מאמינה שאמונה שלימה שכל מה שה' הביא לי, למרות שאיני משינה איך הוא לטובתי, ושה' הוא אבא רחום שאוהב אותי וחפץ בטובתי (אם לא מסכימים אם המשפט הזה אז זה כבר דיון נוסף) ולכן לכעוס על אותו אדם זה כמו הכלב שכועס על אותו מקל.
לא מספיק לקרוא את זה פען אחת, צריך לשנן לעצמי את זה יום, יום עד שיהפך לתורת חיים, לחלק ממני בשר ובשרי ממש ומתוך האמונה הזאת בע"ה בסופו של דבר נצליח לסלוח.
יצא קצת הרבה ארוך...
מקווה שעזר.
אשמח לשמוע
נשמע מאתגר ממש! צעריכה מאד שאת לא מתייאשת וממשיכה לנסות!
ובשמחה רבה
מה דעתכם על אלכוהול ועישון ? ואם הדעה מישתנת לבנות?
אלכוהול מיהו שסיים שביעית או שמינית יכול לשתות בקבוק בירה עם חברים, או בגיל יותר צעיר עם המשפחה.
עישון - לא בריא, וזה סתם מראה ערסי ורחובי.
וזה מתחיל ביגלל פוזות, רק פוזות..!!
אלכוהול - בפורים ובהילולות אחלה ממש, בפורים אבא שלי היה שיכור וחייב אותי לגמור כוס ערק רק בשביל הברכה..
אבל אני נגד זה שבנות ישתו וישתכרו, כי הם יכולות לעשות דברים ממש מפגרים, שיבזו אותם.. ולא מתאים לבנות..
אולי אם את באיזה התוועדות שהיא עם רק עם בנות, אפשר לפנק את עצמך קצת באלכוהול, אבל רק להתבשם!
ועישון בנות ובנים, זה ממש שונה.
בת שתעשן, זה הרבה יותר עושה פחות רושם מאשר שבן יעשן.
מכירה כמה חברות טובות שמעשנות כי זה מרגיע ברמות ושותות כדאי טיפה להישתחרר
לא כולם עושות אתזה מיפוזה מכירה בנות שעשו אתזה בסתר רק בשביל לברוח למשהו גם עישון ואלכהול זה יותר בריחה ברור שגם פוזות אבל לא להכליל גם יש אנשים שנהנים מיזה כמו שאלכוהול בשבילי מסריח ומגעיל ובישביל מישו אחר טעים ..עכשיו זה לא אומר שאני בעד שבת שמעשנת זה קצת הרבה לא צנוע וגם זה לעבור על ונשמרתם.
ויש לי חברות שהציעו לי לעשן אז חשבתי כאילו שמישהו רואה בת שמעשנת מה זה עושה לו
ק"ו לבנות, זה מבחיל להתוודע לבת, שהטבע שלה אמור להיות יותר מעודן, נחשפת לדברים גסים כאלו...
ששתייה בשבתות וחגים זה מצווה, גם לבנות.
כמובן שתייה שלא תביא לקלות ראש.
ריגשת יואו
מפחדים שאני ישתה משהו אבל עם זה מיצווה אז למה לא???????
קודם כול זה בכול זאת לא בריא לשתות בגיל צעיר, ולאו דווקא מהפן הפיזי.
גם אני לא שותה יין למרות שזה מצווה בשבתות וחגים, מסיבה פשוטה כי גם לזה יש גיל מתאים (לפי דעתי).
לכול בן אדם הגיל משתנה, אבל אני מאמין שאם אמרו לך שזה אסור אז מבינים שאת עדיין לא בגיל המתאים (ואין מה להיעלב מזה, לפי דעתי צריך להתחיל לשתות יין רק בגיל מבוגר).
ונכון שזה נחשב "מצווה" (בכוונה שמתי גרשיים כי זאת לא באמת אחת מתרי"ג מצוות), אבל במקרה הזה לפי דעתי צריך לחכות טיפה עם המצווה ו"להסתפק" בתירוש.
לסיכום, יש סיבה מוצדקת שמפחדים כרגע שתשתי, ולהגיד את האמת גם אני לא הייתי רוצה שאחד מהילדים שלי ובטח שאחת מהבנות שלי תשתה בגיל צעיר. מציע לך כרגע להקשיב למי שאומר לך שהוא מפחד שתשתי, ולחכות לגיל המתאים.
אם תרצי שאפרט לך למה לא כדאי לשתות בגיל הזה בכול זאת אז תכתבי לי.
אז כתבתי מלא ולבסוף הבנתי שזה לא ההסבר הכי טוב שאני יכול לתת אז אני מצרף כאן שתי כתבות, תקראי אותם, ואני אסכם לבסוף את הכול.
https://www.rbmotive.com/post/אלכוהול-והמוח-המתבגר-למה-לא
לסיכום, הגוף שלנו בתור מתבגרים לא מסוגל להכיל את האלכוהול, והאלכוהול גורם לנזקים בלתי הפיכים לגוף, גם אם אנחנו שותים במידה נמוכה (כגון שבתות וחגים). כאשר אנחנו נתבגר יותר (אני מתכוון לגילאי 21+, וכן אני יודע שבדרך כלל אדם מבוגר נחשב כבן 18+ אבל, אני לא רואה את זה כנכון כי בגילאי 18-21 אנחנו עוברים את השינוי הכי גדול שלנו בתהליך ההתבגרות [זה גם למה בחלק מהמדינות בעולם גיל השתייה מוגבל לגיל 21+, כי רק בגיל הזה גם הגוף וגם השכל מסוגלים להכיל את האלכוהול] אנחנו נוכל לשתות בצורה באמת בטוחה.
אבל כן, לבנות זה איכס פי חמש.
מעישון של סיגריה זה עובר לכל מיני מקומות אחרים שלא ברור איך יוצאים מהם.
אלכוהול סבבה לגמרי כל עוד הוא בשיקול דעת ולמטרות הנאה ולא התמסטלות.
מה שאתם אמרתם נכון נראה לי
לא קראתי הכל
אז ככה שתייה לדעתי זה מתאים יותר לבנים וגם זה לא מגיל צעיר מידי וגם בגיל יותר מבוגר לא צריך להגזים ...
סגריות אף אחד כולל אף אחד לא צריך לקחת זה לא עושה כלום חוץ ממקצר תחיים למרות שכולם אומרים שזה עוזר וזה זה אולי עוזר אבל זה מקצר תחיים עושה לך קול (בלי להעליב) קול מכוער של איזה בן אדם בן שמונים שהרגע קם מישנה והוא שותה קפה שחור...
(לא יודעת אם כולם מכירים את זה אבל יש כזה רול אחרי ששתוים קפה שחור יש קול כזה צרוד מוזר...)
עזבו טיפה הסתבכתי בההסברה שלי...
מי שהבין הבין
לא יודעת למה הסתבכתי
למישהו יש טיפים לעבודה על משמעת עצמית?
יש לפניי תקופה ארוכה של מבחנים שונים לחלוטין וקצת אין לי כוח אליה
הכנתי לוז מסודר מה ללמוד בכל יום ואיך לעשות כל דבר ואני ממש מקווה שאצליח הכל כי הרבה פעמים אני לפעמים מוותרת לעצמי ומספיקה פחות משתכננתי
וחוץ ממשמעת עצמית, מה יכול להביא כוח רצון לשבת וללמוד בצורה טובה ויעילה?
יעניי את המשימה הכי קשה ושנואה לגמור על הבוקר!! ככה לא זה לא ידחה או תהיי בבאסה כל היום וגם זה שיא הנותן מוטיבציה לכל היום לפתוח תבוקר ככהתכננתי להגיב, ואז ראיתי שכתבת הכל.
@ תקשיבי לה, זו בדיוק הדרך!
שירה 333יצא לי ארוך טיפה אבל אשמח אם תקראו...במיוחד מה שהדגשתי באדום כותבת מבידוד שיימשך כנראה גם בכיפור וכנראה שכל כיפור יעבור עליי בבית... אז עלו לי כל מיני דברים על כיפור ותשובה:
יש סיפור חזק על שתי נשים, הראשונה עשתה מעשה נפשע ואיום והשנייה עשתה המון חטאים קלים, שהלכו לרב שיורה להן דרך כפרה. השנייה התנשאה על הראשונה באומרה: "עשית מעשה ממש איום, אני לא בטוחה שיש לך כפרה"... עייני חברתה זלגו דמעות. הרב אמר לכל אחת להביא אבנים כמספר וכגודל חטאיהם. האישה הראשונה לקחה אבן גדולה וכבדה וסחבה אותה בקושי ומאמץ רב, דמעות בעיניה, ועוד כמה אבנים קטנות בודדות וסיימה. השנייה לקחה אבן קטנטונת ועוד אבן קטנה ועוד אחת ורק לאחר זמן רב מאוד מאוד גמרה לאסוף. "ועכשיו", אמר הרב, "החזירו את האבנים בדיוק למקום ממנו הם נלקחו".
האישה הראשונה זכרה בדיוק מהיכן לקחה והחזירה בהמון מאמץ אך במהירות את האבן הכבדה ושאר הבודדות וחשה הקלה עצומה, והשנייה... עד היום מנסה לגמור עם זה ולהיזכר מאיפה לקחה כל אבן...
לפעמים אפילו פגיעות קטנות, הערות מעליבות, מילה קטנה לא במקום שנפלטה, שמועה נכונה למחצה על מישהו שמעבירים הלאה, כסף שהלוות מחבר ושכחת, סתם סיננת או התעלמת או סתם נשמעת מתנשא, וזה כמו המון אבנים קטנות (או גדולות..) שממשיכות להיות על גבך וקשות הרבה יותר לתיקון ממעשה "כבד". ויום הכיפורים לא מכפר על בין אדם לחברו...
זה נראה אולי עלוב לבקש סליחה מאחרים ומאלוקים "כי עוד מעט יום הכיפורים" ונראה נטול כוונה אמיתית, ובכללי בתקופה הזו יכולה להיות תחושה של "על מי אני עובד? על עצמי? על אלוקים? שנינו יודעים שהצדיקות שלי זה רק תחפושת. זה לא אני באמת. ואחרי יום הכיפורים... מה, בגלל שכיפורים הוא כ-פורים התחפשתי למישהו שזה לא אני?"... וזה לא נכון! כל השנה אנחנו טובעים בשקר, מתחת מסכים ומסכות ומתרחקים מהאמת שלנו, וביום הכיפורים יש לנו הזדמנות לשוב חזרה להיות כמו מי שאנחנו באמת! כי האמת האמיתית- אמיתית היא שבאמת אנחנו במהותנו טובים ויש בנו "נשמה טהורה שנתת בי" שרוצה טוב! השטן ביום הכיפורים יוצא לחופשה מלהסית אותנו לבחור ברע, מלבחור במה שמנוגד לנו והאמת שלנו, וזה בדיוק הזמן להתנער מהייאוש והשקר והרע שהוא לכלך וכיסה אותנו בו.
זו הזדמנות מצוינת להפטר מכמה שיותר "אבנים", שלא תמיד זוכרים את קיומם. לא תמיד אפילו שמים לב שפגענו, לפעמים פוגעים באחרים בתמימות גמורה ולא בזדון, ולא תמיד שמים לב עד כמה פגענו (במיוחד בפורומים שזה עלול להיות פגיעה ברבים) ועד כמה זה פוגע בנו שאנחנו פוגעים באחרים או לא מוחלים להם, ויום הכיפורים הוא הזדמנות ליישר ולנקות, וזה לא נטול כוונה וחרטה אמיתית. תזכרו שלטעות זו חולשה אנושית, למחול זו מעלה אלוקית... איזה הקלה זה לדעת שסלחו לך או שסלחת. איזה כיף זה להרבות אהבת חינם!!! איזה זכות זו לשוב בתשובה, להמחל ולמחול, להתנער מהעפר והחול, לפתוח במחול ולחולל בעולם טוב, ולהתחיל מהתחלה! נראה שהדבר הכי טוב בלסלוח ולבקש סליחה זה ההרגשה הזו של ההקלה והשחרור מהעבר.
אז... אם פגעתי במישהו בכל דרך שהיא, אם הבכתי או ציערתי, בין בפרטי ובין ברבים פה בפורומים, אני מבקשת סליחה ומחילה, באמת באמת בכנות, ואם כן אפשר ורצוי שיפנה או תפנה אלי בפרטי ויגיד לי. בלי נדר אחזור לראות לפני יוה"כפ. וכמובן שסולחת לכולם
ובעזרת ה' הלוואי ונזכה כולנו לשוב בתשובה שלימה ולתקן את כל אשר עיוותנו ולא להתייאש חס ושלום מזה, כמו שאמר רבי נחמן "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן". אנחנו צריכים להפסיק לברוח מה' ומהשליחות שהוא נתן לנו, מחשבון נפש, מתשובה שכרוכה גם בהודאה שטעינו וחרטה כואבת וחיפוש, ומלרדת מטה ולהרדם ופשוט להתעלם מהסערה סביב. הרי אי אפשר לברוח מה'. "אם אסק שמים שם אתה ואציע שאול הינך". ואולי זה מה שמגילת יונה באה ללמד אותנו. אנחנו חייבים להתעלות על עצמינו, להתעורר ולברוח ממנו- אליו! היישר אליו! לקרוא בשם ה' ולצעוק אליו שיושיענו! לחזור ולשוב אליו ולעצמינו ולשליחותנו בעולם הזה, לסלוח ולבקש סליחה ולא רק מאחרים ומאלוקים אלא גם מעצמינו, ולזכור שיש בנו גם המון טוב ולא רק דברים לתקן אלא גם דברים לחזק וה' הוא לא נגדנו חלילה אלא אוהב אותנו ומחכה לנו בזרועות פתוחות כמו אב המחכה לבנו. יום הכיפורים הוא יום שכרוך בחרטה אמיתית ושברון לב על חטאינו וגם בשמחה עצומה על הזכות לשוב בתשובה ולתקן ולהתכוון להשתפר באמת ולהתקרב אל בוראנו, שהרי יום הכיפורים הוא כ-פורים, יום שמח. כי אנחנו זוכים להתחיל מחדש. וזה לא משנה בכלל שאולי או וודאי שנחטא ונשוב שוב בשנה הבאה. אולי נצליח להיות טובים אפילו קצת יותר גם לעתיד ואולי ניפול חזק אפילו יותר מעכשיו, אבל העיקר הוא שנרצה לבחור בטוב ונהיה טובים יותר עכשיו, הרגע... אפילו בקצת, אפילו רק קבלה אחת.
גמר חתימה טובה לכולנו והלוואי ונזכה לנצל את היום הקדוש ונחתם ונכתב כולנו בספר החיים והמשך שנה טובה ומתוקה!
ככל הנראה נדבקתי כי אני לא מרגישה טוב בכלל, ממש זוועה וכאבי גרון מטורפים, ואין לי מושג איך אשרוד את הצום... ועוד יום כיפור בלי בית כנסת...
שולחת עידוד וחיזוק בעז"ה נעבור את זה
גמר חתימה טובה!
) |אימוג'י של לב|שירה 333אחרונהאכן... צריכה לעשות בדיקה
ישראלית2❤🇮🇱🙈צריכה חצי פריקה חצי עיצה. מישהו זמין??
חבל שאתם לא מתחסנים..
לראות בטובכמו שאתם יודעים אני מכין פירושים לתפילות, עכשיו הכנתי לתפילות של יום כיפור, מוזמנים לקחת, להדפיס, להשתמש ולהעביר לאחרים!
אשמח ממש להערות והארות.
שתהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת! גמר חתימה טובה.
מצרף כאן את הפירוש לערבית של ראש השנה, את שאר הפירושים העלתי בעבר, אם משהו רוצה שיפנה אותם בפרטי.
הפירוש- 20210914105840.docx
ויש כאן פירוש על הוידוי של הרב יוני לביא- 20210914105929.pdf
בהצלחה!
ישראלית2❤🇮🇱 )כלומר, לישון ולקום בשעות טובות
ולא לקרוא הרבה ספרים או לראות הרבה סרטים\סדרות.
זה דורש המוןןן שליטה עצמית ואני מלא פעמים לא עושה את זה (ואז מצטערת על זה, כי בימים שאני ישנה בלילה לפניהם מאוחר אני עצבנית ברמות)
בהצלחה!!!
פשוט בימים שאיכשהו יש, אז זה פתיח ממש טוב לימים טובים
