פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 716)

אבל תנסו לחשוב מה יהיה אם ישאלו אתכם עוד 5 שנים את אותה שאלה. מה תענו? ואם שאתם רוצים לחזור, לא חבל? נקודה מעניינת...

היה מספיק לעבור את זה פעם אחת.. וחוצמזה  עם כל השטויות שעשיתי ב5 שנים האחרונות דוקא יצאתי לא רע..

עם אלה ששומרים 7 מצוות בני נוח לא אמור להיות לנו בעיה והם יכולים להשאר פה ולקבל תנאים כמו כולם? כולל אם הם ערבים?(אם יש כאלה שמקיימים בכלל...)

מה מותר למדינה לעשות כדי להוציא אותם מהארץ? הרי יש שיגידו שיש בזה סיכון גדול לקיום המדינה ואז הם לא עושים כלום,חוץ מלהתפלל שילכו מעצמם התורה מאשרת לנו להתעלם מהתגובות הנוראיות שיגיב עלינו העולם אחרי שנוציא אותם מפה אבל העיקר שנקיים את הציווי הזה? בנוסף יש שיגידו בלי קשר לתורה,שאנחנו צריכים להיות זהירים בהתנהגות שלנו כי כביכול אנחנו צריכים להוקיר תודה לעולם שעזר לנו להקים פה מדינה (בכך שרוב האום תמך בהקמתה..)

אתה יודע אם התורה אומרת שעלינו לפעול בכל מצב כדי לקיים את מצוותיה? זתומרת אם באמת יהיה לנו את האומץ ונעיף את הערבים (ע"פ ציווי התורה),יהיה סיכון גדול להמשך קיום המדינה...אז מבחינה הלכתית עדיף שנקיים את הציווי בלי לחשוב מה העולם יעשה לנו?

(שזה כשכל ישראל יושבים על ארצם מחולקים לנחלות)

מעבר לזה שהם חייבים לקבל את 7 מצוות בני נוח

הכלל החשוב ביותר שבגללו הערבים ובעצם כל גויט שהוא "דתי" של דת כל שהיא אינו גר תושב זה בגלל זה-

 כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר:  אֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לְחַדַּשׁ דָּת, וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת לְעַצְמָן מִדַּעְתָּן, אֵלָא אוֹ יִהְיֶה גֵּר צֶדֶק וִיקַבַּל כָּל הַמִּצְווֹת, אוֹ יַעֲמֹד בְּתוֹרָתוֹ וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע.  וְאִם עָסַק בַּתּוֹרָה, אוֹ שָׁבַת, אוֹ חִדַּשׁ דָּבָר--מַכִּין אוֹתוֹ וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ, וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שְׁהוּא חַיָּב מִיתָה עַל זֶה; אֲבָל אֵינוּ נֶהְרָג.

(הלכות מלכים ומלחמות פרק י הלכה  יב)

זכור לי גם שיש עוד כללים כגון שאסור להם לגור בירושלים ועוד שאני לא זוכר.

אולי @הדרכה יזכור

(כשאני יכול עלתייג אני מתעלל בך כהוגן)

שאומרים שזה כשרוב ישראל בארצו.

גם זה עדיין לא קרה.

לא בימינו.

חשבתי שיש טילים

רק בגלל שחברה שלי חשבה שיש אעקה לטילים, ואז גם אני ממש נלחצתי..

איפה למען ה' הטוב המקלט הסמוך???

באמת נבהלתי...

אבל אחרי 2 שניות נזכרתי ואמרתי פרק תהילים.

להתייחס כראוי
בלי לפזר אמירות [נכונות!] שבאות "מהבטן".

אנחנו עדיין בתפר בין הזיכרון שמותיר חלל עצום
לבין ההבנה הגדולה שזה תהליך.
 

"אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה, אז יאמרו הגוים"

(מדובר על בית המקדש, כיוון שדוד המלך כותב שם "שובה את ה' את שבותינו", 

ומה היה חסר אם לא הר הבית?)

להרחיב.
בע"ה מאוחר יותר.
טוב?

ידעתי שכל רגע תהיה הצפירה...
ובכל זאת, כשהיא התחילה קפץ לי הלב, ולקח איזה 5 שניות להרגע...
קונטציה של אזעקה לא שואלת מתי לעבוד 

את פשוט מתארת אותי לפני שנתיים.
כווולם אמרו לי להפסיק, כל הזמן כאבו לי הצפורניים,
ולפחות פעמיים בשבוע ירד לי דם מרוב שזה היה עמוק.

וחוצמזה זה נראה מגעיל באמצע, ופשוט לא יכולתי להפסיק!

ואז, החלטתי שחלאס. אינמצב שהאצבעות שלי נראות תמיד אחרי תאונה.
בגלל זה החלטתי שאני מנסה. רק לשבוע אחד אני לא נוגע בצפורניים.
ועבר השבוע. פתאום לא כאבו לי האצבעות, לא ירד לי דם, כולם הפסיקו להעיר לי,
האצבעות שלי נראו נורמלי, ואפילו גיליתי המווון דברים שפשוט אי-אפשר לעשות בלי צפורניים!
(לפתוח סכיני אולר, להפריד חלקי לגו צמודים ואפילו לעשות צמרמורות לאנשים!)
וככה החלטתי שאני נשאר לעוד שבוע. 
וזהו.
מאז כולם חזרו להעיר לי, "תראה את הציפורניים שלך! מה אתה חתולה?!"

אז אני מציע גמלך, תקבעי שבמשך שבוע אחד בלבד את לא נוגעת בציפורניים.
ובסוף השבוע את קוצצת אותם עם קוצץ ציפורניים אמיתי.
תחזרי לכאן אחרי זה, ספרי איך היה.
 

וואי זה בדיוק מה שהיה לי לפני שנה!!!

הכל עניין של רצון רציתי מאדד!! להפסיק והשתמשתי במרה את יודעת מזה??

זה היה רק כלי עזר ותוך שבוע ב"ה הפסקתי 

והדבר שממש הפחיד אותי כל הזמן אמרו לי בחתונה בעלך יראה את זה כשתושיטי לו את האצבע

והוא לא ירצה להתחתן איתךחח קיצר אם את בלחית אז זה יעזור לך בהצלוחהה

אני בדיוק עושה סקירה על כל הפורומים אחרי שבועיים באולפנה

ראיתי בחנות כלבוטק ביפו לק מיוחד לציפורניים שעוזר לגמילה. 

פרטים באישי.

האם השלפים הם תורנייים? הם חברה שאכפת להם מהתורה, קובעים מדי פעם עיתים לתורה ויודעים/ומקיימים הלכות?

כאילו זה החברה שבאמת אתה מושפע מהם, כמו שמי שהולך להיות גרעין תורני בעיר הולך עם אשה חזקה, ככה שאתה בא עם מישהוא ששומר עליך שלא תדרדר.

אני פשוט רוצה שהשנה שלי תהיה מלאה בעשייה חיובית לעם ישראל, ולא בזבוז זמן עם ירידה רוחנית.

ועוד שאלה: באיזה ערים יש שלפ? (חוץ מחצור)

 

אם צריך אם יכולה לתת לך מספרים של בנים שתדבר איתם.

יש דירות בנים בחצור, טבריה, קריית שמונה, כרמיאל, אופקים ושדרות

עם הזמן זה בע"ה יעבור, ככה זה תמיד.

תשתדל להיות ולהתנהג בצורה הכי בוגרת שאתה יכול ובע"ה זה יעבור..

תתפלל על זה!

ההורים שלי גם לא מבינים אותי וחושבים שהם יכולים להחליט עלי מדי וזה קשה אין לי כ"כ מה לעזור

אבל מבחינת החברה תנסה לראות למה קשה לך ותנסה לשפר לא להיכנס למריבות להיות רגיש יותר וכדו'....

בבית-תנסה להיות הכי בסדר שיש גם אם אתה מרגיש פראייר לפעמים או אם הם מעצבנים אותך תנסה לדבר איתם ולא להחזיר במילים או במכות?

אז..בהצלחה ענקית!!

גם אני במצב דומה..

עזבתי את הבית לאיזה שבועיים ורק אז דיברתי עם ההורים שלי.

עכשיו אני חיה לבד באיזה דירה (ששייכת להורים שלי) וגם מידי פעם חוזרת הביתה..

בקשר לחברה, אני רשומה באיזה בית ספר שממש לא מתאים לי שם ואז אני רק מראה נוכחות מידי פעם.

ועכשיו הם בודקים מה לעשות איתי שנה הבאה. מבחינתי לא להמשיך ושהחוק ילך לעזאזל..

לא אומרת שזה הפיתרון הנכון לך אבל אולי זה יהיה לך עוד אופציה..

בוא לפרטי אני הי;יתי גם כן במצב שלך.... אולי אני יכול לעזור לך...

ב"ה ההורים שלי מבינים אותי פחות או יותר וגם בחבר'ה אני אחלה..

אבל גמלי יש עליות וירידות..מלא פעמים אני מתבאס רצח מההורים והחברים..

רגע אתה מרגיש מלך עם החברה וזה ושניה אחרי זה מישו יכול לרדת עליך ולהוציא לך את כל האוויר..

אבל זה רגיל לגמרי!

אז..אתה יכול לדבר עלזה עם ההורים שלך..

ההורים רוצים שלילד שלהם יהיה טוב!!

ועם החבר'ה אל תדאג..לכולם זה ככה!

בהצלחה!

א-י

יא-כ

כא-ל

מא-נ

נא-ס

צא-ק

קא-קיב

 שבע אחרונים 

ובחיים אל תבני על להשלים אחר כך!! זה סתם ידפוק אותך אחרי זה..

באמת הבגרות הראשונה זה מלחיץ.. אבל אחר כך זה נהיה בסדר.. בכיתה י"א את עושה כל יומיים בגרות אז אין לך זמן להילחץ בכלל

זה התקופה בחיים שצריך ללמוד.. אז אל תבזבזי אותה כי אחר כך יהיה קשה להשלים

הייתי לחוץ רצחחח!! אבל גיךליתי שזה בכלל בכלל לא קשה...פשוט צריך יום יומיים לפני ללמוד מהמיקודית את כ-ל החומר פשוט לחרוש את החומר...וזהו! סתם שתדעי י"א זה פי 10 יותר בגרויות,י זה החיים הטובים...אבל סתם שתדעי התקופה של הבגרויות היא הכי כייפית-חוצמזה שצריך ללמוד, אין לימודים והמערכת נופלת...נגיד סיימת בגרות במתמתיקה-אין יותר שיעורי מתמתיקה!וכן הלאה...אז לאט לאט המערכת נופלת אפשר לקום מאוחר-לא להגיע לבצפר-יש מלא חופשים...קיצר זה לא כזה רע כמו שזה נשמע...ולגבי עם לעשות בגרות...אז למה לא?? היום כל אחד נורמלי שרוצה עבודה נורמאלית צריך תעודת בגרות...את לא צריכה 40 יחידות...תעשי מינימום יחידות -או שתעשי מגמה שאת אוהבת,נגיד אני עושה מגמת ביולוגיה ומגמת ערבית- שזה מגמות שאני ממש ממש אוהב!! ואני לא חנון!!! חחח זה פשוט מעניין רצח,אז תבחרי משו שאת אוהבת ולפחות תנסי לעבור את הבגרויות - מניסיון,את תצליחי זה בכלל לא קשה..

מקסימום אם לא תצליחי בתיכון אז תשלימי אחרי התיכון אבל לפחות תנסי עכשיו!לא חבל? ואומרים שרוב האנשים שלא קבלו תעודה לא באמת משלימים אחרכך...אזז תנסי מה איכפת לך..

בהצלחה..

ותתחילי לרעז את כל כולך בתקופה הזו בלהצליח בלימודים. זה כאב ראש לא קטן להשלים בגרויות. 

אם מישו יודע אשמח גם לדעת איך מונעים קישלון שבא בשרשרת... כאילו אני כזאת שאם במבחן 1 קיבלתי לא משו, מבחינתי מת המקצוע

איזה פחד

שינה את בגרויות? 

היו צריכים לעשות עוד בגרות בט' במקום..

תחשבו עושים נגיד יחידה בהיסטוריה בט' ואז יש מלא זמן לחרוש!!

אני מחפש מישהוא שיש לו תיק שהוא מבסוט ממנו או כמובן מבין בתיקים

כמה, באיזה גדלים, תאים צדדים, תאים חיצוניים,

[תחשוב לפי הדברים שבשבילם אתה משתמש בתיק.]

ובעיקרון אני בד"כ פשוט הולכת לסברס ושומעת מהם. הם מאוד אמינים [וחמודים]

הרי אחרי כל החישובים שתחשב- גם ככה בתכלס לא בטוח שיהיה לחנות את הדגם והצבע והגודל והמחיר שתרצה..

זה טוב שיש לך מושג על חברות, פשוט תלך ותשאל...

כן סברס הם באמת אחלה קניתי שם הרבה פעמים.
עדיין מחכה לתשובה אם למישהוא יש איזה תיק טיולים טוב והוא מרוצה ממנו.

הוא של 75 ליטר, בדר"כ לא חסר לי מקום.

 זה הדגם:

http://www.campo.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8-688-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%92%D7%91-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93-95.aspx

רק של 75 ליטר. הוא נוח מאוד בגב, אבל התיק עצמו טיפה כבד, לא יודעת אם זה ככה גם בתיקים אחרים. לפי מה שכתוב באתר הזה הוא גם לא יקר במיוחד...

וגם בגלל שהוא לפי מה שכתוב באתר 95 ליטר זה ענק!
 

ב200 ₪ בערך בשוק 85 ליטר והוא ממש טוב

2 חברות מעולות.

אגב דוד שלי קנה ממש לא מזמן תיק מעולה ב200 באיביי...

תדרגו לי את שלושת חברות תיקים הבאות:

גרגורי, אוספרי, לואו אלפין, דוייטר.

תדרגו לי מה הכי טוב מביניהם ומה פחות טוב עד להכי פחות טוב (קיצר הבנתם! הסתבכתי בניסוח)

החברה הכי טובה היא כמובן גרגורי. לאחריה יש את אוספרי שהוא כמעט באותו רמה אך יותר זול, מכיוון שגרגורי הוא מותג יותר "נחשב"- אך איכות התיקים כמעט אותו דבר. אחריהם יש את לואו אלפין ודוייטר שהם כמעט אותו דבר במחיר ובאיכות (אל תתפוס אותי על המילה).

ממליץ מאוד על אוספרי. לי אישית יש אוספרי  KESTREL

48 ליטר שעלה לי בסברס 650. אחלה תיק, נוח, אכותי וגם לא עולה כ"כ הרבה כמו גרגורי וכו' שהם באותו איכות..

יש גם לאוספרי דגם של 58+ 10 שעלה לחבר שלי 700-750..

תיק טוב גם לפנימיה, וגם לטיולים- אני אישית יכול להכניס ציוד לשבוע טיול..

בהצלחה!!

אח"כ לואו אלפין ואח"כ דאוטר(אני פחות אוהב את החברה)

אם יש לך תקציב אתה יכול ללכת גם על דה נורז' פייס שזה חברה מאוד טובה אבל מחירים באזור של גרגורי.

חוץ מזה אני ממליץ על סברס אלא עם כן יש מבצע מאוד שווה באורחה ואז פשוט קפוץ על המציאה...

עם מי שווה לדבר על מנת לעשות הזמנה של 10-15 תיקים?
התיקים כרגע שאני רוצה לעשות עליהם הזמנה הם:

                     osprey kestral
                     low alpin diran

שני תיקים שמהברורים שעשיתי הם תיקים מאוד טובים במחירים שפויים 600-800
עם מישהוא חושב שהתיקים לא טובים אשמח שיעדכן.

קיצר מחפש איפה לעשות הזמנה במקום הכי זול שיש!

אשמח ממש שתעזרו הזמן קצר!

אפשר גם בפרטי

ולוותר בעצמך.

אם את מוותרת על משהו שהוא די משמעותי כמו ללכת עם מכנסיים במקום חצאית... אז את צריכה להבין שאם הוא יבקש לוותר וללכת בלי כיפה לדוגמא אני בטוחה שאת לא תרצי שהוא ילך בלי... נכון? אז את צריכה לדעת על מה לוות , אפילו שזה קשה!!!

רק רוצה להגיד משהו על וויתורים בכללי וויתורים ביהדות:

וויתורים בכללי זה נושא מאוד מורכב ומעניין. וויתור הוא לאו דווקא טוב או רע.

בכל דבר בחיים צריך להבין שיש מחיר ותמורה.

נגיד וזה יום חם ואת נורא נורא צמאה-

את הולכת למכולת וקונה ארטיק- המחיר 15 ש"ח, הפסדת, אבל קיבלת בתמורה ארטיק מרענן (או לא...).

ומאחורי הסיפור הזה- שילמת 15 ש"ח וגם חיסלת כמה קלוריות טובות.., סביר להניח שהתמורה (הריענון, הטעם של הרגע) לא ישתווה לך בעתיד הרחוק כשהתאבקי על הורדת המשקל.

אבל- יכול להיות שתוותרי על הארטיק היקר, תתפשרי על האחד שעולה 2 ש"ח, פחות טעים. אבל גם בתווך הארוך יהיה לך פחות קלוריות וזה יהיה יותר שווה.

מצד שני-

נגיד יש לך מבחן ואת מחליטה שבמקום ללמוד אליו את הולכת עם חברות לבלות. מצד אחד את מרוויחה את הכמה שעות האלו של כיף חיים. מצד שני- את מגיעה למבחן עם עצבים ומתח וכשהמורה באה לחלק אותם את כמעט בולעת אותה ומתחילה ממש להילחץ כשאת רואה את הציון הסופי. ז"א- ויתרת על הציון בשביל ההנאה. את קיבלת כתמורה קצת שקט ליום אחד וחוויות עם חברות אך המחיר ששילמת היה הציון הכושל וכו'...

ובקיצור- וויתור הוא כלי שעוזר לנו בחיי היום יום. תלוי מתי משתמשים בו, כמה ולמה.

עכשיו כל מה שנוגע לוויתורים ביהדות- אותו דבר.

יכול להיות שתוותרי על אוכל מסוים כי הוא לא כשר. תפסידי מצד אחד את ההנאה הריגעית אבל תרוויחי לנצח נצחים.

עכשיו אם החלטת לוותר על החצאית והתפשרת על המכנסיים, קחי בחשבון שלתמורה הזאת יש מחיר לשלם. יש מחיר ויש תמורה.

לדעתי-

הנושא הזה הוא מאוד חשוב לבנים (חצאית/מכנסיים) זה כמו שבן לא ילבש כיפה או יחליט שהוא לא מתפלל יותר וכו'

עכשיו תעשי אחד ועוד אחד ותראי האם המחיר שתצטרכי לשלם בעתיד שווה את זה.

זה בקטע השכלי- למה זה משלם וכו'.

אבל בכל הקטע של השקפה וצניעות וכל זה- תאמיני לי- הכי כיף זה חצאית. הכי כיף.

חקרתי את הנושא ודרשתי והגעתי למסקנות רבות בכל הנוגע לנושא הזה. מוזמנת באישי.

בהצלחה!

לא כדאי לעשות את זה בפורום בני ישיבות(או ברוך)? (זה יועיל להחיות אותו קצת.. )

בס"ד

בלי נדר

ברור צריך ללימוד הגמרא שינון משניות וגם תנ"ך.

ב"ה אני שם לב על עצמי שהרבה פעמים יש איזה ברייתא או משו כזה וזה מוכר לי פתאום..(בשיטת החי פרקים ליום..רק קצת פחות)

בע"ה שנזכה

דין דומה/חולק על אותו מקרה...

הרבנים העיקריים מהם אני לומדת הם הרב אורי שרקי, הרב ערן טמיר והרב יואב מלכא.

לא יודעת אם זה נכנס בהגדרת "הרב שלי".

בס"ד

אבל אני משתדל ללמוד מכמה שיותר רבנים וכמה שיותר השקפות

אבל חבל שהשירשור ינעל...

הרב ויינגרטן שליט"א

הרבנים של המשפחה זה הרב אליעזר מלמד והרב דב ליאור

אבל אני קצת "בוגד" בקטע הזה כי אני הרב שלי הרב קוסטינר ואני גם הולך למלא שיעורים של הרב אורי שרקי אז גם הוא מעיין רב בשבילי

בהלכה אני משתדל ללכת  לפי הגר"א, וכשיש לי שאלות אני שואל רב מזדמן.

וההשקפה שלי מבוססת על תורת הרב גינזבורג ואולי גם הרב כהנא.

לא ראיתי שהגר"א מדבר על השלטון היום בארץ, ככה שזה לא סותר ללמוד מהרב גנזזבורג על נושאים כאלה.

וזה מאוד מורכב, קבלתי מהרבה רבנים הרבה כיוונים בתפיסת העולם שלי.

שם אחד? אולי הרב שג"ר זצ"ל... אבל זה מאוד מאוד מאוד חלקי.

מי שיהיה הרב שלו..

שאלה אחרת

ואחרי שהתחתנתי קיבלתי על עצמי את הרב של בעלי, הרב איכנשטיין ר"י יד אהרן בירושליים

אבא שלי

ובישיבה כמובן רה"י.

יש הרבה רבנים מוערכים אך אני לא מתייעץ בהם..

אם הילד לא מסוגל יותר להתמודד עם זה בכוחות עצמו ובא וסיפר לך, כנראה שהוא זקוק לעזרה.

אני באמת חושבת שיועיל הרבה יותר אם תתייעצי עם המורה כיצד לטפל בזה מאשר שתניחי לזה והילד שלך יתרגל להיות זה שמציקים לו.

לעניות דעתי, לשתף את המורה ולעדכן אותו גם במורכבות

התפקיד ההורי שלנו הוא לעשות את מה שנכון לילד.  אם המורה חכם, הוא יידע "לעלות" על הבעיה, כביכול, בלי שתצלצלי אליו.  המורה צריך שיידעו אותו, והוא "יגלה" את הבעיה "לבד".  והבן לא חייב לדעת שצלצלת!

אישית, ילדיי יודעים שאני מדברת עם מוריהם מאחורי גבם, וטוב להם עם זה.  הם לא יודעים מתי ועם מי, אבל כשאני רואה צורך, אני משתפת את הדמות החינוכית הרלוונטית, ואותו אדם איננו רץ לספר לילד, אלא פועל לטובת הילד, בלי ידיעת הילד.

לצורך העניין, "ילד" הוא כל צאצא, ללא הבדל מין וגיל

חייבים לדבר עם המורה והמורה חייב לשמור על דיסקרטיות.

בהצלחה!

אם הילד לא מסכים שידברו עם המורה או עם הורי הילד המציק, סימן שיש משהו שמרתיע אותו מכך.

חשוב לדבר איתו ולהבין ממנו מה הוא לא רוצה שיקרה, ובמהלך משותף, בהסכמה שלו, לפנות לגורמים הרלוונטיים.

צריך לדבר איתו, לשדל אותו. אבל אם הוא מביע התנגדות נחרצת שנובעת מחשש אמיתי, אסור לעשות מהלכים מאחורי גבו - "לטובתו".

גם אילו הבעיה הנקודתית תיפתר, תיווצר בעיה חמורה בהרבה - חוסר אמון בהורים.

וזה הכי נורא.

ובכלל, חשוב לדבר איתו ברכות ובעדינות ולהרעיף עליו אהבה. זה יכול (במקביל) לעזור לו להתמודד עם הקושי.

הצלחה רבה!

ואני חושב שהבעיה היא לא רק פגיעה באמון הילד בהורים,

אלא גם פגיעה באמון ההורים בילד.

מה שכן כדאי זה לשלוח אותו למקום שיעזור לו להעמיד את הנודניק במקום ולהיות יותר אסטרטיבי.

התכוונתי, וגם אמרתי זאת, שהולכים מאחורי גבו בלי ידיעתו!!!

הוא לא אמור לדעת על זה בזמן אמת או אחר כך.  הוא אמור להבחין כך שהבעיה באה על פתרונה, אבל לא להיות מודע לגורמים שהניעו את גלגלי הפתרון.

תפקיד המבוגרים להגן על הילדים.  אם הילד בא לקבל עזרה מאמא, אפשר לשאול את הילד איך, לדעתו, אמא יכולה לעזור, אבל אם אין לו הצעה יעילה, מחובת האמא לעזור בדרך שנראת לה.  אם המבוגרים יהיו רציניים ואחראים, הבעיה תיעלם, והילד לא חייב לדעת על כל מהלך ומהלך.

בדוק ומנוסה.

אם המורה אינו ראוי לתפקיד, ולא מתפקד ולא יכול לעזור, הבעיה גדולה הרבה יותר.

בהצלחה!

אלא על הזלזול בדרך שבה הוא בחר להתמודד.

אפשר לשכנע אותו לנסות להתמודד ע"י קבלת עזרה, אבל אם הוא אמר במפורש שלא, אז רצוי להשאיר בידיו את הבחירות שלו, לפחות כל עוד לא מדובר במקרה קשה ממש.

אני מבינה את כוונתך הטובה להגן על הילד ולפתור לו את כל הבעיות,

אך השאלה היא האם יוצאים מנקודת הנחה שההורה רואה את המציאות יותר טוב מהילד.

אמנם פעמים רבות למבוגרים יש ראייה יותר רחבה וכוללת של המציאות, אך זה לא גורף.

לפעמים ההורים טועים והילד צודק מהם.

ההורה חושב שפנייה למורה תפתור את הבעיה והילד חושב שהיא יותר תזיק.

ברגע שהולכים מאחורי גבו של הילד מבטאים אמירה חמורה:

זה זלזול בוטה באמירה של הילד. "אני מבין את המציאות יותר טוב ממנו, ולכן ברגע שאתערב הכל ישוב על מקומו בשלום".

בעצם, השאלה האם הילד ידע מזה או לא היא שולית.

הנושא המרכזי איננו האם הבעיה הנקודתית תיפתר בסופו של דבר, אלא עד כמה ההורה נותן אמון בילד.

אמון הוא דבר הדדי.

אפשר לשכוח מלקוות שהילד ייתן אמון בהורה כשההורה לא נותן בו אמון. (אמון כמובן במובן הרחב של המילה - לא להאמין שהוא לא משקר, אלא להעריך אותו, לתת משקל לדבריו - שיש בהם חכמה, גם אם בסופו של דבר הם יתבררו כמוטעים)

השאלה החשובה היא איזה סוג של הצקה? אם זאת הצקה פיזית אז ברור שלילד המציק יש יתרון פיזי על ילדך, ועל כן יש לטפל בזה במהירות המירבית על מנת שילדך לא יכנס לטראומה ופחדנות שממנה יקשה עליו להיתגבר, ולהסביר לו שלא כולם נולדים שווים מבחינה פיזית ושאין לו ממה להיתבייש ולהוסיף קצת דוגמאות. ולגשת לילד המציק ולנפנף אותו מבנך.

אבל אם הילד המציק מקנטר או מעליב ויורד על חייו של בנך, הרי זה ברור שאסור לך לפגום באמון שהוא נותן בך כשהוא מספר לך דברים מסויימים, במקרה הזה צריך להעלות את בטחונו העצמי וההערכה העצמית שלו על ידי מציאת הדברים והכשרונות היחודיים שהוא ניחן בהם ואחרים לא, לכל אדם יש את היחודיות שלו.ושהוא על ידם יוכל להתגאות בעצמו.

בטוח קרה לי שאמרתי משהו רק כדי לשחרר ולא רציתי שזה יעבור. ופעם גיליתי שהמורה יודעת משהו ולא יכולתי לסבול את זה(כ"כ שאני זוכרת את זה היום... זה היה בכיתה ג')

לעשות משהו מאחורי הגב שלו- זה כאילו 'לסדר אותו' זה לפגוע בבטחון שלו ובשיתוף (ותחשבי כמה חשוב לך שהוא ישתף) וגם אולי יש דרך לעזור לו להתמודד בכוחותיו, לא כל החיים מישהו יסדר לא כל בעיה.

אבל עוד יותר גרוע יכול להיות להשאיר את המצב ככה. 

מהלך ההתעללות שילדים רבים עוברים במוסדות-

אחד, ה'בריון' מחליט להוריד מישהו.

הוא מצרף אליו כמה חברים שמפחדים ממנו. ומשם הכל חלק- או שאתה איתנו מולו, או שגורלך כגורלו.

וככה הכל נשאר מוסתר ואף אחד לא יקום ויגיד משהו.

מה לנו יש לעשות עם זה?- להיות ערניים.

יש מצוקה?? לדעתי, חייבים לבדוק את זה ולדאוג שהילד יגיע לכיתה בטוח. אבל איתו ולהשתדל כמה שפחות לחפור

אולי כדאי גם להעלות את זה לפורום הורות-

סרט על התעללות שילדים עוברים בבית ספר. זה הזכיר לי את זה, אבל זה אולי כבר ממש ממש מעבר.

אמא שלי ממליצה לדבר עם היועצת בלי להגיד לילד ולהגיד לה שהילד פוחד שידעו שהוא דיבר..

כי הרבה פעמים המורים לא יודעים להתמודד עם הבעיה ויוצאים ידי חובה בכך שמכריחים את 2 הילדים ללחוץ ידיים.. ואז זה רק יזיק

את חייבת לדבר עם מישהו עכשיו ברוך ה' אני בסדר בחברה אבל אם לא היו מגלים את זה ומפסיקים את זה אז אני לא רוצה לחשוב איך הייתי היום.

כל שניה שזה ממשיך זה פוגע פגיעה רצינית לאורך זמן בילד שלך.