פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 735)

עושים שבת אחת לשלוש בערך...אני מניחה שזה יהיה ככה גם שנה הבאה, למרות שאם זה היה תלוי בי היו יותר שבתות.

מוזמנת לאישי..

מכירה כמה סניפים בבנ"ע ששבת כן שבת לא-או אפילו פחות.
מדובר על סניפים שרוב מוחלט של המדריכים הם מדריכי חוץ

ה אבל ;)

עושים ככה:

טוב, החלטנו שכולם רבנים.

דוד- רב השמחה

יוסף- רב הצחוק

אברהם- רב ההתנדבות 

ועוד ועוד.

ולכל אחד ש"מכתירים"אותו נותנים כתר כזה

(יש 2 שמחלקים את הכתרים)

ואז מחלק 1 נותן למחלק 2 את הכתר שלו.

מחלק 2 אומר "רגע, לא נשאר לך כתר- אז פשוט תהיה רב פורים!!)

 

מקוה שזה מובן...

בס"ד

 

מה פתאום לא מצווה?

מה ההבדל בין זה לבין כל מצווה אחרת? כשאת שומרת שבת את שואלת מה יצא לך מזה??

אבל סתם כך- זה שאת לא מבינה את טעם המצווה לא פותר אותך מעשיתה.

זה שאת לא מבינה שעטנז מתיר לך ללבוש אותו?

לא! ממש לא!!! זה שיש בכלל טעם למצוות זה סיבה אחת: כדי לתת למצוות "טעם"- שנרגיש אותם ונעשה אותם מתוך ידיעה למה אנחנו עושים. אבל זה לא הסיבה שאנחנו מקיימים מצוות, ממש לא.

הסיבה האחת והיחידה שאנחנו מקיימים את המצוות זה בגלל שאנחנו, יהודים, נשמתנו עמדה בהר סיני ואמרה: "נעשה ונשמע" מתוך כפיה. ושוב בפורים מתוך שמחה ולא מתוך כפיה. זאת הסיבה ה א ח ת והיחידה שאנחנו מקיימים מצוות.

למה צריך לצום- זה נושא אחר. ויש הרבה סיבות לצומות.

אבל דבר ראשון אני רוצה להבהיר: הטעם/הסיבה למצוות לא (או לא אמורות להיות) המניע לקיום מצוות.

 

הסיבה לצומות- נכתב בספר החינוך. תפתחי ב"צומות" ויהיה לך שם את כל הסיבות.

גישה את העוף אני יאכל שוקולד?? את לא יכולה לקבוע לפי דעתך!!! קודם כל תעשי ואז נברר למה...

בואי נגיד שכלום.

אבל, למה את חושבת שצריך שיצא לך משהו?

את עושה מצוות בגלל שיוצא לך מזה משהו?

לא.

קודם כל עושים כי כתוב בשו"ע, ורק אח"כ שואלים למה.

את שומרת 6 בין בשר לחלב כי יצא לך מזה משהו?

את לובשת חצאית כי יצא לך מזה משהו?

לא נראה לי, אבל אם כן - תכתבי ואני אסביר לך. 

הרבה אנשים עושים לעצמם "פטור", וזה ממש בעיה הלכתית.

ב.צרם לי המשפט "מה יצא לי מזה". כמו שאמרו פה כבר כמה ניקים לפני, לא עושים דברים כי "מה יצא לי מזה". כמובן שיש ערך גדול כשעושים משהו מתוך הבנה ושמחה של מצווה, אבל לא מחייב שרק בגלל זה.

ג. יש משהו במה שאת אומרת.  ברמה הישירה- לא תנחת מולך אריזת מתנה בסוף הצום עם פרס.

אבל יש לזה ערך גדול. במספר תאריכים בשנה, כל עמ"י מתחבר לכל עמ"י!! כולם חשים את אותו הקושי, את אותו הכאב, זה שיש לכולם באותו רגע וזה שהיה בתאריך שבגללו נקבע הצום. זה דבר עצום!

וזה כמו שתשאלי למה יש את יום הזיכרון או יום השואה. הצפירה הרי לא תורמת באמת שום דבר- מי שלא זכה לעמוד בינינו באותו יום לא זכה, ומי שעבר את זה- מעדיף שלא לחזור לזה. אז למה? כי יש ערך בלהבין את האחר, להתחבר לכאב (או להפך אל השמחה- לדוגמה יום העצמאות).

מפריע לי להמשיך את הצום הבנת??

אם את ממש עומדת להתעלף, או ממש לא מסוגלת לתפקד מרוב שאת חלשה- כנראה שמותר לך לשתות איזו כוס מים ולאכול משהו קטן.

אני לא באה מהמקום של לשפוט, אבל אני חושבת שכדאי לך לחשוב אם באמת יש סיבה שלא תצומי...

דבר ראשון אני ממליץ לך לגשת לעניין בכובד מראש מתוך הבנה שיש הגיון בדברים ואנו לא מצווים סתם ללכת ולצום. 

 

שתי תובנות צריכות להיות לנו לפני שעוסקים בכך:

1) הקבה ציווה מצוות וציווה להקשיב לחכמים ואם אנו מאמינים בו ושתורתו אמת, אנו מבינים שיש דברים שאנו עושים גם אם פחות מבינים אותם, ויש לבצע תקנות של חכמים אותו כנל- גם אם אנו לא מבינים אותן. למרות שבדרך כלל לתקנות של חכמים יש עניין.

מכאן נראה שהבעיה שאת מעלה היא הרבה יותר עמוקה - אין לך (כך עולה מדברייך) אמונה בכוחם של חכמים לתקן תקנות.

2) מהקונטקסט שלך נראה שהגישה שלך היא גישה תועלתנית. כלומר מכל דבר חייב "לצאת לי מזה משהו". אני חושב וכך גם נובע מהרבה ספרי אמונה שחשוב בראש ובראשונה להאמין לא רק כי יוצא לי מזה משהו.

בכלל, אנו לא עושים דברים כי יוצא מהם משהו אלא כי נכנס בנו משהו מהם. זו גישה ילדותית של שכנוע של ילד "מה יצא לי מזה".

 

ממליץ רוגע ועדינות בבואנו להבין את התורה ואת התקנות וטיפה ענווה להבין שלא כל מה שאנו לא מבינים הוא לא נכון.

 

ברגע שאני אישית אראה שזה הדיבור אשמח לכתוב מה שעומד מאחורי התקנה של צום. 

אשמח אם תרחיבי על איזה צומות ספציפיים מדובר כי לכל צום יש עניין אחר.

? את פסח? את יום העצמאות? רק בשביל לזכור.. זהו.

הדין הוא דין אדם שחילל שבת ללא עדים והתראה, במזיד:

"מזיד ללא עדים והתראה"
המחלל שבת במלאכה האסורה מהתורה במזיד, ולא ראו אותו עדים או שלא הוכיחו אותו כדין, הרי הוא חייב "כרת" [שהיא מיתה בידי שמים ולא בידי בית-דין], כמו שנאמר (שמות לא יד): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם... כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָה מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה [לשון כרת] הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ".

נלקח מכאן:

http://www.dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=1589

ומי שחילל.מה הוא יכול לעשות כדי שיתכפר לו?

כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה--אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה--כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ, חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא:  שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל-חַטֹּאת הָאָדָם . . . וְהִתְוַדּוּ, אֶת-חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" (במדבר ה,ו-ז), זֶה וִדּוּי דְּבָרִים.  וּוִדּוּי זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה.

זה ממש מוזר....

במזיד- הוא יודע שעבירה זו היא אסורה, הוא למד את ההלכות ומבין אותם עד הסוף- ומחליט לחלל שבת.

בשוגג- הוא או לא יודע את ההלכות אך הוא יכול היה ללמוד אותם או שהוא יודע את ההלכות והיתה תקלה שנעשה בידי ידיו שגרמה לעבירה.

 

וחוץ מזה- יש גם את עיניין של מלאכות האסורות בשבת משום דאורייתא, משום דרבנן, שבות וגזירות חז"ל.

דאורייתא- זה המלאכות שנעשו במשכן בכילים שמיועדים לכך ובצורה הנכונה. (למשל: לטחון חיטה ברייחיים)

דרבנן- זה איסורי דאורייתא שלא נעשו בכלי המיועד למלאכה או בצורה הנכונה.( למשל: לטחון חיטה ביד או באבן)

שבות- אלו גזרות דרבנן שלא יגיעו לאיסורי דאורייתא.(למשל: מוקצה)

גזירות חז"ל- אלו גזירות שגזרו חכמים מדורות עברו ועד ימינו בכדי שיהודים לא יעברו על איסורי דרבנן ודאורייתא.(למשל: לבדוק כיסי המעיליפ לפני שבת שמה יש בהם מוקצה).

 

העדים וההתראה הם רק בעינייני איסורי דאורייתא.

אז לפני ששואלים מה קורה במצב של זדון וכו'- צריך לבדוק באיזה רמה של איסור מדובר.

 

הדרך לעשות תשובה: זה וידוי וכו' לפי הרמב"ם.

אבל תשובה לא בהכרח מביא לכפרת עוונות: שימו לב שבתפילה יש את "השיבו" ואז תפילת "סלח לנו"- זה לא בא ביחד כי תשובה לא בהכרח מבטיחה כפרת עוונות. (וזה נושא ארוך שיותר מתאים לחודש אלול...)

במקרה הספיציפי של עבר על איסור שבת מדאורייתא לא בפרהסיה- הכפרה היא כרת. 

אבל יש דבר הנקרא להרגיש על בשרך מה זה קשר ולהבין או לא למה זה רע או טוב .
אדם שלא עבר את זה לא ישתכנע ככ מהר כי גם הוא רוצה להרגיש אתזה....
מקווה שהבנתם יצא קצת מסורבל.....

אך אם אדם באמת מעריך ומבין את המשפט הזה- הוא מבין שהוא צריך ללמוד מבעלי הניסיון ולא לרדוף אחרי ניסיונות כדי להיות חכם יותר. 

תן לאחרים ליפול בשבילך - קצת אנוכי אבל נכון, דורות שלמים והמון אנשים היו צריכים להתמודד עם נושאים אדירים, במקום להיות עוד חוליה בשרשרת הניסיונות כדאי לבוא מוכן מראש עם ידע מקדים מאנשים שכבר חוו וראו..

אני רק מתקנת משהו קטן ושולי. אין נגיעה והתאהבות בציבור החרדי ולא רק אצל הקיצונים. חברויות כאלו הן נדירות וממש לא מומלצות ( בלשון המעטה) בציבור החרדי, גם הפחות קיצוני. אין לזה לגיטימציה בכלל ובת עם חבר חרדי, זה עוד לא שמעתי. בכלל הבנים כל הזמן בישיבות, אז בהצלחה עם קשר נורמאלי ורציף.
לא באתי להמעיט מאחרים או לפגוע ח"ו. רק להבהיר.

לא דברתי על חברויות בהקשר של חרדים אלא על הדלקויות והתאהבויות. 

כאלה יש ועוד איך. רק שבציבור החרדי זה מאד מאד מאד מאד לא מקובל להיות חברים, בקטע של לחץ חברתי.

זה כמעט לא קורה, אין נקודות חיכוך - ההפרדה מאד חדה.

ממש לא רק אצל הקיצוניים.

אם יש למישהו הערות, בונות וגם פחות בונות, בשמחה

כתוב אמיתי, יפה ומדוייק.

מצד אחד – לחץ לימודי עצום. אם אתה לא בנוי לזה לא תצליח לחיות מעבר ללימודים.

מצד שני – אם אתה כן, יש שם יתרונות עצומים. אני לא לומד שם מאז אמצע השישית ועדיין מגיע לכל שבת ישיבה, החברים הכי טובים שלי שם, יש שם הרבה מאוד מדריכים וזה אפשרי ומעודדים לזה, יש שם חוגים החל מכתיבת סת"ם עד לחוגים בכלי נגינה וחדר מוזיקה מעולה. היתרונות גוברים על החסרונות, ואם אתה בקטע של פנימיה (מה שככל הנראה יקרה כשתכיר את החבר'ה) אתה פשוט תהנה שם מכל רגע.

בכל מקרה שווה להירשם ולהגיע לפחות לחודש לקלוט קצת אם אתה בנוי לזה או לא.

כי אם לא זה יכול להיות נורא.

וזה ממש לא מתאים לכל אחד.

אצל הבנות יש לחץ ולא כל אחת יכולה להתמודד עם זה, אז אצל הבנים הלחץ גדול יותר (לימודי קודש וזה..)

הרבה גם תלוי בסדרי עדיפויות וביכולת לסדר תזמן ולעמוד בזה.. יש גם זמנים שהם פחות לוחצים ויש זמנים שיותר.

אני יודעת שבאולפנה יש בנות שיצאו להדריך (כן, גם איפה שהן גרות.) והסתדרו מצויין ויש גם כמה בנים שאני מכירה.

אם אתה רוצה,תמיד אפשר למצוא חיים, הכל תלוי בך...

 

טוב חפרתי,אני מקווה שעזרתי במשו.. בהצלחה!

 

 לצדיק רע בעולם הזה ,ועל כל הסבל שהוא עובר פה הוא יקבל שכר כפול בעולם הבא - שזה חיי נצח !!

 אבל הרשע שלא מגיע לו עולם הבא ,מקבל הכול פה בעולם הזה .. ואז עולם הבא הוא לא מקבל ..

 

 אז תעני את..

עדיף לקבל עכשיו חיים טובים שיש להם סוף ולא לקבל חיי נצח  ?

או לעבור נסיונות וקשיים שיש להם סוף - ואח"כ מקבלים על זה חיי נצח מאושרים ?

 

 

בס"ד

 

 

 

ימיו היה לו יותר ברכה מההתחלה אין זה מובטח שלכל אדם יהיה בסוף ימיו טוב לעומת הייסורים לפני.

ואיוב לא המשיך לעבוד את ה' רק במידה ויהיה לו טוב בסוף ימיו...

 

 

וכן שרה אמנו 90 שנה - זה ניסיון/ייסורים קשים ומרים מאוד שאין ילד?!?!?!!? ועוד במיוחד שה' הבטיח לה...

יש אחד שכל היום יושב בבית מדרש ולומד ולא עושה שום דבר אחר , אתה תחשוב איזה מסכן אין לו חיים ,  אבל הוא נהנה מזה ואוהב את זה

1.מה שמיכל כתבה, לרשעים משלמים על הזכויות שלהם כאן, בעה"ז.

2.גלגול- נשמה של צדיק שנפטר, וחוזרת לעולם כדי להתייסר ולזכות לשלמות רוחנית בעה"ב.

3.המזל שהצדיק נולד בו אשם בכך. (נשמע מאוד ערטילאי, אבלל מי שבא לו אני יביא מקורות. עשיתי על זה עבודה, אז אני יודעת)

גם אם הוא יהיה צדיק, ה' לא יהפוך בשבילו את העולם, וישנה את הטבע. (ה' מנהיג את עולמו עפ חוקי הטבע שקבע, למעט מקרים מיוחדים הקרויים נס)  

צדיק עובר ייסורים כדי שהנשמה שלו תזדכך(תהיה טהורה יותר), וכך יזכה לשכר גדול יותר בעולם הבא. 

 

אז למה לא לכולם?

 

לכל אחד יש את הניסיון שלו, שבעזרתו הוא מתרומם למדרגה הבאה. שם הנסיונות שונים.

 

לעומת זאת, רשע ל"ע וטוב לו, נמצא במדרגה שבה (כנראה, אני לא בא לחשב חשבונות שמיים) הוא במקום שהנסיון של העוני (או כל קושי אחר) בכלל לא יקדם אותו. זה הצד ההפוך מצדיק וטוב לו.

לכל אדם יש סבל ונסיונות בחיים, למי יותר ולמי פחות. כן, גם לרשע וגם לצדיק.  

השאלה היא, למה הצדיק סובל, בניגוד לאני מאמין, לדוגמא, "גומל טוב לעושה טוב לשומרי מצוותיו, ומעניש לעוברי מצוותיו" אם כך, איפה השכר והעונש?(בהתאמה)  

יש כלל (בארמית, מהגמרא או משהו)שאומר, שבנים, חיים, ופרנסה לא תלויים בזכויות האדם אם כי במזל שלו.

לכן קורה שיש צדיקים עניים , ויש צדיקים עשירים,(רבי יהודה הנשיא) וכך כלפי הרשעים.

 

                                                                                                        מקווה שהובנתי ועניתי. לילה טוב!

אני פשוט אניח שלא שרשרת נכון.

אז עכשיו אני בטוח שלא הבנת נכון את מה שכתבתי.

או לפחות לא קראת את הכל.

 

תראי שוב את מה שכתבתי לפני כן, ותביני שמה שאמרתי ממש לא אומר - צדיק=סבל בעולם הזה.

 

הסקתי שזו כוונת המשורר.

בסוף כתבתי - "הצד ההפוך מצדיק וטוב לו". כלומר, יתכן מצב של אדם צדיק שטוב לו. אדם כזה נמצא במדרגה שבה הנסיון שלו הוא קושי רוחני יותר מאשר עוני\מחלה וכו'.

|לי יש בעיות קליטה, או לו בעיות ניסוח? אולי גם וגם? זה שילוב מנצח!|

או שכן או שלא

לכן סייגתי את דברי בכך שבסופו של דבר, אנחנו לא אמורים או יכולים לחשב חשבונות שמיים.

אז הכל בגדר אופציה.

והיא שלא כל אדם שנראה צדיק הוא באמת כזה וההיפך לא כל אדם שנראה רשע הוא באמת רשע ועל זה נאמר המשפט אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו..
אתה יכול לראות אדם שכלפי חוץ נראה צדיק יסוד עולם גם במראה וגם בהנהגות שלו, אבל אתה לא יודע מה הוא עושה בחדרי חדרים, איך הוא מתנהג עם בני ביתו, לעומת זה אחד שנראה רשע יכול להיות שמתחת למראה הפריקי והעגילים מסתתר אדם שתורם ועוזר לאנשים ועושה המון דברים דברים, על זה נאמר האדם נראה לעיניים וה׳ יראה ללבב.

יש משל של רבי נחמן.. שאומר..
שאם קשה או עצוב או סתם רגיל כזה..
יש להלוות מן השמחה העתידית..
כי גם ככה בסוף הכל יהיה טוב ושמח..
אז פשוט "לקחת" מהשמחה הזאת שעתידה להגיע, לשמוח באמת, ואח"כ השמחה הסופית תתמלא מחדש..

וככה ברגע שאתה יודע שבסוף עוד תגיע לך מציאות שלמה..מתוקנת..
אתה יכול לשמוח באמת.
עם כל המשברים וקשיי היום..


בהצלחה ממש(:

אבל איך מגיעים אל השמחה הזאת?? כי לפעמים קשה גם לשמוח כשיש דברים משמחים ...

בתכלס..
באנו לעולם של טוב..
לעולם שנברא עבורנו..
עבור זה שיהיה לנו טוב..
שהקב"ה יוכל לתת מהשפע האדיר הזה..
זה נדיר..
אז כשקורה משו טוב..
איפה הבעיה להיות שמחים מכך?

ואם הבעיה היא לשמוח כי קודם קרה משו עצוב או משהו כזה..
אז זה מחזיר את זה למה שכתבתי קודם..

לאנשים בדרך שאת אוהבת..

זה לא שאני ככ מבניה בזה אבל משירשורים קודמים על הנושא, חברה בגיל צעיר זה אחד הדברים הכי לא מומלצים!!!!!!!!!! בעיקר תנסה לא ליהיות באיזור כשהיא באה... אפילו אם זה בחדר אחר ולא לראות אותה.. .יש פה אנשים שמבינים הרבבה יותר ממני ומנסחים טוב יותר ממני ;) אז עוד יעזרו לך בעז"ה
בהצלחה!!!
מה שכן אתה יכול לרפרף בשירשור "חברה בגיל צעיר זה כזה נורא" "הצילו!!! אני מאוהב במדשית שלי " " יש לי משהו שהוא די דומה לשירשושים פה " תסתכל תעייין ואולי תמצא תשובות!!
בהצלוחה ;)

אולי תדבר עם אחותשלך שאותה חברה תפסיק לבוא וכך ככל שהיא פחות תבוא אליכם הרגשות שלך אליה יפחתו לאט לאט אפילו שרק טמעית בלבוא זה גם טוב.
מה שכן תישמור מרחק שהיא מגיע כי עדיף שלא יהיה חברה בגיל כזה כי בגיל כזה זה חברות לא אמיתית בכלל!!!!!
תיהיה שקול זה הרבה יותר קווווווול!!!!!!!!!!!!!
מקווה שתצליח!!!!!!!!! בהצלחה!!

בס"ד

 

למה שבחור יפגע בקשרים החברתיים שלו כדי להקל מעליו התמודדויות?! איזו זכות יש לאדם לעשות דבר שכזה?

 

עדיף למצוא דרכים אחרות להמנע מחיכוך מתמיד, אני בטוח שתוכל לחשוב על כאלו.

כי אנחנו עובדים הרבה ביחד.. והדיבורים ביננו הם מעטים

והיא חלק חשוב בחווה ככה שאין סיכוי שהיא תעזוב

כל צעד שני שאני עושה אני רואה אותה

 

ניסיתי להדחיק.. פשוט לא הולך.. אני כבר לא יודע מה לעשות

זה יועיל להמשך

בס"ד

 

שבוע שבו"ש?

זה קשה אבל זה יעזור.
אל תסתכל עליה בשום אופן. היא עוברת, מדברת,
לאמשנה מה. אל תסתכל עליה בכלל. זה עוזר.
 

ושיהיה המון בהצלחה אחי!

לנסות לחשוב שהיא סתם אחת... לוידעתת..

היא גם מרגישה ככה כלפי..

תפתרו דברים.

 

היי..

גם לי יש מישהו בשכונה שאני חושבת עליו הרבה...

וכמו שאמרת, גם השכונה שלנו נורא קטנה וקשה לא לראות אותו.

ב"ה שהוא יצא לפנימייה.

 

עכשיו, אני לא יודעת מה לעשות..!

כאילו, בשכל הישר אין סיכוי בעולם שנהיה חברים

וגם אני ממש ממש נגד חברויות בגיל צעיר וגם כתבתי עלזה פה...

 

אבל ברגש זה נורא קשה.

אני מנסה לא לחשוב עליו ולא המון מצליחה..

 

מה הרגשות שלך כלפיה?

סתם התאהבות של נעורים?

 

   אוף  יצא לי מבולבל ולא עזרתי בכלום נראלי...

                                                                                                        איך אומרים?

                                                                                                 צרת רבים חצי נחמה.. 

 

 

                                                                                                                             

גם אני הייתי ככה.. ולפעמים עדיין.. זה קשה אבל אני מאמינה שבסוף כולנו נצא מזה..

 

וה'

 

ה' הוא לפעמים כמו אבא מכה. ואני אוהבת אותו ככ וכועסת עליו ככ ואני יודעת שהוא אוהב אותי ונמאס לי לכעוס עליו ונמאס לי לאהוב אותו אבל מתרגלים.. והוא יכול להיות תומך לפעמים

 

ורק רציתי להגיד שאם צריך אז תדע שיש עוד אנשים כמוך ושבסוף אתה תוכל לצאת מזה

 

בהצלחה

מכל הלב.

אבל שיהיה המון בהצלחה!!!
מחזיקים לך ידיים!

אין מצב לומר שנמאס מאלוקים ח"ו ואין דבר כזה שאתה כועס על אלוקים כי אתה צריך לזכור:
" שכל מה שה' עושה לטובה הוא עושה "והוא רוצה רק בטובתך אפילו אם נראלך שלא! !!!!!!!!!

נסה לראות את הטוב בעולם. את ה'יש' כאן למרות ובזכות ה'ריק'.

נכון, לפעמים כשהכאב בלב חזק לברוח לכאב פיזי זה קל יותר. זה מוחשי יותר. זה גם מושך הרבה צומת לב.
אבל זה גורם להמון יסורי מצפון אחר כך..
וזה לא יעיל. הפוך.

אתה מסוגל.
אתה יכול.
לאט לאט עם הרבה עבודה.. בהצלחה.
נכון, זה נשמע כמו בליל ססמאות אבל בכל זאת ניסיתי

ובנינו, מכירה ת'מקום הזה וב"ה ב"ה כבר פוול זמן לא שם.

מודה רבה לכולכם...

לא ממש יודע ליישם, בעיקר אופטימי בהשתדלות...

אבל תודה לכולם

ממליצה למצוא חפץ מסוים לפרוק עליו עצבים.
זה יעיל.
על היד פחות מומלץ :

ממליצה למצוא חפץ מסוים לפרוק עליו עצבים.
זה יעיל.
על היד פחות מומלץ :

יש איזה סיפור על זה שקשה הקב"ה מרים אותך עליו. משהו עם פסיעות רגליים,משו כזה.
תחפש, לי אישית הסיפור הזה עזר...

מתישהו הילד מסתכל ורואה שיש רק שביל אחד של עקבות.

הוא שואל את אבא שלו למה הוא עזב אותו, והוא אומר שהוא לא עזב אותו, הוא הרים אותו.

וגם לפעמים הייתי מבקש מאחים שלי שיתנו לי מכות

 

מסופר על אדם שהגיע לעולם העליון והראו לו את חייו כאדם הפוסע על חוף ים. הנפטר הסתכל על חף הים ותמיד ראה 2 זוגות של פסיעות על החוף. ואז הגיע קטע מאוד קשה. היו סלעים על חוף, עליות ומורדות ודווקא אז הנפטר רואה רק זוג אחד של עקבות. האדם פונה אל ה' ואומר: כאן, כשהיה קשה לי, באמת הרגשתי שאני הולך לבד ושאתה לא היית איתי, ועכשיו אני רואה שזה נכון. אמר הקב"ה לנפטר: דווקא אז, כשהיה לך קשה במיוחד, כשהרגשת שא"א יותר ושהדרך קשה מידי, כשהרגשת הכי לבד שיכול להיות, דווקא אז הייתי הכי קרוב אילך. הפסיעות שאתה רואה על החוף בזמניך הקשים- הם שלי. אני נשאתי אותך עלי הכפיים בכל הדרכים הקשות...

זה הסיפור במלואו, כמובן שתמיד יש לזה גרסאות שונות. ובנוסף לכך- יש גם שיר.

הרעיון הוא שתמיד נדע שדווקא בזמנים הכי קשים- אז הקב"ה נמצא הכי קרוב, ממש לידי, ודואג לנו הכי הכי שיכול להיות.

הוא אוחז אותנו בידיו, ומנסה להקל מעלינו את המסע.

למה צריך לעבור את המסע? למה צריך כביש כזה קשה? שהקב"ה כבר ידאג ליישר מראש את הדרך- שתהיה קלה, למה לא?

למה לא- כי זה לא אפשרי.

כי כל בנ"א הגיע לעולם בשביל למלא תפקיד מסוים. אדם הגיע לעולם ולפניו פרוסה הדרך שבו יובילו הקב"ה עד המטרה- מילוי תפקידו. נכון שבדרך יש קשיים, אבל זה הדרך- צריך לעבור אותו. אין מה לעשות, לא באנו לעולם בכדי לעשות 'כיף' ו'חיים' ו"לחטוף ולאכול לחטוף ושתה"- כי זה לא אנחנו.

אנחנו בני העם הנבחר נולדנו לתפקיד מסוים, ובדרך למילויו יש קשיים.

אבל ברור שמי שנתן את הקשיים והניסיונות- נתן גם את הכוחות להתמודד איתם. זה בא בחבילה אחת= ניסיון+כוחות להתמודד. אין דרך אחרת- זו האפשרות היחידה.

אמרת: "ה' אוהב להתעלל בי"-

תפריד בין 'אוהב' ל'התעלל'. תסים פסיק. כי הקב"ה אוהב אותך. נקודה. הוא שולח לך ניסיון שכואב וכיביכול "מתעלל בך"- אבל זה לא בגלל שהוא אוהב להכאיב, ה' רחמן, הוא פשוט אוהב אותך. זה כמו ריב בין אחים- אין להם בעיה להרביץ אחד לשני כי הם יודעים שבסוף היום הם יחזרו להיות אחים ושום דבר לא ישנה את זה. אבל ילד לא בהכרח ירגיש ככה כלפי חבר שלו, כי החבר שלו יכול להיפרד ממנו יותר בקלות.

כך גם הקב"ה בקשר עם אוהביו. הוא נותן את הניסיונות הקשים ואת ה'סתירות לכי' לאלו שהוא יודע שיוכלו להתמודד איתם. הם מיוחדים, הם הכי קרובים לה'. וה' יודע שאם הוא ינסה אותם- הם לא יכפרו או יפסיקו להאמין. כי יש להם קשר מאוד חזק ועוצמתי שלא ייפסק.

 

קיצר-

מאחלת המון הצלחה וס"ד בהמשך, הקב"ה נתן לך כוחות- עכשיו מתפקידך להתחיל לגלות אותם בתוכך !!!!

וזה ממש מאבד מהאפקט.

 

ולענייננו- לי הייתה תקופה כזו. זה היה רעע! חשבתי כבר מה יהיו ההספדים ורשמתי כל מיני

דברים שאני מאמינה בהם ושמתי בין הגרביים..

 

איך יצאתי?

התחלתי להסתכל על העולם בצורה שונה.

להעריך. זו המילה.

לפני השינה הייתי אומרת כך: (מומלץ בחום! לראות כמה אנחנו ברי מזל)

תודה שיש לי זוג הורים,

בריאים בנפשם ובגופם, 0על כל ההורים שעברו תאונות\ אירוע מוחי)

לא פרודים או משהו.

תודה שיש לי קורת גג בחורף,

ואפילו היא יפה.

תודה שיש לי חדר פריטי.

תודה שיש לי הורים שאכפת להם ממני (על כל ההורים האלכוהוליסטים וכו)

תודה שש לי אחים , ואנילא לבד בבית.

תודה שאף אחד מהמשפחה שלי חולה בנפש ובגוף.

תודה על היכולת, ממש עכשיו, להקליד ולהזיז ידיים,

לחשוב בבהירות,

תודה שאני יכולה לשבת ואים לי בעיות באגן,

תודה על היכולת לחשוב באצמאות

תודה על היכולת להבין, שצריך להוקיר תודה.

תודה שאין לי חולי שכלי,

שיש לי חברות

שאני לומדת בבית ספר עם חינוך

שאני חיה במדינה שאפשר לבחור בה

ולהשמיע עמדה נגד הממשל

תודה שאני חיה בעולם עם זכויות לנשים.

תודה שנולדתי למשפחה דתית

תודה שההורים שלי דואגים לי לערכים

תודה על חיים נפלאים.

תודה על כשלונות

תודה על יצר הרע

תודה על שאני חיה במדינה יהודית ואנילא רדופה על כך.

                                                                                                    אקיצר, יש אינסוף דברים 

                                                                                                     שחייב להגיד תודה עליהם..

 

                                                                                     הכי בהצלחה בעולם

כשזה מוצדק.

כשאתה מרגיש שזה מוגזם.

משה עשה את זה, חנה עשתה את זה והתוותה לנו את הדרך להתפלל, וזה דבר חשוב.

מה שמפריע לי היום הוא לא הדברים שרעים לי, אלא מה שרע לאנשים שאני מכיר. להגיד תודה על משהו שיש לי ולהם אין זו צביעות לדעתי וגם ידכא אותי.

חבל שקראתי אבל בכל זאת בהצלחה ענקית....

ולכן, להדגיש כמה טוב לי ושאני לא צריכה לבכות על החיים זה עזר לי.

 

בנושא הזה- זה ממש כל אחד לפי איך שהוא מרגיש. 

 

זו לא צביעות כי אני אומרת תודה. וזהו.

 

ואחרי זה כשהרגשתי חזקה יותר, בקשתי על הקרובים שלי, 

בקשתי שיהיה להם חיים כמו שלי (שחשבתי אז שהם פשוט- סליחה- חרא).

רציתי להרגיש מחוזקת ואמרתי לי בלב אתזה.

 

ואני גם חושבת שזה גם מאוד מחזק וגם בונה בנפש ערך של הכרת תודה. שחשוב לחיים נורא

תודה רבה  זה באמת מחזק

תדבר עם ה', הוא הרבה יותר משומע..

בכל מקרה -שיהיה בהצלחה!!

גם לי יש תקופה כזאת כבר כמה זמן ואני ממש מנסה לצאת ממזה ולא ממש מצליחה.
לפעמים לדבר על זה עם אדם אמיתי שאתה סומך עליו ושקרוב אליך לדוגמא החברים האלה שהזכרת ולא דווקא מבוגר שלפעמים לא כל כך מבין.
לי גם מאוד עוזר לעשות כל מיני דברים שעוזרים לאנשים הידיעה שאנשים צריכים אותך ורוצים אותך איתך בשבילם ולא בשבילך מאוד עוזרת.
מקווה שיעבור

על זה שהסכמת ללכת לפסיכולוג ולשתף איתו פעולה
גם אם זה אומר לא להכנס למחשב ולאתרים מסוימים
המחשבות שלך הגיוניות ונכונות במיוחד לאור כל מה שעשית.
ולמרות שזה יכול להיות שזה יהיה קצת קשה תדבר עם הפסיכולוג ותשתף אותו כי רק הוא יכול לעזור באמת.

אני בסה"כ עשיתי מה שאמרו לי...

אני משתדל, תודה.

אבל אל תשכחי שאת קיימת בשביל עצמך בראש ובראשונה ואז בשבילם.

הכתיבה שלך מדהימה. כתבת ושיתפת וממש הרגשתי את הדברים ואת המצוקה.
ועכשיו לתוכן דברייך- אתה כותב כאן שאתה נמצא במצב די מתמשך של מצוקה ( אם כי מדהים לשמוע כמה אתה אופטימי ושואף למעלה.. מנסה להוציא את עצמך ולשמוח ), המצוקה הזו הובילה אותך לצעד טיפשי וחמור של לפצוע את עצמך, משהו שהפך עם הזמן לאיזושהי התמכרות. כלומר- לגבי הביטוי של הבעיה, לדעתי כדאי להתייחס לזה כמו להתמכרות. משהו שאתה לא לוקח במנות קטנות אלא מתנתק ממנו טכנית ורגשית. מכניס לעצמך למוח שזאת בריחה, וזה לא אתה וזה צעד לא הגיוני. כשזה נכנס למוח פשוט מרחיק את המחשבה.
ותעשה טובה, תרחיק את עצמך מסכינים. בכל מצב.

ואם יש לך רצון לפגוע בעצמך, מיד תרים טלפון לחבר טוב שיודע על זה, או לאחד ההורים. זה ישמור עליך מעצמך. זה באמת לא משחק...

אבל זה רק תסמין. שחשוב לטפל בו, אבל הוא התולדה ולא השורש. השורש הוא הדיכאון. אתה אמרת שאתה לא ממש שם, ובכל זאת- אני ממליצה להכין איזה ארגז כלים לשעת הצורך... לקרוא קצת מאמרים באינטרנט שעוזרים לטפל ולמנוע דיכאון וכו'.

מעבר לזה כמה המלצות לסיום-
* ספר מעולה ומומלץ ביותר- "בוחרים להרגיש טוב". אפשר בדרך כלל להשאיל אותו בספריה. הוא ספר שנועד לכוון אדם לשפר את איכות החיים הנפשית שלו ולהרגיש יותר טוב. זה ספר מאוד מקיף, והוא גם מכיל כלים ממש מעשיים. מומלץ בחום.
* לפעמים מגיעים למצבים כאלו כשאנחנו מדי מתבוננים פנימה. אתה מתנדב במשהו? לך תאמץ ילד לעזור לו בלימודים. תתנדב עם נכים או בעלי מוגבלויות. לך לשמח בבית חולים. לפעמים כשאני קצת יוצאת מעצמי אני מגלה שיש עולם שלם ויפה, ויש אפילו אנשים שנמצאים במצב יותר גרוע משלי, ואני יודעת להודות על הקיים.
* לצחוק. להשתמש בהמון הומור, אפילו על המצב. זה מוריד מזה את הדרמטיות והמשקל הכבד.
* למצוא תעסוקה, לעבוד או לעשות דברים שאתה אוהב. תנסה אולי לעשות מעין יומן שמחה- לכתוב כך ערב מה שימח אותך היום. איזה סוג של פעילות ואיזה תובנות.

יש עוד המון עצות. אבל זה נראה לי מספיק. בכל אופן- כדי להתרחק מזה לא מספיק להיות בסדר. צריך להיות בריא ושמח. אז קדימה...

על כל חלק וחלק ממה שכתבת.

 

מההמלצות –

אני אקרא את הספר, למרות שאני נוטה לדחות ביצוע של ספרים כאלה (גם ספר על פתרון לדחיינות שקראתי ><).

אני מנסה להסתכל החוצה. דווקא הצרות של אחרים יותר כואבות משלי...

הומור הוא בערך מרכז חיי. תלוי איך את מחזיקה את המפה.

יומן שמחה – נשמע רעיון מעולה, נראה איך זה ילך.

 

תודה שוב על הכל!

קם כל בוקר בשבע,

שונא קרציות

ובגובה 1.60 בערך!!!

חחח הסרטון טוב

@מאיר.

@מישהי =)

@שמח לעזור תמיד

תחיה, שיחקת אותה!

בהצלחה שיהיה לך רבינו!

רום ובפלאפון יש

בס"ד

 

ב"הצלחה לכם

של הפליי ועוצמת הקול יש גם סימן להפעלת כתוביות..

|מלטף בצער את מקום הזקן שהיה לפני שתלשו בכח|

 

סתם, בהצלחה! מהרב קו הקודם..

 

ענבל-תפרגני גם מהרבנית הקודמת..

בס"ד

טוב נו |מפרגנת|

ואל תדאג יהודה, אתה לעד תישאר רב קוונו

• מא-נ
• נא-ס
• עא-פ
• פא-צ
• קא-קיב
• קלא-קמ

• עא-פ
• פא-צ
• קא-קיב
• קלא-קמ

היום! מצווה!!

הקודם זוכה!!...............

בס"ד למרות שאני כבר לא "נוער"בת 32) אך צעירה בלב ובנשמה! בהצלחה וכל הכבוד~~~!!

 

אין על עם ישראל והנוער הניפלא שלנו!!! באהבה מיכל מגינות שומרון

הניק שלו הוא @Admin.

תפני אליו בש"א או מסר.

איך אני יכולה לפנות אליו?

ש"א עם אדמין

כיף למי שגר מחוץ לירושלים ישם פורים!!!!!!!!