פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 81)

אני חושבת שלומר "המציאות מורכבת ולא תמיד אני מצליח לעמוד בה" זה עניין אחד
ולכתוב כאילו שזה אידיאלי ו" אני לא מתבייש"
זה כאילו להביע בריש גלי שאין לך בעיה עם מה שאתה עושה. כאילו מבחינתך זה האידיאל.

גם אני לא מושלמת אבל קשה לי עם התנהגויות כאלו שמדברות על מורכבות כאידיאל ודווקא מחובקות היום על ידי העולם בחוץ כאילו שיש כאן איזה אומץ.
קשה לי עם זה. אבל אני לא שופטת.

זה לא אידיאל להכניס את כל תרבות המערב הביתה..

הוא מתאר שהוא מצליח לשמור על הגבולות אבל אני מאמינה שלילדים זה כבר יתפוצץ בפנים

שוב, גם כל אחד רואה אחרת את מה נכלל תחת ההגדרה של שמירה על הגבולות..
אני לא מאמינה בלחיות במנותק מן העולם
אבל אני גם לא מאמינה בלהפוך להיות העולם הזה.
אפשר לכבד בן אדם אחר גם מבחוץ.
וגם אם אתה שומע שירת נשים או כל דבר אחר כזה
סיבה להתגאות אני לא רואה בזה.

הכתבה הזו היא חרפה.

חיי ה"גם וגם" האלו, המיש מש שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו..  

שלא נאה לו עם הדתיות שלו, והוא חייב לתבל אותה בכל מיני ריגושים מהצד..

שמזלזל באנשים שהם רק דתיים. שאכפת להם רק מהקב"ה ולא גם מהוליווד.

 

 

אממה, נכון, לפעמים קשה.

אני לא תמים. אי אפשר לשפוט אנשים על התמודדויות שלהם.

אבל היכן מגיעה החרפה הגדולה?

כשזה נהיה אידיאל, כמו שכתבה @רחל יהודייה בדם, האיש גאה בזה, רואה בזה דרך חיים, שיטה, אידאולוגיה. הוא בז למי שלא כזה. הוא לועג לאלו שלא נפלו כמותו במדמנה...

 

וכשככה מתנהגים - אז כמו שכתבה @היום יהיה שמח✨ - זה לא מחזיק. הילדים מאבדים את הכל, זה לא עובד, הם לא קונים לוקשים.

ומי כמונו בעלי ניסיון בזה. מספיק להסתכל על החמישים שנה האחרונות כדי לראות שכל, אבל כל, מי שחי בכזו תודעה ודרך - איבד את הדורות הבאים לו. אין דבר כזה לשמר את הדרך הזו. ועצוב.

אמר מי שאמר, טיפשות היא לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות....

הכותב קידש את תרבות הפנאי המערבית, כל מה שנמצא בעולם הגדול גם צריך להיות אצלו, והגבול הולך ומטשטש עם השנים.
מה יהיה השלב הבא? לאכול אוכל לא כשר ו"לא להתבייש בזה"? לצפות בטלוויזיה בשבת כי "הגיע הזמן להתבגר"?

מחיקת המחוייבות להלכה היא צעד ראשון בדרך למדרון החלקלק בדרך לחילול שבת ואכילת טריפות, הוא עוד לא שם, אבל ילדיו כבר יהיו קרובים הרבה יותר.

מאמרים כאלה צריכים לעורר אותנו למחוייבות בלתי מתפשרת להלכה, והם מחזקים את ההבנה שבלי המסגרת ההלכתית שחז"ל קבעו לא יישאר הרבה מהיהדות.

שיש לו בעיה והוא לא מצליח להתגבר עליה?

זה שעושים את זה, זה עוד לא אומר שצריך להתגאות בזה. ההיפך, נקיפות המצפון הופכות לאדם טוב יותר גם אם לא מצליחים להתגבר. אבל ברגע שמאבדים גם אותן אז בעצם משלימים עם הבעיה ולא מנסים בכלל להתגבר עליה כי לא מבינים יותר שזו בעיה.
ודרך אגב זה בדיוק מה שקורה היום עם הקהילה הגאה...

יש הבדל בין להיות פתוח ללהיות חילוני

ככה:
פעם ההגדרה 'דתי', הייתה הגדרה, ת'ם יודעים- דתית...
כיום, ובעצם כבר הרבה זמן, קרתה איזה תקלה. זו הגדרה סוציולוגית. חברתית, מגזרית, כזו שכל מי שחובש כיפה יכול להיכנס תחת כנפיה...

כותב המאמר צודק מאוד בזה שכיום 'רוב המגזר נמצא איפה שהוא נמצא'.
התקלה היא שהם לא מבינים שהם יכולים להמשיך לקרוא לעצמם 'דתיים' מבחינת המגזר אליו הם שייכים- זה רק לא יעזור להם מבחינת התורה. מבחינת הדת...

רק צריך לדייק:
גם לפי דבריי, שזה הפך מהגדרה דתית לסוציולוגית- אם זה היה המצב היום מצבנו היה טוב.
הבעיה היא שהכדור חוזר אלינו: אחרי שהמושג הזה הלך והכניס תחתיו את כל מי שמרגיש כ'דתי' סוציולוגית- הוא חוזר אלינו והופך את כל האנשים האלה גם לכביכול דתיים מבחינה הלכתית ודתית.

זה מצב הרבה יותר מבלבל, ושנותן הכשר לא רק ציבורי אלא מעין הכשר הלכתי לכל מה שכותב המאמר ולכל מה שרוב המגזר ההזוי שלני מרשה לעצמו לעשות.

****

למה אני כותב פה את כל הניתוח הזה שלי?

כי בזמנו חשבתי לעצמי איך אני יכול להסביר לבחור ששייך לציבור הפחות תורני, הליברלי, שהדרך שלי צודקת ושלו טועה.

ואז עלה לי רעיון נורא פשוט:
להסביר לו שבמבחן התוצאה, מה לעשות, אני אצליח ואו לא.

אם עוד שלושה דורות נסתכל על נכדיו ועל נכדיו- סיכוי עצום שהנכדים שלי יישארו דתיים ושלו לא.
וגם אם במקרה הנכדים שלי לא יהיו דוסים כמוני- הירידה שלהם תהיה פחותה בהרבה מהירידה של הנכדים שלו.
כנ"ל גם אם במקרה הילדים שלו כן ישארו דתיים- הם ירדו הרבה יותר משלי.

(הכל כמובן בהינתן שילדינו יחונכו באותו דרך.
לא, לדוגמה, שהוא יחנך באהבה, בזמן שאני אחנך לדוסיות עם כפיה או חניקה ואשניא על הילדים שלי כל מה שקשור לתורה... אותה צורת חינוך! רק חינוך לדברים שונים.)

חשבתי שזה יהיה אחלה הסבר.
אפילו לא צריך לחכות כמה דורות- אפשר כבר היום להסתכל איך הוא נראה ואיך אני נראה...
אבל אז קלטתי שלא. בכל מקרה הנכדים והנינים והניני נינים שלו- תמיד ייכנסו תחת הכותרת 'דתיים'. לא משנה איך הם יראו.

כי בדיוק כמו שהיום גם בנט או חנוך דאום נחשבים דתיים- כל כמה שנים ירחיבו את מוטת הכנפיים של ההגדרה.
אף פעם הציבור הליברל החלש הזה לא יודה בכישלונו ויגיד 'נכון, פספסנו פה דורות של דתיים'.
הוא פשוט יגיד ש'הנה, הבאנו דורות שלמים של דתיים- שיותר טוב, אפילו הרחיבו את ההגדרה ואת הפתיחות יותר ממנו!'.

וזה מה שקורה גם במאמר המביש הזה.
בהצלחה לנו.

לדעתי הבלבול והערבוב הוא שאחראי למאמר הדי מטופש הזה. כותב הכותב - "אני שומע שירת נשים, ולא מתעטף בתירוץ שלשמוע אלקטרונית מותר ורק הופעת לייב אסור... יש לי חיבה לאלכוהול טוב, אף פעם לא קידשתי על תירוש, אלא על יין חצי יבש ומעלה. אם יציעו לי סיגר טוב מקובה, בהחלט אנסה כי זה מסקרן אותי." 

בשמיעת שירת נשים לגבר יש בעיה הלכתית ברורה. 

אין שום בעיה הלכתית בשתיית יין ואפילו בחיבה ליין. אין שום בעיה הלכתית בעישון סיגר. 

הערבוב בין האסור הלכתית לבין - החיים הטובים/תרבות המערב היא לחילונים, מביאה טשטוש של הגבולות ועיקור של הבסיס שיש לאדם הדתי. 

האדם הדתי חי על פי הלכה. בדגש על חי - גם עם החיים הם טובים ומהנים, כל עוד אין התנגשות עם ההלכה.

"בעל לא יצא מפה" | כן אני דתיה, וכן יש לי טינדר - כיפה

מי שאין לו אידיאולוגיה שלא יתפלא שהוא מצליח לשמוע אנשים אחרים,

החידוש הוא מי שיש לו דרך והוא מכבד אנשים אחרים

 

לי מרגיש שאנשים כמותו איבדו את הצפון לחלוטין (ואגב אני חושב שרוב מי שלא מקפיד על ההלכה במאה אחוז לא עושה את זה מאידיאל כמוהו)

חרדים מישיבה גדולה והרבה פעמים מנצח אותם,

הציבור החרדי לא רואה בנו בכלל יריב ראוי אז הוא לא טורח ללמוד על עמדותיו (הרב ש"ך והחזון איש לא היו טיפשים ואני מעריך שכן היו להם תשובות, פשוט רואים בדתיים אנשים שלא מאוד אכפת להם מהיהדות)

 

לכן יש שאלה האם להתנתק מהציבור הדתי לאומי ולהצהיר על עצמנו כחרד"לים או לנסות להרים אותו, בינתיים אני עדיין מאמין בדרך השנייה אבל אנשים כמותו גורמים לי לחשוב על הראשונה

תלך על הראשונה

אפשר הסבר של המילים "תלך על הראשונה"?

המגזר הדתי לאומי הוא לא מגזר אוטונומי מטבעו, כך שנסיון חלק מהצדדים ליצירת אוטונומיה ובידול מהצד היותר חלש רוחנית לא יביא לאותן תוצאות שמביאה האוטונומיה לציבור החרדי- ואני אסביר.

הציבור החרדי מחזיק את עצמו בשיניים מכח הבידול, מבחינתם בידול אומר שכל אחד דואג לעצמו, וכל אחד שומר על עצמו, כך שאין כניסה ואין יציאה. כפועל יוצא של הבידול נולדת שנאה וגזענות. ולכן לא תראה ספרדים שהופכים לחסידיים או ליטאים שהופכים לחסידיים וכן הלאה, למרות שמדובר בתתי מגזר של הציבור החרדי- עדיין כל אחד חי לעצמו (עד הבחירות, וגם אז לא תמיד מתאחדים). ברגע כשתיקחו להם את הבידול (אפילו לא דיברתי על הבידול מכל מה שריח מודרנה נודף ממנו) הם לא יחזיקו מעמד. 

הציבור הדתי לאומי החזק לעומת זאת חי על אהבה, אהבת התורה, הארץ, הזולת, הוא מקבל כל עובד ה' ללא הבדלי נוסח תפילה. אהבה יוצרת קרבה, כך שהציבור החרדלי עדיין חלק מכריע ומשפיע מאד על השיח הציבורי של החברה (הן מבחינה תורנית והן מבחינה חברתית) מהציבור הדתי לאומי הכללי, אילולי אותה אהבת הזולת הציבור הדתי לאומי החלש יותר היה חש התנשאות ומתנתק לגמרי מהציבור החזק והייתה נוצרת תורה שונה (לא שכיום הם לא מרשים לעצמם, אבל לפחות הם יודעים שהם בחרו ברע ולא חושבים שזה טוב מבחינה רוחנית) ומתירנית ללא שום בסיס, האחריות שלנו היא לשמר את המצב הנוכחי בשביל לא ליצור אוטונומיה חברתית תורנית שתגרום לצד השני להישאר בלי מנהיג חברתי תורני אמיתי.
כמו כן אהבה ובידול אלו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו. אז אם הדרך כבר הוגדרה כמקרבת א"א לשנות אותה ולגרום למי שעוד מבולבל (מעדיפה לקרוא לזה מבולבל במקום חוטא. כן, בקטע הזה אני קצת נאיבית) לא לנטוש לחלוטין.

לעצם השאלה - אני חושב שהכשל נעוץ בחיתוך הדיכוטומי בין האפשרויות, כאילו זה "או זה או זה".

למעשה זה ממש לא שחור לבן, ואין צורך בכח למצוא הגדרה חדה שתכריח אותנו לגישה מסויימת דווקא.

אין צורך להתבדל בכח, אבל גם לא לא להיות כמו עלה ברוח עם כולם. לא צריך לפתוח מפלגה לעצמנו מצד אחד, אבל כן צריך לדאוג שהילד שלך יהיה בכיתה עם ילדים מבתים יראי שמיים. וזו רק דוגמה קטנה... השורש נעוץ בלב: מצד אחד להרגיש יחד, ומצד שני דווקא בגלל שאנחנו יחד לזכור במה אנחנו שונים וממה צריך להיזהר.

אני גם הייתי ממש מבוזבז השנה ואני עוזב!
נמאס לי לאלעשות כלום עם החיים שלי.
אז סידרתי לי משו עם משמעות שנה הבאה (של"פ)
ואני ממש שלםעם העזיבה

השאלה היא האם תצליחי באמת למשש את עצמך מיחוץ למסגרת
או שתעזבי וסתם תחפשי את עצמך כול היום

אני חושבת שאני אצליח לממש,

גם אני כאילו רוצה להכנס ל'מקאמת' שזה גם אחרי הכל סוגשל מסגרת...

עד עכשיו למדת במקום אחד או שאת מאלה שעוברות הרבה?

כי יכול להיות שאת פשוט צריכה לעבור למסגרת שבה את תממשי את עצמך יותר,

ואולי לצאת מפנימיה..

עברתי מלאא בתי ספר ואפילו הספקתי להיות ב4 אולפנות (כשבאחת מהן הייתי ב2 כיתות),

ככה שלא נראלי זאת הבעיה...

אז כנראה שבאמת הדרך שבה תרגישי שאת מממשת את עצמך זה לא דרך מסגרת,

כי עובדה שניסית כמה...

האמת שגם אני הייתי בהתלבטות הזאת, כי הרגשתי שאני פשוט מבזבזת את הזמן... שהצטרפתי לאולפנה כן ישנתי שם כמה שבועות ובכלל הרגשתי שאני לא עושה כלום...
ואז יצאתי מהפנימיה ועכשיו אני תכלס לומדת עד 3 בערך(לפעמים פחות) ואז יש לי את כל האחה"צ לעשות דברים שחשובים לי ואני אוהבת...
לדעתי מסגרת כלשהי של לימודים זה טוב... פנימיה זה לדעתי באמת בזבוז זמן...
גם אם לומדים עד 3 יש מספיק זמן לעשות דברים משמעותיים וחשובים...
קיצור לדעתי כן תיהיי בבית ספר כי זה בסופו של דבר חשוב ואחה"צ תעשי מה שאת אוהבת...

או פנימיה או לא ללמוד...

ילד צריך להיות בתוך איזו שהיא מסגרת...
לדעתי תנסי לחשוב איך את יכולה לעשות את הדברים שטובים לך ושאת אוהבת בתוך המסגרת של הפנימיה(זה לא חייב להיות בתוך האולפנה, אפשר גם לצאת מהאולפנה וגם מהעיר)...
בכל מקרה אולי תנסי לברר על מקום ליידך שיש בו פנימיה אבל יסכימו לך לא לישון...

כמו שכולם בטוחים שבחופש הזה הם יעשו משהו מפוצץ, ובסוף החופש כמעט כולם מגלים שמה שהם עשו זה רק לשרוף זמן.

למה את מרגישה שאת לא ממשת את עצמך?

 

את לא אוהבת ללמוד?

 

או שהלימודים קלים לך מידי?

 

ממש לא חושבת שמומלץ לעזוב מסגרת... בלי לעבור לאחת אחרת...

 

מזה לעבור בבית?
לקום בבוקר בלי צורך ללמוד לבגרות או סתם לעבור על איזה חומר (לא יודעת איפה את אוחזת).

ואז מה תעשי?

 

תהיה לך סיבה לקום מוקדם?

או שאולי במילא אין לך יום לימודים אז תקומי ב11 
זאת סתם דוגמא זה יכול לבוא בדברים אחרים.

 

יכול להיות שלא הבנתי את כוונתך.

מזה לעבור לבית? 

לא חושבת שאני מממשת את עצמי כי יש הרבה תחומים/כישרונות שאני לא יכולה למקצע בתוך מסגרת רגילה,

אוהבת ללמוד, כמובן שיש תחומים שיותר ותחומים שפחות,

מבחינת לימודים, זה סבבי כזה, לא קשה ולא קל,

אני כן רוצה להכנס למסגרת אבל שהיא נטו שיעורי מוזיקה, וזה לא כל יום, סה"כ 19 שעות בשבוע,

אני בכל מקרה אוהבת לקום ב5 וחצי כזה, אז אני לא אבזבז את היום על שינה,

לעבור לבית יענו, לבנות לעצמי סדר יום, לא בתוך מסגרת קבועה...

לא הבנתי , למה אי אפשר גם וגם?

 

אפשר גם ללמוד מוזיקה... וגם להשאר במסגרת...

 

אני חושבת שבאופן כללי וממש ממליצה לבנות להתחיל מהתיכון תואר... ( מאוד מאוד ממולץ!!!!!!!! אם את מה שאת אוהבת יש בפתוחה אז בכלל. )

אני בטוחה שדברים מהסוג הזה עושים הרבה סיפוק...

אבל יש משו כיף בתיכון שזה פשוט סתם להעביר את הזמן (מידי פעם ללמוד לאיזה בגרות)

להתחרבשש בשיחות מוזרות להכיר תעולם במילים אחרות......

 

היום לא יוצא לי כמעט (אפשר לומר אפילו בכלל) לדבר עם אנשים סתם שיחות על החיים........ 

את לא תוכלי לשלב גם לימודים בתוך המסגרת הנוכחית ולהוסיף על זה את ה19 שעות בשבוע...?

 

אמרתי שזה לא חייב להתבטאות בשינה ...

באופן כללי יותר בבריא לבן אדם לקום בבוקר שיש לו סדר יום עם מחוייבות!!!!!!!!!!! שהוא יודע שאם הוא לא יעשה עכשיו זה יברח לו......
אני נמצאת במצב שהוא מסגרת וגם לא מסגרת (משו קצת לא הכי מחייב)

ואני חושבת שזה מאוד קשה!! והייתי מעדיפה מסגרת רגילה כמו בית ספר.....

בקיצור אני ממש לא ממליצה......!!!

אני חושבת שאפשר גם וגם..........

אם תרצי הכל אפשרי!!!!!!!

הרבה הרבה בהצלחה!!!!!!!!

 

עברתי כמה אולפנות.. והייתי קצת שובבה.

בסוף החלטתי לעזוב לאקסטרני לתוכנית שעושים את כל הבגרויות בשנה אחת.

(אבל לא עזבתי סתם רציתי ללכת ללמוד במדרשה במקום השמינית).

עכשיו אני שמחה שעזבתי, אבל זה לא צעד פשוט בכלל.

צריך להבין למה נכנסים, להבין שבלי מסגרת זה לא רק כיף חיים, והגשמת חלומות, זה הרבה הרבה יותר מחייב- לא למורות וציונים אלא לעצמך. 

את צריכה להיות מספיק חזקה ולדעת שלא תדרדרי.

צריך לדאוג שבאמת יהיה מה לעשות כל הזמן (עבודה, חוגים וכו), כי כשמשתעממים אפשר להגיע לעשות דברים גרועים (מנסיון).

אני אישית לא הייתי ממליצה למישהי שעולה ל-י לעזוב כבר עכשיו כי בסוף חברה זה דבר טוב ובונה, ואפשר למצוא דברים טובים לעשות גם בפנימייה. להסתובב במשך 3 שנים עד שכל שכבת הגיל שלך תסיים תיכון זה יותר מדי לדעתי.

ואם בכלל חשוב לך לעשות בגרויות- זה גם שיקול. יהיה לך קשה ללמוד בבית לבד.

 

אם את רוצה עוד עזרה בהתלבטות אפשר בכיף בפרטי

 

אל תעזבי לעולם, תלמדי ותציבי לעצמך מטרה, להוציא ת.בגרות מלאה.

 

ככה שלב אחר שלב, תרגישי סיפוק ושמחה.

 

אח"כ תוכלי להגשים את עצמך במקצוע מכובד, שאת אוהבת.

נהנים.ולא קשור לזה צריך תואר בחיים צריך ידע .אז למה לעזוב?

יכול להיות שאצלה כמו שזה נשמע הצד האומנותי יותר חזק ומעניין אותה אז לדעתי היא צריכה לחפש דרך שתעזור לה לממש אותו כמו שהיא רוצה...

לא כולם צריכים תואר,

וידע אפשר ללמוד גם מהחיים עצמם...

רגע מסתכלת
עברת?
אם עברת אז אל תעשי שוב פושט

יש שיגידו טוב חח

כאילו במתמטיקה 70

ב4 יחל

אבל ירדתי לפני כמה חודשים מ5 וציפיתי לציון ממש טוב

מה גם שהגישו אותי ב100.. כאילו המתכונות הלכו ממש טוב

ופתאום הבגרות כאילוט שחא הביאסה

אבל באנגלית ברוכשם 96🙈 ב5 יחל

חחח

ולשפר. אם את באמת יודעת שזה סתם היה מתוך לחץ אז באמת שאין טעם לא לגשת

והכל בסדר לא צריך להלחץ מעוד מועד

(יש לך גם חורף של שנה הבאה ושני מועדי קיץ שנה הבאה)

חוץ מזה ש70 סופי זה יפה מאוד!

אבל האמת שסופי זה אפילו יוצא יותר.. אבל לאיודעת בשביל הבטחון העצמי שלי חחח

מתמטיקה הזאת הורידה לי אותו

וב"ה הלך לי טוב.

במ"מ קצת פחות אבל גם לא נורא

יאוו לפעמים אני חושבת למה בכלל להתאמץ להורג את עצמך כול השנה לא לוותר כשאת חולה עם חום והכול ללומד כי את יודעת שזה חושב ובסוף בסוף התוצאה כזאת...
סליחה שאני מבאסת...
אבל לא חשבתי שלא עברתי מרוב שהתאמצתי הרגשתי ביטחון..

עישתי 3...

 

לפחות עברתי במטתיקה, הייתי בטוח שזה לא יקרה

הצלחתי ממש טוב וקיבלתי 68 ואני ממש טוב בקטע כתיבה ובאמרקיאות טעיתי רק ב1

בקושי על הקטעים שלמדנו כל השנה...

 

טעות אחת באנסין 9 נקודות... מה קרה?!

 

אבל ב"ה קיבלתי 95 _מסתבר שירד לי על הקטע כתיבה 😏

לפחות בזה קיבלתי ציון טובב 96

והפעם היה פער לטובת הבגרות חח

של איזה 12 נקודות

אבל באנגלית הלך לי הרבה יותר גרוע ממה שאמור להיות כי לפי מה שבדקתי צדקתי בכל השאלות האמריקאיות גם בE וגם בG (עשיתי את שנייהם ביחד עכשיו) ויצא לי 86 בE ו68 בG ועכשיו אני מתלבט אם לגשת מועד ב'

מה זה ביא של 4?

 

אנגלית ברוכשם הלך טוב

אני הוגשתי ב100 ואשכרה קיבלתי 70

איזה צרחות.... ואוו... לא יאמן.

 

השנה הזו לא למדתי כלום, וגם לא ידעתי כלום, אז פשוט הימרתי על כל החומר שלמדנו השנה - דיפרנציאלי אינטגרלי ובעיות קיצון, שעד עכשיו אני לא ממש יודעת מה זה....

 

ואוו אבל בעיקר התפללתי, ואוו קרה פה נס מטורף!

המורה שלי אמרה שזה היה יותר מדי קשה, והמון תלמידים עושים את מועד ב'.

 

בד"כ מועדי ב' הם יותר קלים, תרענני את הזיכרון ובעז"ה תצליחי!

כן אבל שיא ההתבאסתי על הפער בין הציון לבין מה שאני יכוךה

כן התחלתי לתרגל ובעז"ה יהיה טוב

תודהה

יש מקרים רבים של חוסר צניעות בין מתנדבים במד"א ועירוב גדול מאוד. חברות שלי עמדו בנסיונות לא פשוטים וכן בנסיונות של נהגי אמבולנס או חובשים לפגוע מינית. זה תלוי מאוד איפה, אבל כדאי לברר לגבי התחנה הספציפית עם אנשים שמכירים ואת סומכת עליהם, רצוי יראי שמים שיותר יבינו כמה זה מורכב לבחורה דתיה. בהצלחה!

אבל לא הייתי בן 15...

ואיי איך נרשמים לשם?דחופפ

@אני ועצמי אני מההתחלה אמרתי שזה יכול לקרותת😏

@פשוט אני.. רוצה לספר?

בתור מישי שהייתה עם אח שלה בבדיקת דם והתעלפה..כןכן🙈
אבל זה גם החלום שלי..מורכב🤭

מטומטמים הם לא שולחים על ההתחלה לזירות ארן אם יש ברירה וגם לא שולחים בשום מצב לזירות של אלימות כגון פיגועים וכאלה ולכן זה לא מאוד נורא מצד שני אם לבן אדם יש אופי ממש עדין אז עדיף לו לחכות

יש שם חוסר צניעות ברמה גבוהה. בלי להכליל - הרבה מהנערים שהולכים לשם לא באים מתוך עיניים של שליחות, אלא הם רואים במקום הזה מפגש חברתי, ורוב הזמן יושבים בתחנה רגל על רגל, מפצחים גרעינים, ומחכים לקריאה.. ואני מניחה שאת לא רוצה להיות שם בזמן הזה.
ומהבחינה השנייה, שעליה רצית לשמוע - לפי דעתי זה תלוי באופי, אבל לרוב המוחלט של הבנות הצעירות, ובמיוחד בגיל 15, זה איום ונורא להיות במקום הזה. שמעתי על כמה נערים/נערות שכבר מהפעמים הראשונות שלהם שהם עלו על האמבולנס הם נפגשו במקרים קשים ובמראות מזעזעים.. החייאות וכו'..
בקיצור, המקום הזה לא טוב - בלשון המעטה - גם מהבחינה הדתית וגם מהבחינה הנפשית.
(גילוי נאות: פעם זה היה ה-חלום שלי.. אפילו עשיתי קורס 60 במטרה להתנדב מתישהו. ובאיזשהו שלב הבנתי שזה לא ריאלי, וטוב שירדתי מהעניין. ולגבי הקורס שעשיתי.. אני לא מצטערת לרגע שעשיתי אותו, זה נתן לי המון ידע שיכול להציל חיים במקרים מסוימים, שלפי דעתי כל אדם, גם מי שלא הולך להתנדב במד"א, צריך לדעת אותו.)

ושלא ישמע לא נכון, אני באמת חושבת שמתנדבי מד"א עושים עבודת קודש, זו ממש הצלת חיים, אבל לא לכולם המקום הזה מתאים.

גמני חשבתי על זה היום..😅

אני פעם ביומיים חושב על זה שזה לא בסדר, אבל דוחה את זה שוב ושוב.

טוב שאתה לוחץ.. בעזרת ה' אתחיל (בלי נדר, מקווה שאצליח) מחר את הפינה על מרן הרב זצ"ל. 

פגשתי חברות..

פגשתי בתדודה שלא ראיתי הרבה זמן

דיברתי עם חברה מתוקה ביותר!

והיה פשוט מרגש!!!!!

הייתי בביביסטר שווה
קניתי משו שדחיתי מלא זמן (ולקח לי 3 שעות במקום שעה וחצי,עזבו כשרון🤦🏽‍♀️)
ואכלתי שקדוקה אחרי הרבה זמן

היא: האם יש תכלית לעולם מצד עצמו?

אם התשובה היא כן, אז תמיד יהיה מה עוד לפתח ואיפה עוד להתקדם.

אז לכל התפתחות והתקדמות של העולם יש משמעות רוחנית. לא הגעתי למסקנה האם יש תכלית לעולם, קל וחומר שאין לי מושג מהי ומה מטרתה.

ויהיה בית מקדש העולם לא יהיה מושלם,תמיד יהיה מה לשפר.

ככה שמעתי לפחות שהיצר הרע יעלם 

כמעט בכל מאמר בליקוטי מוהר"ן מוזכרת הגאולה בפירוש או ברמז ועל ידי השקעה רצינית אפשר לזכות לטעימה מהגאולה. לא רק להבין אלא אפילו להרגיש קצת מה הולך להיות..

המקום הכי מפורש נראה לי שמדבר על זה זה תורה כ"א בליקוטי מוהר"ן קמא שהיא קצת קשה וארוכה אבל ודאי אפשרית. בהצלחה.

לפי דעתי סיכוי סביר שזה לא יקרה לעולם קרי שלעולם לא נגיע לגאולה שלמה.

אני חושב שה"גאולה" היא איזשהו משהו שנותן לאדם הדתי תכלית בעולם אבל זה קשה כי אם יש עולם הבא אז מדוע צריך תכלית לעולם? מאז תחילת היהדות תמיד האמינו שהעולם יגיע לאיזה "סוף" שבו היהודים הם שולטי העולם וכו' וכו' הבעיה בזה היא שאין לנו דרך מוכחת שאנחנו יודעים שתביא את הגאולה אנחנו רק חושבים, חב"ד חושבים שקיום מצוות יביאו את הגאולה והצ"ד חושבים שארץ ישראל השלימה תביא את הגאולה...

גם לפי שיטתו של הרמב"ם (השיטה הרציונליסית ביותר כשזה מגיע לגאולה) אין לנו מושג איך מגיעים לתחיית המתים.

זה לא שאני חושב שהגאולה זה המצאה וכל מה שאמרו הנביאים זה שקר וכו' וכו' אני פשוט חושב שהגאולה היא בנקודה אין סוף זאת אומרת שלעולם לא באמת נגיע אליו.

כשאומרים היום שאנחנו קרובים מאוד לגאולה השאלה היא מה זה קרובים מאוד הרי כבר מהגן אמרו לי שהגאולה קרובה, כנ"ל מושג דור הגאולה. הרמב"ן כינה את דורו דור הגאולה... מי אמר שאי אפשר ליהיות "דור הגאולה" לנצח או לפחות שיהיו עליות ומורדות בתהליך הגאולי. מה שאני מנסה להגיד זה שבסופו של דבר לעולם לא נגיע ל"סוף" קרי גאולה שלימה.

 

 

ובין השאר זה כולל אמונה בי"ג עיקרים, אז אני לא רואה הבדל בין זה לחילול שבת (אני מכיר גם אנשים שמחללים שבת)

אחד זה לא סותר כי לא אמרתי שזה לא יקרה זה יקרה אבל לעולם לא נוכל לראות את זה קורה.

ושתיים רוב הפילוסופים היהודיים לא החזיקו בדעה של הרמב"ם שאמונה בכל שלבי הגאולה היא עיקר באמונה. לדוג' פילון, הראב"ד הראשון, רב חסדאי קרשקש, רבי יצחק פולקר, ספר העיקרים וכו'

 

אתה בעצם טוען שהגאולה  היא פוקר יהודי (פוקר יהודי, הוא משחק שמשחקים בלי קלפים, אלא בעזרת המח בלבד: כל אחד מהמשתתפים חושב על מספר, ומי שהמספר שלו גדול יותר – מנצח. אם היריב שלך מכריז על 32 כשכל מה שיש לך ביד זה 26, הפסדת, חבל. אלא אם כן אתה מכריז על 'קונטרה' – מה שמכפיל את המספר שלך, ומאפשר לך לגרוף את הכסף. מה שיפה בפוקר יהודי, זה שהכל בראש והכל יכול לקרות. עד שמישהו מכריז על פאגאט, מה שמעניק לו את הניצחון אוטומטית. ובשפה פרקטית יותר- המשחק הוא מי לוחץ יותר זמן על מקש 9 במקלדת, ומי מכפיל את המספר- כמובן שלא מריך לעבוד קשה מידי כי תמיד ניתן להקריא את מספר 9 שלחצת בחזקות של ה'קונטרה'), הגאולה ממוקמת באינסוף, וככל שהמדע יגלה מספר יותר גדול- כך הגאולה תתרחק ממנו יותר?
ובמשוואה: ^{999... 'קונטרה'}999...×999...=שנת הגאולה הסופית

ולנו רק נשאר ללחוץ 9 על המקלדת?


עריכה: וכמו כל כוכב, גם הכדור שלנו סופי.
והסוף של הכוכב שלנו יותר קרוב מבחינה מספרית לסוף שבו תגיע הגאולה.
כך שיתכן ולפי התאוריה שהצגת- שבעולם הנוכחי כבר לא תהיה גאולה בכלל.

@בחור נאה
 

א. כמה שנים אתה חי שאם מהגן עד עכשיו לא באה הגאולה כנראה היא באין סוף?
.

ב. מומלץ לברר את עיניין תכלית העולם לפני המסקנה המעניינת שהעלית..

 חשבת כמה שנים יהודים מחכים לגאולה מאז גיל הגן?

אבל בנוסף לכך נראה לי עוד איזה אלפיים שלושת אלפים שנה...

 

אוקי, מתוך ניסיון להתמקד יותר בטוב.. - אולפניסטיות

בלי לדבר על עצם המדינה, ביטחון, כלכלה, רפואה, טכנולוגיה וכו'..

אבל מי אמר שזה הולך להביא את הגאולה השלימה קרי עמ"י שליטי העולם וכל השאר עבדים שלנו...

אני מחזיק בדעה הרציונליסטית של הרמב"ם לגבי הגאולה אבל גם לפי הרמב"ם אמורים לקרות דברים אי רציונלים בגאולה (תחית המתים) וזה לא שאני לא מאמין בזה אני פשוט לא מאמין שאי פעם נחווה את זה ושזה חלק מהקטע.

 

נמשיך לעבוד. ויוכלו להצטרף למעגל העבודה עוד הרבה אנשים שבאו מהמתים...
אל תדאגי. הכל יהיה אותו דבר רק שנלך פעם בשנה להביא קרבן פסח. (עד שימציאו אפר פרה אדומה)

כאילו העולם צריך להגיע לשלמות כזאת לא? 

ואני נוטה לצד שאומר שההבדל היחיד בין ימות המשיח לשאר ימים זה שיעבוד מלכויות, כלומר, ישראל עצמאית ולא תלותית בשום גורם לא יהודי.
העולם לא צריך להגיע לשלמות ואז הכל יהיה זיקוקים

חדמש כל מה שקשור לרב יוני לביא😅
(ברור מאילו)

עוד רעיונות מישו?

חינוך שלי😜

חינוך של עצמיי

מלכחילה אני ממש ממש לא בעד
אם בטעות יצא ו..אז נראלי עדיף להסתדר אבל נראלי ממש מבלבל לילידים וקיצר לא אדיאל..

ובד"כ האמא היא זאת שדתיה
אבל- גם האבא שהוא חילוני הוא עדיין מסורתי יחסית אז זה דבר חשוב

ובכל זאת לא הייתי רוצה לגדול במשפחה כזאת.. אפילו שיש בינהם אהבה ונגיד אין מריבות, עדיין הילדים לא גדלים עם משהו ברור כי להורים יש דרכי חיים שונות
וגם תחשבי נגיד האמא רוצה שהילד שלה ילך עם כיפה, אבל האבא בעצמו לא הולך עם כיפה אז מה הילד מבין שכיפה זה חשוב או לא? ברור שהיא לא תוכל להעביר לו את זה והכל בשבילו יהיה מאוד פתוח ולא ברור... בקיצור למי שרוצה להיות דתי עד הסוף כדאי שבן הזוג יהיה על אותו גל...

יוצר המון אתגרים וחיכוכים בין ההורים, ולכן מההתחלה ברור שלא נכנסים לעסק הזה אם תוך כבר אחרי שהתחתנו כמו שאמרת אחד נגיד חוזר בתשובה או משהו כזה עדיף שימשיכו ביחד וילמדו איך להתסדר וללכת בין הטיפות כי אם כמה שזה מבלבל את הילדים ועושה להם נזק גירושין יעשו להם פי 2יותר נזק ובכלל באופן כללי גירושין צריכה להיות אופציה שנשמרת רק רק למצבי קיצון הכי גרועים שיש ולא על אי הסכמה .

הם נישאו כחילונים, וכשהבעל חזר בתשובה הם החליטו להשאר ביחד (הם מוכרים יחסית). לדעתי ממש טוב, ומראה על זוגיות חזקה וטובה.

גם לי יש את זה, שאני בחלום, אני יודעת שאני חולמת.

ובאמת אתה צודק..!

זה לא נורא יש אנשים שעושים את זה בכוונה זה לא ככ חסר תקדים

יש אנשים שיכולים לשלוט בחלום שלהם

הלוואי שאני הייתי יכול

זה בגדול נרכש אבל אין לי כוח

וואלה מגניב הסיפור!!!

על מישו שהמציא מכשיר כזה שעוזר לאנשים לשלוט בחלומות ע"י זה שהוא מהבהב (שגם כשישנים והעניים עצומות שמים לב להבהובים האלה) ואז הבנאדם נהיה מודע לזה שהוא חולם ואז הוא יכול לנווט את החלום

כשאני חולם אני פשוט רוצה לתת למוח שלי לזרום, לא להתחיל לשלוט על מה אני חושב.

אז ניראלי אסור 

מה הבעיה

אז ודאי שאפשר.

האיסור הוא כמדומני "ואל תרבה שיחה עם האישה"

שכשאתה מדבר עם מישהו אתה יוצר איתו קשר מסוים וכל עוד אין צורך טכני בקשר הזה הוא פוגע גם בבנים וגם בבנות.

אפשר ללמוד מכל בן אדם וכל בן אדם יקדם אותך בחיים.
ברור שאפשר ללמוד הרבה מבנות שאי אפשר ללמוד מבנים וכן להפך.
אבל עצם שיחה או דיבור או מפגש (ראה ייסורי ייחוד) יוצרים קשר בין כל שני אנשים באשר הם.
ולכן כשזה הכרחי חשוב וערכי לא מעט רבנים מתירים לאפשר דו שיח כזה אבל כשזה לא אף אחד מהם אתה יוצר פה קשר בעייתי שפוגע בשתי הקבוצות.
חוצמזה אין דבר שפוגש אותך ולא משפיע עלייך השאלה היא עד כמה ועד כמה אתה מוכן שזה ישפיע עלייך

מתוך אמונה באלוקים

שצריך לקבל את 7 מצוות  בני נוח בפני בי"ד של 3 מישראל. לפחות לפי הרמב"ם.

ובתור יחידים הם יכולים להיות נביאים אפילו(לפחות לפי הרמב"ם)

וללמוד מעם ישראל איך להיות יותר טובים ויותר מוסריים ואיך להתקרב לה', לקחת מהתורה את מה שמתאים להם.

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ‍ִם. ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה."

 

הכל ילך וייתעלה ילך ויישתלם

האתר זה תחליף!

או שאפשר גם מישהי?
(אם אפשר אז עדיף לך,אם מעדיפה מישהו אני יכול אם עוד רלוונטי)

מישהו כי זה פונה לבנים ובנות אבל עכשיו שכן שלי ניפטר אז אני פחות רוצה לדבר 

❤

דבר ראשון כל הכבוד על האומץ והכנות.... ברור שזה עולה במלאאא מאמץ... מעריכה מאוד....
דבר שני אין לי מושג להגדיר את מה שאתה מתאר אבל נשמע שאתה מעריץ אותו ואוטומטית מצפה ורוצה תשומת לב שלו ויחס ממנו. בימינו קוראים לזה קראש😅 זה יכול לקרות, וזה סבבה ו...זה עובר בסוף... לכולם... אז אל תיבהל ואתה בסדר גמור....

יש מצב שמה שאת אומרת.. זה חייב לעבור מתישהו!!

אבל.. לאידע. הקטע הוא שכמו שכתבתי בסוף, קצת בהבלעה, זה קורה לי כבר יותר מידי ועם יותר מידי חברים..

ומצד ההערצה- ההזוי זה שלפעמים, אמנם במינון נמוך יותר אבל כן, גם זה קורה- זה יכול להיות עם חבר'ה שאני בכלל לא באמת מכיר..
למשל סתם עם בחור בביכנ"ס שיושב בכלל בקצה השני.. ורק בגלל שהוא באמת נראה בנאדם חמוד- גם מולו השכל שלי יתחיל להסתובב... הרבה פחות, אבל כן..

אין לך מה להילחץ מזה -זה עניין של גיל וזה יעבור. ככל שתתבגר ותפתח אישיות, בטחון והערכה עצמית על מי שאתה איך שאתה, בסופו של דבר הצורך הרגשי שלך יתמלא על ידי עצמך ולא תחפש אחרים בתמונה.
אלא אם כן זה משהו שקשור למיניות שאת זה אתה צריך לבדוק עם עצמך....

קרה לי בול עם חברות

למדת איך להסתדר עם זה???

ואז נרגעתי .

אמממ... עצם הרוגע, עזר לי להתמודד..

וכל פעם שזה קרה לי, זה עבר אחרי חצי שנה, שנה..

מתייגת יהודי יקר שיכול אולי לעזור @פשוט אני..

שלום לך

קודם כל, לדעתי חשוב מאוד להבדיל בין התאהבות הנובעת מנטיות מיניות הומוסקסואליות, לבין תלותיות.

שים לב מה אתה עצמך כתבת בשרשור אחר:

אני נוטה להסכים שכדאי לבדוק אם מה שהולך פה זה תלות.. הרבה פעמים תלות ונטיות הפוכות מאוד חופפות ובאות לידי ביטוי בצורות דומות וגם לפעמים באמירות דומות... מאוד... שגם אם נראלך באופן נחרץ שהיא באמת התכוונה לנטייה- לא בטוח שזה זה..
ע''כ.

ובכן, איך אפשר להבדיל בין שני המצבים? הנה כמה שאלות מנחות, וכמובן לא ממצות ולא חד משמעיות:

א. האם אתה מרגיש משיכה לעוד בנים מהישיבה שלך או בכלל?
ב. האם מפריע לך לראות אותו משחק או מדבר עם חברים אחרים?
ג. האם כשאתם ביחד אתה מרגיש שהביטחון העצמי שלך עולה, או דווקא יורד בצורה חדה (''אני אפס ביחס אליו'')?

מכל מה שכתבת, ניכר שאתה מרגיש שההתאהבות הזאת נובעת מתלותיות, ואם כך הדבר - הרי שמצבך טוב מאוד.

קודם כל, כדאי לך פשוט להתרחק ממנו. נכון, זה קשה להתרחק מאדם שאנחנו מעריצים ומתרגשים מנוכחותו, אבל בדיוק כמו ציפור שמתאהבת בדג - אין לזה עתיד. בטווח הקרוב וגם הרחוק, זה מביא יותר סבל מאשר אושר ונחת.
היופי בתלותיות לעומת הומוסקסואליות, זה שריחוק באמת יכול לעזור, ואפילו די מהר. תמצא חברים טובים, תבלה איתם את הזמן, ותחדול מחיפושיך אחר תשומת לב מהתלמיד ההוא.

דבר נוסף שאני מאוד ממליץ עליו, זה ללכת לפסיכולוג או יועץ חינוכי שאתה סומך עליו. אני יכול לתת לך שם של רב פסיכולוג שיכול מאוד לעזור לך.
בעזרת טיפול נכון אתה תוכל להבין מה בעצם גורם לך להרגיש תלותי, איזו תכונה אתה מוצא בו שאתה כל כך מעריץ, ואיך אפשר להיות שלם מכל הבחינות גם בלעדיו.
בסופו של דבר אתה תהיה מאושר יותר, בלי הצורך הכפייתי לראות חיוך מאדם שלעולם לא ירגיש את אותו הדבר כלפיך.

בעז''ה עוד תזכה לאהבת אמת, כזאת שבונה ולא מחריבה, אהבה שתסב לך אושר רב ולא סבל מדכא.

בהצלחה!

בקשר להבדל בין נטיה מינית לתלות- כתבתי על זה גם בשרשור הזה עצמו. הזה- הכוונה כאן:

"אבל לא! תבינו! זה לא עניין גופני (המראה מוסיף כמובן, לכן הזכרתי אותו- אבל לא זה שמעניין אותי).
זה לא גופני וזה לא עניין חס ושלום דומה.

אני פשוט אוהב אותו. כי הוא בנאדם שאי אפשר שלא.
אתם יודעים מה זה תלות רגשית? יופי. אז משו כזה בערך. דומה. תלות, שמגיעה ממקום רגשי ובגלל צורך רגשי.
(לשואלים- כן, גם בתלות רגשית יש במידה מסויימת מעורבות של המראה החיצוני בגרימת הרגשות. אבל גם שם- זה לא באמת העניין)"

ביררתי את זה עם עצמי הרבה, עד כמה שידי מגעת.. וזה נראה שזה באמת רק רגשי.

***
הקטע שמאידך, למרות שזה רק תלות- כן. יש לי את ההרגשות האלה גם ביחס לחבר'ה אחרים.. בין אם בישיבה ובין סתם ככה..

זה גם נראלי יפריע לפיתרון שהצעת, של התרחקות מהבחור, כי זה רודף אחרי גם עם אחרים..

ו, שאלה קטנה- ציפור שמתאהבת בדג צריכה להתייאש מהרעיון כי אין שום מצב שבעולם. לכלום ולשום קשר.
אבל אתה חושב שגם במקרה כזה עדיף להתרחק לגמרי מאשר לנסות לקבל לפחות את החברות המינימלית שכן אפשר להשיג?
זתומרת- בסוף יש מצב להשיג משו. עדיף גם עליו לוותר בגלל הייסורים מהרצון לעוד?

הכיוונים לפתרון:

1. לדעת שהבחורים האלה שנראים מושלמים הם גם בני אדם. תכיר אותם יותר ותבין שיש להם קשיים וצרכים גם.

2. להתחזק בלאהוב את עצמך ולהעריך את עצמך. שתוכל להרגיש שווה גם בלי אישור ואהבה מאחרים. לפעמים זה דורש עבודה עם איש מקצוע, שווה להשקיע.

3. למקד את עצמך במה אתה יכול לתת לעולם ולעזור. ככה במקום לצפות לאהבה אתה תתן אותה.

4. למרות הכל ליצור חברויות ולהשתדל בצורה בריאה. גם פה לפעמים צריך איש מקצוע. הצורך לחברות הוא מאד חשוב, רק צריך שיבוא בצורה טובה

אם מחפשים את השורשים החיוביים של התלות הזו (שכמו שאמרו היא דבר יחסית נפוץ) יש פה אהבה, רגישות ורצון להתחבר למשהו גדול ממך.

שלושתם דברים נפלאים שנראה שקיימים בך. קיבלת מתנות ושווה להיעזר בהן.

שווה לחפש איך לבטא את האהבה והרגישות בצורה טובה ונכונה לך ולאחרים. הגיוני שתתן להן מקום יותר מהממוצע. הגיוני שכבר היום אם תתבונן תראה שאנשים נהנים מהתכונות האלה שלך.

וגם כשעולה רצון לתלות תנסה לקשר אותו לשורשו: אני רואה פה מישהו שנראה גדול ושלם ממני. אני רוצה להתחבר אלי ולהישאב בתוכו. אבל זה לא נכון בשביל אף אחד מאיתנו. אז תפנה להשם ותבקש ממנו להישאב בתוכו ולמצוא בתוכו מנוחה, הוא היחיד שיכול לתת שלווה ואהבה בלתי מוגבלים. זה רוחני אבל יעיל בהחלט להתפלל ככה.





בהצלחה רבה!

דבר ראשון - כל הכבוד על הישיבה לפתוח את זה, זה חשוב ומועיל. ורואים שיש לך את היכולות והחכמה להתמודד. 

דבר שני - ראיתי את זה בבוקר ותכננתי להגיב בהמשך, אבל אני רואה שבנתיים הגיבו כאן טוב ויפה, ותגובות אפילו יותר טובות ממה שתכננתי, אז לא נשאר לי הרבה מה לומר...

אני רק אדגיש כמה נקודות, שכבר נכתבו אבל חשוב לשים לב אליהן.

א. אל תיפול לבלבול שבין תלות רגשית למשיכה מינית. טבו מאוד שכעת אתה מבדיל אבל בהמשך אולי יעלו לך חששות, בעקבות העיסוק הרב והאובססיבי בנושא הזה בדור שלנו, קורה שיש לבטים מסוג "מה, אולי גם אני כזה.." בפרט כשיש ביסוס כמו אצלך, כשקצת קשה להצביע על החילוק. אז שים לב לזה.

ב. זה קורה, זה נורמלי, זה טבעי, זה אנושי. אל תיבהל, אל תחשוב שמשהו בך בעייתי, אל תייסר את עצמך - מצד אחד, ואל תדאג לעתידך - מצד שני. זה לא מעיד על שום דבר בעייתי. אתה לא היחיד שזה קורה לו.

ג. כהמשך ל"אל תדאג", תהיה בטוח ידידי, אתה לא תישאר ככה לכל החיים, וגם לא לעשרים שנה, ותן לי לגלות לך סוד: גם לא לשנה כנראה. זה סוג של גל, זה מגיע, מקיף, משגע, אבל עובר ונוסע הלאה... פשוט בשלב מסויים "יירד לך ממנו", הוא לא יעניין אותך יותר מהרגיל ואתה תמשיך הלאה בחיים... כמו שאמרתי - אתה לא היחיד שזה קורה לו, רבים וטובים ממך כבר עברו את זה וחלאס..

ד. לכשתעבור את זה, אתה תסתכל אחורה ותגחך על עצמך. שים לב לא לשבור את עצמך... מצוי שאדם יודע להתמודד בשעת הקושי עצמו, ולא להישבר (עפמ"ש בסע' ב) אבל לאחר מכן, למפרע, פתאום הוא מרגיש ממש רע עם עצמו, ומתבייש... אז שים לב שגם אז אתה צריך לזכור את מה שכתבתי - שזה נורמלי, שזה בסדר, שזה קורה, אל תתבייש ותלעג לעצמך ואל תחפש איפה לטמון את עצמך, תמשיך הלאה בחיים בשמחה וטוב לבב.

התבלין של רבי נחמן מברסלב בתקווה שיחזיר לכולנו את החיוך ואת התקווה.

עצתו המרכזית של רבי נחמן היא ההתבודדות. דהיינו- לשבת איזה זמן ביום (עדיף שתהיה קביעות) בחדר או בשדה (או בכל מקום שתוכל להיות לבד ושיהיה נקי לדבר שבקדושה) ולדבר עם ה' ולספר לו את כל אשר על ליבך.

העצה הזאת היא עצה כללית- כלומר על ידי קיום העצה הזאת תוכל להגיע ולזכות לכל מעלה שבקדשה אם רק תתעקש על הזמן הקבוע הנ"ל.

העצה הזאת נובעת מהאמונה העצומה שרבי נחמן מאמין בך ובכולנו- רבי נחמן מאמין (ואני שלוחו הדל לספר את בשורת הגאולה) שאתה נפלא מאוד וה' רוצה וחפץ בעבודתך מאוד ובזה הלשון אמר רבי נחמן- "אחי אהובי! חזק ואמץ ואחוז עצמך בכל הכוחות! אין שום ייאוש בעולם כלל!"

מה זה קשור לעניינו? דבר ראשון- כיוון שזו עצה כללית ודאי יועיל שבפגישות עם ה' תעלה את הנושא ותבקש ממנו עצה והדרכה.

"רבונו של עולם! אתה ציוויתנו על מצות "ואהבת לרעך כמוך" איך מקיימים אותה באמת? אנא ה' אל תשאיר אותי בחושך! ראה בעניי ועמלי אבא רחמן ראה כמה אני סובל מהתלות הזאת וכו' וכו' איך אתה רוצה שיראה קשר עם חבר?  אנא ה' האר עיני" (זו כמובן רק דוגמה שכתבתי כדי שתוכל אם תרצה לקבל ממנה השראה)

ודבר שני אחרי שנכנסים לעולם הזה של ההתבודדות, מבינים שהרבה מהעבודה של ההתבודדות היא הכרת ערך עצמי ונשמתי בתור חלק אלוק ממעל ותפקיד משיחי בעולם הזה. כמו שכתוב "עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי" דהיינו לשפוך את הלב לפני ה' ולחפש את הרוח הטובה שלי וזה על ידי שמוצאים בעצמי נקודות טובות (אפילו לא הרבה) ושמחים בהם. על ידי שעושים את העבודה הזאת מקבלים הרבה יציבות בנפש כך שלי בתור מתבודד (לא כזה ותיק) כבר ממש לא אכפת מה חושבים עלי. וגם אני לא צריך ללכת ולתור בעיני לחפש את הטוב והיופי במקום אחר כיוון שבהתבודדות כבר מצאתי אותו בעצמי...

סיכום הדברים- נחמה ועידוד וודאי שאם ה' שלח לך התמודדות כזאת כנראה שיש לך איזה חידוש אמיתי בעולם בהלכות "ואהבת לרעך כמוך" שכולנו יודעים כמה זה נצרך...

אל יאוש! ה' איתך ועמך ואצלך ואולי כל ההתמודדות הזאת נשלחה אליך בתור קריאה משמיים- "נשמה אתה כל כך אהוב למעלה.. למה שלא תדבר איתי?" בהצלחה רבה!!

😭😰😭😭😭😭😭😭😭😭😭😭😭😭

אבל רואה את הכותרת בערוץ פשוט מתמלאת בעצב עצום!
!
למרות שיש הסדר ואמורים לחזור זה כואב, מאוד!

יש מצב שישבנו ודיברנו ולא ידענו אחת על השניה.. צחוקים..
וכן, זה בהחלט הרבה יותר עצוב כשהיית שם.. אחרי שהשקעתי והזעתי ועבדתי והקרבתי בשביל המקום המתוק הזה, פתאום הפינוי הוא לא סתם משהו רחוק שעובר לידי.. במיוחד שהייתי שם בזמן הפינוי, והכרתי כל פינה ומשפחה..
אווווי טאטעע..

ישמצבב מה לבשת?

וואיי היית בפינוי..🥺

מאחורי הגב אלו מילים קצת מרחיקות לכת אבל אפשר בהחלט להגיד שיש דברים שהם לא יודעים וטוב שכך.. 

 

(סתםסתם😁 באופן כללי משתדלת שלא..)

אה ואני גם בן אדם שקט אז הם לא יודעים עלי שאני רוצה להיות נערת גבעות ושאני בלחית וכאלה לא  יוצא לי לדבר אתם על זה בכל מקרה הם לא יואבו את הרעיון של הנערת גבעות

סורי שנתפסתי על זה..

כול הורה נורמאלי, לא יסכים לבת שלו ללכת להפקיר את עצמה בגבעות.

אני ממש לא אוהבת תקטע הזה של בנות בגבעות..

לא דברים רעים, אבל דברים שהורים לא יבינו....

אבל כשיש, כן בהחלט. למרות שבדרך כלל אני מספר להם את זה אחרי הרבה זמן שכל האירוע כבר נגמר ואין יותר על מה לכעוס.

ועושה מאחורי הגב הרבה יותר

לא דבר טוב.
האמת שיש דברים שאני גם מפחדת לספר להם..

אתם לא מרגישים שאתם שוברים אמון? (אם יש כזה..)

 

מה יקרה אם הם יגלו ?

שאני מסתירה וזה רוב הסיבות לזה שאני מסתירה

כל כךך

לא כי מה שעשיתי הוא כזה לא טוב אלא כי אני מסתירה מהם. תחושה מעצבנתת מאוד.

והם גילו וזה לא היה כ"כ נורא, בסוף הם ההורים שלי והם אוהבים אותי..

(וזה משהו נורא..)

לפעמים זה פשוט עצמאות, והייתה איזה פעם או פעמיים שזה היה שבירת אמון, ואז זה כי זה היה נצרך.

אני צריכה לחושב... אולי יש משהו...

 

כי  הם אלה שקרובים אלי

וחברות לפעמים

 

 

נראלי הכי הרבה!!

אבל כשצריך- חבר טוב. או בעצם- את החבר הטוב

הוא היחיד שאני מרגישה שיצא לי מזה משו לפעמים גם חברות וגם את אמא שלי אבל הרוב המוחלט רק איתו

ו..
זה קטע חינוכי שממש גדלנו עליו ושהזכיר לי את מה שביקשת..(ובזכותך חרשתי את הקלסר ובסוף זה נמצא בגירסה באינטרנט אז תודה!(: )

הם הגיעו כולם נרגשים ושמחים מלווים במשפחותיהם (לחלקם כבר 3 ילדים), היו שם רבים. דני הספורטאי, מושיקו החברמן הנצחי, דליה השקטה, מירה שתמיד התנדבה לעזור בכל משימה, אייל, יוסי, אלי - כמעט כולם. בידי מושיקו היה הבקבוק ובו הפתקים שטמנו בסוף השמינית - אז, לפני שכל אחד התפזר לדרכו בחיים, זה לצבא וזה לישיבה וזו לשרות לאומי. כל אחד כתב אז מה הוא חושב שיהיה בעוד 10 שנים, מה יעשה במה יתרום לעם. זה היה בקומזיץ אחרי הבגרות האחרונה. דני הקומונר נתן לנו אז שיחת מוטיבציה על החשיבות בתרומה לעם ישראל - השליחות העומדת על כתפי כל אחד ואחד מאיתנו, איש איש, אמר, באמצעות כשרונותיו ויכולתו. עלו והצליחו, אני מאמין בכם...
היה זה רגע התעוררות מיוחד. ישבנו מרוכזים בעצמנו כל אחד בפתק שלו - הטמנו הכל בבקבוק ושכחנו...
10 שנים עברו מאז ישבנו במעגל כולנו - כמו אז רק גדולים יותר, מיושבים יותר.... היינו מסוקרנים מעט לפתוח ולהיזכר אילו חלומות היו לנו אז בתור נערים.
דוד התנדב ראשון לפתוח את הפתק שלו - הוא חלם להיות רם בישיבה תיכונית, היום הוא עורך-דין. "דברים השתנו בדרך" אמר והעביר את תורו הלאה.
אחר כך פתחו כולם, מירי ואהוד, יוסי ואייל, עשו השוואות בין מה שחשבו למה שהם היום. כאלו שחשבו לשרת בקבע ומצאו את עצמם מהר מאוד באזרחות, והיו עוד אחרים ששינו תוכנים במאה ושמונים מעלות.
האווירה הייתה טובה, היה כיף להיזכר בימים ההם לראות עד כמה התגשמו החלומות ומה השתנה... ואז הגענו למושיקו, סוף סוף למושיקו, במושיקו תלו הכל תקוות הוא היה המנהיג הבלתי מוכתר של השבט, טיפוס כריזמטי, ראשון לכל משימה. אני זוכר איך הוא אירגן באמצע הלימודים אוטובוס - "חברה', יורדים לימית להלחם בנסיגה לעזוב הכל ולבוא" - וכולנו באנו.


שנתיים ריכז בסניף - כשלא היה מישהו אחר שיקח את העניינים בידיים, הרים פרוייקטים היה ראשון לפעול.
בהיסוס מה פתח מושיקו את הפתק (זאת אני יכול לומר במבט לאחור) היה כתוב שם באותיות של קידוש לבנה נלהבות, של בן נעורים: "אני מושיקו אהיה היכן שהעם יצטרך ! בצבא אני רוצה להיות קצין ולהשפיע על חיילי, אגור בעיירת פיתוח - חשוב לי להקפיד על אופיה החברתי של המדינה..." את השאר אינני זוכר במדויק אבל הצליל של הדברים היה דומה - לפעול...לעשות...לתקן...
ניכר היה שמושיקו היה רוצה שיחלפו על פניו וימשיכו הלאה, תחת זאת השתררה דממה. כולם הביטו במושיקו - לבוש בחליפת עסקים אנינת טעם, כשקרסו הולכת לפניו, הפלאפון נמצא בעמדת הכן לכל קריאה הקשורה בעסקיו הפרטיים המשגשגים...
דוקא דני השקט - העז להפר את השתיקה ולשאול: "נו, מושיקו, קצונה, עיירת פיתוח - לאן הלכו האידאלים ? רק לפני כמה דקות בכניסה סיפרת כיצד השגת פטור ממילואים, מה נשאר מהפתק - האמנם רק חלום ?"
"עזבו", אמר מושיקו בחיוך מאולץ, "היינו ילדים אז, מה הבנו מהחיים, היינו תמימים, חשבנו שהעולם הוא חלום שנוכל לשנות אותו. החיים משנים ת'בן-אדם, אי אפשר להשאר כל החיים בגיל 18. היום אני מסודר וזה מה שחשוב, אידיאלים זה טוב כשצעירים..."
הערב עוד נמשך. היו שהגיבו, אחר כך, על דברי מושיקו בהסכמה, בבדיחות, היו שהביעו התמרמרות קלה - בסה"כ העניין הוחלק.
אני יודע מה חשב מושיקו באותו ערב: על מה שעבר עליו ב- 10 שנים. אני יודע שלי היה קשה להירדם....

עזרה דחופה!!! אני צריכה מלא מלא משפטים למשחק - נוער וגיל ההתבגרות
הנה

יש פה בשירשור קובץ עם מלא משפטים..
ובכללי אפשר גם להמציא..
בהצלחה!!
חח אני מרגישה ממש קשישה יאבלה

איני יודע מה חשב מושיקו באותו ערב: על מה שעבר עליו ב- 10 שנים.

אני יודע שלי היה קשה להירדם....

 

 

(כנראה התפספס להם ה-י') 

תדברי איתי אם לא תמצאי, ננסה להשיג..

מכירה את המשחק פים פם פום זה באמת אותו רעיון אבל הסיפור יותר מתאים לפרידה...
ממש אשמח אם תמצאי אותו! ושוב תודה!!💞

בתהליכים אעדכנך בע"ה

תדמייני מפגש כזה עוד ארבעים שנה שימי מקום לדמויות לפי מספר הילדים בכיתה ותקציני כדי שיהיה מצחיק...

@הרמוניה

מעתיקה לך מה שחברה שלי שלחה לי, זה מזמן אז היה לה את זה רק מצולם (הקלדתי ושיניתי טיפה פרטים) 

 

הנכן מוזמנות למפגש 

מחזור ד' 

בשעה 17:00 אצל דודה של **** 

בואו בשמחה!

ילדים עד גיל 3

 

"ברור ש**** מארגנת, אצל דודה\סבתא\אחיינית. מתוך ה-27 באות רק **, וזה נראה כמו גן חיות. **** מתקשרת כל חמש דק' להגיד שהיא לא מביאה שום בקבוקים ומבררת מה יש בתפריט כדי לדעת אם להביא אוכל מהבית. **** מגיעה 4\3 שעה לפני הזמן, היא מורה מוסמכת בצופיה ומדי פעם מחליפה את המנהלת\יועצת. היא לוקחת מטאטא ומתחילה לנקות (הילדים כבר ישנים בבית)

**** מגיעה בדיוק בזמן. יש לה כבר MP משוכלל והיא שומעת שירים. איך שהיא מגיעה היא רואה ספר בצד בצד ומתחילה לקרוא, ומדי פעם מציצה לראות מי הגיעה. 

**** מגיעה מתנשפת כולה ושואלת אם היא איחרה ואז נזכרת שהיא כמעט ראשונה, היא מגיעה מתמנון מהקנייה השבועית והגרביים עדיין מתאימות לחצאית. 

רואים הר המורניק באוטו של 5 אנשים ורואים מהחלונות לפחות 7 ראשים. **** יורדת עם הילדים, מושיבה אותם בצד עם פליימוביל והולכת לערוך את השולחנות. 

****עם מטפחת עד התקרה נחתה הרגע מביקור אצל הדודה מצרפת. היא מביאה חבילות מלאות פנקייקים\ופל בלגי עם סירופ מיוחד שהמציאה. **** מגיעה, מסדרת את השוונצים והמטפחת מול המראה. לכל הילדים שלה יש חולצה משפחתית כדי שיזהו אותם בין כולם (אבל ממילא מזהים אותם בגלל הארנקים התלויים של תיקי ירושלים). *** מגיעה ישר מקריית יובל והיא ממש רעיה בישראל. הילדים שלה מגיעים לאט לאט מצופיה ומורשה והיא מזכירה לכולם שעוד מעט שקיעה. 

**** מגיעה ומושיבה את כולם לראות אסי וטוביה. היא מוכרת דיסקים וחולצות של ערוץ מאיר לילדים וליד צמידים כתומים ודגלי ישראל. **** מגיעה באמצע לדבר בטלפון עם **** ששומרת על הילדים. היא מוציאה מאווררים ומעמידה אותם בארבע הפינות של החדר. **** מגיעה, לוקחת פנקייקים של **** וסיר קוסקוס ושמה את הילדים לאכול ולזלול בשקט. היא מתיישבת כדי לקרוא את הבדיחה היומית. 

**** מגיעה בטרמפ ממאחז "עורי ציון" עם חצאית ארוכה ומטפחת פשוטה. היא שולחת הודעה ליוסף בנה שיאכיל את הכבשה תמימה. **** מגיעה עם מזדה 2032, בגדים ממותגים, חצאית אמצע וסנדלים, והבת שלה הקטנה עם קרוקס ורוד פיצי (עליהם **** ממש תתלהב כשתגיע) **** עדיין אולפניסטית של עטרת רחל, מטפחות מעוצבות, והיא מדברת עם *** אם היא צריכה מורה חדשה למחול, ומחזיקה לבנה ברקאי את היד.. 

**** נכנסת, ואת זה אף אחד לא יכול לפספס. היא מתחבקת עם כולם ומתקשרת לבעלה לומר שהכל בסדר. 

**** נכנסת עם תמונה של בעלה והילדים וכבר מצאה איזה שיטה איך לתפוס את הטישואים, ותוך כדי היא מדברת בפלאפון עם תלמיד מפוקפק. 

**** נכנסת עם כלב מתוק (****בורחת לאמריקה בצרחות) היחידה שבאה עם פעילות (חוץ מדבר תורה של ****) שהמציאה בדרך, היא גרה בסביבה ועדיין מאחרת!!! (נס שהמורה **** לא פה) 

**** מגיעה אחרונה עם הבת שלה ****, שיש לה נעלי בובה קטנות בצבע סגול ו-**** כל שניה מחבקת ומנשקת אותה אותה "פוצ'י פוצ'י ****)"

....

הזמן בו התאספו כולם היה- 23:34 !!!!!!

מחזור ד- זה לא מצחיק!!!!

תגיעו בזמן!

 

...

 

 

תכל'ס, הכי טוב זה ליצור כזה משלכן.. כי כמו שאת רואה הכל פה כמעט מבוסס על בדיחות פנימיות...

גם ההזמנה "למסיבה" מבוססת על משהו שמאפיין את הכיתה שלהן- איחורים, וגם התוכן עצמו על כל בת.. 

 

אם צריך עוד משהו, אז בכיף..

בהצלחה(:

 

ממש תודה שהשקעת בשבילי!!

בכיף ממש:-* בהצלחה עם זה בזכותך אני גם אשתמש בזה..

על מדורה, או פתיליה? גרה באוהל, בצריף מעץ?

תחבורה, אמצעי חימום ובישול אינם טכנולוגיה שהשתנתה והשתכללה עם השנים?

כמו שאף אחד לא מכריח לעבור לתנור אפייה חשמלי, כך עם טלפון סלולרי מתקדם. אם לא רוצים לאמץ טכנולוגיות חדשות - אפשר להסתפק במה שכן אפשרי.
אך לא ניתן להכריח את חברות הסלולר להפעיל, בעלות של מיליונים לשנה, מערכות טכנולוגיות שדמי המנוי של הלקוחות לא מכסים את העלויות. לכן הרשתות הסלולריות הישנות דינם להיסגר בעוד שנים אחדות.

אבל יש עדיין הרבה פלאפונים טיפשים (שהם בעצם הכי חכמים ) שעובדים על דור 4 שהוא ממשיך לעבוד אז כאילו אולי נצטרך להחליף פלאפון אבל לא נצטרך לעבור לסמארטפון חס וחלילה

מבחינה כלכלית לא הגיוני לשדר בתדר ישן שרוב הלקוחות לא משתמשים בו והוא תופס את המקום של תדר חדש.

אפשר לשים הגנות או אפילו לחסום את האינטרנט לחלוטין בסמארטפון.

אי אפשר לדרוש מחברות לחלק בלוקים של קרח כשיש מקררים.

יש גם מכשירים כשרים דור 4 נצטרך לעבור אליהם

הסלולרית בלי מכשירים כשרים.

רק בארץ ״ועדת הרבנים לעינייני תקשורת״ (גוף שתודה לאל נסגר סוף סוף, בעקבות תלונות רבות כנגדם, עקב מעשי השחיתות) המציאה את המכשירים כשרים.

בחו״ל. לא צעירים שמגיעים ללימודים בארץ במעמד חוצניקים.

ייסתבך, להם יש מספיק כוח בשביל ליצור לעצמם מכשירים, דוקא אנחנו משתמשים במכשירים שהם פשוט ישנים (כרגע גם רוב החרדים) אנחנו פשוט ניאלץ לקנות מכשירים שיוצרו במיוחד בשביל זה

בחו״ל יש מכשירים עם החותמת הזו?

פשוט מי שרוצה מכשיר ללא אינטרנט קונה טלפון כשר
יש מכשירים גם ללא הודעות

ואוו ממש ממש עצוב לראות את זה, אני לא מאמינה שזה באמת יקרה..

נראלי גם פעם אמרו את זה, ועדיין יש היום טלפונים ישנים..

הטלפון שלי למשל הוא ממש מעוך ודפוק, וכולו סלוטפ..

אבל כבר שנתיים הוא מחזיק לי, ב"ה! ותמיד אנשים צוחקים עלי עם הטלפון הזה..

ולא מבינים איך אני שורדת איתו, אז בעז"ה המקשיים ישרדו.. 

אני עם נוקיה ב"ה וממש לא רוצה לעבור לסמרטפון.. גם לא עם הגנה..

אחרי הכול כול החברות האלה הם לצורך רווחי, הם עושים את מה שהם הכי ירוויחו ממנו, וכמה דוסים עם נוקייה לא מזיזים להם