פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 825)

החברה שלי מתלבטת איתי המון אבל קשה לי לעזור לה,כי אני לא חושבת שזה הדבר הנכון לעשות. מצד שני אני רואה כמה קשה לה בבית עם ההורים והדת הקשה.

אנחנו גרות במקום דתי לאומי שפחות מתאים לחרדים,ואני באמת רואה את הקושי שלה. אבל קשה לי לעודד את הפריצה הגדולה שלה החוצה.

אם למישו יש עצה אני גם אשמח לשמוע.

אבל זה בטוח לא הדבר הנכון.

את תומכת בחזרה בשאלה?את משכנעת את חבריך שהיהדות לא נכונה? אז את לא תומכת בזה.

את לא תומכת בצעד שלה, ממש לא. את לא נשמעת שמחה שהיא מתרחקת,ואת לא מאושרת מזה.

אבל את תהיי שם בשבילה כשהיא תהיה צריכה אותך.

זה ההבדל בין "תמיכה" לבין "להיות שם בשבילה"- וזה הבדל עצום.

אני מניחה שההורים שלה לא ינטשו אותה, ולא ינתקו איתה קשר- אבל הם יהיו עצובים. הם ימשיכו לתת לה את ההרגשה שהם שם, יש לה לאן לחזור. כי אם הם לא יתנו לה את התחושה הזן- היא בטוחה לא תחזור.

זה ההבדל לדעתי בין "תמיכה" לבין "להיות שם בשבילה.

חברה שלי לא רוצה לחזור בשאלה. אלא פשוט לחיות כמונו. כמו כל החברות שלה. למשל-בלי גרביים,ללכת לבני עקיבא או פעילויות נוער...להשתתף בקבוצות וואצאפ וכו'..

אני לא חושבת שזה דבר רע-בכל זאת אני כזאת. אבל אני בטוחה שזה לא מה שההורים שלה רוצים וזאת בעיה.

אני יודעת שההורים שלה יקחו את זה קשה. והיא כבר ניסתה והם הגיבו בחומרה.

היא מבקשת ממני לשקר בשבילה להורים וכו'. 

מה אפשר לעשות?

 

יותר פתוחים ,יותר מספרים וכאלה

אם אני אחר ? לא חושב

אני נשאר אני רק בצורה קצת אחרת

מדי פעם יותר קל לבטא את התחושות בכתב.

ובכללי לאנשים מסוימים מפה אני יותר פתוחה כי הם לא מכירים אותי.

רק חלק מהצדדים.

יותר זהירה משהו, וגם מאתגרת במובן מסוים..
אני אחת שכמעט לא מביעה רגשות במילים. גם הדרך שלי לבטא עמדות ודעות אישיות מסתמכת הרבה על שפת גוף. ובכלל, יותר נוח לי לדבר כשאני קולטת את ההשפעה של מה שאמרתי על מי שמקשיב ויכולה לנתח את ההתנהגות שלו ולפי זה לכוון את הדברים שלי...

בקיצור, השהות פה דורשת ממני לפתח בי חלקים שאולי היו מעט מנוונים קודם לכן.
וזה נחמד ובעיקר מסקרן

זה עולם אחר. 

 

זה ליצור שיח עם אדם בלי לדעת עליו כלום. [למעט הפרטים שאתה קצת מכיר מהסגנון כתיבה שלו בפורום. אבל זה גם לא מחייב בכלל .. התרגלתי כבר לא לדמיין בשל הפער העצום בין המציאות למחשב אצל אנשים. ] 

 

בגלל חוסר ההיכרות, נוצרת היכולת להיפתח. כי אדם פחות אחראי על מילותיו. הוא לא צריך להגיד ממש. אלא רק לכתוב. 

[לא לכולם. אבל לחלק גדול מיושבי הפורום.] 

ניתן להגיע לעומקים, ורבדים מהממים בגלל המסך. שבסופו של דבר, מוריד את המחיצות והמסכים. 

 

 

אבל אבל, זאת עליה וקוץ בה. אם לא שמים גבול, ניתן להתמכר סופית ולאבד את היכולת של הדיבור עם אנשים פייס טו פייס כי פשוט התרגלנו למסכים. 

כן, יצא לי להיות כמה פעמים עם אנשים מכורים, ובזמנו גם עם עצמי ולראות איך קשה ליצור קשר עין. כי התרגלנו לדבר מול מסך.. זה הרבה פחות מאיים. אבל זה ממש לא בריא. כי החיים הם לא כאן, הם מחוץ למסך! 

טוב להיות כאן. אבל במידה. בנוסף ולא במקום. וגם לצאת, לצאת קצת מהמרחב האנונימי ולהגיע למפגשים וכו'. 

כי זה מכניס לפרופציה. [הבעיה היחידה בזה, היא איבוד האנונימיות שהמסך נותן. אבל מקבלים הרבה דברים נוספים. וקשרים אמייתים בנוסף לוורטואלים. ] 

 

 

בקיצור, זה אחרת. זה טוב. אבל במידה. 

בהצלחה לנו. 

אני גם בנאדם פתוח אבל כאן אפשר לחפור ולדבר על דברים שהם לא לשון הרע ודברים שיוצא מהם משהו אז זה ממש נחמד

 

אני בנאדם פתוח ממש ובגלל זה אין לי בעיה לכתוב הכל... אני לא מתבטאת בדרך שונה או מסתירה דברים...

בס"ד

 

אני חושבת שבכל חברה אנחנו מציגים צד אחר בנו, זה לאו דווקא מסיכה,  זה פשוט צד אחר באישיות.

 

כן, פה אני שונה מאיך שאני בחברה הרגילה שלי.

אבל אם אני עם החברים מהפורום אני לא מרגישה הבדל בין הפורום לבין הקבוצה..

זה עניין של נוחות.

 

עם האנשים מהפורום אני מרגישה בנוח לבטא דברים מסוימים ועם האנשים מהחברה הרגילה שלי אני מרגישה בנוח לבטא דברים אחרים.

 

אני לא חושבת שזאת מסיכה

זה פשוט אישיות.

 

מה שכן זה ברור שפה בד"כ הרבה יותר קל להיחשף ולפתוח כי זה מאחורי מסך..

אבל אני לא אוהבת להשאיר את זה מאחורי מסך ובאמת עד היום כל האנשים שהכרתי פה עברו גם למציאות, כי אני ממש לא בעד להשאיר קשרים כאלה וירטואליים.

ברגע שזה עובר למציאות אני מסוגלת לשתף גם במציאות..

זה עניין של אופי.

לכל סוג חבר'ה אני מתנהג בצורה שונה

חשבתי על זה פעם, אין בן אדם אחד שמכיר את כל הצדדים שלי

בנוכחות של חברה אחרת אדם מתנהג שונה... וגם הפורום הזה נקרא סוג של חברה בצורה שונה.

פה אני יכולה לחשוב כמה פעמים לפני שאני כותבת מה שלא ממש עובד בשיחה זורמת...

וגם זה סוג אנשים וכמות שונה..

אני מתנהגת שונה..

אנשים פה לא מכירים אותי אז אני נותנת לעצמי להיפתח יותר..יותר להיות אני.

בהצלחה!

קודם כל ההורים שלי יודעים....

נואשים לדבר עם בני המין השני??

תסתכל בחתימות של רובם

אנשים פה פורקים סתם -מסכים איתך

תסתכל בעבר כעסתי על זה

אבל הסבירו לי שיש פה אנשים שניצלו מזה..

אני לא פורק פה ואלה

אבל מה כפת לך לאנשים זה עוזר אז יאללה.....תפרגן ותנסה לעזור אין רע במעורב 

היו פה 40 ומשו חתונות 

זה לא שווה את זה???

בס"ד

כשבאים למקום חדש ורוצים להעיר משהו עושים את זה בצורה שמכבדת.

מחברה אחת, ממקרה אחד אי אפשר להעיד.
ומה שעשית היה פשוט להכליל..

אפרט מאוחר יותר..

אם אני רוצה לדבר עם בני "המין השני" אני יכול לעשות את זה הרבה יותר בכיף פנים מול פנים אני לא צריך את הפורום בגלל זה.

 

יש פה אנשים רציניים, ולא לא לכולם יש חֵבְרַה בבית, ולכן הם מעדיפים לעשות את זה פה.

 

ובטח שההורים יודעים, בקיצור אתה קצת חי בסרט..

 

מתאים לך?????

 

 

ב. ההורים שלי יודעים מזה

 

 

ג.ענבל צודקת במה שהיא אמרה מישהו אחד לא אומר כלום על כל החבר'ה פה.

 

 

 

ד.כשאני מדברת עם המין השני זה לא משנה כי אף אחד לא מכיר אותי

אפשר להתחזות לבן או לבת זה ממש קל! ואז אני יוכל לדבר עם בנים בפצל"ש של בן????? מה הקטע????

בס"ד

אבל אני לא חושבת שמה שכתבת יעזור.

תכלס בכללי באינטרנט יש בעיה להיות.

אבל אתה יודע אנשים משתדלים להיות דוסים, אבל גם יצר הרע, זה לא כ"כ פשוט

אני יודעת על אנשים שהיו מכורים באישהו מובן, והיו צריכים להיגמל לאט לאט,

ותאמין לי הלוואי שהייתי מצליחה לא להיכנס לפה יותר

 

אבל כשבאים וכותבים בצורה כזאת זה לא נראה שזה מה שיעזור, וגם לא נראה שזה נכתב כ"כ מאהבה..

 

אבל אם כן אז סליחה ויפה על הרצון הטוב

 

א. אם זה עזר לאנשים לצאת מפה- אז זה תותח.

א ב ל... בכלל לא כולם במצב לא טוב..

ולא מבן אדם אחד אני אומר, למרות שמכך זה משתמע...

אלא מהמון אנשים!

ו..לא רציתי לציין את זה, אבל אני פליט הפורומים האלה...

הייתי גם כותב המון, פחות בנוג"ה אומנם..

אז אני מצטער- התכוונתי לכתוב לאנשים שהיו כמוני!

זה פשוט תקופה מיותרת...

אם היית כותב פה המון, והיית פה פעיל, איך זה שאתה לא מבין אותם עכשו? 

הניסוח היה לא טוב.. אוקיי? באמת. סליחה.

אבל העובדות שכתבתי פה הם עובדות אמיתיות ונכונות, 

לכן אל תזלזלו גם אתם בי.

ובידיוק בגלל שאני מבין שהם לא מבינים,

כתבתי אתזה..

יש פה חבר'ה שלא עושים שטויות (במובן השלילי), והערוץ הוא לא דבר רע, תלוי במשתמש.

בכל מקרה מעריכה את הרצון הטוב, ואני חושבת שזו נקודה למחשבה

חברה פה נכנסים כדי לדבר עם המין השני?? אם אתה חושב כך כנראה שיש בך בעיה!

ההורים לא יודעים?   כבר כמה כתבו לך שזה לא נכון!

 

 

אם אתה מבין שהם לא מבינים, למה לכתוב את זה?

בכל פעם בא איזה משיו ומטיף על כמה שהערוץ לא טוב, זה עוזר למישו? לא.

מי שירגיש שזה לא טוב בשבילו, יעזוב.

אבל יפה על הניסיון.

אין כמוך! אולי יש משהו במה שאתה אומר,
אבל אולי זה לא המציאות להגיד אותה.
ידעת שהרב עובדיה התיר לאישה אחת לעשות קעקוע??
היא אמרה לו שהיא רוצה לעשות קעקוע ענק בכל הגוף והוא אמר לה שתעשה קעקוע של לב קטן על היד. - אם מישהו היה שומע שהרב התיר לעשות קעקוע ולא היה שומע את כל הסיפור, הוא היה מזדעזע.. !! אבל זה לא ככה, כי הרב עובדיה הסתכל על המציאות במבט של להשפיע, לא של הלכה נטו. ואם הוא היה אומר לה את ההלכה נטו וצועק עליה שזה נגד התורה וכו'.. - זה לא היה עוזר.

לכן אם אתה רוצה להשפיע פה במשהו, תסתכל במבט של להשפיע, לא הלכה נטו, ותשאף לאט לאט לאידיאל ההלכתי.
למשל: אתה יכול לבוא ולהסביר את הטוב של להביע דעה ואז והגיד שזה לא טוב לדבר באישי אם המין השני וכו'.. לא לפסול את הכל.

נ. ב.
אני חושב שלאתר יש יתרות וחיסרון.
היתרון: מתיעצים פה בנושאים חשובים ערכיים, מביעים דעה בצורה יפה, ממליצים, עוזרים וכן על זה הדרך..
החיסרון: כל ה'שיחה אישית'- היכולת להפוך פה משהו לאישי. שאדם יכול לפרוק פה את נפשו לאיז אחד שהוא לא מכיר באישי, ואז להתאכזב שהשני לא מתיחס בכלל. או שזה יכול לגרום לבנים להתחיל עם בנות וכו' ( לא שאני צדיק תמים או משהו.. אבל זה מה שאני חושב)

אולי זה נשמע פלצני וחופר כזה..אבל לענייות דעתי - זה הדבר הנכון.

חח ראבק אחי, עשית מצב רוח יא חמוד...

טוב, אני ידעתי שברור שיהיו תלונות נגד, כן?

מה שכתבתי זה נקודה למחשבה, זה הכל...

ודווקא לא חשבתי להדגיש בדיעה שלי

את עיניין הדיבור עם הבנים בנות..לא זה הכוונה.

קחו פרופורציות אחים, ותנסו להקשיב ללב.

יכול להיות שאתם מנסים לברוח מהאמת?

אבל אני, באמת מאמין שמי שכתב פה באמת מתכוון למה שהוא אמר...

ואם אתם חושבים שהפורום טוב- אז אחלה,

אבל כל מי שלא כתב..כל מי שעזב..

כל מי שדיברתי איתו, ואני ב ע צ מ י,

חושבים קצת שונה.

אולי יש סיבה??

זה לא קצת חסרות חיים? חיות בסרט?

אוופ, סליחה אם אני נוגע במקומות לא נכונים...

תנסו להבין..

אם הייתי רוצה לתת למישהו נקודה למחשבה, לא הייתי קורא לו 'יא חמוד'(זה מזלזל)
דבר שני כמו כל הקודמים לפני, גם אני חושב שצורת הכתיבה שלך מעוררת התנגדות.
דבר שלישי, למה נכנסתי לפורום הזה? אתה יודע?, אז אני אגיד לך.
אני נכנסתי לפורום כדי לשתף ולחבות דעות בנושאים שונים, לראות מה החברה חושבים בארץ, להתווכח עם חברה איכותיים (כאלה שאין לי כל הזמן) בכל מיני נושאים על מנת לגלות את האמת.(וגם יש פה פורום שלעזרא ובתור עזראי אני שותף לחברה שם). הפורום לא נועד ליצור אשליות בחיים אלא לחיות את החיים דרך הבעת דעות וכו'.. כמובן שיש בעיות שאיתן צריך להתמודד אבל זה לא פוסל את הפורום.
אתה יודע מה, נזכרתי באחד המשפטים המוכרים של הרב זצ"ל : "הצדיקים האמיתיים אינם מדכאים את השנאה אלא מוסיפים אהבה.. "(תקן אותי אם אני טועה בציטוט)
אז אולי במקום לתת 'נקודות למחשבה ' בכלמיני דרכים, ננסה להוסיף פה טוב. שאחרי הכל יש מלא דברים טובים ונכונים בפורום הזה.

דבר אחרון, הכי חשוב להיות שמחים תמיד!! לאמשנה. מה קורה.

"הצדיקים האמתיים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק"

מילים כדורבנות.

(וסליחה על הפלישה)...

אני רואה שני צדדים בהודעה שלך

א. נגעת בנקודות עמוקות כ"כ ונכונות.. וזה ריגש אותי.

ב. צריך להבין שיש כאן כאלה למשל שאולי הסביבה שלהם פחות חזקה, וכאן הם מוצאים חברים להתדיין איתם על נושאים חשובים, ואפילו לפרוק ולצחוק.
זה יכול אפילו להיות במה לילדים שקשה להם בחברה האמיתית.
זה יכול להיות במה למי שרוצה להתייעץ ולפרוק באופן אנונימי.
אני מאמינה שיש פה מי שרוצה להיגמל מפה וקשה לו.


מאוד יפה הזעזוע שלך . שמור עליו...!

מה שנשאר זה אולי לראות גם את הצד השני של המטבע, ולהרבות אור ואהבה בעולם. (אנחנו בדור של תשובה מאהבה, והטפות מוסר פחות ישפיעו עלינו, ואולי אפילו ירחיקו אותנו. את רובנו).
אתה חזק ב"ה, והלוואי שתמיד תמשיך לגדול ולהתעצם, ובע"ה גם לדעת להגדיל ולהעצים את האור שבסביבה שלך.

יש פה נערים/ות מקסימים/ות.
מרגש לראות את זה.
מרגש אותי לקרוא כאן בטעות מידי פעם ולראות כמה אור וטוב יש בנפשות הצעירות שלכם.
יהי שם ה' עמכם.

(באמת כדאי לשים לב לשמור על דיסטאנס מבני המין השני, בפרט כשה"קשרים" פה לא נבנים על בסיס מטרה רצינית. זה לא הגיל ולא המקום. לכן מציעה באמת להימנע משיחות אישיות עם בני המים השני...)

בהצלחה

משום מה מעצבן אותי שכל אחד בא ופורק את דיעותיו השליליות פה על הפורום,

אולי אני אהיה קצת תקיף.

 

כמה דברים:

גם אם כל העובדות שציינת פה הן נכונות הניסוח שלך וצורת הביטוי שלך לא נותנת לחשוב ברצינות שניה אם מה שאתה אומר זה נכון אלא רק מעוררת התנגדות.

אתה לא הראשון שמתבטא ככה, והדבר הזה מעצבן. אתה רוצה שיתייחסו למה שכתבת? תכתוב יפה.

 

אנשים באים לפורום הזה מכמה צרכים:

1. חברה תומכת - כלומר אנשים שאין להם חברה נורמאלית \ הם לא מרוצים מהחברה שהם נמצאים בה \ הם צריכים חברה שתכיל אותם, המקום הזה הוא ה-מקום בשבילם שיש פה אנשים נחמדים ששמחים לעזור בכל דבר. (ואם זה נראה לך לא מקובל,  מגעיל או פדחני מידי אתה מוזמן לעמוד על הראש בצוותא עם חברה שלך)


2. פריקות - אנשים שצריכים לפרוק משהו בצורה אנונימית לאנשים שלא ידונו אותם על כך ולא יצחקו עליהם אלא יקבלו את זה ככה. (עוד פעם, אם זה לא נראה לך אתה מוזמן לעשות את האמור לעייל)


3. קשר עם בני המין השני - אנשים שרוצים להכיר את החצי השני של האנשים שנמצאים בעולם ודבר זה נבצר מהם כתוצאה ממוסד הלימודים שלהם או ההורים. 

אני לא שולל את קיומה של בעיה שהיא קשרים שנוצרים פה ללא כוונה, שאגב, אני סובל ממנה עד היום.

אך לא נראה בכלל שזה מה שמעניין אותך, וצורת הביטוי המזלזלת והמוכיחה שלך מקשה על הקורא להבין מה אתה רוצה ממנו.

 

(כתבתי את התגובה והיא היתה נראית לי יותר מידי תוקפנית ואישית אז כתבתי עוד פעם. אני מצטער אם יצאתי תוקפני)

הפורומים לא הולכים להיסגר..

אז בואו נתמקד בטוב שבהם..!

תמיד יהיו דברים שצריך לשפר,

ואני בטוחה שיש פה אחראים נהדרים שמשתדלים בעבודה הזו!!

אי אפשר להתעלם מהטוב שיוצא מכאן!!

אם נתמקד בשלילי לא נראלי שיצא מזה משהו טוב.

אפשר לחשוב קדימה-

מה לתקן, לייעל, לשפר וכו'.

. . .

להכיר דעות שונות, לדעת להכיל אותן, להכיר סביבה מגוונת יותר מחיי היומיום.

 

ובאמת 'לא מבין', פחות תוקפנות היתה מעודדת אותי להתייחס לדברים שלך ברצינות.

אני חושב שאם יודעים איך להשתמש ובזהירות אין חשש לדברים לא טובים. וגם זה אינומי אז מה הבעיה? וגם אם פונים באישי ניתן לא להתייחס. אמנם צריך ללמד את מי שלא יודע- איך להיזהר...

בת מדברת עם בן 

אין מצב, שיא היצר כאילו חילול ה' ברבאק עבודה זרה. <צ>

 

אחי, תרגיע. 

 

זה לא האתר היחיד עם פורומים!!! אני אישית הייתי (פעם) בכל מיני אתרים- חילוניים- שיש בהם פורומים... אז בשבילי להיות פה זה מצב טוב... 

אני לא מכירה הרבה אנשים בגילי- איכותיים וחושבים, ופה אני מוצאת את זה!

ומי שרוצה לדבר עם בני המין השני ימצא דרכים אחרות- בטח שלא פה!!

אז אולי יש כאלה שזה באמת לא טוב להם אבל זה לא סיבה לצאת נגד כל הערוץ.

מה קשור פחדנים?!

ההורים שלי יודעים יפה מאוד מה קורה פה. הם אפילו יודעים מה הניק שלי.

נואשים לדיבור עם המין השני?? לא יודעת מה איתך. אני לא נואשת לשום דיבור עם המין השני.

אני בשונה ממך מדיפה לא לכתוב את כל מה שיש לי כי אני לא רוצה לפגוע. 

אבל שתדע שאתה פשוט חי בסרט. חסר מודעות עצמית וכללית.

ניקח לתשומת ליבנו,

יש אמת בדברים.

אוקיי, אז זה לא כמו שהוא תיאר,

אבל אתם מתנפלים עליו כאילו לוידעת מה!!

בנאדם רק רוצה להעיר כדי לעזור, לא צריך לאכול אותו

בס"ד.

 

אחרי הכל, הוא רק רצה להבהיר.

דבר ראשון הוא לגמרי צודק...
דבר שני אין לשפוט אנשים כל עוד לא הגענו למעמדם... מסכימים איתי? יופי...
דבר שלישי הוא רק הביע דעה (משו שמותר לעשות בדרך כלל)!!!
אה...ועוד דבר מותר לחיות בסרט אחרי הכל המציאות כואבת...(והמבחן יבין)!!!
אני בכל אופן משתדלת לומר את הדברים לאנשים הנכונים, ומשתדלת שזה לא יודלף אלאה כי אחרי הכל זה החיים שלי וכל מה שאדם עושה לעצמו הוא עושה!!!
כך שאין לי עניין לעשות לעצמי רע!!!!!!!!
נ.ב.
לא באתי להטיף מוסר פשוט אמרתי את דעתי..
אז לילה טוב בנתיים אוהבתותכם נוער

במה שאתה מעלה, באמת תחשבו על זה, לי לפחות יצא מיליון פעם לחשוב על זה שזה "פתוח מדי" לאו דווקא פה אני לא מתכוונת לפורום הזה ספציפית אבל באמת מוזר היה לי שאנשים,

כמו שפורומים  יותר של גדולים משתפים וופתוחים בצורה שלדעתי יותר מדי, ותאמינו לי בוודאי שיש טוב ותועלת בלשתף ולהאיר ואם צריך גם להעיר בעדינות כמובן!

אבל באמת זה יותר מדי אנשים רושמים דברים דפוקים, סליחה אבלל ממש הזויים שמורידים ת'רמה!

אז באמת תחשבו על זה..

וד"א דיברתי לא מזמן עם מישהי על זה והיא אמרה לי שישנו פורום (לא רחוק מכאן) שהוא ממש מעורב ורק בגלל זה עזבתי, וכולם עם "כיפה גדולה וחצאית מטאטאת "  וכומבן זה רק ביטוי..

מי שהבין-אשרייו שינסה לתקן לפחות ביחלקו וביכולתו, מי שלא אני יכולה להסביר עוד...

שכוייח

שנזכה לקיים את התורה!

חילוניות נשואות

תוהה אם זה כיסוי ראש או קשת..

הן כאלה שבדור הקודם הלכו בכלל בלי כיסוי ראש.

נקודה למחשבה.

אבל יש כאלה שפעם היו שמות כיסוי ראש מלא והיום נתנו להן אפשרות של חלקי...

יש גם מלא דתיות שנשואות ושמות איזה פס על הראש..

י'ענה זה כיסוי ראש..

כל בן אדם מתמודד עם הכאב שלו בצורה שונה.

יש אחד שמעודד אותו לאכול גלידה

ואחד שכל הזמן אומרים לו כמה הוא טוב בדברים אחרים.

 

בקטע הזה אני חושבת שזה אישי.

שצומח ממנו.
[משבר- מלשון- שבירה. אבל יש גם את המובן של "משבר"= כך נקרא המקום  שיושבת היולדת]
צריך לתת מקום לכאב ולהרגשות שנלוות אליו
אבל צריך לדעת לקום- ובס"ד לצמוח ממנו למקום גבוה וטוב יותר ממה שהיה קודם.

זה הכי קל. לי לפחות.

זה מתוך בחירה לשכוח מהכאב ולא להתמודד...(לא כתבתי מתוך ביקורת, אל תפגעי בבקשה...)

אחרי זה זה סתם מתפרץ בצורה לא נעימה..

ההדחקה עצמה קלה.

ההתפרצות אח"כ - לא...

ברור שזה לא פשוט בכלל וזה המון עבודה אבל זאת ההתמודדות הכי טובה, להתחזק ולהתגבר ולצאת ממנו גדולים יותר בע"ה...

שנזכה!

יש המון דרכים להתמודד עם כאב כל אחד בוחר את הדרך שהכי מתאימה לו

 

בעייני חשוב לדבר על הכאב להבין בעצם מאיפה הוא מגיעה ולמה אותה סיטואציה גורמת לנו לכאב לקבל אותו ולתת לו מקום כמו שצריך לתת לכל הרגשות

בס"ד

 

ורק אח"כ להתמודד. אצלי. אישית.

שכתוב שהתורה היא תבלין ליצר הרע. לא התרופה לו.

זה לא כמו אנטיביוטיקה שמשמידה חיידק זר, אלא כתבלין, שנותן למאכל את הטעם הטוב.

 

אני חושבת שכמו התורה, שעוזרת בכך שמראה מה המשמעות האמיתית והטובה של יצר הרע, כך גם בקשיים.

הדבר שעוזר להתמודדות איתם זה לזכור לשם מה הם קיימים בשבילנו, ומה הם באים להוציא מאיתנו בסופו של דבר

וזאת הדרך שרוב האנשים נוהגים אבל גם הדרך הכי לא טובה.

 

הפגעות מחבר או משהו..

ברב המקרים פשוט צריך להביט קדימה,

לראות את הטוב,ולהתקדם..

אבל ברור שכל מקרה לגופו...(:

אבל עם זה סתם..זרק מילה ונפגעת..הבנתי צודק..אני איתך..

אבל רוב המקרים שאנשים נורמליים[מחייכים..זורמים..אוהבים את העולם..נפגעים לפעמים..]

זה מקרים שבאמת הבן אדם התנהג ממש לא יפה..

וגם ברוב הפעמים אנשים בורחים מזה..

אתה יכול להיסתכל למי שסביבך\עליך..תראה שאנשים בורחים מזה...

(סליחה אם אני חוזר על דבריו של איזה מישהו)
אחת הדרכים להתמודד היא לתת לכאב לחלוף מבלי להשים על הסיבה לכאב דגש, אלא לבטוח בה' שהכל לטבה ולהמשיך.

עוד דרך, היא לנתב את הכאב לאיזה פעילות שתוציא הכל. למשל - פעם כשנפגעתי מאיזה משהו והיה בי הרבה כאב, פשוט הלכתי לשק איגרוף וקרעתי את עצמי ואת הידיים(תרתי משמע- עד זוב דם).
אפשר להתמודד בכל מיני דרכים, למשל, לנגן, לשיר, לשמוע מוזיקה, לעשות ספורט וכו' -כל אחד ומה שמתאים לו.
עוד דרך, היא לטפל בכאב ביסודיות.
בכך שבודקים מאיפה הגיע הכאב, מה אני יכול לעשות נגד/ לשפר בנושא/ למנוע. אפשר גם להתיעץ. אבל הכל זה לפי מה שקרה, כל אחד והמקרה שלו.

בהצלחה לכולנו!! ושנזכה לא לחוות שום כאב יותר בחיים ושיבנה המקדש במהרה אמן!

אין ממש דרך להתמודד עם כאב.

הוא בא.

לא צפוי, חד, פוגע- והכי פשוט, כואב.

אבל צריך לדעת לקבל אותו, מתוך הבנה שלהדחיק ולטייח זה הכי גרוע בעולם.

צריך לדעת לצמוח מתוך המשבר, להבין שהקב"ה לא שולח לנו נסיון שאנו לא יכולים לעמוד בו, אז צריך ללמוד ולזכור להרים את הראש, לנסות.

זה קשה, זה כל כך קשה. אני יודעת מנסיון. ויש רגעים שאתה רוצה להתגלגל מתחת לשמיכה עם חבילת טישו ולבכות ולבכות ולא לצאת לעולמים.

אבל צריך להמשיך ללכת, ולא להתפרק. לדעת שהקב"ה הוא זה שמנהל את העולם, וזה היה אמור לבוא. וזה בסופו של דבר, בשבילנו. לרומם אותנו, להצמיח מתוך הקוצים-פרח, פרח שיפיץ את שמו הגדול והנורא של הקב"ה. 

תלמדי, תתחזקי באמונה, כי זה הדבר היחיד שהחזיק אותי לפחות באותם התקופות. הידיעה שהקב"ה שם, שהוא בשבילי, שהנה הפרק הפצפון הזה שלמדתי, במקום לטבוח בטישואים- ממלא אותו בנחת.

אז דרך להתמודד עם הכאב? לא, לא מצאתי והבאתי אותה לפניכם. אבל הבאתי לכם דרך איך לצמוח מתוך הכאב,איך טיפטיפה לנצל אותו לטובתנו.

כמו שחברה שלי [המדהימה בלי קשר] אמרה היום [ אמא שלה נפטרה ] שהיא יודעת שאסור לה לשקוע בזה , כי היא פוגעת בעצמה , וזה לא עוזר לאף אחד ולא יפתור את הכאב .

אז כן , לכאב צריך לתת נוכחות , אבל בזמן ובמקום המתאימים . זה אומר לחשוב עליו , להיות עצוב לפעמים , אבל כשצריך - להדחיק הצידה לכמה זמן .

זה איזון עדין מאוד . אבל אפשר לעמוד בזה .

 

בכולופן , זאת דעתי

להתמודד איתו,

עד שהוא עובר.

 

להחזיק אותו חזק,

למרות שהידיים כואבות...

 

לתת לו את המקום,את הזמן,את המרחב.

להאמין בלב שלם שבסוף הוא יעבור,

ויהיה לנו טוב.

 

אגב,לשמוע שירים מאד עוזר.. לפחות לי

ואז לראות למה הוא בא.

לאדם יש נטיה להחוש בדברים המשמעותיים יותר שיש לו.

הכאב נמצא במישורים הנמוכים של האדם.

לשכל לא כואב. החש בראשו-יעסוק בתורה. זה לא בהכרח יעזור בכל מקרה, אבל זה מייצג עיקרון מסוים שהעיקרון נכון.

(וזה לא שהמשפט לא מדויק, המשפט מדויק. כמו "דברים כבדים שוקעים במים", שזה נכון אע"פ שיש אוניות כבדות שלא שוקעות, כי זה טכניקה מיוחדת, ולכן כל מקרה הוא לגופו, אע"פ שיש כלל.)

 

זו לא הדחקה ולא בריחה. הדחקה ובריחה, זה כשאתה נשאר במישור של הכאב ומתעלם ממנו. כשאתה מתעלה כמה מדרגות מעליו-הוא פשוט כבר לא שייך לך.

 

 

ככל שהאדם במדרגה יותר גבוהה מוסרית, הוא פחות ירגיש את הכאב, לא במובן הטכני, במובן המהותי.

ואפשר לעבוד על זה. האדם יכול להעלות את עצמו הרבה מאוד. מאוד.

היום בעידן המחשבים וההייטק אנו מודעים יותר לדברים מסביבנו, ומתו"כ, נותנים ביטוי לכאבים שלנו ולטיפול בהן...

 

כל אדם באשר הוא מתמודד עם קשיים.

• יש אדם המבין את הקושי - מתחיל לדבר עם אנשים, מוריד את גאוותו מעליו, מבקש עזרה ומתמודד עם הקשיים בעזרת אנשים אחרים היכולים לעזור לו לפי רמתו.
• יש אדם שאינו מתמודד עם הקשיים ומתוך כך ישנם 2 אפשרויות לחוסר התמודדותו:

1. אדם שמעמיס על עצמו את כל משא הסבל והמאמץ, חורק שיניים.. אינו מוותר לעצמו, אינו מוכן לבקש עזרה מאחרים, ורק לאחר שעבר את הדרך הרבה בחייו  - מתחילים להתפרץ אצלו גלי-זעם על עצמו או על אחרים, או- התפרצויות כאלו ואחרות בלתי-נשלטות..
2. אדם שפשוט אין לו כוח להתמודד עם החיים, ומגיל מסויים בחיים - פשוט התחיל לברוח לכל מיני דברים מזדמנים, דברים אלו נמצאים בשפע רב מסביבנו - כגון: אינטרנט, פלא', כסף, אוכל, משקאות-חריפים, עישון לסוגיו, מתירנות בנושא הצניעות ועוד ועוד...

כל אחד מ-3 הסוגים הללו - סובל בדרכו הוא - אך, לדעתי האחרון שבהם - סובל הכי הרבה מכולם - כי, הוא פשוט מנותק מהעולם.. הוא לא רוצה להיכנס לבעיה ופשוט מוצא כל הזדמנות שהיא לבריחה מהם.

אדם זה חושב שהוא מתמודד, וכל חייו הם טובים - אבל - בעצם, הוא רק מחריב את עולמו יותר ויותר... לא מתוך רוע או ידע.. אלא, מתוך חוסר מודעות, וניסיון לעשות טוב.

 

לדעתי - עלינו לדבר, לחשוף את שורשי הכאב, לא לברוח מזה, פשוט להתמודד עם המצוקה, להבין שזה קשה לכולנו...

ופשוט כפי אותו אדם (של סוג מס' 1) - פשוט לבקש עזרה מאנשים אחרים שלפי דעתו יכולים לעזור לו.. בלי לפחד מהתגובות של האנשים האחרים... אגב, דעו שאנשים היודעים לבקש עזרה מאחרים - הם האנשים החכמים, האמיצים והמצליחים בחיים באמת!

ב"הצלחה לכולנו...

 

 

 

ולחזור להתמודד שיש כוח...

 

לעשות הפסקה יותר מתאים.

עושים הפסקה קטנה ,ואז חוזרים במרץ

אך אמורים היום ברבאק !

בס"ד.

 

להאמין שזה לטובתיינו .

 

ופשוט-להגיד תודה גם על הרע. ועל הכאב.

 

 לאט לאט אם הזמן הם ישחררו .

אם יש לך דברים להגיד להורים ,הייתי ממליץ לך לשבת איתם לשיחה

 

 

בהצלחה

שלא עשני אישה

צריך להבקש בשיבל להיצטרף

 

בהצלחה

והאמת לפעמים עדיין מרגיש ככה.

מה שצריך זה לפעול ,כמו שאמרת לעשות דברים שאנחנו אוהבים !

אם תחביב או התנדבות.

תחביב בטוח שיש לחברה שלך! אם היא לא יודעת, את תגידי לה

התנדבות ב"ה לא חסר איפה להתנדב יש  לא מעט מקומות.

אפשר לתת ולתרום לא רק בהתנדבות ,אם זה בכיתה ,חברים משפחה סביבה ,בכל מקום .

אני ב"ה כשהתחלתי לפעול למען הסביבה גילתי הרבה דברים על עצמי,הרבה דברים שלא חשבתי בכלל שאני יכול לעשות.

 

תהיה שם לתת לה מילה טובה ולעזור לה

 

בהצלחה

 

אם אין לה רעיון להתנדבות מפעל או משהו כזה, זה יכול להיות סיבה קטנה בשבילה לקום בכל בוקר. כדי לעשות משהו מועיל, שהיא לא תהיה עוד סתם בן אדם...

אפשר בכל ערב לפני שהולכים לישון לחשוב על מטרה טובה למחר, בשבילה צריך לקום ולעשות(חוץ מזה שברגע שיש את האש הזאת. של הלחיות, כבר הכל נכנס יותר בקלות כיף, והכל נעשה גם יותר מהר..) זה יכול להיות, לחלק 5 חיוכים שלא היית נותנת סתם ככה. זה יכול להיות להשתפר בכיבוד הורים. זה יכול להיות לדבר עם חברה שצריכה אוזן קשבת, זה יכול להיות השתפרות בנתינה, או כל דבר אחר.

הלוואי ולא היה אף אחד ששלם עם זה שהוא קם כדי ללמוד, לאכול, לישון. הלוואי וכל אדם חלק מהסדר יום שלו היה בשביל העכשיו, ולא רק בשביל העתיד-המקצוע. ולהגיד"אבל אין לי זמן" זה לא תירוץ, איך זה יכול להיות שיש אדם שמרגיש שהוא עסוק, כשהסדר יום שלו זה לקום, ללמוד, לחזור הביתה, לאכול, לעשות שיעורי בית, ללמוד למבחן, לאכול, להתקלח, ללכת לישון. והוא עסוק כל היום, ויש מישהו אחר שקם בבוקר, הולך ללמוד, חוזר הביתה, אוכל, עושה ש"ב, יוצא להתנדבות, בדרך חזור רגע הולך לקנות משהו, חוזר לחבר ללמוד למבחן, חוזר הביתה, מסדר את החדר, מכין ארוחת ערב לאחים שלו, מתקלח, מכין פעולה לשבת, מקשט צ'ופרים, יוצא למועצת נוער, חוזר, אוכל, הולך לישון. מי שיש לו את האש של הלחיות, גם עושה הכל, גם מה שהוא לא אוהב לעשות יותר יעיל, מהיר, יותר בשמחה.

אין זמן-עושים זמן.

 

 

 

ובאמת יוצא לה לפעמים להתחרט שהיא לא נכנסה להדרכה..

הגענו יחד למסקנה שהיא צריכה לחפש נקודות אור בדרך ולא לחפש דברים מפוצצים.
לפעמים אנחנו מחפשים משהו מפוצץ ולא מתייחסים לדברים הקטנים שעשינו, לחיוך שהעלנו לחברה או לאחות שעזרנו בשיעורי בית. זה דבר חשוב לא פחות, וזה לגמריי משהו שאפשר לעשות עם עצמך, והרבה. פשוט צריך להפסיק לזלזל באנשים שמסביבנו , שקרובין לנו, להפסיק להגיד שיש אחרים שיעשו את זה, כי אין, או שיש אבל אין מספיק, וחוץ מזה שיש אותה ואף אחד תא יצליח לעשות את זה כמו שהיא עושה.

מושב נשמה...

סתם, ד"ש למחוזות ילדותי  

בס"ד

תחי הקטנוניות

יסלחו לי פה..

אמסור..

את מוזמנת גם לבוא למסור בעצמך

זה המקום לשבועות

על בחינת...

אומן -ראש השנה

מירון- ל"ג בעומר

דוד המלך- שבועות!!!

(מי שלא הבין זה ההילולה שלו)

אבל שבועות זה אחד מהזמנים של הקיבוץ אצל רבנו הקדוש (ראש השנה,שבת חנוכה,ןשבועות)

 

איפה את בראש השנה?

עוד שבוע וחצי(בערך).............את נמצאת בעננים

נראה

אם הייתי יכולה הייתי מזמינה אותך לאולפנא אבל אני לא..

את עצמי

 תודה

כי לחברות אי אפשר- כי זה חג משפחתי, מה אני יבוא ויתקע להם שם?

ואין שום מקום אחר! מה באמת עושים?

משעמם אצלנו ....

חברה' תהיו יצירתיים

אני נמצא בירושלים כנראה.. אני מתארח אצל חבר. אחרי התיקון של ליל שבועות אני אלך לכותל להתפלל שחרית, ולקבר דוד להתפלל על השאר.. מקווה שיהיה טוב בעז"ה, חג שמייח!

עם הדודה... כנראה אני ישב וילמד אותם את תורת החסידות

וזה אכן אחלה מקום לדייטים.

היה   עוצמתי!!!

 

ב"ה, נהנתי מכל רגע

 

וגם עלתה בי נק' למחשבה-

שיש פה כ"כ הרבה בני נוער איכותיים, אידיאליסטים, מלאים מרץ ורצון טוב-

אז יאללה בואו נרים משהו-

יש לנו את זה..!

 

עוצמתי!!

ובאמת היה מדהים לפגוש כל כך הרבה בני נוער איכותיים....!!!

 

נהניתי!!!

 

אין עלינו!

הוא נמצא מאחורי מלון וולדורף-אסטוריה החדש. אפשר להיכנס אליו מרחוב דוד המלך ליד מסעדה יוקרתית כזאת שנראלי קוראים לה 1868. אפשר גם לרדת מכיכר ציון לנחלת שבעה עד לכביש ומשם בכיוון בית הקברות המוסלמי (יש שם קבר ענק מהתקופה האיובית אם אני לא טועה) ומשם רואים את בית המלון.

ממליצה בחום!

 

 

אל תתחילו להסביר לכל העולם איך להגיע.

 

אני צריך שזה יישאר מקום שקט לדייטים

בס"ד

מה עם אלה שלא מכירים את ירושלים יותר מדי וצריכים המלצות?

תתבושש לך!!

מדהים. מהממם. עוצמתיי.

נהנתי ממש!!

נהנתי כל כך

אומנם חזרתי הביתה בלי רגל בערך כי טבעם של אנשים זה לדרוך על כפות רגליים של אחרים

אבל היה כל כך כיף ויפה ומעייף וחם..

כשעצרנו רגע אחד מהריקודים פתאום הסתכלנו על כל מה שמסביב  

באמת שהיהמרגש לראות ככה את כולם והדגלים והכל..מדהים!

ואני מתה מכל האנרגיות שבזבזתי שם אז.. אין לי כוח כמעט לפרט.

 

רק שהיה באמת עוצמתי!! ועוד להגיע לכותל ולזכור שהשמחה שלנו עדיין לא שלמה? זה היה מעל הכל!!!!

ועוד עם עמ"י כ"כ מקסים... חצי מהם חיבקתי ונישקתי בלי לדעת מי הם בכלל

כ"כ נהניתי! לרדוף אחרי הטנדר של הנחמנים ולרקוד כמו פסיכית  להתיישב באמצע הכביש במעגל לא קשור לחיים וכולם בוהים בנו ולראות מלאא אנשים שלא ראיתי פווולל זמןן!!

וחוץ מהעובדה שחצי מהזמן הייתי עסוקה בלחפש את האולפנה הנה(ע)דרת שלי  

חזרתי עם כאב ראש מטורף אבל באורות שאין דברים כאלה!

בשנה הבאה העז"ה שנזכה לרקוד ליד בית המקדש ולא על החומה החיצונית שלו!!!! אמן אמן אמן ואמן!!

לפי דעתי הבגרות הייתה ממש ממש קלה, אם כבר צריך להוריד מקצוע בבגרות אפשר לעשות את זה באזרחות.

 

למה אזרחות? מילא אם המדינה הייתה באמת פועלת לפי מה שמלמדים בשיעורים האלה, אבל כל קשר בין המדינה לדמוקרטיה הוא מקרי בהחלט.

וגם העובדה שהדמוקרטיה לא מסתדרת עם היהדות וכו'.

סליחה על הניצלו"ש.

ב"ה הבגרות הייתה לי מאוד קלה וכן, גם מהנה!

אבל זה רק בגלל שכל הידע בבקיאות היה לי מלפני ולא מהשיעורים... ואני מאוד יכולה להבין את אלה שהיה להם קשה!!!

בס"ד

השאלון של י"ב באמת היה קליל..

אם כי באמת היה חסר בזמן.

תוספת של כמה דקות הייתה עשויה להועיל להרבה מהתלמידים למצות את יכולתם.

 

מצד שני, יש את העניין שבגרות בתנ"ך, ברעיון, לא מאוד מסובכת.

חצי מהבגרות בערך זה להתמצא בתנ"ך.

אם ייתנו יותר מדי זמן, החלק של הבקיאות יהיה פשוט מאוד.

הרעיון שאין לתלמידים הרבה זמן לדפדף בתנ"ך, וצריך לגלות שליטה בחומר.

 

זו אולי הטעות של חלק מהתלמידים בלמידה - מתמקדים בפרשנות ולא לומדים היטב את הכתוב, ואז נמצאים בקושי לאתר את התשובות הנכונות ביעילות ומהירות.

היה מזעזע.

יחד עם זאת אני לא מוכנה לחתום- אני לא מוכנה לחתום על עצומה כ"כ בכיינית ולא צודקת.

 

אני לא אומרת את הדברים בהתנשאות גם אם הניסוח שלי לא משיג את המטרה המדויקת ומשדר התנשאות. אלו מספר נקודות (במיוחד סעיף 4) שחשוב לי להגיד לתלמידים ובכלל לאנשים במדינה.

 

 

1. הניסוח לא היה מסורבל. נעים להכיר: תלמידים- בגרות בתנ"ך, בגרות בתנ"ך- תלמידים. תתחילו להתרגל! האינדיקציה על איך תהיה הבגרות לא השתנתה יותר מדי- לומדים ומתמודדים.

 

2.באנו להיבחן בתנ"ך. כשלומדים לתנ"ך צריך ללמוד עם תנ"ך פתוח ולקרוא את החומר, אז אין שום סיבה להתלונן ש"היה צורך לקרוא את כל התנ"ך" בשביל לענות על השאלות כי אתם אמורים להכיר את הציטוטים- אם למדתם כמו שצריך.

 

3. אחת המטרות של תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך היא ללמד ללמוד תנ"ך, לא רק ללמד פירושים שישכחו שבוע אחרי הבגרות. מסיבה זאת, גם הבגרות בתנ"ך הפכה ליישומית בחלקה- בסעיף ג' של כל שאלה.

אם למדת והשקעת כל השנה אין שום סיבה שבעולם שלא תצליחי להתמודד עם ניתוח של פירוש (ברמה בינונית) שמעולם לא קראת. בודאי שאין סיבה לקטר על כך ש-אוייויוי-  נדרשנו להראות שאנחנו יודעים להבין ולא רק להיות תוכי ולהקיא את כל החומר שטחנו לקראת הבגרות.

 

4. אף אחד לא עובד אצלינו! יש הרגשה שהתלמידים מצפים ממשרד החינוך לעבוד אצלינו (אפרופו התלמידה שכתבה על המבחן בספרות) ולהגיש לנו את תעודת הבגרות על מגש של כסף, ושכמובן (<צ>) היא אמורה להכיל רק מקצועות שלא צריך להתאמץ קצת בשבילם ולומדים בהם רק איך לחיות את החיים. חלאס! דיי עם הבכיינות הזאת! באנו ללמוד לא רק איך קונים  במכולת אלא קצת מעבר! קצת ענווה- תנו מקום להחלטות של אנשים מבוגרים מכם להשפיע על החיים שלנו כי לדעתם יש חשיבות ולא רק לדעתינו!

 

5.נק' אחת שאני מסכימה איתה- באמת לא היה מספיק זמן! אלוקים יודע איך התשובות שלי ורק הוא- כי אני לא הספקתי לראות מה כתבתי. שלחו אותנו לדפדף בספרי בתנ"ך באותו סעיף- שלא לדבר על כל השאלה! רק על זה הלך לי חצי מהזמן...

 

6. אין לי שום רצון לעשות את הבגרות עוד פעם בחורף. משרד החינוך בישל את הדייסה הזאת, אז שיאכל אותה בעצמו ויתן פקטור ולא יגרום לי להיחנק ממנה עם מועד ב'... חבל שהעצומה כוללת את ההצעה הזאת- עוד סיבה לא לחתום עליה.

 

חוזרת עוד פעם על הדברים שאמרתי בהתחלה ע"ע.

 

אשמח לשמוע מה דעתכם- כי לדעתי אנו צריכים לעשות מהפך של 180  מעלות בחשיבה שלנו.

 

למרות שבסעיף 5 קצת סטרת את סעיף 2. כי אני חושבת שמה שהתכוונו אליו בעצומה לגבי הצורך לקרוא את כל התנך הוא שבכל סעיף הפנו אותנו למיליון ואחד ספרים בתנ"ך שלא בהכרח למדנו אותם במשך השנה. ככה שגם אם למדתי עם תנך פתוח[ועשיתי את זה] היו המון מקורות שהפנו אליהם שלא היו בחומר..

מביאים ציטוטים שאמורים להכיר.

 

מחאה היא אכן דבר לגיטימי, אבל בעיניי במקרה הזה היא ברובה המוחלט לא צודקת.

 

בד"כ אני לא מהמקטרים אבל היה השנה מחסור קיצוני בזמן שנגרם הן ממספר הספרים שנדרשנו לעיין בהם בכל שאלה (מספר מוגזם לכל הדעות. התפלק לי בתגובה הארוכה- התכוונתי לציין שהיתה יותר משאלה אחת שנשלחנו לעיין בשלושה ספרים שונים בסעיף אחד- וזה בלי לדבר על כל השאלה) והן ממספר הסעיפים בכל שאלה.

 

מדובר על הבגרות שכללה שניים מנושאי הבחירה הבאים: דמויות מופת (גדעון, אלישע ואסתר)/ ארבעה נביאים שנתנבאו בפרק אחד (הושע, מיכה עמוס וישעיה שנבחנו עליו בבגרות שהיתה ב-11)/ רש"י ורמב"ן.  אין לי תלונות על הבגרות הראשונה, היא היתה הוגנת למדי.

בס"ד

גם מבוגרים טועים.

מחאה זה דבר לגיטימי.

(לא עשיתי את השאלונים המדוברים אבל...)
(ובנוגע לזמן זה מעניין, אני עשיתי אותה שנה שעברה והיה לי זמן די והותר..
משום מה לא נראה לי שהיא כלכך השתנתה.
מסכימה עם בננית.)

אני עם תוספת זמן וסיימתי טיפה אחרי הזמן וחברות שלי בלי תוספת זמן סיימו איתי(בשאלון השני) כי הבוחן היה חמוד...

בשאלון הראשון הוא בקושי נתן לי עוד שניה לסיים לענות ולהגיש...

לא מתלוננת על הבוחן אלא על הבגרות!

וגם הבגרות הייתה באמת קשה...

ואני דווקא מאוד מסכימה עם המחאה אבל בהחלט לא עם ההצעה לעשות בגרות חורף... לא משעמם לי בחיים! סיימתי עם החומר הזה ב''ה! שיעשו פקטור! (למרות שבע"ה יהיה לי ציון מעל 90... מקווה!)

 

לא עשיתי אחת מהבגרויות אז אני לא יודעת, אבל כמעט כל שנה מתלוננים על שאלון בתנ"ך, וצריך להבין שלמרות שיתכנו דברים נקודתיים שאולי בעייתיים - מותר לבגרות לדרוש ידע והבנה, למעשה זה מה שמטרתה לעשות ומדובר פה בתנ"ך ולא באיזה חרטא אז לא נורא אם צריך להתאמץ קצת - ככה אולי נצא עם הבנה וידע בתנ"ך ולא רק עם ציון.

 

 

*וכן, גם לי לא תמיד הלך בשאלונים כמו שציפיתי. שנה שעברה קיבלתי בשאלונים (תוכנית ישנה, כיתה יא' ) 13 ו15 נקודות מתחת למגן (וגם חברות אחרות שלי קיבלו ציונים נמוכים משציפו), וזה לא שהעלו לי כ"כ במגן מהציונים במהלך השנה ובד"כ המבחנים אצלנו קשים מהבגרות. מה מה מה, היה לי בעיה עם הניסוחים בבגרות. קורה לפעמים.  לא קיבלתי מה שרציתי אך לפחות דרשו ממני משהו במבחן-ככה לפחות הרווחתי *משהו* מלימודי תנ"ך בבית הספר.

 

היו יותר מידי דברים שעבדו על מזל- אם בדיוק פתחתי את התנך במקום הנכון- סבבה, ואם לא- בעיה!

ולא חתמתי על העצומה כי היא באמת בכיינית

בתור שביעיסטית, גם אצלינו כולם התלוננו שהיה קשה... ואפילו המורות אמרו שזאת באמת היתה בגרות קשה ולא פיירית...

מכירים את החומר לפני ..

מרגיז שבדרך הזאת אחרי כל בגרות יקום מישהו שלא הלך לו ויעשה עצומה ומשרד החינוך פשוט יפסיק להתייחס ונדפק ממש מכל העצומות האלה כשתהיה בגרות שבה באמת נצטרך פקטור. תחשבו על זה.

לא ממש הבנתי אבל קצת מוכר לי.

מוזמנת הכי הכי

מוזמנת לאישי בשמחה 

אבל יש משהו בדבריך

 

מבינה אותך ומצטרפת לשאלה

אם כן כמעט לא יהיו שם בנות, חבל שלא בודקים את הדברים האלה קודם..

אם אני לא טועה של השישית מתחילה בחמש