כאילו אין מה שהיה היה. כול דבר שקרה מחייב אותנו התיחסות....
כאילו פעם היה אסון, אזהעכשו צריכים להראות חיבר לזה, פעם היה משו שמח עכשו צריכים לבראות חיבור לזה
אני יודע שזה גם יכול להיות אחד הדברים המעצבנים, אבל אני אהבתי את זה דווקא
בהחלט עוזר
תות"ח!הנה הניצוץ היהודי שחיפשתי....
שמח מאוד לשמוע שאתה אוהב רעיון כלשהו מהיהדות....
של היום.
זה המשחק של הסי 2
והיכרויות.
אבל נראלי שכל החרדים פה לא מאד תמימים.
תודה שאמרת לי, פחדתי שאם זה לא נכון זה יפגע מאוד...
ואני דווקא חושב שלא...
זה שיש חשיפה למדיה לעומת שאר החרדים, לא הופך אותם לפתוחים לגמרי ועדיין יש תמימות וסגירוּת מסויימת שטרולים יכולים לנצל....
מי שמספיק מכיר יודע להיזהר מראש ויקפצו לו ישר נורות אדומות, מי שלא- יהיה פחות זהיר אוטומטית לעניינים האלו ויכול להישאב יותר בקלות לדברים מסוג זה...
תודה על הדאגה!
יופי...
תודה לך על העדכון המרגיע...
ולהתראות...
גם בחרדים יש מגוון סגנונות והרבה דרגות של סגירות.
ההשערה ש"כמה שיותר סגירות = כמה שיותר תמימות + חשיפה לפגיעות ברשת וברחוב" נכונה מאד.
וכל אחד לפי הסגנון.
אם יש חרדים שבביתם אינטרנט שלא חוסם פורומים מסתבר שיש להן יותר חשיפה = יותר מודעות ובחלוף הזמן גם יותר חסינות.
זה לא תלוי במגזר אלא בחשיפה, בכמות, במינון, ובאופן.
ואין שונה מרמת חסינות של בת חרדיה עם חשיפה מירבית ברשת לבין אדם אחר, כלשהו עם אותם תנאי חשיפה.
מקום שאפשר להתנדב בו?
תתני דברים
יש סיכוי שזה היא ואז היא בהריון
ויש סיכוי שהוא פשוט מאוד רגיש לחום ואז תכניסו קופסת קרטוון עם פתח ומאוורר ותראו
כשהיו לי ארנבים הייתי מניחה להם בקבוק מים קפוא והם היו מתרפקים עליו ומתקררים.
אז ככה אני גרה ביישוב וב"ה יש לי הרבה חברות..
אני לומדת בעיר אחרת יחד עם כל החברות מהיישוב...
עכשיו יש לי חברה שכאילו היא גרה איתי ביישוב ועברה גם יחד איתי לאולפנה בעיר עכשיו לבת הזאת אין כל כך חברות...
ואז היא הכירה מישהי וכאילו הן היו הכי בסטיות באמתת ואני מספרת שאת הכל הם הכירו דרך הזום..
כשחזרנו ללמוד נורמאלי אז כנראה הם הכירו אחת את השניה באמת...
והם כבר לא חברות לצערי הרב...
אולי אני נשמעת סנובה וכל זה אבל אני קצת אפרט על הבת הזאת-
היא כזאת שקטה וחמודה ובאמת שהיא הייתה יכולה להיות עם מלא חברות רק יש לה בעיה אחת והיא אחת הנדבקות בקטע מוגזם..
כאילו לא נראה לי שראיתם דבר כזה..
עכשיו באמת שאני לא יודעת מה לעשות.. כי לא באלי ולחברות שלי לאצת רעות ולא להזמין אותה לדברים שאנחנו עושות בחופש אבל כשאנחנו נתחיל להזמין אותה אז היא לא תעזוב אותנוו.מצידה אנחנו החברות הכי טובות שלה וכאילו אנחנו ממש מתלבטות מה לעשות...
קיצר עזרההה!
ואם זה נשמע סנובי או משהו כזה אז ממש לא באלי שאני יצא ככה...
כאילו נדבקת שאת הולכת לכל מקום והיא שם,אני הולכת לשירותים והיא תבוא אחריי,נגיד דופקת אצלי בבית ואני לא בבית אז היא תבוא כל חצי שעה לראות אם חזרתי, ועוד דברים....
אנחנו כן מזמינות אבל כאילו אם אנחנו מזמינות אז היא חושבת שאנחנו החברות הכי טובות שלה כאילו....
עזרת קצת..
אנחנו לא מראות לה שהיא לא רצויה ובאמת לפעמים אנחנו באות בגישה שהיא יכולה להיות אחלה אבל אנחנו כבר מכירות אותה כל כך טוב שאין כזה דבר שהיא יכולה להיות אחלה....כאילו כן יש כזה דבר אבל רק אם היא תשתנה קצת ואין לנו איך להגיד לה את זה...
או שהיא בטוח תיעלב...?
אפשר לעטוף את זה במחמאה איכשהו ובאופן עקיף להגיד לה את בלי שהיא תיעלב...?
בנות זה שונה מבנים הם הרבה יותר רגישות...
אתה חושב שלא ניסינו ברמיזות? אבל היא פשוט לא מבינה...
ואם נגיד ישר וחד היא בטוח תיעלב...
אבל.אני חושבת שכדאי הזמין מדי פעם ככה.כדי שלא תרגיש לבד
או ש:הם סתם מיותרים, אבל מה לעשות שצריך תעודת תעודת בגרות...
אנגלית חשוב ולא משנה איזה תואר אתה הולך לעשות- באקדמיה בארץ חייבים להגיע לרמה מסויימת באנגלית בשביל לקבל תואר, אם אתה לא ברמה הזו אתה צריך לקחת קורסים באנגלית שגם מאד יקרים וגם מפריעים לשאר הלימודים.
מעבר לזה- הכל תלוי לאיזה מקצוע הולכים (הבגרויות חשובות, השאלה איזה מהן)
רוב המקצועות לא נחוצים ולא מעניינים, ומה שכן מעניין בדרך כלל מלמדים בצורה משעממת ברמות.
גם מקצועות שחשובים לחיים, כמו אנגלית, לא מלמדים כדי שנדע לתקשר באנגלית אלא כדי שנקבל ציון טוב בבגרות.
את מה שאני כתבתי כתבתי מנסיון.
האם מקצוע מעניין או לא זה הרבה יותר תלוי במורה מאשר במקצוע, יש מקצועות שלא מעניינים אותי בכלל ושמעתי מישהו מדבר עליהם ופתאום הם נראו מרתקים ולהפך.
אני גם כותב מניסיון. אני עושה 5 יח"ל אנגלית, מקבל ציונים טובים ולא יודע אנגלית. כל החברים שלי שיודעים לדבר אנגלית (לא מהבית) לא למדו את זה בשיעורים אלא מסרטים ומשחקים בטלפון.
כמעט כל המורים שנתקלתי בהם לימדו משעמם.
האם היעד הוא לדבר או לקרוא?
לא סתם חז"ל אומרים "אחד מאלף להוראה" לא אומר שהמורים שמצליחים להעביר כל חומר שהוא בצורה מעניינת מאד נפוצים, אבל הם קיימים.
בכללי נראה לי שאתה מייצג מקרה קצה
אני מקווה שאני מקרה קצה, אבל אני מרגיש שלא.
ולהבדיל, גם להעשרת הידע
רוב הפעמים כן, מאוד...
יש דברים מרגיזים לעיתים ומלבים, על אג'נדות שמכניסים ולא אמורות להיות אג'נדות, במיוחד לא כאלו, בתוכן של משרד החינוך, כמו לדוגמא באזרחות או כמו פעם אחרונה בלשון, אך חוץ מדברים כאלו בדר"כ הדברים מאוד מעשירים ונותנים כלים להתמודדות עם אתגרים ועם קשיים.
יודעים מה ההלכה של מעינות כשיש בנים' בנות ביחד? יעני אסור להכנס אם יש בנים?
וואי לקנאא
אם יש למשהו כל חומר שהוא כתוב בקשר לנושא ''אחדות''
(חוץ משירים) אשמח מאד!
יש לנו שבת אחדות בקרוב, ורוצים להכין 'עלון' לשבת, ואין לנו לא זמן ולא רעיונות.. תודה רבה!!
"האנשים הגדולים באים גם להמבוקשים היותר קטנים בדרך של גדלות" (הרב קוק)
אבל לא לחרטט לי, מי שמבין.
באמונה תמידניראלי הוא יכול יותר לעזור
שאנשים גדולים גם כשהם מתעסקים בנושאים קטנים עושים זאת בדרך של גדלות.
לא רוצה סתם להגיד, אבל נראה לי שהכוונה היא שאנשים גדולים שחיים חיים של גודל גם כל ההתנהלות שלהם וכל פרטי חייהם היא של גודל, וכששחים עם אנשים שלא "מדברים בשפה שלהם" ולא חיים את הגודל, הם לא מפחדים וגם איתם הם מדברים בשפה של גודל.
וגם מבחינת הגישה שלהם הכללית, לא רק מבחינת הדיבור, הם באים כדי לרומם, כדי להגדיל, כדי לקדש שם שמים, ולא אכפת להם שההתנהלות והשיח של האחרים הוא אחר.
זו רמה מאוד גבוהה לחיות כך, כיוון שהרבה פעמים לאנשים כשהם נמצאים עם אנשים גדולים, אנשים שמדברים בשפה שלהם, לדוגמא בישיבה, אז הם יכולים לדבר גבוהה גבוהה, מדברים איתך על הרב זצ"ל ועל רעיונות נשגבים ואידיאליים מאוד, אך פתאום כשיש שינוי שפה הרבה אנשים פתאום כבר לא מדברים גבוה, כי כשיש שפה נמוכה, זה הרבה פעמים מושך, כיוון שזו שפה קלילה, שפה שלא דורשת מאמץ מהאדם להפעיל שכל ולהיות מוסרי, ולא רק בשפה אלא גם בהתנהלות, ורק אנשים גדולים מצליחים גם לחיות את זה באופן שהם ממשיכים להתנהל כך ולדבר כך.
ולפי דעתי מי שמדבר גבוהה גבוהה ולא באמת מאמין לעצמו, ומדבר כך מכל מיני סיבות, הסיבה הרדודה ביותר שאני יכול לחשוב עליה כי זה מגניב, אז מהר מאוד זה יתמסמס ויאבד, אך בן אדם באמת חי את זה, מקשיב לעצמו, חי את האידאלים האלו ומיישם אותם בחיי המעשה, אז גם דבריו ישמעו והוא יוכל להתנהל כך גם אם יש רוח שמושכת לכיוון השני, כי בן אדם גדול מנצח בן אדם קטן.
עד כאן הגיעה הבנתי הקטנה, אני לא בטוח עד הסוף בדבריי...
תתקנו אותי אם אני טועה...
קצת הזוי! קטונתי! ממש קטונתי!
המורה רשמה את זה עלי...
ופשוט קטונתי...
מבינה למה היא רשמה את זה, אבל דרך לשם עוד ארוכה... עושה לי מין מטרה, מקום לשאוף אליו.
תודה על הפירוט.
!!תות"ח!כל פעם שיש משפט של הרב זצ"ל אני מתעורר...
וואו, יפה מאוד, אשרייך...!
בהצלחה רבה להגיע לשם...!!
ושוב, בשמחה רבה, אני תמיד שמח לקבל משפטים של הרב זצ"ל לתרגום...

ו@באמונה תמיד, אם המורה כתבה עלייך את זה - כנראה היא לא עשתה את זה סתם....
אז זה גם אומר שאת צריכה להעריך את עצמך
וגם כמו שכתבת - לזכור שזה מחייב אותך הלאה...
אשרייך! עלי והצליחי...
!תות"ח!
ממך זו מחמאה גדולה, שאכן פירטתי את כוונתו של הרב זצ"ל כראוי...
וואי, זה הפחיד אותי ממש שאטעה...
בקיצור, תודה רבה...
!
כמובן לא אמרתי שכל מה שכתבת (דיבור מול מעשה וכו') זה מה שמונח בדברי הרב כאן, אבל פשוט מלבד זה שאת עצם המשפט הסברת נכון גם הוספת וכתבת יפה.
תות"ח!תודה רבה...
!
אין כ"כ מה להוסיף אחרי מה שכתבו כאן גדולי עולם ענקים ועצומים ממני @תות"ח!, @נשמה כללית וכו', אבל חשוב לי רק להדגיש שלפעמים יש אנשים שיראו לנו גדולים, בקבלת שבת ישירו בדבקות, ידעו לעשות פלפולים ודרשות נפלאות, (לא שזה לא רע, ו'המאור שבה' וכו') אבל כשהם ירצו להגיע לאיזשהו מקום לא תהי'ה להם בעי'ה לחתוך במעבר חצי'ה את הזקן שעובר (סתם דוגמא שעלתה לי בראש עכשיו).
הרבה פעמים אנחנו מחלקים בין מעשים קטנים לגדולים, ויש נטי'ה להגיד שאנשים גדולים הם גדולים, מה הם צריכים להתעסק עם הדברים הקטנים האלה עכשיו? או למשל, כשהאיש הזה עומד ליד הרב שלו הוא מאוד עניו, מאוד צדיק וכו', אבל כמישהו מבקש ממנו עזרה פתאום 'אין לו זמן'. למה? כי זה מבוקש קטן, אני גדול, זה לא חלק ממני.
אבל ההפך הוא הנכון, זו האמירה של דוד המלך שהי'ה מלכלך ידיו בדם שפיר ושליא. כי כל המלכים הם 'גדוילים', הם (לכאורה) צריכים לישון מאוחר, לעשות מה שהם רוצים, ורק כשזה מגיע לדברים גדולים אז זו העבודה שלהם. אבל דוד שם את עצמו במצבים לא פשוטים, 'נמוכים' לכאורה, כי הוא מבין מה זו גדלות.
הבנה של 'על פי ד' יחנו ועל פי ד' יסעו', בכל מקום שאני נמצא אני במקום שהוא 'ע"פ ד'", וגם כשאני מתעסק בדברים ה'יותר קטנים' אני לא שוכח מי אני ומה אני.
נ"ל שאפשר לבאר שיש כאן שני חידושים. א. קודם כל שאנשים גדולים בכלל ניגשים להמבוקשים היותר קטנים. ב. שהם עושים את זה בדרכים של גדלות.
יישר כוח עצום!
דבריך ביארו נפלא את דברי הרב זצ"ל וחידדו מאוד, תודה רבה...
!
אגב, מה שמופלא ברבנים הגדולים, שהם כלליים באמת, ודווקא בגלל גדולתם, הם מצליחים לראות את כל הפרטים, להתייחס לכל אחד ואחד באשר הוא ולעזור לו (הסיפור המפורסם על הרב מרדכי אליהו זצוק"ל עם האשה והחתול וארוחת הצהרים, אם מכירים...ילדיהם של ישראל מפורש... ועוד מלא סיפורים, כמו הילד עם הברכה), וזה מופלא ביותר איך דווקא הם, האנשים הכי גדולים, הכי עסוקים, יודעים להתנהל כך, זה פשוט מדהים ומעורר השראה.
אשריך...!
ב"ה שכיוונתי למחשבתך, יישר כוח!

אבל טעינה שמספיקה לארבעים יום דור שלוש נשמע מוגזם וורוד מדי


כשאתה לא משתמש בפלאפון בכלל.
תוכניות לחופש?
יש רעיונות?
יאוו, בנט, זה מה-זה לא הוגן! בדיוק יום ראשון תכננתי ללכת לשם!
תעשה טובה, באופן חד פעמי תנסה להיזכר מאיפה באת, סבבה?
רק הצטרפת לשמאל וכבר אתה שוכח על אילו ערכים גדלת.
אוף.
איך אני לי כח כל פעם את אותה טעות אוףףף
עוד פינוי?? הם לא קולטים שזה לא עוזר?
"כוונותיך רצויות אך דרכיך אינם רצויים" איך הם לא רואים את זה?
לי אישית קשה להתעלם ככה מהמציאות, אבל כנראה שהם מוכשרים.
אבל די, עוד לא החליטו על פינוי.
ו-אוי, ה', בבקשה שגם לא יחליטו.
צריך להתפלל להתפלל ועוד להתפלל
ההורים שלי אומרים שזה מסוכן ושזה עומד על צו פינוי כל מי שאמרתי לו שאני רוצה ללכת ככה הוא התחיל את השיחה :"אההה הישוב שהוא על סף פינוי" וזה מעצבןןן.
אבל ההורים שלי לא יסכימו בקושי לאחותי שגדולה ממני הם מסכימים
וגם אפח'ד לא יבוא איתי..
אנחנו מתכלחילה מתחילים את המאבק "במגרש שלהם", לפי הכללים שלהם.
כשאנשים משלנו מפנימים וחיים בתחושה שזה "על סף פינוי" - זה מה שמביא את הפינויים..
אנחנו צריכים לעלות קומה, ללמוד לפרוק מעלינו את עול מערכת ההבנות שלהם, ולהעביר את הכדור למגרש שלנו. לנהל את המאבק, להיות היוזמים ולא המגיבים.
קצת קשה להתבטא בנושא בכתב, אבל אני מקווה שרוח הדברים מובנת
גם הכוונות לא בדיוק טהורות...
דהיינו, ברור שאני דן לכף זכות ואפילו בלי לדון לכף זכות ברור שזה בא מרצון טוב של לעשות שלום...
אך מה שאני בא להגיד שהאידיאולוגיה הזו אינה נכונה, כיוון שגם אם זה היה משכין שלום אנחנו לא מוסרים אף רגב מאדמתינו, אדמת ארץ הקודש השייכת לנו בזכות לאף אומה שבעולם לא משנה מה קורה...!!
הרב זצ"ל בזמנו לא הסכים לסגת ולוותר על הכותל המערבי למרות שהרבה לחצו עליו ואמרו שזה "פיקוח נפש" והערבים מאיימים שהם יעשו פרעות אם לא נוותר, וזה היה בזמן שלא היינו מספיק חזקים כמו היום, ולמרות זאת הרב זצ"ל לא ויתר, לא מוסרים אף חלק מארץ ישראל...! (זו המצווה היחידה שלא אומרים שמשום פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש דוחים אותה...למרות שגם בה יש גבולות, אבל לא משנה...).
הייתי שם פעמיים, ואני רוצה לבוא שוב.. איזה מעצבן! לא גילינו כבר שהשיטה הזאת לא עובדת, ידידי השמאלנים??
וכלכך רציתי..
(יאללה תחרות מי מסכן יותרר
)
סתם, לא, רציני. זה כאילו יהרגו לי מישהו כשאני בדרך לפגישה ראשונה ומרגשת איתו.
אז רוצים להרוג לי יישוב שכלכך התאמצתי כדי שאני אוכל לבוא אליו, לשפץ אותו, לבנות אותו, ואולי בסוף לא נספיק בכלל להיפגש.
אוף, שמאלנים יקרים, קצת התחשבות.
דווקא אם חס וחלילה יהיה (ניסיון) פינוי - הכי חשוב לבוא!
אני בעז"ה אבוא, אבל אם יהיה פינוי, אני אצטרך לחזור..
כיבוד הורים יותר חשוב..
חלילה וחס!
אבל מדברים על זה, ויש שמועות שיפנו ביום ראשון..
אוף, שמועות שווא ידברו בעז"ה..
נחזור, אבל נקווה ונתפלל שלא יהיה צורך בזה..
שיורה לך מה לעשות אתה פשוט נוטש את כל הערכים שלך
כבר ממוצאי שבת
אוף ה' בבקשה לא.
מלכתחילה הוא לא בא ממקום של תורה, אף פעם הוא לא הקשיב לרבנים ולדעת תורה, מה שהיה נראה לו לנכון- הוא עשה.
בדבר הזה, קשה להגיד אבל זה בדיוק ככה, הוא בדיוק כמו שרון.
ימין ימין, ביטחון ביטחון, ארץ ישראל ארץ ישראל. פתאום...בווםםם...כל הערכים נופלים...כשאין לך משהו קבוע, נצחי, א-לוקי שממנו אתה בא וממנו אתה מקבל ויונק לא משנה מה, אז הכל יכול להתהפך (להתהפך כמו סטייק...
), יום אחד זה ככה, מחר זה אחרת, אין לו אף חובה לאף אדם באשר הוא. לכן מלכתחילה לא היה צריך להצביע לבנט. (ואני אמרתי את זה תמיד, אגב, זה לא שהייתי כמו כל ה"חכמים" שנזכרו עכשיו פתאום לצאת על בנט...לפחות מתישהו הבועה התפוצצה והתגלו פניו האמיתיות...לצערינו עדיין יש אנשים שאוכלים את השטויות שלו...)
בעז"ה נתפלל שלא יגמור כמו שרון...
אני מאוד רוצה להצטרף לתנועת נחלה למי שמכיר, אבל אני יודעת שיש שם בנים ומפחדת שאני יעבור את הקו האדום. הלב שלי כ"כ רוצה להיות שם, ותכלס אני חושבת שאני יכולה לעזור לעם ישראל. מה אתם אומרים?
דרכי התנדבות שיתאימו לך
אם שומרים מרחק..
אני לא מתכוון חלילה להתקיף או לעקוץ, אלא להאיר שניה בעדינות:
בתור אחת שנמצאת בעצמה בהתלבטות שנגרמה על ידי היתקלות בבנים, ופתחה על זה שרשור התייעצות. איך את יכולה להבטיח ש"שומרים מרחק וזה בסדר"? הרי על בשרך את רואה שזה לא ממש ככה! לא?
אני לבינתיים שומרת מרחק, פשוט אני רוצה קשר עם בנים אז אני לא ילך למקום כזה
אבל אחת שחוששת מלהיפגש עם בנים, אני בטוחה שתצליח
הָיוֹ הָיָהזו תנועה נפרדת ושומרים על גבולות ברורים. מה שצריך לעשות ביחד הוא טכני ומתגבשים בנות בנפרד ובנים בנפרד.
מציעה לך לברר עוד, פשוט בואי לגבעה או משהו גדול. ותשאלי את מי שנראה לך הכי בוגר.
חשוב להתנדב שם, בכל הזמן שאני לקחתי חלק מהפעילויות שלהם לא נתקלתי בבנים שם...
אני ממליצה לך לא ללכת לשם, במיוחד אם מה שחשוב לך זה העניין עם הבנים.
קודם כל אקדים ואומר שהפעילות של תנועת נחלה חשובה מאין כמותה והם עושים עבודת קודש ממש!!
אין דבר יותר חשוב מארץ ישראל ואשריי כל העוסקים במלאכה אבל ההתנהלות של הנוער שפועל שם לא משהו..
אם כל זה שהנוער נפרד בסוף כשמתכוננים לאירוע מארגנים אותו גם הבנים וגם הבנות, לכן עושים חלוקת עבודה. מי אחראי על הלוגיסטיקה, מי על הפעילות ומי על הפרסום וכו'.. נניח שהבנים לקחו על עצמם את העניין הלוגיסטי והבנות את הפרסום, בסוף צריך תיאום אחד מהשני כי הבנים צריכים לדעת כמה הפרסום עובד כדי לדעת על איזו כמות אנשים להתארגן.. ונגיד הבנות רוצות לפרסם את האירוע גם בישיבות, אז צריך לדבר עם הבנים ולבקש מהם שישלחו חבר'ה להעביר שיחה על החשיבות לבוא לאירוע ובסוף מה שקורה זה שעובדים ביחד.
כל זה עוד מילא אם זה מתנהל בצורה מאופקת ובשיחות של שתי משפטים שמעבירים נטו את מה שצריך להעביר אבל תכלס זה לא באמת קורה וכבר מריצים בדחפ"ים ואם צריכים משו לא חושבים אם בכלל יש צורך להתקשר וישר מתקשרים, בסוף זה מגיע לכך שבחור ובחורה מארגנים משו ביחד וזה מגיע לשיחות של שעות בפלאפון עד השעות הקטנות של הלילה.. איכשהו חברה שלי משם יודעת על אחד הבחורים את השמות של בנות דודות שלו, איזה צד במשפחה הוא יותר אוהב, את הבעיות שלו בישיבה מול הרמ"ים, מי החברותא שלו וכולי'..
כמובן לא כולם מגיעות לרמות האלה, אבל אין מישהי שנמצאת שם ולא דיברה עם כמה מהנוער בנים ולהיפך.. עוד יותר אם את רוצה להיות ממש פעילה, לארגן דברים ולדעת את הסודות של התנועה, אז את חייבת להיות בקשר יחסית קבוע עם הנוער בנים.
כשהייתי בתנועה הבלגתי על כל מה שכתבתי לך כאן כי כמובן שנינו פועלים על ארץ ישראל שזה חשוב בטירוף אז מותר קצת לחרוג פה ושם..
אבל מה שגרם לי להבין שהמציאות פה לא מתוקנת הייתה כאשר התחילו לפעול על הקמת גרעינים בתנועה (זה אומר להקים חבורה של משפחות שינסו לעלות לנקודה שנמצאת מחוץ לגדר של ישוב מסויים) כל גרעין שהנוער הקים, ציוותו לו בן ובת שיהיו אחראים עליו וכשאני התחלתי בתהליכים של הקמת גרעין חשבו בתנועה איזה בחור לצוות לי.. כששמעתי את זה החלטתי שאני לא מוכנה לעבוד כשזאת החשיבה שם וברוך ה' עזבתי.
ואני אומרת ברוך ה' משום שהפעילות פגעה בי בעוד דברים שלא קשורים דווקא לקטע של בנים ובנות,
הפעילות בתנועה שאבה אותי עד שמבחינתי לא היה דבר יותר חשוב מזה ברמה שזה פגע לי במשפחה ובקשר עם הורים, זה פגע לי בקשרים עם חברות, בפעילות בשבט ובנוער, בלימודים ובעצם כל החיים שלי נהיו רק 'תנועת נחלה' ומה שלא היה קשור לזה איכשהו איבד את החשיבות בעיני. רק כשעזבתי פתאום קלטתי מה עשיתי לעצמי ולסובבים אותי.
כתבת שאת יכולה לעזור לעם ישראל, מעולה! אשרייך על הרצון הטהור! לא רק בתנועת נחלה עוזרים לעם ישראל, תאמיני לי שאחרי שעזבתי את התנועה החיים שלי בכלל לא משעממים! להיפך, הם מלאים יותר כי עכשיו אני לא משועבדת לפעילות ולאידיאל אלא אני פועלת לפי הרצונות שלי ועושה כמה שנכון לי. האידיאל של ארץ ישראל בכלל לא נאבד, אבל חשוב לי שהוא ייעשה בצורה שמתאימה לי. אני בטוחה שה' יתברך לא רצה את המסירות שלי לארץ שמה כי זה לא היה מתוקן ולא מתוך מקום טהור..
אז איך פועלים למען עם ישראל הקדוש? פשוט מאוד, מסתכלים ימינה ושמאלה וחושבים איפה עם ישראל צריך אותי עכשיו? איפה הכי נכון לי להתמקד ולפעול כרגע? ושמה פועלים! זה יכול להיות הכי בקטנה כשאת עוזרת לחברה שקשה לה חברתית להיכנס לפעילות של הכיתה/השבט וזה יכול להיות בהדרכה של שבט שבזכותך החניכות הולכות בצניעות וגאות בזה. אולי זה נשמע קטן לעומת הנצנצים שיש מעל הפעילות של תנועת נחלה אבל תאמיני לי שאין דבר קדוש מזה! ושזה ממלא את החיים הרבה יותר מהפעילות בתנועת נחלה ששמה אתה רודף ורודף כדי להיות יותר ויותר פעיל ושידעו שאתה אירגנת ואתה עשית, ובשביל מה? בשביל כלום!
אחותי, אם באמת חשוב לך עם ישראל ולקרב את הגאולה תתמקדי בסביבה שלידך. לא צריך דברים בומבסטיים בשביל שהלב יתמלא ותרגישי שאת עושה.. להיפך, בתנועת נחלה הלב מתרוקן בעקבות הפעילות השואבת ששם..
ודבר אחרון, לא חייבים להיות פעילים שם אבל חשוב מאוד לתמוך! אני נגיד ממשיכה לבוא לאירועים שהם מארגנים כדי להראות שאני תומכת ברעיון של המאבק. וכרגע המאבק הוא על הישוב אביתר. לכי לשם, תביאי חברות, תעשו שם שבת, תנצלו את החופש כדי להראות שם נוכחות.. אין דבר גדול מזה!
ובהצלחה!
נ.ב. הייתי כותבת לך שתכתבי לי אם את מצליחה להרגיש שאת עושה וכו' אבל אני בקושי בפורום אז את יכולה רק לנסות..
נ.נ.ב תודה ל @נשמה כללית שתייג אותי ומשום מה אני לא מצליחה לתייג אותו, תודה לה' שגרם לי להשתעמם בלימודים למבחן בתיאוריה המתקרב ולתת הצצה בפורום הישן נושן הזה, זה באמת נושא שחשוב לי שמי שחושבת ללכת לשם תדע אותו כדי שהיא תיקח את זה בחשבון..