פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 951)

עכשיו מתחילים לבזבז קצת... (אבל רק קצת...) ממש באלי מכונית אז אני חוסכת עד גיל 17... אני יודעת שאין לי סיכוי אבל כיף לחלום...

קודם תחלמי על לחסוך כסף לרישיון...

זה המון כסף!

הנהיגה יחזור, ואולי לא...

אבל למה להיות פסימי?? |קצת צוחק על עצמי| 

אפשר למצוא הרבה שיעורים בערוץ מאיר ואצל הרב אבינר.

למי שנשארו מיקודיות מהבגרות, אפשר לחזור שוב על נבואות

החורבן או ללמוד ישירות מהתנ"ך עם מפרשים.

בשיעורים.ולומדים נבואות!!

אז רציתי לדעת מה הבנות עושות.....

ותודה רבה...

מישהו אחר?!

מה נותן את הכוח ליהיות עצובים ולא לטבוע בדיכאון!??

שאוהב אותך.

את צריכה לזכור את אלו שהלכו, להנציח אותם. ואת צריכה להמשיך בשביל מי שעדיין כאן

ולבית המקדש אני לא מרגישה שחסר לי כי לא איבדתי את זה!!!

אני לא יודעת מזה אז די קשה להתאבל על זה...

להתגעגע זה צריך להיות למשו שהיה לי שהכרתי אותו ועכשיו אינלי!!אני לא יכולה להתגעגע  לביהמ"ק  אם אני לא מכירה מציאות כזאת..גוש קטיף היה לי גרתי שם ועכשיו אינלי אז אני מתגעגעת כי אני מכירה ת'מציאות הזאת...

לאו דווקא פרידה או ניתוק ממשהו בעבר.

 מתאבלים על חורבן מסוים, שקשור לארץ שלנו, שקשור למקום שהשכינה שורה בו יותר משאר העולם, זוהי התאבלות שנקשרת לבית המקדש. על מה אנחנו בעצם מתאבלים? על הריחוק שלנו מה'. על הצער שהשכינה מסתתרת. גוש קטיף, זה מקום שה' הבטיח לנו. זה מקום שה' נמצא בו יותר משאר העולם משום שהוא חלק מארץ ישראל. ולכן, לצערנו הרב, חווינו בחיינו גירוש וחורבן מעל אדמת ארצנו. מה שגורם לשכינה להצתמצם יותר. ולכן, כשאנחנו מתאבלים על הגירוש, אנחנו מתאבלים על אותו עיקרון של בית המקדש, ולכן, אני לא רואה הבדל גדול.

שנזכה לבניין בית המקדש, לקרבת ה', ולכל שטחי ארצנו הנתונים ביד זרים.

בקיצור, ככה:

א. בבקשה לא להעלות לכאן סוגיות הלכתיות, זה גורם לכשלונות אצל אנשים שקצת פחות בקיאים בעניינים הלכתיים.

ב. יש יותר צד להחמיר באישה נשואה מאשר באישה רווקה, גם כשהשיער ערווה הוא יותר ערווה בנשואה מאשר ברווקה, ולכן נהגו להחמיר דווקא בנשואה בכיסוי ראש.

ג. אכן בגמרא מוזכר שאין לשאול לשלום אישה, והרבה רבנים פסקו שאין לשאול לשלום אישה בימינו, כגון הרב אבינר שליט"א, ועוד המון רבנים.

ד. בכלל, אין הבחנה כאן בין השיער לשוקיים ולשאר הגוף, פשוט צריך לשמור על העיניים. קשה לך? תתגבר על יצרך.

ואני אומר האיסורים של הגמרא לא רלוונטיים בגלל הרשב"א צריך לשאול את הרבנים שבדורנו

אבל למה זה לא רלוונטי? למודרנה או ליהדות?

כי קול באשה ערווה

זה לא רלוונטי

אתה מנסה לפסוק הלכה? להעביר נקודה? למחות על מנהג מסויים? 

אם אתה באמת רוצה לזרוק משפטים כאלה כדאי שתביא מראי מקומות מההלכה או פסקים של רבנים ואנשי הפורום יבינו מה שהם רוצים משם הוא שילכו לפי הרב שמוצא חן בעיניים. 

אנשי הפורום היקרים, עדיף לא להתייחס לכל אחד שזורק פה משפטים שנשמעים כמו הלכות ותשאלו בבית שלכם איך ומה נוהגים.. 

להפך אני אומר שא"א לפסוק עצמאית ע"פ ציטוטים מהגמרא

שא"א לומר שום הלכה בלי ציטוט מרב בן זמננו.

קול באשה ערווה כתוב גם בהלכה ולא רק בגמרא והקביעה שלך שזה לא רלוונטי בימינו זה מוגזם. 

אני ממש לא רוצה לצחוק על מה שכתבת (צוחק בכל זאת ) פשוט תשאל את הרב שלך...

המשמעות של שירת נשים בימנו זה לא ערווה.

ובאיזה הלכה ראשונים או אחרונים? האחרון היחיד שפוסק ככה זה המשנ"ב וזה כי הוא לא פוסק כמו הרשבא!

אם אפשר לשאול? 

נפסק שקול באישה זה דווקא בשירה (או לדעת כמה ראשונים דיבור בעל קשר ריגשי)  ולא בדיבור בעלמא.

לומר שלום גם נכלל בלדרוש בשלומה משום קול באישה ערווה(האיסור לדרוש בשלומה מוזכר בפרוש בשו"ע!)

בכ"מ, עקב מכוסה מי התיר? לדרוש בשלומה מי התיר?

קודם כל אם ראית את התגובה שמתחתי אז ראית שנתת לעוד מזרוחניק "היתר" לחפף בהלכה עכשיו.

דבר שני אסור לדרוש בשלום אישה זה נכלל בדיבור רגשי, ולגבי עקב מכוסה אני לא יודע לא למדתי את הסוגייה לעומק.

אבל כל הפואנטה היא שיש קווים אדומים,ולכן יש כ"כ הרבה מחלוקות! איפה בדיוק הקו האדום

"עוד מזרוחניק" עלק..

קיבלתי החלטות קשות ומכאיבות שבסופו שלדבר יהיו בעז"ה לטובתי..

הייתה שבת בבית אחרי הרבה זמן שלא הייתה כזאת..

הייתה קייטנת איל"ן מהממת...

שבוע טוב!

זכיתי ללמוד תורה מדהימה של רבינו ולהבין אותה בצורה הכי מתוקה שיש! 

שמעתי כמה שיחות מהממות על ט' באב, של רבנים שאני ממש אוהבת..וזה הכניס אותי קצת לאווירה וזה..

הייתה לי השבוע שיחה ממש ארוכה וטובה עם איזה חברה..
 

שבת ממש טובה עם אורחים מתוקים..

וכו'...

'להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות'

- היה לי נס בשיעור נהיגה השבוע!  (והמורה לנהיגה שלי חמוד! דקות הרגיע אותי שתפקדתי מצויין, ונהגתי בסדר גמור ובמקביל עושה לנהג האוטובוס תנועות של 'אתה לא נורמלי!!')
- בת דודה שלי ילדה בן!
- נפגשתי עם כמה חברות טובות שלא ראיתי אותן הרבה זמן. ואחת מהן שימחה אותי במיוחד!
- סיימתי את הסרט, וב"ה דברים זזים לטובה! וזה גם סימן שנגמרו כל הלימודים...(עשיתי יום סידור החדר וזריקת חומר הלימודים...)

- וכמו תמיד, משמח לקרוא את השירשור הזה! מרדכי, יישר כח עצום!

ותודה לה' על דבר קטן וגדול שהיה השבוע!
שיהיה שבוע מבורך, שמח ומשמעותי.
ובע"ה לבניין ירושלים השלמה.

אם אתה רוצה..

זה לא פוגע בזמן לימוד העיון/בקיאות?

אם אתה מסיים אותה כל שניה אז למה את כ"כ שמח שאתה מסיים אותה כל פעם מחדש?

איך אתה מסיים מסכת בכמה שעות?

תמיד רוצים לסיים מהר, להרגיש הנה עשינו אבל לא עפ"י זה נמדדת העשיה.. לא עפ"י הכמות רק אלא הרבה עפ"י האיכות.. אם הלימוד בעיון בישיבה הוא רציני אז שווה גם לקחת מסכת אחת וללמוד אותה בבקיאות פעמיים כל שבוע זה ידע רב שנצבר, אך צריך שיהיה גם עיון ברמה גבוהה. (נניח אצל  אח שלי יש ביום 2 סדרים וחצי או 2 עיון גמרא והם מסיימים דף אחד ביום בעיון אז זה עיון ממש רציני).

אגב מכירה את מה שהבאת מברכות

אבל צריך האיזון ויפה שאתם עושים- השאלה כמה ואיך לאזן.. נראה לי שעדיף קצת יותר עיון ממה שכתבת אבל בסופו של דבר זה דבר שהגיוני שיש פה חילוקי דעות קצת לפה קצת לפה ואין שהו אחד שברור שהוא הטוב והשאר טעות.. רק אם בכ"ז הגעת למצב אחרי שנה שאתה מרגיש שאתה יכול ללמוד פחות בקיאות ועדיין להרגיש התקדמות ולאהוב את זה ולא להתייאש אז עדיף ללמוד פחות בקיאות וגם לדעתי גם הענין בסיני אם אני זוכרת נכון זה לדעת מקיף ממש - את הכל ולא רק את חלק (אחרת אפשר להיות עוקר הרים ולדעת טוב את את מה שלמדת בעיון) ולכן אחרי שלמדת כ"כ הרבה תענית לדעתי כדאי לקנות מסכת חדשה.. נניח אפשר אפילו חודש -חודשיים למסכת כך אתה עובר עליה בין 4 ל16 פעמים (תלוי כמה אתה לומד בשבוע והאם חודש או חודשיים) וזה נראה לי הרבה ומספיק כדי לזכור ברמה יחסית טובה לדי הרבה זמן.. כי כדאי שהבקיאות תהיה מקיפה!
 

*ואגב גם בדיון של סיני ועוקר הרים ברור שעדיף שכשאדם ילמד (שזה גם שונה מראש ישיבה שעל זה הדיון) יהיה גם מזה וגם מזה.. 

היתה לי שיחה ממש טובה וחשובה עם מישי

הרווחתי פווול כסף

ראיתי חברה שלא ראיתי פוול זמן

הייתה שבת כיפית

שבוע עמוס... ומלא

הייתי בכותל

מיינתי את כל ספרי הלימוד מכיתה ז' עד השנה...

עבדתי

היו לי הרבה בייביסיטרים

בע"ה ובהשתדלותי השבוע גם הולך להיות מעולה!

מחר בעזרתו שיחות יפות כהכנה לט' באב...

תודה רבה לך ד' יתברך על כל מה שאתה נותן לי!!

שנזכה לעלות השבוע לביהמ"ק!!!!

אמן!!

שבוע מושלם!

-היה שבוע מדהיםם!!!

-איזה כיף זה לעשות כמה פעמיים הליכות בשבוע...

-התנדבות בביתא אבות עם זקנים כל -כך חמודים!!-היה ב"ה ממש נחמד ושמח!!

-יום חמישי היה יום כיפי...

-מלווה מלכה אתמול באולפנה-היה ממש יפה!!!

שנזכה בעז"ה לבניית ביהמ"ק וירושלים...

אמן!

סתם ככה אבא טוב..

אני מרגישה הרבה יותר טוב ממה שהרגשתי כבר הרבה זמן.

אני מצליחה לעשות דברים טובים עם עצמי בחופש.

היתה לי שבת נהדרת אצל דודים מקסימים.

יש אנשים מדהימים שפותחים שרשורים שגורמים לך להסתכל על הדברים הטובים בחיים! 

ואין לי כח לכתוב..!!!!!!!!!

אז רק אני מודיעה בזאת:

שאין אין אין אין על ה'! אבא טוב!! איזה טוב ה'!

אני חייבת לו כ"כ הרבה.

הייתה שבת שבט שהתחילה טוב, המשיכה זוועה והסתיימה הכי טוב בעולם!!

יש לי חניכות הכי נשמות בארץ הזאתי. בטוח!!

שבוע טוב, בציפיה לבניין אריאל במהרה

שבת בג'רוזלם.

מ-ד-ה-י-ם.

תודה אבא!!

ב"ה היתה שבת כיפית

ב"ה זכיתי להיות אתמול בבניין שלם לצעירות ולשמוע שיעורים ממלאים ומחזקים

שבוע טוב שנזכה שעוד היום בע"ה יבנה בית המקדש ונזכה כולנו במהרה מאורו של משיח צדקנו.

בשורות טובות בע"ה

אין לי כוח לפרט כי יש יותר מידי

פשוט מתחילת החופש הכלל מושלם!! למרות שהיה הרבה בלאגן בכל מיני דברים הכל נגמר מעולה...

באשמתך???

לפעמים אנחנו קצת אשמים במשהו,או שלא אשמים בכלל ובכ"ז אנחנו לוקחים את מלוא האחריות.ואת כל האשמה אלינו...

(לפעמים אפילו בחוסר פרופורציות..)

אני לא יודעת מה המצב שלך,אבל תנסי לחשוב מה אפשר לעשות מכאן והלאה!!

יצא כ"כ כ"כ אילג אבל לא נורא..מקווה שעזרתי!!קבלי !!

לא ממש יכולה לעזור כך..

אבל אם באה לך שאני יעזור או סתם נדבר..

את מוזמנת לאישי!

ם רב.

הדת מאמינה במשפ' מלוכדת והיא לא אמורה להרוס משפ'

(עם זה לא מזה סליחה,אל תתיחסי)

להתפלל!!!!!!!!!!!!!!!!

כמו כן אם זה בעיה דתית-ניתן להתייעץ עם רב או אם זה בעיה בתחום אחר-להתייעץ עם המומחה לאותו תחום...

בהצלחה.

בעיות בתוך המשפחה שלא קשורים לעובדה שאני מתחזקת?? והכל ביחד פשוט הורס את הקשר בשפחה,  וכולם סובלים מזה??

ומחשבה רצינית איך ניתן ללצמצם כמה שיותר את הבעיה או אפילו לפתור אותה לגמרי... פשוט לדבר עם הקב"ה,לשאול אותו מה לעשות ולהיות ערניים לרמזים ששהוא שולח.

השאר כמדומני אוסרים..

ואבא שלי הוא אחד המחמירים..והוא בחיים לא העיר לי על זה,

ולפי מה שהבנתי אין עם זה בעיה!!!!אבל זה תלוי לפי איזה רב את הולכת!! 

בהצלחה..וכל הכבוד לך.....

ואיזה רב אחד (לא זוכרת איזה.. ראה לי הרב מרדכי אליהו..) אמר שאם החצאית ארוכה (יותר מ10 ס,מ מתחת ברך) לא צריך גרביים, ואם היא קצרה (10 ס"מ) אז צריך..

אני לא הולכת עם גרביים, אבל גם אם כן, במילא לא היו רואים אותן, החצאית תסתיר

חצאית: חצאית צריכה לכסות את השוק.

הפוסקים הספרדים סוברים שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל ולכן נצרכת חצאית עד הקרסול.

המשנה ברורה (ובעקבותיו עוד פוסקים אשכנזים בהמשך) סובר שהשוק הוא החלק העליון של הרגל,

ולכן חצאית צריכה להיות עד אחרי הברך (בכל המצבים - עמידה, ישיבה וכו').

לכן - אשכנזיות יכולות ללכת עם חצאית עד אחרי הברך כנ"ל, וספרדיות - עם ארוכות.

[אני יודעת שהיום רוב הספרדיות הולכות גם כן רק עד אחרי הברך, אבל זה לא אומר שזה בסדר.]

גרביים: אין תשובה פסוקה. לכן - מי שרוצה להחמיר על עצמו - שתבוא עליו הברכה.

זה אפילו לא מתחלק בין גברים לנשים. בדיוק אתמול שמתי לב לר"מ מהישיבה שלנו שהולך עם גרביים, ואשתו - בלי.

בכל מקרה זה הולך בעיקר לפי מנהג המקום, ואם איפה שאת גרה הרוב לא שמים גרביים את ממש לא צריכה לשים.

במיוחד עם חצאית ארוכה.

מקווה שעזרתי

אני הולכת כמו שאני הולכת היום!

השאלה היא האם ארוך בלי זה לכתחילה או ממש בדיעבד...?

אורך השמלה ואם חובה לגרוב גרביים

בתלמוד (ברכות כד, א) מובאת מימרא של רב חסדא : "שוק באשה ערווה". כלומר, ההלכה קבעה, ששוק של אשה הוא מן המקומות האינטימיים, שחשיפתו לעיני אנשים זרים נחשבת לפריצות, ואין לומר מול שוק מגולה דברים שבקדושה. לכאורה, ממבט ראשון, נראה לאדם זר שאינו מכיר היטב את ההלכה ואת טעמיה, שהצניעות באה למעט ולהגביל את עוצמת החיים. אולם למעשה, מטרתה של הצניעות היא לקדש את החיים, להפקיע אותם מהמוגבלות ומן הכיעור שבחומר, ועל ידי כך לרומם את החיים ולהגביר את כוחם. הצניעות לא באה לפגוע באהבה, אלא להגביר אותה.

השמירה על הצניעות, לא רק שמונעת את האדם מן החטא של גילוי עריות ופגיעה בשלימות המשפחה, אלא שהצניעות למעשה מהווה ביטוי לקדושת החיים של האדם, ומסייעת לו להתרומם אל הערכים המקודשים של החיים. הפריצות חושפת ומדגישה את הצד החומרי והחיצוני שבאדם, ואילו הצניעות מייחדת את תשומת הלב לפנימיות, לנשמה.

ונחזור להלכה. למדנו ששוק הוא מקום שאישה צריכה לכסותו. ומאחר שלדעת רוב הפוסקים, שוק הוא החלק שבין הברך לקרסול, ממילא מובן שעל האשה לכסות את כל רגלה עד לקרסול. אבל אין צורך לכסות את כל הרגל דווקא על ידי שמלה, אלא די שהשמלה תגיע עד לאחר הברך, ולמטה מזה תלבש גרביים או גרביון. חשוב להדגיש, שגרביון מועיל רק לחלק התחתון של הרגל, כלומר למה שבין הברך לקרסול, אבל כמובן שגרביון לא יועיל לכיסוי הירכיים, היינו למה שבין הברך לגוף. משום שהירכיים הן מהאברים האינטימיים ביותר, שהצניעות מחייבת שיכוסו בשמלה או בחצאית, כדי לטשטש את צורתן. אבל את מה שמתחת לברך ניתן לכסות, כאמור, על ידי גרביים או גרביון, וכך הרגל כולה עד לקרסול תהיה מכוסה. זוהי אכן דעת רוב הפוסקים. אולם לדעת אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפרוש החשוב על שולחן ערוך חלק אורח חיים - המשנה ברורה (מ"ב עה, סק"ב), השוק הוא החלק העליון של הרגל, מתחילת הרגל ועד לברך, מה שנקרא בפינו ירך. וממילא אם השוק נגמר בברך, אין חיוב לכסות את מה שמתחת לברך, לא על ידי שמלה ולא על ידי גרביון.

ולמרות שבעל המשנה ברורה בעמדת מיעוט, הואיל ופסקיו התקבלו בישראל, רבות נוהגות כמותו, ואי אפשר להתעלם מדעתו ולומר, שאלו שאינן לובשות גרביון עוברות על ההלכה, שהרי יש להם פוסק גדול שעליו הן יכולות לסמוך. אולם ודאי שלכל הפחות, גם לדעתו המקילה של המשנה ברורה,
צריך ללבוש שמלה שתגיע אל מעבר לברך, כך שבכל מצב הברך תשאר מכוסה (עיין גן נעול 37 ; הליכות בת ישראל ע"א).

הלינק,ובו גם סוגיות אחרות:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

כמדומני שאין יחס לכף הרגל עצמה כאן (אם אני מבין נכון).על כן כדאי לעשות שאלת רב

בדיוק השאלה שלי...

ההלכה דנה עם מותר לראות את השוק או לא,והתירו שמותר.

עכשיו שאצ מכשה עם גרב עדיין רואים את הצורה של הרגל ושאת מכסה עם חצאית זה הכי צנוע(ולא צריך גרב)

כל המרבה הרי זה משובח!! סתם..לא צריך הרבה, אפילו כף זה מספיק!

דוחה רצחחח אבל עוזר ממש!!!!!

בהצלחה לכולנו!

רצוי להתחיל את הארוחה המפסקת כשעה וחצי לפני תחילת הצום

מומלץ לפתוח את הצום בתה עם כפית דבש או סוכר

מאחר שלא ניתן למנוע את חסרונותיו של הצום, פנינו לבדוק כיצד ניתן לעבור אותו בקלות, בבטחה ובדרך הטובה ביותר. ויינר מציעה כמה טיפים מעשיים:

ארוחת בוקר מזינה - מומלץ להתחיל את בוקרו של ערב יום הכיפור בארוחת בוקר מזינה המכילה פחמימות מורכבות, כגון: לחם מחיטה מלאה או שיפון, דגני בוקר מחיטה מלאה, דייסת קווקר בתוספת מוצרי חלב, ביצה וירקות.

ארוחות במהלך היום - במשך כל אותו היום ועד לארוחה המפסקת יש לאכול כל 2-3 שעות, ארוחות קטנות עתירות בפחמימות מורכבות. המטרה היא לטעון את מאגרי הפחמימות המצויים בגוף, אשר ינוצלו על-ידו בשעות הצום הראשונות.

ארוחה מפסקת - בארוחה המפסקת רצוי להימנע ממזון מתובל, מלוח או חריף מדי וכן מאלכוהול. רצוי להתחיל את הארוחה כשעה וחצי לפני תחילת הצום. אכילה איטית ואוכל מגוון מגדילים את תחושת השובע ומונעים את הרגשת המלאות, הכבדות ואי הנוחות. הארוחה צריכה להכיל פחמימות מורכבות, כגון קטניות - אפונה, עדשים; דגנים - לחם, אורז, פסטה, תפוח אדמה, חיטה, כוסמת וקינואה. להוסיף לארוחה גם מזונות עתירי סיבים תזונתיים, כגון פירות, המשפרים את תחושת השובע ומשמרים אותה לאורך זמן.

הרבו בשתיים מים - מומלץ לשתות במשך היום עד לארוחה המפסקת כ-10 כוסות מים. גם בסיום הארוחה המפסקת חשוב לשתות מים, לפחות שתי כוסות. רצוי להימנע ממשקאות מתוקים הגורמים לתחושת צמא וכן ממשקאות המכילים קפאין, כגון קפה, תה, קולה ודומיהם.

הארוחה בסיום הצום - בסיומו של הצום מומלץ לחזור ולאכול לאט ובהדרגה. אכילה איטית עוזרת לעיכול המזון ומגבירה את תחושת השובע. אכילה מופרזת מיד בסיום הצום עלולה לגרום להרגשה רעה. מומלץ להתחיל בכוס שתייה ממותקת (תה עם כפית סוכר או דבש) ולהמשיך במעט פירות יבשים או פרוסת עוגה דקה. בארוחה מומלץ לשלב מזונות שאינם עתירי סיבים תזונתיים, כגון לחם לבן, אורז לבן, פסטות ותפוחי אדמה; ולהימנע ממזונות המכילים סיבים תזונתיים, אשר יכולים לגרום להרגשת אי נוחות. יש להמשיך להקפיד על שתייה, שתיים עד שלוש כוסות מים לפני ובמהלך הארוחה. מומלץ להוסיף למזון מלח, כדי להחזיר לגוף את המלחים החסרים.

את הסעודה הגדולה צריך לעשות קודם. סעודה מפסקת צריכה להיות צנועה משהו.. (בניגוד ליום כיפור שאז זה כמו סעודת חג )

ולקנח בדיסת קווקר עם סוכר (שיספיק לכל הצום)

הבעיה היא בד"כ בנוזלים ולא בתחושת רעב כשמדובר ביום אחד בלבד.

לכן, יש להקפיד במשך כל היום שלפני הצום על שתייה מרובה.

שצריך לשתות כל חצי שעה , שעה כוס מים ואז בע'ה הצום ילך טוב..

הרב חיים יוסף אברג'ל הבן של הרב יורם אברג'ל..

פשוט להתחבר ליוםם הזה. לחורבן.

זה הטיפ הכי מומלץ

לא עושה  מה שבאלו,יודע שיש ה' והוא זה שאומר מה טוב ולא ומורה לו את הדרך,ולא משנה לו מה אנשים חושבים עליו-הוא עושה את רצון הבורא.

אני חושב שמעשית ב"ה יש אנשים כאלו,ותמיד צריך לשאוף לשם ולהתקדם לשם

בס"ד

וואלה, תכיר לי אותו..

תמיד רציתי לראות מלאך.

"מקיים את כל המצוות, גם את מה שלא כל כך נוח ונעים" לאדם דוס - יוצא שבעצם כל אחד שמגדיר את עצמו דתי צריך להקרא דוס, ואם הוא לא נקרא דוס לפי ההגדרה שלך, כי הוא לא מקיים את כל המצוות - אז הוא לא דתי...

לא נראה לי שזאת ההגדרה המדויקת.

ניתן אולי להגדיר דוס, אולי, כאדם ששואף יותר להחמיר על עצמו מהמינימום, וכשיש אפשרות לכאן או לכאן בתוך מסגרת ההלכה, הוא ילך בדרך שמחמירה יותר, מותך רצון בזה להידבק חזק עוד יותר בה'.

ושוב, גם זה, א-ו-ל-י הגדרה.

כי אני באופן כללי מעדיף לא להגדיר ככה.

מבחינתי כל אדם דתי הוא אחד שיודע שהוא צריך לקיים את כל המצוות וברמת העיקרון עושה זאת גם אם נופל לפעמים.

מעבר לזה, מבחינתי, בחילוק בין המחמירים יותר למקלים יותר, שכולם בתוך גדרי ההלכה, אפשר לחלק, אבל לאו דווקא בתוארים "דוס" וכו'...

בנוגע להגדרה "לייט" שיש היום בציבורנו - שוב, לדעתי, אם מדובר באדם שבאופן מוצהר לא שומר על מצווה מסויימת מתוך עיקרון כלשהו או מה שנקרא "דתי לפי דעתי" - זה לא נקרא בעיניי דתי...

אם הוא הולך לפי רבנים מקלים, אבל שעדיין נמצאים בתוך גדרי ההלכה, ועקרונית באמת שומר על כל המצוות אבל אולי לא באותה רמת החמרות של אחרים, ולכן הוא מה שנקרא "לייט", אז מבחינתי אין מקום גם להגדרה הזאת, אלא הוא פשוט "דתי שלא מחמיר".

לסיכום - די עם "דוס", "לייט", וכו'... זה חלוקות שלא ראויות להיות בינינו לבין עצמנו - יש "שומר מצוות מהדרין" ויש "שומר מצוות ברמה הבסיסית" - זה לא דבר רע...אולי זה לא הכי טוב שיש אבל זה לא אומר שהוא לא שומר מצוות... (אלא אם כאמור הוא באמת כופר במצווה מסויימת וכו', ואז באופן ישיר אי אפשר לקרוא לו "שומר מצוות" אלא הוא "שומר מה שבא לו"... וכן על זו הדרך).

שבוע טוב!!!

ובזה הקפדה על קלה כבחמורה (לישם לב מקבל- לא תמיד מצליח אבל מקבל ומנסה באמת..), ולא אדם שמזלזל במצוות שלא נראות לו חשובות וכד' ח"ו.

צדיק אמיתי שלא מחצין את פעולותיו ולא רץ לספר לכולם כמה הוא צדיק ולהחזיר אותם בתשובה.. 

שאני רואה בת\בן שהולכים בצניעות,מקפידים לשמוע מוזיקה מסוימת ולראות סרטים מסויימים ובכללי הם מקפידים כזה על המצוות אני קוראת להם דוסים.

אני יודעת שזה לא מעיד על רמת הצדיקות ובלה בלה בלה ויש מלאא בנות ממש צדיקות שהולכות עם חצאית קצרה אבל ככה אני מגדירה מישהו דוס.

סתאאםםם... אבל מה נסגר עם הקטע הזה???

כמו שיש אנשים שמגדלים שיער...

אבל זה לא נושא השרשור, עדיף לפתוח שרשור חדש.

צריך פשוט ביום של הפינוי להיות שם ללהיאבק לא?

בס"ד

ההרשמה זה לקבל הודעה בזמן אמת בשביל להגיע למקום, כי אין זמן ידוע מתי הפינוי, זה יכול להיות מחר וזה יכול להיות עוד שבוע וחצי. כמו כן זה לקבל עידכונים של מה זז ולאן.

וגם משקיע קצת בלימודים...

לא יודע כמה זה רלוונטי, אבל אולי זה בכל זאת יוכל לעזור

כפי שכבר כתבתי כאן - אני בשעות הבוקר (בערך משמונה עד שתיים) מדריך בקיטנה ....

ואחה"צ\לילה עושה שיפוצים בבית כנסת - זה הסדר יום הקבוע פחות או יותר....

למען האמת יש לי גם המון עבודות חופש לימודיות שאני עושה אותם קצת כל יום, אני גם מטייל שמזדמן לי יום פנוי, עושה גלישות מפעם לפעם כשיש לי אחה"צ פנוי, מעביר פעולות מדי פעם בסניף  (וגם משפץ איזה דרך מתחת לבית)

כשאני עייף אני עושה לעצמי פסק זמן הולך למחשב פותח את הערוץ ונכנס לפורומים, זה פחות או יותר מה שאני עושה עכשו, כשאני יגמור לעבוד אני יתחיל לנדוד בהמון מסעות שתכננתי לעשות בחופש (מקווה שהכל יצא לפועל)

לא יודע מה איתכם אני חולה על החופש, זה כ"כ כיף שאתה עושה מה שאתה אוהב בזמן הפנוי שלך, אין לך לחץ של בגרויות על הראש, ואתה בונה לעצמך סדר יום משלך כמו שאתה אוהב וכל הדברים שתיכננתי לעשות כל השנה ולא הספקתה יש לך פתאום זמן לעשות אותם....

בהצלחה אנשים תהנו בחופש!!!!!

בס"ד

הלואי וכולנו היינו ככה..

אני רק מחכה שהוא ייגמר.

מעדיפה פי אלף להיות באולפנית.

של להעסיק את עצמך, אנשים צריכים לדעת למצוא את התחביבים שלהם ולהשתגע עליהם עד הסוף....

בדור שלנו חייבים לדעת להעסיק את עצמם.....

בס"ד

חייבים לדעת הרבה דברים..

לא הכל יכול לבוא לידי ביטוי.

תלוי איך מנצלים אותו...

ב"ה לבנתיים החופש מנוצל עד תום...

אם בכל זאת ישעמם לך תבוא לשפץ גם את הבית כנסת שלי 

להכל

בס"ד

עכשיו יתחיל לשעמם.

אווח שונאת חופש

למה?? למה צריך חודשיים??? למה?!

צריך את החופש!

גם מי שאוהב שיגרה וקצת קשה לו בלעדיה זקוק לחופש גם אם הוא לא חושב ככה...

זו הזדמנות לבנות לו"ז כמו שאת אוהבת..

קצת רעיונות: לטייל, לעשות דברים כיפים עם חברים, עם השבט, ים, בריכה, להתנדב, לעשות טוב לאנשים, לעשות כיף עם האחים הקטנים\הגדולים, להשקיע בדברים שתמיד רצית לעשות ואף לא הספקת, לפתח כישרונות חבויים שיש בך, לעשות הליכות, גלידה, ופשוט לדעת לעשות כיף, אפשר גם ללמוד חברותא קבועה בספר מעניין ולהנות, פשוט להנות.

לא חסר. ואם באמת משעמם תשב לעשות ש"ב..

אני בתחילת החופש ממש פחדתי שישעמם לי ממש!(כמו שנה שעברה)

אין לך מסגרת שמשעמם לך?(זת'ומרת משעמם לך אחה"צ?)

לי אישית יש מסגרת כך שלא משעמם לי...

תארגן פעילויות עם חברים...

תשתעמם איתם;]

אני אישית גם מדריכה בסניף אז יש הרבה פעילויות עם השבט\ הסניף.. יש גם את הסמינריון, הכנה למחנה, מחנה, שבוע התנדבות, טיול שכבתי ועוד... קיצר רוב הזמן לא כזה משעמם

נפגשים עם חברות, הולכים לכל מיני קומות, מטיילים.. ב"הצלחה וחופש מועיל!

להדריך בקייטנה, חנויות ומסעדות

משעמם כמו אני לוידת מה 

עבודה או התנדבות חוץ מביבי סיטר שזה כבר משעמם!

אבל אנחנו נחשבים "משפחה מהגרעין"...

גדלתי בגרעין.

היום אני כבר לא בהגדרת "נוער".

חושבת שיש בפורום כזה צורך גדול לחבר'ה מסויימים.

יש מקומות שההתמודדות בהם לא פשוטה בכלל ויש לה השלכות קשות - ומוטב להיות מודעים לזה עכשיו מאשר להזכר מאוחר מדי, וע"ע בוגרי נוער ההתנחלויות בעידן האינתיפדה.

בשביל זה...

אבל למה צריך פורום בשביל זה? מה נעשה בו??

להיות נחמד מאוד אם יהיה...(_קיצר, אני בעד...)

אני גרעין תורני בעצמי (הכוונה שאני לא חלק מגרעין..)

אבל לא חושב שהפורום יחיה יותר משבוע וחצי.. על מה כבר יש לדבר?

אני יכולה להגיד לך שמראה חיצוני מאוד משנה את מה ש-"הקהל" חושב עליך,

לי אמרו שצמיד ברגל לפי ההלכה לא צנוע..

אני לא יודעת מה להגיד ל ך בקשר לשאר הדברים..(כי אני כן הולכת לבאולינג ולא מבינה מה הבעיה..) אבל אם ההורים שלך אומרים לך את זה את צריכה לסמוך עליהם כי הם עושים את זה לטובתך..!

התגובה שמעלי קצת מבאסת...(במחילה ממי שכתבה אותה..)

יצא לי כבר כמה פעמים שאמרו לי "אם ההורים שלך אומרים לך את זה את צריכה לסמוך עליהם כי הם עושים את זה לטובתך"-וזה ממש, אבל ממש לא עזר.

מתנחלתת! שתידעי לך שהרבה ממנו כאן (אם לא כולנו) מתמודדים עם דברים כאלה. 

אני חושבת שמה שהכי נכון בסיטואציה הזאת זה לחשוב- למה ההורים שלי אוסרים עלי את זה??? את בעצמך אמרת שאת רוצה שהם יבינו שאת כבר מספיק בוגרת וגדולה להחליט איך את תיראי.

אז תעשי את זה- תראי להם שאת מספיק בוגרת וגדולה להחליט את הבירורים האלה בעצמך! קחי את עצמך בידיים ותחשבי, למה זה טוב? למה זה רע??? תחשבי על זה במלוא הרצינות ואל תעשי את הדברים רק כי אחותך גם עושה...

פעם ביקשתי מאמא שלי לעשות משהו והיא אמרה לי שבסופו של דבר ההחלטה היא שלי, אבל שלפחות אני יקבל אותה מתון בירור אמיתי. מתוך רצינות.

תמיד אפשר להיכנס לחברים מקשיבים(יש שם המון שאלות של חבר'ה ששואלים בדיוק על הדברים האלה- הדברים הקטנים, שלכאורה לא מבינים על מה הם בכלל..), להתייעץ עם חברות, עם מדריכה,אפילו לפתוח ספר הלכה זו אופציה(!)

אני חושבת שאם בסוף תגיעי להחלטה לעשות משהו שההורים שלך אוסרים עליך, אבל תסבירי להם שביררת, שבאמת בדקת! שיש הרבה דעות שמתירות לעשות כך! וכו' וכו', הם יבינו אותך ואפילו יעריכו אותך!

אז, בהצלחה!!! 

אם לא הבנת כ"כ, אם סתם בא לך לדבר,

מוזמנת באישי

בס"ד

עדיין לא ראיתי את ההלכה שאמרה את זה...

בס"ד

אהלן

אני אספר לך קצת על עצמי, לפני הכל-

יש לי חור שני, אני הולכת עם צמיד ברגל, ויש לי אורך חיים שונה יחסית מההורים שלי.

א-ב-ל!

את החור השני עשיתי לפני 4 שנים (פוי! אני זקנה!)- ולפני שעשיתי ביקשתי רשות הורי- והם אישרו לי.

כנ"ל לגבי הצמיד לרגל (גם לאמא שלי יש, אז לא הייתה לי בכלל בעיה...)

אני וההורים שלי לא מסכימים על כל מיני דברים מסוימים- אבל הם ואני מקבלים את הדברים של אחד השני.

מה זאת אומרת?

צורה מסוימת שאני ההולכת ההורים שלי לא מסכימה איתה- אבל שאני בבית או בחברת המשפחה אני מכבדת מאוד.

כנ"ל שהייתי באולפנה (איזה מוזר זה להגיד...הייתי )

פעם רציתי לעשות נזם, ושאלתי את דעתם של הורי- שניהם, באותה תגובה שלא הייתה מפתיעה במיוחד- "איכס...אבל זה הגוף שלך, תעשי מה שבא לך..." . באותה תקופה לא עשיתי נזם כי חשבתי שזה דבילי לשם פלסטר על האף במשך 3 שנים עד סוף האולפנה, ואמרתי שאני אתאפק. עברו 3 שנים ואני עושה עדיין את הדיון הזה עם עצמי- לעשות או לא לעשות?

אבל במשך 3 שנים כיבדתי את האולפנה- שום סיבה אחרת.

אז זהו, אני מאמינה שאת לא חייבת להסכים עם הדעות של ההורים שלך, אבל את חייבת לכבד אותם.

חור שני אפשר לעשות בכל גיל ובכל זמן, שאלה אמתית- את לא יכולה להתאפק עד שתהיי יותר גדולה?!

אותה דבר עם הצמיד ברגל...

לפני חודש רציתי ללכת עם חברה לאירוע של הגיוס שלה, וההורים שלי ביקשו ממני שלא ללכת, כי לדעתם זה לא מתאים לי. אחרי מחשבה של 5 דק' החלטתי לכבד אותם ולא ללכת.

כי אני הסכמתי איתם? לא. כי אני מכבדת אותם. כי אני עדיין גרה איתם בבית וכי הם עדיין יותר מבוגרים ממני ועדיין יודעים קצת יותר ממני.

*סתם נקודה למחשבה....

לא מסכימים לי חור שני, צמיד ברגל וכו'... אפילו לק הם לא אוהבים שאני שמה!!!!!

מה שאני עשיתי -ואני יודעת שזה לא הפתרון הטוב ביותר- אני פשוט הודעתי להם שאני יעשה חור שני ועוד כמה דברים ושיתמודדו!!!! זה מה שאני אוהבת אז שיקבלו אותי ככה!!!!

עדיין לא עשיתי חור שני אבל בקרוב אני יעשה...

[אני אולי קצת תקיף. סליחה.]

אני פשוט לא מסכים עם הגישה שלך.

נכון, את ישות עצמית ומחליטה לעצמך, אבל - גם בגיל 5 אמרת את זה?

ברור לי שיש דברים שאני לא מבין למה ההורים שלי עושים אותם. למרות שהדברים מעצבנים מאוד - אני מקשיב להם.

למה?

כי אני יודע בבירור שהשכל שלי הוא מצומצם. אני עדיין צעיר, והם רואים אותי במבט רחב פי כמה..

קחי את עצמך, כמה שנים אחורה. לגיל 10.

גם אז היו דברים שממש עצבנו אותך.

לא הסכמת וחשבת שהם טועים וכו', נכון?

והיום, אני בטוח [אם את זוכרת..] על רוב-ככול הדברים - את מבינה שהיית קטנה.

בסדר, אז היום התבגרת, אז לא אמרתי שאת תינוקת...

אבל - קצת תסמכי על ההורים שלך! הם רוצים רק, אבל רק בטובתך!! אם תכניסי את זה לראש - פתאום זה יראה אחרת. אני בטוח.

[ולמי ששאל - נו...אז הם חושבים שזה טובתי. אני חושבת שזה לא?! זה קשור לקצת ענווה לענ"ד. להבין שאנחנו צעירים ויש כאלו קצת יותר חכמים, שרוצים בטובתינו..]

אני כ"כ שמח שהצלחתי להבין את זה, כך שהיום, למרות שאני גדול לכל הדעות בשביל לחשוב לבד - אני ממש מקשיב להורים. הם עושים הכל בשבילי ולא נגדי..

ממש חשוב - תבקשי הסבר. לא כמתמקחת, אלא כאחת שרוצה להבין. זה יגרום לך לראות נקודות מבט חדשות..להבין שאולי אולי את טיפה טועה. טיפה.

בהצלחה!!

שיכנעתי אותה....דיברתי איתה והחלטנו על האמצע מה שמקובל גם עלי וגם עליה...תנסי בהצלחה

הדתית שלך מספיק גבוהה ואם אחרי זה הם לא יסכימו אז לדעתי תעשי  גם אם הם לא מסכימים אבל נראלי כדאי לדבר איתם לפני ולהסביר להם למה את רוצה ושהחלטת לעשות את זה...

יאלללה, עופי על זה...(אין שום בעייה בצמיד ברגל וחור שני...)

בהצלחה...

אבל אפשר לומר כל היום עם ברכות ק"ש

אתה בטוח ?

תבחרי את העיר שלך למעלה,ותראי מצד שמאל את הזמנים הרלוונטיים להיום,אפשר לבחור בימים שונים ולראות את זמני התפילה בהם:

http://www.yeshiva.org.il/calendar/

טוב לדעת..

ככלל יש כרך של פניני הלכה שלם רק על תפילת נשים אם תרצי לעיין(בוחרים מצד ימין):

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=533

הזמן.

עכשיו-- זה רבע לאחת..

לפחות אצלנו..

לא יכולה...

וואו ממש באלי.

אני אבדוק אם זה אפשרי..

אבל רק אם אני לא אמצא את עצמי לבד.

אולי תיתיעצי אם אבא שלך?

בהצלחה!