פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 951)

וגם משקיע קצת בלימודים...

 

לא יודע כמה זה רלוונטי, אבל אולי זה בכל זאת יוכל לעזור

כפי שכבר כתבתי כאן - אני בשעות הבוקר (בערך משמונה עד שתיים) מדריך בקיטנה ....

ואחה"צ\לילה עושה שיפוצים בבית כנסת - זה הסדר יום הקבוע פחות או יותר....

למען האמת יש לי גם המון עבודות חופש לימודיות שאני עושה אותם קצת כל יום, אני גם מטייל שמזדמן לי יום פנוי, עושה גלישות מפעם לפעם כשיש לי אחה"צ פנוי, מעביר פעולות מדי פעם בסניף  (וגם משפץ איזה דרך מתחת לבית)

כשאני עייף אני עושה לעצמי פסק זמן הולך למחשב פותח את הערוץ ונכנס לפורומים, זה פחות או יותר מה שאני עושה עכשו, כשאני יגמור לעבוד אני יתחיל לנדוד בהמון מסעות שתכננתי לעשות בחופש (מקווה שהכל יצא לפועל)

לא יודע מה איתכם אני חולה על החופש, זה כ"כ כיף שאתה עושה מה שאתה אוהב בזמן הפנוי שלך, אין לך לחץ של בגרויות על הראש, ואתה בונה לעצמך סדר יום משלך כמו שאתה אוהב וכל הדברים שתיכננתי לעשות כל השנה ולא הספקתה יש לך פתאום זמן לעשות אותם....

בהצלחה אנשים תהנו בחופש!!!!!

בס"ד

 

הלואי וכולנו היינו ככה..

 

אני רק מחכה שהוא ייגמר.

 

מעדיפה פי אלף להיות באולפנית.

של להעסיק את עצמך, אנשים צריכים לדעת למצוא את התחביבים שלהם ולהשתגע עליהם עד הסוף....

בדור שלנו חייבים לדעת להעסיק את עצמם.....

בס"ד

 

חייבים לדעת הרבה דברים..

לא הכל יכול לבוא לידי ביטוי.

תלוי איך מנצלים אותו...

ב"ה לבנתיים החופש מנוצל עד תום...

אם בכל זאת ישעמם לך תבוא לשפץ גם את הבית כנסת שלי 

 

להכל

בס"ד

 

עכשיו יתחיל לשעמם.

 

אווח שונאת חופש

 

למה?? למה צריך חודשיים??? למה?!

צריך את החופש!

גם מי שאוהב שיגרה וקצת קשה לו בלעדיה זקוק לחופש גם אם הוא לא חושב ככה...

זו הזדמנות לבנות לו"ז כמו שאת אוהבת..

קצת רעיונות: לטייל, לעשות דברים כיפים עם חברים, עם השבט, ים, בריכה, להתנדב, לעשות טוב לאנשים, לעשות כיף עם האחים הקטנים\הגדולים, להשקיע בדברים שתמיד רצית לעשות ואף לא הספקת, לפתח כישרונות חבויים שיש בך, לעשות הליכות, גלידה, ופשוט לדעת לעשות כיף, אפשר גם ללמוד חברותא קבועה בספר מעניין ולהנות, פשוט להנות.

לא חסר. ואם באמת משעמם תשב לעשות ש"ב..

 

אני בתחילת החופש ממש פחדתי שישעמם לי ממש!(כמו שנה שעברה)

אין לך מסגרת שמשעמם לך?(זת'ומרת משעמם לך אחה"צ?)

לי אישית יש מסגרת כך שלא משעמם לי...

תארגן פעילויות עם חברים...

תשתעמם איתם;]

אם משעמם לך אז תעשה את זה לא לידי בבקשה

אני אישית גם מדריכה בסניף אז יש הרבה פעילויות עם השבט\ הסניף.. יש גם את הסמינריון, הכנה למחנה, מחנה, שבוע התנדבות, טיול שכבתי ועוד... קיצר רוב הזמן לא כזה משעמם

נפגשים עם חברות, הולכים לכל מיני קומות, מטיילים.. ב"הצלחה וחופש מועיל!

להדריך בקייטנה, חנויות ומסעדות

משעמם כמו אני לוידת מה 

עבודה או התנדבות חוץ מביבי סיטר שזה כבר משעמם!

אבל אנחנו נחשבים "משפחה מהגרעין"...

גדלתי בגרעין.

היום אני כבר לא בהגדרת "נוער".

 

חושבת שיש בפורום כזה צורך גדול לחבר'ה מסויימים.

יש מקומות שההתמודדות בהם לא פשוטה בכלל ויש לה השלכות קשות - ומוטב להיות מודעים לזה עכשיו מאשר להזכר מאוחר מדי, וע"ע בוגרי נוער ההתנחלויות בעידן האינתיפדה.

בשביל זה...

 

אבל למה צריך פורום בשביל זה? מה נעשה בו??

להיות נחמד מאוד אם יהיה...(_קיצר, אני בעד...)

 

אני גרעין תורני בעצמי (הכוונה שאני לא חלק מגרעין..)

אבל לא חושב שהפורום יחיה יותר משבוע וחצי.. על מה כבר יש לדבר?

אני יכולה להגיד לך שמראה חיצוני מאוד משנה את מה ש-"הקהל" חושב עליך,

לי אמרו שצמיד ברגל לפי ההלכה לא צנוע..

אני לא יודעת מה להגיד ל ך בקשר לשאר הדברים..(כי אני כן הולכת לבאולינג ולא מבינה מה הבעיה..) אבל אם ההורים שלך אומרים לך את זה את צריכה לסמוך עליהם כי הם עושים את זה לטובתך..!

התגובה שמעלי קצת מבאסת...(במחילה ממי שכתבה אותה..)

יצא לי כבר כמה פעמים שאמרו לי "אם ההורים שלך אומרים לך את זה את צריכה לסמוך עליהם כי הם עושים את זה לטובתך"-וזה ממש, אבל ממש לא עזר.

מתנחלתת! שתידעי לך שהרבה ממנו כאן (אם לא כולנו) מתמודדים עם דברים כאלה. 

אני חושבת שמה שהכי נכון בסיטואציה הזאת זה לחשוב- למה ההורים שלי אוסרים עלי את זה??? את בעצמך אמרת שאת רוצה שהם יבינו שאת כבר מספיק בוגרת וגדולה להחליט איך את תיראי.

אז תעשי את זה- תראי להם שאת מספיק בוגרת וגדולה להחליט את הבירורים האלה בעצמך! קחי את עצמך בידיים ותחשבי, למה זה טוב? למה זה רע??? תחשבי על זה במלוא הרצינות ואל תעשי את הדברים רק כי אחותך גם עושה...

פעם ביקשתי מאמא שלי לעשות משהו והיא אמרה לי שבסופו של דבר ההחלטה היא שלי, אבל שלפחות אני יקבל אותה מתון בירור אמיתי. מתוך רצינות.

תמיד אפשר להיכנס לחברים מקשיבים(יש שם המון שאלות של חבר'ה ששואלים בדיוק על הדברים האלה- הדברים הקטנים, שלכאורה לא מבינים על מה הם בכלל..), להתייעץ עם חברות, עם מדריכה,אפילו לפתוח ספר הלכה זו אופציה(!)

אני חושבת שאם בסוף תגיעי להחלטה לעשות משהו שההורים שלך אוסרים עליך, אבל תסבירי להם שביררת, שבאמת בדקת! שיש הרבה דעות שמתירות לעשות כך! וכו' וכו', הם יבינו אותך ואפילו יעריכו אותך!

 

אז, בהצלחה!!! 

אם לא הבנת כ"כ, אם סתם בא לך לדבר,

מוזמנת באישי

 

 

בס"ד

 

עדיין לא ראיתי את ההלכה שאמרה את זה...

בס"ד

אהלן

אני אספר לך קצת על עצמי, לפני הכל-

יש לי חור שני, אני הולכת עם צמיד ברגל, ויש לי אורך חיים שונה יחסית מההורים שלי.

א-ב-ל!

את החור השני עשיתי לפני 4 שנים (פוי! אני זקנה!)- ולפני שעשיתי ביקשתי רשות הורי- והם אישרו לי.

כנ"ל לגבי הצמיד לרגל (גם לאמא שלי יש, אז לא הייתה לי בכלל בעיה...)

אני וההורים שלי לא מסכימים על כל מיני דברים מסוימים- אבל הם ואני מקבלים את הדברים של אחד השני.

מה זאת אומרת?

צורה מסוימת שאני ההולכת ההורים שלי לא מסכימה איתה- אבל שאני בבית או בחברת המשפחה אני מכבדת מאוד.

כנ"ל שהייתי באולפנה (איזה מוזר זה להגיד...הייתי )

פעם רציתי לעשות נזם, ושאלתי את דעתם של הורי- שניהם, באותה תגובה שלא הייתה מפתיעה במיוחד- "איכס...אבל זה הגוף שלך, תעשי מה שבא לך..." . באותה תקופה לא עשיתי נזם כי חשבתי שזה דבילי לשם פלסטר על האף במשך 3 שנים עד סוף האולפנה, ואמרתי שאני אתאפק. עברו 3 שנים ואני עושה עדיין את הדיון הזה עם עצמי- לעשות או לא לעשות?

אבל במשך 3 שנים כיבדתי את האולפנה- שום סיבה אחרת.

 

אז זהו, אני מאמינה שאת לא חייבת להסכים עם הדעות של ההורים שלך, אבל את חייבת לכבד אותם.

חור שני אפשר לעשות בכל גיל ובכל זמן, שאלה אמתית- את לא יכולה להתאפק עד שתהיי יותר גדולה?!

אותה דבר עם הצמיד ברגל...

לפני חודש רציתי ללכת עם חברה לאירוע של הגיוס שלה, וההורים שלי ביקשו ממני שלא ללכת, כי לדעתם זה לא מתאים לי. אחרי מחשבה של 5 דק' החלטתי לכבד אותם ולא ללכת.

כי אני הסכמתי איתם? לא. כי אני מכבדת אותם. כי אני עדיין גרה איתם בבית וכי הם עדיין יותר מבוגרים ממני ועדיין יודעים קצת יותר ממני.

 

*סתם נקודה למחשבה....

לא מסכימים לי חור שני, צמיד ברגל וכו'... אפילו לק הם לא אוהבים שאני שמה!!!!!

 

מה שאני עשיתי -ואני יודעת שזה לא הפתרון הטוב ביותר- אני פשוט הודעתי להם שאני יעשה חור שני ועוד כמה דברים ושיתמודדו!!!! זה מה שאני אוהבת אז שיקבלו אותי ככה!!!!

עדיין לא עשיתי חור שני אבל בקרוב אני יעשה...

[אני אולי קצת תקיף. סליחה.]

 

אני פשוט לא מסכים עם הגישה שלך.

נכון, את ישות עצמית ומחליטה לעצמך, אבל - גם בגיל 5 אמרת את זה?

 

ברור לי שיש דברים שאני לא מבין למה ההורים שלי עושים אותם. למרות שהדברים מעצבנים מאוד - אני מקשיב להם.

למה?

 

כי אני יודע בבירור שהשכל שלי הוא מצומצם. אני עדיין צעיר, והם רואים אותי במבט רחב פי כמה..

קחי את עצמך, כמה שנים אחורה. לגיל 10.

גם אז היו דברים שממש עצבנו אותך.

לא הסכמת וחשבת שהם טועים וכו', נכון?

והיום, אני בטוח [אם את זוכרת..] על רוב-ככול הדברים - את מבינה שהיית קטנה.

 

בסדר, אז היום התבגרת, אז לא אמרתי שאת תינוקת...

 

אבל - קצת תסמכי על ההורים שלך! הם רוצים רק, אבל רק בטובתך!! אם תכניסי את זה לראש - פתאום זה יראה אחרת. אני בטוח.

 

[ולמי ששאל - נו...אז הם חושבים שזה טובתי. אני חושבת שזה לא?! זה קשור לקצת ענווה לענ"ד. להבין שאנחנו צעירים ויש כאלו קצת יותר חכמים, שרוצים בטובתינו..]

 

אני כ"כ שמח שהצלחתי להבין את זה, כך שהיום, למרות שאני גדול לכל הדעות בשביל לחשוב לבד - אני ממש מקשיב להורים. הם עושים הכל בשבילי ולא נגדי..

 

ממש חשוב - תבקשי הסבר. לא כמתמקחת, אלא כאחת שרוצה להבין. זה יגרום לך לראות נקודות מבט חדשות..להבין שאולי אולי את טיפה טועה. טיפה.

 

בהצלחה!!

 

שיכנעתי אותה....דיברתי איתה והחלטנו על האמצע מה שמקובל גם עלי וגם עליה...תנסי בהצלחה

 

הדתית שלך מספיק גבוהה ואם אחרי זה הם לא יסכימו אז לדעתי תעשי  גם אם הם לא מסכימים אבל נראלי כדאי לדבר איתם לפני ולהסביר להם למה את רוצה ושהחלטת לעשות את זה...

 

 

 

יאלללה, עופי על זה...(אין שום בעייה בצמיד ברגל וחור שני...)

בהצלחה...

 

אבל אפשר לומר כל היום עם ברכות ק"ש

אתה בטוח ?

 

 

תבחרי את העיר שלך למעלה,ותראי מצד שמאל את הזמנים הרלוונטיים להיום,אפשר לבחור בימים שונים ולראות את זמני התפילה בהם:

http://www.yeshiva.org.il/calendar/

טוב לדעת..

ככלל יש כרך של פניני הלכה שלם רק על תפילת נשים אם תרצי לעיין(בוחרים מצד ימין):

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=533

הזמן.

עכשיו-- זה רבע לאחת..

לפחות אצלנו..

לא יכולה...

וואו ממש באלי.

אני אבדוק אם זה אפשרי..

אבל רק אם אני לא אמצא את עצמי לבד.

בס"ד

מי שיכול לבוא, שיבוא!

הדבר הלא חוקי היחיד ע"פ חוקי תורתנו הקדושה זה ששועלים עדיין מהלכים בבית ה'!

אולי תיתיעצי אם אבא שלך?

בהצלחה!

באיזו תנועת נוער?

כמו יד-בנימין,ניצן וכדומה..

אני חושבת שחסר מדריכים בסניף ח' של בנ"ע.

ואולי גם בעזרא מבר"ת..

מאיפה את?

אבל אני לא מדריכה בשום מקום..
ואת יודעת אולי לאיזה גילאיים חסר לבנ''ע סניף ח'?

בס"ד

אז דברי איתי

ויישר כח עצום על האומץ לפתוח כזה שרשור...!

שנזכה בעז״ה לבניין הבית בקרוב

קצת קשה לצפות מאנשים היום להיות עצובים בגלל בית המקדש..זה מאוד קשה להיות עצובים בגלל ביהמ"ק כי אנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו מפסידים.

זה די מעצבן שאסור את כל הדברים שאסורים ולכן אנשים כותבים כמה קשה להם ומשתפים, אבל אני לא מצפה וזה נשמע די הזוי שמישו ישרשר "אווווף..איך אני עצוב שאין ביהמ"ק..איך אפשר לחיות ככה??"...או משו בסגנון..

מה לעשות שאנחנו(לפחות אני..) לא מרגישים את החיסרון של ביהמ"ק? וזה מעצבן שאוסרים לנו דברים על משו שמאוד קשה להתחבר אליו ואנחנו לא מרגישים את החיסרון שלו, וזה נראלי לגיטימי לשתף בקושי של לא לשמוע שירים וכו'...

 

מקווה שהובנתי...(הדברים נכונים לפחות לגבי ואני לא בא להגיד שאפחד לא מתחבר ולא מצליח להבין את החוסר בביהמ"ק).

למישהו יש הצעות בשבילי?

לימוד/סרטונים/שיעורים לקראת ט' באב..

זה הכי מובן בעולם שאנשים ירצו ים, שירים וכו'..

פ'סדר, אנחנו לא בדרגה הזאת... אף אחד לא מושלם... 
וווואלה יותר מעניין לשמוע שירים וללכת לים מאשר איזה משו היסטורי עכשיו באמצע החיים..
כאילו מה..?! אנחנו צריכים לבכות על בית המקדש..?!
אין לי מושג בכלל מזה בית מקדש.. אז למה שאני יבכה עליו..?! 
אולי גם נבכה על חטא העגל(?!) כי בגלל החטא נשברו הלוחות..
הדור הזה כ''כ רחוק מלהבין מזה כל הדברים הללו...
והדור הזה כ''כ קרוב לשירים לים ולחופש לבלות וזה....
תכ'לס נדירים וצדיקים האנשים שמתחברים ל3 השבועות הללו..
ומלא אנשים לא שומעים שירים ולא הולכים להנות כי אסור..
למה אסור..!?! אין להם מושג...
אז יאללה שיהנו להם וזהו...

נראה לי שזה מספיק סיבות.

 

אם אתה רוצה תקרא את הספר יוסיפון וזה יסביר לך כמה דברים....

 

 

זאת האופציה הקלה- בריחה, פשוטו כמשמעו, אני לא מבין, לא מעניין אותי לא כפת לי וגם לא מנסה להבין...

אבל יש עוד אופציה, היא דורשת טיפטיפונת מאמץ...

(והיא מתאימה בעיקר לאילו שלא נותנים לדברים לעבור לידם סתם...)

והיא- לברר, פשוט לברר קצת, מה זה בית המקדש הזה שמתאבלים עליו כ"כ, למרות שהכל קרה כ"כ מזמן...

זהו.

 

שאנחנו לא באמת מבינים ויודעים מה זה בית המקדש,והוא לא חסר לנו כל כך בחיים..

ולכן קל לנו יותר להתעלם מזה ולברוח מזה במקום לברר...

נכון שיש היתרים למוזיקה, וכל השאר.

אבל אם נשתמש בהם, איך נרגיש את האבלות?
אני בחרתי לא להקל.

‏(חוץ מהים, אבל היתה סיבה מיוחדת)

זה גם בית המקדש הראשון, גם השני, וגם השלישי!

העיר בית"ר חרבה ב9 באב [4 מליון הרוגים], פרעות ת"ח ות"ט, פרעות תרצ"ח, 

הזמן בו הכניסו יהודים למשרפות היה 9 באב, גוש קטיף חרב בתשעה באב, ועוד רבים וקשים!

 

 

אבל מה אתה בוכה??

הקב"ה אמר שיהרס בית המקדש, ונהרס!

הקב"ה אמר שייבנה בית המקדש, ואתה תוהה שלא?

אנשים מחכים לאורו של משיח.!

רוצים לראות משיח!

"עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה"

 

הנה נבואה מתוך רבות שנתקיימה !! 

תשמח, אנחנו באתחלתא דגאולה!! 

נכון, משכנס אב ממעטין בשמחה, אבל עדין זה לא סיבה לעורר קפידא על עם ישראל!

ואולי זאת הדרך שלנו להתאבל על החורבן??

לך תדע!!

הרב פנגר ממשיל את העניין של חורבן ביהמ"ק מאוד יפה:

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10752

מעורר מחשבות.

כ"כ משנה ת'הסתכלות.

ומכעיס.

ומצדיק.

ומפעים.

ו... המון דברים.

 

יצאתי ממנו עם תפיסה אחרת לגמרי מאיך שנכנסתי.

ממש מזעזע... אני רק שליח אתה יודע מי אמר את זה...

איזה סיבה יש שהוא יציג את הצדדים הטובים בצבא? ברור שיש הרבה אבל הסרט עוסק בהכנה המנטלית לגירוש...

את הפנים של הצבא לפני הגירוש! הבעיה היא שכל מילה נגד"צבא קודשינו"הופכת לזבל.אז זהו שלא יש לנו צבא שעושה דברים טובים ועושה דברים רעים.זה הציג את פניו הרעות של הצבא על מנת שזה לא יקרה שוב.

ואגב הם עבדו עם מסמכים בדוקים אולי לא היה חייל שרצה להתגייס לחיל הויר בשם אדם אבל העקרון מובן

פסול וחלש, 

 

אבל סרט שיהיה בצורה בולטת נגד התורה, [אם זה מבחינת התוכן, אם זה מבחינת הצניעות ל"ע]- הוא יכול בהחלט להיות "סרט ממש טווובב!! שווה צפיה!", נכון?

 

 

אנשים מעוותים, הפכתם את המדינה לאלוהים.

בס"ד

אבל יכולתי להירשם רק עם כרטיס אשראי ואבא לא היה בבית ולא היה לי כוח לזה...

למה אי אפשר היה במזומן?! כולה עשרים וחמישה שקלים!

אוף!!
חייבת לראות את זה!!

עצבים שהיה לי עוד מלא דברים באותו ערב

לא ראיתי את הסרט, אבל שמעתי עליו.

תוכן הסרט הומצא מכיוון שלא היה ולא נברא צוער קורס טיס שהיה אמור לגרש וסירב פקודה.

כמו כן, כל הרעיון של הסרט מתבסס על המקרה הזה שלא היה אז זה די טיפשי.

(דרך אגב, אומרים חצי הכוס המלא ולא המלאה כי הלוואי (מלא) מוסב על החצי ולא על הכוס).

מגלה משו חדש..הסתכלות טיפונת שונה!!! ואם לא ראית ת'סרט אז איך אתה יכול לשלול?!סתאאם..תראה...

שב"ש!!

דווקא בטייס, אבל זה לא משנה זה על העיקרון!!

וברור שהדברים שהם מציגים היו בהכנות לגירוש,

אגב, המקורות שלהם לסרט זה לא רק חיילים שמעידים על מה שהיה להם בהדרכות לקראת הגירוש, אלא גם פרוטוקולים שהם השיגו, שממש כתוב שם מפורש איך לתרגל את החיילים לגירוש. (הם מראים את אחד שניים מהפרוטוקולים בסרט)

כל הגירוש הזה היה פסיכולוגי לגמרי. גאוני. עבדו על כל החיילים, וגם אותנו, המתיישבים, הצליחו להוציא מהגוש על ידי 'תפילה לעני ולאוטובוסים'.

שנזכה לגאולה שלימה מהרה!

 

בס"ד

הסיפור מייצג סיפורים שלמעשרות חיילים אחרים.
ועובדתית כנראה שהוא נכון בקשר להכנה המנטלית...

הסרט לא בא לספר ולהאדיר את סיפורו של הגיבור "אדם", שכאמור- לא היה ולא נברא.

הסרט בא לשים דגש על דברים שלא אמרו בתקופת הגירוש, על פשעים חמורים של האנשים שניהלו את הגירוש, ועל המאמצים האדירים שהושקעו במשימה הלאומית הזאת.

 

כן, בהחלט הסרט בא לשים דגש על בעיות בצא, על בעיות בהנהגה. הבעיות האלה לא הומצאו ע"י עורכי הסרט, הם מבוססות על עדיות של חיילים שהיו בהכנה לגירוש, על צילומים שצולמו מאותו הזמן ועל תחקיר עמוק ומקיף שנעשה בנושא.

 

 

אתה מציין שלא ראית את הסרט ורק שמעת עליו- אני לא מבין איך מ"לשמוע על הסרט" אתה פוסל אותו?

בס"ד

נכון, לא היה את המקרה הספציפי הזה, אבל היה את הסיפור הזה, חיילים שבכוונה שלחו אותם כי ידעו שאם הם יסרבו פקודה אז יקרה להם כך וכך...

הסרט הוא נכון לחלוטין והוא מבוסס על השיטה שבה השתמשו המגרשים שהגיע לידי יוצרי הסרט (שאחד מהם, אגב, עומד להיות שכן לבית השומרוני שלי).

אני בכלל לא דובר שטויות כי אתה מסכים איתי שהמקרה לא היה וזו בדיוק טענתי.

חוץ מזה, אם אתה רוצה להציג בעיה כלשהי עליך להסתמך על עובדה (דבר שלא נעשה בסרט זה), אחרת אתה לא תוכל לשכנע את הצופה בדבריך.

בנוסף לכך, שימוש במקרה פרטני כזה על מנת להפליל מערכת שלמה שבסה"כ אנחנו מרוצים מאוד ממנה זה ממש לא יפה וצבוע.

(דרך אגב, במקור מבית הספר לקולנוע של ישיבת תורת החיים ובישיבה הזאת אחוזי הגיוס נמוכים מאוד אז אולי כדאי שידאגו לעצמם במקום ללכלך על מערכת שגם כך ניתקו את הקשר עמה מאז הגירוש).

הסרט מסתמך על עובדות, ההכנה המנטאלית שעשו לחיילים בגירוש ידועה והיו מסמכים צבאיים שמאשרים אותה. יש עדיות רבות של חיילים על הבעיות שהיו באימונים לקראת הגירוש..

 

הסרט לא בא להפליל את המערכת הצבאית, הוא בא לשים דגש על נקודות בעיתיות מאוד שהיו באותה תקופה, ויכול להיות בהחלט שאלו בעיות שורשיות.

 

הצבא הוא לא אלוהים, הוא עושה טעיות וטעיות כואבות. ומותר לשים עליהם דגש.

מי שמנסה לטאטא את הבעיות מתחת השטיח בטענה ש-"רוב מה שהצבא עושה הוא טוב", בורח מהמציאות.

 

 

 

תסלח לי על ההכללות- אתה מדבר כמו אותם אנשים שבגירוש אמרו שזאת החלטה של המדינה ואסור לנו להתנגד אליה אלא לצאת מתוך הגוש בשירת "אוהבים את צה"ל".

 

 

הפכתם את המדינה לאלוהים. עבודה זרה.

כי אני גר באתר הקרווילות השני בגודלו ואני יכול להגיד לך שבערך 90% מהם חושבים אחרת ממך והם העדיפו לצאת מתוך הגוש בשירת "אוהבים את צה"ל" במקום להתנגד בחריפות לגירוש.

אותם אנשים עברו את הזוועה והם מחבקים את צה"ל ולך לעומת זאת יש את התעוזה למחות בצבא?

 

העובדה עליה צריכים הלתבסס היא לא מקרה פרטני מסויים שקרה למישהו אחד, אלא העובדה עליה צריכים להתבסס היא העובדה שנעשו הכנות מנטליות רבות, מסוגים שונים, וזה מה שבא הסרט להראות - הוא בחר להראות את זה דרך צוער קורס טיס כדי חדד את המקרה, אבל זה לא הפואנטה - ובהחלט אפשר לשכנע את הצופה במסר והוא, שנעשו הכנות מנטליות לא ראויות לקראת הגירוש. זהו.

 

אחרת אם היינו זורמים עם ההנחה שלך לגבי הצורך להתבסס על עובדות, אז היה חובה שלא רק יהיה מקרה של צוער קורס טיס וכו', אלא שגם במציאות המפקד שהכין אותו יהיה חבר שלו, ושדוד שלו יהיה באגף כוח אדם שם... בקיצור, שטויות

 

אין צורך להתבסס על מקרה אמיתי דווקא כל עוד הנתונים העובדתיים שאתה מביא שם, בהתעלמות משמות אנשים ספציפיים או מקצועות ספציפיים, הם נכונים - אז זה לא משנה אם זה נעשה לצוער טיס, לחובל, ללוחם מגל"ן לגולנצ'יק או לפקיד מהקרייה - לאף אחד לא צריך לעשות הכנות מנטליות כאלו ולנתק להם את הרגש...

 

 

ודבר אחרון - יוצרי הסרט לא שונאים את הצבא, להיפך, הם אהבים אותו מאוד ומתגייסים אליו, ודווקא בשל כך הם חרדים לגורלו, חרדים מהאפשרות שיהיה רצון לגירוש נוסף ביהודה ושומרון, ותעשה הכנה מנטלית חדשה לקראת גירוש כזה...לכן הם מפיצים את הסרט, מעוררים דיונים, מזהירים אנשים...

 

העניין שלהם ממש לא להרוס ולהשמיץ את צה"ל, אלא להיפך, להפוך אותו למקום טוב ובטוח.

 

לילה טוב

טוב בצבא ושלחו אותם לגירוש ואם הם היו מסרבים פקודה היו דופקים אותם...

כי ממש בא לי לראות אותו ואני לא יודעת איך להשיג אותו.

הם מקרינים אותו במרוכז. וזהו.

לא מוכרים ולא מפרסמים. רקקק מקרינים!

גאוני. הם הגיעו כבר לפלוגות בצבא וכו' ...

ראשית, הם בכוונה לקחו סיפור קיצוני, אם הוא לא היה קיצוני - לא בטוח שהוא היה מעורר סערה.
אבל, אני יודעת שהם התבססו על הרבה הרבה תחקירים.
 

שנית, סרט כזה עולה עשרות אלפי שקלים!
ההקרנות, והדיונים שלאחריו הם מעבירים בצורה הטובה ביותר את המסר,
ועוזרות להם לקבל החזרים על ההוצאות של הסרט.
ראוי ורצוי ללכת ערב ולהוציא 30 ₪ על כזה סרט, לדעתי.

ראיתי את הסרט לפני כשנה, אני לא זוכרת בדיוק את כל מה שעלה לי מהסרט,

אבל ממה שאני כן זוכרת - בהחלט מומלץ ומטלטל מאוד.
(וזה ידוע שהגירוש נעשה דיי בעיוות, רוב הכנסת היתה נגד)

עליו אחרי זה וכו', ומה המניעים שלו, וההתלבטויות..

הם אמרו שאולי הם יעשו סרט כזה אם יהיה תקציב :O

אצלנו בכל אופן הסרט עלה 5 ₪ [אולי זה היה מסובסד?...]

על מישו שרוצה להתחתן עם מישי(שמגלים שגם היא הייתה מגרשת!) ויש לו עם זה כל מיני קשיים.אז הוא נוסע לתקופה לבנות את עצמו...

כשקראתי אותו(ממזמן..)אני זוכרת שאהבתי אותו..כי מראים ת'צד השני!!

בס"ד

במיוחד לממלכתים שפתאום לרגע קט משנים מהתפיסת מחשבה שלהם (כמו שראיתי במו עיני על שכני שצפיתי ביחד איתם בסרט)

כן, זה באמת שינה את ההסתכלות שלי...

והוא מקרין את זה. אולי זה השתנה

 

אפשר להגיד לאמא/אבא שלך שיידעו את ההורים שלו ויעירו לו על כך.

לפי דעתי שמירת נגיעה יותר חשובה מלא לפגוע בו..
לכן עדיף שהוא יפגע קצת וכן לשמור ממנו נגיעה, או שלא יפגע כלל ולא לשמור..

ושוב.. זה על פי הדעה שלי..

 

נגיעה. ואז יוצא שלא תפגעי בו... ואם הא שוכח אז רק תזכירי לו בחיוך ולדעתי זה לא יפגע בו

 

שמירת נגיעה זה ממש חשוב אז באמת תגידי לו את זה...

דבר ראשון, אפשר לבנות שגרה משלך. ככה אני עושה בחלק הראשון של החופש.
ככה- קמה כל יום ב8, 8 וחצי- זה בכל זאת חופש, מתארגנת, מתפללת.
אח"כ כוס קפה ועוגיות ולימוד יומי (הרב קוק- מבואר/לא, מסלי"ש, שמירת הלשון, החוברת הנהדרת שהכינו ועוד). ארוחת בוקר, ואז תוכן שאני מכניסה ועבודה.
עכשיו רעיונות לתעסוקה- מה שאני עושה בעז"ה באופן יומיומי זה לקרוא ספר באנגלית, לעזור בבית, לעשות ספורט-הליכות, ריצות, כושר וכו', לעבוד, לבשל...
עוד רעיונות- אפשר לעסוק באומנות-ציור, פיסול או אומנות שימושית (וזה זמן נהדר לגלות את הכשרון החבוי או ללמוד טכניקות חדשות), אפשר להפעיל את האחים, אפשר לנסות לכתוב (כיף גדול)- יומן, סיפור, ספר או כל דבר אחר.
אפשר לבשל ולאפות, ללמוד טכניקות של גרפיקה, לארגן קיטנה, ליצור בתכשיטנות או נגרות. חופש זה גם הזדמנות לעשות דברים חשובים- אפשר להתנדב, אפשר לראיין את סבא/ סבתא- דבר נפלא כי גם הם בד"כ מאוד שמחים לספר, וזה גם מעניין מאוד באופן מפתיע.

חופש זה זמן נהדר, יש לזה עוצמה ממש גדולה כי כאן אתה נמדד- מתי שהזמן אצלך בידיים. יש עוד המון דברים לעשות, וחשוב לשמור על שגרה הגיונית ועל פעילות חברתית, והעיקר הוא לנצל וגם לדעת להניח לעצמינו לנוח ולהרפות...
מקווה שעזרתי, חופש טוב ומוצלח!

׳לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׳

ובתפילה- "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו..."

המטרה של היהדות זה שלום וטוב בכל העולם
כמובן שלא מתוך זה שאנחנו עוברים על רצון האל
ומהזתומרת נימוק?? זה כאילו יעשה טוב בכל העולם

"וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים. וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻּלָם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמו שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ עז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נורָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:
וּבְכֵן תֵּן כָּבוד ה' לְעַמֶּךָ. תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ. וְתִקְוָה טובָה לְדורְשֶׁיךָ. וּפִתְחון פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂון לְעִירֶךָ. וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ. בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ:
וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ וְעולָתָהּ תִּקְפָּץ פִּיהָ וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדון מִן הָאָרֶץ:
וְתִמְלךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ מְהֵרָה לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. בְּהַר צִיּון מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ. יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ:"
 

וכן ב"על כן נקוה"- "להפנות אליך כל רשעי ארץ, יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך..."

 

כמובן שכל עוד לא תכלה הרשעה-לא יהיה שלום, כי אין שלום לרשעים, אבל ברעיון הכללי אנחנו בעד שלום עולמי.

שלום עולמי מוסיף כבוד לקב"ה, וממליך אותו על כל הברואים שזה האידאל והטוב האמיתי.

אנחנו תמיד צריכים לשאוף לשלום, שלום שבו ה' הוא המלך, ומי שלא מוכן-לא נשלים איתו.

 

אם כי ע"פ נבואות מסוימות, ניתן להסיק שככל הנראה לפני בוא משיח צדקנו שיאחד את העולם, הקב"ה ידאג שאויבי עמ"י יילחמו בו, כדי שעמ"י יוכל לנקום מהם את דם כל היהודים ההרוגים, כל הרדיפות וההשפלות, ואח"כ יבוא השלום.

(ועדיין אנחנו מצידנו נלחם בהם כי הם רשעים, אבל אילו היו חוזרים בתשובה וממליכים את ה'-ודאי היינו משלימים איתם.)

לא כזה שמסתכם בחתימות חגיגיות על הסכמים.

אפחד לא רוצה מלחמה, זה לפעמים נגרר בעקבות אי הסכמות על דברים, אבל ברור שכולם רוצים שיהיה שלום!

 

בס"ד

בעיקרון אני יודעת שנוהגים לייחד בגדים לשבת..

אני ממש משתדלת שיהיו חצאיות לשבת וחצאיות ליום חול וכן חולצות, נעליים וכו'
אבל כשאין ברירה ואני חייבת חצאית שחורה וכולן בכביסה אני כן לוקחת משל שבת/יום חול.
וכן לגבי כל בגד.

משתדלת מאוד שלא אבל כשאין ברירה אז אין ברירה.

הסתכלי בהלכה ד'  "כבוד השבת בבגדים":

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=578&cat=431

 

בהצלחה !

מותר

ביום חול ואני לובשת אותה בשבת..זה פסדר נכון?! כי אני מייחדת אותה לשבת!

בבגדים נאים: "מצווה לכבד את השבת, שנאמר (ישעיהו נח, יג): "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד". מכבודה של השבת שלא יהא מלבושו בשבת כמלבושו בחול (שבת קיג, א), אלא בגדי השבת יהיו נאים יותר ונקיים. כתבו הפוסקים בשם האר"י ז"ל, שטוב שלא ללבוש בשבת דבר ממה שלבש בחול (מ"א רסב, ב). היינו שהבגדים העליונים יהיו מיוחדים לשבת וחגים, ואת הלבנים יחליף לקראת השבת בלבנים נקיים ומכובסים"

מקור: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=578