פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 953)

אבל לא כמו חבר שלי שפשוט קורא אותי כמו ספר פתוח,יותר טוב ממני! זה מסוגל להוציא אותי מדעתי...

ספר פתוח

בס"ד

רוצה שיבין אותי ויהיה רגיש אבל לא שכל מחשבה שלי הוא ישר ידע (כמו שרלוק הולמס )..

יש מחשבות שלא בטוחה שהייתי מספרת לו אותם (ואל תפתחו על זה דיון. אני מתכוונת למשהו יותר מורכב ולא אפרט אותו עכשיו).

עדיף לי שהוא יבין ויהיה רגיש וכמובן שיהיה שם בשבילי, וכן להפך.

אבל בעצם כל בנאדם צריך ת'פרטיות שלו. את הדברים שהוא משאיר לעצמו. 

לאיודעת. זה לא יהיה לי כייף אם בעלי יקרא אותי כמו ספר. 

תודה, אני רוצה להחליט מה כן ומה לא . 

לאיודעת. לא ככה אני מדמינת מערכת יחסים. (וישמצב גדול שאני פשוט לא מבינה בזה )

אני חושבת שיש מקום להכרה עמוקה, להדדיות, אבל עם דיסטנט כולשהו. 

ואני רוצה בעל שיבין  אותי אבל לא יקרא אותי ושיהיה רגיש אם אני לא ירצה לספר לו כל מיני דברים...

שיקשיב לי ויבין אןתי...

נראלי שאת הרוב המוחלט אני אספר לו ומצפה שהוא גם יספר לי...

ושידע להקשיב גם אם הוא יודע את זה כבר...

וכו' לא שייך (תשעת הימים) .. ככה הבנתי...

לאחרי ט' באב..

כי זאת לא שאלה על רגל אחת..

א. בנושאים ששייכים אלי - בעד.
אבל רק כאשר זה עושה טוב לבן אדם ולסביבה ועוזר לו להתמודד.
ולכן - זה משתנה מאדם לאדם.
אצלי יש בשפע, וב"ה זה עוזר בהתמודדות.

ב. על השואה אני לא מרשה לעצמי לספר בדיחות בגלל המילים הראשונות בתשובה בסעיף א'.
אם יש ניצול שואה שהבדיחות האלו עוזרות לו להתמודד - מה טוב.
לי אישית קשה מאוד לספר ולשמוע בדיחות שחורות על השואה

בדיחות שחורות-תלוי איזה

בדיחות שואה-לא יצא לי לשמוע,אם זה על יהודים אז נגד.

דרך לגיטימית להתמודד עם שואה/ שכול/כל דבר אחר

מתקדמים כתוצאה מזה, לא הופכים את זה למצחיק.

א. אין התנגדות.

ב. בדיחה קטנה זה בסדר לדעתי, יותר מזה זה בעייתי י.

בנושאים שקשורים אלי [מוות של אנשים] -- בוודאי ובוודאי. אם הסביבה שלא קשורה לעניין באופן אישי נפגעת [באופן מתון] -- שיתמודדו. אם הם ממש מבקשים שלא, אני מניח שאני אפסיק. זה לא קורה.
אם אלו אנשים שקשורים למקרה באופן אישי זה תלוי באדם. בד"כ אני יודע עם מי לצחוק ועם מי לא [יש גם שאלה של תזמון...]

שואה -- נגד. כל מילה מיותרת.

בסיעתא דשמיא!!

א. קשור אליי- כן!! (עם חברה כמוני אז בכלל...)

לא קשור אליי- ממש ממש בקטנה *משתדלת*

ב. לא... אפילו לא זורם..

בדיחות נותנות הסתכלות מעוותת על המציאות. לכן אני נגד בדיחות שעוסקות  בעניינים כבדים ורציניים.

העיקרון אני נגד שואה כי זה...אני לא יודעת איך להסביר זה פשוט כואב לי לשמוע שצוחקים על הכאב של האחרים וזה ממש מגעיל לשמוע בדיחות כאלה.איככ

בדיחות שואה נגד

בשואה בכלל?! איך יש לאנשים מצפון להמציא על זה בכלל בדיחות..

הראשון עם זה עושה טוב לנשמה אז למה לא?!

ליצנות, בהגדרה - לקיחת נושא רציני ולהפוך אותו לצחוק, מה שמוזיל את ערכו.

לא, אני לא רוצה לשמוע את הטענה שזה עוזר להתמודד. איזה סבל ילווה אתכם אם לא תספרו

את הבדיחה הזאת? מהיכרות עם ספרני בדיחות שחורות, אחרי עשר דקות הם מסיחים את דעתם

לנושא אחר. אפשר להתמודד יופי בלי לעשות את זה על חשבון שישה מיליון.

על חורבן בית המקדש? אם היו עושים בדיחות שחורות ב-ט' באב זה היה מצחיק משהו?

אז למה על השואה שזה אחד האירועים הטרגיים ביותר שהיו לעם בישראל אנשים מרשים לעצמם לצחוק, אני ממש לא מבין את זה..

מי שעושה מזה צחוק מבזה את הנרצחים..

יש דברים שלא צוחקים עליהם, נקודה!

א. נגד

ב. נגד !!!

יש דברים שלא צוחקים עליהם.

ותמיד אני עונה את אותה תשובה

הפעם אני אעשה את זה פחות דרמתי ברשותכם |הזקנה..|

בדיחות שחורות, מותר לספר על דברים שחווית. דהיינו מי שהיה בשואה יכול לספר בדיחה שחורה על השואה, מי שלא - לא.

בדיוק כמו שמתוש אמרה- אם אתה מכיר את הסיטואציה(לאו דווקא שעברת, ) שאתה בתוכה- סבבה, ספר כמה שבאלאך(לרוב זה גם עוזר להתמודד)

על השואה- פחות אוהבת...

איי אני אוהבת בדיחות שחורות

אין לי מושג מה הייתי עושה.

בכ"מ,אם ההלכה אומרת שבעה-אז שבעה.

אז פשוט תשכח מהילד שלך??, תחשיב אותו כמת??

אני רואה בהלכה ערך עליון,אבל ככה?פשוט לנתק קשר בצורה כזאת חותכת??

נראה לי לא אנושי....

בס"ד

אני יודעת שאצל החרדים זה באמת ככה..

אצלינו נראה לי שלא..

אבל כן לא אכיר באשתו ובטח ובטח שלא אכניס אותה לביתי.

אז משתמע מדברייך שההלכה לא אומרת את זה..כי ההלכה חלה על כולם באותה מידה.

בס"ד

כל רב פוסק אחרת.

הרבנים של החרדים פוסקים ככה..

חוץ מזה שלרוב ההלכה היא ממש לא שחור לבן וכל מקרה לגופו.

גם כל דור לגופו.

או שלא הבנו אותה כמושצריך,או שההגיון שלנו מעוות.

עצוב..ובעז"ה שלא יקרה!!לא יודעת אם זה דומה,אבל זה מזכיר לי ששמעתי ממישהו שכשנולד ילד עם בעיות פיזיות ושכליות קשות.אז מברכים הטוב והמטיב.וגם ברוך דיין האמת...

להחשיב בן אדם כמת בגלל שהוא התחתן אם מישהי לא יהודיה?????

כי אם זה הבן שלך, אז זהו, כל הצאצאים אחריו יהיו גויים. אבל אםזה בת אז הילדים שלה יהודיים..

וזה מעורר עוד בעיה- כי אם יושבים שבעה ואחרי זה הם מבינים תטעות ונפרדים, אז היא לא חוזר/ת להיות הבת/הבן שלך???

זה בעיה קשה. בעז"ה שלא נדע מצרות

לאיודעת. שלא תביאני לידי ניסיון. 

אבל אני מצרפת קישור לשאלה כזו שנשאלה בקבוצה כולשהי בפייסבוק. 

תהני  

https://www.facebook.com/groups/dibur/permalink/403771106406821/?comment_id=404802832970315&offset=0&total_comments=856

נישואים של יהודי עם גוייה לא תופסים לפי ההלכה ובעצם הוא עדיין רווק. 

גבר יהודי שמתחתן עם גויה הוא בעצם פוגע בהמשכיות של העם היהודי ואני מבין מי שרוצה לנתק קשר עם אחד כזה

גם אם הוא התחתן עם גויה, הוא חלק ממני, בחיים אני לא אשב על הילד שלי שבעה- לא על כזה דבר.

אומרים שאדם מקיים מצוות פרו ורבו כאשר לבניו יש ילדים.
תכל'ס - כמתחתנים עם גויה, אז... הילדים גויים. מה שאומר שנפסקת שרשרת אחת בעם ישראל

לא יודעת אם לשבת שבעה, בכ"ז - זה הבן שלך!
אבל ברור שזה גם לא כ"כ קל.

יש לי אחד כזה במשפחה, וחשוב לי להדגיש שלמרות שהוא התחתן עם גויה וילדיו גויים -
כשהוא בא לבקר, אני מתייחסת אליו יפה כמו כל בן דוד ובן אדם!
את האהבה אי אפשר להפסיק בגלל סיבה כזאת...
אני מאמינה שגם הורים עם כל הכאב, עדין אוהבים ומחוברים לילדם.

וכמו שאמרו מעלי - אם ההלכה אומרת - אז עושים.
 

מסכימה עם כל מילה אבל השאלה שלי היא אם ההלכה אכן הורתה להפסיק את האהבה הזאת..שכתבת שאי אפשר להפסיק..

ונניח שדעת ההלכה היא שתשבי שבעה ותראי בו מת, מה תעשי אז??

צריך לשואל דעת תורה...

עד כמה שזה נשמע כואב וקשה , זה הדרך היחידה להסביר מהו צעד כזה..

אולי בהמשך לשקול קשר רק עם הצד הידוי כדי לשאוג לבריתות וכו' (במקרה שזו בת) ולהתעלם לגמרי מהצד השני

לחכות שיהיה לך ילד בשביל להבין כמה זה קשה ובלתי אפשרי!!

(לא שלי יש ילד אבל אני חושבת שהקשר בין הורים וילדים הוא יותר ממה שאנשים פה חושבים. להחשיב את הבן שלך כמת למרות שהוא לא, זה לא אנושי. וכן, לצערי גם אם ההלכה אומרת- זה לא נהפך לאנושי)

אבל אי אפשר להבין דברים כאלו בלי ללמוד אותם.

למעשה מי שעושה דבר כזה הולך ומשמד עצמו,עוקר עצמו ממשמעות חייו וככל הנראה הולך לכיוון של איבוד עולם הבא שלו והמטרה,המשמעות לשמה הגיע לחיים.ולכן לעבור על הדברים לסדר היום זה התייחסות רדודה וחסרת אחריות כלעומת הדברים שהוא עושה,המטרה שלשמה הוא הגיע לעולם הזה לא מתקיימת בו,או לפחות הוא הולך לכיוון הזה.צריך לתת את הדעת על זה.

לחיים עצמם אין חשיבות אם הוא מאבד את המשמעות לשמה ניתנו לו חיים,החיים זה מסגרת לקיום אותה משמעות,גם על זה צריך לחשוב.

על כן כל המציאות לא קלה,אבל זה לא כיאלו והוא עשה רק טעות,או אפילו טעות גדולה,הוא עושה בחירה רעה ביותר שבעצם ניצבת כאויב הגרוע ביותר מול משמעות חייו שלו עצמם.

אצטרך לדעת...

אבל אני הייתי מכבד אותו מאוד, הבן שלי ישאר בן שלי לתמיד כמו שהוא ישאר בן של ה' לתמיד, ק"ו שהוא התחתן עם גויה ולא התנצר או משהו בסגנון...

לא הייתי מכניס אותו עם אישתו הביתה וכו' אבל בהחלט הוא היה נשאר הבן שלי....

האחות מצידה לא דואגת לשמירת הקשר אבל המשפחה עושה את כל המאמצים לשמור על קשר מינימלי..כדי שתדע שהם תמיד פה בשבילה..מחכים שתחזור.

נישואים עם גוי לא נחשבים לפי ההלכה. 

אישה שהתחתנה עם גוי הילדים שלה יהודים ולכן לא חמור כמו יהודי עם גויה שהילדים שלו כבר לא יהודים.

העיקרון הוא כזה, ההמשכיות של עם ישראל נפגעת מהמעשה הזה או לא? כל מעשה, לא קשור לנישואין 

ואני יודע שזו כוונתך כמובן

זה יהיה לי מאוד קשה ומין הסתם יהיה הרבה כעס ומריבות אבל אני לא אנתק קשר...

הוא/היא עדיין הילד שלי...

רק בשנה האחרונה היו כמה מקרי רצח מזעזעים בארה"ב ולמרות שבן משפחתם רצח ילדים חפים מפשע רוב המשפחות לא ניתקו קשר עם הפושע ואפילו באו למשפט שלו. כמו פה גם הם המשיכו לאהוב אותו למרות הפשע החמור שהוא עשה. 

יהודי שמתחתן עם גויה זה פשע נגד העם היהודי כולו ואני לא מאחל לי או לאחרים לעמוד בניסיון אבל אין לאף אחד זכות לסלוח לפשע שנעשה כנגד עם שלם.

ואני באמת מצטערת על מה שאמרתי לך,ורוצה שנגמור עם הריב הזה,אז סליחה.

בהצלחהה(:

שעבר עלינו לסיים את זה ככה?!?! לא יודעת אני כבר עכשיו מרגישה אי נעימות!

חוץ מזה אני לא רוצה להזכיר לה את הפינקס ניראה לי היא שיא התפדחת עכשיו!

תעשי את הצורת תקשורת היחידה שאת מסכימה לעשות.

תעשי לפי דרך השלילה, מקווה שישאר לך משהו, בהצלחה!!

לדוגמא אמך,שהרי אתם שכנים...בהצלחה.

שלום המורה, בקשר למה שהיה לנו לפני חודשיים (את לא צריכה לומר ממש, היא מבינה לבד..)- אני מצטערת שיצא ככה כזאת אי-נעימות בגלל מה שקרה. אני מצטערת(?) שאמרתי את זה ככה ושיצא מזה כ"כ הרבה ורוצה שנגמור עם זה כדי שיהיה יותר נעים, שכנות והכל.. 

ככה, פשוט תגידי מה שאת מרגישה במילים שלך. היא תבין ואם את באמת מצטערת אז בכלל, כי עובדה שהיא גם רוצה לגמור עם זה אם היא כתבה לך..

יקרה, ב"הצלחה!!  בעז"ה יהיה טוב!! 

וממש בהצלחה יקירה!
בעז"ה תמצאי את המקום המתאים בדיוק בשבילך!

בע"ה יהיה לך הכי טוב!!!

בהצלחה ממש!!!

צריך להשמר מהקצוות - מלהיות הורה חונק, ומלהיות הורה מזניח.

וגם מי שמאזן בצורה כמעט אידיאלית - זה עדיין לא אומר שהילדים שלו לא ימתחו קצת יותר את הגבולות.

הייתי שואלת את ההורים האלה: ואיך אתם הייתם בתור נערים?

כי בד"כ, לרוב, וכבר צברתי לא מעט נסיון עם הורים ונוער,

הורים מנסים לחנך ההפך מההורים שלהם. ואז בגיל 40 הם מגלים שההורים שלהם לא טעו.

למה זה חשוב? כדי שתלמד גם אתה להזהר מלעשות את אותה טעות.

לראות את תוצאות החינוך שלהם ולחזור אחורה.

סיבה שניה שהניתוח הזה חשוב - מעשה אבות סימן לבנים. הורה שבזמנו היה שובב, הרבה פעמים ינסה לגרום לבן שלו להיות "ממושמע".

למה? כי במבט לאחור הוא לא שלם עם עצמו ועם מי שהוא.

וזה מאוד מאוד מסוכן להשליך את התסבוכים שלך והשאיפות שלך מעצמך שלא הצלחת לממש - על הילד שלך.

קודם שיקבל את עצמו, מתוך כך את ילדו, ורק אח"כ הוא באמת יצליח למצוא את האיזון הנכון בגבולות וגם יהיה מלא אהבה ואמפתיה - שזה הכי חשוב.

יש לי עוד הרבה מה לומר, על זה שחוץ מהצבת גבולות צריך גם להשקיע אנרגיה בפיתוח עצמאות,

ושזה בעצם האיזון האמיתי.

(ושעם הזמן השקעת האנרגיה של ההורים צריכה לפחות, בניגוד למה שאתה מציג שבגיל הנעורים צריך להשקיע יותר. אם עובדים נכון זה לא קורה.

וזה בעיקר לטובת הילד, שלוקח אחריות על חייו וחש שסומכים עליו ונותנים בו אמון)

אבל השעה, השעה...

לילה טוב.

תמשיך לחשוב על זה, זה חשוב ומעניין.

הייתי אומר שהייתי שם בשביל לדבר איתם ולייעץ מה לעשות.

לא יודע למה לקחו אותי, אני לא מחנך, ולא בגיל של מחנך.

שהם מתייעצים עם הילדים במקום עם אנשים שבאמת יכולים לתת ייעוץ.

נשמע סתם הזנחה באצטלה של "בחירה חופשית".

(אני מנחשת שהם לקחו אותך כי אתה יצאת "טוב" והילדים שלהם "לא", והם שאלו איך...

וזאת בדיוק התוצאה של לנסות לחנך את הילד לשבלונה שגדלה בבית של השכן, בלי להכיר ולהוקיר בכך שהוא ירש מההורים מכלול של אישיות, 

קבלה שלה תביא לאישיות בריאה ושמחה, והכחשה תביא בדיוק לתוצאה הבלתי רצויה, בצורה הכי גרועה)

סתם שתדע - הכי כיף זה להעביר שיחה כשאתה רק שואל את השאלות...

הכי מדהים והכי בונה.

בהצלחה

היו שם יועצים רציניים.

זה מין שולחן עגול של דיונים.

עליהם פס זה קשור לגבולות שההורים נתנו להם כשהם קטנים..

זה קשור לרוב לגיל ולסביבה החברתית, ואין מה לעשות בגיל הזה (בלי הכללה)

לרוב אנחנו בקשר פחות טוב עם ההורים מגילאים אחרים ולכן גם מרגישים פסדר לשים פס

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f333

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/384B34D2-7A2F-478B-8730-4E56E19871A5/169718/LuachMoedB2013.pdf

בסדר עכשיו...

לא.......לכולנו זה גורם גאווה...

איפה ראיתה?

על אורח חיים דתי בחו"ל....

מה זה דתי לייט? דתי מתי שבא לי? מסורתי+? דתי לפי דעתי? 

והוא עדיין דתי.

אל תסתבכי איתי עם בנט ..

וכ"כ התחשק לי גלידה

ברוך אומר ועושה |גאה בעצמו|

נראלי שדוקא יהיה מענין  תיזכרו בבלגנים האחרונים לא בראשונים.הערבים חטפו יותר .פה ושם גם יהודים אבל בגדול כל יציאה לכפר היתה מכה גדולה בשבילם.בקיצור שנינו בני אדם אין שום סיבה שאתם תפחדו יותר מהם מה שהם יכולים לעשות גם אנחנו יכולים לעשות

רק עכשיו אין לך אנ"ש שיעזרו...

מה שהלך שם בבלגנים האחרונים זה שהערבים זורקים קצת אבנים עושים קצת נזק ואז 50 יהודים בכפר  ואין שם אנשואדון טוביה אתה כנראה מהעירוניסטים האלה שעדיין סומכים שצהל יעשה מעצמו את העבודה.   או שאתה חושב שאנחנו בשואה שכל יהודי שרואה גוי צריך לפחד. בבית אל המצב לא ככה! החבר'ה יוצאים על הערבים כל פעם שיש בלגן.מוזמן לדפדף קצת בקול היהודי

הוא מתחיל היום רשמית יש לך הרבה זמן לחכות.אבל אתה מוזמן לקפוץ לביקור. יש ישבהז ככה שזה יסתדר לך טוב

הבלאגן אחרי הבגרות...

אותי סיבכו על דבר שלא עשיתי במשהו טלפוני.

לוידעת.

כבר הרבה פעמים דיברו על כאלה.

ולא באמת עשו.

לא כזה מפחדת. יש ה' שם למעלה. אם אני צכה למות אני יכולה גם להיחנק מפותחן של קופסת שימורים..

יאללה אקשןן!!

ראשית, כמובן - איסור נגיעה חל גם על בני/בנות דודות. קל וחומר עם מדובר בבן דוד חורג.

עד היכן מותר להיות בקשר?
אני יכולה להעיד על עצמי שב"ה אני בקשר מאוד מאוד קרוב עם בני הדודים והדודות שלי.
צריך לדאוג שזה יהיה עם גבולות.
אבל אני לא רואה בעיה בלהיות קרובים, להפך - זה מצויין וזה מקסים! ולקרבה והגיבוש שיש במשפחה יש הרבה כח!
(אתם צריכים לראות אותי באירועים משפחתיים - תופסת בני דודים מתחמקים: 'מישו כאן לא אמר לי שלום?!')
 

משפחה זה א' בחיים! הם נשארים איתך לאורך כל הדרך (או לפחות כך זה אמור להיות...)
ואין הבדל בין בן דוד ביולוגי לבין בן דוד חורג.

יש הבדל בין חורג לביולוגי, יש הרבה יותר בעיה להיות בקשר עם חורג מאשר עם אמיתי. 

נראלי, ככה נשמע לי הגיוני.

אבל בלי קשר מסכימה עם כל מילה של חזרזיר.

אני גם בקשר טוב עם בני דודים, בלי נגיעה. 

דיבורים, משחקים, צחוקים, סיפורים.

דבר שנראה לי כ"כ חשוב בחיים!

ואני יכולה לומר לך מה שהרב של הישוב שלי אומר בעניין,

למרות שאני לא הולכת לפי הדרך שלו. בזה לפחות.

לדעתו בין בני דודים שאחרי בר/ת מצווה לא אמור להיות שום קשר. כלום!

כמו בן ובת רגילים שלא קשורים אחד לשני.

אולי שלום, אבל לא יותר מזה..

לי זה נשמע מוגזם ולא הגיוני, אז החלטתי שאני ממש לא ככה.