פורום סניף ע-שדוד (עמוד 4)

Gh

כלומר, הייתי אבל לא הגבתי מהניק הזה בכלל.

שה׳ יעזור לי. יהיה טוב, נכון?

בכלל לא טוב. רק קצת אנשים מסוגלים להוציא אותי מהשאננות והססאטלה התמידיים שלי. היא הצליחה. וזה לא טוב לה. הרבצתי לה מלא. היא בוכה בצדק. אבל היא בוכה כאילו היא לא הרביצה לי.

יאללה גם כן היא. ראארארר באלי לשאוג. היא זבל עם זבל וזבל. זה מה שהיא צומיסטית.

ואמא אמרה שהפעם היא לא מתערבת. והיא נראה לי מתחרטת על זה אלף פעמים.

וזה אפילו גרם לאבא ולאמא לריב. מוכשר שכמוני. אבא כנראה אמר לה שהיא לא צריכה לצעוק עלינוולהכנס ללחץ (מה שנכון) והיא צעקה עליו: הוא יהרוג אותה ואני לא יצעק?

אוח נו שילכו. מחר הם ישכחו מזה. תכלס באמת הוצאתי עליה את כל העצבים מכל הזמן. מעצבנים. אני צריך לפעמים להוציא את האריה. ובאמת שהתאפקתי מלא זמן לא להחטיף לה. עד שהיא התחילה להרביץ לי ואז כבר לא יכולתי לשתוק. עכשיו היא ישנה ואמא עצבנית בחדר ולא רוצה לדבר עם אף אחד. 

אבל זה יגמר מתישהו וטוב שהיא למדה לא להתעסק איתי.

אנירוצה לצאת אבל אמא לא תתן לי עכשיו. למה הגעתי היום לבית בכלל.

מסקנה: אני אריה בצורת אדם שמסוכן לחיות לידו ולא כדאי לעצבן אותו, אבא לא חכם בתגובות שלו לאמא, אמא לא חכמה בתגובות שלה אלינו, והאחות הזאת- עדיף שלא לדבר עליה.

 

ארררררררררררראאאאאאאאאראראראראראאאאאאאאאאאאאאררררררררררארארא

היא רוקדת יפה. והשתגענו בסלון. נחמד לחזור לימים של לפני הישיבה. 

וביער היה כיף אם כי קצת מפדח וראיתי את אח של אמונה (נראה לי שזה היה הוא)

נמאס לי לקחת מהם כסף. יכול להיות שזה רק תירוץ?

ואפילו לא עמדתי בעיסקה שלי איתו. וזה רע. ואמא הביאה לי צבעים אמרתי לה תודה יפה, הבאתי לה חיבוק, מה היא עוד רוצה? שאני יפזז וירקוד מאושר? היא אפילו לא קנתה את זה מהכסף של עצמה אלא מישהי הביאה לה את זה. אבל ראיתי שהיא מצפה לעוד תגובה.

הבגרות הייתה מעצבנת ולא ידעתי כלום נס שעברתי עם מעיין לפני כן קצת, אבל בסדר, אני את העסק שלי עשיתי ומחר אני גם כן ישתדל למלא את חלקי בו.

ילדות קטנות זה מעצבן. קרציות . כמו מלא עכברים קטנטנים כאלה שצריך להשתלט עליהם. ואנ ואה איך  יצאתי עליהם. הם לא ידעו מאיה זה בא לי.

המריבה הזאת הייתה טיפשית בהחלט אבל באיזה קטע היא מביאה לי כאפה.? מה היא חושבת לעצמה? יצאה בזול. וגם אני יצאתי בזול. אפילו שניפצתי את הצלחת תוך כדי שהבאתי לה מכות. אמא לא כעסה כמו שחשבתי שהיא תכעס. ואמא טוענת שמאז שהתחלתי להאריך קצת את שיער אני נעשה פזור גם בדעת שלי. וחית טרף- זה מה שהיא טענה שאני. אני אריה בכל המובנים. אני אריה. אפילו היא אמרה את זה.

 

ראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאארררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לומד להיות קל עם עצמי - נסיונות פעילים


סתם ככה. כי הוא יפה.

אני דפוקה שאני מפחדת.

אני יודעת.
כואב.
אז מה.
בואי ונדחיק.

עצוב לי.
לא, לא כל כך מהר יהיה טוב.
אלוהים.
אני יודעת שזה מגיע לי.

אני צריכה משהו שיגרום לי לא להרגיש כל כך לבד.

אבל זה לא טעות, אני יודעת.

אמא תדע עכשיו דברים שאסור לה לדעת.
יש לי צורך לכתוב המוני מילים.
אני מפחדת. אני צריכה לסדר לעצמי קצת את כל הבלאגן.

לספר את זה אני אצטרך בטוח.
אין לי כח. אין לי.

לפחד זו לא קללה.
לפחד זה רגש חיובי דווקא.