פורום סופרי סת"ם (עמוד 44)

תלך לחנות יצירה ותקנה לק בספריי שקוף ותתיז עליהן שכבה דקה, תראה ישועות.

ראיתי שכך עושים התימנים אחרי שכותבים על גויל כדי שהכתב לא יתפרק.

רק תעשה ניסוי קודם שלא ישתנה לך הצבע של הקלף יותר מדי.

אני כותב על קלף של אשר יעקב.הדיו של נהרי.

יש ספריי לק שהשתמשתי איתו לספר תורה שהאותיות התפוצצו.זה יכול לעזור?

נראה לי שאתה כותב סמיך מאוד וכנראה אתה נמצא במקום עם לחות גבוהה.

נכון?

שים את מה שכתבת מחוץ לחדר שיש לחות .. חשוב שלא להחזיר את הקלף הכתוב לאותו חדר עם לחות מרובה כי זה יחזור. אני כותב עם מכשיר אדים וכך עושה.

ולאות והדר הספריי לק זה טוב לכל דבר שכתוב בקלף? מוזר שלא דורשים את זה ..אם זה כל כך מחזק את האותיות. ועוד דבר. האם זה עוזר גם נגד התיישנות שלך הדיו על הקלף? כידוע אחרי הרבה זמן יש צהוב כזה סביב האותיות.

ושמתי לב שיש מבריק ומט, מה עדיף?

תכתוב בדיו מדולל ותיעלם התופעה, וגם אל תמרח גיר יותר מדי .

לגבי ספריי, לא כ"כ טוב על קלף לבן, כי הוא מצהיב אותו. בגויל הוא כמעט לא מוגרש.

אם יש התפוררות הספריי לא ימנע אותו רק טיפה מחזק. הצהוב מסביב לאותיות נובע כתוצאה מהחומר הנקרא קנקנטום, וזה תופעה של חימצון מתמשך ולא נראה לי שאפשר למנוע אותה.

במקרה הזה זה יעזור כי בכל זאת הוא מייצר איזה שהוא שכבה דקה מעל האותיות אחר שיתיבש יקבע את הדיו.  

אני לא חושב שיש מט/מבריק בשקוף. 

אם כן אני לא רואה

אם לא שורטט לאחר המחיקה נראה לי שפסול

לא זוכר איפה, שאפשר להחשיב את הסימן של המחיקה לשרטוט.

מי שהוא מכיר כדבר הזה?

הרבה אושר שמחה נחת בריאות ילדים תורה ויראת שמים בבית החדש!

שיהיה לכם בית נאמן ושמח בע"ה

מכמה אנשים שונים (לא מהרב), שהרב לא המליץ על ההידור הזה..

אבל כל מי שהיה רגיל לשאול את הרב יודע שהוא היה עונה לכל שאלה לפי השואל.

הייתה יכולה להיות אותה שאלה לשני אנשים עם שתי תשובות שונות.

חבר טוב שלי שאל את הרב לפני שנים, הוא אמר שזה "הידור בכסף" עדיין לא הבנו מה הכוונה. חבר אמר שהוא אמר את זה במין חיוך שהיה נשמע לו שאין עניין בזה.

באתר של תפילין בית אל כותבים שלפי הרב כן יש בזה הידור.

לא ענו לי! מה אעשה?

בשורות טובות יהי רצון שנשאל את הרב בעצמו כבר השבוע!

שלום.אשמח לשמוע מה ההידור במקשה לדעת הסוברים שיש

אף פעם לא ראיתי מקור לדבר הזה.

אולי בזכותכם אזכה לפגוש את  הרב !

אבל אני לא מצפה להפתעות

כמדומני שהרש צודק, כלומר שזו אחת מהשאלות האלו....

אם אני כבר פה אז בינתיים אוסיף פה לאוסף השמועות את התשובה שהגיעה אלינו :

ע"פ השמועה הרב אמר להדר בזה רק אם לא צריך להוסיף בשביל זה עוד כסף 

אחד שהיה מקורב למרן הגר"מ, והזמין תפילין ריבוע רגל.

והרב אמר לו שיחליף למקשה כי זה יותר מהודר.

אז כמו שכתבתי לעיל - תשובותיו של הרב היו הרבה פעמים לפי השואל.

אבל רואים שהוא כן ייחס לזה חשיבות.

עד כמה שהבנתי ההידור במקשה הוא שגובה התיתורא המאפשר יצירת המעברתא הינו עור אחד ולא נוצר ע"י הדבקת ריבוע נוסף לתחתית התיתורא העליונה.

זה לפי הבנתי הידור שמשמעותי רק כאשר הפרשיות גדולות ובולטות לעובי הנ"ל שאם הוא מודבק זה פחות מהודר.כך שבמקרה שהפרשיות אינן בולטות לא נראה לי שיש הידור במקשה זו.

אינני מבין כ"כ בעשיית הבתים ובהלכותיהם וחומרותיהם למעשה, אז איני יכול לומר ע"ז נכון או לא.,

אבל הדברים הגיוניים ומתקבלים על הדעת. תודה.

על פניו אתה צודק, ומצד שני פעם שאלתי על זה את הרב גרוס ואמר לי שאין הבדל בכל מקרה.

(בשני סוגי הבתים יהיה לא מהודר) כי זה יורד מתחת לקציצה.

אבל שמעתי שיש פוסקים (אלה שפוסלים במקרה שפרשיות יורדות לתיתורא) במקשה הם כן מכשירים.

לא בדקתי את העניין לעומק.

למרות שהביה"ל מביא דעות שיותר מחמירות, בכל זאת יש את המשנ"ב.

אם לא נלך על אזשהו קו מכריע תמיד נמצא דעות יותר מחמירות.

האם זה גורע מההידור עד כדי כך שנגדירם כלא מהודרים (ובפרט שדעת הרשב"א והירושלמי להחמיר בזה, כמבואר בב"י).

כשרים לכתחי' זו כבר שאלה אחרת, ולמעשה ודאי שכך אנו נוקטים.

לאיפה הגענו?

מי קובע את הקריטריונים? ב"ב?

אם ישאלו אותי על פרשיות שאינן מתוייגות בבד"ק חי"ה, אומר שאינן מהודרות.

לדעת מרן אין בתגים האלה צורך כלל, ועדיין לדעתי לא יקראו מהודר.

דיבוק כזה שצורת האות לא משתנה לא פוגע בהידור. מעשים של יום יום, אני רואה גם אצל סופרים מומחים מאוד קיימים דיבוקים כאלה, מפרידים אחר הכתיבה.

דיבוק עבה כמלא עובי קולמוס יותר חמור בהרבה. 

שאלתי את הרב פרידלנדר במבחן ההסמכה  אם הוא מכיר מה הנוהג בזה (לספרדים)

ואמר לי בשם חכם בן ציון אבא שאול  שאין צורך להחמיר בזה

לגבי בדק חיה כיוון שרוב הסופרים ב"ה כן מקפידים בזה אז כנראה יש תוקף מסוים למנהג .

כשדברתי עם ת"ח גבי הנושא הזה, וגם לגבי שאר הידורים ומה בכלל נקרא מהודר, אמר לי שלדעתו יש בזה מבוכה גדולה, שהרי אין סוף להידורים וחומרות. וגם קשה להגדיר בדיוק למה מתכוונים כשאומרים מהודר (חוץ מכתב יפה ואחיד). ולדוגמא הזכיר מה שאמר הרב יעקב יוסף שמי שאינו כותב בקנה הסתו"ם שלו כלל אינם מהודרים (לספרדים), אבל יש שכן מוכרים אותם כמהודרים וכו' וכו' ולדעת הרב אליהו זצ"ל מי שלא כותב בחילוק אותיות ועם פסיעה לבר אינו נקרא מהודר וכו' וכו' ואין לדבר סוף.

כך אמר לי גם סופר מומחה, חכם וחסיד ומתנהג בחומרות יתרות לרוב, שהוא אינו מוכר הסתו"ם שלו כמהודרים, וכששואלים אותו הוא אומר שמוכר מה שהוא מניח ומברך עליו ללא שום פקפוק, ותול"מ (ותו לא מידי).

בחוברת שאלות של לשכת הקודש, ששם בהערות מוזכרים כמעט כל העניינים המעלים ומורידים בהידור.

ר' רחמים ברוך שובך !

ב"ה

אם כן לאן נעלמת?

כמעט שנה !!!!

שלום,

אם הדיבוק נעשה לפני שנהיה צורת אות שלמה, דהיינו כשכתב "ארצך" נדבקה ה"ך" לאות "צ" למטה,

כיוון שעדיין האות "ך" לא היתה שלמה בצורתה, כשנדבקה היתה עדיין אות "ר" ואחר"כ נעשתה

לאות "ך" ראוי להחמיר,  כיוון שנכתבה בפיסול.

אך אם הדיבוק נעשה לאחר שנשלמה האות, דהיינו כשכתב "ארצך" נדבקה ה"ר" לאות "א" למטה, 

כיוון כשנדבקה האות "ר" לאות "א" כבר נגמרה צורתה ויש עליה צורת אות שלמה, כאן מקלים בדין זה כיוון שנגמרה האות בהכשר ואחר"כ נדבקה.

האשכנזים ודאי סוברים כך, אך לדעתי בין לספרדים ובין לאשכנזים דין זה, אע"פ שהשו"ע לא מחלק "נדבקו האותיות....אם גרר והפרידן כשר"

רואים מכאן שזה בדיעבד ("אם") לכתחילה יגרור את כל האות כמו שאמר (בסעיף י"ז כמדומני) לגביי האות "ר" שצריך לגרור כולה כיוון שבפעם אחת נכתבה.

ואע"פ מה שכתבת, נראה שלרוב הפוס' דיבוק שאינו משנה צורת האות אפי' תוך כדי הכתיבה, אפשר בהחלט להפריד אח"כ.

השאלה אם זה נכנס בגדר מהודר או לא.

נעלמת להמון זמן,

האם אתה אומר שזה בדיעבד להפריד דיבוק כשזה נדבק לפני שצורתו הושלמה?  

ולא עם כל מיני שטויות. זה אפשרי ולא מסובך בכלל, ועד לפני כמה שנים זה היה הסטנדרט. לנוחות הסופרים התחילו להגביה את הבתים, אבל ודאי שעדיף מרובעים מכל הכיוונים. כמובן שכמו בדיני הריבוע גם בזה סטייה קלה לא משמעותית. אםאינני טועה ניתןבקלות להשיג אצל היצרנים גם בתים כאלה, ולכאורה ללא תוספת מחיר.

כדאי לדעתי לשבח את הלקוח על הדרישה ההגיונית.

בבתים קטנים (פצפונים) בתפילין של יד יש הבדל משמעותי, כ- 2 מ"מ וקצת.

אני בד"כ לא מזלזל בדרישות של הלקוחות שלי, אבל את זה שמעתי פעם ראשונה (מה גם זכרתי שבשו"ע כתוב במפורש שלא מקפידים בזה - אחרי בדיקה התברר שלי שזה בעצם הרמ"א)  וגם לא יודע למה אבל באים אלי כל מיני עם חומרות מעניינות. טוב אני שמח שהמקרה הזה לגיטימי...

עם קריצה לר' חיים,

פעם איזה ת"ח ספרדי התקשר לברר בקשר לתפילין, תוך כדי השיחה, שאל אותי לתדהמתי, אם אשתי מכסה את הראש! האמת היא, הייתי טיפה בהלם, גמגמתי לו שכן, מה זאת אומרת?!...אתה ראית סופר שאשתו לא מכסה את הראש?!...

הוא אומר לי בסוף: התכוונתי לשאול אם היא מכסה את הראש או חובשת פאה...!!!

נסיתי להכניס פרשיות לבית בינוני (מוקטן) ותש"י לא נכנס לתוך הבית אלא ירד לתוספת כשני מילמטר.

אע"פ שזה כשר לכתחילה באופן זה ובכל זאת זה לא מהודר.

הייתי צריך להוריד קצת מהפרשיות למעלה ולמטה.

הורדה בקדושה?

ועכשיו ברצינות:

לגבי ס"ת יש תשובה של הרב ואזנר בשבט הלוי (מובא במשנת הסופר - לא זוכר איפה - במטוס אולי יהיה לי פנאי לבדוק) שאסור לחתוך את הגליונות אם הספר גדול מדי או כבד וכד'. אינני זוכר אם זה רק לאחר שהספר כבר היה בשימוש, או שאפילו תפירה כבר מספיקה כדי לאסור (נבדוק אולי במטוס). לכאורה לפי זה גם בתפילין יהיה אותו הדין. רק ששוב יתכן שרק לאחר שכבר היו בשימוש.

בעז"ה ביום חמישי מתי שהוא תהיה לי תשובה יותר ברורה.

לפני כן מותר לצורך, כך גם מובא במנחת יצחק,

וגם שאלתי את הרב גרוס על ספר תורה (להקטין מ-50 ל-48) הרב בדק ואמר לי שמותר.

לגבי תפילין אותו הדין.

ד"א בעניין זה, ראיתי מתקנים שחותכים חפשי (ס"ת ישנים), נסיתי לברר איזה היתר יש להם אבל לא מצאתי.

ב"ה

... לאחר שנקלעתי לשאלות דומות לגבי הכיסוי ראש ולא רציתי להסתבך עניתי שלאישתי אין ראש !!!

כי אם היה לה ראש היא לא הייתה מתחתנת איתי !!!

ואז השיער אינו שייך לראשה ואין שוב חובה הלכתית לכסותו לא בפאה ולא במתפחת !

סוף סוף היה לי זמן לבדוק. כל עוד הפרשיות חדשות ודאי שאין שום בעיה לקצר את הגליונות. אבל יש יש בזה עוד פרטים ועוד חזון למועד כשאתאושש.

מאמץ את זה!

בס"ד

רציתי לציין לגבי השאלה אם יש עיניין שגובה הבית יהיה שווה לרוחבו ראיתי באגרות קודש של הרבי שאצלו זה כך !

לפועל יש מפעלים שלוקחים על זה תוספת ויש שלא

על השאלה הראשונה- מהשו"ע פשוט שמותר, והאחרונים הוסיפו על דבריו להחמיר.

השנייה- תלוי מי הסופר ומה ידיעותיו.

לא נראה שייך, כי אין אדם רואה נגעי עצמו

לכתחילה  להעביר 2  הגהות.

הגהה  אחת  אצל  מתמחה בחסו"י. ( לא לסמוך על  הגההת מחשב ).

הגהה  שניה  אצל  בקי  בצורת  האותיות/רוחים בין  אותיות-מילים  והפסקי פרשיות.

כבר מצאתי פעמים רבות  שפפרשיות תפילין/מזוזות  עברו הגהה  אחת  בלבד  ונמצאו  בעיות  עקרוניות  ופסולים.

כל זאת בנוסף להלכה  המחייבת  בדיקה  עצמית של  פרשיות/מזוזות לפני כתיבת  כל שם קדוש.

ולפעמים יש צורך להסתמך על זה, וכגון שבאים אליך ומבקשים מזוזה חמש דקות לפני שהמונית לוקחת אותם לשדה תעופה (קרה לי כמה פעמים מעין זה)...

שמעתי פעם שסופר יכול לבדוק מה שהוא כתב אם זה כדי שהו ישתמש בזה אבל למכור הוא לא יכול לסמוך כך שמעתי  כמה פעמים 

סמכתי על זה רק בשעת הדחק, ורק במזוזה, למרות שבשו"ע דין זה כתוב גבי תפילין.

אבל נעלם לי החוברת...מקווה בהמשך.

אין לי את החוברת אבל הנה התשובה של הרב בשו"ת שה"ל ח"ז סימן ב'

עיקרי הדברים מתחילים בסוף עמוד שני20120805003322.doc

הריני כותב שם ה' הגדול הקדוש והנורא לשם קדושתו,

אבל נראה שמספיק לומר מה שכתבת.

אבל מה זה משנה? לוקח רבע שניה להגיד את זה...

וגם זה כתוב במפורש בקסת הסופר.

יש כאלה מאריכים בקידוש הזה כמו בנוסח ששלום אומר וכדו' מה שקורה שלפעמים עד שהסופר מגיע להגיד "לשם קדושת השם" כבר מספיק לכתוב קוצו של יו"ד או יותר.

העניין בעייתי ביותר (בדיעבד כשר כמו קידוש במחשבה), לענ"ד עדיף להגיד את המינימום הנצרך כדי לא להגיע לתקלות.

גם מה טעם להגיד הרני כותב בזמן שאני כותב בפועל?   

הרב סבתו היה כותב סת"ם מהודר. פעם עשיר אחד ביקש ממנו שישים מזוזות-פשוטות- לא מהודרות, למפעל שלו.

הרב השיג לו מזוזות כאלה ממישהו אחר.

אחרי תקופה, בא עשיר אחר ללרב סבתו, ואמר לו בהתפעלות: פששש איזה כתב יפה יש לך.

שאלו הרב: איפה ראית את הכתב שלי?

ענה לו: ראיתי את השישים מזוזות שכתבת לעשיר פלוני... (כמובן שאינו מבין כלל בסת"ם).

הבין הרב סבתו שלא כדאי לו להתעסק כלל בסתו"ם "פשוטים", שלא יקראו על שמו....

זה אחד הדברים הקשים בשבילי בתור סוחר אני חייב למכור לפעמים דברים שאני אישית לא אוהב אבל יש דברים שאני אומר להם אני לא מוכר דברים כאלה אבל יש דברים שכל סוחר חייב שיהיה לו כמה סוגים וכמה מחירים 

ולכן כתבתי לעיל אולי פחות יפה ומחיר נמוך אבל בכל זאת נחמד שלא תחשוב שאני רוצה רק מחיר טוב וזה ח''ו 

כל אחד והסיפורים שלו ..שאינם קשורים. כל אחד שיעבוד במסחר נראה אותו לא מוכר לשוק שדורש גם פשוט (יותר נכון נחמד כשר לכתחילה) .

האם אתם חשובים שלסופרים שרמתם לא הכי גבוה אין מקום ?. יש כאלה שאכן מקדשים זמן ובכל זאת לא שיא היופי.

צריך לדייק הוא לא כתב פשוט אלא נחמדות. זאת אומרת יכולות אפילו להיות כשרות לכתחילה .

 . אני מתאר כ70/80 שח .

סוחר לפרטי מוכר אותן כ150 200 שח .

..

ובקשר לסיפור. מכל סיפור עושים מעשה ניסים. הרב יכול לומר לו יפה שחשבת כך אבל זה סופר אחר שכתב. ,הרי  כך האמת הוא אכן מכר מסופר אחר.

א- סוחר שקונה מהסופר מזוזה ב80 ומוכר ב200, הוא איש רע, ובשמים יתן את הדין על מה שעושה, והעגמת נפש שגורם לסופר, במדה והסופר עושה מלאכתו נאמנה.

ב- הסיפור בא לייעץ לסופרים לא להוריד את הרמה. זה פשוט לא כדאי ולא משתלם מהרבה בחינות. מבחינה זו הסיפור לדעתי קשור בהחלט.

ג- בדקתי מזוזות "כשרות-פשוטות" הרבה פעמים, ויכול להיות שאנשים לא שמים לב, אבל בהחלט מתעוררות בעיות הלכתיות במזוזות כאלה. למשל- רווחים גדולים מדי, ערבוב אותיות מכתבים שונים, אי הקפדה על פתוחות וסתומות, כניסות לחללי אותיות וכו' (מעבר לשאלה מי כתב אותם..).

ד- אינני עובד ב"מסחר", אבל מגיעים אלי גם אנשים שאינם "מביני ענין". ע"פ רוב, אחרי שהם מתפלאים על המחיר הגבוה, ואני מסביר להם- הם מבינים את הסיבות לכך, ומעדיפים לקנות את הסחורה שלי (היקרה יותר).

ה- הרב יכול היה להסביר לו, אבל לא יכול היה לדעת מי עוד ראה את המזוזות, וקיבל את הרושם שזה הכתב שלו...

בברכת הרבה נחת

א. לא ידוע אם איש רע. מזוזה ב80 שח לסוחר היא ברמה די טובה. אז יש הרבה אנשים רעים בעצם רוב .

ב.אין מה לעשות כך מי שעובד עם סוחרים (90 אחוז כך משלמים).. לא כל אחד יכול ומעוניין בשוק פרטי.

ג.אכן.יש ויש .לכן זה המחיר .

ד.זאת אומרת אתה קונה גם מסופרים? אז כמה אתה משלם? או רק מוכר את שלך ? שבמצב כזה גם מזוזה נחמדה מאוד תימכר במחיר נחמד מאוד .

ה.סלח לי הרב צריך לציין כשמוכר שהמזוזות לא נכתבו ממנו אלא ממשהו אחר. קל ולעניין.

בברכה

ואני לא מבין איך הסופר יכול לעבוד בצורה כזו.

אולי באמת כדי לכתוב איזה מדריך-בסיסי שמסביר מה הבעיות במזוזות כאלה, בהנחה שהסופר ירא שמים וכו' וכו'.

סה"כ - הרבה אנשים מחפשים שיהיה כשר ולא הידורים מטורפים.

חלק מהדברים, לטובת מי שאינו מצוי בענין, שיוכל לברר בקלות דברים רוב הדברים שאציין כאן הם לעיכובא:

א- ברור שצריך שהסופר יהיה משקיע וקפדן, ואם הוא כזה בודאי יעדיף לכתוב מהודר, ואם הוא כותב "פשוט"- צריך לבדוק על מה ולמה.

ב- האם מתייג? מה מתייג? קוים דקים או תגים ממש? תגים מנותקים מהאותיות?

ג- כותב כתב אחד ולא מעורבב- ספרדי אשכנזי. מקפיד על צורת האותיות (לדוגמא, שלשום ראיתי מזוזה שכתב שם ת כח)...

ד- האם הפרשיות פתוחות וסתומות כהלכתן? 

ה- לשים לב לרוחים בין האותיות והמילים.

ו- האם עבר הגהה? ע"י מי?

ז- "בפשוט-כשר" מצוי הרבה שיש קוים מחברים חלשים מאוד (לדוג'- בין ירך הא' לגופה, ועוד כיו"ב), הנמחקים עם הזמן.

וכל זה בהנחה שכתב לשמן והסופר יר"ש...

אני מכיר סופר מזוזות ב - 70 שקל, ולוקח לו 27 דקות על השעון.

אין שום בעיה הלכתית בכתב שלו וגם לא מחיקות, הוא מוכר לסוחר בשבעים שקל וסוחרים מוכרים אותן לפחות בפי שתיים. וכך עובד המסחר, כמעט בכל תחום.

האם זה טוב? היה עדיף שכולם היו כותבים מהודר בשעתיים...אבל בשביל זה צריך לדאוג גם לקונים שמוכנים להשקיע. ציבור שיש לו מודעות גבוהה לעניין (כמו אצל חרדים) יש נכונות לשלם אפילו הרבה כדי שיהיה הכל באופן הכי טוב.

מציאות היא שיש סופרים זריזים שכותבים מאוד מהר. הכרתי סופר שכותב יריעה של ס"ת ביום, בזמן שאני כותב בקושי שתי עמודות (ואני לא כותב לאט), כתב סביר ביותר ללא בעיות הלכתיות.

מה גם יש כאן חבר'ה שעובדים עם פרטי ולא מכירים את השוק. לא מבינים שיש מזוזות ב80 שח שהם ממש טובות. ואלו עם רוב הבעיות זה כבר ב45 50 שח (וגם לא תמיד בעיות קריטיות) .

לא מבינים שבדרך כלל אלה שעובדים עם סוחרים מדובר בחבר'ה מהירים יותר ( גם בכתב הטוב ) .

הרי מי שכותב כתב מדהים שבמדהים שדורש מלא זמן ..לא יתעסק כמעט עם סוחרים כיוון שהכמות שיש לו במלאי מוגבלת ויכול בקלות להסתדר בפרטי ואולי כמה סוחרים שירדו אחריו.

בכל אופן לא כל אחד יכול להסתדר רק בפרטי.. תנסו לדמיין בחור ב22 האם יהיה לו קל למכור במקום חרדי? הרי הוא רק בן 22 מי יסתכל עליו רוצים לרוב זקן ומגבעת וככה להיות בן 45 זה מרשים יותר .

אפילו במקום חילוני יש חלק שעושים פרצוף לנוכח הגיל ועוד אומרים מותר בגיל הזה לכתוב .

יש ריבוי סופרים לכן הסחורים לא רודפים אלא הסופר רודף אחריהם. וכך המחיר.

הציבור החרדי אני שלח אותכם להתמקצע בשאר העבודות ולא רק הקודש.. אין ספק שהמפכה כבר התחילה אבל עד שנרוויח יקח כמה שנים או עשרות חחח.

בברכה

תשמעו מי שלא הבין אולי לא כתבתי ברור ונכון

קודם כל ברור ואין ספק שמדובר רק בכשרות מהודרות 

דבר שני אני אישית קונה תמיד מ95 100 105 110 ואני יכול להגיד לכם תשאלו למי שמבין בתור סוחר זה מחיר מצויין ולמה אני עושה את זה כי פשות אני עובד בצרפת והמחירים שם יותר גבוהים אז במקום להנמיך המחיר וגם הרמה או לשמור על המחיר אבל לחפש הכי זול ולהרויח הרבה כמו שהרבה עושים אני מעדיף שהם ישלמו כמו כולם אבל שיהיה להם יותר מהודר ויפה 

עכשיו אני חייב לציין שכל מה שאני קונה אני בודק אותם שוב ואני לא קונה שום דבר סגור ומוכן לימכור אני עובר על הכל ואני מוכר רק גסות ולא מוכר גודלים הקטנים מאוד כמו 6 או 8 והאנשים מבינים טוב מאוד כי אני מסביר להם שזה לטובתם ...... אבל אני לא יכול לחייב אותם לקנות מזוזות שעולות יותר כדי שיהיה מהודר כמו המזוזות שהייתי רוצה בשבילי זה כבר לא ואין שום סיבה למה שא' שעכשיו פותח עסק או קונה בית גדולה ולא יכול או לא רואה החשיבות שבדבר כ''כ ישלם מכיר מלא ....

ואני מציין שאני מתעסק עם הרבה חילונים רובם כי אני גר בטולוז ומי שמכיר זה לא עיר חרידית בכלל 

עכשיו אות והדר אם יש לך א' שאתה מכיר שכותב עם הפרטים האלו אם תוכל לפנות אלי זה יעזור לי תודה 

hastam.sebag@gmail.com

ד"א, פעם הייתי אצל סוחר שהציע 90 שקל למזוזות שלי, והוא אישו לא רע.  

ושלום מכיר אותו היטב....

וכן הציעו לפרשיות שלי 110$, הייתי די חדש אז שאלתי את חברי א"י הכהן, והוא אמר שיקפוץ לים לא לפני שהוא קושר אבן כבדה ברגל!

בשנים שעבדתי עם סוחרים, השתכללתי מאוד גם בזכות הערות שלהם (לפעמים אפילו מוגזמות) וגם בזכות המאמץ להגביר את המהירות .  בניתי קולמוסים מיוחדים, ישרים והפוכים הכל כדי להגיע להספק גדול בלי לפגוע באיכות. זה לא רע לעבוד עם סוחרים רק להשגיח שלא יהיה מחיר עבדות.

ואותו סוחר הציע לי 50000 ש"ח על כתיבת ספר תורה (כתיבה בלבד), השארתי אותו לבלות עם הצעתו לבד...

אבל באמת מי שעובד איתי יודע שלא רק אני תמיד בזמן משלם הכל מזומן ומאוד רציני אלא גם הם מתקשרים אלי מתי שהם רוצים ואני מביא להם כסף שירגישו שאני משלם טוב ויש לנו קשר מאוד טוב ואז בחזרה הם עושים לי גם עבודה יותר טובה ורציני 

אבל גם יש הרבה סופרים שמעדיפים לחיות בלי לחץ ומזכורת בערך שוה כל חודש ..

בהחלט לא מוסרי ולא הגיוני לקבל מחירי רעב.

אם הייתי כותב מזוזה בפחות משעה הייתי מוכן למכור גם ב 80 ש"ח

אבל לתשומת הלב והריכוז שלי בכתיבה יש גם מחיר והוא לא זול.

לכן אני גם לא מוכן למכור לסוחרים.

מצד שני סוחרים אינם אנשים רעים. למסחר גם יש מחיר - עלויות החזקת עסק, משכורות, מע"מ, מס הכנסה ופרנסה לסוחר עצמו. ומתוך היכרות עם כמה סוחרים אני יכול להעיד שהם לא נהיו מליונרים מהמסחר (עזרא הסופר דאג שגם הם לא יתעשרו). אם הם עשירים זה כי הם עוסקים גם בתחומי מסחר אחרים.

כל סופר צריך לבדוק עם עצמו מה האפשרויות שלו, ועל פי זה להחליט אם היציבות של עבודה עם סוחרים עדיפה לו, או הרוגע של תשלום מלא על העבודה שלו.

מצד שני אני תמיד ממליץ לבעלי בתים לקנות ישירות מהסופר כך שהם ידעו מי עומד מאחורי הסחורה שהם קונים.

הסברים  בפורום הם כלליים מדי ולא נותנים מענה אמיתי לבקשה שלך.

אם כבר מוכרים מזוזות פשוטות עדיף למכור ספרדיות.

כי המזוזות פשוטות בכתב אשכנז, שאני פוגש, בד"כ נוראיות.

אם בן אדם לא רוצה לשלם הרבה בד"כ (אחינו החפשיים) אני מציע להם מזוזות בכתב ספרדי אפילו שהם אשכנזים (אם לא הצלחתי לשכנע להעלות את התקציב).

וכן בתפילין, כך גם נוהגים גם בכל הבתי חב"ד שאני מכיר.

נגיעת אותיות בעומק הקלף שתצוף בהמשך על גבי הקלף.

גם האיכות העתידית של הקלף במצב הזה לא משהו.

גם כשעכשיו כשר ייתכן שעדיף לגנוז מאשר להסתבך בהמשך

תלוי איזה מעבר, יש מקרים שפוסלים ויש מכשירים.

על כל פנים, הרבה פעמים חריץ עמוק מדי ביחס לעובי הקולמוס או לסוג הקלף יכול לגרום לבריחת דיו.

יכול גם להיות שיותר מדי לח בחדר בו אתה כותב.

ואפשרות שלישית שעולה בדעתי היא שאתה כותב עבה מאד וממילא משתמש ביותר דיו.

בהצלחה

שורה- ס"מ, או פחות?

ומה הכונה שופך כמויות דיו? כי אם שופך= אי אפשר לכתוב בו א ועוד אותיות עדינות...

הנזילה שלו גדולה. אני יודע איך זה כשכותבים את הגודל הזה והדיו נגמר מהר מידי.

בערך ס"מ כל אות, אני עושה את זה כדי להתאמן על צורת האותיות....

אני כותב ס"ת 56, וכל 5-6 אותיות טובל הקולמוס (קנה).

הכל בסדר,

כמו שביקש קודמי אולי תעלה את התמונה ואז נבין יותר

אני מאושר-הקולמוס הראשון שיצא לי טוב....

קח חבילה של נוצות ותכין עשרה קולמוסים, אם כולם יצאו טוב אז סימן שאתה יודע להכין.  

אם פעם ככה ופעם ככה אז סימן שחסר לך איזה שהם פרטים.

בהצלחה

הרבה פעמים החריץ מתרחב בגלל שהסופר לוחץי ותר מדי על הקולמוס, ואז דיו בורח. כדאי להתרגל לא ללחוץ כל כך חזק ובכך למנוע התרחבות של החריץ ושחיקה של ראש הקולמוס.

מנסיון, כאשר לא לוחצים הקולמוס שורד הרבה יותר - לפעמים אפשר לכתוב מגילה שלימה בקולמוס אחד רגיל. עם קולמוס חזק הצלחתי גם לכתוב כמעט רבע ס"ת.

בהצלחה

לא יכולתי להתאפק...

הוא נשחק הרבה יותר מהר, מאוד קשה לכתוב עם קנה כתב אשכנז אע"פ שיש לי נסיון אחד במזוזה שיצאה לי די יפה אבל לקח לי 45 דק' יותר וחידוד כל שלוש שורות, שזה המוןןן... 

לא למדתי לכתוב בקנה ואפילו לקולמוס זכר נחשפתי רק כשכתבתי ס"ת

בסך הכל זו לא אשמתי שנולדתי בעדה הלא נכונה, אבל אני משתדל לא לתת למוגבלויות כאלה לעצור אותי

ב"ה

גם אני כמו שלום לא יכלתי להתאפק, ואיתך הסליחה, אבל כשתדע מה הרקע לכותרת, לבטח תהיה יותר סלחני ותבין שזה לא מגיע מגזענות.

ובכן לפני יותר מ-26 שנה, ביום חתונתי, לא היה להורי אפשרות לשלם מונית מעכו לי-ם ונסענו באוטובוסים.

כל המשפחה עלת לאוטובוס 940 מחיפה לי-ם, ואני נשארתי על הרציף וצועק, עובד עצות לנהג: "רגע, רגע" והוא מתחיל בנסיעה. אני דופק על הדלת וממשיך לזעוק: "אני מתחתן היום, חייב לעלות לאוטובוס הזה"

ואז הנהג עצר, פתח את הדלת ואמר: "אני משתתף בצערך !".

הומור שחור ישראלי טיפוסי, אבל אני בטוח שאם היה אומר: "מזל טוב מזל טוב", הייתי לבטח עד היום שוכח מכל הסיפור, בזכות משפטו של הנהג זה אולי אחד הדברים היחידים שזכורים לי בבירור מיום חתונתי.

ולגופו של עניין, בתור אחד שעוקב אחרי הפורום מזה זמן רב (תשאל את אות והדר כמה פעמים דיברנו בטלפון על מה שהולך פה) אין לי סיבה להיפגע וכן אני חי את ההומור השחור הישראלי, אז קדימה ברגישות ובנחישות להכות באשכנזים.

ואגב, אני בהחלט משתתף בצערך על כך שכל מה שאתה זוכר מהיום המתוק הזה זה את תנחומי נהג האוטובוס.

עד לא מזמן חשבתי שהוא אוטיסט לתקשורת ווירטואלית, וב"ה זכינו ובסוף הצטרף אלינו. חכם ובקי בענייני הלכה, ומיוחד בענייני יצור בתי תפילין.

בזכותו התקדמתי הרבה בתחום הסת"ם.

אומרים מקצת שיבחו של אדם בפניו, ולא יותר משיבחו.

לצערי בגלל היותי לעת עתה בנכר, נאלצתי להתחבר לע"ז דמיתקריא אינטערנעט בכדי לעשות דוא"ל, אז החלטתי להכנע לך ולהצטרף לפורום החשוב.

העיקר שנזכה מתוך דיבוק חברים ושימוש ת"ח לזכות ביחד את ישראל בתשמישי קדושה הראויים לשמם.

לפני כחודש התפרסם בעיתון המודיע (1/6/2012) פסק תקדימי מהרב וואזנר שליט"א ד"מי שיש לו אינטרט או פלאפון לא כשר, הסת"ם שלו פסולים".

על פניו נראה לי שזה בדיחה אבל לך תדע אולי מתכוונים ברצינות!

גם בקובץ של הרב גרוס יש פסק כזה של הרב קנייבסקי.

ואגב, לאחר הכנסים נגד האינטרנט התפרסם באמריקה כרוז המבקש מהמשולחים (מקבצי הנדבות) לא להכנס לבתים של תושבי אמריקה כי שורה בהם רוח הטומאה של האינטרנט

וגם מעניין מה היה קורה אם היו הולכים כמה סרוגים לבתים של חרדים (במיוחד מהחסידים) לבקש צדקה וסיוע כספי לישיבותיהם של הסרוגים...

כל מה שצריך זה כיפה סרוגה עם פונפון והכל מסתדר

יש לי קצת בלגן, עומס יתר...

אני עושה כמו וא"ו ומוסיף עוד טיפה בקולמוס דק מן הדק.

איך אתה עושה?

צריך לבדוק בתיקון.

אצל ס"ת הישנים הספרדים בד"כ עשו וא"ו רגילה והעבירו סכין באמצע.

בד"כ אין שיעור וא"ו למעלה.

ואמר לי בשם הרב אביו זצ"ל, שיש לעשותו כפי שכתבתי: כשיעור י', הפסק דק, אבל מופסק לגמרי, והשלמה לאורך הו'.

כל טוב!

מישהוא סיפר לי שבביה"כ ספרדי אחד (לא בטוח אבל אולי בק. ספר) החזירו ספר להיכל בגלל שלא היה שיעור וא"ו למעלה...

כי אני לא מצליח להשיג את המספר שלו...

נראה לי מחיר מאוד גבוה. עדיף ללמוד עם מישהו פרטי ויסודי.

למישהו טוב צריך לשלם אכן אבל לא נראה לי 7000 שח שאפשר פרטי ויסודי באיזה 4000 שח .

הרבה חברים שלי למדו אצלו וממש כולם כבר לא כותבים את הכתב שלו (בניית אותיות שונה ואיטית מאוד)..ובכלל לרוב לא כותבים. חבל לזרוק כזה סכום . מי שיכול לשבת שעות ויש לו כישרון שישקיע.

ועדיין אפשר בפחות.

ב"ה

זה שחברים עזבו כליל את המקצוע אינו קשור כלל למורה ולסכום ששילמו.

המקצוע עצמו מלא מכשולים ואך ורק מי שבאמת נתפס ומתמיד מגיע לרמה והספק ראוי.

זה מקצוע שצריך לאהוב מכל הלב, אחרת נשברים מהר מאוד ושוב אין לזה תלות לא במי שלימד ולא בכסף שהושקע.

אני אישית עזבתי לתקופה של בערך 6 שנים לאחר שיריעה שלימה אחליטה לטבול במי הספונגי'ה.

אבל גם אז הייתי רק בתחילת הדרך ונשברתי.

כשחזרתי חשבתי לתוצי להגיע לעולם שמאריכים את האומנות של הסופר והתבדתי, לרוב מי שמחפף ומוכר במחיר הקלף בתוספת קופסת סיגריות מעורך ע"י הסוחרים ומי שמשקיע באיכות וביופי מקבל סטירת לחי.

אני באחלט מבין את מי שמתאייש וכן מבין שאין צורך להשקיע הון כדי ללמוד, לכן הנני ממליץ על הקורסים של לשכת התעסוקה אם הם עוד קיימים בעלות של 500 ש"ח כולל הספרים, זה נותן לפחות אינדיקציה אם הבן אדם בנוי לכך או לא. לפחות גם אם הוא לא ילך על זה הוא הוציא רק 500 ש"ח לא 4000 ולא 7000.

גם בעל אהבה למקצוע וכישרון ..  על פיכותרת תהיה קשה יותר.

לאדם שאוהב לשבת וכן כישרון הייתי כן ממליץ ללמוד באופן אישי ויסודי ולא ב500 שח חפיף.

אני אישית למדתי בקורס ממש לא לעניין, המורה בעצמו לא כ"כ ידע לכתוב, חלק ההלכה היתה ע"פ הרמב"ם מאוד מעניין אבל לא היה שימושי כ"כ בשביל הלכה למעשה (וגם לא לתעודה)

אחרי כשנה שניסיתי לכתוב ולא עלה בידי הלכתי לסופר מומחה, למדתי מהתחלה את הכתיבה, לקח לי 8 פגישות לעבור על האותיות והיה עולם אחר.

לענ"ד שהולכים ללמוד כתיבה, חשוב מאוד שמורה יהיה בעל אשיות כתיבתית ולאו דוקא הלכתית. ברוב הקורסים המוצעים, מתמקדים בחלק ההלכתי ובחלק המעשי מראים את האותיות וסדר כתיבתן (אם זה אשכנז אז סדר ציורן) וזהו. יש כאלה אפילו לא מלמדים להכין קולמוס, מלמדים בברזל או פלאסטיק והסופר יוצא משועבד לקביים לכל החיים. הסופר צריך קודם כל לדעת לכתוב ולא לקרתע בכתיבה, בשלב השני ילמד את ההלכות עם חברותא+ספרים ולאו דוקא מאותו אחד שלימד את הכתיבה.

אם הסופר יידע לכתוב לא יהיו לו הרבה בעיות הלכתיות אבל אם הוא לא יודע לכתוב יהיו לו הרבה בעיות גם אם הוא ידע הרבה הלכות

אני אומנם למדתי אצל סופר לא מומחה במיוחד, אבל נחמד, אבל באמת הוא לימד אותנו לכתוב (לא הסכים ללמד את האות הבאה עד שאתה לא יודע לכתוב את האות הנוכחית...) לעשות קולמוס, סכינים, מחיקות, תיוג וכו'.

ב"ה

כמו בכל כיתה לרוב:

1. איכות המורה תלויה באיכות התלמידים: זה נכון שמכל קורס של 20-25 תלמידים יוצא אולי 1-2 סופרים אבל לשכת התעסוקה ומשמרת סת"ם אינם אשמים !!!
2. 5 אנשים מגיעים אך ורק לקבל דמי הבטלה, יותר נחמד לבוא לכיתה ממוזגת מלעבוד במפעל !
3. 5 חב"דניקים ו-5 ברסלבים, לא משתתפים באופן פעיל עד שמסיימים להגיד חת"ת או התיקון הכללי.
4. 5 מבוגרים ששכחו מזמן מהוא לימוד אינטנסיבי.
5. 5 צעירים היושבים על שולחן אביהם ואין להם כלל דאגה לעתידם.
6. נו ומה נשאר, 2 אם ידיים שמאליות (קושי בחלק המעשי) ו-2 אם ראש סתום (קושי בהבנת ההלכות).
7. נשאר לנו 1 שכן ידע לשאוב מהמורה את המיטב, והפיקח הזה למד מקצוע וחסך 6500 ש"ח.

קורסים של לשה"ת לא חפיף בכלל, אני מכיר כמה שלמדו שם והצליחו יפה.

לומדים אפילו יותר מדי, חצי שנה כל יום וחצי יום.

חיים, אהבתי את התיאור,

הזכיר לי איזה כולל שהייתי בו פעם (שכחת את החוק לישראל של הספרדי גם!)

כמה טיפים נפלאים לקולמוס של תפילין פצקאלאך,

חריץ קצר וישר פלס  ככל האפשר.

בשום אופן, לא לעשות רגליים ארוכות, לא צריך שום גמישות!.

להכין את קולמוס בסוף הנוצה כס"מ לפני הפסים.

בכתב אשכנז, לא לעשות מדרגה גדולה, ממש מיותר בכתב קטן.

לכתוב עם דיו לא סמיך מדי, לכתוב על קלף לא צעיר.

אני מהמרכז אבל אין לי בעיה להזמין כל רגע שיודעים לבחור לטעם שלי.

אני מכיר את 'קלף בראון' (הוא קטיפתי מידי) . מכיר 'קטיפת הקלף' (לא אוהב) מכיר 'רוזמן' (יש לו קלף חדש אבל זה קיטפה עבה מידי). מכיר ' קלף בק' (הבעיה שבבני ברק אין כל כך סוחרה -בעבר איציק בק היה  מביא לי במיוחד משהו מדהים לכן חשבתי להזמין מהמפעל בירושלים ישירות לביתי ).

'קלף קניגסברג' (יש לו הרבה מבחר אבל זה קלף סביר )

'קלף שכטר' :אין בכלל מבחר ומאוד יקר וקלף לא משהו.

'קלף אשר יאקאב ' ממנו כרגע כותב (שולחים לביתי)-קלף מעולה אבל מחפש תחלופה כי הוא מאוד יקר לכן חשבתי לחזור לבק (למפעל בירושלים)

מה אומרים,אנסה להזמין מבק ירושלים (הרי זה המפעל כנראה יש מבחר)? אני אוהב קלף חלק (אפילו הסוג חלק כמו שיש של מיטבח של בק אהבתי) ועדיף רך אבל אפשר חלק ורך מעט (כמובן לא עבה וקשה מידי).

אבל יריעות של 18 פסים בדרך כלל היא לא קשה מידי ולא רכה מידה -זה בסדר. אין ספק  שרך רך עם חלק זה אני הכי אוהב.

אם טוב לך עם יאקאב, תמשיך אתו.

לעני"ד אני  נסיתי מכל היצרנים (70% זה קלף של קניגסברג אלון מורה), לא מצאתי לגוף טוב כמו של אשר יאקאב. זה יקר שמשתלם בשעות עבודה קצרים יותר. ;

אבל יש למשל לבק גם קלף שליל קטנים ורך? אני בטוח שיש לו מהצד חחח.

.............

שאלה בנושא.

מה ההבדל בין קלף רגיל לקלף דק?

מה נחשב למהודר ועמיד יותר? או כל הבדל אחר.

יש עוד מדדים חוץ מדקות הקלף.

באופן כללי, השליל- שהוא המהודר- הוא דק. והרבה יותר נוח וידידותי לכתיבה.

בפרשיות התפילין צריך מלכתחילה לדאוג שהקלף לא יהיה עבה מדי, במיוחד בראש.

מנסיון, הלקוחות לא מבינים את זה תמיד, ושואלים למה הקלף לא עבה יותר..

קלף בק שונה מאוד מיאקאב, ידים שלו על הפנים

 בתו"מ בס"ת הקלף שלו טוב...

ויוס- קלף צריך להיות לא עבה, קלף עבה הוא בד"כ גם גס.

מצד שני לא דק, שלא יתחיל לקבל גלים וכו'.

כנ"ל תפילין של ראש דק, זה טוב - גם להכנסה וגם לכתיבה.

כרגיל קונה  אצל  קסת  מא"ש  72  י-ם

הקלף תוצרת קניגסברג, רך  נוח  איכותי  ויחסית  יותר  זול  מאשר בהרבה  מקומות  אחרים

קניתי ממנו פעמים רבות, קלף ודברים אחרים, ונהנתי מאוד.

הקלף שקניתי ממנו היה טוב, ויותר מזה, סבר פנים יפות ומאירות, ויחס הוגן.

אגב, גם בבק (ירושלים) קבלתי יחס מיוחד, לא כמו בקסת, וגם מהקלף של קסת נהנתי יותר, אבל ידוע לי שיש המעדיפים בק.

כשהתחלתי לכתוב, הייתי אצל קסת בחנות, והייתה עמי מגילה שכתבתי. היה שם מישהו (אולי סוחר?) שהתחיל להעביר ביקורת מוחצת על הכתב שלי והסגנון וכו', והוא בא והעמידו במקום, ודי הרגיע ועודד אותי. פשוט בן אדם טוב.

ממליץ לקנות אצלו בחום!

הוא מאוד נחמד ר' שמחה אבל בנוגע לקלף שאלתי אותו פעם על ההשגחה וזה לא כזה ברור הוא מביא מאמריקא .... ואין השגחה של ממש לפחות אז לפני כמה שנים ולכן אני מכיר הרבה שקונים אצל בק אני למשל רק ביגלל זה אבל אין מה להגיד הוא צדיק 

אתה יודע כמה מוכרים תקלף הזה? בכל מקום ופינה.

אבל מה-מה יש כל מיני סוגים לקף שלו. אז לקסת אתה אומר סוג מעולה?

בכל אופן  לא נראה לי שזה מגיע לקלף של אשר יאקאב.

אני אוהב בבק שהשיוף של היריעות הם לכיוון החלק- לכן אם מוציאים יריעות ממש קטנות זה תענוג. בכל אופן זה ירושלים רחוק לי וזה סיפור כנראה אשאר עם אשר יאקאב.

אשר יאקאב, ואני אחד מהם.

א- יקר מאוד.

ב- הדיו מתפשט ונמרח.

ג- יש קלפים מעולים אצל האחרים.

בכל אופן לפני כמה שנים קניתי אצלו, והיחס גם אצלו היה טוב.

לא שייך לכתוב על קלף של יאקאב...אבל ממש לא!

את הקלף של קסת אני לא מכיר, פעם רציתי לקנות ממנו אבל בעיני הקלף היה מזעזע.

זה הנסיון היחיד שלי שיש לי עם הקלף של קסת.

אבל כמובן כל ציוד סת"ם אחר, בתי מזוזות וכדו' אני קונה ממנו.

שלא צריך לשחק הרבה בבנית האותיות אתה רק שם את הקולומס על הקלף וזה רץ.

אני רץ בכתיבה מי שמחפש כתיבה ממש יפה וכן הקלף יתן לו יתרון משמעותי  אז קלף של בראון' אות והדר'  אתה לא ניסת נכון ? בני ברק. הראשים שלהם כל כך עדינים (רק 12 פסים ביריעה) כל פס 12 שח .

הכתיבה יוצאת חדה ומבריק ומאוד שחור.

.........

אני כותב בחדר עם אדים (די בטוח שזה גם מוסיף להתפשטות האותיות) גם לי מידי פעם ב.. יש קטע שמתפשט אבל שמתי לב שזה רק מתי שהדיו ממש ממש דליל ,אז אני משתדל שתמיד לכתוב עם דיו שעבר עליו לילה (פתוח ) .

והיה טוב מאוד, לגבי תפילין לא נסיתי.

למצוא קלף ליד, שכיף לעבוד אתו- קשה.

אות והדר, על איזה קלף אתה ממליץ בשביל קנה כמו שלי?

די ניסתי את כל הקלפים.אין ספק שבידים זה הבדל משמעותי  הידים של יאקאב הכי טובים כי יש גם רכים וכן צד ימין (התחלה ) גם טוב.

אגב בידים אין התפשטות.

הייתי ממליץ לך לנסות את הקלף של אהר'לה דומה קצת לסגנון של קניגסברג אלון מורה.

אני כותב גם על נפרשטק עם קנה ומאוד מרוצה

כבר 3 שנים הוא מייצר בעצמו.

אני לא זוכר את השם הרשמי שלו, אשלח לך באישי את הטל'

אני מכיר אותו בכתיבה גדולה יותר, מאוד מתאים לקנה, יש לו יריעות בשרניות וקטיפתיות.

יריעות הלבנות יותר גסות יותר אבל האפרות וג'נג'יות די טובות אצלו.

ב"ה

בנושא סת"ם. קיבלת? אם לא תודיע אשלח שוב

הרב נשאל שם, האם סופר יכול להוסיף תשלום על כתיבה ללא מחיקות וללא דיבוקים, שיש סגולה בזה לשלום בית בזה שברזל לא יגע במזוזות. הרב ענה שאם הוא אכן מקיים את הדבר רשאי להוסיף תשלום כי הוא משתדל יותר והוסיף שאין ידוע לו סגולה כזאת.

באופן כללי, יצא לי לכתוב מזוזות כאלה כתבתי אותם על קלף משורטט בקנה. הם אמורים להיות ללא דיבוקים כלל ואם יש דיבוק או קרוב לדיבוק אז מפרידים את זה עם נוצה (או אולי זכוכית כמו שכתבת)

אין לי מושג מה המקור של הדבר, לענ"ד איזה בבא המציא את זה... 

אין שום מניע הלכתי לתקן/לגרד באמצעות  סכין   כל עוד לא  מדובר בחק תוכות

המצאת חומרות  לצורך מסחר ומכירת הידורים למדקדקין ויראין שבולעים כל  בלוף זה  לצערנודבר שבשיגרה.

הענין של לא  תניף  עליה  ברזל שיך ע"פ דין תורה רק באבני המזבח.

מובא  בפרוש שבעל בני יונה  כתב  ס"ת בקולמוס של ברזל.

מי שמקצוען יודע לבצע מחיקות/גרודים באופן המותר ע"פ ההלכה  ללא חששות כלשהן  ובאופן  שהדבר לעולמים  לא יהיה  ניכר

לפעמים מכונים למיניהם צריכים להצדיק את המחיר ההזוי שהם מוכרים לכן יש להם כל מיני חומרות מסחריות.

רב עיר  ידוע  ז"ל  מהמגזר  החרדי  שהיה  בקי  בתחום  סת"מ,  השיג  באמצעותי  תפילין ומזוזות  עבור  נזקקים ובעלי תשובה  בשליש  ממחיר  השוק  ( מזוזות מהודרות ביותר  כתב  ב"י  בעלות  125 ש"ח   שכל  סוחר  היה  מוכר  בלא  פחות  מאשר 350 ש"ח ).

כל  המוקש במזוזות ובפרשיות  היה  שהסופר, אברך יר"ש,  ביצע  תיקון   המותר  לכתחילה  ללא חשש ופקפוק,  או היה  לו  ספק  קל  כלשהו  באשר  לצורת  אות ונפסק  לו  שאין  חשש כלשהו,  או שהחליף  קולמוס  תוך  כדי  כתיבה  והדבר  היה  ניכר  רק  לבעלי  ראיה  מקצועית חדה  ביותר.  הסופר  היוכיח  יושרו  ואמינותו  בכך  שהצהיר  על  הבעיה,  ולכן  המדקדקין  והיראין  שמחפשים  כל  סברת  כרס  בכדי  להחמיר,  לא  ירכשו  פרשיות/מזוזות  שכאלו,  ועצם  הרכישה מהסופר  (  שאולי  יש לו  בעיה  שכזאת   בחצי  אחוז   מהפרשיות/מזוזות ) גם  מסייעת  לו  שלא  יפסיד ויצטרך  לגנוז  ואז  סוחרי  סת"מ  נאלחים  יוציאו  מהגניזה  וימכרו  כמהודר.

אותו  רב  ידוע  ז"ל  ידע  בדיוק  מי  הסופר ( שיצרתי  בינם  קשר  אישי )  והתלהב  מאמינותו  של  הסופר שלא  מסתיר מאומה.

אישית  לא  לקחתי  לעצמי  אפילו החזר הוצאות, הואיל  והיה  מדובר  שהפריטים  מיועדים  למטרת  חסד.

ואולי המצווה שלכם לא שווה את זה...

גם לסופר מותר להתפרנס בכבוד!

מחיר ברצפה...כנראה סופר באמת התכוון לתרום...

פעם חשבתי להכין תפילין במקום להפריש מעשר בכסף ולמכור אותם במחיר ממש ממש זול, אפילו פעם אחת בצעתי את הרעיון. הבעיה שמיד אחרי שמכרתי את התפילין (דרך בית חב"ד המקומי קישרו אלי מישהו) התקשר חבר קרוב של "הקונה העני" וביקש תפילין מהודרות גם באותו מחיר. בחוצפתו אמר לי אפילו שאם לחברו מכרתי במחיר זול גם לו מגיע כי גם לו אין כסף מיותר לתפילין!!.מאותו יום, הפסקתי עם העניין לגמרי.

וזה מובא במפורש בהקדמה למשנת סופרים - שיש עניין לבקש מהסופר שלא ימחק כלום.

ישנה עוד שאלה - האם זה פוסל?

תשובה - לא.

על צורת האותיות, שאם נכנס עקב של בי"ת שנהוגים לעשותו עם קוץ למעלה, לחלל של וא"ו:

אם עשה את הקוץ מלמעלה למטה (לא המשך של קו אלא הרים את היד ועשה קוץ) וכניסה חזקה, זה יכול להשתנות לאות ה"א וצריך לשאול חכם.

אם נכנס למ"ד לתוך חלל של וא"ו, לא מסתבר שתהיה שינוי צורה, אבל כל מקרה לגופו.

לעצם השאלה, מפורש בשו"ע שיש להיזהר להיכנס לחלל אות אחרת (לב, כח) מלשון "יש להיזהר", העניין לא לעיכובא בדיעבד אלא לכתחילה. (במקרה שאין שינוי צורה כמובן)

בעיה של שינוי צורה.

משמע שזו לא צורת אות ה'.

מ.ש.ל.

העקב של האות ב' נכנס חזק באות ו'

שאלתי את הרב קליין והוא אמר שזה בסדר..

לתועלת רבים

ה' שגגה קצר כ ו' כן כשרה (אם יש לה צורת אות).

ולכן כניסה לחלל כן יכולה להיות בעייתית, אבל זה די נדיר.

בהרבה מילים יש וא"ו ואז בי"ת...

כמה פעמים זה קרה לי....

המק"מ כותב את זה, שה' ברוחב של ו' או ז' - פסול...

אבל בביאור בסופר כתוב במפורש שכשר.

http://hebrewstam.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_29.html?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed:+blogspot/juxKAK+(%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99+%D7%A1%D7%AA%22%D7%9D)

ישנן  אותיות  שהדבר פוסל  לחלוטין,  וישנם מצבים ללא  חשש.

כך הורה לי הגר"ש וואזנר שליט"א  וכך  שמעתי  בשעתו בשיעורים  מהרב  שטרן  בעל  משנת הסופר. כמובן  שלא  ניתן  להכנס  לפסיקה  גורפת בנושא, אלא  כל  מקרה  לגופו  של  ענין

תוכל לתת דוגמא למקרה של פסול,  לסבר את האוזן?

מה זה המורה "הכי טוב"?

יש מורים טובים, ויש שאינם טובים. כל אחד ע"פ רמת ידיעותיו וכשרון הסברתו והדגמתו, ולפי ה"חיבור" שיש בינו לבין התלמיד.

בנאדם רוצה ללמוד, אז הוא מחפש את המורה ההכי טוב.

ובשביל זה הוא צריך מספר של מורה.

ומה אעשה, אני אשכנזי, ומכיר רק מורים אשכנזים...

איפה עכשיו נכנסת החפירה שלך?

אני אשית לא מכיר מורה טוב לכתיבה ספרדית בירושלים.

מומלץ  ללמוד אישית  אצל  סופר  בקי  ומנוסה   שנותן  הדרכה  ותשומת  לב באופן  אישי

בקורסים  הכל  כרגיל  בשיטת  חייב לעבור  וללא  תשומת  לב  אישית  ולעיתים קרובות  כך  נראות גם  התוצאות.

נראה מאוד יפה, לא התעמקתי בכתב.

תשאל במה הסופר כותב, ואם הוא בקיא בהלכה ויר"ש.

תבקש מהסופר לכתוב בחילוק אותיות, זה מאוד משמעותי לענין ההידור והכשרות לכתחי' (עיין שרשור מהעבר בנושא).

נראות מהודרות.

שלום, רואים שהוא כתב בחילוק אבל משום מה לא עזה פסיעה לבר.

אם אפשר להביא לי פרטים של הסופר אני פשוט סוחר ואני צריך עוד כמה כתבים אני אשמח 

hastam.sebag@gmail.com

מה זה אומר "לא עזה פסיעה לבר."?

ומה המחיר הראלי שלה?

אבל מה זה מועיל בלי הפסיעה מלבר?

כללית, כתב יפה מאוד.

רואם שיש כישרון + וותק . הכתב במיוחד יפה כי כל אות דומה לחברתה . יש אולי הרבה כתבים מהודרים אך לא ברמת נוי שכזה.

פסיעה לבר זה איזה שהוא דיוק בשם הויה ע"פ הנסתר.

לגבי מחיר ראלי, תגיד כמה הוא מבקש ונגיד לך אם זה גבול ההוגן לדעתינו  או לא.

זה מסופר עצמו או מסוחר?

תודה לכל המגיבים.

ככה:

*עבר מחשב+מגיהה

*האם הפסיעה לבר זה משהו שהסופר היה צריך לכתוב מלכתחילה כי הבנתי שאם יש חילוק אז כן..

(אפשר לבקש ממנו עכשיו שיוסיף?)

*אני קונה מהסופר בעצמו, מחיר מבוקש 2000 ש"ח

אתה ידוע של מי הקלף שאותו סופר כותב?

א- המחיר לפרשיות הוא גבוה, אבל הכתב באמת יפה, ואם הסופר השקיע, שלם לו בעין יפה.

ב- ברר אם לא כתב בברזל/נירוסטה, אם כן- זה מוריד מההידור והלכתחילה.

ג- כשקונים תפילין במחיר כזה, כדאי שיהיה עם הפסיעה לבר. צריך שהסופר יכתבנה תוך כדי כתיבה, ולא מועיל לתקן אח"כ (נראה לי שהזכרתי פה תשובה מפורטת בנושא מהרב הלל שליט"א בעניין זה). על פניו נראה שתייג בדיו, וזה מוסיף הרבה.

ד- אין שום בעיה להזמין מראש פרשיות עם הנ"ל.

בברכה.

תודה רבה על התשובות.

אנא תנו חוות דעת מקצועית על הכתב הבא (מתלבט בין 2 הפרשיות)

בתודה

20120706095315.jpg

א- מבחינת סגנון ויופי הכתב- הראשון עדיף.

ב- השני יד והראשון ראש, ותמיד הראש יפה מהיד, אז צריך לבחון יד מול יד וראש מול ראש.

ג- תלוי מי הסופר.

הרבה יותר יפה...גם הלכתית, גם מבחינת נוי הכתיבה, אע"פ שגם אלו נראות טוב.

להלן תמונות - שמע של יד 

כמה חידודים.

הראשון נכתב ע"י אברך רווק לומד בכולל

הפרשיה השניה נכתבה ע"י אדם גדול בתורה ויר"ש (מוכר וידוע) לומד עד 2 ומוסר שיעורים בערב, כתב את הפרשיות ללא הפסק ובתענית דיבור

השאלה היא מה המשקל שמייחסים לכתב אל מול שאר הפרמטרים

אות והדר- מה ז"א הרבה יותר יפה הלכתית יש מושג של יופי הלכתי? או שהכוונה שיש בעיה הלכתית כלשהי?

*יש בתמונה הראשונה(שורה שניה פס שמעוות את הכתב קצת - תקלה במצלמה

בתודה

20120707215739.jpg

20120707215802.jpg

א- על פניו הייתי בוחר בראשון. אם הנך מכירו אישית שהוא בקיא בהלכה, לומד ולא מבזבז זמנו בכל מיני דברים ויר"ש. (למה לא התחתן? ואם לא התחתן למה הוא מתפרנס עכשיו מכתיבה- לא בטרוניא אלא שאלות לבירור). ומי השני, ועד כמה הוא מוערך אצלך וכו' וכו'.

ב- יכול להיות שאם הייתי מכיר הנפשות הפועלות הייתי בוחר בשני.

ג- הערות לכתב הראשון: צריך לצמצם רווחים בשורה התחתונה, וצריך לעשות פסיעה לבר. ולדעת הגר"מ זצ"ל צריך לתייג הו' דהוי"ה.

ד- יפה הלכתית זה אומר א- שהכתב יפה ואחיד יותר, ב- ראשי למדין כווין ולא פחות, ג- אלף עם מושב (כך הגר"מ אמר לי), ד- יודין מתוייגים, ה- הסגנון באופן כללי.

לא ידעתי שלפי הרב מרדכי צריך לתייג את היו"דים של שם הויה,

מה פירוש אל"ף  עם מושב?

א- היודין ודאי שצריך לתייג, הרי הם חלק מבד"ק חי"ה. אלא שלדעתו צריך לתייג גם הווין דהוי"ה, ומצאתי שכך סובר ג"כ החיד"א, ויש לי בזה קצת אריכות.

ב- הראתי פעם לרב פרשיות שכתבתי, והקפדתי שהאלפין יהיו כצורת י ו ד (כמ"ש בשעה"כ), והרב לא היה כ"כ מבסוט מזה, ואמר לי לכתוב האלפין בתפילין כמו בס"ת, עם מושב- צורת האלף הספרדית הרגילה.

הרב גרוס אמר לי פעם שהספרדים לא נהגו לתייג את הוא"ו של הוי"ה, ובאמת לא ראיתי כזאת בס"ת ישנים חוץ מס"ת בבלים ששם הוא"וים כן מתוייגים.

מעניין שגם בכתבים חסידיים של פעם וכן בכתב אדמו"ז הו"ו של שם הוי"ה כן מתוייגים.

מובא במקורות  כי ע"פ הקבלה מתייגים בקוץ קטן בצד שמאל של ראש האות  רק בשם  הויה שבתפילין

כיום  הדבר  נהפך למצב  של  תיוג גורף  בכל אותיות  ו  אצל סופרים רבים, כאשר לעיתים קרובות  התגבגודל שפוסל את  האות עקב שינוי  צורה

יש שני נדונים: תיוג הו', וקוץ הו', שעפ"ד רבינו האר"י זלה"ה יש לעשותו בווי התפילין כולם, ולא רק בהויות.

איננו עוסקים במי שלא יודע לתייג, אלא במי שיודע, ולכן יכול לעסוק במקצוע התיוג.. שאם לא כן, מה נאמר על תגי היוד, שבוודאי צריך לתייגם- ע"פ הקבלה (ועיין מ"ש לעיל גבי זה בשרשורים קודמים).

עפ"ד רבינו החיד"א, יש לתייג הו' דהוי"ה בתיוג ממש, בסוד בעטרה שעטרה לו אמו. וכך הורה רבינו הגר"מ זצ"ל.

אולם רבינו רבי יהודה אפתייא זיע"א כתב שלא לתייגם, למרות שהוא בעצמו כן היה מתייגם, ויש לי בזה עוד אריכות.

בספרי התורה הירושלמים הישנים (וגם הבבלים) הו' דהויה מתוייגין.

אין פה שום בלבול וטעות כמו שעולה מדבריך, אלא הם פשוט נהגו כדברי רבינו החיד"א, ואתה לא קבלת דבריו, או שלא שמעתם.