להתפלל במנין באופן קבוע.
שזה יהיה מנין שלא מטיס את התפילה.
לא להאריך בתפילה.
לא לברוח מבית הכנסת לפני סיום התפילה.
ומי שמאריך בתפילה, אני לא בטוח וזה צריך עיון, אבל חוששני שמעיקר הדין ראוי להם שיספרו מיד בצאת הכוכבים, או שלכל הפחות ישימו לעצמם תזכורת לשעה שבה יוכלו לספור.
אני חושב שזו אחת הסיבות המצויות לאנשים המתפללים במנין להפסיד את הספירה, ולכאורה זה אומר שאין להם דין "שומר" בזה שהם מתפללים במנין, ולכן לכאורה רצוי שיספרו כמה שיותר מוקדם בתחילת הלילה. (אני כמובן לא פוסק הלכה, גם כי אינני פוסק, וגם לא עיינתי בזה מספיק.)
מי שעושה את ארבעת הדברים שכתבתי לעיל (וחוץ מענין הארכה בתפילה, כל השאר לכאורה ראוי לעשות גם כל שאר השנה), אני לא רואה סיבה שלא יסיים את הספירה כראוי.
אני לא לומד משהו מיוחד. לספור עד חמישים זה די פשוט האמת...
(האמת שיש כל מיני דברים שהגיעו מהמקובלים, ולא כל כך ברור לי איך הם תפסו כל כך בציבור)
עובדה.
בדיוק השבת בין קבלת שבת לערבית, הרב שדרש בבית הכנסת סיפר על שאלה שהגיע אליו - אדם שהאריך בתפילה ושמע את החזן מזכיר, אבל החזן התבלבל במספר והיה שם קצת בלאגן, מה שהסיח את דעתו מהתפילה והוא שמע את המספר שאמרו. אחר כך הוא שכח לספור בעצמו, והוא התלבט אם הוא יצא מדין שומע כעונה...
וגם בדידי הווה עובדא. ופוק חזי כמה דוסים שמתפללים קבוע במנין יש שלא משלימים את הספירה. לדעתי הסיבה הסבירה היחידה זה שהם מאריכים בתפילה.
בילדותי חשבתי שרק נשים שוכחות, כי הן לא הולכות לבית הכנסת. לא הבנתי איך גבר שוכח לספור אם הוא אמור לספור עם הציבור...
ואמרתי שאפשר גם תזכורת - אבל שיהיה משהו שהוא ישים לב.
עיקר מה שבאתי לומר, זה שאע"פ שהמנהג לסמוך על המנין, ושכל עוד יש לך תפילה במנין אין התייחסות מיוחדת לשומר לספירת העומר - עבור מי שמאריך בתפילה זה לא רלוונטי.
אבל זה כנראה מספיק שכיח. בפשטות הגזירה של שומר היא גם על דברים שאין כמעט סיכוי שתשכח.
למשל תפילת ערבית - מי שמתפלל כל יום לא אמור לשכוח להתפלל ערבית. ובכל זאת צריך שומר.
אולי לך זה סבבה ואתה אף פעם לא שוכח. אבל התורה ניתנה לכולם, גם לאלה ששוכחים.
משום עוסק במצוה פטור מן המצוה.
ואני מדגיש - משום עוסק במצוה, כלומר זה לא שבגלל שהוא מתפלל הוא לא צריך שומר, כי אין קשר בין הדברים. המצוה לספור והמצוה להתפלל/לקרוא את שמע הן שתי מצוות שונות לחלוטין. אין ביניהן שום קשר מהותי (מלבד שאת שתיהן צריך לעשות בלילה, ושאת שתיהן נהגו לעשות בציבור).
לכן לכל היותר, הסברא שאני יכול לקבל היא שכיון שהוא עכשיו מתפלל ועסוק במצוה אחת, הוא פטור מלהטריד את עצמו בינתיים בשאלת השומר למצווה השניה.
אבל מי שלא מתפלל בצה"כ, מתחייב בשומר לפני שהחל את התפילה, ולכן אין לו את הפטור הזה.
(ואמנם המנהג לסמוך על הציבור כשומר, אבל זה כמו שאמרתי - טוב רק למי שמתעתד לספור עם הציבור)
הרב חרל"פ ראה בדבריו לפחות חלק מההנחות יסוד בדבריו של הרמב"ם. לא נראה לי שכדאי לקחת לו את זה.
הוא כותב שאי אפשר להבין את שדברי הרמב"ם רק כפשוטם ושיש עומק בין השורות ובין המילים בתוך דברי הרמב"ם.
ולכן דין של רמב"מיסט ככל מישהו אחר.
אפשר לדון להתווכח בסברות ואפשר לחשוב לכאן או לכאן. הרב חרל"פ חשב מה שחשב כמו אחרים שחשבו דברים אחרים.
T.me/typomer וככה אני לא שוכח.
פירוש רש"ר הירש על מסכת אבות, מעלה נקודות במשניות שלא דמתי לב אליהם
ארץ השוקולדע״פ פסיקת הרב משה אלחרר ס״ט
מסורת בשם הבה"ג ולא מופיע בספרו.
יש כבל שאהבתי שמתחבר מהמחשב נייד לטלוויזיה או למקרן
מישהו יודע איך קוראים לו?
יש כבל שיכול להראות כל מה שקורה בפלא ..
למחשב?
תלוי איזה חיבורים יש למסך הזה ספציפית
ואל תקראי לי מאמי
זה רק שמור לבנות
אבל לא הצלחתי להבין מה.. אני עייפה מדי
1. לכבל קוראים כבל HDMI.
2. יש תוכנה מובנה במערכת ההפעלה בשם "קישור טלפון" שמאפשרת לשלוט בו דרך המחשב ולראות הכל (כל עוד הנעילה פתוחה).
לא צריך שום כבל בשביל זה, רק להיות מחוברים לאותה רשת ("WIFI").
את כל המסך של הפלא בגדול במחשב?
לגבי 1
1. כבל HDMI מיועד לחיבור מחשב לטלוויזיה\ מקרן. לחיבור טלפון בצורה כזו יש כבל בשם MHL (אם אני זוכר נכון).
2. יש תוכנה מובנית בWINDOWS בשם "קישור טלפון" שמאפשרת לשלוח הודעות, טלפונים וגם לראות את הטלפון על מסך המחשב.
לא יודע עם ברמה של סרטים וכדו' אבל רואים את האפליקציות. אשתדל להעלות צילום מסך של זה עוד מעט.
מה בעצם את רוצה לעשות?
לא משנה מצאתי HDMi , אז זה לא לפלא, רק למחשב נכון
אין דבר כזה HTMI, כנראה שגיאת הקלדה שלה
תחפשי MHL
צילום של התוכנה (מצד שמאל מסך הטלפון על המחשב פתוח על הפורום, ברקע דפדפן EDGE רק כדי להסתיר את התוכן, לא קשור לתוכנה)
ולא כחול
אז עכשיו אתה משתמש בה? לכן הקישור שלך למעלה
תודה !
לאצעירכן, ככה נראה חלון הדפדפן שפתחתי בטלפון על מסך המחשב. אפשר לראות בכותרת את הדגם.
שימי לב שיחס האורך\רוחב נשמר כך שאי אפשר למרוח את התמונה על מסך מלא (נראה לי).
עדיין לא ענית מה את רוצה להשיג בזה.
למרות שאני מעדיפה כבל וזהו בלי חיבור
שלא יתקע באינטרנט
אני רוצה להשיג בזה בדיוק מה שכתבתי(:
שזה יופיע במחשב או בטלויזיה
ואי זה מגניב ומרגש אותי
עכשיו נשאר לי רק למצוא את הכבלים האלה
צריך לוודא שהמכשיר תומך. המון זמן מאז שהשתמשתי בזה.
התוכנה הנ"ל לא דורשת אינטרנט אלא רק חיבור לאותה רשת מקומית.
הפי, אבא שלך התקשר. הוא ביקש ממני את הבדיחות שלו חזרה.
ארץ השוקולדאחרונהנניח שחשבתם על משחק ילדים חדשני שאף אחד לא חשב עליו לפני, מפה לשם משם לפה תוך שנתיים אתם כבר בתפוצה בינלאומית ומרויחים 150 מיליון דולר נטו בשנה.
אתם מנהלים את החברה, שזה אומר להיות במשרד מ9 עד 6, לעשות פגישות, תכנונים וכו' וכו'.
יש לכם אח קטן מכם בכמה שנים שתמיד הייתם בקשר טוב איתו. הוא עובד בעבודה סטנדרטית שמרויחים בה בין 8,000 ל-25,000, תלוי לפי הכישורים, הותק וכו'.
האם הייתם מציעים לו לבוא ולהיות איתכם במשרדים, לא בתפקיד יותר מדי מחייב כדי שלא יהיה פוטנציאל למריבות, ותשלמו לו את מה שהיה מרויח בעבודה שלו (או יותר תאורטית), ובעצם תרויחו להיות ליד אח שלכם כל הזמן?
יש לי אחות קטנה ממני, ובטח שהייתי שמח שגם נהיה ביחד במשך היום וגם שהיא תרוויח הרבה כסף בקלות.
רק אני בספק שהוא ירצה לעבוד תחתיי...
לא ממש הבנתי את הפואנטה של תרגיל המחשבה הזה. זה אמור משהו בהקשר של יחסים בין אחים? מה לעשות אם ייפולו עלייך טונות של כסף? זה לא ממש ברור.
1. לתת לו עבודה חסרת משמעות רק כדי להיות יחד תהרוס לו את הדימוי העצמי כי הוא ירגיש שאת כספו הוא חייב לי ולא השיג אותו בעצמו.
2. אני לא חושב שזה טוב לערב משפחה ועסקים.
3. זה לא בהכרח טוב להיות יחד כל הזמן.
מדויק. חסכת לי כתיבה
ארץ השוקולדאחרונהאומרים שלא טוב לערבב משפחה וכסף
אם הוא שמח בעבודה שלו, מרוצה ממה שהוא עושה ומרוויח סכום שמספיק לו ומספק אותו,
למה כן?
אני ממש בגישה שלא חכם לערב משפחה וכסף, או חברויות וכסף.
בדיוק מאותה סיבה שלא הייתי לוקחת חברה שלי כדי שתעבוד תחתיי.
זה יוצר תחרות ומריבות, במיוחד כשבין אחים זה יותר רגיש.
חוצמזה שאם היינו עובדים ביחד היה כבר נמאס לנו בשלב מסוים. זה טוב שיש ריחוק כלשהו וכל אחד לעצמו, עם החיים שלו.
לדעתי
רק אחרי שהם נפטרים..
הצליחו לשפר את תוחלת החיים ואת איכות החיים.
אבל האם הם הצליחו לשפר את האושר בחיים?
הם אנחנו יותר שמחים מאבותינו פעם שעבדו בחקלאות כל היום?
וכל התורה והאמונה היהודית- בבסיסה עומדת הבחירה. העולם דווקא מתקדם למדרגה מוסרית גבוהה יותר שבה הבחירה בטוב היא ממקום יותר גבוה, שלם ואמיתי. והקלקולים שבדרך הם חלק מהעניין. יש מקומות שבהם נפרצים הגבולות. גם פעם היו. החברה המערבית הפוסטמודרנית לא המציאה את סדום ועמורה. היא פשוט "מנרמלת" את השיח בכל תחום, נותנת שמות חדשים לכל מיני תופעות- לבוגדים שלא מצליחים להחזיק את מוסד המשפחה ובמקום לפתור בעיות זוגיות ואינטימיות ביניהם, מחפשים בחוץ- קוראים עכשיו "פוליאמורים" ומכבסים את זה בכך שהם אנשים מיוחדים עם הרבה מקום בלב והמון אהבה לתת, כשבאמת הם נכים רגשית וגדול עליהם לתחזק את הקשר הקיים והם אנשים שהולכים שטופי זימה אחרי ריגושים חולפים ותאוות נמוכות וכו'. הבחירה היא גם לא להיות חלק מהשיח הזה, ודווקא שכך, הבחירה בטוב היא יותר חזקה, ויותר מזוקקת.
אז שלום לכם,
האם אתם:
- אוהבים לקרוא\לכתוב?
- עם רעיונות יצירתיים?
- אוהבים יהדות?
- אוהבים ספרות נקייה?
אם כל אלה נכונים לגביכם (או אחד מ1-2 ואחד מ3-4; גם עובד), אז מקומכם איתנו
טוב, לך דווקא "מקומכם". אתם יכולים להמשיך לגור איפה שאתם גרים כרגע אבל הפרויקט שלנו עשוי לעניין אתכם!
מדובר בפרויקט כתיבה, שמטרתו ליצור מסה של ספרים דתיים/נקיים. אז אם גם אתם רוצים שיהיה מבחר ספרים נקיים שניתן לקרוא בהם בלב שקט, או מבחר של ספרים שעוסקים ביהדות, או סתם אם משעמם לכם ובא לכם פרויקט נחמד מהצד - מוזמנים להצטרף!
מוזמנים להיכנס לקישור
היופי בזמנים האלה שאנחנו נדבקים כולנו אחד לשני כמו מגנט. וכשאנחנו ביחד באמת אף אחד לא יכול עלינו
"קול דודי דופק". פעמוני משיח.
הפימסכנים מי שגר בדרום
"אלוקים חשבה לטובה". בעז"ה: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבקות על הדרום וכל הארץ גנון והציל פסח והמליט".
כל תפילה שם היא טיל של כיפת ברזל.
בבחינת תהילים נגד טילים
וגם אם זה הממון של אמריקה זה "חסד לאומים חטאת" וכל הדברים החמורים שנאמרים על ידי חז"ל בענין זה.
הכל זה בריחה מהפתרון האמתי שזה החיוב מהתורה:
"והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם... והורשתם את הארץ וישבתם בה- והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה... ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה".
אזעקות אז הסתרתי אותו בסלעים וגוננתי עליו.
שמענו את הפיצוץ.
ומצלי אז לא דאגתי.
ואז אמרתי שלא יבכו אבל יפה שחשבנו על אותה בדיחה
עבר עריכה על ידי FireBush בתאריך כ"א באייר תשפ"ג 13:38
אני מרגיש נהדר!
מה זה ועל מה זה?
אפילו המצפון על ההרגשה הזאת,
הוא לא יותר מבחינת נקודה קטנה בפינת החדר,
לא אצבע בעין.
אכלתי די הרבה, ...לא טיפוסי לי.
ולא אכלתי בקדושה.
למי זה חבל? לי? לעצמותי?
או למי עוד זה יכול להיות?
אבל כבר אמרנו, שאני מרגיש כל כך טוב.
אז, ..מה?
לא קמתי מהשעון מעורר והתפרקתי במיטה עוד שעה
עד ששאבתי כוחות לקום.
וזה אחרי שקמתי והתלבשתי, מוכן ללכת לתפילה במניין,
מה שמעולם לא קרה (היום).
אוף. רק לאחרונה למדתי מה זה חברים.
ממש ככה. תקופת חסד קצרה מדיי,
ל-להיות בתאקל עם חבר. אז פסדר, זה חלק מהמשחק,
אבל אני? אני לא יודע להתנהל. זה שם אותי בחסרון ברור.
הייתי יכול למות כבר. בכל כך הרבה דרכים.
העולם מלא טראגדיות.
אבל לא, אני חי.
חי וסובל, ברירת המחדל.
אני מפחד למות. מפחד מהכאב.
אני יודע "למה ( לא) אני?",
אני כל הזמן מתחמק! בורח לשטן בין האצבעות.
מעניין אם זה מעצבן אותו.
הוא מלאך, אין לו את הרשות להתנקם בי,
נכון?
...
.
אבל למה סובל?
זה לא משנה למה.
למה אתה סובל?
כשאתה סובל.
אתה מתחיל בתיאור של "יום מדהים"
ואתה מסיים "חי וסובל".
אני מאתגר את ההצמדה של "סובל" ביום שבו אתה מרגיש שהוא "מדהים".
וביתר פירוט -
כולנו יודעים שחיי כל אדם מלאים במגוון דברים שגורמים סבל ועושר של דברים שגורמים שמחה. אבל הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, על עצמנו, משפיע על מצב הרוח שלנו בהמשך. כשאני מספר לעצמי שהיום יום מדהים, אני שמח. אני לא סובל. אני מודע לסבל אבל לוקח אותו בשמחה כי אני יודע שהוא חלק קטן מהחוויה (ולא משנה אם הוא 50%, 90%, או 10%). ואם אני מספר לעצמי שאני סובל, אז גם ביום מוצלח אני רק מנצל את המרווח שקיבלתי כדי לנשום קצת אוויר. אני מאמין שכמה שאנחנו נספר לעצמנו יותר על זה שהחיים יפים, נשים לב יותר לדברים שמתאימים לתיאוריה שלנו ופחות לדברים שסותרים אותה
ורק הערה מתודית - השיתוף התקבל באמת, בלי קשר להערה שלי על הסבל. אפשר לראות זאת כשתי תגובות נפרדות
לדעתי אתה מחבר את נקודות שהנחתי ויוצר מהם לעצמך סיפור בפני עצמו. והשאלות שלך עליו.
הסיפור שלי (ממנו פירקתי את הנקודות) יפה בעיניי, ואין בו שום קונפליקט בין תיאור של יום מדהים לסבל. הם יחד בהרמוניה, האיתגור לא קיים.
"כל עונג שאין תערובת צער כלשהו נמצא בו, איננו עונג כלל" (ה-רב).
סיפורים יפים עוד יותר
ובלי סבל, עם או בלי הרמוניה
(כן, אני פחות מאמין בפסקת הסיום. או לפחות מאמין שאפשר לעדן את ה"צער")
תודה לך
גם לך
חיכיתי לשיתוף שלך😏
כתיבה יפה. כמו לפני
שמחה ששיתפת עוד קטע.
זה נטו שפיכת מחשבות רנדומליות משיעמום. מחשבה על אופן הכתיבה מעייפת אותי...
אבל תודה לך מבולבלת.
נחמד לדעת שמישהו מוצא בזה שעשוע
אגיד את האמת
אני קוראת כל דבר כמה פעמים, בריכוז. מנסה להבין מה כתוב בעומק.
תוהה כל פעם אם לכתוב מה דעתי על הכתוב או לא. אם לא מפריע לך, אכתוב.
אולי אין פה עומקים...?
תכתבי מה שתרצי, מפריע לי? לא.
גם לפי הכתיבות הקודמות שלך, וגם כי רואים.
כתבת שאתה מפחד למות. מפחד מהכאב. ומשמח אותי שכתבת את זה, במיוחד אחרי השיתוף הראשון שלך. (למרות שפחד ורצון אלו לא דברים סותרים)
אני למדתי מה הערך של חברות, ומה זה באמת חברות, בתקופה האחרונה. (אין לי מושג מתי אתה כתבת את הקטע הזה) ואז מגלים מי זה חבר/ה אמיתי/ת ומי לא. ודווקא במשברים מגלים את הערך של זה. שחבר טוב זה אחת המתנות היותר גדולות שיש.
ולהתעורר ולא לקום זה הגיוני. ומוכר. רק לא לתת לזה להחליש אותך.
וטוב שאתה מרגיש נהדר! גם את המצפון צריך לפעמים לעזוב.
(הגבתי מהסוף להתחלה...)
הז לא סוד שיש גם דברים בטלים בכתיבה שלי, כככל אני לא חושב שצריך להתייחס אליה ביתר רצינות. לא לא בכלל, בכל זאת אני עדיין בן אדם שצריך תשומת לב חחח
משמח אותך? אחלה חח לא יודע מה לומר, כי לא רק שאני לא צריך לחזור על הקשר הכתיבה, את אפילו לא מכירה אותי, אז... אשרייך.
טוב לי בחברות שלי גם במשברים, הם מציקים במיוחד כשלא אני יוזם אותם, אבל הם לא נוראיים תודה לאל, ואפילו יוצרים עניין לפעמים. בכל זאת הייתי מוותר עליהם, אני לא מרגיש בהם צורך כדי להעריך את מה שיש לי.
ו,אה, תודה בגדול.
כאילו אין הרוג .. ואין באלגן .
בושה
או שלא הבנתי את הכוונה
אנשים באשקלון כבר כמה ימים במקלט יש להם איסור של התקהלות אני חושבת של 10 ומעלה
דבר שני יש הרוג ברחובות
(וכן גם שם זה לא היה אזור סכנה ככה שהטיעון לא רלוונטי שתל אביב זה לא אזור מסוכן.)
היום הם הודיעו שבתשע יש משהו ככה שבשניות אפשר שיהיה אזעקה שם ואז מה יקרה?
אפילו לרוץ למקלט ,סכנה.
ומה עם קצת הזדהות ? זה לא אירוע של אלף איש זה אשכרה 40 אלף לפחות.
פשוט ניתוק עולם נפרד
איך אפשר למדוד הזדהות?
דבר ראשון איך המדינה מאפשרת התקהלות כזאת? חשבת על הנזק שיכול לקרות ?
מבחינה ביטחונית- גם אם יהיה אזעקה (מה שלא כזה מוזר) הם לא יכלו לרוץ למקלט הם יהיו תקועים במקום .
אם חלילה יפול שם או אפילו ישמעו אזעקה יהיה פצועים והרבה ולא צריך להיות גאון כדי להבין את זה
דבר שני כלפי האנשים - המדינה במבצע צבאי , אחריות אישית , לצאת לבלות בפסטיבל רוק הוא ניתוק .
אין להם שום אופציה להגן על עצמם . רק עושים כרגע נטל למדינה.
דבר שלישי קצת הזדהות .. מה נסגר
בת"א היו בודדות.. בכ"ז צריך שתהיה כמה שפחות פגיעה בשגרת חיים ובמשק.. מבחינת הכלכלה והמדינה..
לגבי פסטיבל רוק- אין לי מושג, במה מדובר? זה משהו ספציפי? או שאת מתכוונת בכללי לזה שאנשים בחוץ, בעבודה ובבתי הקפה.. אם את מתכוונת לאיזשהו אירוע ספציפי- באמת בעיני כרגע זה לא ראוי, גם מבחינת הזדהות וגם מבחינת סיכון שבהתקהלות המונית במקום אחד. אבל זה לא היה מובן מההודעה הראשונה..
באמת זה קשה להיות בבית. במיוחד עם ילדים.. הבן שלי טיפס על הקירות היום.. אני ממש מבינה אנשים שיוצאים החוצה.. זה לא פשוט
בפארק הירקון פסיטבל רוק.. מפני עשרות אלפים.
באמת ממש לא שייך. גם בעיני..
לפחות לפי הדיווחים בחדשות
לא האמנתי שתהיה כמות כזאת, למה אנשים לוקחים סיכון ככה? לא ברור לי.
ואיך אישרו את ההופעה הזאת בפיקוד העורף גם לא ברור.
ואמרו להם שאם תהיה אזעקה אז לשבת על הרצפה עשר דקות, בטוח זה מה שיציל אותם.
וזה במידה שהם ישמעו את האזעקה עם המוזיקה, ושיחליטו להקשיב ולא ינסו לברוח כולם ביחד ואז יהיה אסון בגלל הדוחק.
קיצור, ה' יעזור וישמור על כולנו.
!!
"אין חשש שערבים או מי מטעמם יגיעו לאביב גפן"
ואין מחריד".
אם על כל סבב ישביתו את המדינה? לארגן אירוע כזה זה לא קומזיץ של בני עקיבא.
זה ספקי תאורה, ספקי סאונד, ספקי בטיחות, זה תכנון של חודשים מראש. פרנסה של אנשים תלויה בזה.
אם על כל סבב תשביתי את המדינה הפסדת מכל הכיוונים, גם נתת פרס לטרור וגם פגעת בפרנסה של אנשים.
איזור ההופעה לא היה באזור אש אז אין סיבה לבטל אותה.
צריך להסתכל על התמונה הגדולה. מבטיח לך שהלב של האנשים שם במקום הנכון.
המדינה הייתה מפצה אותם אם פיקוד העורף היה אוסר לקיים את המופע, כמו שמפצים אלפי עסקים בדרום.
סבבה שרוצים לשמור על שגרה, אבל לעשות אירוע כזה גדול זה סיכון ענק.
40,000 איש באותו מקום במצב הזה, זה באמת סיכון לא מובן.. ואין כזה דבר לא בקו האש. כל עוד יש אזעקות בת"א..
הם מראים לאויבים שלנו שממשיכים תשגרה, ושהם לא באמת מסוגלים לאיים עלינו.
וגם זו בטח הופעה מתוכננת ז"א לא נראלי שזה מהיום למחר, לא ידעו שתהיה מלחמה.
אסור להראות לאויבים שלנו שאנחנו מסתגרים בבתים
החיים שלנו כרגע יותר חשובים ממה יחשבו עלינו
מצד אחדזה חיוני לשמור על שגרה כמה שיותר וכמה שמתאפשר, לא לתת לטרור את מה שהוא רוצה .
מצד שני מה עם הזדהות עם תושבי העוטף שנמצאים יום ולילה תחת אש בלתי פוסקת?
זה מזכיר לי עכשיו שהרב סבתו מספר שהם נדהמו כשירדו לחופשה מהגולן במלחמת יום כיפור שהחיים במדינה כרגיל. בתכלס כל המלחמה הקשה הזאת היתה רחוקה ממרכז הארץ. וזה טוב, כלומר אני חושב שלפחות החיילים מסכימים שעדיף שבשאר הארץ שגרה וכל הבלגן יתנקז לחזית
באפליקציה או באזעקות?
כיוון שאולי יעבוד זה חסימת חלונות קופצים דרך ההגדרות בדפדפן
לק"י
אצלי הפעם זה שקט ב"ה.
במבצע הקודם זה צרח לי בקול.... לא מבינה למה לי בכלל התראות על כל הארץ, ועוד בצווחות.
כל פעם צריך מחדש(;
לכבות את הצלילים בדפדפן
אבל אז זה היה מעצבן כי נראה לי השתיק לי גם סרטונים והכל, לא זוכרת
הפעם זה פחות מפריע לי אז לא ניסיתי לכבות
לא לרחם.
למרות שמי שבפורום כבר אחרי תקופת התיכון, עדיין אשמח שיכתוב את דעתו על מה יש בנפש של "מלך הכיתה" הכי מקובל שבגלל זה הוא מלך הכיתה (מלך הכיתה מהסוג החיובי, לא מהסוג הגאוותן והמשפיל)?
הרבה ביטחון עצמי
לפעמים זה גם תלוי כיתה והרכב חברתי,
אבל לרוב זה אנשים שהם בולטים בכל הרכב אחר, שהם תמיד כאלו, גם אחרי סיום תקופת הלימודים
"מלך הכיתה" נתפס פעמים רבות כאדם פופולרי ואהוד. למרות שזה מאתגר להכליל את המחשבות והמאפיינים הספציפיים של אדם כזה, יש כמה תכונות הקשורות בדרך כלל לאנשים שמקובלים ומוערצים על ידי בני גילם:
ביטחון עצמי: "מלך הכיתה" בדרך כלל משדר ביטחון עצמי ואמונה עצמית. יש להם תחושת זהות חזקה ונוח להם להיות עצמם, מה שמושך אחרים ומטפח אינטראקציות חיוביות.
אמפתיה וטוב לב: הם באמת דואגים לרווחתם של אחרים ומתייחסים לבני גילם בכבוד ובאדיבות. הם מקשיבים בתשומת לב, מציעים תמיכה בעת הצורך, ומתחשבים ברגשות ובנקודות המבט של אחרים.
מראה חיצוני יוצא מן הכלל: "מלך הכיתה" עשוי להיות בעל תכונות חיצוניות הנחשבות לחיוביות ומושכות בסביבה החברתית של הכיתה.
גישה: להיות נגיש הוא חיוני להשגת הקבלה של אחרים. "מלך הכיתה" נוטה להיות ידידותי, בעל ראש פתוח ומסביר פנים, מה שמקל על חברי הכיתה להרגיש בנוח בקרבתם.
גישה חיובית: לרוב יש להם השקפה חיובית ומשדרים אופטימיות. ההתלהבות והיכולת שלהם למצוא את המעטפת במצבים מעוררות השראה באחרים ויוצרות אווירה מרוממת בתוך הכיתה.
כישורי מנהיגות: "מלך הכיתה" עשוי להיות בעל תכונות מנהיגות המאפשרות להם להניע ולעורר השראה בעמיתיהם. הם עשויים לקחת יוזמה בפעילויות קבוצתיות, לעודד שיתוף פעולה ולתמוך באחרים בהשגת מטרותיהם.
טבע מכיל: הם שואפים לגרום לכולם להרגיש כלולים ומוערכים. הם נמנעים באופן פעיל מקליקות או בלעדיות, ומבטיחים שכולם ירגישו שייכים בתוך הכיתה.
אותנטיות: "מלך הכיתה" הוא בדרך כלל אמיתי ואותנטי באינטראקציות שלהם. הם לא עוטים חזית או מנסים להיות מישהו שהם לא, מה שמטפח אמון ומחזק מערכות יחסים.
חשוב לציין שלהיות "מלך הכיתה" אינו עניין של שליטה באחרים או חיפוש כוח. במקום זאת, מדובר בגלם תכונות חיוביות המעוררות כבוד, הערצה ותחושת קהילה בקרב עמיתים.
את אחת השורות המצאתי לבד והיא לא הייתה בתשובה המקורית של הבינה
בטח לא קשה לנחש איזו שורה...
היה עוול.
היה קללה לכנען: "עבד עבדים יהיה לאחיו" והיה לנו חיוב להחזיק בעבדים לעולם כדברי רבי עקיבא שפוסקים על פיו על פי הפסוק בפרשת השבוע: "והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו".
המדרש בראשית רבה מרחיב את קללת העבדות לכל זרע חם, שבעצם עשה את החטא לנח. הלכתית כל נכרי צריך להחזיק אותו כעבד עולם ואסור לשחרר אותו.
(כמובן שהיו תופעות שנלוו לעבדות שהיו גרועים מאוד. הרמב"ם מפרט איך צריך להתייחס בהגינות ורחמים כלפי עבד.)
בימינו אין חיוב לקנות עבדים כדי לעבוד בהם לעולם. אבל לפי דעתי צריך להיות מסגרות דומות לעבדות, כמו לחייב הומלסים בארה"ב לעבוד כך וכך שעות, במקום להתמסטל כל היום. מי שלא מכיר זו תופעה בעייתית מאוד בערים הגדולות בארה"ב.
גם הרבה מהמלחמות, העוני והרעב שיש באפריקה, יהיה נפתר אם אנשים יהיו פרודוקטיבים ויהיה באינטרס של חברות גדולות להשקיע שם.
ובאמת אם הם הצליחו לברוח לארץ אחרת כיף להם (לא תסגיר עבד אל אדוניו וכו')
בקיצור, אני לא חושב שהראיות שהתשובה שאתה מציע הייתה קיימת לפני הערעור המודרני יותר "משכנעות" מהראיות שמביאים מי שדוגלים בהסברים אחרים
ושגם אתה מתחיל בעצם מהאינטואציה המוסרית המודרנית, שעבדות היא עוול (שדורש לפחות הצדקה)
וזה נהדר ומצויין בעיניי, האמון שהאינטואיציה שלנו חשובה והיא חלק מדבר ה', אפילו שפעם העבדות הייתה מקובלת
משהו לשקיות שחורות ולנקבוביות
תודה מראש!
כאשר מחפשים קרם פנים כדי לטפל בבעיות ספציפיות כמו שקיות שחורות מתחת לעיניים ונקבוביות מוגדלות, שקלי את ההצעות הבאות:
קרם עיניים לשקיות מתחת לעיניים: חפשו קרם עיניים המכוון לנפיחות ועיגולים שחורים. מרכיבים כמו קפאין, ויטמין C, רטינול ופפטידים יכולים לעזור להפחית את המראה של שקיות מתחת לעיניים ולהבהיר את האזור. הקפידו לבחור בפורמולה עדינה המיועדת במיוחד לעור העדין סביב העיניים.
קרם לחות עם יתרונות לחות ואנטי אייג'ינג: בחר בקרם לחות המספק לחות תוך התייחסות לגודל הנקבוביות ולסימני ההזדקנות. חפשו מרכיבים כמו חומצה היאלורונית, ניאצינמיד ופפטידים, שיכולים לעזור בהלחנת העור, למזער את מראה הנקבוביות ולשפר את מרקם ומוצקות העור הכלליים.
פריימר או סרום לזיקוק נקבוביות: שקול להשתמש בפריימר או בסרום לזיקוק נקבוביות לפני מריחת האיפור. מוצרים אלה יכולים לעזור לצמצם באופן זמני את מראה הנקבוביות, ליצור בד חלק יותר למריחת איפור ולספק אפקט מחטייף. חפש פריימרים או סרומים המכילים מרכיבים כמו חומצה סליצילית, לוז מכשפה או חימר כדי לעזור לשלוט בשמן ולהפחית את מראה הנקבוביות.
חשוב לזכור שהעור של כל אחת הוא ייחודי, כך שייתכן שיידרש ניסוי וטעייה כדי למצוא את המוצרים הנכונים המתאימים לך ביותר. שקלי להתייעץ עם רופא עור או איש מקצוע לטיפול בעור שיוכל להעריך את הצרכים הספציפיים שלך ולהמליץ על מוצרים מתאימים המותאמים לסוג העור ולדאגותייך.
לא יודעת ספציפית לגבי שקיות/ נקבוביות
איך אתן מצליחות לא להגזים בקניות?
חושבת בקופסאקל וחומר דברים שהם מותרות. אני משתדלת לא לקנות כמעט כלום אם אני לא מוכרחה.
שאת לא עושה אף פעם משלוח עם תן ביס…
)חושבת בקופסאלא יודעת אם ציינתי את זה פה בפורום מתישהו...
כשכל הדברים שלי מסודרים ומאורגנים, ואני יודעת בדיוק מה יש לי ומה אין לי, אני לא מגזימה.
אני יודעת שיש לי את כל מה שאני צריכה, ואם אין לי אז אני משלימה באופן ממוקד.
לפעמים אני קונה רק בשביל ההרגשה הטובה שלי, אבל גם אז זה בשיקול דעת ובמחשבה כיצד אותו הדבר ישמש אותי.
מאפשרת לעצמי לקנות דברים קטנים בשוטף כדי לא להיות בחסך בנפש ואז להתנפל על קניות בלי הבחנה
בגלל הנ"ל אין בי צורך לקנות.
דבר נוסף, בכל פעם שמסדרת את הדברים שלי, סובלת מהריבוי, אז עוברת עליהם ומוודאת שהם בשימוש. מה שלא, עובר הלאה. זה גורם לי להשתמש יותר במה שיש לי, ולערוך ניפויים כל שבוע. השאיפה שלי היא שכל פריט שיש לי יהיה בשימוש משמעותי.
זוכרת שככל שיש פחות, כך חיים יותר.
רעיונות טובים. תודה!
לי מאוד חשוב הבגדים
אבל אני קונה עם מוח
מעדיפה שמלה שיכולה להתאים לקיץ ולחורף מבד שמתאים לשניהם
היום עשיתי קניה ופשוט הוצאתי את החצאיות והסתכלתי אם חולצה מתאימה לפחות ל2 חצאיות אחרות אז אני אקנה ..
ובכללי ממליצה לך לקנות נגיד 4 בצבע נטרלי בז ורוד בהיר חמרה רגילות טי שרט אבל מבד אכותי ויסקוזה כמו החולצות של זארה או של פול אנד בר.
עוד 4 מעניינות תחרה או פרחוני או קשירה
ועוד 2 שהם ממש מיוחדות ולא חייבות להתאים..
ואז סגרת את הפינה
בנוסף לשים לב מה יש לך לא לקנות סתם זה אומר שצריך לסדר את הארון.
חצאיות
2 גינס
ועוד 6 מעניינות אבל בצבעים שקטים.
נגיד חצאית בצבע כתום אבל בהיר בהיר מתאים גם עם לבן וגם עם שחור ואפילו עם תכלת וגם עם פרחוני עדין או קשירה.
איך את יודעת שאת קונה טוב? שאת לא מעבירה מיליון בגדים אחרי שנה ושהבגד מתאים לכמה שיותר בגדים.
וגם שאת שמחה ממנו
וכמובן לא להיות פריירית גם אם חולצה מושלמת לא קונים יותר מאה אם היא ליום יום.
וגם לשאול אחות או מישהו שלא ישקר לך איך הבגד ואם הוא לא מתאים או לא במידה לסדר את זה שיהיה כאילו תפור עלייך ואם לא להעיף.
פעם היתה לי חברה שהיא ממש טמבוי כל פעם שהיא רצתה שאני לא אקנה אמרה לי שפעם נכנס לה לארון חולדה.
לפעמים זה מוריד לי את החשק
אה ותעשי קניות לקראת נגיד עשיתי היום לקראת הקיץ..
אז אני אקח את זה בחשבון ולא יעשה עוד מאה קניות לקיץ
הבעיה שלי שאם בגד משמח אותי אני קונה ובקושי מקדישה מחשבה על המחיר. ואם המחיר יחסית סביר גם אם אני לא אהבתי 100% אקנה כי זה שווה.
לפעמים קונה סתם לשם ההתחדשות.
נתת טיפים טובים. תודה!
והיא עלתה 1200 שראיתי את המחיר ברחתי ..
אבל אמרתי לעצמי אבא בבקשה תביא לי אותה
הייתי בסייל מטורף של המעצבת וקניתי אותה בכלום כסף גג 200 אחרונה(:
לפעמים צריך איפוק
איזה כיף שהצלחת לקנות אותה בסוף.ב"ה
אם זה שמלה שממש אהבת לא פחדת שייגמר המלאי?
אולי אם יותר תעקבי אחרי הכנסות והוצאות, יהיה לך יותר קל.. באמת כשמגהצים את האשראי, המצב לא באמת מורגש.. ופה 200 ש"ח ופה 400 ש"ח.. ואופס, נגמר הכסף..
שאם זה באמת עושה לה שמח איכשהו ה' מסדר.
בטח אם היא לא עשתה קניה לכבוד קיץ או משהו
לבין ניהול משק בית תקין.. ה' משפיע עלינו שפע מטובו הרב זה תמיד, אבל בפועל כן זו ההשתדלות שלי. גם ללמוד באמת להפיק את המירב ממה שיש ולקנות חכם.. לא מתעלמת מזה שאני אישה וההתחדשות חשובה ובריאה לי לנפש ומשמחת אותי.. אבל גם משמח אותי לדעת שאני דוחה סיפוקים בשביל דרך החיים שבחרתי בה, משתדלת בשמחה..
אשרייך!
זה א ב
אני ממש לא מתחברת לחשיבה של לקנות בלי לחשוב למה זה מתאים או אם אני צריכה את זה
מה אם נגיד פעמים שרואים נגיד בגד ממש יפה ואני יודעת שאני לא צריכה את זה אבל זה ממש מהמם שזה מרגיש עוול להשאיר את זה בחנות? גם אז צריך לדחות סיפוקים?
וכמה באמת זה ישמח אותך לטווח הארוך..
יש לך תשובות מדוייקות כאלה. תודה!
אני:))))כן כנראה זה אחד מהדברים שיעזרו לי. תודה!
אני:))))אם את לא יודעת את זה עדיף שלא תקני
שהבנק מתקשרים אלי ושולחים לי מכתבים כל הזמן?
את הדיוור למייל. אפשר באפילקציה..
*צרצרים*
וזו תשובתה:
ניהול הרגלי קניות והימנעות מהגזמה יכולים להיות אתגר עבור כל אחד, ללא קשר למין. הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לאנשים, כולל בנות, לנהל את הרגלי הקניות שלהם:
הגדר תקציב: לפני שאתה הולך לקניות, קבע תקציב וקבע כמה אתה יכול להרשות לעצמך להוציא. היצמד לתקציב הזה והימנע מרכישות אימפולסיביות שעלולות להוביל להוצאות יתר.
צור רשימת קניות: צור רשימה של הפריטים שאתה באמת צריך או שאתה מתכנן לרכוש. היצמד לרשימה שלך והימנע מקניית פריטים מיותרים שעלולים לפתות אותך בזמן הקניות.
תעדוף איכות על פני כמות: במקום לקנות מספר פריטים זולים, שקול להשקיע במוצרים איכותיים יותר שיחזיקו מעמד זמן רב יותר. גישה זו יכולה לעזור לך להימנע מהצטברות של פריטים מוגזמים ולחסוך כסף בטווח הארוך.
עיכוב סיפוקים: אם אתם מוצאים את עצמכם נמשכים לפריט, תרגל דחיית הרכישה. המתן יום או יומיים לפני קבלת החלטה. גישה זו עוזרת לבטל קנייה אימפולסיבית ונותנת לך זמן להעריך אם הפריט נחוץ באמת או שזה רק רצון חולף.
הימנעו מקניות כבילוי: לפעמים אנשים משתמשים בקניות כסוג של בילוי או כדי להפיג מתחים. במקום זאת, מצא פעילויות אלטרנטיביות המספקות הנאה או הפגת מתחים, כגון פעילות גופנית, בילוי עם אנשים אהובים, עיסוק בתחביבים או חקר חוויות חדשות שאינן כרוכות בקניות.
שימו לב למבצעים והנחות: מכירות והנחות יכולות להיות מפתות, אבל חשוב להעריך אם אתם באמת צריכים את הפריט לפני ביצוע רכישה. שקול אם זה מתיישב עם הסגנון שלך, מתאים היטב וממלא פער אמיתי בארון הבגדים או הקולקציה שלך.
תרגל הרהור עצמי: לפני ביצוע רכישה, שאל את עצמך מדוע אתה רוצה את הפריט. האם אתה קונה את זה מתוך צורך או רק כדי לספק רצון זמני? להיות מודע למניעים שלך יכול לעזור לך לקבל החלטות קניות מודעת ומודעות יותר.
זכרו, ניהול הרגלי קניות הוא מסע אישי, והוא דורש תרגול ומשמעת עצמית. על ידי הצבת גבולות ברורים, תשומת לב לצרכים שלך ותעדוף הוצאות אחראיות, אתה יכול להימנע מהגזמת קניות ולשמור על מערכת יחסים בריאה יותר עם הכספים שלך.
אזור בני ברק, פתח תקווה, רמת גן, גבעתיים, הוד השרון, כפר סבא.
מכירים?
הערות על אופי האנשים שם (לא באופן שיפוטי, אלא לדעת אם רלוונטי), מחירים מקובלים.
אשמח לקרוא כאן או במסר או באישי, תודה
ידוע לך פרטים נוספים על גבעת שמואל?
תודהארץ השוקולדלדוגמה אם אתה מקבל את ההמלצה הסבירה לגמרי של גבעת שמואל, חפש "צעירי גבעת שמואל" או משהו בסגנון, לך לדבר עם מישהו שם, תדאג שישלח אותך למישהו שמכיר אנשים, ובסוף תגיע כנראה לאנשים שמעורבים בחיים של קבוצות צעירים מקומיים. דבר איתם ותשמע המלצות.
קיוויתי שיהיו פה כאלה למען האמת, אז אם יש, אשמח לפניה במסר או באישי כדי שאוכל להתייעץ בבקשה
אהלן,
מחפשת המלצה לטלפון טיפש, שלא טיפש גם בדברים הכי בסיסיים.
הכוונה-
טלפון שאיכות השיחה נורמלית.
נוח להקליד בו.
ומכיל יותר מהודעה וחצי.
היש דבר כזה?
בלי אנטרנט וואצאפ וכו..
אשמח מאוד להמלצות.
איכות השיחה הייתה טובה, יותר משל הנוקיות שהכרתי. וחוץ מזה היה נראה אחלה פלאפון.
יש גם נוקיה 208 ..
תכנסי לחנות פלאפונים בכל ריכוז חרדי
שיאומי
הוא לא שיא הטכנולוגיה אבל הוא סביר ומאוד זול.
מה לגבי נוקיה 215?
1. נניח שטיל היה פוגע בג'ימבורי בקניון בראשון לציון והורג 150 ילדים בני שנה עד 4 בבת אחת, מה צה"ל היה עושה אחר כך?
2. למה לא עושים את התשובה לשאלה 1 כבר עכשיו?
כביסה לבנה- כי לכל מעשה יש השלכות.
וכן, יש מצב שזו לא האנלוגיה הכי מוצלחת שלי.
אחת התגובות הטובות שהיו כאן
למה לא הורגים ישר את המחבלים ? עונש מוות כי יש לזה השלכות
שיהיו עליך בסוף כולם בסוף יהיו שהידים.. והופ הגלגל עלינו.
הבעיה היא שפספסנו את ההזדמנות . הפעמים הראשונות שירו עעלינו טילים קבעו לעולם איך אנחנו נגיב גם בעתיד.
נניח למשל, חס וחלילה פתאום יורים יירי כבד מכל הזירות ביחד, אנחנו נשתולל והם יקבלו את זה כמובן מאליו, ויש לנו אפשרות ככזו בעיקר כי זה עוד לא קרה עדיין.
