פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 12)

אני מדבר על שקיפות לא על חוק שיכול להגביל ייבוא.. מדובר כאן רק על סוג לחם שנאפה במאפיות.. 

שיהיה חוק שאסור לקרוא למה שלא עומד בכללים מסוימים "בגט" . 

אפשר לומר שאם אני קונה במקום אני יכול לראות ישר שזה לא באגט אמיתי, אבל אם אני מזמין דרך וולט למשל, זה בעיה.

רק בישראל מותר לקרוא למוצר קטשופ אם יש לו לפחות 10% מוצקי עגבניות. התקנה הזאת לא קיימת באף מדינה מפותחת אחרת בעולם ובפועל מכריחה כל חברה חוץ מאוסם לקרוא למוצר שלה "מטבל עגבניות" ולבלבל צרכנים.

הגבלות ממשלתיות כאלו הן מתכון לשחיתות ומונופולים

לא בפרטים כמו שהרחבת אבל מכיר.. זה גם בארה"ב ככה.. ולדעתי זה יותר באחוזים..

זה חיובי .. קטשופ צריך להיות עשוי מאחוז עגבניות נורמלי.. 

שקוראת לסבון אל-סבון.

חוץ מזה שיש סיבה למה אוסם רשאית לקרוא למוצר שלה קטשופ. הוא מיוצר במדינת ישראל, וזה טוב לכלכלה. אין קשר לקולנריה.

זה שכל חברה ישראלית מגדירה עם לוביסטים את הסטנדרטים למוצרים שהיא מייצרת גורם מרכזי ליוקר המחייה, לחסמי יבוא, ולמונופולים וזה ממש לא רק אוסם זה שיטה ישראלית נאלחת שבגללה הצטברו אוסף חוקים עצום ש"שומר על הייצור הישראלי" ובעצם מונע תחרות וגורם שכל מוצר בישראל יקר בעשרות עד מאות ולפעמים אלפי אחוזים מאשר באירופה וארה"ב.

רפורמת מה שטוב לאירופה אמורה למוטט את השטות הזו, לאחר מכן חוק המשך מה שטוב לארה"ב

אלא החברות הגדולות היינץ היתה להם בעיה להכנס לארץ עם הקטשופ שלהם כי אוסם הגדירה מהו קטשופ ובמשך תקופה לקטשופ היינץ היה אסור לקרוא למוצר שלהם קטשופ והם כמובן לא היו מוכנים לשנות את המתכון שלהם בגלל חברה עלובה שהגדירה במדינה קטנטונת את המילה קטשופ בעברית אז הם נאלצו לקרוא לזה מטבל עגבניות וזו שטות.

למרבה המזל השטות הזו תוקנה ועכשיו לקטשופ היינץ מותר להשתמש גם במילה קטשופ בעברית למרות האבסורד שהם מייצרים קטשופ מאות שנים אבל ככה בדיוק עושים חסמי יבוא וככה המדינה יקרה יותר ויותר.

מהו אל-סבון? | מגזין | מכון דוידסון

כיף ונקה 7 הם של סנו, אבל אם אני לא טועה - שאר המותגים ששמתי כאן לא שייכים להם.

מה שבאמת תורם לכלכלה זה שכל מדינה תייצר ותייצא את מה שהיא הכי טובה בו, ותייבא את כל השאר.

זה לא אננס שצריך אקלים טרופי. וזה לא מחשב שצריך מקצועיות שאין לכל חברה פשוטה שרוצה לייצר בעצמה.

עגבניות כידוע הן רכיב יחסית קטן בתוך הקטשופ...

ולגבי עגבניה - מלבד האדמה אין שם שום דבר ישראלי.

הזרעים מגיעים מהולנד או יפן (הזרעים הישראליים לא מסחריים),

העובדים הם תאילנדים,

הדשן מיובא מאירופה,

היריעות לחיפוי הקרקע מיוצרות בסין,

הטרקטורים הם אמריקאים (או לא יודע מאיפה אבל בטח לא ישראלי),

הדלק מאזרבייג'ן...

ויש סיבה לכך שאין ישראלים שמוכנים לעבוד בזה (או אין מספיק בשביל שהענף הזה לא יקרוס) - ישראלים לא טובים בזה. הם גם לא מוכנים לעבוד כ"כ קשה בשביל שכר כ"כ נמוך.

אם החוק לא היה מתיר להביא עובדים זרים, בעלי האדמות היו צריכים לשלם לעובדים ישראלים שכר עצום, ומחיר העגבניה היה בסוף כ"כ גבוה עד שאפילו בן גוריון בכבודו ובעצמו היה קונה יבוא טורקי.

בקיצור, 

גם כשאתה קונה עגבניה ישראלית (קל וחומר קטשופ) - אתה מקבל מוצר שארזו אותו יפה יפה בישראל, אבל 90% ממנו מורכב מייבוא.

גם אם רוב המרכיבים או הכלים מיובאים, עדיין יש ערך רב בייצור המקומי, הן מבחינת הכלכלה, העצמאות התזונתית, פיתוח הידע המקומי, והעסקת עובדים.

1. "הזרעים מגיעים מהולנד או יפן"

לא מדויק.

יש חברות ישראליות חזקות מאוד בתחום הזרעים, בראשן "הזרע" (Zeraim Gedera) שבבעלות חברת Syngenta השווייצרית, אך פעילות המחקר והפיתוח בארץ.

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בטיפוח זרעי ירקות, כולל עגבניות מזנים שונים (גם לעיבוד תעשייתי – כמו קטשופ).

גם אם חלק מהזרעים מגיעים מחו"ל – זה נכון גם לגבי רוב מדינות העולם, זה לא טיעון נגד ייצור מקומי.

2. "העובדים הם תאילנדים"

נכון חלקית.

בעבודות החקלאות עצמן אכן יש שימוש רב בעובדים תאילנדים.

אבל: זה לא שונה מייצור מזון במרבית מדינות המערב (גם בארה"ב ואירופה עובדים זרים עוסקים בחקלאות), וזה לא טיעון רלוונטי נגד ייצור קטשופ בישראל.

כמו כן, עובדים ישראלים עוסקים בכל שלבי הערך שמסביב: ניהול, לוגיסטיקה, שיווק, מחקר, מכונות, תחבורה ועוד.

3. "הדשן מיובא מאירופה"

לא מדויק.

יש בישראל תעשייה מקומית של דשנים, במיוחד באמצעות כיל (כימיקלים לישראל) שמייצאת דשנים לכל העולם, ומקורה בעיקר במפעלי ים המלח.

כן, לעיתים יש תוספות מיובאות, אבל לא הכול מיובא.

4. "היריעות לחיפוי הקרקע מיוצרות בסין"

נכון חלקית, אבל:

יש גם ייצור מקומי של יריעות לחקלאות, למשל חברות כמו פלרם ו־אורבונד, שמייצרות חיפויים מתקדמים לגידולים.

בנוסף, זהו רכיב משני שאינו משפיע מהותית על השאלה אם כדאי לייצר קטשופ בארץ.

✅ דברים שהצד השני מתעלם מהם:

1. עיבוד התעשייתי עצמו (ייצור הקטשופ): זה נעשה בישראל, במפעלים ישראליים, על ידי עובדים ישראליים, עם מכונות, ידע, והנדסה מקומית.

2. פיתוח זנים והתאמה לחקלאות מדברית: ישראל מצטיינת בזה. קטשופ מחייב זני עגבנייה עתירי מוצקים – וזנים כאלה מפותחים בארץ.

3. רווח כלכלי ומעגל תעסוקה: גם אם חלק מהרכיבים מיובאים, עדיין רווח משמעותי נשאר בישראל – דרך חקלאים, משווקים, תחבורה, סופרמרקטים, מפעלים ועוד.

4. עצמאות תזונתית: מדינה שמייצרת את מזונה – גם אם חלק מהרכיבים שלה תלויים בייבוא – היא חזקה יותר.

5. שיקולי איכות וסביבה: עגבנייה שגדלה בארץ ונכתשת למוצר כמו קטשופ בארץ – דורשת פחות שינוע, פחות קירור, פחות זמן מדף.

⚖️ סיכום:

הטיעון ש"עגבנייה זה לא ישראלי אז אין טעם לייצר קטשופ" הוא שטחי, לא מדויק עובדתית, ומתעלם מהתמונה הכלכלית והחקלאית הכוללת.

גם במדינות עשירות מאוד בייצור – יש תלות בייבוא רכיבים כמו דלק, מכונות, או חומרים. השאלה היא לא האם כל רכיב ישראלי, אלא האם יש יתרון לייצור מקומי – והתשובה היא בוודאי שכן.

התשובה מבוססת גם על עובדות, אבל בעיקר על ערכים. ערכים שבהם אני חלוק על הצ'אט.

רק כדי להראות שלא מדובר בעובדות מוחלטות אלא בערכים, אמרתי לצ'אט "הנה טענות שנכתבו בפורום, תגיב להן לפי תפיסת עולם קפיטליסטית".

אז הנה מה שהצ'אט עכשיו ענה לטענות שהוא עצמו הביא קודם:

טענה 1: "יש חברות ישראליות בתחום הזרעים, אז יש פה תרומה מקומית"

נכון, יש פעילות בישראל. אבל – גם אתה הודית שהבעלות היא שווייצרית (Syngenta). כלומר, הרווחים, קבלת ההחלטות והכוח העסקי – אינם בידיים ישראליות. העובדה שהמשרד יושב בישראל לא משנה את הכלל הפשוט: ההון זורם לפי הבעלות, לא לפי הגיאוגרפיה. 

יתרה מכך, עצם העובדה שאנחנו תלויים בשוק זרעים תחרותי מראה את היופי של שוק חופשי: חקלאי יכול לקנות את הזרע הכי טוב בעולם בלי שפקיד במשרד ממשלתי יגיד לו ממי לקנות. תחרות חופשית יוצרת איכות – לא "תוצרת מקומית".

🔹 טענה 2: "עובדים ישראלים עוסקים בניהול ולוגיסטיקה, לא רק תאילנדים בשטח"

שוב, עיקר העבודה הפיזית שמייצרת את המוצר – לא מבוצעת על ידי ישראלים. למה? כי זה לא משתלם להם.

שוק העבודה החופשי עושה את מה שהוא אמור לעשות: מקצה אנשים לתחומים שבהם הם פרודוקטיביים. אם ישראלים מעדיפים לעבוד בהייטק, ניהול, שיווק – זה כי שם התרומה שלהם גבוהה יותר, ולכן הם מתוגמלים יותר.

אם תאסור על העסקת עובדים זרים, תעלה את עלות העבודה, תחסל את הכדאיות, והצרכן יסבול – או שתעלם החקלאות, או שהמחירים יזנקו. אין שום היגיון בלהתעקש על "ייצור מקומי" אם הוא פשוט לא משתלם.

🔹 טענה 3: "יש תעשיית דשנים בישראל, אז לא הכול מיובא"

עובדתית – גם כיל (שאתה מזכיר) מייצאת בעיקר. כלומר, לא מייצרת ל"שוק מקומי" מתוך אידיאולוגיה ציונית אלא כי זה משתלם לה. מצוין. אבל גם החקלאים לא קונים דשן מקומי כי זה "ישראלי" – אלא אם זה משתלם להם כלכלית.

אדם רציונלי לא מתעניין בדגל שמודבק על השק – אלא בתועלת הכלכלית נטו. אם מחר הדשן מטורקיה יהיה זול יותר – צריך לקנות אותו. מי שחושב אחרת דוגל בהעדפה מתקנת שמזיקה לכולם.

🔹 טענה 4: "יש ייצור מקומי של יריעות פלסטיק"

זה לא רלוונטי לדיון. מה שמשנה הוא לא איפה מייצרים כל רכיב – אלא העלות הכוללת לצרכן. אם ייבוא מסין זול יותר – עדיף לייבא.

התעקשות על "ייצור כחול-לבן" היא סנטימנטלית, לא רציונלית. היא גורמת לבזבוז משאבים ולמחירים גבוהים יותר. וזה – מס פטריוטיות שהצרכן נאלץ לשלם.

✳️ טענה: "העיבוד התעשייתי נעשה בישראל, אז יש ערך מוסף מקומי"

רק אם זה יעיל כלכלית. אם אפשר לייבא קטשופ מטורקיה ב־40% פחות, אין שום הצדקה לתחזק תעשייה מקומית רק כי "יש עובדים". זו שימור מלאכותי של משרות על חשבון כלל הציבור. במילים פשוטות: אתה מגן על אינטרסים צרים של תעשיינים וחקלאים – ומחייב את כולנו לשלם יותר בסופר.

✳️ טענה: "יש פיתוח זנים ישראליים מיוחדים לעגבנייה תעשייתית"

אם הזנים באמת כל כך טובים – תן לשוק להחליט. אל תכפה על מפעל לקנות "עגבנייה ישראלית" בגלל רגולציה. שוק תחרותי יודע לבחור את הזן הכי טוב לפי איכות ותשואה, בלי רגולציה מיותרת.

✳️ טענה: "רווח נשאר בישראל – חקלאים, משווקים, מפעלים"

גם בייבוא יש רווחים – לספקים, ליבואנים, לחנויות. כל אחד עושה את תפקידו בשרשרת. השאלה היא לא "איפה הרווח" אלא האם הפעילות יעילה. תעשייה שלא יכולה לעמוד בתחרות בלי תמיכה ממשלתית – צריכה להיסגר. כך פועל שוק בריא.

✳️ טענה: "עצמאות תזונתית"

זה פחד פסאודו-ביטחוני שמובילים פקידים שלא מבינים כלכלה. מדינה לא צריכה לגדל עגבניות כדי לשרוד. היא צריכה כסף. ואם יש לה כלכלה חופשית, מגוונת, ומשגשגת – היא יכולה לקנות עגבניות מכל מדינה שתרצה.

כל עוד אין מלחמה עולמית שמשביתה את כל המסחר – אין איום. וגם אז – לוקח שבועיים להקים חממות. חקלאות לא שומרת על ביטחון – חדשנות וטכנולוגיה כן.

✳️ טענה: "העגבנייה המקומית דורשת פחות שינוע – זה סביבתי יותר"

אם שיקולי סביבה באמת קריטיים לצרכן – תן לו לבחור. שים תווית "אקו־פרנדלי", אבל אל תכפה עליו לשלם כפול על קטשופ. חוץ מזה – כל הרגולציה הירוקה הזאת מנופחת, לא מבוססת כלכלית, ונעשית לרוב על ידי אנשים שמנותקים מעלות אמיתית לצרכן.

⚖️ סיכום :

הכותב מתעקש להגן על "ייצור מקומי" כאילו זה ערך עליון. אבל:

הצרכן לא חייב לסבסד תעשיות לא יעילות.

שוק תחרותי הוא המנגנון הכי טוב לייעול המשאבים.

תמריצים מלאכותיים רק מעוותים את המערכת, מעלים מחירים, ופוגעים בפריון.

מי שדוגל בייצור מקומי מתוך אידיאולוגיה – מוכן שכולנו נשלם יותר על מוצרים פחות טובים, רק כדי להרגיש ציוני. זה לא פטריוטיות – זה חוסר אחריות כלכלית.

ויש תועלת בפיתוח משרות, פיתוח זנים ישראלי, ולכן אני לא מתנגד לעובדים זרים.

אגב בכל הנוגע לחקלאות הייבוא הוא ממדינות שאנחנו שונאים, ירדן או טורקיה.

אין בעייה לייבא אננס מהרפובליקה הדומיניקנית, שגם האננס שלה טוב יותר.

השימוש בצ'אט היה בכוונה, דווקא בגלל שגם בינייש פתוח השתמש בצ'אט, רציתי להראות שזה עניין של ערכים ולא של עובדות - כך שהצ'אט ישנה את תשובתו מקצה לקצה אם אני אכתוב לו לענות בתור קפיטליסט.

לגבי דיונים אחרים - מקבל

אני למדתי ממך להשתמש בסבא ג'פטו, אתה השתמש בו מולי על רצח הארמנים, האם זה רצח עם או לא.

מאז אני משתמש בו הרבה לוויכוחים משפחתיים או מול חברים, גם בווצאפ וגם פנים מול פנים.

אגב באותה הזדמנות לקחת ממנו טענות לא רלוונטיות.

אני טענתי שאסור להוזיל את עניין רצח עם מה שיגרום להאשים אותנו ברצח עם מול חמאס, והוא הסביר שזה לא נכון, כאילו אני מסכים עם הטענה על רצח עם וכאילו אין לי מילואים עוד שבועיים.

אני לדוגמא מחקתי את הטענה הלא רלוונטית שלא על כך שאנחנו מייבאים נפט מעוד מדינות חוץ מאזרבייג'ן 

ללחוץ 15 שניות על הכפתור כיבוי, ואז לחבר שוב את החשמל ולהפעיל מחדש.

זה אמור לכבות את המחשב בכח, וזה הרבה פעמים פותר בעיות

לא משהו חדש מה7.10.

הוא נולד בכלל בארה"ב והוא מסמל צפייה להחזרת נעדרים/ שבויים/ תקווה

אז לא כזה שוק.

לעומת הסרט הכתום שאני מניח שרובנו זוכרים טוב.

וקיבלתי רושם שעובר רובנו 7.10 הוא ההתחלה שהסרט הצהוב הגיע לישראל.

אלא בצורה של "סמל החטופים"

זה סמל עשרות שנים כסמל לשחרור חטופים 

היתה מקבלת תשובה חיובית.

במיוחד אם היתה אומרת שהיא משוחררת מהשבי של חמאס.

לסתם אנשים אקראיים ברחוב אני בהחלט יכול להבין למה לא מאפשרים להשתמש בשירותים.

זה עולה שקל בודד בתחנה מרכזית, שאפילו עליו יש ביקורת. כמה אנשים הולכים אליו ביום? גם אם היו כמה זה עולה לו גרושים, ולהערכתי יש לו פחות מאחד ליום בממוצע.

ושוב כמו שכבר ציינתי, כל מסעדה נתנה לי תמיד להיכנס כולל מי שלא עובדת עם תן ביס או שבאתי לא לא בזמן שיש משלוח. כבר התרגלתי להיכנס ולמצוא ישר את השירותים בלי לבקש רשות.

זה שירות של תחנה המרכזית

פשוט אם אפשר לבקש עוד קצת כסף. למה שלא יעשו את זה.

אישית הייתי מסכים שיכנסו למסעדה שלי

בפועל זה ממש לא נעים שיש לך טיילת של אנשים לשירותים שהם לא לקוחות המסעדה

ולקוחות המסעדה צריכים לעמוד בתור (שזה מביך חלק מהאנשים)

כך שאני בהחלט יכול להבין את אותו

ויחד עם זאת. הייתי מאפשר למי שמבקש יפה להשתמש.

לדעתי. היא לא ביקשה בצורה מנומסת 

+ שילוב של בעלים גס רוח.

לכל בעל מסעדה יש 50 עוברי אורח שמבקשים להתפנות אצלו.

ולפי התפיסה שלי זה פחות מאדם אחד בממוצע ליום.

למי יש יותר נסיון במסעדות?

חוץ מזה שחלק מהביקורת היא שהמים והנייר והנקיון עולים פחות משקל.

ברוב המסעדות השירותים הם לטובת הלקוחות

זה לא נפוץ שאדם שהוא לא לקוח משתמש בשירותים על דעת עצמו.

הצדק נמצא איתה, אבל לא בגלל שהיא פדויית שבי אלא בגלל שהיא בן אדם (ועוד אישה) שזקוק לשירותים במקום שאין בו הרבה שירותים בסביבה (לפי מה שהבנתי).

"חטופה" "חטופים" "נחטפו" זה לא ג'וקר, ולא יעלה על הדעת שזה יהיה ככה. זה אולי מה שנקרא נסיבות מקילות או מזכה ביחס רגיש יותר, אבל זה בהחלט לא קלף מנצח. ואסור שיהיה.

חושבת שבמקומם לא היה לי לב לסרב לאנשים שמבקשים להיכנס לשירותים.

אני פעם ביקשתי בבית קפה להיכנס לשירותים, הייתי עם בטן היריונית שנראית לעין כל, וסורבתי.

היה אמצע הלילה, שורה של מסעדות שרק קיוסק ובית קפה אחד היו פתוחים ובכל זאת לא נתנו לי...

אני מבינה את הקונפליקט ואת חוסר הרצון להפוך לשירותים ציבוריים, מצד שני חושבת שיש מצבים שמצד האנושיות צריך להתגמש.

שאני עבדתי ואנשים ביקשו להיכנס .. נתתי להם באהבה .. אנשים ממש מבקשים יפה .. זה נראלי הזוי שאנשים צריכים להתחנן ..

כמה כבר מבקשים ביום? לא הרבה 

(אם רוצים להחמיר גם יכלו להגיד לך לשם הסמליות תקני משהו ..

זה לא מובן לי בשום צורה מזעזע)

לבחורה שצריכה בדחיפות לשירותים ..

לפני שבועים הייתי בהרצליה ובחורה אחת ממש בכתה לשומר שיתן לה להיכנס לבית כנסת לשירותים ..

היא הסתובבה שם שעות ולא מצאה ויש גבול..

הוא צרח עליה או ... אני אמרתי לה מה את שואלת אותו תיכנסי ..

והשומר הזמין אבטחה ..קולט?

מה אני אגיד לך יש אנשים גועל נפש

במיוחד היום שכל אדם שני סובל משהו בריאותי שקשור שגורם לשלפוחית לחוסר יכולות להתאפק מעי רגיז סוכרת ..וכו'..

עכשיו אני נזכרת שהייתי במרכז קניות והמוכרת לא נתנה לי להיכנס שם לשירותים .. אמרתי לה מה שאני חושבת..

שלא נדבר שראיתי שלא נותנים לבחורה בהריון להיכנס גם..הלם

מה אני אגיד לך אני חושבת שצריך להוציא חוק שצריך לאפשר לבחורות להיכנס לשירותים ..

ובכללי להוסיף שרותים במרחב. ציבורי..  כי זה לא אנושי לפתוח מקומות בלי שרותים ,ולצערי הרב נותנים לזה יד ..במסעדות אפילו ..אז שלא נדבר על

 שוק ,פארקים וכו..

והעגלות קפה האלה בלי השרותים .. שאין להם שרותים באזור , מכה!

לא ברור לי איך פותחים מקום בלי שרותים..

והוא הסביר שיש מקומות בעולם ששירותים במסעדה פתוחים לכולם עפ חוק עם החזרי עלות.

אבל אנחנו אוהבים להיות בפיגור

לכי לישון מוקדם כדי שהיום הזה ייגמר,

בע"ה הימים הבאים יהיו טובים יותר

נראה לי יש לו ניסיון חיים.. אחלה סיפורים יש לו.

וזה עדכון יחסית חדש

אבל אפשר לעשות ווצאפ וידאו גם מהמחשב צריך פשוט להתקין ווצאפ ווב

לא יודע אם אפשר גם דרך הדפדפן

האמת שגם לפני השאלה הכרתי את גוגל מיטס. ומשום מה חשבתי שהוא מוגבל בזמן כמו הזוום  ..

כרגע זה עוזר לנו מאוד. תודה רבה..

התשובה הישירה היא שהם חיות.
 

התשובה המלומדת היא שהרמבם פסק שיש להכניס לבית המדרש רק תלמיד הגון, ובציבור החרדי התלמידים אינם הגונים יותר. חושבים שאם מישהו לומד על "החליף פרה בחמור" אז הוא נהיה צדיק מופלג, ולא היא: חובה ללמוד מוסר ודרך ארץ. מי שלא עושה כן, התלמידים שלו נראים כמו הפוגרומיסטים שהדגמת.

ואדרבה, רק לימוד בלי עבודה גורם לאדם להוציא מרץ במקום אחר...

משנה במסכת אבות פרק ב משנה ב:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,

שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.

וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה,

סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.

וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר,

יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם;

שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן,

וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.

וְאַתֶּם,

מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:"

פירוש הרב עובדיה מברטנורה:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

הרבה תקופות

כל הזמן

מי שנהנה להיזכר בתקופות מהעבר, אם זה קורה יחסית הרבה, אפשר להתחייס לזה כגעגוע.

וככל שמבינים שגם בנקודות שאתה אוהב מהעבר היו דברים שאתה ממש לא אוהב, אפשר לומר שאתה לא ממש מתגעגע.

כמו שאני מוצא הרבה תחומים בהם הלכידות החברתית שלנו בתקופת הנעורים היתה חזקה הרבה יותר, אבל גם היו הרבה ריבים מאוד מטופשים, הרבה לחץ חברתי די מזיק, ולכן אפילו בתחום החברתי אני מבין שמצבי הנוכחי טוב בהרבה.

כדאי לקחת בחשבון שאני מתייחס לגעגוע כדבר שלילי, כלומר שבן אדם לא מרוצה מהווה ומעדיף את העבר.

מהזכרונות = אדם שלא מרוצה מההווה.

ולדעתי אולי אפילו להיפך, מה דעתך?

כשאתה לא מרוצה מהווה ונזכר נזכר בעבר הטוב, אתה לא באמת נהנה, כי אתה סובל מהמחשבה על זה שאתה לא שם. אפשר לדעתי להנות באמת מזכרונות נעימים רק כשאתה שלם עם המציאות כרגע, ולא להתאכזב מזה שהם רק 'זכרונות'.

בכל אופן, יש לי רגשות חיוביים להרבה תקופות בחיים שלי, ואפילו שעכשיו יש לי תקופה קצת קשה, טוב לי בה גם אם לא הכי נעים, ולא הייתי רוצה לחזור לתקופה 'כיפיות' יותר שהיו לי 🙈

מה שכן - הדבר היחיד שגורם לי לרצות לחזור אחורה, זה אולי כדי לשנות טעויות שעשיתי, אבל לדעתי זה גם לא נכון וצריך להתמקד במה שאנחנו יכולים לתקן בהווה, ולהתרכז בעתיד (: 

היום זה כמעט 70 שקל זה לא נורמלי, למרות שלא זכורה לי תקופה של 35 אף פעם אבל כן איזור ה45-50

ואז הלב

ואז נילס הולגרסון

וב16:00 המומינים🥰

לימים של הצחוק והתמימות

אין לי באמת עבר צבאי עם מקצוע. הייתי פקיד. אני מתכנת עם מלא כשרונות אבל זה פחות עובד בגדודי טנקים בעזה.

אבל אם ירצו אותי אני אבוא.

עניתי ללידים. רובם לא יכולים להחזיר מפטור.

א. יש חטופים במנהרות ולא רוצים לפגוע בהם .

ב. מדובר על קילומטרים רבים מאוד של מנהרות.

חוץ מזה שבאיראן המטרה היא להשמיד את מתקני הגרעין, לא את המנהרות עצמם. אי אפשר להרוס מנהרה רק עם הפצצות מהאוויר.

לעומת זאת איראן, היא פרוייקט שביבי מתכנן כבר 40 שנה, והוא מאד רוצה להכריע אותם, ולהשמיד את הכור.

מה זה הזלזול העמוק הזה במפקדי הצבא, שנלחמים בעוז ובאומץ ובהקרבה רבה?

הפעולה הקרקעית התחילה רק אחרי שלושה שבועות, כי הרצי ניסה להתעלם מהוראות הקבינט  להכין תוכנית לכל עזה והציג שוב תכנית דמויית צוק איתן של משחקים על הגדר.

כשדרשו ממנו משהו אחר, הוא רץ לפצ"רית שתוציא חוו"ד שאסור שום דבר שנחשב 'כיבוש' ע"פ הפרשנות המחמירה ביותר של הדין הבין לאומי +++ כל החומרות שמישהו העלה בדעתו. לכן גם כשהקבינט במשך חודשים דרש ממנו פיקוח יעיל של צה"ל על זה שהסיוע מגיע ל'בלתי מעורבים' (נניח שיש כאלו לצורך הדיון האקדמי) ולא משקם את חמאס, הוא פשוט לא הכין תכנית.

תשובתי העיקרית היא כאן:

כפי שציינו, הדברים בכלל לא דומים מהרבה סיבות - צעירים מעל עשרים

התשובה הפשוטה היא החטופים. עם סדר עדיפויות נכון (וכואב מאוד) שבו הניצחון של האומה על האויב הוא המטרה הראשית וכל שאר המטרות הן משניות - היינו מנצחים מזמן וגם היחידים, בין עם זה החטופים עצמם ובין עם זה משפחות (שלא היו נהיות) שכולות, חיילים (שלא היו) נהרגים ונפצעים.

משנות התש"מים ואילך, גורמים אנטי-מטרייליסטים, הצליחו לבלבל אותנו וכביכול בשם ערך פדיון השבויים היהודי, גורמים לנו לשלם מחירי דמים כבדים פעם אחר פעם.

זה גם הביא עלינו שתי אינטיפדות ואת טבח שמחת תורה וגם מה שלא מאפשר לנו לנצח כעת את חמאס, במחיר דמים כבד שמזמן עבר את מספר החטופים.

עקיבא ביגמן ציטט קצינים שסיפרו לו שפעולות קריטיות בוטלו שמא יפגעו חטופים, או שמא זה יגרום לחמאס לפגוע בחטופים.

הוא יותר טוב בתקיפה וחלש יותר בהגנה.

יש לו נסיון בלתקוף את דאעש וארגוני מורדים בסוריה, וכמעט לא היה לו נסיון מול F15 F16 מרכבה 4 מעיל רוח, חוץ מקצת נסיון ב2006, כאשר מערכות לחימה כמו מעיל רוח ועוד כמה דלא אפרט עליהם נכנסו לאחר מכן.

שלא לדבר על גיבוי נמוך בהרבה מהאוכלוסייה המקומית.

אבל אני השוויתי נטו בין מנהרות לכורים.

ברור שאם היינו מפציצים את כל עזה, עם אותן פצצות שהפצצנו את הכורים ואפילו עם חלשות מהן בהרבה - לא היתה נשארת שם אף מנהרה. כשעשינו זאת בעזה, למשל על מוחמד סינוואר זה עבד.

יש עם זה שלוש בעיות:

1. לא בטוח שיש מספיק פצצות לכל שטח הרצועה.

2. עלולים להפגע חטופים. כרגע מטרות המלחמה הסותרות, גורמות שאיננו מגיעים לא לנצחון ולא לחטופים. עקיבא ביגמן דיבר על זה כמה פעמים בפרודקאסט שלו 'אידיוטים שימושיים' וכתב על זה במידה אחרי הרבה מחקר.

3. בוודאות - כשהפציצו כורים, היו שם הכורים עצמם, או עובדים ישירים בתעשיית הנשק הבלתי חוקי.

אם יפציצו ככה בעזה, בוודאות ימותו עשרות אלפי עזתים שמשום מה מתייחסים אליהם כבלתי מעורבים, (למרות שהם בחרו בחמאס, מנער ועד זקן עם קביים השתתפו בטבח ולא היה שם חסיד אומות העולם אחד...)

נתנז היה ממוגן בעובי הרבה יותר ממנהרות חמאס ועם בטון חזק פי 4 עם פלדה חזקה הרבה יותר וסיבי פחמן, והוא לא היה הכור הכי ממוגן.

שמעתי כתבה לפני 4 שנים שהטילה ספק ביכולת של הb2 להצליח להטיל על נתנז (כן, נתנז ולא פורדו) מספיק מהפצצה פורצת בונקר הכי חזקה בעולם על מנת שתצליח להרוס אותו.

כתבתי בפירוש:

"ברור שאם היינו מפציצים את כל עזה, עם אותן פצצות שהפצצנו את הכורים ואפילו עם חלשות מהן בהרבה - לא היתה נשארת שם אף מנהרה."

חלק מהמנהרות של חמאס נמצאות עשרות מטרים באדמה

כדי להשמיד אותן צריך:

1. לדעת את התוואי שלהן

2. מספיק פצצות חודרות עומק

שני דברים שאין לישראל

תשאל את נסראללה. או שלא, כי יש סיבה למה בונקר עצום ומבוצר לא עזר לו, ולכן הוא כבר לא איתנו.

הדגם הכי מתקדם של פצצה חודרת בונקר יש רק לאמריקאים, אבל גם לנו יש דגמים די טובים.

ויש יותר מ 20, לא רוצים להקריס מנהרה גם על החטופים החללים.

וכתבנו לך עוד כמה סיבות למה עדיין לא הרסו את כל המנהרות.

לא כל עובד סייבר עובד במוסד או בשבכ, הרוב עובדים בחברות פרטיות עם שעות עבודה רגילות להייטק.

וממילא, מי שעובד במוסד או בשב''כ, לא בהכרח אסור לו לעבוד בשבת... צריך לראות את התפקיד המדויק ובהתאם להתייעץ עם רב.

או על חוקרים?

יש קורסים מטעם האגף לחיילים משוחררים.

אני מתאר לעצמי שמחקר בנושא מצריך תואר במדעי המחשב, ואין לי כזה.

העפתי מבט על התוכן - לא רע בכלל מבחינה מקצועית ובעברית. צריך אנגלית (קריאה) טובה כדי להתקדם עם זה אבל בתור התחלה זה לא רע בכלל.

הזמנה לערוץ הסייבר שלי

אין רע בעצם זה שהלוז שלך 'לא טבעי'

כל עוד מסתדר לך עם השבצק - תפאדל

לגבי שוטטות זה קיים גם בשאר אנשים ותטפל ישירות איכשהו

לדעתי כשתראה שאתה מסמן ווי על סדר יום של קימה מאוחרת, תוכל גם בבוא העת או הצורך, לשנות את הזמני היום שלך

למה זה רע לתפור לך לו"ז שמתאים את עצמו לנקודות התורפה שלך?

אני חושב שזה באמת בסדר לעשות את זה. למה זה בעיה?

את ההרגלים זה צעד ראשון והכי חשוב,

אמרת שעוד מעט יהיה לך מקום עבודה שתצטרך להגיע אליו בשעות "נורמליות" אז מן הסתם הלוז שלך ישתנה בהתאם... 

אז איפה הבעיה?

ציפור לילה שמתקשה מאוד להירדם מוקדם.

אמנם לא בשעות כאלה אבל להירדם ב12 זה יום מוצלח שלי. חשבתי שהחיים והילדים יסדרו לי את זה, אבל הם לא.

עולים לי שלושה כיוונים.

1. דחיינות שינה -גורמים פסיכולוגיים שגורמים לנו לדחות את השינה, כמו צורך בשליטה, עומס רגשי, חוסר סיפוק במהלך היום. תבדוק את זה.

2. מלטונין- אולי מדובר פשוט בבעיה פיזיולוגית שאפשר לפתור עם מלטונין.

3. לקבל את זה. שככה אתה.

למצוא פתרונות למצב הזה כמו עבודה בשעות האלה או שאתה אחראי על השכבות של הילדים ואשתך על התארגנות בבוקר וכו'

מלבד הודעות, שעון מעורר ופיקוד העורך ב-00:30. נפתח ב-4:00 (רימון). החיים הטובים

תנסה שיהיו לך את התנאים האידיאליים לישון: לרוץ בצהרים/אחרי צהרים (מצד אחד מעייף מצד שני רחוק מספיק מהשינה כדי לא לעורר. הכי טוב בבוקר, כמה שיותר רחוק). להימנע מלאכול שעתיים/שלוש לפני השינה, במיוחד לא דברים כבדים. להחשיך לגמרי את החדר שינה. לבודד רעשים. לשים כיסוי עיניים אם צריך. אפשר גם לשמוע רעש לבן, אומרים שזה עוזר, לא בדקתי (יש את זה בכל מיני אפליקציות, תחפש תמצא). יש כאלו שאם שותים יין נרדמים כמו תינוק, תנסה תראה אולי גם אתה כזה.

ואפשר לחשוב באמת מה גורם לזה, לשבת עם עצמך למה מנטלית זה קשה. לפעמים זה רק עניין של הרגלים שפשוט צריך להתמיד ולא להתייאש. אתה שוכב שעתיים, תמשיך לשכב. מקסימום לחשוב מחשבות, אבל לא פלאפון (אפשר אפילו להוציא את הפלאפון מהחדר שינה אם הוא מפריע. שעון מעורר אפשר לקנות ייעודי, לא חייב מהפלאפון). אבל יכול להיות שיש פה משהו יותר עמוק שצריך להבין מהו. לי אישית זה לא נשמע שזה משהו פיזיולוגי (יש תופעה פיזיולוגית כזאת של ציפורי לילה) כי אתה מתאר שזה התפתח עם השנים.

בהצלחה!

ויש כמה אנשים שיכולים לשלוח לי הודעה שמעירה אותי במקרה הצורך. גם  צריך מסך כהה בלי אור כחול ועוד כמה.

אני על רטט כל היום אא"כ יש משהו מיוחד, אבל בהחלט חכם לשים השתק. ואני גם עם מסנן אור כחול כל היום.

כל עוד הוא עדיין בפלא.. זו רק אשליה שהפלא נותן לו מנוח זה לא באמת ..

אלא אם כן זו בחירה מודעת מלכתחילה

כשאני בענייני הפלא שקט. כשאני מול מחשב אני רואה הודעות אבל הן לא מצפצפות.

קודם גל הדבר הכי חשוב הוא הרצון.

אתה מוצא מסגרות שמסתדרות עם המצב הזה וזה לא מחייב אותך לעשות שינוי משמעותי.

טיפ פרקטי- להוריד מסכים בשעות הערב. זה קשוח מאוד אבל עוזר. מרגע שמחשיך לא להדליק אורות רק אור קטן וחם- צהוב. לעשות אימון בשעות הערב. ושוב- בלי מסכים.

אני גם נופלת לזה הרבה. לא יודעת למה אפילו!

אולי כי השעות של הלילה הכי רגועות ואני אוהבת אותן לעצמי.

רק רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שזאת התמודדות של הרבה אנשים ושזה נורמאלי. בעז"ה עם הזמן זה יסתדר לך. ברגע שתהיה לך עבודה אתה תתרגל ותיכנס לשיגרת שינה נורמאלית בעז"ה.

והכי חשוב אל תתן לזה לפגוע לך בביטחון עצמי, צריך לקבל את עצמנו עם האתגרים שלנו. כולנו מתמודדים ולא סתם באנו לעולם הזה, באנו לעבוד.

זה איך את דואגת שיהיו לך שעות רגועות בשבילך ביום.

כשתדעי את זה, את תשני בלילה.

זה משהו אחר.

אבל כן, אתה צודק.

צאי להליכה כשיורד החושך (סביב 20:00). אפילו להתאמן בגינת כושר או משהו כזה. בלי הטלפון (הוא יכול להיות בכיס אבל לא בשימוש). קחי את הזמן הזה לעצמך ולנפש שלך ותראי איך שהגוף הולך לישון אחר כך.

אה - וגם להתקלח בחושך או קרוב לזה, ובלי אור לבן. שהשינה תתחיל עוד לפני שנכנסת למיטה בפועל.

תודה!

שאתאפס על החיים שלי אולי אתחיל ליישם

הביאו את היום

בעלי גם ציפור לילה, עם קשב.  ישן ב2 בערך כל יום. לפעמים יותר מאוחר

הוא לא עובד כשכיר, אבל הוא בהחלט קם מוקדם ביחס לשעה שהוא ישן בה, סביבות 8. הוא זה זמפזר את הילדים בבוקר והוא גם צריך לעבוד בשעות האלה. פשוט משלים שעות שינה בצהריים כי הוא קורס

שהוא חוקר שינה ופרופסור בברקלי (ולפני כן בהרווארד)

ובספר כתוב שביולוגית בני האדם לא בנויים לישון באותן שעות של הלילה. ויש אנשים שטבעית ישנים יותר מוקדם וכאלו שטבעית הם 'ציפורי לילה'. ושבחברה פרימיטיבית בה תמיד כדאי שמישהו ישאר ער כדי לשמור זה ממש עושה שכל, ובחברה המודרנית 'ציפורי הלילה' בפלונטר

(התלבטתי כמה ימים האם לכתוב את התגובה, כי השיתוף שלך נכתב מנקודת מבט יהודית. ובהחלט אפשר להגיד 'אוקיי זה טבעי אבל גם לכעוס זה טבעי ועדיין עובדים על זה'. בסוף כתבתי בגלל כל מיני 'איבחונים' שהוצעו כאן)

שב עם עצמך תברר מה באמת קורה איתך , מה כואב ..

זה לא עצלות כמו חוסר רצון בגלל כאב אחר שרק אתה יכול לדעת מה מסתתר מאחוריו ..

(אלא אם כן יש לך באמת חוסרים בדם וזה גורם לעייפות.. בדרך כלל זה יותר נפוץ אצל נשים .)

גם אם זה בריחה תנסה פעמים בשבוע

להעביר את המנורה מאור חזק לאור חלש ( מנורת לילה , מנורת שולחן ) עדיף אור צהוב..

שים מוזיקה רגועה .. תעשה התבודדות או תכתוב .. או פשוט תהיה עם עצמך .. אם זה לא עוזר

תפרוק אנרגיה

איגרוף.. ריצות .. כושר..

תגיד לעצמך אני הולך לישון וקם מחר בשמונה ..

ממש תדבר עם התת מודע הוא הרבה יותר חכם ממה שאתה חושב.

להגיד אני לא מסוגל לקום .. זו אמונה מגבילה

עכשיו תשים לב מה מסתתר שם?

א. טראומה (גם קטנה לא משהו גדול) או כאב מסויים שהושתק במשך שנים.

ב. בעיה פיזית ( חוסר ויטמינים וכו'..)

ג. הרגלים לא נכונים שנבנו במשך שנים ..

ד. התמכרות

על הכל אפשר להתגבר תקום .. תרים את הראש

ניסית טיפול תרופתי? יש גם משהו טבעי שמאזן את הפרשת המלטונין, וגם משהו כימי... פנה לרופא

או מה ההבדל בין זה לכימי? חומרים טבעיים הם לא כימיים?
(סליחה. אבל...)

אני כן נעזרת בתוספי תזונה

אבל לא בגלל שהם מאוד טבעיים, בגלל תופעות לוואי מינוריות בעיקר

מאוד מאוד ממליץ!

לא מכיר את לימודי הפיזיקה שלהם, אבל במה שלמדתי - סימסטר שלם הפך להיות לימודים של יומיים, כולל תרגולים ושיעורי בית. חוויה מאוד טובה.

מכינה תהיה ברמה ובדיוק במקומות שחשוב למוסד שתכיר וגם תאפשר להכיר חברים לספסל הלימודים כבר בהתחלה.

זה קשור לענייני עבודה ומרחק וכו..

אם זאת פיזיקה תיכונית.

לדוגמה כאן יש קורסים טובים

יש מכניקה

הכנה לבגרות בפיזיקה - מכניקה 5 יח"ל

חשמל

הכנה לבגרות בפיזיקה - חשמל 5 יח"ל

צריך גם את היחידה של קרינה וחומר שלא מצאתי קורס כזה בדיוק בהיקף החומר

לא מכירה בפיזיקה אבל אולי שווה לבדוק

עמוד הבית - רגב גוטמן

אתר שמתאים ללימודים גבוהים..

זה תלוי בן אדם. יש אנשים שיותר קל להם ללמוד לבד בקצב שלהם ויש כאלה שצריכים שישבו עליהם ללמוד.

שיהיה לו בהצלחה בעז"ה! מקצוע לא קל הוא בחר

אני עצמי מתרגל מתמטיקה להנדסאים.

הכניסות פעם בחודש ובנוסף בתאריכים מיוחדים.

ולצערנו כל הכניסות רק מאוחר בלילה.

ואני חושב שאפשר להכנס רק בהסעה עם רישום מראש.

וגם לפעמים יורים עליהם.

בספר פרי הארץ, נראה לי יורה דעה חלק ד סימן ז,  כתוב שאסור ללכת לקברי צדיקים אם זה מסוכן. הוא לומד את זה מדברי התוספות (בכתובות), שאסור להגיע לארץ ישראל אם זה מסוכן, קל וחומר לקברי צדיקים.

ושימו לב שמחבר הספר היה ראשון לציון בתקופה שאף אחד כמעט לא העז לעלות לארץ, אז הוא ודאי אהב את ארץ ישראל יותר מרובינו...

וגם רבי נחמן כשהיה בארץ, כשנהיה מסוכן הוא ברח מהר עם איזו אונייה של חיילים משהו. לפי הלוגיקה הברסלבאית, היה יותר הגיוני שהוא יישאר כאן ויסתכן ואז אולי ייקחו אותו ויכניסו אותו למקום שיהפוך לקבר של צדיק. זה לא הכי הגיוני?! ובכל זאת הוא העדיף לא להסתכן ולא להגיע לקבר של צדיק

כאן זה המקום בו ה' אמר לאברהם שהארץ שלו, אחד מ 3 המקומות בו האבות בנו מזבחות, ואחד מ3 במקומות שאין האומות יכולים להונו תאת ישראל לומר שלנו הן, כי נקנו בכסף מלא שכתוב במפורש. 

למערת המכפלה ולחלקת השדה בשכם יש משמעות עצומה בברית שה' כרת עם האבות על הארץ.

יוסף נקבר שם כי המקום מיוחד, ולא המקום מיוחד כי יוסף נקבר שם.

וחוץ מזה שיוסף הוא לא עוד "צדיק" אלא אחד מ 7 אבות האומה (ובמובנים מסויימים האב הרביעי)

אפשר להגיד את זה על חצי מהארץ.

כמו ששמעתי שהרבה לא מגיעים לעוטף עזה והדרום (אחת כמה וכמה ליו"ש) כי זה "מסוכן".

אני לא יודעת כמה זה תקף לימנו כשיש צבא וגם הכניסה ליוסף הצדיק היא בליווי צבאי.

בסוף גם כשהולכים ברחובות ירושלים (ה"נקיים מערבים") וגם אם עוברים דרך שער שכם שורץ הערבים יש "סיכון מסויים".

כי הם פשוט נמצאים בכל מקום.

אז לא נצא מהבית?

להפך, רק ככה ניתן לחזור לכניסה קבועה לציון של הצדיק.

בדיוק כמו שחזרו לארץ ישראל.

אבל לכתחילה דיברתי על כניסה מסודרת.

לפני שבועיים עצרו לי בצ. תפוח כמה ברלנדרים עם מרצדס שחורה כזו, ועליתי איתם עד לצ. יצהר הגדולה.

זה היה בערך בחמש בבוקר, ומרגע שראיתי אותם היה לי ברור לאן הם נוסעים.

קצת לפני שירדתי הם הודיעו לי שהם נוסעים ליוסף, ושאלו אם אני רוצה להצטרף. אמרתי להם שלא, ושאם הייתי חמוש יותר סביר שהייתי מסכים. בתגובה הנהג אמר לי בלהט שאם הוא היה חמוש הוא לא היה נכנס, ושלהיפך, צריך דווקא להיכנס ככה לא חמושים, ולסמוך על ה'.

עניתי לו שלא לחינם אמרה תורה ונשמרם מאד לנפשותיכם, ולא לחינם הזהירו חז"ל שאין סומכין על הנס.

קיצור ירדתי בצ. יצהר הגדולה, והם הלכו לגעת בציון ולברוח.

למרות שרציתי ממש בהילולא, אבל בקצב הזה לא נראה שזה יצא לפועל.

קווניקים גושניקים.

מכיר דתיים לייט שלא מבינים בכלל את ההבדלים ביניהם

לק"י

ולא גדלנו בכלל על המושגים האלה.

מניחה שהכרתי אותם רק בגילאי העשרים.

אז בייסיק זה בכלל לא (מחזקת את דבריך).

אבל בישיבת ההסדר בה למדתי, בטח בשיעורים א-ב, כמעט אף אחד מהשיעור שלי לא ידע מה זה

אבל אולי סתם לאחיות שלי הייתה מודעות פוליטית-מגזרית גבוהה

האמת כשחושבים על זה, כמה קווניקים ביחד יוצרים גושניק..

אבל האם יש עוד ברים שאתם יכולים לחשוב עליהם בתור דפוס חברתי-דתי..

שמישהו שהוא חוזר בתשןבה יכול להיתקל בו?

בין זה לבין אחריות על המדינה ולא לשבור את הכלים כשלא צריך. אבל נכון שאין קו ברור.

בכל אופן, סמוטריץ וחבריו (וגם בנט בהתחלה) כן לעומתיים וביקורתיים, בפרט בהשוואה למפד"ל של לפני עשרים שנה.

זה לגבי המדינה. לגבי התרפסות בפני שמאלנים- אין לי מושג מאיפה הבאת את זה. הדת"ל הכי יצאו ויוצאים נגד הרצי הלוי, רונן בר ובגץ וכו'.

קווניקים-מרכזניקים.

אלוקים, אני לעולם לא אבין את זה ולא אסכים להבין את זה, כמה שלא יסבירו לי אי-אלו דקויות שעושות את ההבדל בין תורת ה' צ-באות לבין בלבולי שכל.

די, רב המאחד על המפריד.

דרך אגב יש עוד הבדלים. שומו שמיים, מה ההבדל בין נועלי המוקסין לבין נועלי הבלנדסטון?

גושניקים, פתוחים תרבותית ו/או מחשבתית, פחות ממלכתיים, יותר שכלתנים, פחות אידאלים, יותר פרגמטיים.

קוויניקים, סגורים תרבותית ו/או מחשבתית, יותר ממלכתיים, יותר חסידיים, יותר אידאלים וחזון גדול.

כמובן שיש אנשים (וגם ישיבות שלמות) שלא נכנסות יפה לאף אחת ההגדרות האלו, אבל בהחלט יכול להיות גושניק מאוד דוס, שגם קורא ניטשה (ואם נלך ממש על הסטיגמה הוא גם אמריקאי שרואה בייסבול בשעות הפנאי וגם קצת שמאלני).

בעלי שמגיע מישיבה שנחשבת יחסית גושניקית, אבל לא בדיוק, שמע מחבר בישיבה שהופתע בצבא לראות כמה החברה מישיבה שלו בכלל מודעים להלכות כמו עירוב בשבת לעומת אנשים שהיו איתם ממכינת עלי (או משהו בסגנון)  שנחשבים קו.

זה סוג של גרף עם אפשרויות להצלבויות שונות. 

אפשר לערבב: סגור תרבותית, מחשבתית, לא ממלכתי, אידאיליסט- יוצא נוער גבעות. וכל מיני השקפות שונות כאלו.

למדתי על כל הרעיון הזה רק אחרי שהתחתנתי מבעלי, שלא רואה את עצמו באף אחת הקטגריות האלו באופן מוחלט, בגלל ההצטלבות השונה בפרמטרים האלו.

בישיבות הקו הר המור ושלוחותיה הדרך היא על פי הרב צבי יהודה ואיך הוא תפס את ההגות וההשקפה של אביו 

מרכז הולכים יותר עם הרב קוק באופן ישיר.

והגוש הם יותר תלמידים של הרב ליכטנשטיין הם שואבים הרבה מהרב סולבייצ'יק ומבית בריסק באופן כללי 

איפה הניק הוותיק הזה @נשמה כללית שמאוד אהב את הדיונים והחילוקים הבלתי נגמרים האלו?

(בלנ"ד לא ממשיך את הדיון. )