חשבתי שמשהו כזה יוכל לחסוך לי מקום במדף - במקום לקנות עוד ועוד ספרים מודפסים, לקנות אותם דיגיטליים ולקרוא בקורא ספרים אלקטרוני. (מדובר בעיקר על ספרים באנגלית, שגם ככה אני לא קוראת בשבת)
אבל האם זה באמת נוח ומהנה לקרוא כך?
בכל אופן, אשמח להמלצות לקורא ספרים אלקטרוני לא יקר מאוד, עם דיו אלקטרונית ומסך שמדמה דף, בגודל מספיק גדול כך שלא אצטרך להוציא את העיניים. ובלי חיבור לאינטרנט - שמעתיקים לתוכו את הספרים שקונים. אם יש המלצה לקנייה באמזון - עדיף.
(בעבר קראתי ספרים שלמים בטלפון הנייד, אבל בכל זאת זה פחות נוח, וגם בטלפון יש דברים אחרים שקורצים...)
אבל כשסיימתי עמוד, וגם לא כתוב המון בכל אחד כי זה לא מסך ענקי, ולפי הגדרות הספר, צריך כאילו להעביר עמוד. זה לא כמו באינטרנט שגוללים עד סוף הפרק/ספר. (אולי זה אחרת במכשירים אחרים), והיה צריך להחליק אצבע על המסך
ההחזר על המכס זה שייך לפדקס.. (חברת השילוח)מורות עפות עלי
ככה שאני מקבל רק 1300 שקל לא כולל המשלוח ששילמתי באתר עצמו. פדקס לקחו מכס 390 ומשהו שקל.. עם כל העלויות.
סה"כ הוצאתי 1690 ומשהו.
תגידו הם שווים לדעתכם את המחיר? הקטע שעוד קניתי בסייל זו נעל שעולה 700 ומשהו דולר..
(לדעתי היא לא מצדיקה את המחיר שלה, היא יפה ויחודית אבל לא עשויה בצורה מיטבית.. אבל זה הקונספט שלה אני קלטתי כבר..יש בה משהו יפה מאוד יושבת טוב אבל לא נוחה!)
אחרי שהראו לי את כל אלו, שאלו אותי נו אתה רוצה לרדת?
שאלתי אותם- לאן?
היו שני שדים שהתחילו לצחוק.. אמרו לי לעולם שהייתה בו. חשבתי קצת, אמרתי להם.. אפשר לבקש בקשה לפני שאני יורד? ..
אמרו לי מה אתה חושב שזה פה ג'יני ומנורת הקסמים?
אמרתי בסדר אם אי אפשר אני ארד, אמרו לי טוב אתה יודע מה תבקש. אמרתי להם אני רוצה שאליסיה קארה תתגייר ונתחתן. השטן חשב קצת אמר קיבלת...
אמרתי לו מה באמת? .. שוב השדים צחקו ואמרו שכן. אמרתי יאלה לכו על זה תחזירו אותי אני מוכן. השטן הלך לאחור כמו רונאלדו נתן לי בעיטה העיף אותי ג' פרסאות עד שנחתתי חזרה לגוף שלי.
פעם היו מחלקים מגיל בית ספר את מי שילמד מקצועות שמתאימים לאוניברסיטה, ואת מי שילמד להיות שיפוצניק.
וזה הפסיק ונאסר בחוק לחלק כך את התלמידים עוד בנערותם, בגלל חשש מהסללה.
היא ממש השתמשה במילה הזאת.
פעם אסרו על אנשים בלי סיבה ללמוד לאוניברסיטה, היום בשביל לאזן מכריחים את כולם כל עוד זה אפשרי, ללמוד חומר שמתאים לאוניברסיטה. ומפמפמים להם שבלי תואר שני בהצטיינות הם יגורו ברחוב.
בעבר עשו לתלמידי כיתה ח' מבחנים, ומי שלא הצליח בהם - נשלח לבית ספר מקצועי, שבו במקום תעודת בגרות לומדים להיות נגרים או חשמלאי רכב או מקצועות טכניים אחרים.
היום נותנים לכולם הזדמנות שווה להצליח בבגרות, כדי שאף אחד לא יסיים תיכון בלי שיש לו הזדמנות שווה להתקבל לאוניברסיטה.
אמנם בפועל לא לכולם יש הזדמנות שווה, אבל לעומת מה שהיה בעבר - המצב אכן השתפר.
חלק מהפערים קשורים לדברים שהמדינה צריכה ויכולה לפתור, אך חלק מהפערים לא ניתנים לגישור על ידי המדינה, כמו פערים מובנים בשכל ובקשב של תלמידים שונים ופערי תרבות משפחתית וכיוצ"ב.
כמובן יש כאלה שיוצאים קרחים מכאן ומכאן - הם לא יכולים או לא רוצים או לא מתאימים ללמוד באוניברסיטה, ובשם השוויון הקדוש הם מסיימים י"ב עם תעודת בגרות שלא שווה להם דבר (או ללא תעודת בגרות כלל) וגם בלי מקצוע שימושי ביד. כלומר בזבזו 4 שנים מהחיים.
עם זאת, קשה להגיד שיש למצב הזה פתרון פשוט. כי אם בכיתה ח' תשים ילד בבית ספר שבו אין בגרות, חזרנו לנקודת ההתחלה - יכול להיות שהוא היה דווקא מצטיין בלימודים, אבל כבר בגיל 14 ייעדת אותו להיות חשמלאי רכב.
אגב, גם היום יש בתי ספר מקצועיים, רק שלהבדיל מבעבר - הרישום אליהם הוא מבחירה של ההורים ולא כי מישהו החליט עבורם שהילד לא יוציא בגרות.
לגבי "מפמפמים להם שבלי תואר שני בהצטיינות הם יגורו ברחוב." - לא מכיר פמפום כזה, היום כולם יודעים שיש תארים שלא מביאים כמעט שום יתרון, ואני לא מכיר אף אחד שחושב שמי שאין לו תואר סופו להגיע לרחוב.
בית ספר מקצועי זה בדיעבד של הבדיעבד ונועד לאנלפבתים והיפראקטיבים ברמה הקשה ביותר. כך זה היום.
אם אוניברסיטה דורשת תנאי קבלה, אין סיבה שתיכון לא ידרוש את אותו הדבר.
ומי שכל כך מפחד שאדם שהיה יכול להיות מהנדס בסוף היה נגר, אפשר לבחון ילדים בכיתה ח או ט ולתת המלצה לאן להמשיך.
בכל מערכת החינוך יש שקרים מוכרים על תיק אישי שמה שנכנס לשם ילווה אותך לכל החיים, כאילו נתבג לא תרצה להעסיק מישהו כי טיפס על הגדר בית ספר בכיתה ט.
וכן, 12 שנים מספרים שמתמטיקה ואנגלית הם הבסיס להכל.
במקום לתת לאנשים לבחור.
היום יש המון אנשים שלמדו משוואות טריגונומטריות ולעולם לא יעשו כלום עם המידע הזה, והם שרפו שנים מהחיים במקום ללמוד בנערות לשפץ את הבית. ולך תדע כמה מהם יעשו את זה בבגרות, או ידעו לעשות את זה באותה הרמה.
יש עשרות אנשים כאלה על כל אחד שהיה עובד בנגרות במקום עריכת דין (לאאאא!!!!!) אם היו מאמצים את השיטה שאני מציע.
שלומדים בו אנשים חכמים מאוד שמבחירה החליטו לוותר על תעודת בגרות ולהתמקד במקצוע אחד (ולאו דווקא שיפוצניק - יש גם מתכנתים) כבר בגיל צעיר במקום לבזבז את הזמן. (קוראים לו תיכון החממה כמדומני)
הרעיון שם נשמע מקסים. הלוואי שיקומו גם מסגרות דתיות כאלו. (יש לי ילדים שבהחלט יתאים להם יותר ללמוד במקום כזה...)
הכתבה התעסקה בכל תחום מערכת החינוך במדינת ישראלבינייש פתוח
והיא נועדה לבדוק בדיוק את התחום הזה כלומר האם מקיימים את החוק ומספקים מקסימום השכלה למקסימום ילדים ונוער עד גיל 18. ולכן שואפים שכולם יהיו מצטיינים במתמטיקה ואנגלית ורק אנאלפביתים והיפראקטיבים לומדים להיות נגרים וחשמלאים.
אבל אם באמת נסתכל על רמי לוי, אז לדעתי יש כאן הוכחה חותכת לזה שתואר כן מאוד מאוד עוזר להתקדם בחיים (עוזר אבל חד משמעית לא תנאי הכרחי).
מי מקיף את רמי לוי?
הבת שלו שמנהלת בפועל את רשת רמי לוי - תואר ראשון ושני במנהל עסקים, תואר ראשון במשפטים.
מיהם הדירקטורים בחברת רמי לוי?
למעט רמי לוי עצמו ואופיר אטיאס שהוא קרוב משפחה שלו (הבעל של בתו), כל השאר בוגרי תארים.
מיהם הבכירים בחברה שאינם דירקטורים?
גם כאן, למעט אחד שעונה לשם המשפחה "לוי" (ואולי זה לא מקרי), כולם עם תארים.
עכשיו נדבר רגע על רמי לוי עצמו:
הוא התחיל בתור הבעלים של חנות מכולת קטנטנה בשוק מחנה יהודה.
כמה אחוזים מבעלי המכולות הקטנטנות מגיעים לאן שהוא הגיע? לעומת זאת, כמה אחוזים מבעלי המכולות הקטנטנות חיים מהיד לפה וחודש אחד בלי עבודה יגמור אותם כלכלית?
כמובן אין לי נתונים מדויקים, כל אחד מוזמן להעריך לפי ההיגיון שלו.
עכשיו נדבר על הדירקטורים והעובדים הבכירים ברשת שלו:
כמה אחוזים מבעלי התארים במשפטים, בכלכלה וחשבונאות, ברפואה וכו' (התארים של העובדים הבכירים והדירקטורים לפי הטבלאות שצירפתי) מגיעים לתפקידים בכירים ולשכר מאוד מאוד מכובד?
לסיכום, מה שאני לומד מרמי לוי והחברות שלו, זה את הנקודות הבאות:
* לא חייבים תואר בשביל להצליח.
* בלי תואר הסיכוי להצליח בענק נמוך הרבה הרבה יותר, סוג של "אחד בדור" (כמובן לא אחד אבל זה עדיין נדיר).
* גם אדם בלי תואר שמקים חברה ענקית, מקיף את עצמו באנשים עם תואר כי הוא יודע שהוא חייב את הידע שלהם בשביל להצליח.
* עם תואר, לא צריך להיות גאון הדור ולא צריך הרבה מזל. פשוט מתגלגלים ממשרה למשרה, משתבחים עם השנים, ומגיעים למשכורות מאוד מאוד יפות.
*ללא תואר, צריך או להיות גאון או להיות עם הרבה מזל, ולרמי לוי לדעתי יש את שניהם. אבל לרוב מוחלט של האנשים אין אף אחד מהם.
*99.99% מהאנשים שיגידו "אני לא צריך תואר בשביל להצליח, גם לרמי לוי אין תואר" - בחיים שלמים לא ירוויחו מה שהוא מרוויח בשבוע.
אישית, אני באמת חושב שתואר אקדמי מיועד לאנשים רגילים. אדם שהוא יזם בנשמה, יכול להוביל משימות ואתגרים מורכבים בכוחות עצמו, יודע להקיף את עצמו באנשים הנכונים, חד כתער וחוש עסקי מפותח - יכול להצליח מאוד מאוד גם בלי תואר.
אבל רוב האנשים, ואני ביניהם, לא מספיק טובים בכל זה. בגלל זה אנחנו (האנשים הרגילים) צריכים שילמדו אותנו נושא מסוים, ואז נוכל בעזרת הידע שלנו להועיל למישהו שישלם לנו משכורת תמורת הידע שלנו.
הבעיה היא שרוב האנשים שמוותרים על תואר כי "אפשר להצליח בלעדיו", משום מה נוטים לחשוב שהם לא רגילים אלא מאוד מאוד מיוחדים, אבל המציאות מראה שזה לא נכון. רוב אלה שלא עושים תואר מתוך מחשבה שזה מיותר, לא מגיעים למה שהיו יכולים להגיע עם תואר.
כלומר תואר הוא כלי מעשי שעוזר לאנשים רגילים להתבלט ולהצליח, עבור מי שאין לו יתרון נדיר כמו חוש יזמי מפותח מאוד.
כתבתי במפורש שתואר מאפשר משכורת טובה, לעומת רמי לוי שמרוויח סכומי עתק.
כתבתי שתואר מיועד לאנשים רגילים, לא למי שרוצה להיות עשיר גדול. כמובן גם בשביל להיות עשיר גדול עדיף להיות עם תואר ולא בלי תואר, אבל רוב מוחלט של בעלי התאריך לא מרוויחים סכומים כאלה.
לגבי היזמים של פייסבוק ואפל ויוטיוב - שוב, מדובר במקרים כל כך כל כך נדירים... אף אחד לא יכול להגיד "אני לא צריך תואר, גם למארק צוקרברג אין".
זה בערך כמו להגיד "אני לא צריך מצנח כשאני קופץ ממטוס, כי יש מישהו שקפץ בלי ושרד".
ואגב כשהזכרתי את סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג זה היה בשביל להסביר מה יותר חשוב מתואר, ולא שאסור לעשות תואר, ואגב גם ציינתי שהם למדו לימודים גבוהים, אבל התמקדו במה שחשוב.
ואם כבר אז להפך, מהכתבה נראה שהאחראי על הכשל הוא סמנכל הכספים שהוא דווקא כן רואה חשבון, ואילו רמי לוי היה זה שזיהה את הטעות ופנה מיוזמתו למי שצריך בשביל לתקן אותה ולדווח עליה.
בסוף מנכל אמור לנווט את הספינה, לא להכיר תקנים חשבונאיים ולא לדעת איך לכתוב דוח כספי. בדיוק בשביל זה הוא מעסיק הרבה רואי חשבון (סמנכל כספים, חשבים, עוזרי חשב) ומשלם מיליונים לרואי חשבון חיצוניים שיבקרו את הדוחות שלו.
לא חייב להיות רו"ח, אבל כן צריך ידע בחשבונאותברגוע
"ועדת האכיפה קבעה, כי בעל שליטה בחברה ציבורית, הבוחר לשמש כמנכ"ל - ועוד בחברה עם היקף פעילות משמעותי - חייב לאחוז בידע פיננסי וחשבונאי ולהבין את כל התהליכים בחברה "על בוריים". העסקת מומחים אינה פוטרת אותו מהחובה לפקח."
אמר הבא לי שוקולד דובאי עם קדאיף, והביא לו שוקולד אחר מדובאי במחיר כדאי. אמר לו לך שים את זה בקקאו, הלך ושם את זה על הcow, אמרה לו הפרה אתה עשית רצון צארלי, מעכשיו יהיה לך שוקולד פרה כל החיים
זה הפרסומת של הרקחות הטבחות והאופות של המלךקעלעברימבאר
1. ראשית - לא ניתן להגיד על מלוויל שהוא לא יודע את המלאכה. מבחינה אובייקטיבית הספר הזה הוא בבירור ובאופן מורגש מלאכת מחשבת פרי רוחו של גאון. אינספור שילובים בין רעיונות ונושאים ברוח ובחברה לסגנונות ניסוח וכתיבה. המהדורה החדשה (התכלת עם השיניים על הכריכה) עמוסה לעייפה בביליוגרפיה והערות המתרגם. הספר הוא סוג של מכתב תגובה לכל נכסי צאן הברזל של התרבות המערבית.
2. זה ספר מ-י-י-ג-ע! אין לי מילה אחרת. ובבירור - זה נעשה *במכוון*. להבנתי, לכל סופר יש מין טאקט כזה, כשהוא כותב סצנה - עד כמה היא נוחה עבור הקורא, כלומר האלמנטים הפועלים רגשית על הקורא. למשל סצנת אקשן צריכה להיות תחומה, כך וכך מילים, כדי שהקורא לא ייטבע בתוך עודף אינפורמציה במתח גבוה וקצב מהיר. וסצנות "משעממות" צריכות להיבחן האם הן מאבדות את הקורא... כלומר לתבל אותן בהומור או עניין.... בכל אופן - מלוויל רומס לחלוטין את הקורא, וכותב רצפים ארוכים של פרקים משמימים, מלאים, עמוסים באינפורמציה בלתי מעניינת... בקטע שכבר נראה מכוון לכתחילה.
3. קפטן אחאב הוא כנראה אחת הדמויות הכי טובות שקראתי בכל הספרות שקראתי עד היום. העוצמות הכריזמטיות הנפשיות שלו "עוברות מסך", וכל סצנה איתו מטלטלת ועוצמתית... אמנם אין מספיק סצנות איתו בהשוואה לאורך הספר, אבל כל סצנה איתו היא 10/10
בקיצור, ידעתי להעריך את הספר ובבירור אובייקטיבית הוא טוב, אבל בעייתי ביותר בסיכומו של דבר. לא אקרא שוב
מובי דיק - מילים וביטויים דיקשיונריקעלעברימבאראחרונה
"שלשה דברי דרך ארץ מה יעשה אדם ויחכם אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו שנאמר (משלי ב, ו) כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה תני ר' חייא משל למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו ומשגר לאוהביו ממה שלפניו מאי קמ"ל דהא בלא הא לא סגיא מה יעשה אדם ויתעשר אמר להן ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה אמרו לו הרבה עשו כן ולא הועילו אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו שנאמר (חגי ב, ח) לי הכסף ולי הזהב מאי קמ"ל דהא בלא הא לא סגי מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים אמר להם ישא אשה ההוגנת לו ויקדש עצמו בשעת תשמיש אמרו הרבה עשו כן ולא הועילו אלא יבקש רחמים ממי שהבנים שלו שנאמר (תהלים קכז, ג) הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן מאי קא משמע לן דהא בלא הא לא סגי"
אם בעבר היתי יותר בסדר עם התקן ההלכתי אבל זה היה פחות אכפת לי, ואילו היום אני פחות בסדר עם התקן ההלכתי אבל זה מפריע לי יותר - זה אומר שאני יותר צדיק או פחות?
בננה איננה פרי של החורף, אלא פרי טרופי עם אקלים הרבה יותר קרוב לקיץ.
אז למה הבננות בקיץ פחות טובות ומתקלקלות מהר?
כי במקום שמהם הם באות, בננה נקטפת ונמכרת בשוק של הכפר המקומי בעודה טרייה, ובמדינה מתעושת כמו ישראל היא עוברת הרבה עד שתגיע לסופר וגם נקטפת ירוקה ולא תמיד אפשרי לשמור על קירור לאורך כל הדרך הארוכה.
שיעור המכס על ענבים שמיובאים בחודשי אפריל־מאי הוא 1.74₪/ק"ג
אחוז המכס בשאר החודשים 0.94₪/ק"ג
לא כולל ייבוא ברישיון מכסה ואז זה פטור
לא נראה לי שזה מה שעושה את ההבדל.
הגורמים היותר מרכזיים לדעתי:
– אנחנו קצת במלחמה והצפון הרוס
– הובלה אווירית שנצרכת לפירות טריים היא מאוד יקרה כי הרבה חברות תעופה זרות לא טסות (מה שמעמיס על החברות הישראליות, וגם בחלק מהיעדים זה מצריך החלפת חברת תעופה כו' וזה מוסיף לעלויות במיוחד מוצרים שמצריכים בקרת טמפרטורה אלה עלויות איחסון והובלה מאוד גבוהות)
– חמדנות
אני מזמין כל אחד ואחד לבדוק מהו שיעור המכס על הפרי המועדף עליו בספר המכס
