איך "מהמרים" על המידה הנכונה? עכשיו בדקתי עם סרגל את הרגל, ולפי הטבלה באתר ההוא יצא שתי מידות פחות מהמידה שאני רגיל להשתמש בה. אין חברה שזו המידה שלי בה..
פעם יצא לי כבר לעשות את זה, אבל זה אחרי שמדדתי את הנעל בחנות בארץ, קניתי, ואז מצאתי באינטרנט את אותו דגם במאות שקלים פחות. לכן החזרתי את הנעל לאותה רשת וקניתי מהאינטרנט במידה המדויקת שלי (ברור שאני לא אעשה דבר כזה לכתחילה)
שונים
לפני כמה חודשים רכשתי שתי נעלי ספורט באותה חנות. רשת גדולה. Nike ו-ASICS.
מדדתי את שני הזוגות בחנות. המידה ב asics גדולה בחצי מספר מהמידה של הנייק, ועם כל זה, הנייק יותר מרווחת בקצה וה asics לוחצת לי קצת.
פשוט ראיתי ביקורות האמת, שזה טיפה קטן משצריך, אז הזמנתי במידה אחת יותר מהרגיל שלי. והיה מעולה.
אני מציעה אם את לא מכירה את המידות של האתר, להזמין מאתר שאפשר להחזיק בו בקלות (ובחינם עדיף)
ושהמידות גם קבועות, כלומר כל הנעליים במידה מסויימת באותו גודל. ככה תדעי לזוגות הבאים אם הראשון לא יצא טוב
זהו אלה פשוט נעלי טיולים עם פערי מחירים גדולים מאוד. מצד שני נעלי טיולים חייבים לשבת בול כמו שצריך.
כלומר שראית את אותו דגם באתר אפילו באתר שלהם של אותה רשת ב200₪ פחות
ואז הם יתנו לך אוטומטית הנחת מתחרים.
הם אפילו לא יתווכחו. כי זה מוגדר להם.
אם לא יתנו.
אז תיאלץ לקנות את הדגם שמדדת
דרך האתר.
אבל אני מרגיש לא נעים למדוד בחנות על מנת לבקש הנחה של מאות שקלים. (בכללי אני לא סובל שווקים בגלל המשא ומתן הזה. רק חנויות עם מחירים קבועים)
אני רואה שכתבו על זה בערוץ- מותר למדוד בחנות בשביל לקנות באינטרנט?
שאם בא בן אדם ומראה להם שהוא יכול לקנות את זה
בפחות הם נותנים לו הנחה.
זה חלק מהמשחק.
תבין רק כמה הם מרוויחים על כל נעל שלא ביקשו עליה הנחה.
אתה לא צריך לרחם עליהם.
שהם רצו להרוויח 400₪ לנעל
והרוויחו רק 200₪
אתה ניסית כמה פעמים והצלחת?
חוץ מksp (שכותבים את זה במפורש), לא שמעתי על עוד מקום שזה המדיניות שלו.
יש עליו מלא שמועות...
מידי פעם לוודא שלא עקצו אותך.
אבל בגדול אין שום בעיה!
תחושת אי נוחות לגביו
כדאי להשתמש בפייפל. לא הייתי מזין שם פרטי אשראי
רבל שמעתי שזה לא הקטע של גניבת אשראי
אלא איסוף מידע על כל לקוח דרך האפליקציה ומסירה לצד אחר תמורת כסף.
בכל אופן לא רוצה לקחת סיכון גם אם אני מזמין דרך האתר
התכוונתי שפחות יפריע לי איסוף מידע
מה שאני נזהר מהאתר אפילו בלי אפליקציה זה בגלל השמועה של לקיחת פרטי אשראי
מפחיד בקיצור
חברה שלי הזמינה משם וגנבו לה מהאשראי...
אבל אפשר לשלם דרך paypal ואז זה בסדר...
אבל אף פעם לא השתמשתי בפייפל אני לא יודעת אם שווה להתחיל רק בשביל זה
נמצאת במקום שיש בו 'שליחות'.. תפקיד הדרכתי.
בחודש האחרון מרגישה מאוד כבויה ולא נהנת מהתפקיד בשום צורה, אני מרגישה שזה לא מתגמל-
הכל מבולגן. בלי כיוון, חזון, דרך ברורה..
מאוד קשה לי עם זה שהשאיפה כאן היא מאוד נמוכה- ואין לי דרך לשנות את זה.
חשבתי כבר לעזוב,
בעיקר כי זה גורם לי להיות מאוד מותשת ומתוסכלת ואני מרגישה גם קצת פרייארית-
אבל המגורים מחוץ לבית וודאי משפיעים עליי לטובה (ולהוציא כסף על שכירות זה לא משהו שבא בחשבון).
עצות להתנהלות טובה יותר בסיטואציה?
דרך כלשהי שתגרום לי פחות לקחת אישי את מה שקורה כאן.. ולהצליח לנתב את הכוחות שלי לדברים נוספים?
מרגישה שאני מאוד מסורה ונשאבת לתוך זה בגלל כל הבלאגן שיש.
וואי נשמע ממש מתסכל... הרגשה לא נעימה.
אז קודם כל חיזוקים🙏
נשמע שהגעת עם הרבה ציפיות ורצון טוב שלא התכתבו עם המציאות...
אפשר לעזוב
ואפשר לנסות לעשות הפרדה, לשחרר את הצפייה והנסיון לשנות את המקום,
ולהינות מהמקום וממה שיש, מהדירה, להפתח לדברים שסתם בא לך לעשות ואולי פתאום תגלי גם חן במקום.
בהצלחה!
אם כן, מה?
ואם לא, אז מגורים לכשעצמם הם לא סיבה לסבול. סביר להניח שבעבודה אחרת תקבלי שכר שיספיק לך למציאת דירה טובה, וכמו 99.99% מהאנשים העובדים שמצליחים לשלם על מגורים בלי שהמעסיק מביא להם.
מקווה שזה בסדר. שרשור שאלה שפתחתי בפורום בית מדרש. מנסה להגדיל את הסיכוי לתשובה מהירה.
מיזופוניה היא הפרעה נוירולוגית המתאפיינת בתגובות רגשיות שליליות חזקות לצלילים ספציפיים.
מפריע לי ברמות קשות צלילים של הקלדה, ולפעמים לעיסות ואנשים שנושמים לידי בקול.
אין לי דרך לברוח מזה, זה קרוב אלי והסביבה שלי גם לא מסכימה להשתנות בגללי.
אם יש לכם המלצות או כל דבר אחר אשמח לתגובתכם
ושיהיה שבוע טוב לכולם
ראיתי פרסומת עליה עכשיו.
ומכיוון שלאחרונה move it (מוביט) עושה לי בעיות, חשבתי שאולי כדאי לנסות אותה.
השאלה אם היא באמת טובה, ואם לא מסתתר פה איזשהו עוקץ.
(או שאמשיך להשתמש ב-google maps, שלרוב מוכיחה את עצמה...)
האפליקציה החדשה היא וריאציה של hop-on, כלומר היא תהיה אחלה כי היא אחלה.
(אגב, הופ-און בלי פרסומות למי שמשלם דרכה כמוני)
למפות - גוגל אחלה.
לחישוב מתי האוטובוס באמת מגיע, איפה-בוס. זה לא אפליקציה לחיפוש נסיעות אלא אפליקציה למעקב אחרי אוטובוס ספציפי. האם הוא יצא, מה המספר שלו, וכו'. ככה למשל אפשר לגלות אם יש קומותיים בקו ת"א-ראשון ולקחת לשם לטיול את הילדים לבילוי.
מוביט פשוט לא טובה. היא לא מחשבת נכון את זמני ההגעה של האוטובוסים וכל הדברים האלה. הזמן אמת שלה (לפחות נכון לפעם האחרונה שבה השתמשתי בה) פשוט לא היה מספיק טוב.
לא מספיק שתכניס לתוכה אמצעי תשלום ותשלם פעם באף פעם
שייכת להופ-הון, אפליקציה מאוד מאוד ותיקה.
כמו מוביט רק בלי פרסומות שמשגעות את השכל
לא מכירה את hop-on, למען האמת🤭
Egg תהיה בלי פרסומות גם למי שלא משתמש ב-hop-on?
אבל בתוך האפליקציה של הופ-און יש אפשרות לבדוק אוטובוסים ולתכנן מסלול (כמו מוביט). עובד מהמם
כלומר ברור שגם הים עצמו, אבל לפחות בים חלק מהגוף מוסתר...
בעה.
ישלי אח צדיק צדיק.. שבמהלך הסדיר שלו פרצה המלחמה וכמה חודשים אחכ שהשתחרר , כמובן שהוארך לו השירות , והוא כמו רבים נשאר למילואים והיה בכמה סבבים.
אחי היקר רוצה ללמוד הנדסה - 4 שנים...
ולפני כן הוא צריך לעשות שנה שלמה מכינה + לשפר פסיכומטרי.
הוא נרשם למכינה, שילם , התחיל ואחרי שבועים קראו לו לסבב נוסף.
אני ממש רואה עליו איך הוא נקרע בין הרצון לא לסרב, כי מן הסתם גם לאחרים יש הסברים למה לא לבוא לעוד סבב מילואים ( מי שהתחיל שנה א.. מי שאשתו כורעת ללדת אי ילדה לפני רגע וכו וכו...).
לבין הידיעה שאם יילך זה עלול לפגוע בו ולעכב לו בעוד שנה את המסלול שגם ככה הוא מסלול של 5 שנים (שנה מכינה + 4 שנות לימודים).
כמובן, בעולם אידיאלי המכינה/המוסד הייתה מתחשבת אבל זה לא נראה כך..
משהו שהתמודד עם סיטואציה דומה יכול לסייע?
אראה לו בעה את מה שעניתם..
שבוע טוב, תודה...
לא יודעת אם זה פיתרון שיתאים לכולם, אבל הוא קיבל אישור והצמידו לו סטודנט מצטיין שאיתו בלימודים והוא היה לומד איתו למבחנים, משלים לו את החומר בתקופה מאד קצרה ואיכשהו למרות שכל הסמסטר אח שלי לא היה הוא סיים בהצטיינות
אבל זה באמת נורא משתתפת בתסכולכם
ואם כבר, שיקח קורס/שניים כל סמסטר ולפחות יוכל לעשות את התואר בנחת.
זה מבאס מאוד, אבל אילו הייתי שם לא הייתי מתלבט יותר מדי לדעתי.
מה שכן, שווה לפנות למוסד ולנסות להשיג מהם עזרה.
אפשר לפנות אלי בפרטי ואנסה לברר לאיזה גוף ניתן לפנות במוסד שיוכל לעזור
בלימודי התואר ולגרום לגרירת הלימודים בעוד שנה או אפילו שנתיים.
יכול להעיד ולשתף שקרה לאבא שלי, לפני שנים רבות.
סיפור שמוכר אצלנו במשפחה.
השתחרר מהצבא בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה ב 1982. התחיל ללמוד הנדסה בטכניון. ואז גוייס למילואים באותה שנת לימודים ראשונה למשך מספר שבועות. לא היו אז ההטבות וההקלות למילואימניקים. לא הצליח להדביק את הפערים והיה צריך להתחיל מחדש.
שירות לאומי מגניב ופנוי להשנה????????
או משו בסגנון,
יש מלא מקומות מגניבים ושווים ממש
בהצלחה!!
מגניב זה תלוי הסתכלות אישית.
יודעת כרגע על תקנים פנויים באולפנה מקומית (ללא פנימיה) *עריכה- התקן באולפנה נתפס* ובבית ספר יסודי (נכון, לשבוע שעבר, מניחה שעדיין פנוי).
ממליצה לפנות לרכזות שירות לאומי.
אם את יודעת יותר מדוייק באיזה תחום את מחפשת, אז לשאול מי שקשור לתחום וגם למקד את השאלה שלך פה.
היי, מישהו יכול לאשר לי משהו? אני רוצה לבדוק אם משהו מופיע בצורה מסוימת בפרופיל X שלי.
אם מישהו יכול אכתוב לו בפרטי, זה בדיוק 2 שניות לבדוק. תודה!
אני לא חושב שמישהו אחר היה מתעמק ועוזר לי ככה. כלומר היו עוזרים אבל עד גבול מסוים. הוא ממש השקיע.
אמר שאני לא חופר ושהוא פה עד שנפתור את זה.
אני שמתי לב שרוב מכריע של הביקורת שאני מקבל, היא לא על דברים שאני עושה, אלא על דברים שאני לא עושה, ויש שניים כאלה:
דייטים, העברה של הכסף מהעו"ש לקרן/מניה/אג"ח/בלוף כלשהו.
אין אף נושא שבו אנשים מ''הסביבה'' מעירים לי עליו.
אתה מתכוון גם לילדים שלא אוהבים כשאני מעיר אותם בבוקר לבית הספר?
לריבים שהיו לי לפני 15 שנה עם ההורים שלי?
לוויכוחים בזוגיות?
זה לא קשור לשאלה שלך, לפחות לא כמו שאני הבנתי אותה.
למה שמישהו מהסביבה ייתן לי ביקורת על משהו, ועוד על משהו כ''כ אישי כמו מה שאתה כתבת? אם הייתי עושה קריוקי בלילה אז כנראה השכנים היו מעירים לי, אבל למה שמישהו ייתן לי ביקורת על ההתנהלות הפיננסית שלי או על משהו אישי אחר?
אני לא בגיל ולא בשלב בחיים שבהם יש לאנשים מהסביבה יכולת לתת לי ביקורת על דברים אישיים, ואני לא פוגע באף אדם כך שגם ביקורת על דברים לא אישיים כגון קריוקי בלילה וכיוצ''ב אני לא מקבל.
ויש לאנשים מה לומר על:
התנהלות פיננסית.
קולינריה.
איפה אני גר.
במה אני עובד.
במה אני רוצה לעבוד בעתיד.
שבתות.
לא יודע מי מעיר לך ובאיזה הקשר,
אבל זה לא אמור להיות ככה..
בכל מקרה,
על ההתנהלות הפיננסית אף אחד לא יודע (אפילו אשתי בקושי מבינה מה אני עושה עם הכסף שלנו🤭 למרות שאני ממש מנסה להסביר לה...)
קולינריה - אני מבשל מעולה ואוכל טוב,
אני גר במקום טוב,
יש לי עבודה טובה... למה שאנשים יתנו לי ביקורת?
ושוב, גם אם הייתי עובד בתור מחליף שמן בפלאפליה, למה שאנשים יעירו לי על זה?
יש לי את החיים שלי, לאנשים אחרים יש את החיים שלהם... כל עוד אני לא פוגע בהם והם לא פוגעים בי, אין לי שום שיח איתם במובנים של ביקורת.
נשמע כאילו עדיין מתייחסים אליך כאל ילד שצריך עזרה...
ואין ספק שלימודי תעודה זה אפילו פחות נפוץ.
מה שאומר שהעבודות הכי פשוטות הם הכי נפוצות.
לכן הורים חייבים לקחת בחשבון שזה בדיוק מה שיקרה לבן שלהם, רק אומר.
אבל ההורים ירצו את הטוב ביותר לבן שלהם, כמו שהם מבינים אותו.
זה יכול לגרום להם לעשות דברים איומים, ויכול לגרום להם לעשות דברים נפלאים.
ולא כי אני עושה הכל נכון.
אם הייתי בסביבה כזאת, כנראה הייתי מתרחקת או שמה גבול.
ביקורת ברוב המוחלט של המקרים היא לא דבר יעיל.
או שמייעצים לך ואתה מפרש את זה כביקורת.
שאמור להיות
המשפחה שלך ביקורתית באופן כללי או רק כלפיך?
הרוב לא מגיע מהמשפחה.
לגבי המשפחה, בתור הבן הקטן ביותר, יש לי הכי הרבה אחים גדולים שרוצים להרגיש מבוגרים אחראים, וגם הורים ששוכחים שסיימתי בית לפני יותר מ12 שנה.
הם גם נוטים לחשוב שהגעתי לעולם בשביל להגשים את החלומות של כולם.
תלוי ברמת הקרבה ורמת הביקורת, אבל אולי להתרחק , או לומר משהו, " אני יודע שאתם דואגים לי, אבל הדרך הזאת לא עוזרת, להפך", או לפתח חוסן פנימי ופשוט לחייך ולהנהן כמו לסבתא שנותנת עצות לא רלוונטיות.
כשאני מתאמצת אני משחזרת כמה משפטים בודדים של: "תפסיקי כבר עם הדיאטות שלך את מספיק רזה"
או "למה את עובדת כל כך הרבה שעות" או כל מיני משפטים אחרים אבל אני לא ממש סופרת את זה ומבחינתי זה נאמר בקטע חברי ותו לא...
זה לא מתחלק לדברים שאני עושה או לא
אלא
בעיקר לדברים שאני עושה אחרת מהסביבה
הביקורות שנמשכו הכי הרבה זמן והגיעו מהרבה אנשים היו לגבי
קצב הילודה שלי והלבוש שלי
(בגלל שהם שונים מהסביבה שלי)
ועל ירידה במשקל
(שהגיעה בעיקר מנשים
כנראה בגלל קנאה
שעשיתי תהליך שהן לא מצליחות לעשות)
זה לא נעים לקבל ביקורת
במיוחד לא על בסיס קבוע
כי גם אם אני לא מייחסת לתוכן חשיבות
זה לא נעים לשמוע הערות כל הזמן
אז השתדלתי להבין את המקור לביקורת
להבין שאני מציקה בעין לאנשים
ולהמשיך הלאה לעשות את מה שאני חושבת
(מתברר שלרוב אני צודקת לגמרי)
בעזרת קלינאית תקשורת או רופא אף אוזן גרון או דיאטנית או שילוב ביניהם (תלוי במקור הבעיה)
זה שלב אחד
שלב שני - אפשר לשתף ולשים פס ולעשות מה שאתה רוצה למרות
ביקורת של אחרים נובעת מאי נוחות שלהם מול הסיטואציה בה אתה נמצא. אבל בסוף, אם טוב לך ככה, ואתה מאמין במה שאתה עושה - זה שלך
יכול להיות אגב הביקורת גם מפריעה לנו כי יש בה מן האמת ואין לנו כוחות כרגע לשנות וזה גם בסדר. חשוב גם להבין מאיזה מקום זה מפריע לנו, אם בכלל. לפעמים זה יכול להביא אותנו לחשיבה מחודשת, לפעמים זה כמו איזה אבן שנכנסה לנו לסנדל ומציקה
ואם אכפת לך מעצמך כדאי להתייחס אליהם
את שמה לב שלא ענית על השאלה?
מזכיר לי שפעם פתחתי דיון על ליברמן, ואנשים ענו לי באופן מאוד מפורט מה הם חושבים על נתניהו.
או שהעלתי סרטון יוטיוב של הצעת נישואין, שאלתי האם הוא מבוים, ואנשים ענו לי מה הם חושבים על ההצעה, האם היא נעשתה בצורה טובה או לא.
אני רואה שאתה מדבר כאן הרבה על ביקורות שמעבירים עליך, אז היה נראלי מתאים להגיב את זה.
היית צריכה לספר מה הביקורת שמעבירים עלייך.
אני לא פגוע מן הסתם מזה שאנשים ממליצים לי להשקיע בבורסה או במניה כלשהי.
אנחנו פורום, לא אולם בית המשפט... מותר גם לענות מאותו עניין ולאו דווקא בישירות על השאלה שנשאלה.
אחרת אפשר פשוט לפרסם סקר באינטרנט
ומה גומר אותה?
מה זולל אותה לגמרי ומשאיר אתכם ריקים לחלוטין?
והאם יש לנפש שלכם "מטען מהיר"?
דברים שמטעינים
חופשה
הערכה
תשומת לב
הצלחה
ספורט עם מוזיקה
דברים שמרוקנים
זלזול
מריבות של ילדים
מטען מהיר
שנת לילה ארוכה
נוף יפה קפה טוב ..שיעור תורה ללב
מטעין
גומר- 7 באוקטובר , צעקות ברבים
מה מטעין?
- ספר טוב
- שיחות עם בעלי
- חיבוק מהילדים
- טיול עם הכלב
- הצלחה של תלמיד במשימה שהוא לא האמין שיצליח
מה מרוקן?
- שיחות עם א/נשים שעוברים קשיים ובאים לשפוך ולהתייעץ.
- תלמידים שחושבים שהשמש זורחת מהם.
- דיונים וכל מיני עניינים משפטיים שלא נגמרים.
והמטען הכי מהיר- שינה עמוקה.
אני אוהבת את האוירה שאין דיסטנס עם זרים כי אני מרגישה: 'נו אז מה, המוזר הזה יכל להיות דוד שלי'...
יש לי במשפחה מוזרים, משפחה לא בוחרים. ועדיין מכבדים ומחבבים...
עבר עריכה על ידי שבבצער בתאריך ה' בחשוון תשפ"ו 2:37
תיארת יפה את ההשלכה המודעת או הבלתי מודעת מאיך שגדלנו על הגישה ב"סוגיה".
אין הכי נמי, אני באמת מסכים עם השורה התחתונה, מכבדים ומחבבים, אלא שבמוח שלי, זה לא בא לידי ביטוי להגיד בוקר טוב לאדם זר, זה כן במחווה של הנהון קטן, אם נוצר קשר עין, מעין משהו לא רישמי.
אליבא דידי, הדיסטנס עם זרים, הוא הכבוד כלפיהם, ושלהם כלפיי, ולכן כל כך חשוב.
בדיוק כמו שאני לא מצפה מהקופאית במכולת לברך אותי "בתיאבון" אחרי שאני קונה מה שאני קונה. ומהרוקח לאחל לי "רפואה שלימה" אחרי שאני מושך תרופות. זה לא מקומם, וחשוב שידעו את מקומם, כי שבירת הדיסטנס כוללת באופן פוטנציאלי, ומהיר מאוד יכולה להידרדר, לא רק תחושה נעימה של איש חביב שמברך לשלום, כי תכלס כולנו אחים ובאותה סירה, אלא תחושה פוגעת, ואף מטרידה, לא מכוונה רעה חלילה, אבל את יודעת לאיזה מקום הדרך רצופה כוונות טובות.
הדיסטנס המדוד בדיוק הנכון לכל אחד על פי רמת הקירבה, שומר עליי, מכבד אותי, כמו שהוא שומר על הזר שנתקלתי בו, ומכבד אותו.
כשאין היררכיה ברורה, וכולנו מעורבבים כמו בבלנדר, ומושפעים משטויות של המדיה קוצרת הצפיות והלייקים, קרי יוטיוב טיקטוק, שבסרטונים קצרים וערוכים, קוראים תיגר על כל דיסטנס, בין מתכוון בין שלא מתכוון, ומעלים על נס את שבירתו, קל מאוד להתבלבל מה מכבד ומה לא מכבד.
לא צריך ללכת עד תרבות המזרח כדי לראות את ההבדל הכל כך יעיל כשכל אחד יודע ומכיר את מקומו, בעניין הזה אני חושב שלדת"ל יש לא מעט מה ללמוד מהציבור החרדי, ודי למבין.
אצלנו זה נורמלי שקופאית תגיד בתאבון ורוקח יאחל רפואה שלמה... למה זה לא מקומם? זה אנושי... זה לראות את האדם קודם כל לפני התפקיד שלו.
פעם קנינו פלאפל והתגלגלה שיחה עם המוכר הוא פשוט לקח לו מנה והתיישב איתנו לשולחן😅 כמובן הוא הרגיש בהתאם לסיטואציה, זה לא שהוא נדחף...
בטח לא בכל מקום זה יהיה רלוונטי, אבל יש אנשים קרים כאלה שמכירים אותך ועדיין בקושי מנדבים לך חיוך... אני בעד יותר חמימות.
לא הצלחתי להבין איזה ערך אתה רואה בדיסטנס. (חוץ מאדם שנראה מסוכן כמובן)
אמא שלי אומרת לי לחייך פחות
תמיד היא מוצאת אותי עם אנשים מסביב
אני חושבת בהכל צריך איזון
לפעמים אני מרגישה בזכות זה בבית כמעט בכל חור
הרמוניהאחרונהארץ השוקולדובכיף
שאלתי גם בפורום אחר ובכל זאת.
למרות הפרדוקס לומר את זה על עצמך, ולמרות שמן הסתם זה לא מדויק ומזוכך.. אני בסהכ אדם צנוע.
ב"ה גדלתי, והגיעה העת להיכנס לעולם של הגדולים.
אני מקווה למצוא מקום עבודה טוב לאחר שצלחתי תואר. ב"ה.
אבל מה אעשה ואני גם שונא את כל האווירה של ראיונות עבודה, וגם לא מבין/לא רואה דרך איך בעה לצלוח אותם.
כאילו , היכולת לומר אני יותר מ.. אני עדיף מ..
לפעמים מרגיש שכדי להתקבל צריך , כמובן בגבול הטעם הטוב, גם לטשטש ולטאטא מתחת לפני השטח חסרונות שלי.. ואני לא אוהב את זה בכלל..
אגב, יכול להיות שאני סתם פשוט יודע/חושב שרבים באמת יותר טובים ממני בתחום שלי.. וזה בכלל לא צניעות. זו "האמת"..
אני רואה שככה העולם עובד.. אבל מתקשה להשתלב..
אגב, לא שחלילה אני חושב שמי שמצליח לעשות כן פחות צנוע ממני.. אני מניח שזו הצניעות האידיאלית שלא פוגמת בזריזות ובאמון של האדם בעצמו.. אבל עד שארכוש את האיזון המתבקש אשמח לשמוע מכם עצות/הזדהות.. תודה.
ארץ השוקולדשאתה עובר שלב ובהצלחה רבה!!
תציג את היכולות שלך בלי קשר לאחרים, אין צורך להצביע על חסרונות. (דרך אגב בטחון עצמי לא קשור לכמה מושלם אתה... הרבה פעמים אני מגלה בנות בטוחות בעצמן ביכולת מסוימת יותר ממני, ובפועל מסתבר שאני עושה את זה יותר טוב מהן אבל הן פחות נרתעות מחוסר מושלמות...)
אתה אומר את מעלותיך לצורך אז אל תחשוש, זה ענייני ולא נוגד צניעות.
אם שואלים אותך על יכולות מסוימות שאין לך נסיון בהן, זה בסדר כמובן להגיד את זה אבל כדאי להוסיף שאתה פתוח ללמידה ושתשמח להתקדם (אם זה רלוונטי)
תבוא בגישה של: לא רק האם אני מתאים להם אלא האם הם מתאימים לי, תכין לך שאלות שאתה רוצה לברר. תתייחס לזה כפגישה עסקית שבה שני הצדדים באים לראות האם לסגור חוזה אחד עם השני, ולא כאילו זה ראיון חד צדדי.... אם הם הזמינו אותך סימן שיש להם צורך שאתה יכול למלא.
תציג את עצמך כמו שאתה ואם יתאים להם הם יקחו אותך. יש בדברים כאלה גם הרבה עניין של מציאת חן וכמובן ס"ד.
שה' יכוון אותך למקום המושלם עבורך!
יש לי מה להוסיף, מגיב גם בקצרה
ארץ השוקולדבהצלחה רבה רבה!!!!
בין הדברים החשובים שצריך ללמוד בעולם זה גם להכיר את הטוב שיש בנו ולשים עליו את הדגש, להתעסק הרבה פחות במה אין לנו והרבה יותר במה שיש לנו.
דבר חשוב נוסף זה היכולת למכור, להצליח להרגיש בנח עם להציג את עצמנו טוב ובמה אנחנו טובים ובמה שמגיע לנו. להיות פחות טוב בזה כנראה לא יהיה אסון, אבל יש לזה מחירים, לדוגמא, אם אני לא מרגיש בנח להציג שמגיעה לי העלאה כי אני לא הייתי מאה אחוז ממה שרציתי, זה לא יהיה במודעות של המנהל והוא אפילו לא יחשוב לתת לי העלאה. לעומת זאת, אם הייתי מעלה את הבקשה הוא היה חושב על זה ומחליט אם מגיע או לא. אותו דבר ביחס להצגת עצמך בראיונות, קורות חיים או כל דבר, אתה רק מציע זווית שנראית לך מתאימה, הם ישקלו לבד אם הם מסכימים. מקסימום הם ינסו ויגלו שלא מתאים וגם אז העולם לא קורס.
המון הצלחה!!!
להתפלל על זה. לפני שהולכים לראיון.
ואין שום מצווה לספר על חסרונות.
גם למראיין יש חסרונות, למי לא?
להיות אתה, להיות כן , לא להנמיך את עצמך וגם לא "להשוויץ" -
אם זו משרה שמתאימה לך ואתה תאהב לעסוק בה, הוא ירגיש
את זה. כך אני חושבת. וכל הזמן להיות בקשר עם השם. לבקש
על כל מה שמציק,מבלבל,מפחיד...
לבטח יש עצות נוספות אבל אינני יודעת אותן.
בהצלחה!
בס"ד
קראתם את ספרו של אלי ה כהן? חובה!
איזה כח רצון, איזו אצילות נפש, איזו קרבה לאלוקים.
כן, נכון. אף אחד לא הסכים להתאסלם.
תראו מה זה יהודי.
בכל אופן שואלת- מישהו יכול להמליץ על קורס ממש טוב לפסיכומטרי...?
251 אנשים נחטפו ב7 באוקטובר.
85 מתוכם נהרגו.
עסקה ראשונה שחררה 80 ישראלים ו24 זרים, עסקה שנייה שחררה 28 ישראלים ו5 זרים (העסקה שחררה עוד 2 ישראלים שנחטפו טרם ה7 באקטובר). עסקה שלישית שחררה 20 חטופים ישראלים.
6 ישראלים שוחררו בעקבות דיפלומטיה (4 מבוגרות בתחילת המלחמה, וגם עידן אלכסנדר ורוני קריבוי).
8 חטופים ישראלים חולצו חיים.
אם נחבר את הישראלים ששוחרו בעסקאות (80+20+28) ונוסיף את אלה שחולצו או שוחררו בעקבות דיפלומטיה (6+8) ונוסיף את הזרים ששוחררו ללא תמורה בשני העסקות הראשונות (24+5) ואת 85 החטופים החללים נקבל: 128+14+85+29=256.
כלומר ב7 באקטובר נחטפו 251 איש, אבל החטופים החללים בתוספת שורדי השבי שיצאו בחיים זה 256, 5 אנשים יותר.
מי יכול להסביר לי איפה טעיתי?
אבל אני מזכיר שבנוסף למי שנחטף בשמחת תורה,
יש גם 2 אזרחים חיים (אברה מנגיסטו והישאם אסייד) ושני חללי צה''ל (אורון שאול והדר גולדין הי''ד) שנחטפו עוד לפני המלחמה האחרונה, אז זה כבר מסביר פער של 4 מתוך 5.
ציינתי את חטופי 7 באקטובר ואת משוחררי 7 באקטובר.
בעסקה השנייה קיבלנו 30 חטופים חיים ו3 גופות (בני משפחת ביבס הי"ד) וציינתי 28 תוך שאני מציין בסוגריים שהיו בנוסף עוד 2 בני ערובה שנחטפו טרם 7 באקטובר, הלא הם אברה מנגיסטו והישאם א סייד.
גם 85 ההרוגים הם מבין חטופי 7 באקטובר.
אולי חישבת את ביבס פעמיים וחישבת גםאת אברה מנגיסטו ואישהם א סייד?
ואז אתה מגיע ל251
אני ספרתי את כלל החללים (85) ובנוסף את מי ששוחרו בחיים (171) ואני לא רואה איך ספרתי בטעות חלל כמי ששוחרר חי.
בעסקה הראשונה לא היו חללים, ובשנייה היו 28 חטופי 7 באקטובר שרק אותם ספרתי, בלי לספור את 3 בני משפחת ביבס הי"ד וגם לא את החטופים טרם 7 באוקטובר, אברה מנגיסטו והישאם אסייד.
בעסקה האחרונה שוחררו 20 חטופים חיים ואת זה כולם זוכרים, וכמובן שלא טעיתי במי ששוחרר בגלל דיפלומטיה או חולץ בחיים, כמו אורי מיגידיש או נועה ארגמני.
איפה ראית את המספרים של העסקה השניה?
בתחושה שלי אני זוכר את כל הפרטים של המלחמה.
דבר שני, הנה ערך על זה בויקיפדה
תסתכל על הפסקה הזאת הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) – ויקיפדיה
שלום לכל חברי הלוחמים
הגיבורים, שנכנסים כל כניסה מחדש לעזה, משאירים את החיים ואותם מאחור, שמוותרים כל רגע על החיים מאחור בשביל החיים בעתיד. שנלחמים בשביל המשפחה, החברים
אלו שלא יודעים מה עובר עלינו, כי הכל טוב, נכנסים יוצאים, ויש גם יציאות נורמליות, כבר לא מתרגשים מכניסה, זה כבר לא מעניין...
אז לכל אלו שהמשיכו למרות כל זה, זה מוקדש לכם.
מוקדש לכל מי שהחיים נעצרו לפני תקופה ולא מצליחים להמשיך קדימה.
זה לא שאני רואה פלשבקים, או מתעורר בלילה מזיעה
סתם נתקעו החיים
מוקדש לכל אלו שסתם ככה באמצע ישיבה עם החברים, שואלים את עצמם מה אני עושה כאן
ופתאום כל החברים כבר לא מענינים
מוקדש לכל מי שפתאום ככה בלי סיבה נופלת עליו שחורה, וואחד שחורה, שפשוט אין חשק לכלום
אפילו לא לישון או לאכול פשוט כלום
מוקדש לכל מי שרק מנסים לברוח כל הזמן, לטייל הכי רחוק, לעלות לצפון ליום אחד, לנסוע לים כל רגע, או אלה שרק רוצים לשתות, לתת לאלכוהול קצת לסמם אותם
מוקדש לכל אלו שכבר אין שאיפות ורצונות בחיים, כאילו יש דברים קטנים, שלא תופרים אותך בשמירה, שאתה יוצא לבית, אבל כבר אין חלומות, שהחלום הכי גדול זה להשתחרר
מוקדש לכל אלו שמוכנים לבכות כדאי להרגיש לבכות בהתחלה שהם לא מרגישים כלום ואז לבכות מהתרגשות שהם הצליחו לבכות.
כי כבר המוות לא מרגש
פשוט אדיש
נכנסתי לתוך בועה גדולה של אדישות, שאנשים חושבים שאם הם ילכו לתאילנד או לעבוד בערבה זה יעזור להם
אז לכל אלו
תדעו שיש פיתרון וזה לא גזרת גורל. וכולם מרגישים ככה
ויש חיים אחרי המוות
המוות של הנפש
אולי היא נסדקה אולי נשרטה אבל היא עדיין אצלנו
אל תפחדו לפנות
יש לנו עוד חיים ארוכים
חבל שנשרוף אותם
ומכירה חלק מהדברים למרות שאני לא נלחמתי בעזה
שולחת חיזוק
תזכירי לי מחר. נחפור לעומק על מחשב
יש לי אותו. נרכש לפני כמה חודשים.
עלה ב KSP סביב 1800 ₪
עשיתי את זה על מחשב נייד וקיבלתי את המחיר הטוב. אם אני זוכר נכון זה היה בksp.
עבר באמצע החלפת רום בגלל שהישן לא מתעדכן יותר, עדיין משרת אותי נאמנה והאמת שממש ממש לא בא לי להחליף אותו.
קחי מכשיר טוב מחברה מוכרת (גם סיני בסדר)
והמצלמה שלו מצויינת.
רוצה את המצלמה הכי טובה שיש בשוק.
זה לא עולה 2000 אלא כמעט פי 3-4
למרות שאין צורך באמת במצלמה הכי הכי
גם מצלמה רגילה של מכשירים טובים מוציאה תמונות טובות
אמנם קצת ארוך אבל שווה כל דקה פשוט כל מה שהוא אומר שם זה זהב
חשבתי 6 דקות,
פותח ורואה שזה מעל שעה😂
בדור הטיקטוק סרט של מעל שעה הוא לא קצת ארוך, הוא יובלות.
אם זה מתאים גם לשמיעה בלי צפייה, אשמע כשתהיה לי נהיגה ארוכה
בעיקרון היהודי הזה הגיש תביעות נגד כל מי שסיפר חלקים אמיתיים מסיפור חייו, וטען שזה יכול להזיק לו (יש בידי מסמכים אוטנטיים, כחול אשר על שפה"י). פתאום הוא מספר את סיפור חייו. אפשר להבין לבד מה רמת האמינות של זה.
כמובן לא עניתי לך אלא כתיאור לחברי הפורום.
