לפי התפיסה היהודית אנחנו לא הגוף / נפש האנושית, שניהם מתים אחרי כך וכך שנים, אלא אנחנו הנשמה.
אבל לפי תפיסות שונות הנשמה היא בעצם לא הנשמה "שלי" אלא כל הנשמות אחת ורק בעולם הזה מרגישים
את הנפרדות שכביכול אני בפני עצמי.
כמו למשל אם אשים שקית סגורה בתוך האוקיינוס, המים בשקית "יחשבו" שהם נפרדים עם זהות עצמית,
אבל באמת הם חלק מהאוקיינוס ואין להם זהות משל עצמם.
אז אם אני שואלת את עצמי "מי אני"? אז מה התשובה?
אני לא יכולה לענות הגוף או הנפש, לא יכולה לענות הנשמה, אז מה אני עונה? 
הדעה העיקרית היא שעולם הבא הוא עם הגוף ג"כ (למעט דעת הרמב"ם).
והאדם משני הדברים בעצם, לא במקרה.
הרא"ה ג"כ, ובכללי ככה הדעה המקובלת יותר.
שעולם הבא הוא תחיית המתים, והוא עם גופות (מזקקות יותר).
אני הבנתי שיהיה תקופה מסויימת שיהיה כך (עולם הזה עם גופות מזוקקים) ואז יהיה מעבר לגן עדן שזה עולם רוחני וכו'
שאחר ימות המשיח, ימותו כולם ואז תהיה תחיית מתים עם גוף, ולאחר כמה זמן ימותו, ויהיה עולם הבא בלי גוף.
אך לרמב"ן הגוף יהיה לנצח ותחיית המתים היא עולם הבא. ודעתו יותר מקובלת בכללי על האחרונים.
המהרם מינץ בדרשותיו ביאר שהרי אין אכילה שתיה ומשגל בעוה"ב א"כ הגוף לא ישמש אלא לדברים גבוהים.
והוא אפילו שהוא גשמי יהיה מזוקק מכל הדברים הבהמיים והנמוכם של החומר.
ומעניין מה שכתבת. למדתי את זה קצת מהרמב"ן ..
הרא"ה תלמידו גם אומר שזה הרמוז באומרינו טובים מאורות שבראש א להינו וכו'.
שאף הם ללא פסולת ונטיה לחומר.
עם הניגון המיוחד.. יש שיר של גד אלבז עם המנגינה הזו.
ויפה מאוד! אהבתי מאוד תודה
זה כמו פאזל לכל אחד יש את התפקיד שלו את היופי שלו את החיסרון שלו את האתגר שלו את העבודה שלו
וביחד מתבהר לך תמונה מלאה .
זה לא סותר שכל חלק הוא חלק בפני עצמו וגם חלק אחד שלם.
והביאו מקורות רבים.. כדאי לנסות לעשות חיפוש.
יש שיעור ממש מתוק של הרב מאיר אליהו שליט"א בנושא. הוא קצת ארוך שעה ו10 דק אבל לנושא מחלוקת רמב"ם רמב"ן הרב נוגע ממש ב5 דק האחרונות של השיעור וזה ממש סוכריה🙂, למעוניינים מצרף קישור, תפעילו משעה ו-5 דק בדיוק שם הרב מדבר על זה
אבל זה טוב מאד
ברוך ה'.
שימשיך להיפתח דברים טובים
אמן אמן אמן
שתהיה לנו שבת של שלום.
שבת מבורכת ומשמחת
מלאה בקרבת ה'
צד ימין התרסק למטה מכובד המשקל.
בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן –
פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן –
פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
בֵּרַךְ עַל הַפַּת –
פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת;
עַל הַפַּרְפֶּרֶת –
לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
רואים מהמשנה שפת לא פוטר יין, וצריך לברך על היין בפני עצמו. הגמרא אומרת (ברכות מא-מב): "יין דגורם ברכה לעצמו".
רש"י כותב: "דגורם ברכה לעצמו - בכמה מקומות הוא בא ומברכין עליו ואע"פ שלא היו צריכים לשתייתו". הוא מתכוון בקידוש, הבדלה, ארבע כוסות, שבע ברכות, מילה, וכדומה.
הריטב"א כותב: "יין קובע הוא ברכה לעצמו. פירוש לפי שהוא דבר חלוק לעצמו שזה מאכל וזה משקה... ושתיה חשיבא ולפיכך טעון ברכה לעצמו", וכמו שכתוב כבר בתוספות: "שעיקר משקה הוא והוא ראש לכל מיני משקין".
משתי השיטות יוצא, שיין היא שתייה חשובה יותר משאר המשקין, ולכן משתמשים בזה במצוות מגוונות.
בעבודת הקרבנות המזבח שותה בעיקר יין- נסכים, ולא שאר משקים (דם זה משבעת המשקים לענין הכשר טומאה אבל אדם לא שותה), חוץ ממים שמביאים כנסכים פעם אחת בשנה בסוכות.
במיוחד משיטת רש"י יוצא שהייחודיות של היין בכוס של ברכה, בעצם מתבטאת כל פעם ששותים יין, ולכן מברכים על יין ברכה מיוחדת, ופת לא פוטר את היין.
מה המסר הרוחני של יין?
כותב ספר העיקרים מאמר ד פרק לג:
"ולזה כנו אותו רבותינו ז"ל ביין המשומר בענביו, כמו שאמרו מאי עין לא ראתה אלהים זולתך, אמר ר' יהושע בן לוי זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית (סנהדרין צ"ט ע"א), ובאור זה כי כמו שהאוכל הענבים הוא מתענג באכילתן, ואם לא ראה יין מימיו לא יוכל לשער שיצא מהענבים דבר יותר ערב ומענג ומועיל יותר מהן, ומי שיאמר לו שישיג בעבודת הגפן תענוג יותר נפלא מאכילת הענבים יפלא מזה ולא יאמין שיהיה כן, אבל כשישקוהו מן היין יכיר וידע שהיין היוצא מהענבים יותר משובח ויותר ערב ויותר מועיל מן הענבים, ויתמה איך יצא דבר מופלג התענוג כזה מן הענבים, וכן הנפש לא תוכל לשער שבעשית המצות תשיג התענוג הרוחני המושג עד שתפרד מן הגוף, ואז תכיר ותדע איך התענוג ההוא יושג בעשית המצות כמו שיושג היין בעבודת הכרם, ושהוא כנוס בתאר או התכונה המגעת מעשית המצות כיין שהוא כנוס בענבים המושגים בעבודת הכרם, ולזה נקרא יין המשומר בענביו, לומר כי כמו שאין דמיון בין תענוג הענבים לתענוג היין, כך אין דמיון בין תענוגי העולם הזה לתענוגי העולם הבא, ועל כן נקרא גן עדן של מעלה, להורות שהנפש לא תוכל לשער תענוג הדבר הרוחני שלמעלה בהיותה בעולם השפל הזה."
בספר האמונה והביטחון לאחד הראשונים (פרק יט) כותב: "וטעם לקידוש היום על היין כי הוא כנגד יין המשומר בענביו". מרחיב יותר ה'תורת חיים' (בבא בתרא צז ע"ב):
"זכור את יום השבת זכרהו על היין שע"י היין שמקדשין עליו את יום השבת בראשית יש לזכור בשכר יום שכולו שבת שהוא ג"כ יין המשומר בענביו וכיון דיין קידוש לעומת יין העליון הוא ויין העליון מכוסה טמיר וגניז הוא".
המהר"ל ב'נר מצוה' (ב - עניני חנוכה): "ואמר הזהיר בקדוש היום זוכה וממלא גרבי יין (שבת כג ב). דבר זה נאמר על עולם הבא, שאז יהיה להם היין המשומר לצדיקים לעתיד לבא, אשר עליו נאמר (ישעיה סד, ג) "עין לא ראתה אלקים זולתך", זהו יין המשומר (ברכות לד ב), והוא אחרון לכל. על כך אמר מי שהוא מקדש היום, והוא בודאי על יין, כי קדוש היום הוא על יין. והוא מקדש השבת, אשר הוא מעין העולם הבא (ברכות נז ב), ולכך הוא זוכה וממלא גרבי יין, ויהיה לו עולם הבא. והוא רב טוב הצפון, שהוא יין המשומר. ולכך אמר 'גרבי', ולא אמר שזוכה ליין הרבה, אלא כאשר היין הוא בגרבי, הוא נסתר ונעלם, אשר עליו נאמר "עין לא ראתה אלהים זולתך"."
מרש"י לעיל אפשר ללמוד מקידוש בשבת, לכל פעם כשמברכים בכוונה על יין טועמים קצת מהעונג הרוחני של היין המשומר מששת ימי בראשית, כמו שכותב השל"ה (שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה):
"וכששותה יין, יחשוב על יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית".
א. ישראל לפני ולפנים ממלאכים, בדרגה יתירה אפילה מהשרפים.
ב. קול נבואה חזק מבין הכרובים, חלומות מפליאים עם גילויים.
ג. מי יקום במקום קדשו, מי לא ירעד מדין אימתו.
ד. לאיזה השגות בשנה הבאה נזכה, איזה איכות חידושי תורה ממימיו נדלה.
ה. האם נהיה חזקים בגוף וברוח, האם יכלנו אש אשר לא נפוח.
ו. אש משמים ירד עלינו וירצנו, נפול לפני ה' באימה ונרננהו.
למה לא לקחת תוכנת מוזיקה של בינה מלאכותית, להגיד לה לחפש את כל להיטי הפופ הכי טובים בכל הזמנים, להבין מה במלודיה כל כך מושך, ועל פי
זה לחבר מנגינות ואז זמרי הפופ השונים ישתמשו בזה ויצליחו בגדול?
זה לא כיף ככה
אני חושבת שאחרי ההיי הראשוני, לרוב האנשים נמאס כבר לשמוע על בינה מלאכותית. זה לא משנה את העתיד ולא כלום, סתם צעצוע אינטרנטי שנותן אפשרות לחברות לייצר בקול יותר תוכן אפילו יותר חסר נשמה ומקוריות ממה שהם יצרו קודם. זה הכל.
AI לא באמת חכם מבן אדם, הוא מוגבל להשקפות הפוליטיות של המפתחים שלו, והוא מאוד מקובע ולא ייתן לך שום רעיון שבני אדם כבר לא חשבו עליו.
ה AI שאנחנו רואים עכשיו זה רק קדימון. זה עוד עשוי להתפתח.
למשל היומן של 'פרשה ואישה' השנה מעוצב בבינה מלאכותית
ושירים שמשתמשים בקולות של זמרים שמתו.
משערת שבהתחלה זה היה מגניב וגימיקי ולאט לאט זה נהיה מעשי יותר ויותר
אחרי שסיימנו להתלהב ממנה היא נשארת בתחום של המעצבים, צלמים, גרפיקאים, מתכנתים ועוד שנהנים ממנה לבינתיים.
מקווה שהיא לא תעלים עשרות סוגים של עבודות בעתיד.
ועוד משהו, Ai אולי לא יותר חכם מבני אדם אבל מאגרי הידע שלו יכולים לגרום לו להיות מפלצת לא קטנה בעתיד ח''ו אם פושעים ישתמשו בה.
AI משמש לכמה וכמה דברים. כמה קטעי קוד שלו אפילו משמשים את הפורומים האלה.
אבל לא נראה לי שזה המצב.
תרחישים אפוקליפטיים רצו לי בראש עד דכדוכה של נפש... אוקיי, זו כנראה הגזמה לצד השני. אבל אני כן די משוכנעת שעולם התעסוקה ישתנה דרסטית כבר בשנים הקרובות, ושבטווח ארוך יותר תהיה מהפכה של ממש.
הרבה כלי תקשורת בארץ ובחו"ל מחליפים את המאיירים שלהם ביצירות פרי עטו של Midjourney. אותו דבר יקרה עם מלחינים, לפחות עם הבינוניים שבהם. את עומר אדם ושות' בהחלט ניתן להחליף בבינה מלאכותית.
רקלתשוהנאחרונהונכון .. שאת אוהבתת
אז למה בלי לשאול את נותנת לי הכל??
תני לי לקחת לבדדד
תני לי לרוץ!
כמו עיוור אחריך תני לי למות מקנאה בגללךךך
עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ –
אוֹמֵר: "שֶׁהַכֹּל".
עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי –
אוֹמֵר: "שֶׁהַכֹּל".
עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים –
אוֹמֵר: "שֶׁהַכֹּל".
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה –
אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
דעת ר' יהודה שלא ראוי להזכיר שבח שם ה' על דבר שהוא קללה, כמו חומץ, נובלות וגובאי (ארבה) {בלי להיכנס למחלוקת אם ר' יהודה מתכוון לשלשתם}.
בפשטות דעת חכמים שפוסקים לפיהם, שמכיוון שאדם נהנה הוא מברך על עצם ההנאה, גם אם זה מן קללה.
יש שני רבדים לכל ברכה. הטעם לברכה זה בגלל ההנאה: "אלא סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה". (ברכות לה ע"א), ויש את גדר הברכה שהוא על האוכל, על יצירת האוכל עצמו.
רבי יהודה מתמקד יותר בגדר הברכה על האוכל עצמו, לכן הברכות שלו מפורטות יותר כמו ברכת "בורא מיני דשאים" על ירקות מסויימים, כמו שלמדנו במשנה א. מכיוון שכך כשהאוכל הוא מין קללה, אז אי אפשר להזכיר שם ה' עליו.
חכמים מתמקדים יותר על טעם הברכה, שזאת ההנאה, ומכיוון שיש הנאה, גם במין קללה מברכים.
הירושלמי מביא משהו מעניין לשיטת חכמים: "החמיץ יינו אומר ברוך דיין האמת בא לאוכלו אומר שהכל נהיה בדברו. ראה גוביי אומר ברוך דיין האמת בא לאכלן אומר שהכל נהיה בדברו. ראה נובלות שנשרו אומר ברוך דיין האמת בא לאוכלן אומר ברוך שהכל נהיה בדברו".
זאת אומרת שהאדם מכיר בצער של הקללה, אבל עם זה כשהוא נהנה מהאוכל הוא מברך עליו.
זה דומה לבבלי ברכות נט ע"ב וירושלמי ברכות (ט, ב): "ת"ש מת אביו והוא יורשו בתחלה אומר ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב והמטיב".
יש הרבה פעמים רגשות מעורבים על החיים וצריך להביע את הצער על הרע והשמחה על הטוב ולכוון את הכל ל-ה', גם אם הם באים באותו ענין.
הגמרא בברכות ס ע"ב אומרת שצריך לברך על הטובה וגם על הרעה: "אמר ר' אחא משום ר' לוי מאי קרא (תהלים קא, א) חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה רבי שמואל בר נחמני אמר מהכא (תהלים נו, יא) בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר זו מדה טובה באלהים אהלל דבר זו מדת פורענות רבי תנחום אמר מהכא (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא ורבנן אמרי מהכא (איוב א, כא) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך".
החידוש לעיל שאפילו אם זה באותו ענין, האדם צריך להביע את שני סוגי הרגשות שלו, יגון ושמחה, בהבעת תודה ל-ה'.
א. יום הכיפור ממשמש ובא, מפיל עלי פחד ואימה.
ב. האם נהיה ראויים להתהפך לאיש אחר, הזמן לוחץ אל תאחר.
ג. אני בתוך המחויבויות היומיומיות, מתקשה לעמוד בלחץ המשימות.
ד. היום מתחילים משנה מקוואות, אבל האם אני ראוי למי טהרות.
ה. הרגשות אשמה קשים בקרבי, אולי אני צריך להפוך לכיוון הנגדי.
ו. האל תן בעמך ביטחון מעל ספק, תטע בנו לב עליך להתרפק.
ז. להתמודדות עם פחד הספיקות, שבשליטתך אל פועל גדולות.
ח. לסמוך עליך כגמול עלי אמו, לינוק מחסד ה' ושפעו.
הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה –
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, מְבָרֵךְ עָלָיו.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
כתוב בפסוק דברים ח, ח: "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה רמון ארץ זית שמן ודבש". אלו שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל.
מצינו שבח שבעת המינים בהקשר של ברכות, כמו אצלנו במשנה שיש עדיפות בברכה לפניה לשבעת המינים, וחכמים קבעו להם ברכה מיוחדת לאחריה מעין שלוש ודעת רבן גמליאל שאפילו מברכים ברכת המזון אחרי שבעת המינים (המשך הפרק משנה ח), ודעת כמה ראשונים להלכה שברכת שבעת המינים לאחריהם דאורייתא כי כתוב אחר כך: "ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך" (טור או"ח ר"ט).
גם לגבי ביכורים מצינו שצריך להביא משבעת המינים (משנה בכורים א, ג). הבאת ביכורים למקדש ומקרא ביכורים והנפת הביכורים וההשתחויה, כל אלו הם כדי להודות ל-ה' על הארץ והפירות, כמו ברכה שמטרתה להודות ל-ה'.
הראקנטי (דברים ח, ח) מפרש: "ארץ חטה ושעורה וגו'. אין לומר שכוונת השבח היתה כפי הפשט לבדו, כי באחד מן המקומות שבחוצה לארץ שבעה מינים אלו לרוב מאד, אמנם נשתבחה בשבעה מינים רמז לשבעה ימי בראשית, והארץ הנזכרת כלולה מכולם, ועוד כי נכלל בחטה כוסמת, ובשעורה שבולת שועל ושיפון, הרי בין הכל עשרה, ועתה הבן השבח."
זאת אומרת שהפירות שאנחנו אוכלים משבעת המינים רומזים למדריגות העשר הספירות הרוחניות העליונות שמתגלות לנו בארץ ישראל.
הב"ח כותב בסימן ר"ח: "הלא קדושת ארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ... ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה".
לכן בגלל שאנחנו ניזונים מהשפע הרוחני העצום בפירות, יש חיוב מיוחד לברך את ה' ולהודות לו, ובברכה להמשיך עוד יותר שפע רוחני לארץ ולפירות.
א. האם היום נבנה את המקדש, נראה את הכהן גדול מלובש.
ב. נצפה בהקרבת קרבנות היום, נרגיש את השכינה ממלאת כל מקום.
ג. נריח בריח הקטורת עולה, נשמע את השם המפורש ונתוודה.
ד. נשתחוה לפני השכינה השורה בתחתונים, נתעלה עמה עד לשמי מרומים.
ה. אשרי העם יודעי עדותיך בתחינה ותפלה, אשרי העם שהאל שלנו מלא סליחה וכפרה.
ו. שפכו לפני ה' תחנונכם, הוא יקום מיד לרחמכם.
ז. כשקרב עת שעת נעילה, הוא ימצא לנו שער המחילה.
תסתכל בתגובות לסרטון. המעלית יורדת כרגיל (המטריה לא מנעה את סגירת הדלתות), אין נפילה חופשית, המעלית נתקעת איפשהו.
אין מצב שהיא נפלה. הילד היה.. הולך לעולם שכולו..ממתקים.
היא פשוט ירדה והמטריה עלתה למעלה .. לא מבין מה הסיפור
ירדה רגיל לגמרי.
מה אתה מראה לנו ה' ישמור 
הזמנתי מוצר באמזון ביום שישי האחרון בשעה 17:00, היום הוא הגיע גם ב17:00. כל הדרך
מאמריקה ב-4 ימים. פשוט חברה פנטסטית.
גם כתבות טריות מהשבועות האחרונים.
תרגום:
4 באוגוסט (רויטרס) - הרגולטור האמריקאי לבטיחות במקום העבודה אמר ש-Amazon.com Inc (AMZN.O) הכפיפה עובדים במחסנים רחבים נוספים שלה לתנאים מסוכנים על ידי הטלת מכסות ייצור מכבידות ואי מתן טיפול רפואי הולם.
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של ארה"ב (OSHA) אמר ביום חמישי כי העובדים במחסן לוגאן, ניו ג'רזי, סבלו מלחץ גופני שגרם להפרעות בשרירים ולפציעות צוואר וגב. ואמזון לא הצליחה להבטיח שעובדים שנפגעו יקבלו טיפול הולם, אמרה הסוכנות.
גם אני התפלאתי.. חשבתי שעשו איזה שינוי בדואר כאן אצלנו. כי תכלס זה עובר גם פה כמה ידיים
ממלאים אותנו מצוות כרימון!
שכנעו אותי לתרום לראש יהודי. אחים לשסק
https://rotter.net/forum/scoops1/811730.shtml#9
והמהנדסת תודעה הזאת שכנעה אותי לתרום לקמפיין הזה
מה שעלה לי היום בטיפול זה שבגלל שההורים שלי לא הפגינו כלפיי אהבה אז נכנס לי לראש "תפיסת יסוד" או איך שלא תקראו לזה
שאף אחד לא אוהב אותי.
זהו, פרקתי
כואבהפי
פצל"פזה ממש קשה...
שולח כוחות ומאחל הרבה אהבה עצמית ואושר
זה משהו שאפשר לקום ממנו?
להשתנות?
אבל אלו שפועלים עם חיישן תנועה ושאיבה עולים יותר פי כמה.
אחד לשערות או בקטנה כזה אבק בקטנה
רק כמו שכתבו לפני
אין לו איזה חיישנים מתקדמים
הוא עובד לפי המכות שהוא מקבל כשהוא נתקע במשהו אז ככל הנראה שבלי התערבות חיצונית הוא לא ינקה לך את כל השטח שאת צריכה כמו שצריך
אבל הוא טיפש
לא שואב לפי תוכנית או משהו. רק נתקע בקיר מסתובב.
יכול להיות שיהיו חלקים בבית שהוא לא ישאב.
הוא נגמר מהר, לפעמים מפזר הלכלוך יותר ממנקה, ולא יודע איזה כבר ניקה ואיפה לא, פשוט סתם זז.
הייתי יכול לצלם זאת, מספיק שיש כמות לא מועטה.
ויאומי 1 או 2 טובים, גם LG , אבל הם לפחות אלף עולים.
יד 2 גם כדאי להזהר ולבדוק, כי לרוב הם לא מחזיקים הרבה זמן, אז לבדוק שיש אחריות ושלא השתמשו הרבה איתם.
רק לקומה אחת זהו לא שטח כזה מבולגן פשוט נגד שערות או מעט אבק נראלך זה יעבוד
בזוית הזאת, הרצי לא נראה לפחות 90% כמו גנץ?
אם היו אומרים לכם שזה גנץ בתמונה שצולמה לפני 10-15 שנה, הייתם כנראה מאמינים נכון?
איך זה יכול להיות?
(זו תמונה אמיתית למען הסר ספק)
אני כן רואה דמיון בין התמונה הזו של אלבה לבין גלנט:
איך הוא דומה לסבא שלי מי זה
לא נווושם חחחחחח
אבל גיל דומה.
תספורת דומה.
גילוח דומה.
אותם המדים.
לכן זה מרגיש דומה
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה –
לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים: "אָמֵן",
מִפְּנֵי הַטֵּרוּף.
וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא –
לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
וְאִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ –
רַשַּׁאי.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
המשנה ברורה כותב (או"ח קכח עה): "ומפני זה צדדו האחרונים דאפילו אם אינו מובטח לחזור לתפלתו ג"כ יעלה לדוכן דמפני חשש טירוף ובלבול התפלה שכל עיקרה אינה אלא מד"ס אין לו לעבור על עשה דאורייתא ובפרט השתא שמתפללין מתוך הסידור בודאי יעלה".
ההיתר של הסידור מובן. אבל תמוה מה שהמשנה ברורה חולק על עצם המשנה.
הנקודה של המשנה ברורה זה בעצם קושיא חזקה על הדין במשנה איך אפשר לבטל מצות עשה דאורייתא ש"המצוה שיברכו הכהנים את עם ישראל בכל יום" רק בשביל בגלל חשש בלבול בתפילה.
היסוד הוא שברכת כוהנים זה דין בקרבנות ובתפילה. היא לא עומדת בפני עצמה. אי אפשר לברך ברכת כוהנים בלי המסגרת של קרבנות או תפילה: "וישא אהרן את ידו [ידיו] אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים"- "זה מקרא מסורס. כן היה ראוי לומר 'וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים וישא אהרן את ידיו ויברכם'; שבירידתו נשא את כפיו וברך את העם". (תורת כוהנים)
המטרה של ברכת הכוהנים זה לברך את ישראל ולהשפיע לעם שפע, אחרי שנתרצו בקרבן או בסדר עבודה בתפילה שלהם כמו שכתוב בתוספת הזוהר: "אמר ר' רחומאי מ"ד (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד והא כבר ירד אלא וירד מעשות החטאת והעולה ואח"כ וישא אהרן את ידיו אל העם נשיאות זו למה לפי שהקריב קרבן ונתרצה לפני אביהם שבשמים כדאמר צריך אותו שמקרבן לעליונים ומייחדן לייחד בכללן אלו, ומה אל העם בעבור העם ומ"ט בנשיאות לברך להון בברכה אלא משום דיש באדם עשר אצבעות רמז לע"ס שנחתמו בהון שמים וארץ ע"כ:"
הגם שמצוות ברכת כוהנים זה פעם אחת ביום, זה דין בכל התפילות ביום שיש חזרת הש"ץ, רק במנחה יש חשש שכרות, לכן רק נושאים כפיים בשחרית, מוסף ונעילה.
מכיוון שברכת כוהנים זה דין בתפילה, אז חל על זה כל דיני ומסגרת התפילה, ואם יש חשש שהכהן יתבלבל בתפלתו, אז הוא לא נושא כפיים.
זה מעניין שיש כמה דברים שהם מדאורייתא כמו: קריאת שמע, תפילת שמונה עשרה פעם ליום לרמב"ם, נשיאת כפיים וקריאת התורה, שסידרו אותו על סדר התפילה הכללי, ולכן יש כמה וכמה נפקא מינות מכיוון שהם לא עומדים בפני עצמם, אלא במסגרת התפילה.
א. יום השלישי בבריאה פעמיים כי טוב, יום מעמד חזק בלי מכאוב.
ב. אני עובד את ה' לבדו, לא אלחץ מאנשים בעולמו.
ג. המשא על כתפיי זו יגיעת התורה, שבה אאיר לעולם ברוב נהרה.
ד. ה' תן לי בלבי עצה ותבונה, איך להתנהל בלא שפתי מרמה.
ה. לקדש את שמך ולפארו, להפליא את גדלך ולרוממו.
ו. לעמוד במשמר בלילות, עם כח רב ללא לאות.
ז. לשמח ולבדח עם רב, לפתוח את לבבם למרחב.
ח. להרגיש בעומק חדות היום, לפחד מעליונך ודינך האיום.
כנראה שזה יהיה רק בשני בערב.
נכון, אבל אין בעיה שכהן יבוא חברכת כהנים במניין שלא היה בו.
אליו.
הוא גם חייב להכין את עצמו ברצה, זה חלק מהקרבנות וההודאה בתפילה.
אחד מרבותיי טען שהדרך לגעת כמה משמעותי עניין מסוים הוא האם הוא לעיכובא.
וכאן יש מקום לכל צד בטענת העיכובא
תחשבו על החבר/ה הכי טוב שהיה לכם בגן.
תחשבו על החבר/ה הכי טוב שהיה לכם ביסודי.
תחשבו על החבר/ה הכי טוב שהיה לכם בחטיבה.
תחשבו על החבר/ה הכי טוב שהיה לכם בתיכון.
תחשבו על החבר/ה הכי טוב שהיה לכם במסגרות אחרות.
מה המכנה המשותף (בהנחה שיש) לחבר הזה?
כלומר - מה הדבר שחוזר על עצמו באנשים שאתם הכי נקשרים אליהם.
מקוה שהשאלה מובנת...
זה המכנה המשותף
זה משמר החברות הכי טוב אצלי
חוץ מזה- מישהי שמרגישה בנוח איתה או שיש לנו משהו ייחודי משותף
אצל 3 חברות מ3 מסגרות שונות.
היה מכנה משותף של הערכה שלי לעולם הרוחני שלהן.
אני חוזר בשאלה
מקווה שזה מרגיע, בינתיים, לשנה הקרובה….
מבקש אמונהמה תהיה השאלה?
לא אתה כאילו היא
בכל אופן, אני ממש מזדהה עם הקושי, גם לי קשה עם הימים המחוברים.
(שלושה ימים בכלל יכול לחרפן אותי)
היה כל כך כייףף
סמאלה
זה נותן לי רעיון לניק חדש
שלושה…
ככה תתרגל…
וכשתחזור לארץ, אנחת רווחה…
רק ראש השנה יומיים…
וכבר הכינו אותך לשנה הבאה, חמישי-שישי-שבת…
לא אכפת לי עוד קצת זמל לעצמי בלי פלאפון, מסיחים חיצוניים ועומס חיים, רק תפילות ומשפחה ואווירה קדושה.
נוותר לך. תני לי חופש בחינם....
חינוך מיוחד פחות גרוע. זה לא מול כיתה גדולה. אבל גם לא משתוקקת לזה..
סתם דוגמא פפ ... כמוני למשל..
בעבר אהבתי. כיום קשה ממש...
אם כי לאחרונה נסבל...
מבולבלת מאדדדדבֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן: "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" –
יָצָא;
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ: "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" –
לֹא יָצָא.
עַל כֻּלָּם,
אִם אָמַר: "שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ" –
יָצָא.
(סידור המשנה לקוח מתוך 'משנה סדורה'- קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
מקור ברכת "שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ" הוא בפסוק בתהלים (תהלים לג, ו): "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". וכדברי הגמרא במגילה כא ע"ב: "בראשית נמי מאמר הוא, דכתיב דבדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם", ובכלל כל העשרה מאמרות שבהם נבראו העולם (משנה אבות ה, א). כמו שאומר הבראשית רבה (ג, א אלבק): "ר' ברכיה בשם ר' [יהודה בר'] סימון פתח בדבר י"י שמים נעשו וברוח פיו וגו' (תהלים לג ו) לא בעמל וביגיעה אלא בדבר".
כמו שכותב רבינו בחיי (בראשית ב, א): "בהבראם. דרשו רבותינו ז"ל: (מנחות כט ב) בה' בראם. וע"ד הפשט: בלא עמל ויגיעה, שאין לנו אות בכל האותיות שלא יצטרך אדם לקפוץ בה את פיו חוץ מאות ה"א שאדם יכול לאמרה ברוח פיו, ובלא קפיצת פיו ושפתיו כלל ובלא שום עמל, כך הקב"ה ברא את עולמו בלא עמל ויגיעה אלא ברוח פיו, שנאמר: (תהלים לג, ו) "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם", אע"פ שהזכיר בכל מעשה בראשית לשון עשייה, למדך כאן כשאמר נעשה שאותה עשייה אינה אלא ברוח פיו, וזהו שאמר בדבר ה' שמים נעשו, והזכיר תכף: וברוח פיו כל צבאם."
פשטות המקורות לעיל שהעולם נברא במאמר פיו של ה'.
אמנם בספר חובות הלבבות הוא אומר שהדיבור זה בעצם מורה על הרצון (שער ב - שער הבחינה פרק ה):
"כמה אנו חייבין שתגדל תמיהתנו על בורא שמים וארץ וכל אשר בהם מבלי יגיעה וטורח, ולא ליאות ועמל מאין דבר ולא על דבר ולא בדבר אלא ברצונו וחפצו, כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם".
כך מופיע במורה הנבוכים (א, סה)
"שאלו המאמרות כלם אמנם הם רצוניים לא מאמריים, כי מאמרי הצווי אמנם יהיו לנמצא יקבל הצווי ההוא, כן אמרו בדבר ה' שמים נעשו, כמו וברוח פיו כל צבאם, וכמו שפיו ורוח פיו השאלה כן דברו ומאמרו השאלה, והענין שהם נמצאו בדעתנו וברצונו".
**** רבי ומורי הביא בנוסח המשנה כגרסת הגר"א 'נִהְיֶה' זאת אומרת ש-ה' מהווה את עולמו בכל רגע ורגע וזה כדברי הזוהר בבראשית (לג ע"ב): "וברוח פיו כל צבאם כלהו תתאי 'קיימין' ברוח". זאת אומרת שכל מעשה התחתונים קיימים ברוח פיו של ה' באופן תמידי.
אמנם הספרדים ועוד אומרים "נהיָה" בדברו. בפשטות זה על פי הרמב"ם במורה נבוכים (ב, יז) שהעולם נברא רק בהתחלת בראשית, ולא מתהווה תמיד.
אפשר לתלות את המחלוקת הזאת במחלוקת לעיל. אם המאמרות הם רצונו של ה' כדברי החובות הלבבות וה'מורה נבוכים', אז ה' מגלה את עיקר רצונו פעם אחת בתחילת הבריאה, כי רצון ה' לא משתנה. אבל הזוהר שאומר בכמה מקומות שהמאמרות הם דיבור ממש, אז ה' ממשיך לקיים את העולם על ידי הנפיחה של דיבור של ה' בעולם כדברי הרוקח בספר סודי רזיי (א אות א):"וברוח פיו כל צבאם (תהלים לב, ו), והרוח נשמת חיים, לכך נוצר בא' הרוח שאין אדם יכול לומר אה כי אם בפתיחת פיו כשמוציא הרוח". סודי רזיי (ב, א): "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם (תהלים לג, ו), מלמד שבדבורו נבראו שמים וארץ, ומנפיחת רוח קדשו נבראו כל צבא מעלה". סודי רזיי חלק ב (הלכות הכבוד): "בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג, ו), לימד אותנו כי בדברו וברוח פיו ובקריאתו נעשו הממשים ונבראו בבת אחת כהרף עין, בנפיחה אחת נעה במהרה נעשה כל העולם, ונתחדש במאמרו וברוח פיו כל צבאם, מנשמת אל יתן קרח". סודי רזיי חלק ב (הלכות הנבואה) "אלקים חיים שבדבריו חיים ונבראים, (תהלים לג, ו) וברוח פיו כל צבאם, זהו (דברים ה, כג) אלקים חיים שבדבריו חיים, וזהו ודבריו חיים וקיימים שאנו אומרים באמת ויציב".
זאת אומרת שהרוקח סובר שדברי ה' הממשיים הם מחיים ומקיימים את העולם בכל רגע.
א. שובו אל ה' אישים אקרא, שובו לביצרון אסירי התקוה.
ב. קחו עמכם דברים וכלי שיר, לשוב אל אבינו בברור ונהיר.
ג. עמי התעוררו לאל בבכי ושירות, שובו אליו בשמחה ודיצות.
ד. פחדו אליו ורחב לבבכם, שובו אל ה' בכל כוחכם.
ה. יום גדול ונורא במהרה קרב, רחצו הזכו טהרו את הלב.
ו. בדקו מעשיכם בקפידה ובנחת, שובו לאל ממעל המשגיח מתחת.
ז. יום נורא מלא הוד והדר, אפילו מלאכי מעלה רועדים כפרפר.
ח. נהפך הוא לאיש אחר ונביא, האל אומר תתוודו עד שהחטא נקי.
ט. דרך פירוט עוונות משתלמים, מדקדקים על כל מעשה קטן ומתרוממים.
י. יבנה המקדש ונקריב בתוכו את השעיר, העוונות יתהפכו לזכויות לאור מזהיר.
אומרים שהכל פוטר הכל
אין נסיכים בשעת הסעודה .
מקווה רק שיש נסיכות..
לגבי ברכת בורא מיני מזונות יש דעות האחרונים שהיא גם כוללת בדיעבד (חוץ ממים ומלח ומה שלא מזין).
הגם שדעתי נוטה לא ככה, אבל אם בטעות הייתי מברך מזונות על לחם או ירק, לא הייתי מברך שוב בגלל ספק ברכות להקל.
אם יש לך ספק מה הדין איזה ברכה לברך, צריך לברר את הדין ולא לסמוך על שהכל.
@פ.א. מה דעתך על זה?
מעניין לקרוא עליה.
אני לא אמרתי שתחווה דעה אני רק אומר קלוט את הסתירה שיש כאן חחח..
מצד אחד כתוב חלקי חילוף מקוריים של אפל מצד שני שהם יספקו חלקי חילוף לא מבית אפל....
אולי לא הבנתי משהו 🤷♂️
אבל תכלס הפלאפון שלי כבר עשה את שלו.. אז גם ככה אני צריך חדש.
אני צריך לחלץ משם את כל התמונות והוידאו . איזה מזל נאחס יש לי.. עד שהיה לי אפשרות לגבות אותו אחרי שנים
הפלאפון ב*אותו יום* שבק חיים.
כנראה צריך להיכוות כדי להקפיד על הפעלת גיבוי קבוע באופן אוטומטי.
אבל המחשב שהיה לי לפני זה פשוט עשה לי מלא בעיות ולא הצלחתי.
הייתי צריך לעשות את זה בנייד של אחותי. רציתי אבל לא הסתדר..
