הוא מפחד למות?
הוא ישמח אם ימות למען עם ישראל?
הוא באיזשהו מקום אולי רוצה את זה? יכול להיות שרע לו בחיים אז לא אכפת לו? שאם כבר למות לפחות על קידוש השם?
הם בכלל אוחזים שסיכוי גבוה שהם לא חוזרים?
הוא מפחד למות?
הוא ישמח אם ימות למען עם ישראל?
הוא באיזשהו מקום אולי רוצה את זה? יכול להיות שרע לו בחיים אז לא אכפת לו? שאם כבר למות לפחות על קידוש השם?
הם בכלל אוחזים שסיכוי גבוה שהם לא חוזרים?
אנשים שהולכים להילחם לא הולכים בשביל למות. הם הולכים כדי להגן,לשמור,להציל וכו'.
אף אחד לא שמח במיתה שלו במיוחד כשזה בטרם עת.
כן יש מעלה למות באופן כזה אבל זה לא אידיאלי.
שתביני הם אנשים כמוני וכמוך. נורמטיביים. שהשאירו אחריהם בית, משפחה, עבודה ועוד. אנשים שיש להם מה להפסיד דווקא בגלל זה יוצאים להגן על כל הטוב שיש. כי יש להם על מה להילחם.
זה כמו שתגידי על אישה שנכנסים אליה לבית מחבלים והיא מחביאה את הילדים שלה ויוצאת להילחם במחבלים. היא לא רוצה למות.היא רוצה להגן. זה המצב. או להילחם או ל...
מוכנים למסור נפש בשביל מטרות נעלות.
כל אחד בדרך שמתחבר לו. לאחד זה המצווה הדתית במלחמה, לאחד חירות, לאחד זה הגנה על העם, לאחד זה הגנה על ארץ מולדתו, לאחד זה להגן על המשפחה והקרובים שלו, ויכול להיות שילוב בין כמה דברים.
זה בד"כ לא בכיוון שרע להם או כמו אלעזר בן יאיר במצדה שיש אידיאל ההתאבדות.
אולי יש מיעוט שהולכים בשביל החוויה והאקשן.
אם זה נכון בכל מקרה למסור את הנפש, זו שאלה אחרת, אבל ברור לי שרובם יש להם מטרות נעלות.
זה הזכיר לי חבר שלי שסיפר לי שהיה במבצע בצוק איתן וממש הסתכן. ואז בחזור הוא פחד ליסוע באיזה כביש מסויים. אז אמרו לו שזה כלום ביחס למה שהוא היה שבוע כמעט..
פשוט אז אין מטרה ותכלית גבוהה ..
ויש הרבה סיפורים די דומים לזה.
משערת שיש תכרובת רגשות, ושוני ביןאנשים, מה שכן זה נשמע תחושות ורצונות ייחודיים רק למי שנמצא בתפקיד עצמו. ואני לא חוויתי את זה מעולם.
לגבי אם הם רוצים או לא, למה שמישהו ירצה למות? לא הבנתי את ההיגיון
אנשים לא הולכים להתאבד, אלא למסור את הנפש על משהו גדול מאד.
את מדברת על מאות אלפי אנשים, לא הבנתי ממש את ההקשר של התובנה הזאת...
בין אם מרצון להתאבד ובין אם מרצון למסור נפש על קידוש השם כי ככה יהיו במדרגה הכי גבוהה שיש אם ימותו.
מאיפה התובנה? בין היתר כי חשבתי על חיילים שנכנסים בשמחה לשם. אם זה משהו שמעורב..
כדי להילחם על אידיאל שבוער בו
לוקח בחשבון (כנראה) שעלול להיפגע. אף אחד לא הולך כדי למות על קידוש השם, אלא כדי להילחם על קידוש השם
אדם אובדני כנראה לא יגיע מראש למלחמה, זה דורש עוצמות נפש לא חולשה.
במיוחד אם קיבל על זה פטור מהצבא לא סביר שיכניסו אותו למלחמה (לא מבינה בביורוקרטיה של צה"ל זה רק הגיון פשוט)
כולם רוצים לחזור לחיות
אבל לכולם ברור שהולכים להגן על המשפחה. ילדים וחברים.
ואחוזים גבוהים מאוד שחוזרים.
רק בשביל לקבל פרופרציה.
מתחילת הלחימה נהרגו כ30 חיילים (אני לא מדבר על הטבח שלפני התחלת המלחמה בפועל) מתוך כ360 אלף שמגוייסים למילואים ו170 אלף סדירים.
משמע 0.006% הכוח הצהלי נהרג מתחילת הלחימה בחודש הראשון שהוא הקשה ביותר.
כל חייל הוא עולם ומלואו. אבל אחוז גבוה מאוד מאוד שחוזרים הביתה.
אבל אנחנו רק בהתחלה אז אי אפשר לדעת
אבל מקווה שאתה צודק בעניין שלא יהיו עוד אבידות.
כך זה במלחמה.
אבל נקווה שפחות
אני פשוט חושב על חזית אחרת, בגלל זה לא בטוח במה שכתבת..
מצד עזה נראה כמש"כ
בסוף יש מרחק מאוד גדול בסיכוי הסכנה בין החיילים.
זה בכלל לא דומה חיילים שנכנסו לעזה לבין אדם שמגוייס בקריה או אפילו שומרים על איזה יישוב.
זה כמו שנגיד אתה עושה פילוח של סיכוי לחלות בסרטן ל"ע ואתה שם במקשה אחת כאלו שחלו בעבר בסרטן שיש להם סיכויים יותר גבוהים לחלות שוב, עם אדם שעישן סיגריה.
מבולבלת מאדדדדאני התכוונתי על מי שמסכן את עצמו במיוחד- בעזה, בצפון, ושאר המקומות המסוכנים.
גם לא בפיגועים.
זה אמנם קיים ועושה הרבה רעש, אבל סטטיסטית זה די זניח.
בממוצע בצה"ל נהרגים בערך 30-50 חיילים בשנה.
לפי הסדר הזה
1. התאבדויות
2. תאונות דרכים (שלא בפעילות מבצעית)
3. פעילות מבצעית.
כלומר הסיכוי למות בתאונת דרכים (או פיגוע ירי....) בדרך למילואים בעזה, עולה על הסיכוי למות במילואים בעזה.
אבל תכלס פה כבר נהרגו 30 חיילים בשבוע וחצי...
הם יודעים את הסיכון...
יש חללי מלחמות ופעילות מבצעית. כן. אבל בדרך כלל הסיכונים הגדולים (גם במלחמה, אגב) זה התאבדויות ות.ד.
מבולבלת מאדדדדהכוונה שלי היא שרוב הזמן אין מלחמות. בהינתן שעכשיו מלחמה, ההסתברות משתנה. (לא אמרתי שאתה לא צודק לגבי הסיכונים, רק שאי אפשר ללמוד את זה מהנתונים הנ"ל.)
זה כולל את הסבבים בעזה, אבל יכול להיות שאת צודקת.
הימים הקשים האלה שהולכים ומתארכים, יוצרים עייפות בנפש. אם בשבועיים הראשונים היינו בשבר מטורף שהביא איתו גם הרבה תקווה למשהו חדש, ואפילו לגאולה, אז ככל שהזמן עובר והמצב הזה מתארך והופך לשגרת חירום, גם התקווה פוחתת. גם האמון בשינוי פוחת. וגם המתח הרוחני, המחייב של ההתחלה...
פתאום קשה לי ממש להתפלל, אפילו יותר מבימי שגרה... וגם היומיום נעשה כבד הרבה יותר.
זהו, רק שיתפתי תחושותי, בתוך שאר תחושות ישראל.
בשורות טובות.
היו כאן שנים שכל הקיום כאן היה על חוט השערה. מלחמה קיומית.
המצור על ירושלים במלחמת השחרור, למשל.
המלחמה הכוללת של כל מדינות ערב על מדינת ישראל הצעירה.
ומלחמות קשות ואסונות בדורות קודמים.
במבט מלמעלה - זו תהיה תקופה בעלת חשיבות היסטורית, אך ברור שנצא מזה לחיים טובים, עם פריחה ושגשוג מחדש.
זה הגיוני מה שאת מרגישה
החיים זה גלים... עליה ואז ירידה
את כולנו מציפות הרבה תחושות ויש אחד שמנהל את המצב גם כשאנחנו עייפים
לגבי המחוייבות הרוחנית אני ממש מבינה אותך... אולי בגלל הציפיה הגדולה שהייתה הגיעה גם איזושהי אכזבה שגורמת לזה.
בסוף זה אירוע בסדר גודל, וזה עורר וזעזע כמו שצריך, והיה מלא קבלות ותפילות והפרשות חלה וחיזוקים שהם לא ברמה היומיומית. וזה בסדר, כי אי אפשר לשמור על רף גבוה כל הזמן אבל משהו מהגבהים האלה נשאר איתנו ואנחנו כל הזמן מקבלים תזכורות כדי שנשמר את זה... לדוגמא על חשיבות התפילה שלנו (כששומעים סיפורים יש מופתים מתחת לאף)
ואת יודעת את עוד תופתעי לטובה.
מה שחשוב זה לדבר במילים חיוביות ולשים דגש על החיובי כי הדיבור כל כך משפיע על מה שנאמין.
אז תזכרי שה' לא עוזב אותנו, וגם אם זה לא ממש עכשיו הגאולה השלמה מתחת לפני השטח נרקם עכשיו סיפור לגמרי חדש שישנה לנו את החיים כאן התודעה של רוב העם השתנתה ויש יותר צמא ליהדות ויותר הבנה של הזהות שלנו ואחדות. כנראה הגאולה באמת באה קמעא קמעא עד שתצא לנו הנשמה... כאילו אנלא יודעת כבר, צריך ממש להזהר מהבטחות שמפתחות ציפיה מטורפת צריך בזמנים האלה לדעתי אמונה תמימה כזה של קבלה שככה ה' רוצה שזה יהיה.
הייתי שבוע שעבר במשבר עמוק ממש (בגלל משהו אישי בכלל) ופתחתי בשבת "משיבת נפש" של ר' נחמן אני ממש ממליצה לך
לא אגיד שקרה פתרון קסם ואני אחלה בחלה, אבל התחדש לי משהו יפה לגבי תפילה: השמחה הכי גדולה שיכולה להיות לאדם זו הידיעה שכשהוא מתפלל יש מישהו שמקשיב לו.
זה כל כך חזק שהמטרה של התפילה היא להתענג על הקשר עם ה' בלי קשר למילוי בקשתנו... פשוט לפעמים אנחנו צריכים סימן שהוא שומע, שהוא אוהב. רק צריך לבקש את הסימן...
בקיצור את מוזמנת תמיד לפרוק כאן באהבה🤗 סליחה אם חפרתי קצת❤
מתלבטת בין גלקסי a14 ל-a24
כמה שווה כדי להשקיע את הפער?
עדיף במקום לקנות את ה14 עם 6 ג'יגה רם (זה עולה בערך כמו ה24 עם 4)?
חשוב לי פלאפון שיחזיק לכמה שנים ובתקציב של עד 750
סמסונג, עם טייפ סי וטביעת אצבע...
אני מסתדרת עכשיו עם אחד מהסדרה הזולה של סמסונג (a) והוא סבבה מבחינתי, רק שהוא מתחיל לקרוס.
לא מחפשת פלאפון טוב יותר מידי, רק שיחזיק לכמה שנים ויגיב במהירות סבירה.
שלום,
לא הבנתי למה צריך לשים פסטה במסננת ולא פשוט לשפוך את המים החוצה ופשוט להזהר שהפסטה לא תצא יחד עם המים? ומקסימום יישאר קצת מים בפנים.
או להחזיק את המכסה של הסיר על הסיר ב98% וככה להוציא את המים, כלומר - שהמכסה בולם את הפסטה מלצאת ונותן רק למים לצאת.
עדיף שלא יישארו מים בפנים כי זה מתקלקל
צריך לאוורר את הפסטה לפחות כמה דקות לפני שמערבבים עם הרוטב. כשהפסטה נושמת אוויר מהחורים של המסננת היא מתחמצנת בקצוות, אחרי זה כשמערבבים עם הרוטב היא מתרככת מעט ואז הטעמים של הרוטב מתאחים איתה וזה ממש משדרג את המנה!
אני למדתי שכדאי שהרוטב יהיה מוכן לפני הפסטה כדי שהיא לא תצטרך לעמוד בחוץ הרבה
כדי שהיא לא תהפוך לדביקה במקרר ותהפוך לגוש. זה שוטף את העמילנים.
אם שמים מייד רוטב על כל הפסטה אז לא חייב לשטוף.
מַלְבְּנוֹת הַתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים —
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.
וּמוֹדִים, שֶׁאִם הָיוּ רָאשֵׁי שׁוּרוֹת מְעֹרָבִין,
שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
הירושלמי אומר שהמחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בכל שדה אילן שהם נטועים 10 אילנות לבית סאה.
יש שלושה פירושים למלבנות התבואה:
1. הרמב"ם- "מלבנות — הם ערוגות מרובעים, דומים לדפוס שעושין בו הלבנים, והם מרובעות."
2. ר"ש פירוש ראשון- "ויש לפרש דמלשון שדה הלבן הוא ושדה תבואה נקראת שדה הלבן על שם שכשמתבשלת התבואה מתלבנת ומלקטין אותה".
3. ר"ש פירוש שני- "ועוד מפרש דכל שדה חוץ משדה האילן נקרא שדה הלבן על שם שהחמה זורחת בהן ואין בהן צל כשדה האילן"
מצינו 'מלבנות' בש"ס שחייבים לפרש כרמב"ם שהם מרובעים, כמו בשבת מז ע"א לענין תוקע "מלבנות המטה" וגם בבא בתרא סט ע"א לענין מה כלול במכירת בית "מלבנות של פתחים ומלבנות של חלונות".
רק לפי הרמב"ם לכאורה צריך לגרוס ב'מלבנות', צירי מתחת לב' ולא שווא.
המדרש שכל טוב תולדות כז, כז אומר: "ועוד שריח בני כריח השדה. זהו גן עדן, שכן בלשון רבותינו שדה האילן ושדה הלבן: אשר ברכו ה'. ששם הברכה האמורה לצדיקים משתלמת, ושם עץ החיים ורוחניות הטובים להרגיע ולדשן ולנהל על מי מנוחות כל רגעי ארץ ומצוקיה."
זה חידוש, כי מפשטות הפסוקים בבראשית ב משמע שגן עדן זה רק שדה אילנות. אבל לפי השכל טוב יש בגן עדן גם שדה לבן וגם שדה אילנות כמו המקרה של המשנה.
א. כמה קשה היא יגיעת התלמוד, להגיע עמוק לכל דבר יקר וחמוד.
ב. כל הזמן אני מבקש בזה שלמות, אבל הנפש קשה לה מהיגיעה ללא לאות.
ג. הנפש לא מצליחה לעכל ולבלוע, לא מצליחה להפנים ובלב לקבוע.
ד. המח רואה גדולי הדור של עכשיו מצטטים, היצר הרע אומר למצוא לדבריהם מקום לסותרים.
ה. אפשר לסתור ולמצוא מקום לטעות, אבל דבריהם הם נובעים מלב המושך כחוט.
ו. לב דורש מוסר וחכמה, לב דורש קדושה וטהרה.
ז. הלוואי שלבי היה מצליח להתפנות, להתעלס באהבת התורה רבות רבות.
ח. להרגיש את עומק סודות התורה, לשמוח באהבים וגיל בזהרורית אורה.
אמרו בחדשות שיש אוגדת מילואים בתוך עזה, אז מעניין אותי להבין כמה חיילים זה?
לא הצלחתי להבין מגוגל.
במקרה הנכחי הם כ 24 אלף. כי יש שמה 5 חטיבות, ועוד כמה יחידות שהצטרפו.
לרוב אוגדות מילואים הם כ 20 אלף, והסדירים מעט פחות.
מבולבלת מאדדדדאחרונה2021: מטוש
2022: פוטלר
2023: קונספציה
Honourable mentions: דיסקט
או לפי האירוע המרכזי.
כי עד עכשיו, המילה של 2023 היתה: רפורמה
וזה היה במשך יותר זמן מאשר המלחמה הזו (מתוך שנת 2023)
אבל המילה קונספציה "צצה" משום מקום ועכשיו כל משפט שני זה "קונספציה"
מניח שזה שילוב של פוטין והיטלר, אבל כאמור זה חדש לי
נשמע כמו סוג של כלב מעצבןרקלתשוהנאנחנו מאמינים שאנחנו עשויים מנפש שקיימת בעולם הזה בלבד ונעלמת כשמתים ומנשמה שזה משהו שאף אחד לא יודע
בדיוק מהו ורק נותנים לו תיאורים שונים כמו רוחני, נצחי וכדומה.
אז לפי התפיסה שיש עונשים למי שחטא, אז מה בעצם נענש?
הרי לכאורה הנשמה היא רוחנית וכו', לא משהו שאמורה להרגיש בדברים רעים.
יש עונשים שמטרתם לטהר את הנפש לקראת העוה"ב כמו גיהנם וכיו"ב שבזה אנחנו באמת לא מבינים כל־כך. יש כל־מיני תיאורים במסכת גיהנם ובזוהר ובעוד מקומות אבל כמו שזה נראה הם בעלי מובנים סימבוליים רוחניים ולא כפשוטם לכן אין באמת דרך להבין אותם בעולם הזה...
עונש "שיקומי" שאפשר להבין הוא הגלגול כמבואר בשער הגלגולים שהנשמה (או חלק ממנה) יכול לבוא בתור בע"ח או צמח או אבן או משהו בסגנון. אם כי אין לי מושג איך זה לחיות בתור אבן.
עונש כרת (בהנחה שלא עשה תשובה) - הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ח מסביר שהנפש חדלה מלהתקיים.
גם מפורש בספר דניאל שחלק מהרשעים יקיצו בתחיית המתים כדי לקבל עונש ולהיות לחרפות לדראון עולם אם כי מדובר במקרים קיצוניים למדי. לצורך העניין חילותיו של נבוכדנצר לא קמים ולא נידונים אלא נשארים "לישון" מה שנקרא. אז אפשר לנחש שמדובר בעונש יותר גשמי או לפחות כזה שניתן להבין במסגרת השכל האנושי אם כי לא יודע עד כמה התיאורים מפורטים מעבר למה שכתוב בנביאים.
תקרא את הפרק הראשון לשער הגמול יעשה לך סדר, וגם יתרץ על הדרך.
יש לי בעה את היכולת לסייע בחקלאות בדרום. אממה..
*אין לי רכב.
*אני לא יכול להגיע כל יום. יש מקום שאני עובד בו.
האם מישהו יודע להפנות אותי לדברים רלוונטים?
יש מצב שהוא יוכל לאסוף אותך, הוא יוצא מהרצליה. זה יכול להיות גם חד פעמי (אצל כולם נראה לי. ככה זה התנדבות)
הכי טוב אם אתה יכול להצטרף לקבוצת וואטסאפ של מתנדבים או המטה האזרחי באזור מגוריך
מפרסמים שם דברים כאלה... וגם תוכל לנסוע עם חברה שהולכים טרמפ
אם היה לישראל אך ורק 100 טנקים וחימושים לטנקים ו*******זהו*******, מה היו עושים???
היו עושים קו ישר של הטנקים, מפגיזים וממשיכים וכך הלאה עד שכל הרצועה הייתה מטוהרת.
לגבי היענו "חפים מפשע", הם היו בורחים איך שהפגזים היו מתקרבים אליהם. אף אחד לא יכול
לא לברוח כששומע פגזים מתקרבים אליו.
למה בגלל שלישראל יש מטוסים וכו' וכו' זה צריך לבוא על חשבוננו???????
עד עכשיו מתו ונפצעו חיילים.
שמעתי מאדם מוסמך שהטילים המדוייקים של חיל האויר עולים מיליארדי דולרים וזה שהמלחמה מתמשכת
לפי מה שמתפרסם זה 10 מיליארד שקל לשבוע. הכסף הזה לא מהאויר אלא על חשבון דברים קריטיים אחרים.
ויש עוד אינספור מחירים אחרים.
אני לא מבין מה הולך פה.
לגבי "מה העולם יגיד", כשאתה משדר כח ואמונה בצדקת הדרך - כולם הולכים מאחוריך.
כשאתה לא, אז הולכים נגדך.
זה לא שאם אתה רך ונחמד אז ה"עולם" לטובתך.
זה הפוך ממה שאנשים טוענים.
לסיכום - היו יכולים לסיים את זה תוך 24 שעות, גג 48 שעות.
אחרי שכל הרצועה מטוהרת ועיי חורבות להכניס חיילים עם אמצעים תרמיים לוודא שאין מחבלים.
ואז להחליט אם להשאר עם יישובים יהודים, או להשאר עם שליטה בטחונית.
כמובן שמן הסתם הדברים קצת יותר מורכבים, אך זה היה יכול בהחלט להיות התכנית העיקרית.
אפשר לראות שבגדול אפשר לנצח גם עם האמריקאיים (טכנולוגיה מדויקת) וגם עם הסינים (כוח אש)
השאלה היא נטו האם רוצים לנצח
גם אם תשטח מהאוויר יש מנהרות בעומק 70 מטר מתחת לפני הקרקע - פצצות חודרות בונקר (למיטב ידיעתי) עם כל כמה שהן יכולות לפוצץ הרבה בטון זה לא שהן בעלות עוצמה בלתי מוגבלת
ובכל מקרה אם שכנינו יגיעו למסקנה שאנחנו מבצעים ג'נוסייד (בין אם זה מוסרי ובין אם לא - מה אני מבין בזה) - זה פותח הרבה חזיתות במקביל = הרבה יותר כאב ראש
אז עדיף לזרוק עוד קצת כסף במקום להתחיל להילחם עם ירדן וחיזבאללה במקביל
לגבי מי לטובתנו ומי לרעתנו לצערי יש הרבה ריאלפוליטיק, ביידן קורס תחת הלחץ של המפלגה הדמוקרטית ומחכות לו עוד בחירות אז הוא מנסה לעשות הרבה פשרות
אפשר גם לזרוק פצצת אטום על כל מי שלא מוצא חן בעינינו הבעיה היא שאתה יודע איך אתה נכנס לזה אבל לא ברור איך אנחנו יוצאים מזה...
אנחנו תלויים בעולם.
בבטחון
בכלכלה
בבריאות
ובהכל...
אם העולם יחרים (והוא יחרים)
נהפוך להראות כמו עזה
ואחרי זמן לא ארוך פשוט יקומו עלינו וישמידו את המדינה.
סתם משהו שהמצאתי
ירקות מטוגנים, חתיכות חזה עוף, ואורז
עם תבלינים שונים ודבש
אתמול עשיתי מתוק עם ראס אל חנות
בטטה, 2 גזרים ובצל
היום עשיתי חריף עם תיבול שווארמה, שום, ופלפל חריף
וגם היום שמתי המון בצל, וגמבה
בן מערבאאת נשמעת לי אחלה גבר
תודה ואתה אחלה אשה
ברוך ה' יש הרבה חקלאים וגם הרבה קבוצות התנדבות
יש את החמ"ל של אחים לנשק -עכשיו זה 'אחים למשק'
שנפגשים כל בוקר באיזור תעשיה של רהט ומתחלקים לחקלאים
יש קבוצות פייסבוק
ויש עוד קבוצות ווצאפ
נשאר רק לבחור. מומלץ בחום, וממש כיף ומספק!
אבל כבר הייתי
וחוץ ממבטים מוזרים היה בסדר
ובסוף עוזרים לחקלאים, שזה העיקר
אה, וגם קל"ב בשבילי 
קְצָרוּהָ לִסְטִים חֶצְיָהּ וְקָצַר הוּא חֶצְיָהּ —
נוֹתֵן פֵּאָה מִמַּה שֶּׁקָּצַר.
קָצַר חֶצְיָהּ וּמָכַר חֶצְיָהּ —
הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.
קָצַר חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ —
הַפּוֹדֶה מִיַּד הַגִּזְבָּר,
הוּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל.
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת מרן זהתמר בת אסתר מלכה
מסביר הרמב"ם על הדין של הלקוח: "כשידע הלוקח שקצרו חציה, נתחייב בלא ספק לתת כל הפאה המחוייבת לתת לאותה שדה, לפי שאין לו רשות למכור מתנות הקב"ה, ולפיכך יהיה כאילו לא מכר לו אלא מה שנשאר בשדה אחר הוצאת הפאה שנתחייבה אותה השדה." הרמב"ם מדגיש את הפאה כמתנות ה'.
הרא"ש כותב: "הלוקח נותן פאה לכל - כי ידע הלוקח שהמוכר לא נתן פאה לחציה שקצר כיון שהיה בדעתו לקצור הכל וחלק העניים לא קנה ואדעתא דהכי קנאה שיתן פאה לכל." הרא"ש מגדיר את זה כחלק ממתנות עניים ותלוי בדעת הקונה.
ברור שה' זיכה את הפאה לעניים, וכשנותנים את הפאה זה כמו קרבנות ל-ה', כפי שהבאנו בעבר מהתורת כוהנים.
פה המחלוקת: שלפי הרמב"ם אין ביכולת של האדם למכור את הפאה ש-ה' כבר זיכה לעניים והוא לא שייך במכר כלל, לכן הפאה נשארת איך שהיא על כל השדה, ובעל השדה החדש חייב להפריש בקמה את הפאה.
לפי הרא"ש הגם שפאה מוגדרת כממון עניים, יש לנותן הפאה עדיין שייכות לפאה כי הוא הנותן, לכן רק בגלל שדעת הקונה מסתמא שהוא יתן הכל לעניים, לכן הוא נותן הפאה.
נפקא מינא בין הרמב"ם לרא"ש אם הם יכולים להתנות ביניהם שיתנו חצי חצי את הפאה. לפי הרמב"ם אי אפשר ולפי הרא"ש אפשר.
רבינו בחיי בפרשת בהר כה, כה מביא: "כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו. מלמד שאין אדם רשאי למכור שדהו אלא מפני דוחק ועוני. 'מאחזתו', ולא כל אחזתו, למדה תורה דרך ארץ שישייר לעצמו".
זה מעניין שההלכה במשנתינו עוזרת לנדחק למכור את שדהו, שהוא לא יתחייב לתת פאה מחלקו.
א. אל המאזרנו כח תן בנו גבורה, ללכת בארצינו קוממיות בקומה זקופה.
ב. תדוך קמינו תחת עקבי רגלינו, תמחץ אותם מתחת למרוצת צעדנו.
ג. יהיו כאין וכאפס כמוץ ברוח, תהדפם לעולמים תכרה להם שוח.
ד. תשמחנו בעליצות חירות וישועה, תרומם את עמך בסוד הגאולה.
ה. תקדש את עמך למעלה להפליא, עד שמי שמים אותנו תשיא.
שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ גּוֹיִם,
קְצָרוּהָ לִסְטִים,
קִרְסְמוּהָ נְמָלִים,
שְׁבָרַתָּה הָרוּחַ אוֹ בְּהֵמָה —
פְּטוּרָה.
קָצַר חֶצְיָהּ וְקָצְרוּ לִסְטִים חֶצְיָהּ —
פְּטוּרָה,
שֶׁחוֹבַת הַפֵּאָה בַּקָּמָה"
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
התורת כוהנים דורש את דין המשנה מ"וקצרכם", שאתם חייבים לגמור את הקצירה לעצמכם.
השנות האליהו הקצר מבאר יותר: "כי תיבת ובקצרכם מלה מורכבת. דהו"ל לכתוב ובקצירכם או הל"ל כי תקצרו אלא ש"מ תרתי בעי הקציר של ישראל ושיקצר ישראל לעצמו דוקא. ולסטים לא הוי קציר של ישראל. ועובד כוכבים לא הוי התבואה של ישראל".
הירושלמי אומר שאם הגויים קצרו בשביל ישראל: "קצרוה לישראל חייבת". אבל: "ותני כן אין שוכרין פועלין גוים מפני שאין בקיאין בלקט". הדין הזה לקוח מתוספתא פאה (ג, ב): "אין שוכרין פועלי נכרים לפי שאינן בקיאין בלקט".
יכול להיות שלקט מיוחד שצריך להיזהר בו בשעת הקצירה, אבל פאה הבעל הבית יכול להניח, ושכחה אם לא שכח בעל הבית זה לא שכחה, כמשנה פאה ה, ז.
הרמב"ם פוסק בהלכות מתנות עניים ב, י: "אין שוכרין פועלים נכרים לקצור מפני שאינן בקיאין בלקט ופאה ואם שכר וקצרו את כולו הרי זו חייבת בפאה"
הר"ש והרא"ש אומרים: "ותני כן אין שוכרין פועלים נכרים לפי שאין בקיאין בלקט שכחה ופאה".
הדרך אמונה על הרמב"ם כותב: "שאינן בקיאין בלקט ופאה . הנה בירו' ספ"ב ובתוספתא פ"ג הגירסא שאין בקיאין בלקט וכן העתיק הראב"ד והר"ש משנץ בתו"כ קדושים פ"א אבל הר"ש והרא"ש והר"י בן מ"צ גרסי שאין בקיאין בלקט שכחה ופאה וכ"ג הרש"ס... וס"ל לרבנו דבשכחה ל"ש בקיאות דאפשר להזהירן שכל מה שישכחו לא יקחו ואח"כ הבעה"ב כבר יברר אם זה ג' זה בצד זה או יש בו סאתים וכה"ג אבל בלקט צריכין לדעת בשעת קצירה אם נופל מתוך המגל או מאחר המגל וכן בפאה יש דברים שצריכין לדעת בשעת קצירה כגון לחלק או לבזבז וכה"ג לכן בזה אסור ולפ"ז אם בעה"ב יפריש בעצמו מתחלה שיעור הראוי לפאה ויזהירם שלא יגעו בזה עד אחר הקצירה ואז בעה"ב יקרא לו שם פאה וגם הוא פירות האילן שאין בו לקט מותר לשכור פועלי גוים דלשכחה לא חיישי' ולפ"ז מסתבר שגם במקום שיש פאה ולקט אם מעמיד מי שמשגיח עליהן מותר לשכור פועלי גויים וכמ"כ הפה"ש דאז הו"ל כמו בשכחה אבל לגי' הר"ש שאין בקיאין בלקט שכחה ופאה יש להסתפק אם מותר בישראל עומד על גביו או דלא פלוג רבנן".
אני לא כל כך מבין למה לפי הר"ש והרא"ש לא יכולים להעמיד משגיח, הרי כל החשש שלא ידעו את ההלכות, ועם משגיח יודעים את ההלכות.
רות הייתה נכריה, אבל ידעה הלכות לקט כדברי הגמרא בשבת קיג ע"ב: "ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת וכי דרכו של בועז לשאול בנערה אמר ר' אלעזר דבר חכמה ראה בה שני שבלין לקטה שלשה שבלין אינה לקטה".
היא ידעה ללקט כמו שצריך כי דבקה בתלמידי חכמים ששם כפי שכתוב בזוהר חדש רות: "ותמן אזלת ואעלת בחולקא חדא ואוליפת אורחיה וידעת ביה מאינון קוצרים ומאן נינהו תלמידי חכמים מחצדי חקלא איקרון."
א. אליך ה' זעקתי ממעמקי לבי לשלוה, למה מוחי בוער כקדרה על אש חמה.
ב. המח רוצה לבלוע לבלוע עוד ועוד, לא נותן לנפש מנוחה לנשמה כבוד.
ג. הוא כל הזמן מרגיש הרבה חסר, רוצה למלאות עד הסוף לא לבער.
ד. תשמחני ותגילני בהרחבת גבולות עולם, תמלא את נפשי ונשמתי השוקקות רויית צמאן.
ה. תרחם על עבדך לידע מכור, תניח אותי מגלגולי הכדור.
ו. תתן בקרבי אהבה ורגש, תמלא את נפשי בחופש.
המערבל מכיל גג 1 קילו
ברור שזה לא מספיק להפרשת חלה..
צריך לעשות פעמיים
ואז לחבר אותם ואז להפריש?
או שלא צריך לחבר
ולקחת מפה ומפה?
אם זה בסוגי עיסות שונים , אתם צודקים וזה המדד.
אבל אם זה שינוי פחות מהותי (כגון רמת מתיקות וכדו'), עדיף לצרף גם אם מקפיד כל שאין דרך אדם להקפיד בזה, לחומרא (בלי ברכה) (שכן על פניו זה מלחוקת אחרונים, ותלוי בין הדרישה לש"ך, ואין הכרע כ"כ מדברי התרוה"ד קפט).
לחם מלאלמי שלא מבין מספיק אנגלית, free זה גם חופשי, וגם בחינם.
בנוסח עדות המזרח, בתחנונים של שני וחמישי יש ג' פעמים י"ג מידות ומספר תחנונים מן הסליחות של ימים נוראים (אלא שהם חותמים באופן שונה, של תפילה בעת צרה) - אלו דברים שאין בנוסחאות האשכנזים.
לדעתי, כדאי שכל מי שמתפלל בנוסח עדות המזרח ישתדל להיות שליח ציבור בימים האלו, כדי לזכות את כל המתפללים לומר כמה פעמים י"ג מידות של רחמים. אחיי, למה שלא תקבלו זאת על עצמכם?
איני סבור שיש עדיפות לאחד הנוסחים בעת צרה, מה גם שבנוסח אשכנז יש תוספות שאין בנוסח ע"מ (אבינו מלכנו ארוך יותר, תפלת חזקיה בשני וחמישי)
אם כי אכן יש הרבה מקום לתפילות נוספות למשל פרקי תהילים בעת פתיחת ההיכל, ברכות לחיילים ולשבויים, גם בספר אורחות ציון של הר' מוצפי שליט"א ראיתי שראוי בעת צרה ל"ע לומר פרשת העקדה גם לפני תפילת מנחה