פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 19)

1. שם - עומר

2. גיל - 23

3. על מה בעיקר אני אוהב/ת לכתוב? - וואו, את האמת שהשאלה הזו התקילה אותה לרגע. בעצם לכמה רגעים. זה תלוי בתקופות כנראה. לאחרונה בעיקר על רגשות שלי (על פי רוב מחוויות). במחשבה שניה, אני לא אוהב לכתוב על זה, אני פשוט כותב על זה. אני אוהב לכתוב על האור שבכל דבר. יש לי פרויקט שאני חולם להמשיך, וזה לכתוב רעיונות עמוקים תחת משלים של זוגיות (וכל מה שבדרך).

4. מה מביא אותי לכתוב? - תחושות, מוסיקה שמתנגנת לי בראש ובא לי מילים בשבילה. אירועים שמשמחים אותי. כשאני צריך להוציא איזה תוצר אומנותי לאיזה פרויקט. הרבה מאוד משפטים יפים שעולים לי תוך כדי שיח עם אחרים ובא לי לתת להם במה גדולה יותר.

5. מה בשבילי עושה שיר לשיר טוב? - בעיקר, שיש התחכמות בשיר, שימוש במטאפורות וכזה. שיר שאני יכול לומר עליו שהוא 'גאוני' הוא שיר טוב. אחרי זה המבנה של השיר והקצב שלו. ואני מאוד אוהב חרוזים, לא כל שורה ולא כאלה שבשפה פשוטה מידי...

6. אם הייתי ציור - של איזה אמן הייתי? - כשאני חושב על השאלה הזו, אני תוהה לעצמי למה חשבתי על כאלה שאלות קשות.. הלו, אנחנו משוררים כאן, לא פורום ציור! אממ... סביר להניח שהייתי ציור של עצמי, כלומר ציור שאני הצייר שלו, אבל זו התחכמות. אממ לא מכיר שמות ולא עולה לי ציור שאני יכול לומר שמתאר אותי, אבל - צייר ששם לב לפרטים הקטנים, שמצייר מאוד מדוייק, ריאליסטי, מצייר על האמונות שלו או דברים שלווים ומכניס קצת פאנצ'ים מצחיקים שלא כולם יצליחו לשים לב אליהם.

7. במה הייתי רוצה להתחדש השנה? - אני חולם להוציא אלבום של המוסיקה שלי, אבל זה לא כ"כ בתכנון להוציא את זה לפועל, אז.. הייתי שמח בלהתחדש בכך שאכיר את עצמי יותר לעומק. ואשמח למישהי שתאיר אותי יותר...

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה... יש אנשים שאני יודע שסביר שלא יענו גם אם אני אתייג אותם (לצורך זה אני מתייג את @בין הבור למים ואת @געגוע~ ) וכדי שגם משהו בשרשור הזה יתקדם אני מתייג את @טהרה ואת @אילת השחר (שאני מאוד מעריך את הכתיבה שלהם)..

אבל יש לנו שנה מעוברת - רק מזכיר!

2. גיל - 17

3. על מה בעיקר אני אוהב/ת לכתוב? - הר הבית וצרות עברו

4. מה מביא אותי לכתוב? - כשאני מתעצבן על הטמטום האנושי בד"כ, או כשיש לי מצב רוח עליז ואני כותב שיר שהוא ביטוי לעליזות שלי (נדיר), או שארעו מאורעות שאני חושב שראוי לכתוב עליהם.

5. מה בשבילי עושה שיר לשיר טוב? - חרוזים איפה שצריך, תלוי בנושא השיר, נושא לשיר, אוצר מילים, ומנגינה.

6. אם הייתי ציור - של איזה אמן הייתי? - זה שהשאיר את הדף חלק ואמר שזה דשא ופרה, אלא שהפרה אכלה את הדשא והלכה.

7. במה הייתי רוצה להתחדש השנה? בקרבן פסח.

2. 21

3. על הרצונות הכי עמוקים שלי, כאלה שאני לא מצליחה להביא לידי ביטוי במציאות.

4. כאב, רצון שפשוט לא יכול להתממש.

5. חריזה טובה ויצירתית, סגירת מעגל. ובעיקר אם השיר משפיע עלי פיזית

6. שאלה מתוחכמת... סלבדור דאלי

7. לתת ביטוי מציאותי לרצונות הכי עמוקים שלי..

אתה מגוייס? (ולא סתם אני מדבר דווקא כאן..)

כבר לא כותב למגירה(כלומר, לפורום)

כי את כתבי אני כבר מפיץ לעיני כל מכרי ללא בושה

1. שם - ינון

2. גיל - 19

3. על מה בעיקר אני אוהב/ת לכתוב? - כמעט כל דבר שזז בחיים שלי אבל הכי הרבה על כנות, אמת ופשטות.

4. מה מביא אותי לכתוב? - דברים קורים, אבל האמת עצם נישמתי מביאה אותי לזה כנראה

5. מה בשבילי עושה שיר לשיר טוב? - זה שכל אחד שיקרה יוכל להזדהות מכיוון שלו

6. אם הייתי ציור - של איזה אמן הייתי? - כנראה מישהו כמו רנואר כל השאר לא יודע אם נקראים אומנים...

7. במה הייתי רוצה להתחדש השנה? כל כך הרבה דברים, בעיקר בהצלחה של כל מיני פרוייקטים שלי

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה... @רק ילד

@רק ילד 

1. שם - דני

2. גיל - 23

3. על מה בעיקר אני אוהב/ת לכתוב? - התמודדות עם דיכאון, שירים או סיפורים שחוקרים כל־מיני רגשות או רעיונות שעוברים לי בראש (הכוונה היא שאני לוקח רעיון ספציפי, חושב עליו הרבה מאוד, ואז כותב עליו כחלק מתהליך החשיבה). ברמה היותר ביצועית, אני אוהב תיאורים שמתמקדים בטבע לילי, שינה, אור וחושך, עם קצת מאפיינים פוסט־אפוקליפטיים.

4. מה מביא אותי לכתוב? - אם יש נושא מסוים שמעסיק אותי מאוד, אני אנסה לכתוב עליו. גם אם עלו לי בראש כמה מילים או דימויים שהייתי רוצה "לבחון אותם" בארגז חול ספרותי. תקופות של דיכאון גורמות לי לכתוב המון.

5. מה בשבילי עושה שיר לשיר טוב? - דבר ראשון והכי חשוב, זה שהוא צריך להיות מיוחד. לא גנרי, לא קיטש. שתהיה בו אמירה משמעותית, שאינה מובנת מאליה. בקיצור לא נדוש. רמת ביצוע גבוהה. בלי חרוזי "filler", בלי התחרבשויות במשקל (אם רלוונטי), אם רוצים לכתוב בחריזה מסודרת ומשקלים אז זה חייב להיות מינימום ברמה של שירת מלאכים. אם רוצים משהו משוחרר יותר, צריך זרימה טבעית, קצב ספרותי טוב, בלי קלישאות. אורך זה טוב בתנאי ששומרים על אותה רמה לאורך כל השיר.

6. אם הייתי ציור - של איזה אמן הייתי? - וואן גוך, חד־משמעית. ואם להיות ספציפי, "ליל כוכבים מעל הרון". 

7. במה הייתי רוצה להתחדש השנה? – קצת מאוחר. הייתי רוצה להיפתח לסגנונות כתיבה חדשים, אולי לצאת מהנישה של שירים לכיוון סיפורים קצרים, אבל נראה לי שזה ייקח עוד הרבה זמן.

@רחל יהודייה בדם

(והמבט קצת פנימה

1. שם - (רק אם רוצה). ר.ב.ל

2. גיל - 20+

3. על מה בעיקר אני אוהב/ת לכתוב? - על פצעים שיש בי, על הכאב שלא יכול לבוא לידי ביטוי בצורה שהיא לא באותיות

4. מה מביא אותי לכתוב? - הרצון להשתחרר

5. מה בשבילי עושה שיר לשיר טוב? - המילים שלא בהכרח חייבןת להתחרז בשביל לצאת ״שיר״

6. אם הייתי ציור - של איזה אמן הייתי? - לא כלכך מכירה ציירים, אבל אם הייתי שיר הייתי של יאיר אלייצור

7. במה הייתי רוצה להתחדש השנה? באופטימיות.. אני חושבת

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה...

שנה טובה ומבורכת לכולם! מלאה בעושר, בעומק וכמובן בשמחה!

תודה על השיתוף..

1. שם - אברהם אושר איבגי

2. גיל - 20

3. על מה בעיקר אני אוהב/ת לכתוב? - על כאב. הכי כיף לכתוב ולהתלונן.. זה בעיקר מה שמעסיק אותי במחשבות.

אולי יבוא יום ואצליח לכתוב על הרוח הנושבת וגלי הים.

4. מה מביא אותי לכתוב? - שיעמום בעיקר. נשמע נוראי למוזה לכתיבה אבל.. כן. זה אחלה.

5. מה בשבילי עושה שיר לשיר טוב? - שיר שמנגן את הכמיהה של הלב שלי.

6. אם הייתי ציור - של איזה אמן הייתי? - ואן גוך.

7. במה הייתי רוצה להתחדש השנה? - סאטורי יהיה נחמד.

8. מה החלום שלך? - להשלים עם המציאות איך שהיא ולהיות אדיש לגמרי להכול עד שאהיה אובייקט.

חחחחח.

החלום שלי הוא דבר ראשון לגלות מה החלום שלי.

נהנתי והזדהתי גם. ואולי זה מפליא אותי.

.

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, ..... קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי ...... פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי...... הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָםִ, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.

הלוואי שתשלימי גם החלק המשלים...

שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, קול דודי דופק פיתחי לי....

תודה רבה !

עמוק! אהבתי את הבנייה האיטית. בהתחלה מרגיש כמו פרוזה, ואז מחלחל המקור.

בעיני זה עומק חדש בשיר השירים. אור חדש בקודש הקודשים.

"ספרו לו שחולת אהבה אני. שאהבתי חולה, וקר לי כל כך." מרטיט.

אהבתי. סיומת עם פאנץ' מעניין, משעשע אבל גם אמוני-מחזק.

אין שום מתרגמים

חוץ ממך

אף אחד לא יסביר מה עובר לך בראש

יותר טוב ממך

מה שאני למדתי

זה שאני לא צריך להפעיל או לכבות שום דבר

החיים יזרמו בכל מקרה על מי מנוחות

הפיצוץ לא קורה מכיוון שהוא נטוע עמוק בתוך המחשבות

על חיים ומוות

על רצון ושיעמום

ואם רק נרפה ונשחרר הכול

רק אז נהיה חופשיים.

וכשנבין שאנחנו לא מפספסים שום דבר

אז נצליח באמת להנות

וכשנדע שאנחנו טובים בדיוק איך שאנחנו

לא נהיה חייבים שום דבר לאף אחד

אף לא לעצמנו.

המלצה שלי - תרוצי אל הפיצוץ.

אל החידלון.

תני לו למלאות אותך.

בסוף תביני שהוא החבר הכי טוב שלך.

זאת מערכת יחסים של שנים

ידידות עמוקה אבל זהירה ומחושבת

אבל רק עם המעגלים שמקיפים

לרוץ אל הבפנים

למצוא את החבר של עצמי

או את האויב של האחרים?

התחברתי לתוכן, המטאפורות יפיפיות, הרגש שעובר בצורה איכותית. אשמח לקרוא עוד!

חזק ועם זאת מעלה חיוך

נהנתי מאוד.

אהבתי הכל. 

מאוד אהבתי את ההתיחסות לרגשות (לקראתי) כפרפרים. אני חושב שאצל הרוב הם מתים אחרי 24 שעות. לפחות ככה זה אצלי. הזכות כולה שלך

תחשבי על סיפור דומה, רק שהדירה שמצאת היא דירה של בית בושת, של זנוּת? נקודה למחשבה (לא מכיר את הסיפור ואת הזלזול שלו בבעלך, שזה נראה לא יפה, רק התייחסתי לנקודה הזאת).

חוץ מזה שגם בבתי מלון וצימרים רבים מאוד עושים מה שעושים בפרטיות בחדרים וזה לא מפריע לאף אחד להתארח שם על אותם מיטות.    

מקום שמיועד לזנוּת, לא מקום המוני וציבורי.

אין בעיה שעושים שם מה שעושים בפרטיות, מה שמגעיל הוא שיש כאן משהו שמבחינת האדם הוא תועבה, ולכן הוא לא מסוגל להיות במקום שנעשו בו דברים נוראיים כאלו.

נ.ב. לגבי הסיפור ספיציפית, אם הוא עצמו לא רוצה להיות בדירה- מובן, מה שלא מובן מדוע לא נותן לבתו להיות בבית הזה, שלה זה לא מפריע. אבל עצם זה שזה מפריע לו- מובן מאוד.

לא ככ הבנתי למה לקחת קשה, הוא לא הפגין מולם או משהו, פשוט לא רוצה להתארח בבית כזה,

מה הדרמה?

מרגיש שהצלחת לגעת מעט באיזו כמיהה אילמת.

תודה ממש

אין בי מילים, נאלמתי דומיה.

נקודה שחורה מספרת, על נפשי ההומיה.

ועוד אחת, ועוד אחת, כמו שרשרת חלומות,

את כולם אני שומרת, משליכה לערימות.

אחת.

אחת ואחת

ושתיים

ושלוש

וארבע

ו...

בין זו לזו כמעט ואין מרווח לנשימה

גם לא חלקת אדמה חמימה,

רק פה ושם מעבר צר

הנתון במשמר.

נקודה נקודה קו 

נקודה קו קו

נו מה קשור מורס עכשיו?

נקודה נקודה אחת ושתיים

קו קטן מחבר בין השניים

 ומצייר לי חיוך רחב שיניים

._.

אחד הטקסטים היפים ביותר שראיתי כל ימי חיי.

פשוט אין בי מילים. נקודה.

נכון?

ידעתי שיש עוד אנשים המסוגלים לראות את האינסוף המצומצם בכמה נקודות תמימות למראה...

הוא באמת היה אחד היפים שכתבתי..

כמה מהיפים, האמת.

כל נקודה פסקה שנכתבה ונמחקה.

מי יגלה לנו את מסתוריך?

אין שום מסתור אין שום גילוי

אין חכמה ואף לא טיפשות

רק מילים

וגם הם הינם רק פרי הדימיון

כמו כל שאר המציאות

שנעלמת לאיטה

במשבי רוח הזמן

ולבסוף נשאר רק דבר אחד

קבוע זמני ולא משתנה

הלא הוא - עץ הקוקוס הבודד.

אכן חכמתו נשגבת מעל כולנו.

הבט אל ליבך וגם אתה תמצא אותו.

קצת מנחם. אבל גם קורא בזעקה.

נהנתי לקרוא. באמת. יש כאן כמה צירופים מעניינים, מעוררי מחשבה.

תמשיך לכתוב!

איזה עומק.

תודה.

כיף לקרוא.

יפה מאוד

זה ממש יפה !

תודה.

המשך שלי? אם תנוח עליי הרוח אבל אני לא רואה את זה קורה בקרוב😉.

עכשיו אני קולט שזה לא ברור.

בעז"ה (בלנ"ד) בהמשך אכתוב....

מצוייה בין אב לבנו

נרקמת בין איש לאשתו

הופכת עצני לעדינו

מגלה את "חולשתו"

אך היא הנותנת תקווה

בלב אבירי לב וגיבורים

מידות הגבורה והאהבה

שלובות גם אצל א-לוהים

רוחשת את בקרבינו

מראה שלא הכל מרובע

ואם כבו שכלינו וחושינו

כוח האהבה לא כבה

ננצור אותך בלב פנימה

ונגלה בעזרתך צפוּנים

את נפש היהודי ההומיה

ואת אשר אליו פונים

תודה על ההשראה!

אין בעד מה על ההשראה 😉 

אהבתי את הכותרת😁 

מ"מ כתוב יפה. יושב על משקל טוב.

"נמחק. סליחה"

לא מדובר כאן על עוד בדיחה.

רק הלב וכח המשיכה

ואור דולק מתחת שמיכה 

אל תחפשו אותי בשום מקום

את המילים שלי באיזה דוט.קום

אל תאמרו לי הלוואי

לייצב את האולי

ולתכנן שגרה ליום אחר.

ולא באופן מנומק

זו אינה בדיחה כי איש לא צחק

מה שפורסם ונעלם

יישאר מודחק

(יישאר מודחק)

ולאט הלב נשחק

כמו עוד אבן של משחק

זה מסוכן! למי אכפת

כשהמצב המזופת

חורג מכל ההקשרים

וחושב לי אולי

לא שייך להגיב חרוזים עד בלי די,

לפוסט נעלם, לתגובה משורשרת,

של מוחק וכותב

מין שמיים רוכב.

האם חשבת מה אני סוחב,

על יצועי אני שוכב

כותב ומוחק וכותב

ואתה את אפך תוחב

בטרם אף תחבתי,

לתהות בראשונות

על תגובות משונות,

אם נכון להוסיף

עוד תגובה מלוחה

על תגובה שנמחקה. סליחה.

אשר תחבת בי חינם

הסר סקרנותך שנשפכה

על דברים שכתבתי ואינם

בלשון חיצים ומשטמה?

אפי בממחטה אדון,

ולא נשא ליבו למזימה.

אסור אבכה לתוך השוקת,

כי סילקוני כה בבושת,

וזה רק כי אני עני

איני הנני כאינני.

נהנתי מהדו-שיח הזה!

כל כך, הצלחתם להעלות חיוך טוב. תודה לכם.

והנני, אני בעד פינה כזו בקבוע..

משהו כמו ''מחרוזות מילים שנולדו משורה נמחקה'', אולי.. יום אחד תודו לי על הרעיון.

זה עושר בלתי נדלה ממעמקי הנביעה האין- סופית. וגם מעודד דו שיח ומעורבות... וזה כיף.

ואולי תשרה גם עליי רוח יוצרת סוף סוף.. 

את האמת שזה תחביב שלי (קצת מפוקפק אולי;) אני עושה את זה על כל שרשור שנמחק כאן בפורום

אם בא לך להרים את זה - בכיף, אני מאציל את הסמכות למי שירצה.

שמתי לב, תחביב גאוני בעיניי.

גם שלי קיבל כזה פעם..

ואם זוכרת נכון גנזתי את התגובה שלי אי אז, כמו תמיד, כשזה נוגע בעניינים פנימיים ורגישים, ויצירה זה דבר כזה..

נראה, אולי יעלה בי רצון. מתישהו.

מפוקפק

על כל נמחק,

על זה תהיתי בעוניי,

אם כל שתיקה היא גם משחק,

או כל חפצה הוא אלמוני.

אלמוני

הוא כל מי שאני

כשהנני כאינני

להתעלות על רצוני

ולכתוב כתמהוני

משוריין חרוך, ושם של אלמוני

בחושך ישב, רחוק מכת הצפוני

אותה הכיר בואדיות האינני

ואליה לא ישוב, כבן עוני

סליחה נמחק, נמחק סליחה 

על סיפורם ירושלים חרבה

בעל הבית ביקש להזמין האחד

אך אבוי כי משרתו לא חד במיוחד

ובעת באו להזמין האורח לשמחה

נמחה לו הסדר בין הנמחק לסליחה