אבל יש לי מלא סיפורים קצרים
כדאי לאגוד את זה לספר עם סיפורים קצרים?
או שאולי כדאי לי ללכת לאיזה סדנא וללמוד איך עושים המשכיות ורצף לסיפור אחד ארוך?
אני רוצה לכתוב ספרזריחה
..רחל יהודייה בדם
אני חושבת שתלוי, האם יש הקשר בין כולם?!
ובאיזשהו מקום אני חושבת שכשעושים ספר עם הרבה סיפורים אז כל סיפור וסיפור לא מקבל מספיק את מקומו..
אולי כדאי לך גם באמת לראות איך את יכולה להאריך ...
ובאיזשהו מקום אני חושבת שכשעושים ספר עם הרבה סיפורים אז כל סיפור וסיפור לא מקבל מספיק את מקומו..
אולי כדאי לך גם באמת לראות איך את יכולה להאריך ...
יכול להיות קשר, אבל צריך ליצור אותו, לא?זריחה
כן.. חושבת שכן..רחל יהודייה בדם
תלויהָיוֹ הָיָה
לטעמי, ספר עם סיפורים קצרים יכול להיות אפילו יותר טוב, אבל תלוי בסגנון,
בעיקרון ספר ארוך יכול להרוס את ההשראה שיש בסיפורונים נקודתייים,
אלא אם הסיפורים המדוברים אינם סיפורי השראה אלא "עלילה" שאז באמת עדיף שיהיה אחד ארוך
האמת היא שהם די סיפורי השראהזריחה
אבל בלי קשר אליהם באלי לכתוב ספר עם עלילה ואין לי מושג איך לעשות את זה
גם כשאני מנסה לכתוב עלילה זה יוצא לי די קצר
אני רוצה לכתוב אחד ארוך ומסובך ומתוחכם כזה
...רחל יהודייה בדם
בנוגע לעלילה, אולי תנסי לעשות כמה עלילות תוך כדי ובסוף איך הכל מתחבר...ככה עושים בספרים...לא מתמקדים במקום אחד...
עושה רושםהָיוֹ הָיָה
שיש לזה פוטנציאל להיות כמו הספרים של הרב סבתו, אני צודק?
התכוונתיהָיוֹ הָיָה
אם הם סיפורי השראה אבל את רוצה שתהיה "עלילה",
או שהתכוונת לשני דברים נפרדים?
לא מכירה ספרים של הרב סבתו 
זריחה
עניין קטןאריק צדק
בתור אחת שכותבת כבר שנים (סיפורים קצרים, שי4ה וגם ספרים באורך מלא) כשהגעתי להחלטה שאני רוצה לאחד את המילים שלי לכדי ספר, ואפילו להוציא לאור, התייעצתי עם הסופר יואב בלום (מצרפי המקרים, הקבוע היחידי, המדריך לימים הקרובים) והוא ענה לי (בהתייחס להוצאה לאור אך גם בהתייחס לכתיבה עצמה) כך:
-----
ראשית תודה על המילים החמות. אני שמח מאוד לשמוע שנהנית מהספרים.
יציאה לאור היא אכן תהליך שמעורבבים בו התרגשות ופחד. לא חייבים לעשות אותו, כמובן. יש ערך לכתיבה וליצירה גם בלי ההפצה שלה לכל רחבי העולם. יש ערך היכולת להוציא דברים מתוכך החוצה, יש ערך להבנה שמגיעה דרך תהליך היצירה, יש ערך להגיד במילים דברים שלפני כן הם רק מחשבות ותחושות שאין להם שם.
וגם כשמוציאים החוצה - יש ערך גם לקורא אחד, שניים או חמישה - קרובים או רחוקים , שאוהבים או שלא.
כך שלפני הוצאה לאור צריך להחליט עם עצמך - האם אני באמת רוצה להוציא לאור ולמה? כדי שיכירו אותי, שיאהבו אותי, כדי שאוכל לומר לעולם דברים שחשוב לי שישמעו, סתם כי זה נראה לי נחמד? כל הסיבות הללו טובות ורלוונטיות אבל להצליח לנקד ולהבין אם ולמה רוצים לצאת החוצה לעולם (ולא רק כי "צריך" או כי "אחרת זה לא נחשב") הינו השלב הראשון ביציאה לאור.
כשמחליטים לעזות זאת כדאי להעזר באנשים נוספים שיעזרו לעבור על החומר ועל הטקסט ולשפר אותו. אני מכיר למשל את שירות "כתיבה טובה" שבו נותנים שירותי עריכה (בתשלום) לקראת יציאה לאור. בטוח שיש לא מעט עורכים שיכולים לעזור ולתת לך נקודת מבט נוספת על הטקסטים שלך. גם חברים קרובים יכולים לעזור (אם כי שם כדאי להזהר שלא יגידו לך שהכל נהדר וטוב רק כי אוהבים אותך. האהבה מקלקלת את השורה).
אפשר גם להתחיל בקטן - להקים אתר אינטרנט או פרופיל פייסבוק אנונימי ולהתחיל להזרים בו סיפורים לעולם ולהפיץ אותם הלאה.
בתחילת ה"קריירה" שלי כסופר, למשל, מלבד אתר האינטרנט שלי , לקחתי כמה מהסיפורים הקצרים שלי, הדפסתי משהו כמו 40 עותקים ופיזרתי בכל מיני מקומות (בתי קפה, חדרי הרצאות באוניברסיטה, ספסלים בפארק וכו'). מיצאי את הדרך השלך ואת המינון שמתאים לך בחשיפה לעולם ובידקי איך זה מרגיש לך.
בהצלחה רבה
ולזכור שהתהליך חשוב לא פחות מהתוצאה
שלך,
יואב
-----
הוא מתייחס בעיקר להוצאה לאור עצמה, אבל צריך להשליך את זה גם על הרצון לכתוב ספר. תשאלי את עצמך *למה*? ואחר כך תתחילי לכתוב.
-----
ראשית תודה על המילים החמות. אני שמח מאוד לשמוע שנהנית מהספרים.
יציאה לאור היא אכן תהליך שמעורבבים בו התרגשות ופחד. לא חייבים לעשות אותו, כמובן. יש ערך לכתיבה וליצירה גם בלי ההפצה שלה לכל רחבי העולם. יש ערך היכולת להוציא דברים מתוכך החוצה, יש ערך להבנה שמגיעה דרך תהליך היצירה, יש ערך להגיד במילים דברים שלפני כן הם רק מחשבות ותחושות שאין להם שם.
וגם כשמוציאים החוצה - יש ערך גם לקורא אחד, שניים או חמישה - קרובים או רחוקים , שאוהבים או שלא.
כך שלפני הוצאה לאור צריך להחליט עם עצמך - האם אני באמת רוצה להוציא לאור ולמה? כדי שיכירו אותי, שיאהבו אותי, כדי שאוכל לומר לעולם דברים שחשוב לי שישמעו, סתם כי זה נראה לי נחמד? כל הסיבות הללו טובות ורלוונטיות אבל להצליח לנקד ולהבין אם ולמה רוצים לצאת החוצה לעולם (ולא רק כי "צריך" או כי "אחרת זה לא נחשב") הינו השלב הראשון ביציאה לאור.
כשמחליטים לעזות זאת כדאי להעזר באנשים נוספים שיעזרו לעבור על החומר ועל הטקסט ולשפר אותו. אני מכיר למשל את שירות "כתיבה טובה" שבו נותנים שירותי עריכה (בתשלום) לקראת יציאה לאור. בטוח שיש לא מעט עורכים שיכולים לעזור ולתת לך נקודת מבט נוספת על הטקסטים שלך. גם חברים קרובים יכולים לעזור (אם כי שם כדאי להזהר שלא יגידו לך שהכל נהדר וטוב רק כי אוהבים אותך. האהבה מקלקלת את השורה).
אפשר גם להתחיל בקטן - להקים אתר אינטרנט או פרופיל פייסבוק אנונימי ולהתחיל להזרים בו סיפורים לעולם ולהפיץ אותם הלאה.
בתחילת ה"קריירה" שלי כסופר, למשל, מלבד אתר האינטרנט שלי , לקחתי כמה מהסיפורים הקצרים שלי, הדפסתי משהו כמו 40 עותקים ופיזרתי בכל מיני מקומות (בתי קפה, חדרי הרצאות באוניברסיטה, ספסלים בפארק וכו'). מיצאי את הדרך השלך ואת המינון שמתאים לך בחשיפה לעולם ובידקי איך זה מרגיש לך.
בהצלחה רבה
ולזכור שהתהליך חשוב לא פחות מהתוצאה
שלך,
יואב
-----
הוא מתייחס בעיקר להוצאה לאור עצמה, אבל צריך להשליך את זה גם על הרצון לכתוב ספר. תשאלי את עצמך *למה*? ואחר כך תתחילי לכתוב.
יפה, אחשוב על זה, תודה על השיתוףזריחה
בינתייםשמינייייייסט
כדאי לך אולי לעיין בספר בא מלבנון/ בכל מקום שהם של מיכאל שיינפלד. ב"בכל מקום שהם" יש הרבה סיפורים קצרים שביחד יוצרים משהו מאוד יפה לטעמי. אני מאוד אוהב לקרא ולכתוב הרבה סיפורים קצרים שיוצרים בסוף משהו שלם. אולי תחשבי על המשהו השלם הזה אם יש...
בהצלחה!
רעיון, תודהזריחה
מנסה לענות:מתואמת
קודם כול - אל תפסיקי לכתוב סיפורים קצרים. חוץ מהאיכות שלהם בפני עצמם - יש בכתיבתם אימון טוב.
שנית - לצערנו אנשים מעדיפים לקרוא סיפורים שלמים (מה שמכונה רומנים בשפה המקצועית), אז לכן לא יודעת כמה "שוק" יהיה לספר סיפורים קצרים... בכל אופן, מצטרפת להמלצות כאן - לאגד את הסיפורים לפי נושא מסוים, ואולי עם הקשרים ביניהם. (אני, למשל, כתבתי ספר סיפורים קצרים, וחלק מהסיפורים "נפגשו" זה עם זה - דמות ראשית מסיפור אחד פגשה דמות ראשית מסיפור אחר בתוך סיפור שלישי שעומד בפני עצמו. לצערי הספר הזה לא יצא לאור...)
שלישית - סדנת כתיבה זה תמיד טוב. אבל מהניסיון שלי יש בהן פחות הכוונה מדויקת לכתיבת ספר ארוך, אלא התמקצעות בסיפורים קצרים.
מה שאני מציעה לך: לבחון ספרים שאת אוהבת בצורה מעמיקה ומתוך עין מקצועית - איך העלילה שם בנויה? כמה עלילות בעצם שלובות בתוך הספר? כמה דמויות קיימות בו, ואיך הן משפיעות על הדמות הראשית/הדמויות הראשיות?
אחר-כך את יכולה לבחור נושא ודמות ועלילה שמדברים אל לבך, ולראות איך את יכולה לבנות מהם עלילה ארוכה ומסתעפת. את יכולה גם לקחת סיפור קצר מסיפורייך, ולראות אם אפשר להרחיב ולפתח אותו לכדי עלילה ארוכה.
ולסיום - אם את מעל גיל 18, אני מציעה לך להצטרף לפורום הסגור שלנו לכתיבת פרוזה. הוא אמנם די "מת" כרגע, אבל אולי תעזרי לנו להחיות אותו... המטרה שלו לשתף בסיפורים ובכתיבה של כל אחת, ולקבל עצות ופידבק מכל חברות הפורום - עד שבע"ה נגיע לכדי ספר מושלם שראוי לצאת לאור.
בהצלחה רבה!
וואי, תודה רבהזריחה
זה רעיון מעולה
אני אחקור כמה ספרים ואנסה למצוא את המשותף
אני מעל גיל 18 אז אשמח להצטרף
ואין איזה סדנא שנתית ? ששם אפשר ללמוד איך כותבים ספר ארוך ולעבור תהליך?
טוב אני משערת שאצטרך לעשות את זה לבד
בכל מקרה תודה רבה
אולי אני לא מספיק מכירה סדנאות כתיבהמתואמתאחרונה
כי בחיפושיי אחר סדנאות כתיבה התמקדתי רק באזור מגוריי ורק בסדנאות שמיועדות לנשים.
אז אולי יש סדנה כמו שאת מחפשת. שווה לחפור על זה... (בגוגל, כמובן 
)
אצרף אותך לפורום שלנו
יַלְדָּה פְּצוּעָהּ שֶׁלִּירחל יהודייה בדם
יַלְדָּה פְּצוּעָהּ שֶׁלִּי,
מָתַי תַּפְסִיקִי לְדַכֵּא אֶת עַצְמֵךְ
לְתַעֵב אֶת הַלֶּהָבוֹת היוקדות והיפהפיות, שֶׁבַּפָּנִים
מָתַי תָּבִינִי שֶׁגַּם הַקְּרָעִים שֶׁלָּךְ,
שֶׁאַתְּ שׂוֹנֵאת כָּל כָּךְ
הֵם כָּל כָּךְ יָפִים
וכמהים לְחִבּוּק אוֹהֵב, מִמֵּךְ
מָתַי הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּךְ יַפְסִיקוּ להיגדע יוֹתֵר,
עַל יָדַיִךְ
וְיָעוּפוּ כְּצִפּוֹר דְּרוֹר, חופשייה
מָתַי תָּבִינִי שֶׁכּוֹכָב,
גַּם כְּשֶׁהוּא מִתְכַּסֶּה עִם שַׁחַר,
הוּא עֲדַיִן כּוֹכָב.
מָתַי תַּפְסִיקִי לְדַכֵּא אֶת עַצְמֵךְ
לְתַעֵב אֶת הַלֶּהָבוֹת היוקדות והיפהפיות, שֶׁבַּפָּנִים
מָתַי תָּבִינִי שֶׁגַּם הַקְּרָעִים שֶׁלָּךְ,
שֶׁאַתְּ שׂוֹנֵאת כָּל כָּךְ
הֵם כָּל כָּךְ יָפִים
וכמהים לְחִבּוּק אוֹהֵב, מִמֵּךְ
מָתַי הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּךְ יַפְסִיקוּ להיגדע יוֹתֵר,
עַל יָדַיִךְ
וְיָעוּפוּ כְּצִפּוֹר דְּרוֹר, חופשייה
מָתַי תָּבִינִי שֶׁכּוֹכָב,
גַּם כְּשֶׁהוּא מִתְכַּסֶּה עִם שַׁחַר,
הוּא עֲדַיִן כּוֹכָב.
..רחל יהודייה בדם
אני לא עושה את זה בדרך כלל, רצוף..
הייתי חייבת..אני מתכוונת לזה שהעליתי שיר אחר שיר
הייתי חייבת..אני מתכוונת לזה שהעליתי שיר אחר שיר
את כותבת מדהים.ינשוף קטן
קראתי את זה, ואז קראתי עוד ממה שאת כותבת..
וואו. פשוט יפהפה.
מילים מיוחדות, מרגישות, כתיבה מיוחדת מיוחדת.
תמשיכי.
יש ממש יופי קסום במילים שלךינשוף קטן
ובכתיבה.
תודה רבה נשמה♥️,איזה כיףרחל יהודייה בדם
אני מודהמת.אש החיים.
אין מילים
תודה רבה נשמה♥️רחל יהודייה בדםאחרונה
מסתכלתשירו שיר
בסיעתא דשמיא
מסתכלת אליך לשמים,
לגובהי מרומים, איפשהו אתה שם למעלה.
מחפשת קרבה במקום שאני כל כך רחוקה
הריחוק הזה כואב, מבודד אותי שחס ושלום לא אדביק עוד מישהו.
המזג אויר בחוץ מוזר ולא ברור, ממש כמו אצלי פנימה.
לא יציב.
מסתכלת לשמים.
רואה ענן לבן חולף ויחד איתו ציפור יפה קטנה,
ואז פתאום טיפות על ראשי, מה? אבל הרגע היה מזג אויר בהיר והכל היה ברור.
ועוד טיפה, רגע מה זה חוסר הבהירות והערפל האפור הזה?
מאיפה הגיע הענן הסמיך הזה? איפה הציפור?
מסתכלת לשמים, מתבוננת בהם.
רגע ענן בהיר ורגע ענן סמיך וכהה.
מחזה, ממשיכה להתבונן.
איך שהענן הכבד שועט לכיווני ונראה כעומד במקום ולא עתיד לחלוף ולרגע אור בהיר מופיע מכיוון מערב השמש ניראת לעיני כל.
שמש מצד אחד וערפל מצד שני. תחושות מעורבות.
מתבוננת בשמים.
ורואה שמים נקיים נקיים. תכולים ללא גרגיר ענן.
שמים טהורים.
פה אני בוחרת להסיט את עיני ולהשאר עם תחושת הנקיות.
ויודעת שהכל זה מזג אויר, המזג הוא לא דבר יציב, דבר שחולף לו מיום ליום מחודש לחודש.
זה מגיע אלי בתקופות.
המזג שלי לא ברור, לא יודעת איך הוא מרגיש. הוא רק מבקש:
" ברכנו בכל מעשה ידינו וברך שנתינו בטללי רצון ברכה ונדבה,
חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה,
כי אל טוב ומיטיב אתה ומברך השנים"
תברך את השנה עם החורף והקיץ, עם הסתיו והאביב בשלום. שלום בינהם בי.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
עשה לי נעים..נהניתי לקרוא, תודה 🙂
בימים האחרונים אני לא מצליח לכתוב..עמית בונן
אני מרגיש שהכתיבה גורמת לי להתכנס בתוך עצמי ,לתוך בועה וזה מציק לי. מה עושים כדי לחזור???
...רחל יהודייה בדם
לדעתי לא להילחץ מזה כי הלחץ רק מושך אחורה.. פשוט לקבל את זה והקבלה תשחרר את זה
הלחץ בדרך כלל לא מועיל..
הצלחות🙏🙂
הלחץ בדרך כלל לא מועיל..
הצלחות🙏🙂
אז תעזוב את זה קצתזריחהאחרונה
תעשה דברים אחרים, תצא קצת, תשאב השראה
רסיסי לילהרחל יהודייה בדם
הוּא הִגִּיעַ, הַלַּיְלָה
מְחַבֵּק אוֹתָךְ חִבּוּק מָוֶת
הָרוּחוֹת שׁוֹרְקוֹת מעלייך, הַגַּלִּים סוֹעֲרִים
וְהָעוֹלָם, שׁוֹתֵק
אַתְּ מַרְגִּישָׁה אֶת הַקֹּר הַפּוֹשֵׁט באיברייך
אֶת הַלַּחַשׁ הַקָּסוּם וְהָאָפֵל, שֶׁל הַלַּיְלָה
שֶׁמְּאַיֵּם לְחַבֵּק אוֹתָךְ אֵלָיו בעבותות עָבִים
וּלְהַקְפִּיא אֶת לִבֵּךְ, לַנֶּצַח
וְכָךְ, תְּלוּיָה בֵּין הֶחָלָל לָאֹפֶל
אַתְּ אוֹמֶרֶת תּוֹדָה
לִרְסִיסֵי הַלַּיְלָה
(שֶׁרָצְחוּ אֶת רְסִיסֵי לִבֵּךְ, וְגָרְמוּ לָךְ לִהְיוֹת יְכוֹלָה לוֹ,
לַלַּיְלָה)
מזהה ממש!שנתחמם כבר..אהבת אמת!אחרונה
מתרגשתנעלולית
לפעמים אני מתרגשת מעצמי
מתרגשת מהיכולת
לעצור
לא להגיב !
לעצור
לא לדון!
לעצור
ופשוט להבין
שהמציאות שלי
היא לא המציאות שלהם.
מתרגשת מעצמי.
מתרגשת מהיכולת
לעצור
לא להגיב !
לעצור
לא לדון!
לעצור
ופשוט להבין
שהמציאות שלי
היא לא המציאות שלהם.
מתרגשת מעצמי.
..רחל יהודייה בדם
משרה נעימות ואופטימיות , תודה לך 🙂🙏
תודה רבה, שמחתנעלולית
♥️🙂רחל יהודייה בדם
יפהפה ממשהָיוֹ הָיָהאחרונה
משחרר בנפש גלים רכים ונעימים...
ממש מעורר השראה.
קצר וקולע!!
שיתוף:הָיוֹ הָיָה
כמה פעמים הימים האחרונים היו פה שרשורים על חסם וחוסר השראה,
והגבתי בהם כמידת יכולתי,
פתאום אני שם לב שזה קורה גם לי,
אני מניח שקטיעת קצב החיים, וההסתגרות בבית, היא שגורמת אף למח לשקוע בתרדמת,
פתאום אין טבע, אין הווי, הגיוני מאוד.
לכן אני לא נבהל, ממתין שזה יעבור ומשתדל להשתמש בעיצות שכבר כתבתי פה.
אולי יוסיף למישהו לדעת את זה.
אז כתבתי.
ליבי שלי.❤.רק הפעם.
את לוחשת לה,"ילדה קטנה שלי..מלאכית שלי..את שומעת את קולי?",
והיא מגיבה לך באיסטינקט של רגע,רק ממצמצת כמעט ללא קול,פותחת עיניים לשניה,כחולות,עמוקות כמו הים התכול שנשקף מהדירה המאובזרת..,מסתכלת בעינייך ונשאבת לעצמה חזרה שוב,מצטנפת בגופה הקטנטן בשקט.
"ליבי..
ליבי שלי..
אהבה את ליבי,את יודעת את זה?",את מנסה שוב,ליבי מגיבה כמו שיודעת.
נדמה שקבוצת מלאכים השתקעה על פנייה הקסומות,מפזרת את אבקת הקסם שמצליחה להעלים כאבים של אנשים עזובים ככל שיהיו,וזה קורה רק כשמביטים בפנייה הטהורות של ליבי בשתיקה,
בכניעה.
כמה אהבה ותפילה השקעת בליבי.
ילדה יפה היא,ליבי.
בחלומות של אז,לפני שלוש שנים,בארבע לפנות בוקר במיטה,כשכל העולם ישן את שעותיו האחרונות ואת בחדר השקט שלך,עם מוח ערני ורגש עוד יותר ערני שרק חיפש אהבה,רק חיפש אהבה,
רק,
חיפשת-
אהבה.
אהבה קדושה..
אהבת נצח,
אהבה שתצמיח לך ליבי קטנה וזושי קטן ודביר ואמונה קטנטנים.
אהבה שתהייה,שתבנה לך משכן,משכן אמת.
משכן להקטיר בו קורבנות תודה על ילדייך.
וכל לילה וכל יום וכל לילה וכל לפנות בוקר,השקת את האהבה בסלחנות,ביופי,בקבלה של עצמך.
וחיכית.
חיכית כל כך הרבה.
רצית שיגלו לך את סוד האהבה,בעיקר לעצמנו.
רצית לדעת מה הקוד לחיים פשוטים ומאירים,ככה,בסתם עשר בבוקר של יום חול,עם קרקר וחביתה וגבינה ופסטו.
רצית לדעת לקוות,לדעת להאמין,לדעת להתנתק מהכאב ולצעוד אל החופש,ברגליים חשופות,לשמש,לחום.
לאהבה.
רצית רק אהבה,זה מה שביקשת-
רק אהבה.
וקיבלת.הרבה.
כמויות של אהבה מרושעת וחיבוקים שמיגנטו אותך אליהם ככה,בשקט,
בקיפאון.
והיה לך כל כך חם בגוף,שורף.
אש.
וקפוא כמו בזריחה מוקדמת בסיביר.
רצית לדעת,להרגיש על השפתיים,את האמת,את האור.
רצית לקוות לחיבוק,
שלו,
חיבוק שהביא לך את ליבי.
~
והיא מגיבה לך באיסטינקט של רגע,רק ממצמצת כמעט ללא קול,פותחת עיניים לשניה,כחולות,עמוקות כמו הים התכול שנשקף מהדירה המאובזרת..,מסתכלת בעינייך ונשאבת לעצמה חזרה שוב,מצטנפת בגופה הקטנטן בשקט.
"ליבי..
ליבי שלי..
אהבה את ליבי,את יודעת את זה?",את מנסה שוב,ליבי מגיבה כמו שיודעת.
נדמה שקבוצת מלאכים השתקעה על פנייה הקסומות,מפזרת את אבקת הקסם שמצליחה להעלים כאבים של אנשים עזובים ככל שיהיו,וזה קורה רק כשמביטים בפנייה הטהורות של ליבי בשתיקה,
בכניעה.
כמה אהבה ותפילה השקעת בליבי.
ילדה יפה היא,ליבי.
בחלומות של אז,לפני שלוש שנים,בארבע לפנות בוקר במיטה,כשכל העולם ישן את שעותיו האחרונות ואת בחדר השקט שלך,עם מוח ערני ורגש עוד יותר ערני שרק חיפש אהבה,רק חיפש אהבה,
רק,
חיפשת-
אהבה.
אהבה קדושה..
אהבת נצח,
אהבה שתצמיח לך ליבי קטנה וזושי קטן ודביר ואמונה קטנטנים.
אהבה שתהייה,שתבנה לך משכן,משכן אמת.
משכן להקטיר בו קורבנות תודה על ילדייך.
וכל לילה וכל יום וכל לילה וכל לפנות בוקר,השקת את האהבה בסלחנות,ביופי,בקבלה של עצמך.
וחיכית.
חיכית כל כך הרבה.
רצית שיגלו לך את סוד האהבה,בעיקר לעצמנו.
רצית לדעת מה הקוד לחיים פשוטים ומאירים,ככה,בסתם עשר בבוקר של יום חול,עם קרקר וחביתה וגבינה ופסטו.
רצית לדעת לקוות,לדעת להאמין,לדעת להתנתק מהכאב ולצעוד אל החופש,ברגליים חשופות,לשמש,לחום.
לאהבה.
רצית רק אהבה,זה מה שביקשת-
רק אהבה.
וקיבלת.הרבה.
כמויות של אהבה מרושעת וחיבוקים שמיגנטו אותך אליהם ככה,בשקט,
בקיפאון.
והיה לך כל כך חם בגוף,שורף.
אש.
וקפוא כמו בזריחה מוקדמת בסיביר.
רצית לדעת,להרגיש על השפתיים,את האמת,את האור.
רצית לקוות לחיבוק,
שלו,
חיבוק שהביא לך את ליבי.
~
..רק הפעם.
עבר עריכה על ידי רק הפעם. בתאריך י"ב באייר תש"פ 05:47
עבר עריכה על ידי רק הפעם. בתאריך י"ב באייר תש"פ 05:46
מוקדש לכן@אהבה @בת. @יש ויש...❤
את כל כך משהו מיוחדאהבה.
וכל כך מגיעה לך אהבה, והיא תגיע...
❤❤רק הפעם.
וואוגלים.
כמה מתיקות ואור
כמה יופי
כמה יופי
תודה יפתי.רק הפעם.
❤
...רחל יהודייה בדם
יש לך כתיבה יפה ונוגעת
...רגע שלם
אהובה. וואו זה כל כך טהור ותמים ואמיתי.
פשוט נביעה של חיים.
(מזכיר לי ממש את אחיין שלי, אז תודה על זה)
את מדהימה!
...רק הפעם.
שימח אותי שקראת.באמת.
(בכיף אהבתי)
❤
(בכיף אהבתי)
❤
..רק הפעם.
וואי.
שימחת אותי ממש,
עשית טוב בלב~
תודה אהובה❤
שימחת אותי ממש,
עשית טוב בלב~
תודה אהובה❤
וואוו.יש ויש...
קראתי שוב ושוב...
את משו משו. ❤
תודה מאמוש❤רק הפעם.אחרונה
764אהבה.
חיים שלמים אפשר להעביר
בבוקר וערב ובוקר
וחביתה וקפה.
שעון חול.
ואפשר גם להסכים
לעיתים
לפתוח את הלב
להריח את האדמה
להתמלא באושר פשוט.
...רחל יהודייה בדם
יש בזה קסם ונועם..יש פה ניגודיות יפה ומעניינת
נגע בי והתחברתי מאוד, תודה לך
נגע בי והתחברתי מאוד, תודה לך
תודה.אהבה.
איזה תגובה מחממת
איזה נשמה את!אהבה.אחרונה
...2אמונה רעיה
אתה
אתה מהגברים שבוכים בלילה
אתה מהאנשים שכואבים בחושך
אז אל תדליקי לי את האור
שלא תראי את כל הדם
אל תתקרבי אליי
יש פה תהום
תזהרי את תפלי גם.
אתה
אתה מרוב רעש
לא מדבר כל הלילה
מרוב חוסר
אתה מלא כולך בעצב
שלא מהעולם הזה.
אתה
ואני
אני רק התקרבתי
רק בשקט
אספתי אותך אלייך
ואתה
אתה רק התפרקת
אתה מהגברים שבוכים בלילה
אתה מהאנשים שכואבים בחושך
אז אל תדליקי לי את האור
שלא תראי את כל הדם
אל תתקרבי אליי
יש פה תהום
תזהרי את תפלי גם.
אתה
אתה מרוב רעש
לא מדבר כל הלילה
מרוב חוסר
אתה מלא כולך בעצב
שלא מהעולם הזה.
אתה
ואני
אני רק התקרבתי
רק בשקט
אספתי אותך אלייך
ואתה
אתה רק התפרקת
כואב ככ.עד עלות השחר.
אימלה את מדהימה, והכתיבה שלך.. וואו.
תודה רבה! שימחת!אמונה רעיה
ב"ה!!
וואו.רק הפעם.
אךך כואב.
נשאבתי לזה.
נשאבתי לזה.
..רחל יהודייה בדםאחרונה
ממש התחברתי, זה אמיתי ונוגע כל כך
תודה רבה על זה
תודה רבה על זה
...אמונה רעיה
אהוב.
רציתי לבקש סליחה.
שלא הייתי מה שהיית צריך.
אני כזו קטנה
וכזו פחדנית
סליחה יקירי
אני
אני פוחדת מכאב
אני לא יודעת
איך מכילים אותו
איך אוהבים אותו.
ואתה
כשהבטתי בעינניך שאהבתי
היה בהם רק כאב
ושכול
ועצב
ושחור
ואני
סליחה אהובי
אני פוחדת
אני פוחדת מהכאב
אני לא יודעת
איך מכילים אותך
ואיך אוהבים אותך
ואיך
איך בכלל מישירים אלייך מבט
אני ממש לא יודעת.
יקירי
אני מרגישה את עצמי קטנה מתמיד
קטנה מול עצמי
קטנה מולך
לא יודעת מאיפה להכיל
מאיפה להתחיל
מרגישה שאני מתגמדת ומתכווצת
מול כאבך.
הלוואי שהיית מוצא לעצמך
מישהו אחר
שיהיה בשבילך כל מה שאתה צריך
אתה לא רוצה.
אבל מה אני אעשה
לא לימדת אותי לאהוב כאב
להכיל תהום
אני לא יכולה להסתכל בפנייך
עם החלל שניבט בכל.
מה אעשה יקירי
אני פוחדת מכאבים חזקים
אני בורחת מחושך.
סליחה אהובי.
אם תרצה לבוא
אני פה
באור
אני יושבת פה
ומחכה רק רק לך
מקווה שזה בסדר.
אה ו
כשאתה בא
אם אפשר לכבות את החושך בעיניים
לשטוף פנים מכאב
פשוט אין לו גם מקום פה
צפוף
יש בדיוק מקום לשניינו
סומכת עלייך אהובי.
אני פה עד שתבוא.
ושוב.
סליחה.
רציתי לבקש סליחה.
שלא הייתי מה שהיית צריך.
אני כזו קטנה
וכזו פחדנית
סליחה יקירי
אני
אני פוחדת מכאב
אני לא יודעת
איך מכילים אותו
איך אוהבים אותו.
ואתה
כשהבטתי בעינניך שאהבתי
היה בהם רק כאב
ושכול
ועצב
ושחור
ואני
סליחה אהובי
אני פוחדת
אני פוחדת מהכאב
אני לא יודעת
איך מכילים אותך
ואיך אוהבים אותך
ואיך
איך בכלל מישירים אלייך מבט
אני ממש לא יודעת.
יקירי
אני מרגישה את עצמי קטנה מתמיד
קטנה מול עצמי
קטנה מולך
לא יודעת מאיפה להכיל
מאיפה להתחיל
מרגישה שאני מתגמדת ומתכווצת
מול כאבך.
הלוואי שהיית מוצא לעצמך
מישהו אחר
שיהיה בשבילך כל מה שאתה צריך
אתה לא רוצה.
אבל מה אני אעשה
לא לימדת אותי לאהוב כאב
להכיל תהום
אני לא יכולה להסתכל בפנייך
עם החלל שניבט בכל.
מה אעשה יקירי
אני פוחדת מכאבים חזקים
אני בורחת מחושך.
סליחה אהובי.
אם תרצה לבוא
אני פה
באור
אני יושבת פה
ומחכה רק רק לך
מקווה שזה בסדר.
אה ו
כשאתה בא
אם אפשר לכבות את החושך בעיניים
לשטוף פנים מכאב
פשוט אין לו גם מקום פה
צפוף
יש בדיוק מקום לשניינו
סומכת עלייך אהובי.
אני פה עד שתבוא.
ושוב.
סליחה.
וואורוח סערה
כל כך כואב
😔
כתבת טוב❤️
😔
כתבת טוב❤️
...רחל יהודייה בדם
נוגע ממש וטובב🙏
ממש התחברתי
ממש התחברתי
מטורף ברמות!!!!!!אהבת אמת!
תודה רבהאמונה רעיה
*נכתב בעקבות הכרות (אמנם לא עד כדי כך מקרוב, אבל התחושות במקומן...) עם אח ששכל את אחותו לא מזמן...
"לא לימדת אותי לאהוב כאב".רק הפעם.
זה פשוט וואו.
וכל מה שכתבת פה זה וואו אחד גדול.
כתיבה מהממת❤
וכל מה שכתבת פה זה וואו אחד גדול.
כתיבה מהממת❤
תודה רבה!אמונה רעיה
הפתעתם אותי לא ערכתי את הכתיבה, פשוט שפכתי
לא ערכתי את הכתיבה, פשוט שפכתי(לשפוך מהלב זה הכי יפה והכי כנה.)רק הפעם.אחרונה
בהצלחה יקרה!
אנשי הפורום האהוב! מה עושים?אהבת אמת!
אני פתאום מרגישה חסומה ולא מצליחה לכתוב.
זה אוכל אותי מבפנים.
איך חוזרים לזה?
תודה מראש לכל העונים!!!
אולי זה?הָיוֹ הָיָה
א. קוראת שירים של אחרים
ב. יוצאת לטבע
ג. חושבת רגוע..... מחשבות זורמות.... בלי לחץ.
ד. מתפללת!
ואיי תודהה!!מאמצת רעיונות..אהבת אמת!
תנסי להתעלם על דברים בצורה שונהכופרת
או שפשוט תעשי הפסקה אני לא כתבתי כמעט שנתיים ואז זה חזר וזה סגנון שונה לגמרי ויותר טוב לדעתי... וזה היה בסדר תחשבי על זה...
*להסתכלכופרת
תודה על התגובה!מחזק שאני לא לבד והלואי שיחזור ובגדולאהבת אמת!
לצאת לטבע אובן_אהוב
להיות באיזו חוויה רוחנית, למשל שבת ישיבה או אולפנה, שירים שיעורים ואווירה מיוחדת...
אצלי זה איזשהו סטארטר לכתוב, זה מכניס לאווירה...
הבעיה היא שרוב הרעיונות עולים לי בשבת ואז במוצש הם פשוט נשכחים....
אצלי זה איזשהו סטארטר לכתוב, זה מכניס לאווירה...
הבעיה היא שרוב הרעיונות עולים לי בשבת ואז במוצש הם פשוט נשכחים....
תודה על התגובה!!ואי גם אצלי זה ככה בשבתות וכו.. מה עושים?אהבת אמת!
זה ממש מבאס לשכוח
..בין הבור למים
אני עושה לעצמי כל מיני תזכורות במוח, בנקודות, כדי לא לאבד את עצמי
ופעם בשעה/שעתיים/מתי שיוצא
חושבת על זה שוב, וככה הרעיון נשמר במוח עד למוצש
(ולפעמים פשוט נהנים מהרעיון שעלה, שומרים אותו לעצמי ונותנים לו לפרוח..)
ופעם בשעה/שעתיים/מתי שיוצא
חושבת על זה שוב, וככה הרעיון נשמר במוח עד למוצש
(ולפעמים פשוט נהנים מהרעיון שעלה, שומרים אותו לעצמי ונותנים לו לפרוח..)
אני גם עושה את זהבן_אהוב
אבל זה יוצא צל חיוור של מה שהיה לי בזמן "המוזה"...
יש בזה משו מאדאהבת אמת!
אחלה רעיון..אבל קשוח העניין..ננסה לזכור..אהבת אמת!
יש תקופות כאלהבין הבור למים
חסם כתיבה (כמו במוזיקה)
פשוט להרפות
וזה יחזור אלייך, לא לתת לזה לאכול אותך
פשוט להרפות
וזה יחזור אלייך, לא לתת לזה לאכול אותך
ואיי הלוואי שבקרוב, תודה טוב לשמוע!אהבת אמת!
אם את מרגישה שאת רוצה לכתוב אבל את לא יודעת איךאנא עבדא דקב"ה
פשוט תתבי על דף את כל מה שעולה לך בראש, או שתעבדי עם "שמש" (-מילה באמצע ומסביב כל מה שזה אומר) - זה יעשה לך סדק בראש, אחר כך תתפללי תעצמי את הינים, תחשבי שניה ותכתבי ל מה שעולה לך - לא משנה פיסוק, חרוים או משהו כזה... מה יצא לך זה מה שה' שלח לך - תעבדי עם זה...
..אנונימי מאד
חזקק אהבתיי!!!אהבת אמת!
תודה!!!אהבת אמת!אחרונה
עוד זמן לרשימות- האתגר השבועיlittle prince
חברים יקח לי עוד זמן להעלות את הקטעים אז אפשר עוד לשלוח אלי. אפרסם בשעות הקרובות(אפשר גם לשלוח קצת אחכ הכל טוב)
רסיסיםליבי ליבי
רסיסים של זכרונות
נעוצים בליבי כשברי זכוכיות
נשארות שם, מעידות
למקום בו עברתי
לאיש שאיתו פעם רציתי להיות
רסיסים של מילים
כמו טיפות קרח קפואות
עקשניות הן, מנציחות
אלה הרכות שחרטו בי געגוע
ויש את החדות, באיזור הפגיע
מחכה ליד המלטפת הרכה
שתוציא אותם אחד אחד
ולא תחשוש להיפצע
אתה תהיה איש הפלדה
אבל טהור הוא ליבך
מחכה לך.
רסיסים של אנשים
אנשים של רגע
נוגעים, נעלמים ואלה שחוזרים לפתע
וכל יד שנכנסת ורוצה להרגיש
מוסיפה עוד טביעת אצבע על הלב הרגיש
נעוצים בליבי כשברי זכוכיות
נשארות שם, מעידות
למקום בו עברתי
לאיש שאיתו פעם רציתי להיות
רסיסים של מילים
כמו טיפות קרח קפואות
עקשניות הן, מנציחות
אלה הרכות שחרטו בי געגוע
ויש את החדות, באיזור הפגיע
מחכה ליד המלטפת הרכה
שתוציא אותם אחד אחד
ולא תחשוש להיפצע
אתה תהיה איש הפלדה
אבל טהור הוא ליבך
מחכה לך.
רסיסים של אנשים
אנשים של רגע
נוגעים, נעלמים ואלה שחוזרים לפתע
וכל יד שנכנסת ורוצה להרגיש
מוסיפה עוד טביעת אצבע על הלב הרגיש
...רחל יהודייה בדם
כל כך נוגע ללב, ויפה
אהבתי והתחברתי ממש
רק טוב🙏♥️
אהבתי והתחברתי ממש
רק טוב🙏♥️
תודה רבה! אמןליבי ליביאחרונה
~~~רוח סערה
היום לא תהיה שקיעה
הגשם עצוב מכדי לתת לה
לנחם
ברקע מתי כספי,
"איש חכם היה נשמר.. ויודע שתלכי"
וגשם יורד
ויורד
"את כוחה.. את רוחה"
הוא שר לך בלב שמתחת לאוזניים
ואין עדיין שקיעה
היום היא לא תהיה
וכבר אמר ידידינו
"יפה שקיעת שמש ללב עצוב"
איי
כמה עצוב.. כמה
"את היום שכבר נגמר
אין דרך להשיב"
ורק השקיעה לא תייפה
את העצבות
והגשם
יורד
וכמה טהורים הרגעים
שבין הבלבול להבנה השלימה
והשיר נגמר
החלון עדיין פתוח
מחר,
מחר תהיה שקיעה.
(לא הייתי עוד מתבייש שביקשתי..
"סליחה")
הגשם עצוב מכדי לתת לה
לנחם
ברקע מתי כספי,
"איש חכם היה נשמר.. ויודע שתלכי"
וגשם יורד
ויורד
"את כוחה.. את רוחה"
הוא שר לך בלב שמתחת לאוזניים
ואין עדיין שקיעה
היום היא לא תהיה
וכבר אמר ידידינו
"יפה שקיעת שמש ללב עצוב"
איי
כמה עצוב.. כמה
"את היום שכבר נגמר
אין דרך להשיב"
ורק השקיעה לא תייפה
את העצבות
והגשם
יורד
וכמה טהורים הרגעים
שבין הבלבול להבנה השלימה
והשיר נגמר
החלון עדיין פתוח
מחר,
מחר תהיה שקיעה.
(לא הייתי עוד מתבייש שביקשתי..
"סליחה")
...רחל יהודייה בדם
נגע בי ממש ממש..
את כותבת נוגע ויפה נשמה♥️
תודה על זה
את כותבת נוגע ויפה נשמה♥️
תודה על זה
תודה לך❤️רוח סערהאחרונה
קצת מרגיש לי בלאגן
הייתי קוראת לזה פריקה
הייתי קוראת לזה פריקה
מה עושים כשנמאס לכתוב, לשיר ,לנגן ואתה רוצה להתמקצע ולהתמיד?עמית בונן
עובדים על זהכופרת
לדעתי
קח הפסקה, ברגוע, ותחזור בשלביםהָיוֹ הָיָהאחרונה
יש למישהו רעיון איך להמשיך?כופרת
הסתכלתי עליה
אני תמיד מסתכל עליה
אבל בחיים כמו שלי.. אתה לומד להסתכל כמו רואה ואינו נראה,
אתה לומד איך לגרום לכולם להתעלם ממך..
אתה לומד לא לתת לאף אחד לראות אותך באמת,
אתה לומד לא לחייך ולא להיות עצוב,
אתה לומד להרחיק את כולם,
אתה לא מנסה ללמוד,
אתה לא רוצה ללמוד,
אבל אתה לומד... כי אין ברירה.
היא הסתכלה עלי וחייכה, זו לא הפעם הראשונה שמישהו מנסה להיות נחמד אלי...
אז התעלמתי,
אני לא יודע מה זה בה,
אבל אני פשוט לא יכול לתפוס מרחק,
דלת נפתחת
שמש
צעדים נמהרים
"דייי!" שמעתי צעקה מהמבנה
'זאת היא,'
'תתעלם!'
'לא יכול! אתה יודע את זה!'
רצתי חזרה
הוא תפס אותה וניסה לנשק אותה,
'דבר יא פחדן'
'לא דיברתי לידה אף פעם'
'אתה לא מנסה להתחיל איתה, דבר!'
"הכל בסדר פה?"
הם לא שמו לב אפילו
'זה יצא חלש משתכננתי'
'תמשיך לדבר'
"שאלתי" אמרתי בקול יותר "אם הכל בסדר פה!"
"עוף מפה יא שחיף!"
"ירדן את סבבה עם מה שקורה פה?" שאלתי
"לא עניינך, פריק!"
"תענה כשאפנה אליך יא שבור" אמרתי
"ירדן, הכל בסדר?"
"לא ממש"
"איך קראת לי?"
"אתה שמעת אותי..." אמרתי
"אני אשמח לשמוע את זה שוב"
"זה נסיון איום?" שאלתי
"אם הייתי מאיים... אתה היית יודע שאני מאיים..."
הוא התקרב אלי במהירות
'הוא יתן כמה שמאליות ואז ימנית כשתתחמק הוא ינסה בעיטה תן לו בכבד ובברך אם זה לא יפיל אותו... עצם הבריח'
'אתה אומר את זה כאילו זה פשוט'
הוא העיף את ידו המאוגרפת לעבר פני,התחמקתי לימין,
"אז את לא סתם שחיף, אתה שחיף מהיר,"
הוא ניסה שוב והחטיא, פעמיים,
"אתה לא לומד אה?"
'הוא מתעצבן הנה באה השמאלית'
'היא עוזבת... יופי'
הוא שלח את ידו הימנית בצורה עגולה התקופפתי ונתתי לו אגרוף בבטן, הוא בקושי התקפל
'זה כאב לי יותר מלו'
'אל תיהיה בטוח... ברך ימנית!'
בעטתי לו בגומץ הרגל הימנית,
הוא נפל על ברך אחת,
'עזוב את עצם הבריח, יד!'
תפסתי את ידו וסובבתי אותה מאחורי גבו וכופפתי
"אייי!"
"אתה צורח כמו ילד בן שלוש אתה יודע..."
"שחרר אותי פריק!"
דחפתי אותו קדימה והתישבתי על גבו
"למה לי?"
"שחרר אותיי!!"
"עכשיו שכנעתי אותי" אמרתי בשיעמום
"מה אתה רוצה?"
"או.. הנה... 1. אתה לא תדע יותר בירדן
2.אתה לא תקרא לאף אחד בשמות גנאי
3. אתה תתחיל לתת לירדן כסף בעילום שם יש לך מספיק ממנו... אם היא אי פעם תגלה שזה ממך אתה תכנס לקומה להרבה מאד זמן... חבל על השרשרת..."
"איך אתה יודע על השרשרת?!!"
"אני יודע הכל"
'חחח בטח גאון,'
"אני לא אגע בה יותר!"
"אני יודע... אבל מה עם כל השאר?"
אני תמיד מסתכל עליה
אבל בחיים כמו שלי.. אתה לומד להסתכל כמו רואה ואינו נראה,
אתה לומד איך לגרום לכולם להתעלם ממך..
אתה לומד לא לתת לאף אחד לראות אותך באמת,
אתה לומד לא לחייך ולא להיות עצוב,
אתה לומד להרחיק את כולם,
אתה לא מנסה ללמוד,
אתה לא רוצה ללמוד,
אבל אתה לומד... כי אין ברירה.
היא הסתכלה עלי וחייכה, זו לא הפעם הראשונה שמישהו מנסה להיות נחמד אלי...
אז התעלמתי,
אני לא יודע מה זה בה,
אבל אני פשוט לא יכול לתפוס מרחק,
דלת נפתחת
שמש
צעדים נמהרים
"דייי!" שמעתי צעקה מהמבנה
'זאת היא,'
'תתעלם!'
'לא יכול! אתה יודע את זה!'
רצתי חזרה
הוא תפס אותה וניסה לנשק אותה,
'דבר יא פחדן'
'לא דיברתי לידה אף פעם'
'אתה לא מנסה להתחיל איתה, דבר!'
"הכל בסדר פה?"
הם לא שמו לב אפילו
'זה יצא חלש משתכננתי'
'תמשיך לדבר'
"שאלתי" אמרתי בקול יותר "אם הכל בסדר פה!"
"עוף מפה יא שחיף!"
"ירדן את סבבה עם מה שקורה פה?" שאלתי
"לא עניינך, פריק!"
"תענה כשאפנה אליך יא שבור" אמרתי
"ירדן, הכל בסדר?"
"לא ממש"
"איך קראת לי?"
"אתה שמעת אותי..." אמרתי
"אני אשמח לשמוע את זה שוב"
"זה נסיון איום?" שאלתי
"אם הייתי מאיים... אתה היית יודע שאני מאיים..."
הוא התקרב אלי במהירות
'הוא יתן כמה שמאליות ואז ימנית כשתתחמק הוא ינסה בעיטה תן לו בכבד ובברך אם זה לא יפיל אותו... עצם הבריח'
'אתה אומר את זה כאילו זה פשוט'
הוא העיף את ידו המאוגרפת לעבר פני,התחמקתי לימין,
"אז את לא סתם שחיף, אתה שחיף מהיר,"
הוא ניסה שוב והחטיא, פעמיים,
"אתה לא לומד אה?"
'הוא מתעצבן הנה באה השמאלית'
'היא עוזבת... יופי'
הוא שלח את ידו הימנית בצורה עגולה התקופפתי ונתתי לו אגרוף בבטן, הוא בקושי התקפל
'זה כאב לי יותר מלו'
'אל תיהיה בטוח... ברך ימנית!'
בעטתי לו בגומץ הרגל הימנית,
הוא נפל על ברך אחת,
'עזוב את עצם הבריח, יד!'
תפסתי את ידו וסובבתי אותה מאחורי גבו וכופפתי
"אייי!"
"אתה צורח כמו ילד בן שלוש אתה יודע..."
"שחרר אותי פריק!"
דחפתי אותו קדימה והתישבתי על גבו
"למה לי?"
"שחרר אותיי!!"
"עכשיו שכנעתי אותי" אמרתי בשיעמום
"מה אתה רוצה?"
"או.. הנה... 1. אתה לא תדע יותר בירדן
2.אתה לא תקרא לאף אחד בשמות גנאי
3. אתה תתחיל לתת לירדן כסף בעילום שם יש לך מספיק ממנו... אם היא אי פעם תגלה שזה ממך אתה תכנס לקומה להרבה מאד זמן... חבל על השרשרת..."
"איך אתה יודע על השרשרת?!!"
"אני יודע הכל"
'חחח בטח גאון,'
"אני לא אגע בה יותר!"
"אני יודע... אבל מה עם כל השאר?"
...רחל יהודייה בדם
זה מעורר מחשבה וסוג של נשאבתי לעלילה..
אין לי רעיון להמשך
רק רציתי שתדעי שקראתי 🙂
אין לי רעיון להמשך
רק רציתי שתדעי שקראתי 🙂
חח תודהכופרת
אוקיי המשכתיכופרת
"מה עם השאר?"
"אתה תדאג אלפיים דולר לחודש לה ולאחיה"
"למה לי?"
"כי אני יודע עליך משהו שלא היית רוצה שידעו.. ועוד משהו.. אני אשבור לך את הצורה אם לא תעשה את זה"
עיקמתי לו את הזרוע קצת יותר
הוא העווה את פניו
"יפה לא צעקת הפעם"
"אומנם היה לך מזל הפעם אבל אני הרבה יותר חזק ממך!"
"רוצה קרב חוזר? אני מבטיח שזה יכאב יותר כדי להבהיר את הנקודה"
"חח בטח רק שחרר אותי קודם..."
"אם תרוץ... אני אדאג שהעניין עם השרשרת יגיע לכותרות"
שחררתי אותו
"אני נראה לך פחדן?"
הוא קם על רגליו ועמד בתנוחת התקפה
"כן"
'הוא ינסה להיות לא צפוי אז הוא יתחיל מהרגל וימשיך עם שמאלית וימנית מיד, תן לו אחת קלה בצואר אחרי הרגל זה יעשה אותו זחוח ואז שוב ברך ואתם הבריח'
'הוא לא יכול להיות כל כך צפוי'
רגל
קפצתי
אחת בצואר
"לא כאב" אמר
שמאלית זחוחה
"מה אכפת לך מהסרוטה הזו?"
התחמקתי ונתתי לו שמאלית קטנה מכוונת היטב ישר לעין
'הוא דיבר לא יפה'
'לא אמרתי כלום..'
ימנית
התחמקות
ברך
ויד ישרה למתחת לעצם הבריח בצד שמאל
הוא נפל ישר התיישבתי עליו על הבטן הפעם
"אוי אתה כל כך צפוי!"
'רד ממני, פריק'
"רד ממני, שחיף"
"יפה גוונת... אבל למרות זאת.. לא"
"אתה תדאג אלפיים דולר לחודש לה ולאחיה"
"למה לי?"
"כי אני יודע עליך משהו שלא היית רוצה שידעו.. ועוד משהו.. אני אשבור לך את הצורה אם לא תעשה את זה"
עיקמתי לו את הזרוע קצת יותר
הוא העווה את פניו
"יפה לא צעקת הפעם"
"אומנם היה לך מזל הפעם אבל אני הרבה יותר חזק ממך!"
"רוצה קרב חוזר? אני מבטיח שזה יכאב יותר כדי להבהיר את הנקודה"
"חח בטח רק שחרר אותי קודם..."
"אם תרוץ... אני אדאג שהעניין עם השרשרת יגיע לכותרות"
שחררתי אותו
"אני נראה לך פחדן?"
הוא קם על רגליו ועמד בתנוחת התקפה
"כן"
'הוא ינסה להיות לא צפוי אז הוא יתחיל מהרגל וימשיך עם שמאלית וימנית מיד, תן לו אחת קלה בצואר אחרי הרגל זה יעשה אותו זחוח ואז שוב ברך ואתם הבריח'
'הוא לא יכול להיות כל כך צפוי'
רגל
קפצתי
אחת בצואר
"לא כאב" אמר
שמאלית זחוחה
"מה אכפת לך מהסרוטה הזו?"
התחמקתי ונתתי לו שמאלית קטנה מכוונת היטב ישר לעין
'הוא דיבר לא יפה'
'לא אמרתי כלום..'
ימנית
התחמקות
ברך
ויד ישרה למתחת לעצם הבריח בצד שמאל
הוא נפל ישר התיישבתי עליו על הבטן הפעם
"אוי אתה כל כך צפוי!"
'רד ממני, פריק'
"רד ממני, שחיף"
"יפה גוונת... אבל למרות זאת.. לא"
זה מעניין ומעורר מחשבהרחל יהודייה בדם
תודהכופרת
..בברסלב בוער אש!
ןאוו את ממש כותבת מענייןןן
קארתי ולא רציתי להפסיק..
זה כתוב ממש ממש יפה..
את כותבת עוד המשך?אנחנו במתח
תודה רבהכופרתאחרונה
אבל כן המשכתי
··ניצוץ.
הוא יושב מולי, עיניים בוערות
הוא מספר לי, כמה שחלם
הוא מביט בי, מבט חודר
הוא חושב עלי, אני יודעת
הוא לועג לי, בנפשו פנימה
הוא אוהב אותי, במסתור
הוא צוחק, מניד ראש
הוא מעריך, את שלא
הוא חושק, רואים
הוא-
הוא
.
רק
מי אתה בדיוק?
הוא מספר לי, כמה שחלם
הוא מביט בי, מבט חודר
הוא חושב עלי, אני יודעת
הוא לועג לי, בנפשו פנימה
הוא אוהב אותי, במסתור
הוא צוחק, מניד ראש
הוא מעריך, את שלא
הוא חושק, רואים
הוא-
הוא
.
רק
מי אתה בדיוק?
...רחל יהודייה בדם
מאוד מעניין ונוקב..
התחברתי מאוד
התחברתי מאוד
··ניצוץ.
תודה❤
..בברסלב בוער אש!
קטע חזק ביותר..
קצר אבל ממש מרגישים את הבוער והאששש
וכואב
··ניצוץ.אחרונה
תודה שימחת
~~~רוח סערה
מה אתה מראה לי פה
בנאדם?
האין זאת
המסיכה
מתגחכת מגרונך?
דבר *אליי*
בנאדם.
בנאדם?
האין זאת
המסיכה
מתגחכת מגרונך?
דבר *אליי*
בנאדם.
..רחל יהודייה בדם
נגע בי ממש
תודה נשמה♥️
תודה נשמה♥️
תודה לך❤️רוח סערה
(לאחרונה לא הולך לי בכתיבה כ"כ
מרגישה שיש כ"כ הרבה לכתוב ופשוט לא יוצא
ואני מתחילה ומפסיקה פתאום כי זה מרגיש לי מזוייף
הלוואי שאצליח לכתוב שוב)
..רחל יהודייה בדם
בעזרת השם, אל תכריחי את עצמך, זה רק ילחיץ יותר...תחכי שזה יגיע 🙏♥️
...רוח סערה
בע"ה
הלוואי שיבוא כבר
זה שורף אותי
תודה נשמה
עזרת ❤️
הלוואי שיבוא כבר
זה שורף אותי
תודה נשמה
עזרת ❤️
..רחל יהודייה בדם
♥️♥️ תמיד פה 🙂
❤️רוח סערה
יואובברסלב בוער אש!
זה כואב רצח
ואמיתי..
מאוד
תודה!רוח סערהאחרונה
רַק תִּתְּנִי לִי לָעוּףרחל יהודייה בדם
אֲנִי רוֹצָה לַעֲטֹף אוֹתָהּ בְּרַכּוּת חמימה
לֶאֱצֹר בְּכַף יָדִי אֶת גַּלֵּי הַזַּעַם וְהַכְּאֵב
שֶׁרוֹצִים לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה
וּלְהַטְבִּיעַ אֶת חותמם, בָּהּ
רוֹצָה לְהַחֲזִיק לָהּ אֶת הַיָּד וָלֹא לַעֲזֹב,
שֶׁלֹּא תּוּכַל לִפֹּל עוד בִּזְרוֹעוֹתָיו הָאֵימְתָנִיּוֹת,
שֶׁל הַלַּיְלָה
רוֹצָה לגהור מֵעָלֶיהָ, לְהַעֲבִיר יָד עַל ראשה
וּכְמוֹ לָקַחַת מִמֶּנָּה בְּאַחַת אֵת כָּל הַיָּגוֹן וְהַבֶּכִי
הַנִּמְצָאִים בְּתוֹכָהּ פְּנִימָה כְּמַעְיָן גּוֹעֵשׁ, וְשָׁבוּר
וּלְהַעֲבִיר אוֹתָם, אליי
אַךְ
אוּלַי,
אִם אֶעֱשֶׂה זֹאת
אֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ
בֶּאֱמֶת אוֹהֶבֶת.
( לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ קוֹשְׁרִים אֵלֵינוּ בעבותות עָבִים שֶׁל אָהֲבָה אֶת הַיְּקָרִים לָנוּ, כמהים לִמְנֹעַ מֵהֶם לְהַרְגִּישׁ , אֶת הַגּ'וּנְגֶּל הַפְּרָאִי שֶׁבַּחוּץ,
וְלֹא חוֹשְׁבִים עַל כָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּמוֹ יָדֵינוּ חוֹסְמִים בִּפְנֵיהֶם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת, לָעוּף).
לֶאֱצֹר בְּכַף יָדִי אֶת גַּלֵּי הַזַּעַם וְהַכְּאֵב
שֶׁרוֹצִים לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה
וּלְהַטְבִּיעַ אֶת חותמם, בָּהּ
רוֹצָה לְהַחֲזִיק לָהּ אֶת הַיָּד וָלֹא לַעֲזֹב,
שֶׁלֹּא תּוּכַל לִפֹּל עוד בִּזְרוֹעוֹתָיו הָאֵימְתָנִיּוֹת,
שֶׁל הַלַּיְלָה
רוֹצָה לגהור מֵעָלֶיהָ, לְהַעֲבִיר יָד עַל ראשה
וּכְמוֹ לָקַחַת מִמֶּנָּה בְּאַחַת אֵת כָּל הַיָּגוֹן וְהַבֶּכִי
הַנִּמְצָאִים בְּתוֹכָהּ פְּנִימָה כְּמַעְיָן גּוֹעֵשׁ, וְשָׁבוּר
וּלְהַעֲבִיר אוֹתָם, אליי
אַךְ
אוּלַי,
אִם אֶעֱשֶׂה זֹאת
אֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ
בֶּאֱמֶת אוֹהֶבֶת.
( לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ קוֹשְׁרִים אֵלֵינוּ בעבותות עָבִים שֶׁל אָהֲבָה אֶת הַיְּקָרִים לָנוּ, כמהים לִמְנֹעַ מֵהֶם לְהַרְגִּישׁ , אֶת הַגּ'וּנְגֶּל הַפְּרָאִי שֶׁבַּחוּץ,
וְלֹא חוֹשְׁבִים עַל כָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּמוֹ יָדֵינוּ חוֹסְמִים בִּפְנֵיהֶם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת, לָעוּף).
...רחל יהודייה בדם
אשמח לתגובות (כנות כמובן)
)טוב אז כבר אמרתי..בברסלב בוער אש!
אבל את כותבת מדהים..
ואת מצליחה לגרום לי להרגיש חזק מה שאת כותבת..
...רחל יהודייה בדםאחרונה
תודה רבה רבה 🙏
יַלְדָּה פְּצוּעָהּ שֶׁלִּירחל יהודייה בדם
יוֹם אֶחָד
אַתְּ תַּפְסִיקִי לִפֹּל לִזְרוֹעוֹתָיו הַמּוּשָׁטוֹת
שֶׁל הַחֹשֶׁךְ הָאָפֵל, וְהַקָּסוּם
יוֹם אֶחָד
הָאֲדָמָה כְּבָר לֹא תְּאַמֵּץ אוֹתְךָ אֵלֶיהָ
בְּחִבּוּק מָוֶת מְשַׁכֵר
יוֹם אֶחָד
הָאַהֲבָה הַזַּכָּה כְּשִׂמְלַת הַכַּלָּה תֵּצֵא מקברה
וְתַפְרִיחַ חַיִּים בַּלְּבָבוֹת הַשּׁוֹמְמִים כשממת הָאֲדָמָה , הַגּוֹוַעַת
יוֹם אֶחָד
אַתְּ לֹא תִּצְטָרְכִי עוֹד לִקְבֹּר
אֶת זְעַקָתְּ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה,
והפצועה
שֶׁבִּפְנִים,
שָׁרַק רוֹצָה
חִבּוּק.
(הַלְוַאי שֶׁיּוֹם תִּגְרְמִי לַשֶּׁמֶשׁ הַיְּפֵהפִיָּה שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה לִזְרֹחַ מעלייך, יַלְדָּה פְּצוּעָהּ שֶׁלִּי.)
אַתְּ תַּפְסִיקִי לִפֹּל לִזְרוֹעוֹתָיו הַמּוּשָׁטוֹת
שֶׁל הַחֹשֶׁךְ הָאָפֵל, וְהַקָּסוּם
יוֹם אֶחָד
הָאֲדָמָה כְּבָר לֹא תְּאַמֵּץ אוֹתְךָ אֵלֶיהָ
בְּחִבּוּק מָוֶת מְשַׁכֵר
יוֹם אֶחָד
הָאַהֲבָה הַזַּכָּה כְּשִׂמְלַת הַכַּלָּה תֵּצֵא מקברה
וְתַפְרִיחַ חַיִּים בַּלְּבָבוֹת הַשּׁוֹמְמִים כשממת הָאֲדָמָה , הַגּוֹוַעַת
יוֹם אֶחָד
אַתְּ לֹא תִּצְטָרְכִי עוֹד לִקְבֹּר
אֶת זְעַקָתְּ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה,
והפצועה
שֶׁבִּפְנִים,
שָׁרַק רוֹצָה
חִבּוּק.
(הַלְוַאי שֶׁיּוֹם תִּגְרְמִי לַשֶּׁמֶשׁ הַיְּפֵהפִיָּה שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה לִזְרֹחַ מעלייך, יַלְדָּה פְּצוּעָהּ שֶׁלִּי.)
מדהים.להתפצל
ותמסרי לה חיבוק
תודה 🙏רחל יהודייה בדם
אש החיים.
זה שורט
ומהמם כמו תמיד
ילדה מוכשרת שאת
תודה נשמה♥️רחל יהודייה בדם
וואונעלם.
יפה ממש,
מתחברת.
הלוואי הילדה תירפא
תגמר מלהיות פצועה.
מתחברת.
הלוואי הילדה תירפא
תגמר מלהיות פצועה.
בעזרת השם 😞🙏... תודה 🙏♥️רחל יהודייה בדם
מדהים, תגובתי:הָיוֹ הָיָה
כל כך עמוק,
פגעת.
ביסוד הקיום,
נגעת.
ואל החופש,
אותנו קראת.
כל מילה -
עשרים וארבעה, קראט.
מדליק תקווה,
לעתיד.
תובנה על ההווה,
מעמיד.
קסם מילותייך,
גם פה כמו, תמיד.
שיתקיים בנו ובך,
חזון ה"יום אחד".
ושיבא מהר כל כך,
כחיתוך סכין, חד.
תודה רבה 🙏🙏רחל יהודייה בדם
..בברסלב בוער אש!
שמעי ילדה זה מדהים
את כותבת ממכררר
יפה וכואב ואמיתי והכל ביחד..
ואו אני כלכך אוהבת איך שאת כותבת
❤️
(הלואייייי)
תודה רבה רבה נשמה♥️רחל יהודייה בדםאחרונה
בעזרת השם זה יקרה