שרשור חדש
משימה ראשונה/מושג מופשט\תרגיל שיחה בין אמת ושתיקה.לעבדך באמת!
אמת היתה מוחלטת,
קשה להשגה.
אמת היתה אחת. ודעתנית.

ושתיקה?
שתיקה היתה נמצאת שם, בין מילים.
או במקומם.
שתיקה היתה המון,
רק למי שידע להיות בה.

~ - - - - - - - - - - ~

ישבה אמת אל מול השתקפות, ושתיקה מונחת, לידה.
שתיקה נהנתה מהמים.
"צלולים" שתקה.
"גועשים מידי!" רטנה אמת בחוסר נוחות.
ושתיקה? הביטה שוב במים, ושתקה.
אמת השליכה אבן , נוצרה אדווה.
"אני שונאת מים עכורים!"
יושב לה בבטן, הרגישה שתיקה.
"כשלא הכל נקי, חסר אמת." המשיכה אמת וחרצה את הדין.
שתיקה שכשכה את רגליה במים, מחכה לבאות.
אמת התקשתה לשבת. היא הרגישה חובה לגלות איזה אור, לשפוך עוד מים נקיים יותר.
שתיקה ניסתה למצוא את עיניה, לחייך, ולקרוץ לה.
אבל אמת היתה עסוקה, ולא הרגישה ברמז שבשתיקה.
"הריח של המקום הזה, צובט לי באף, זה לא המקום שלי.."
יבבה אמת בעצבות אמיתית.
ושתיקה,
הוציאה זוג מגפיים,
הושיטה לאמת.
"בואי, נקפץ בשלולית."
...לעבדך באמת!
המשימה ניתנה ע"י @נחמיה 17
קראתי.יש ויש...

ממש יפה, 

 

מה הייתה המשימה?

כתבתי... שיח בין 2 מושגים מופשטים.. עם נק' מפגש למשללעבדך באמת!
ממש חמודניצוץ ההוויה
אהבתי את האלגוריה הזאת, שבשורה התחתונה פעמים רבות אנחנו עסוקים במה צריך לתקן בנו והסביבה במקום להנות לרגע ,לחייך ולחבק את הסביבה
האמת משתקתנקדימון
כתוב יפה מאוד. שני הצדדים מוצגים טוב.
האמת היא אקטיבית, יצרנית, אידיאליסטית.
השתיקה היא פסיבית, מעט פחדנית ומה שהפריע לי פה (ואולי תמיד זה מה שמפריע בשתיקה) זה הזרימה, או יותר נכון הסחף.
ומצד שני שהאמת היא זו ששותקת אזי גם זה אמיתי, כלומר כשהיא בוחרת לשתוק, לתלות ארץ על בלימה, אז ההקדמה לסיפור שתיארת בה את השתיקה אז היא נכונה.


לאן באמת כיוונת? מעניין.
כיוונתי? זה לא כ"כ כדי להסביר..לעבדך באמת!
כאילו קשה להסביר.
אז לא..נקדימון
כתוב בצורה מדהימה...בחור שמח

מזכיר לי משהו שכתבתי בעבר...

ינסה למצוא את זה.

 

חזק מאוד!

תודה רבה!!לעבדך באמת!
נשמח.
מאיפה התרגיל הזה?אילת השחר
עושה חשק גם לנסות ולראות מה יוצא ממני...

(קראתי את ההתחלה, לא התעמקתי בהמשך עדיין, כי רוצה לנסות קודם את שלי. בכל מקרה ההקדמה כל כך מדויקת.)
גם אשמח לראות את התרגיל.בחור שמח


תודה!לעבדך באמת!
תייגתי..
לא התתייגתי ..אילת השחר
אולי התבלבלת..אני עם יו''ד אחת..
תן עכשיו משהו..לעבדך באמת!
אבל לא כבד מידי.
לא. אולי מחר.נחמיה17


סבבה, נשמח.לעבדך באמת!
יאללה מחכים לאתגר...בחור שמחאחרונה


לא תייגת, אז לא שמתי לב , סליחה.נחמיה17

יפה מאוד! קודם כל נתת זוג מעניין עם נקודת מפגש מקורית.

השתיקה היא גם הבלגה מסויימת, אבל הבלגה של חכמה, "שתיקה בתרי", "בלב נבון תנוח חכמה".

והאמת פה- היא מאוד נוקבת. מאוד תובעת מאוד קפדנית. קוצקערית כזו- אולי חבדית קצת אפי'.

 

מאוד לא מתחברים פה לאמת.

 

אני מתלבט כמה עומק יש בכל האלגוריה הזו.

 

ובסוף- בואי נקפץ בשלוליות. זה נהדר. ישר זה נותן לי את האדוה שהזכרת לפני כן בהקשר אחר. אם לפני כן האדוה, בקריאה שלי לפחות, היתה גילוי של חסרון המים. גם כשגוערים בהם על שהם גועשים- אדוה. (אולי כמה גרועה ההקפדה של האמת) ו"אני שונאת מים עכורים".

 

בהתבוננות שניה- גורם לי לתהות כמה כל המסר הזה חיובי בכלל? אנחנו רוצים להתעלם מהאמת בעזרת זוג מגפיים?

ואם זה קרה רק בהתבוננות שניה זה אומר שנכנסתי למסר יפה. מאוד משכנע וסוחף.

 

("לשפוך עוד מים נקיים יותר" הרגיש לי קצת מאולץ לסיטואציה, אבל זו תחושה קלה)

 

קיצור יפה מאוד!

מעניין ויצרתי. תודה.

 

פיי.לעבדך באמת!
המוח שלי בזמן זה מתקשה לקלוט את כל המלל הנל.
אבל תודה!
שבתי הביתהניצוץ ההוויה
שבתי הביתה והיה לי קר
המזגן לא עבד,ואת לא היית שם
לתקן
הצטנפתי בתוך עצמי
באש המאירה והשורפת
ורכנתי לעבר המקום הקבוע שלנו
היכן שנהגנו לשוחח ברטט ובכיסוף

שבתי הביתה
ורציתי לשתות איתך קפה
לתהות על קנקנך
ואת לא היית שם לספר
איך עוד יום עובר
ואנחנו שטים בסירות נפרדות
פנינו לא מועדות
לשום מסלול
מתרחקות אחת מהשני
לצורך טיול נפשי

פתחתי הדלת
וראיתי שאני לבד
אני מוקף בשמש מחייכת
היביסקוס ושושנה עוטפות את ערוגות ביתי
ומאומה לא צומח מן הערגה
שבליבי

נכנסתי,
האדוות האלה מחפות עלי
אני מרגיש נעים עכשיו
וזה לא זה
משהו צרב אותי בגב
אני לא מבין במה אני חוזה

אני רוצה עזרה לפענח את המראות
להבין היטב את משמעות האורות
להתעמת איתם ואז לחבק
להתרחק מהם ואז להתחבר
להשאר
וללכת

עכשיו הירח מאותת לי התבטלות
והכוכבים קוראים להמשיך לנצנץ


אנא
הצילי אותי ממך ,מגופך,
מההילה היוקדת,
מרשפי מילותייך ,
מהעדינות הניבטת מעינייך
ממני.
מפעים ביותר.שורקתאחרונה


כל כך באלי לקרוא, אבל נעצמות לי העיניים. אוףףףף,,,,,,,,


הטרמיאדהבחור שמח

טרמפיאדה.

מקום מעניין.

אתה מגיע עמוס עם התיק, הטרמפיאדה עמוסה. מבין שייקח קצת זמן.

מניח את התיק בצד. מתיישב ומסתכל.

הנה מהצד שם יש את ההוא המוכן לכל תרחיש.

אטלס כבישים מבצבץ מהכיס, תיק קטן, בטח יש בפנים סוודר.

שלט של המקום אליו הוא רוצה להגיע, והוא בטוח בעצמו. לכל טרמפ יש את הטרמפיסט שלו. הוא יגיע...

ממש מצחיק לראות את טיפוס לידו, בדיוק ההפך.

תיק צד בצבעים צבעוניים מתנדנד לו מאחורי הגב, שיער ארוך קשור בקוקו ופשמינה מונחת ברישול על הצוואר. ידו זרוקה לפניו., אחרי חמש דקות הוא מוציא סיגריה. "אחי- יש לך אש?" "מחילה נשמה, לא מעשן" הטרמפיאדה איכזבה אותו. הסיגריה נשארת כבויה ביד.

עוד שני חבר'ה צעירים נדחפים לכל חלון- לאן אתה??

לא מכירים את חוקי הטרמפיאדה הבלתי כתובים, שמי שלקח מספר ראשון יש לו קדימות בטרמפ...

בתוך התחנה עצמה יושבות שני בנות. בטח שירות לאומי. לפחות לפי הגודל של התיק. מדברות בניהם צוחקות. גם הם לא דואגות, הם באיזה קבוצת וואצפ  והטרמפ שלהם אמור להגיע

ואחרון חביב שנראה קצת פחות קשור לנוף. עומד אדם עם זקן לבן, לא מבוגר מידי, נראה כמו רב. מעניין מה הוא עושה בטרמפיאדה. בטח יש לו רכב משלו לא?

טרמפ מגיע.

ברגיל במשך הזמן נראה כאילו הטרמפיאדה רדומה. כל אחד עוסק בעניינו.

אבל כשטרמפ מגיע נראה כאילו כל הטרמפיאדה מתעוררת.

מי יודע? אולי זה הטרמפ שלי? אולי תקופת ההמתנה לטרמפ שמיועד לי נגמרה?

חלון נפתח- צועק יעד.

הוא אפילו לא זז, יש לו שלט. זה לא היעד שלו, לא לשם הוא מכוון. הטרמפ שלו בעזרת ה' יגיע.

הבחור השני עולה. ממילא הוא לא בטוח לאן הוא רוצה להגיע, והכל מגיע מהקב"ה אז זה בטח יקדם אותו..

אני מסביר בנחת לחבר'ה הצעירים שמי מגיע ראשון יש לו קדימות.

"אבל אם זה בדיוק לאן שאני מכוון?" "צודק נשמה, תפאדל. תעלה ושיהיה בהצלחה!" גם שני החבר'ה עלו.

החלון נסגר והטרמפ נסע.

מתחיל להיות קריר- הוא מוציא קפוצ'ון מהתיק.

ידעתי...

עולם מרתק זה הטרמפיאדה. אני יחסית חדש בו. רק לא מזמן החלטתי שאני רוצה לצאת לדרך. וכבר הייתי בכמה טרמפים.

אף אחד עוד לא הביא אותי לתחנה הסופית. אני עדיין מחכה.

נשארנו קצת פחות אנשים.

הוא, שני הבחורות, אותו רב, ואני.

מרגישים כולם אחים לדרך.

אבל כל אחד בדרך ליעד שונה.

כל אחד עושה את דרכו בצורה שונה.

טרמפ מגיע.

שני הבחורות מיד קמות.

טרמפ מאורגן. מאיזה קבוצת וואצפ או אתר.

מעניין אם זה עובד הדברים האלה.

הבחורות נסעו. מתחיל להחשיך. אני תופס דיבור קצר עם הרב. מנסה להבין מה מביא אותו לכאן...

הוא מסביר לי שכבר הגיע ליעד. אבל התברר לו שזה לא היעד שהוא כיוון אליו. ונאלץ לחזור את כל הדרך חזרה.

"אבל באמת שהכול מכוון. אני בטוח שגם לי יש את הטרמפ שלי."

טרמפ מגיע, מציע את מרכולתו.

"תעלה זה בכיוון שלך" אני אומר לבחור ההוא.

"לא זה לא מדויק, אני מעדיף טרמפ ישיר, שאלתי אנשים הבאתי שלט, אני בטוח שהוא יגיע."

הטרמפ שואל שוב, אני מנסה ללחוץ, הוא לא רוצה. הטרמפ סוגר את החלון ונוסע.

"איך תמיד אני שמגיע ראשון לטרמפיאדה יוצא אחרון אני לא מבין..." הוא ממלמל לעצמו. אני מסתכל עליו בחצי מבט...

הטרמפ שלי אמור להגיע כל רגע. בדיוק עכשיו חבר שלי התקשר ואמר לי שזה נראה ממש בכיוון. "וגם אם לא- זה יקדם אותך אחי..." הטרמפ מגיע, אני מסתכל לתוך החלון- שאול שאלה, מקבל תשובה. לוקח את התיק ונכנס.

זורק בהצלחה  בחצי פה לשאר הטרמפיסטים שנשארו.

מקווה שיהיה טוב. מקווה ללכת איתה את כל הדרך ושלא אצטרך לרדת באמצע...

מסתכל אחורה לטרמפיאדה אותו רב במסלול חוזר. והבחור שלא מוכן להתפשר.

ומתפלל לקב"ה שישלח להם את הטרמפ.

כי לכל אחד מגיע

להגיע לסוף הדרך.

אזהיי זאת אני ..
קודם כל הסיפור מדהים וכל כך עמוק!! נהניתי ממש
דבר שני: זאת דרך לומר לנו שנראה לך שמצאת את הזיווג בעזרת ה'?
ואני מבינה שאתה מגחך, ובצדק, על ההוא שלא מתפשר.
גם אני בזה לו.
אהההה...בחור שמח

לצערי ממש לא...

 

היום הייתי בארבע שעות בטרמפים וזה ממש התחבר לי.

 

לגבי השאר- תתפללו.

ממש חמודניצוץ ההוויה
התחברתי .
כל הכבוד אחי
אהבתי.לעבדך באמת!
ו.....
מזל טוב?
הלוואי- ממש לא.בחור שמח

יכול להיות שלא דייקתי בנקודה הזאת אם כולם הבינו ככה.

 

אני רק עליתי על הטרמפ. לא יותר מזה כרגע.

הדרך עוד ארוכה.

בעיתה - אחישנה.לעבדך באמת!
אני אף פעם לא מחכה😋היי זאת אני ..אחרונה
וזה מעצבן את כל הבנים אין לי שתי דקות אפילו שאני מחכה !! שישי זה היה מוגזם היו כמה בחורי ישיבות שחיכו והתייבשו ואז באתי לא עשיתח עם היד וכבר עצר לי רכב יוקרתי עם בחורה תל אביבית חייכנית והיא לא העלתה אותם 😏 אבל היא אמרה לי עקרונית אני לא מעלה גברים

תקנאו !!!!
היום שאלתיפלפלחריף

שאלתי.

ואת, פשוט לא הסכמת לעמוד שם

רגע אחד

בשאלה.

לא היית מוכנה להבין שהיא קיימת

ונכון שתואמת לה תשובה

אבל קודם תביני,

שיש שאלה,

מצב של חוסר הבנה

ערפל.

וזה בסדר.

וזה טוב.

וזה חלק.

חשוב.

וזה לא סותר אמונה

והתשובה עוד תגיע

אבל רגע תנשמי.

בואי לשאלה.

תהיי שם.

תחווי אותה ולא יקרה לך שום דבר

אפילו תרגישי טוב עם עצמך.

ומשם תרגישי את השם.

שמלטף את הבלבול

ומחייך את החיפוש.

קרבת אלוקים.

שנותן כוח להמשיך.

לחפש.

אבל בלי הבהלה הזאת.

בלי המבט שלך שגרם לי להרגיש רע.

כי זה טוב לשאול.

תזכרי את זה

כי אז התשובה

הרבה יותר אמיתית

ושלמה

ופנימית

היום,

לא קיבלתי תשובה.

למרות שרציתי .

אבל היום, הצלחתי להיות במקום הזה.

היום שאלתי

באלי שתגיבופלפלחריף


איזו כתיבה יפה.. בהצלחהn.l
ממש התחברתי!שורקת

ממש ממש יפה

תודה! שמחה שהתחברתפלפלחריףאחרונה


אני שנכבהדאק
בים החולות
המשתרע עד אין סוף
יודע אני
כי אני זה כלום
וכלום זה אני.
יוצא מעצמי
כי אין חשיבות
ולא חשיבה
רק שאלות
שהפסקתי להחשיב.
בלבול;חיפוש;
רצון;יאוש;
אלו מילים
שכבר לא ברשותי
אצלי ; לעצמי
אומר
ללא מילים
באין אומר
מיליי שותקות.
כי אין הן שנכבו
זה אני
שנכבה.

ונחבא?
מרגש ויפה.היי זאת אני ..
תודה!!דאקאחרונה
עלה שלי.לעבדך באמת!
עלה נושר עכשיו-
ברוח.
עוזב את קן הענפים החם.
עלה פורש כנף עכשיו,
לנוח.
עוזב את הישן והמוכר.
עלה מתוח,
ומפחד,
לצנוח
ולאבד-
שורשים.
ואוהיי זאת אני ..
מרגש מאוד🤗🤗😙
תודה רבה!לעבדך באמת!אחרונה
פְּעֻלַּת פְּרִידָהרצה לאש

 

הוֹלֶכֶת אֶל עֵבֶר הָ

גָּדֵר, הַפְרָדָה.

בֵּינִי לְבֵין

הָאֹשֶׁר.

מֵאֲחוֹרַי הַסְּעָרוֹת, וְחֹסֶר הַיְּכֹלֶת

 

לְהַפְסִיק

הַכֹּל.

רַק שֶׁיִּגָּמֵר הַכְּאֵב

רַק שֶׁאֶשְׁכַּח מֵהֱיוֹתִי

רַק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה

 

מְבַצַּעַת פְּעֻלָּה פְּשׁוּטָה

קְפִיצָה קְטַנָּה

וְ

נִפְרֶדֶת מֵהַכְּאֵב

נִפְרֶדֶת מֵהָעוֹלָם

נִפְרֶדֶת מֵהַנְּשָׁמָה

 

 

 

 

תְּהֶא נִשְׁמָתִי צְרוּרָה

 

נִשְׁמָתִי הָאֲרוּרָה

 

 

אוי כל כך כואבהיי זאת אני ..אחרונה
דברי איתי🤗🤗
קפוא לנושורקת

הסתכלת היום במראה?

כי העיניים שלך עמוקות

ויש בהן כאב נוגה

ודוק עצב מכוסה

הרוחות בחוץ צולפות

וקר לך

קר כל כך

איך הבטת בי ככה

כאילו מת לאיזו אש

ואני? קפוא גם לי

ומאיפה אמצא להבה

להדליק את לבך

ועוד ארבע דקות

נתרחק

אני אעלה על רכבת 

אתה תצא מהתחנה

ויהיה לך קר, כמעט כמו שלג

ואולי אתה צריך רק תמונה 

אחת קטנה

אשמח לתגובותשורקת
אולי באמת...ניצוץ ההוויה
דוקר בעצמתיות,ומחבק המשמעותיות
אהבתי
מתוקה שאת!עבר שיפוץ קת?זה יותר יפה.גיטרה אדומה

אל תדאגי.עוד יגיע הזמן.

אולי באותו יום ששלחתי לךשורקתאחרונה

לא זוכרת כרגע

אז עכשיו היא התחתנה ושוב נישארתי לבד.גיטרה אדומה


מכיר את התחושה...בחור שמח

חבר ממש טוב התחתן לפני חודש...

 

בקרוב אצלך!

ניראלי את יודעת עלמי מדוברגיטרה אדומה


כןשורקתאחרונה


להאמין בתפילותיבחוש חרצוליים

"מתפללת שלוש תפילות ביום", "קובעת עיתים לתורה", "שומרת כשרות ושבת". אבל למה את לא מספרת על עצמך? למה אלו הנתונים שלדעתך מייצגים אותך? למה אם את "עובדת את ה' בדרכך שלך" זה אומר שאת יותר מוותרת לעצמך? הלוואי וכולנו נעבוד את ה' בדרכינו שלנו.

פעם נסענו לסבא וסבתא וכשהלכנו לבית הכנסת בקבלת שבת היה בכניסה שלט שאמר "אם תדבר בבית הכנסת לאן תלך כדי להתפלל?" ואני חשבתי "לטיילת, בלילה, כשכולם ישנים. או לשפת הירקון באמצע היום, כשהעיניים לא יכולות לבהות עוד במסך והמוח עיסתי מכדי לעבוד. או ליער ליד הבית, איפה שיש רק פטריות ושועלים". מה אכפת לי שאת מתפללת שחריתמנחהערבית אם כשנכשלת בראיון את בוכה רק לחברה שלך, ואם לפני המבחן את רק לומדת את החומר? מצידי שהחצאית שלך תטאטא את הרצפה, את מי שאת כי זו המסגרת שנולדת אליה או כי העזת להביט לעולם בעיניים והבנת מה את רוצה מעצמך?

וקצת עצוב לי שתפילה הפכה למנת חלקם הבלעדית של המאמינים.
ואני נזכר בצעקות באחת בלילה בערב שבת אחרת. ואולי התווכחנו שעה ואולי במשך כל החיים שלי, אבל אני נשארתי עם משפט אחד שהטחת בי ולא היו לי תשובות. "הבעיה היא שאנשים לא מאמינים בתפילות שלהם!". ואני השתדלתי לגמור את השיחה מהר ולהחזיק את הדמעות בפנים, לא בגלל תדמית מזויפת של גבר שאסור לו לבכות, אלא כי הבכי הזה היה שייך רק לי ולאלוהים. ובאחת בלילה בערב שבת, חצי שיכור פסעתי מבעד לדלת ובמקום ללכת הביתה פניתי לצד השני ותעיתי בלי יעד. ובכיתי את התפילות חסרות האמונה שנשכחו אי שם בעבר התמים. ונתתי לעצמי ולאלוהים את כל הדמעות שנחסכו ממנו במשך שנים. שלא מצאתי בבית האבות שבבית הכנסת. כי בחדרי הלב קר, קר מאוד. ואם לא מקפידים מידי פעם להפשיר את הלב עם דמעות הוא יקפא מבלי שנשים לב.

 ואני מתחיל לחזור מהירקון כי נעדרתי ליותר מידי זמן וכבר קיבלתי כל מיני הודעות עם הרבה סימני שאלה,  ואני פוגש את דולב אוכל שווארמה על שפת הנחל מוקף בברווזים ואני מתיישב לידו בחיוך.

ואני מנתק שיחה של 40 דקות ומחליט להקשיב לך, ומעכשיו אני אקום מוקדם יותר כדי להתפלל במניין ולא יחידי בבית. יותר קל לדבר עם חוזרים בתשובה, אין להם קלישאות במלאי.

ואני חוזר הביתה באמצע ליל שבת, מפוכח כמו שהרבה זמן לא הייתי ומחליט להתחיל להאמין בתפילות שלי

מהמםניצוץ ההוויה
גאונות;)
תודה!יבחוש חרצולייםאחרונה
אויר, דחוףשורקת

יש משהו ילדותי

בצורך הנואש הזה לאהבה

למישהו שיתמוך ויבין

שיחזיק את ליבה העדין

שכשתראה אותו הוא יהיה לה הכל

ומסביב העולם ישתוק

משהו בזה תלותי ופגיע

כאילו נותן לכל אחד להביט בה פנימה

כשבעצם היא רוצה אחד

אבל בחיפוש אחריו

היא חשופה

בעיניים

והעייפות גורמת לה

לאבד את הראש

והוא נזרק לאחור 

מחפשת אויר לנשום

אויר

שינשוב

א

  ו

   י

    ר

דחוף

וואו, יפה!ברוך השם
תודהשורקת


יפה ממשדוס בדם

אם אתיחס לתוכן חושב שזה לא ילדותי ובסופו של דבר כולם (כולל האלה שנראים בלי רגשות) זקוקים לאהבה מסוימת לתמיכה והבנה הצורך לראות מישהו גדול ממך וכו'

בהצלחה

מקסיםניצוץ ההוויהאחרונה
כתוב מעולה ,פשוט ומוחשי

תפילהדוס בדם
אני רוצה להתפלל
ולא למלמל
כמו איזה עצל שמתבטל ומחלל
אלא כמו עמל שמתפלל
ומרגיש
וחווה
ובוכה
אני רוצה להתנדנד מתוך תפילה
ולא להתפלל מתוך נדנוד
אני רוצה להוציא את המילים מליבי
ולא לקרוא אותם בעיניי כביכול במעט כוחותיי
כמו אדם שעומד לפני מלך
ולא כאדם העומד מול סידור
כמו אדם בעת צרה
ולא כמו אדם עם יצר הרע
ששוב חוזר ומשתק
ומרסק את האפקט
והרגשות
והתחושות
והתפילות
ושוב גורם לי למלמל ולא להתפלל
כמו עצל שמחלל בחלילו
ולא מרגיש את ליבו
הפועם
בזכות מלכו
בעת צרתו
בשעת תפילתו
וואלה יפה אח יקרניצוץ ההוויה
כולנו בסירה הזאת
שיהיה בהצלחה(:
אשריך!דוס בדם
שנזכה להצליח
וכן למר
אשריך אחי! חיזקת מאוד!בחור שמח


כיף לשמועדוס בדם
שנזכה להצליח
תודה רבהדוס בדם
חיזקתני...עולם אכזר

אשריך!

כיף לשמועדוס בדם
אשרייך! שנזכה
וואו, כל הכבוד!ברוך השם
הלוואי על כולנו...
אין זה דבר מיוחד אני קיבלתי רצון כזה ואחרים אחרדוס בדם
עבר עריכה על ידי דוס בדם בתאריך י"ג בטבת תשע"ט 00:24
אני בטוח שאת/ה רוצה להשתפר בחמשהו שלא חשבתי עליו בכלל
וכמו שכתבת
שנזכה לרצות להשתפר בכל דבר בעולם הזה
ולהצליח
נ.ב תודה רבה(:
נדיר ביותר!שורקת

ואו. זה מתוק כי זה כל כך אני וכל כך אמיתי.
תודה!

כיף לשמוע שאני לא לבד בהתמודדותדוס בדם
עבר עריכה על ידי דוס בדם בתאריך י"ג בטבת תשע"ט 00:27
בזמן האחרון חל שיפור מקווה שגם אצלכם
שנזכה להתפלל באמת!
וואו! יפה מאודוהוא ישמיענו
עמוק מאוד ואמיתי מאוד. הזכיר לי כמה וכמה תורות שלמדתי.
שנזכה שנזכה
פשוט לשפוך את הלב ולבכות הרבהדוס בדם
שנזכה לבכות והרבה מתוך עונג על התחושה
ומתוך תפילה
בעזרת ה' שנזכה לממש בתפילה כרש"י
שנאמר בכל יום יהיו בעיניך כחדשים
אמן,שניזכה.כתיבה מדהימה!!!גיטרה אדומה


בעזרת ה' ובהשתדלותנודוס בדם
עבר עריכה על ידי דוס בדם בתאריך י"ב בטבת תשע"ט 22:21
תודה רבה רבה
אני חושב שזה מדויקנקדימון
התיאור של תפילה מתוך נדנוד ולא ההיפך הוא מדויק מאוד. תיאור עובדתי לחלוטין. קשה
אכןדוס בדם
תודה רבה שנזכה
"להתנדנד מתוך תפילה"
גזרתי ושמרתינרו יאיר.


כיף לשמועדוס בדםאחרונה
יאללה בואו נעשה תרגיל לעשרה בטבתברוך השם
אז...
שלום לכולם, ובהצלחה לכל מי שצם!
לאחר קריאת השרשור -טוב שבאתם, באמת חביב מצידכם לבקרנו.
ראיתי שאפשר לעשות תרגילים (אני מקווה שלא במתמטיקה....)
אז נראה לי נחמד לעשות משהו שקשור לצום היום- בין אם זה כדי להעביר את הזמן ובין אם כדי להתקשר לרעיון של הצום (גם למי שמסיבות כאלה ואחרות לא צם)
אני בכוונה לא עושה את זה משהו ספציפי, אלא עם המון אפשרויות....
אז.. עליכם לכתוב שיר/סיפור/משהו אחר, על נושא שאתם רוצים ושמתקשר ליום הזה:
חורבן בית המקדש, גלות (או סוג אחר של חורבן, אתם יכולים להיות יצירתיים...)
גאולה ( הגאולה הכללית או גאולה פרטית שלכם, או של מישהו אחר בכלל)
ירושלים, ארץ ישראל, המצב בארץ, הקשר עם ה', ואיך לא- שנאת חינם...
(נ.ב.- שירים על כמה שאתם רעבים בגלל הצום ובא לכם המבורגר פחות יתקבלו, אך לא בלתי אפשרי)
יאללה תהנו



וגם על השואה וכד' כי זה יום הקדיש הכלליברוך השם
....יש ויש...

רעש והמולה.

כאב.

כאב גדול ונורא.

עוד אח נהרג,

עוד אחות נפצעה.

---

אלוקים, 

תודה לך.

---

לפעמים אנו שוכחים,

שקועים בכאב.

בחורבן.

אבל,

בואו נעצור שניה...

מאיפה זה בא?

אנחנו בגלות.

גלות קשה וארוכה.

גלות כואבת.

מציקה.

רוצים דיי לצרות. (?)

אז אחי היקרים,

בואו נאמר די ל-

פילוגים.

מריבות.

דיי להקנטות.

דיי לצער את אבא שבשמים.

---

רק ככה,

נוכל לקרב את הגאולה השלימה.

רק ככה נחזיר את האבדות הגדולות שאיבדנו,

שבכינו עליהם.

ועדיין.

ועכשיו,

עושים הכל למען-

החזרתם.

בביאת גואל צדק,

בגאולה השלימה הקרובה ממש,

אמן!

וואו!!!ברוך השם
נכתב אחרי ניתוח לייזר בעיניים. אנא קבלו בהבנהבחור שמח

להסתכל בתוך העניים

אבא- סוף סוף אני קרוב אליך. מסתכל עין בעין.

בני- אני תמיד נמצא איתך, בתוך עינך.

אבא- אבא אני מבולבל, מפחד. לא יודע מה לעשות

בני- דבר אליי, אני תמיד קשוב, רק אליך. רק בשבילך.

אבא- כולם אומרים שאולי עוד לא, שאולי אני צריך לחכות.

בני- הסתכל בתוך לבך, עמוק בפנים, אתה יודע את התשובה.

אבא- אני מפחד. מה אני טועה, מה זה לא הזמן?

בני- סמוך עליי, הסר פחדיך וכאביך, והישען עליי.

אבא- אני מרגיש מלוכלך, לא נקי לעשות את הצעד הזה.

­בני- לכלוך אפשר לנקות. רצונותיך גדולים, ועל זה אני מסתכל.

אבא- כל כך נעים להרגיש קרוב אליך. כמה חיכיתי לזה, כמה אני רוצה את זה.

בני- אני מחכה לך, עיני תמיד צופות אליך חמות, ומחכות למבטך.

אבא- אני מצטער אבא, שהתרחקתי ממך כל כך.

בני- כמה חיכיתי לסליחתך. ציפיתי לה וייחלתי לה. וכמה היא מתוקה.

אבא- האם זה הצעד הנכון? אני מרגיש שזה מה שיקרב אותי אליך.

בני- אם כך בני, לך לך. לטובתך. עשה את הצעד, ואני ישגיח עליך.

אבא- על תעזוב אותי. אני רוצה להסתכל עוד בעיניך

בני- רק תביט, אני תמיד מולך. מחכה לך.

 

 

אבא- אני יכול להסתכל בעיניך?

הבט בני- הסתכל עמוק לתוך עיני, עיני העולם כולו,

מה אתה רואה?

 

אני רואה דברים רבים. אני רואה סודות שלמים.

אני מביט אל תוך עיני העולם. כי לב העולם אתה.

ורואה את נסתרות העולם כולו.

רואה יופי ופריחה.

רואה חיים וטוב.

ורואה גם עצב.

על העולם ששכח אותך.

על בניך שעזבו אותך.

רואה כאב על חילול שמך.

ורואה אהבה עצומה לעמך.

ורואה ורואה ורואה.

אני רואה, ולא מבין מה אני רואה.

אמת בני- כי לא יראני האדם וחי.

הבט לעומק. ואמור לי. מה עוד?

אני מסתכל ורואה...

אני רואה את עצמי. 

מביט אל תוך עינך

משתקף בהם.

ואני קטן.

ומפוחד.

ורוצה את קירבתך.

ובעינך אהבה, קירבה.

ועינך חמות ומקבלות.

ורוצות אותי.

אבא שלי...

וואוו, מדהים.יש ויש...

אין צורך להתנצל,

 זה פשוט מדהים!

 

החלמה מהירה...חיוך

 

 

תודהבחור שמח

זה לא היה התנצלות..(אולי קצת)

זה היה הסבר קצר מה המקור של מה שכתבתי...

אני כל היום סביב עיניים, ראייה, הסתכלות שונה וכו'.

אהה...יש ויש...

זה יצא ממש יפה בכל אופן.

 

ברוך ה'!בחור שמח

תודה!!

 

גם שלך מדהים, חזק מאוד...

תודה רבה!יש ויש...


מדהים!!ברוך השם
חזק ממששורקתאחרונה

אהבתי את זה שנכתב  כדו שיח. יפה.

שירי שואהtir

שיר שואה

האוזן תחרש משמוע מעשי זוועות

הלב קטון מהכיל המוות והרדיפות

הכיצד זה שרדו אותם בריות

עמדו בעוז מול חיות הטרף הנוראות

והנפש רוצה, משתוקקת

לדעת עוד, להכיר המורשת

והשעון מתקתק

חוזרים אלו אלי עפר

מתמעטים האנשים

שהיו עדים לאותו מצר

וכמה נחוץ לתעד ולשמר הדברים

לדלות פרטים מחדרי לב נסתרים

שיהיו לעד, לזיכרון

חרותים בלב עד לדור אחרון

 

 

שיר שואה נוסף

הלב מרעיד

מתקשה לקבל

עם שלם רצה להכחיד

הצורר הגדול בתבל

והנשמה

הו, כמה כמהה

לדעת עוד

להכיר המורשה

ואותם שרידים

אודים מוצלים מאפר

אט אט נעלמים

סודם יורד אלי קבר

וכמה הכרחי ונכון

לדלות הפרטים

מתהומות הזיכרון

שיהיו לגלעד

למצבת זיכרון

מתאר ממש יפה!ברוך השם
כל הכבוד לכולכם!
טוב יישר כוח לכל מי שכתב, יש לי שיר לא עד הסוף גמורברוך השם
בס"ד
*היינו כחולמים*

היינו, היינו כחולמים
עוצמים עיניים, פשוט מאמינים
עוד יבוא היום, יבוא היום
שזה לא יהיה רק חלום

ואתה תסתכל לי בעיניים
פשוט תסתכל ותבין
אבא, אבא
זה יקרה, אתה מאמין?

עומדים על חומותייך
חלומותייך
הבטחנו, הבטחנו וקיימנו
שלא נשכחך ירושלים

לא שכחנו, תמיד האמנו
שיום נבוא ונשוב ציון
ירושלים, התקבלי אותנו,
אחרי הצער והיגון?


"אתה ה' באש הצתה
ובאש אתה עתיד לבנותה"
(כמו שאמרתי, עוד לא גמור. אבל רציתי לפרסם עד סוף הצום)
וואו ממש יפהtir


לא יודעת אם יצא כ"כ טוב, תביעו דעה.....tir

נפילה

נפילה

התרסקות

אין דרך חזרה

רסיסים נשברים

עצבות

אין סיכוי לשמירה

 

נפילה

בדידות

שברת לי את הלב

אני יודעת כי

פחות

אבל עוד כואב

 

זיכרון ישן

מנצנץ

מרחק אלפי שנות אור

רגש נשבר

שוב עולה

לא רוצה לחזור

 

העוד יש סיכוי?

העוד יש תקווה?

העוד יש הזדמנות לאהבה?

 

אל תאמר

אל תגיד עוד מילה

שתיקתך מדברת

ממלאת חללך

 

חולמת בלילות

מקיצה בבקרים

שתבוא

שתגיד אך

האמת מכה מבפנים

 

אט אט

השברים אוספת

תקוות חדשות שוזרת

מהססת אמנם

אולם

זו הדרך לכבוש עולם

 

ערב טוב ייאוש

בוקר טוב תקווה

בואי בפתח

תראי לי

אור בקצה המנהרה

ממש יפההה!!יש ויש...

אהבתי כ"כ.

וואי... איזה יפה, מרגש!בחור שמח

נותן מקום לתקווה.

החורבן שלנוmp3
השמים השחירו
האדמה נצבעה באדום
מטר של ברזל ניתך
ואני---
"וידום".

לו רק יכולתי לשמור
לו יכולתי לפחות להגן
לו יכולתי לפני פרידה ללחוש
אוהבת אותך,בן.

-לקחתי קצת קשה את הפיגוע בעפרה.והתינוק שנהרג....-
וואו זה יפה.פיצוחית

כולנו)

וואו גם אניברוך השם
מרגש, נושא ממש כאוב, עוד שנייה יורדות לי דמעות פה
נכתב בהשראת.... לא יודעת כמה זה עונה לאתגר ...יש תקווה?
זהו
נגמרה הנפילה
אנחנו הכי עמוק שאפשר
הכי למטה

מכאן
מכאן אין לאן לרדת
אפשר רק לעלות
להגיע לשמיים

מתחילים
טיפוס ארוך ומייגע
זה לא נגמר
זה רק מתחיל

אמצע
נשארנו מעטים, עייפים
מותשים

חצי
חצי עברנו
הסוף רחוק

הסוף
הנה הוא מתקרב
זה כבר מגיע
מה נעשה?

לאן?
ממשיכים הלאה?
למשימה חדשה
לתקן


לבנות
את עצמך
ואז אחרים
או שזה בא ביחד?

תשובות
כשחלק מגיעות
מגיעות עוד שאלות
מבפנים
אבל גם מאנשים

אנשים
שרואים שהצלחת
שעברת מכשול
הם גם צריכים
אותו לעבור

כל הכבוד!ברוך השם
פעם ראשונה שכותבת בפורום הזה..n.l
היי את, כן כן את, מה שלומך?! היי! מה איתך? איך את? ואני עונה: "הכל בסדר ב"ה"! ובתוך תוכי- איזה הכל בסדר?! הכל בכלל לא בסדר! אף אחד לא יודע מה זה שבן אדם שואל אותך לשלומך ואת עונה ב"ה מצויין מתוך אִינְסְטִינְקְט ולא באמת כי את מרגישה כך.

הרי איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשלילה לפני בכית במיטה שלך, לבדך, וייללת על מר הגורל עד 02:30 לפנות בוקר.

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשאתמול ניסית לתפוס את עצמך בידיים ולהשלים את הפערים הלימודיים המצטברים להם אט אט לערמה בלתי פוסקת, אך במקום זה פשוט נעמדת קפואה לידם בלי יכולת לזוז.

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשאת יושבת בשיעור, מסתכלת על המרצה, מנסה להקשיב, להבין, להתרכז, לכתוב, אך את פשוט לא נמצאת שם. נוכחת פיזית אך מחשבתית ממש לא.

המחשבות רצות להן לתמונות האחרונות בזיכרון, לפלשבקים על המראה של הפרצוף של אבא באותו יום גורלי שהגיע לבשר לי את הבשורה המרה.
למראה ההלוייה.
למראה הקריעה בלוייה.
למראה השבעה.
למראה האזכרה בתום השבעה.
למראה העפר שכוסה עליך בתום השבעה.
למראה הערב זיכרון שעשו לך חברותייך.
למראה האזכרה בתום השלושים.
למראה הקבר החם והטרי בתום השלושים.

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשחברה אומרת לך בפרצוף בלי טיפת רגש - "הפסקת להצחיק אותנו עם הבדיחות שלך". נו איך לא? איך אפשר לצחוק? על מה לצחוק? הצחוק לא יוצא.. נעלם לו. ניהיה משהו שלא שייך לי, מה שעד לפני קרוב לחודשיים היה חלק בלתי נפרד ממני.

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשבעוד מספר ימים יש לך בוחן ואת פשוט לא מסוגלת לפתוח את המחברת, אבל רגע, את תמיד הראשונה, לומדת הרבה, מגעיעה מוכנה ומוציאה בעזרתו ציון מעולה. אז למה?מה קרה עכשיו? לא יודעת. יש משהו שם שפשוט לא נותן לי לפתוח את המחברת ולהתחיל לללמוד.

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשכל שיר/מילה/תמונה מזכירה לי אותה?

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשאני יודעת שעוד לא אראה אותה לעולם עד תחיית המתים?

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשאני מגיעה לעבודה והדמעות לא מפסיקות לזרום כמו נחלים מהמחשבה על היום המר ההוא בו אבא הגיע לכאן ובישר לי את הבשורה ששינת לי את כל החיים.

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשאיבדתי אחות בלי שהספקתי להפרד מימנה? לתת לה חיבוק, נשיקה, להגיד לה שאני אוהבת אותה ושתזכור אותי לעולם.

איך אפשר להגיד שהכל בסדר כשהחברות חושבות שזהו זה. נגמרה השבעה, נגמר השלושים. זהו זה. הכאב מאחור גנוז שם באיזשהו מקום. הזהו זה. בדיוק. הכאב לא עבר. בכלל לא. הוא ניהיה קשה יותר. אז אל תחשבי שאני כבר לא זקוקה ליד מלטפת או להודעה מחממת. הכאב נמצא. בכל העוצמה. נוכח. מורגש. ואת יודעת? אם תסתכלי לי בעניים ותבטי, תראי אותו שם. זועק לעזרה - שתבואי. שתושטי יד.
אני יודעת, זה לא בא לך ממקום רע, המקרה הזה זר לך, את לא יודעת איך להתמודד עם זה. להציע עזרה?/ לזרום..ולהמשיך הלאה כלא היה מה שהיה/לשאול בשלומי?/ לשאול אותי האם כבר עבר לי? . מבינה אותך, אך סליחה, אבל גם אותי לא פחות. כן, איבדתי אחות, ולא, לא הכל בסדר.
😔😔😔יש ויש...

עצוב כ"כ.

 

מבינה אותך הכי  שאפשר...

מכירה מקרוב.

 

 

כואב. בהצלחה.נרו יאיר.

שה' ישלח לך כוח.

@ברוקולי







אולי אני יכול לנוסת לעזור   (?) 
אבל אני בן. שתדעי.

מוזמנת לפנות אליברוקוליאחרונה
רני ושמחיניצוץ ההוויה

גשם בחוץ
ואני נודד מתחנה לתחנה
אני נטול כסות ראויה
והרהורים שטוחים מחפים
על גופי המחורץ
אין אחד שמסכים
להזמין אותי פנימה,
לשוחח בחוץ,
לזרוק מילה או שתיים
בסבך הכאוטי
שבגיא ההריגה
העצמית

הטיפות ניטחות ארצה
ובכל אחת השתקפות אחרת
של פני
של פנימיותי
הפעם ממקום שלם
ממקום של הכלה
ולא מהתפרצות אקסטטית
של רגשות.

פתאום אני אוהב
את מה שאני מרגיש
ולא רק את מה שאני רואה

אני לא מסוגל לחלק
את הרגש שלי לנתחים
אני לא מסוגל להיאבק
בנפש שלי לפרקים

פתאום לדבר איתך
זה לא מתיש
זה בדיוק מה שאני רוצה

אני יכול להסתכל בעיניים
אני מסוגל ללחוץ ידיים
אני הולך וחווה
חי ונושם
פתאום

ותמונה ממוסגרת
מטה לנפול
עם זוג כבוי
ותפאורה מחויטת היטב
מזכירה לי שאסור להתלהב
ולהיבלע לחור השחור
תמיד אפשר לבחור
ולצאת
מהקור הקפוא שבנשמה
אל החום האוהב

ונלוו גוויות רבות,והיו לחלום מושלם
ושכנת בתוכי וידעתי כי ד' צבאות
שלחך אלי.
...,,,,,,,,
אני כל כך שמחה, שיש אנשים כמוך.
אני מוצאת בעצמי את הזיק הקטן שמת להכיר אנשים חכמים.
זה מדהים בטירוף. זה כיף לקרוא את זה. את הרגעים היותר שפויים בעולם הזה. רגעים שאפשר לחיות אותם ולנשום תוך כדי.
הלוואי שאני יצליח גם.
תמיד אפשר לבחור לצאת מהחור. זה אדיר. והלוואי שאמיתי.
פשוט לחיות.

תמשיך לכתוב.

תודה על התיוג.
תודה את ממש משמחת אותיניצוץ ההוויה
זה על תהליך מאד מורכב שעברתי ואני עדיין עובר.
ב''ה מסתייע לי להתקדם אל האור.
תודה
בהצלחה!!,,,,,,,,
אין מילים.יש ויש...

זה פשוט אדיר.

 

הלוואי שכולנו נצליח לקחת את הרגעים היפים בחיינו ולמתג אותם.

במקום למתג את החושך והצער...

ותמיד יש נקודות אור כאלה... גם בחושך.

 

אתה כותב מושלם, תמשיך...

אמןניצוץ ההוויה
זה מרגש אותי
תודה לך
וואו. זה פשוט טוב. כישרוןפלפלחריף

אין מילים.

 

מהקור הקפוא שבנשמה
אל החום האוהב

 

זה חזק.

כל כך.

ומדויק

וכתוב טוב

 

תודה שניסית לתייג

תודה על תגובתךניצוץ ההוויה
ממש משמח אותי שזה ברור,ושהצלחתי לבטא.

@פלפלחריף-הצלחתי!(:
עשית את הדבר החשוב ביותר בשירה לדעתידוס בדם
מה שהופך שיר עם חריזה טובה ומשקל טוב לשיר טוב
זה הרגש המון המון רגש
לשפוך את הלב פנימה
אז אני מודה המשקל לא מושלם והחריזה כמעט ולא נוכחת (יודע שלא ניסית)
אבל בכל זאת זה מדהים
זה גרם לי להרגיש לחוות וכמעט לבכות
שמח שהצלחתי לגעתניצוץ ההוויה
תודה
"פתאום אני אוהב את מה שאני מרגיש"נרו יאיר.אחרונה

משפט יפה





אני רוצה "לאהוב את מי שאני מרגיש" והשכל, אוי השכל...
 

**נרו יאיר.

קודש וחול משמשים בערבוביא.
אור וחושך.
רע וטוב.
אל מתגלה מסתתר,
נמצא, ושוב נעלם.
ואיפה אני? מה מקומי בעולם?
אסור ומותר
מתבלבל בין החשוב למיותר.

חיפוש מסובך של קצה המנהרה,
אלוהים לא משאיר לנו ברירה

 

אמת! זאת המטר

נחה עליי הרוח לדקה בדיוק.
מוזמנים להגיב

וואווו אחי....חייל שריון

מדהים.

אתה מוכשר.

גאונותניצוץ ההוויה
וואלה נשמע כמו פיוט
זה יפהפלפלחריף


תודה רבה לכולםנרו יאיר.אחרונה


זכיםניצוץ ההוויה

יובש קליני
העיניים שוחות בכאב
והדמעות אינן בורחות
לא כואב לי
באמת
לא חזרתי בתשובה

שוב זה קורה ,
כלום לא השתנה
לפחות לא כרגע
לפחות לא העונה

אין אני בין הקליפות
רק תוויות שהדביקו במהלך השנים
אין אני בין האמירות
רק ערכים שליקטתי וציירתי על הפנים

את מחפשת אותי בפרדס,
איפה אני בכל הסיפור
מנסה להבין איך זה קרה שוב

ולמרות שדוקר לי כל פעם מחדש
אני לא רוצה להכאיב
תקחי אותי מכאן
אני רוצה ללמוד להגיב

עכשיו כשאנחנו נכנסים
למחסן החירום שהשארנו מאחור
למכולה בה גנזנו את החלומות
העיוורון מכה בי
החישכון נותן את הטון

עד שבאת ופילסת את הדרך לתוכי
דרשת וחקרת והצעת לי להוביל
להאיר לנו את הדרך,לשאת את האור

האור הזה שמסנוור
אך מאפשר לי לראות מקום אחר
אני לא רוצה את האור הזה
אני לא מעוניין לשאת באחריות

אני סובב סביבי
מעוניין להפסיק אך בד בבד
מכור להנאה שבמבטים מלאי ההערכה
השמורים היטב
לאלו שמחליטים מה נכון


מה שמאיר לי הכל כשאני כלוא בצל
אלו טיפות הדם הזבות מזהותי
בכל פעם כשאני נפצע
זה מה שמרים אותי
מראה לי שמשהו בי עוד זורם
יש בי חיות

ועתה,את שוללת גישה
מסרבת לקבל אותי
את הדרך שעברתי לבד
היום אני לא משועבד
ללב

הפסיקי לטוות קורים בליבי
חיזרי לארוג חיוכים בנפשי
הסתכלי אלי ,ולא לעברי
כעת כשהקרח הפשיר
וראי,הגשם שטף את הכל
עכשיו הכל נקי
גם אנחנו

זכים
מדהיםדוס בדם
פשוט חזק
...,,,,,,,,

ואאווו, זה אדיר. יש כמה שורות ממש טובות ורעיון עמוק.

 

בסוף יש את המילה חיזרי, שלקחתי אותה לכמה משמעויות שהעצימו לי את חווית הקריאה, מעניין אם התכוונת לזה. ממש יפה.

אשמח לדעת לאילו משמעויות לקחת את זהניצוץ ההוויה
ותודה. על התגובה זה משמח ומחזק
לחזור או לחזר, אל תפסיקי לבוא אלי,,,,,,,,

תבואי שוב ושוב, תחזרי אחריי.

תחזרי למה שהיית פעם, למה שחשבתי שהיית

למה שדימיינתי שהיית.

 

תחזרי להיות מישהי שלא היתה. תעשי דברים שאין מצב שאת עושה, אלא בדמיוני.

אופציה ב'ניצוץ ההוויה
דהיינו תחזרי למה שהיית פעם,הכי ממשית
מדהים.יש ויש...

ו... אין יותר מילים.

 

זה פשוט טוב!

 

 

תודה תודהניצוץ ההוויה
וואו זה ככ יפה!פלפלחריף

הכי אהבתי את

 

שוב זה קורה ,
כלום לא השתנה
 

תודה לךניצוץ ההוויהאחרונה
שמח שהתחברת
אחיבחור שמח

 

השעה שתיים בלילה,

אני יושב עם אוזניות ושומע שיר של עידן עמדי,

"תשליך"  וחושב עליך אחי איך צעקת לי כל הזמן, תשליך!

שומע את המילים אומרות לי-

"בים, החושך ואני צופים על הגלים בינתיים...

מרחוק אחי צועק לי,

תשליך! תשליך את הניסיונות, המלחמות, הכעסים,

תשליך הכול אל המים, אל השמיים,

ואתה צועק לי כי קרוב אלי אתה כבר כמעט ולא מצליח להגיע,

ואתה רואה אותי בים, טובע...

בניסיונות, בקשיים, במלחמות, וצועק לי אחי! תשליך!

אתה לא יכול להתמודד ככה,

לא בצורה הזאת, זה נועד לכישלון,

אתה צריך להשליך, להבין שזה מה',

להבין מה הוא רוצה ממך, ובזה לנצח.

עם כאב כזה אי אפשר להצליח, הוא משבית אותך...

אתה לא נתת לי ליפול אחי,

צעקת אלי גם ברגעם הכי קשים שיש תקווה ושהכול עוד יהיה טוב יותר,

ובזכותך אני הצלחתי, בזכותך אני לא התייאשתי.

"זוכר אחי לוחש לי?"

זוכר! איך אפשר לשכוח...

תודהשואל תעולם
שהזכרת לי שאסור לי ליפול
תודה!
בכיף נשמה...בחור שמח


תודה על התזכורת להשליך...לעבדך באמת!
לפעמים אנחנו אוחזים חזק מידי..
יפה וחשוב, תודהדעתן מתחיל
תודה לכולם.בחור שמח

מחזק מאוד...

תודה רבה על התזכורת של החשיבות להשליך ולהרפות קצתשנזכה לשמוחאחרונה
ממש שלא בשליטתנו
חתיכת פריקה... אזהרה- אתם עומדים לקרוא את הלב שלי...בחור שמח

יושב וחושב.

יושב ונזכר.

לפעמים להיזכר זה מפחיד.

זה לא רצוי

אתה מנסה להיזכר בטוב וביפה

ונזכר בכואב ובקשה.

 

נדמה כאילו זה קרה לפני כל כך הרבה זמן.

השתניתי.

מאוד.

לא מבחירה.

אלא מרצון של ריבונו של עולם.

כבר לא הייתי אותו אדם.

אחד אחרי השני אבא שבשמיים העביר אותי נסיונות

קשים. כואבים.

פיזים ורוחניים.

בחלק נפלתי

ובחלק ניצחתי.

הייתה תקופה שכבר לא ידעתי מה זה ניצחון

ומה זה הפסד.

 

זה התחיל ביום ההוא...

שמאז כבר לא נפתחתי לעולם.

כבר לא דיברתי יותר אם אף אדם.

לא רציתי להאמין באנשים

ושוב להתאכזב מול מכאובים.

וכמעט שחצי שנה לא הוצאתי מילה מהפה.

כי לא היה לי למי.

כי הייתי לבד.

חוץ ממך

אבא.

ודיברתי איתך.

הרבה.

כל הימים

וגם רוב מוחלט של הלילות.

והרגשתי חיבור מיוחד אליך.

אז הרשתי לעצמי.

הרשיתי לעצמי גם לכעוס עליך.

למה אני לא יכול להיות כמו כולם.

לעבור מסלול חיים רגיל.

בלי כל הצוקים שאני צריך לתפס באמצע.

וכעסתי,

וצרחתי.

והשתוללתי.

וברחתי.

ממך- אליך.

ואתה נתת לי את המקום שלי.

ידעת שקשה לי, אז נתת לי להתרחק.

בידיעה ברורה שאחזור.

כי אני אוהב אותך.

וכי אתה אוהב אותי.

 

וחזרתי.

כי אני אוהב אותך.

וכי כל נסיון ממך הוא מתנה.

הוא מראה שאיכפת לך ממני.

לא כמו אבא שלו..

שלא רוצה אותו בסביבתו

אז מביא לו הכול

רק שילך.

ולא יחזור.

 

ואחרי חצי שנה, שלחת אותו אלי.

את האיש המתוק הזה.

את האנשים המתוקים האלה.

שידעו איפה להיכנס.

ואיך.

שידעו להציל אותי.

שידעו להושיט יד.

שידעו גם לתפוס מרחק איפה שהייתי צריך ספייס...

 

וקמתי. והתחשלתי. והשתנתי.

נהייתי אדם אחר.

חזק יותר

אמיתי יותר.

אני יותר.

ואמרתי לך תודה, לא?

בסוף הבנתי את המטרה,

והבנתי שזה היה לטובתי.

אז אמרתי תודה.

באמת!

מכל הלב.

אבל זהו...

בוא נעצור כאן.

עברתי מסע חיים שלם בשנה.

זה מספיק.

למדתי את השיעור שלי

ויותר לא צריך את הנסיונות

וגם לא את הקשיים.

נכון?

 

מסתבר שלא.

אחרי שנה שוב זה הגיע.

הפעם ממקום אחר.

אתה יודע איך לעבוד אהה?

קודם חישלת לי את הנפש,

ואז כשהיא הייתה חזקה.

אתה מחשל לי את הגוף.

ומהמקום הזה.

ה"מוגבל"

אני לומד שיעור אחר.

וחדש.

 

עכשיו אנחנו כבר מכירים וותיקים.

אני מכיר את אבא

יודע מאיפה הנסיון מגיע ולאיפה הוא הולך.

יודע מה המטרה

רק לא בטוח שיש לי הכוח לעמוד בה...

 

יושב על המיטה מסתכל סביבי.

מפה לא תבוא הישועה.

כולם כאן מושכים ללמטה.

ואני מנסה לעוף גבוה.

פעם במשך שבועיים היה לי וואצאפ

והסטטוס שלי היה-

"אני רוצה לדעת לעוף

כי בשביל לעוף מספיקה האמונה

ולא צריך את הרגליים..."

 

זה היה הרצון.

זה היה המטרה.

ועכשיו רק מחפשים את הכוחות.

מאין יבוא עזרי?

ממנו

רק ממנו.

ליער לא יכול ללכת כבר.

אז עוצם את העניים.

ומדמיין.

מדמיין את העצים.

את המים

את משב הרוח על הפנים.

מדמיין את השקט.

מתנתק מהמציאות הקודרת פה בחדר

ומדמיין את השמש מלטפת לי את הפרצוף.

חיוך עולה לי על הפנים.

ואני כבר כל כולי בתוך הדמיון.

מדמיין את אבא יושב לידי

מואר ושמח

על הפרצוף הבעה מבינה.

מבינה לליבי.

ואני נדבר מהשמחה.

ומרגיש את הכוחות זורמים ממנו אליי.

ומרגיש את אהבתו.

והוא יודע את אהבתי.

ועכשיו גם כוח יש.

אז אני מתחיל לעבוד.

וכובש יעד ועוד אחד.

ועל כל פסגה שאני כובש, אני משאיר דגל.

סימן שהייתי פה

ובריצה לפיסגה הבאה.

וכל פסגה רחוקה יותר מהקודמת.

מידי פעם אני חוזר לשאוב כוחות מאבא.

ושוב למלחמה הבאה.

כבר לא רוצה להיות נורמלי.

לא רוצה מסלול חיים רגיל.

רוצה את המסלול חיים שלי.

 

פעם אבא שלי שאל אותי, אם היה לי אפשרות לבחור...

ועניתי לו שכן.

אני רוצה.

כי זה חיי.

וטוב חיי בעצמי

מחייו של אדם אחר...

תודה אבא!

אשמח ממש לתגובותבחור שמח

תיוגים סתם מאנשים שהגיבו לי בעבר

@לעבדך באמת!

@מגוש

@היי זאת אני ..

@אנה דור

@חייל שריון

@פלפלחריף

@משיחנאו

 

וכו' וכו' וכו'

מחילה אם שכחתי מישהו

מרגש וכואב מאודהיי זאת אני ..
תתנחם בגיל שלך. אתה רק בן 20 ..
עוד יהיה לך טוב מאוד..תהיה אדם חזק ואחר כך אבא חזק לילדים שלך וסבא חזק למשפחה גדולה..

קח את הנפילה הזאת כמו לוחם אמיתי..אל תרגיש חלש בגלל זה . ההפך..אתה חזק כי לא נשברת
בהחלט...בחור שמח

ברוך ה' אני לא נעצר.

יש עוד לאן להתקדם..

תודה!

אח שלי-חייל שריון

הלב שלך כ"כ חמוווד.

הוא נראה לי מכיר את הלב שלי מקרובקורץ

 

נגעת בי, עמוק.

חיזקת.

ברוך ה'בחור שמח

בכיף

קראתי, והרגשתי לאורך כל הקריאה את העליות, הירידות,לעבדך באמת!
והסוף המלא אמונה.
וזה נגע בי. לי.
נגע...
אתה אדם חזק.
אל תיכנע.
זה נפלא,,,,,,,,

נותן הרגשה של טוהר בתוך כל האיכסה שבלב.

 

איזה יופי, תמשיך לכתוב!

ווואוווו אחיייי.....יש ויש...

תקשיב שאני מרגישה שקופה עכשיו, דיברת מהלב שלי נראה לי....

 

הרגשות שלי... 

 

זה מדהים איך שביטאת את זה.

 

מהממם!

 

הכי התחברתי לשתי השורות הללו-

לא רציתי להאמין באנשים

ושוב להתאכזב מול מכאובים.

 

אולי כי זה עדיין קיים בי.

חיזקת אותי.

תודה!

בשמחהבחור שמח

תודה לך על התגובה.

שמח לראות שזה נגע...

|חסרת מילים|פיצוחית

מעניין שלא ראיתי תתיוג אבל זה אחד הדברים.

 

 

אחרי כל החיים לומר תודה.

וואו ממש לקרוא את הלב.פלפלחריף

אני קוראת ופשוט מעריכה. האמונה, הכנות ,הביטחון

מדהים

אשריך

וואו ממש לקרוא את הלב.פלפלחריף

אני קוראת ופשוט מעריכה. האמונה, הכנות ,הביטחון

זה מדהים

אשריך

בטעות נשלח פעמיים..פלפלחריף


וואי. לאידעת מאיפה להכיל. התחלתי לבכות פהאמונה רעיה

(יכתוב אחרי שאני יעכל....)

אשמח...בחור שמח


וואו.גיטרה אדומה

טוב,ניסיתי לכתוב תגובה אבל פשוט מחוסרת מילים.

 

זה מדהים,פשוט הכל.

 

וואוו,חייבת לקרוא שוב.

 

תודה שכתבת את הלב שלי.

אחרי הכל...בחור שמח

בסופו של דבר כתבתי פה את הלב שלי, ולבבות נוגעים אחד בשני...

 

תודה על התגובה

אתה חזק!הלוואי והייתי כזאת.אשרייךגיטרה אדומה


גם את.בחור שמח

פשוט צריך להבין את זה...

 

אני לא הגעתי לזה בקלות, אל תדאגי...

הלוואי ואבין אתזה כבר..גיטרה אדומה


באמת תודה לכולם.בחור שמח

כיף לפתוח את הלב ולקבל כאלה תגובות

וואו! זה מדהים וכ"כ מדויק.. נגע בנקודה פנימית בלב. תודה לךשנזכה לשמוחאחרונה
חיזקת!

ואשריך שאתה לא מוותר, תמשיך כך!
כותבת מה שיצאדשא סינטטי

הכל זך, נקי-טהור

הכל ממש מלא באור

מבריק, נוצץ-מחודש

היקום כבר לא מותש

ירוק התחדש בעוז

חום נצבע ברון

תכלת-אפור מציץ

והשמש נראית בחריץ

 

כן. כך זה נראה

מרגיש, חי-מלא עוצמה

זהו הגשם שיורד לאיטו

הגשם שמטהר את העולם כולו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כותבת מה שיצא מהמקלדת..