בעלי ואני זכינו לעלות לארץ אחרי בית הספר. ציונים בכל נימי נפשנו (אם כי זה לא שאנחנו ״שרופים״ מבחינת ההתנהגות שלנו. זה נשאר ברמה שאני יכולה לדמוע כששומעת את התקווה וכו׳). אחד הילדים (אמצע יסודי) אוהב להגיד שהוא לא אוהב את ישראל (לא שהוא באמת מכיר משהו אחר, כן?) ושזאת לא ארץ יפה. אנחנו לא מראים לו את זה אבל זה כן קצת כמו סכין בלב לשמוע אמירות כאלה. לפעמים אנחנו מתעניינים למה הוא חושב כך, או אומרים שאנחנו מקווים שבעתיד הוא יראה את הדברים אחרת, לפעמים אנחנו מחליקים את זה אבל בכל מקרה זה קצת כואב. מוזמנות לשרשר אמירות מתריסות של הילדים שלכם (בכל נושא: דת/בחירות חיים וכו׳), לספר מה זה עושה לכן כשאתן שומעות אותן וגם אלו דרכים מועילות מצאתן כדי להגיב אליהן (או סתם כדי להישאר רגועות ושמחות בלב). שוטו 🙂
״אני לא אוהב את ישראל״ - שרשור ״אמירות מתריסות״ 😑א״י
אצלי הכי כואברינת 23
שהילד אומר שמעדיף את סבתא X (חמותי) ולא סבתא Y (אמא שלי).
האמת שזה לא נאמר בהתרסה אלא בתמימות ובכנות אבל זה מאד כואב.
(אמא שלי מקסימה אבל חמותי אשה מאד חמה ואוהבת וגם נותנת מלא מתנות).
האמת שזה לא נאמר בהתרסה אלא בתמימות ובכנות אבל זה מאד כואב.
(אמא שלי מקסימה אבל חמותי אשה מאד חמה ואוהבת וגם נותנת מלא מתנות).
זה באמת צובט, מבינה אותך. ילדים לא תמיד מודעים למהא״י
שהם אומרים. בעזרת ה הוא ילמד להעריך ולאהוב את שתיהן.
אצלי הילד לפעמים אומרחדשה ישנה
אני לא אוהב את איקס(אחותו).
נשמע שהבן שלך אומר בדיוק כי הוא יודע כמה אתם אוהבים את הארץ, בוא לא באמת מבין בארצות מן הסתם, אבל זה כזה דרך לקבל צומי..
נשמע שהבן שלך אומר בדיוק כי הוא יודע כמה אתם אוהבים את הארץ, בוא לא באמת מבין בארצות מן הסתם, אבל זה כזה דרך לקבל צומי..
אאוץ׳ 😣, אם כי זה ממש רווח נראה לי בין ילדים. וכן את צודקתא״י
זה עצוב אבל גם קצת מצחיק כיחדשה ישנה
הוא לא מודע עד כמה הוא לא יכול בלעדיה.
לפעמים אני שמה אותה לישון לפניו, וכשהוא בא לישון היא כבר ישנה, הוא אומר שהוא לא רוצה להיות לבד, אני אומרת לו שאחותו לידו והוא מתלונן שהיא ישנה
לפעמים אני שמה אותה לישון לפניו, וכשהוא בא לישון היא כבר ישנה, הוא אומר שהוא לא רוצה להיות לבד, אני אומרת לו שאחותו לידו והוא מתלונן שהיא ישנה
😂 חמוד..א״י
הכי מתסכל ועצוב לישקדיה.
זה כשאחד הילדים אומר: אני לא אעשה ככה לילדים שלי..
אוי. איזה לא נעים ופוגע זה. חברה שלי אומרת ״יגדלו, יבינו״א״י
כמה מחשבות...אל הלא נודע
א. אני מעריצה אנשים שעלו לארץ!! זאת פשוט גדולה היכולת הזו לעזוב הכל ולהתחיל מחדש למרות המנטליות השונה. אז קודם כל אתם מדהימים!!
ב. כנראה שהוא שם לב שהאמירה הזאת "מפעילה" אתכם. נוגעת במקום משמעותי ורגיש. ולכן הוא חוזר עליה... ככל שתתייחסו לאמירה הזו יותר בשוויון נפש, ככה הוא פחות יגיד אותה.
זה כמו שילד שלי יגיד לי "אני לא אוהב אותך" אני לא אפגע מזה כי אני בטוחה שהוא לא באמת מתכוון לזה.
הוא רצה להפעיל אותי באיזשהי צורה.
ג. מעבר לזה, לנסות להבין מה הוא מנסה להגיד בזה.
אם נחזור לילד שאומר לאמא "אני לא אוהב אותך" אני אנסה להבין מה הוא כן מרגיש ולשיים את זה: "אתה ממש כועס שלא הרשיתי לך לאכול שוקולד עכשיו"
כי יש איזה רגש שמסתתר מאחורי האמירה הזו. אולי יש משהו שקשה לו? שמפריע לו? הייתי מנסה להבין את מה שמסתירה האמירה. באיזה הקשרים היא באה ומה היא באה לבטא.
בהצלחה רבה!!!
ב. כנראה שהוא שם לב שהאמירה הזאת "מפעילה" אתכם. נוגעת במקום משמעותי ורגיש. ולכן הוא חוזר עליה... ככל שתתייחסו לאמירה הזו יותר בשוויון נפש, ככה הוא פחות יגיד אותה.
זה כמו שילד שלי יגיד לי "אני לא אוהב אותך" אני לא אפגע מזה כי אני בטוחה שהוא לא באמת מתכוון לזה.
הוא רצה להפעיל אותי באיזשהי צורה.
ג. מעבר לזה, לנסות להבין מה הוא מנסה להגיד בזה.
אם נחזור לילד שאומר לאמא "אני לא אוהב אותך" אני אנסה להבין מה הוא כן מרגיש ולשיים את זה: "אתה ממש כועס שלא הרשיתי לך לאכול שוקולד עכשיו"
כי יש איזה רגש שמסתתר מאחורי האמירה הזו. אולי יש משהו שקשה לו? שמפריע לו? הייתי מנסה להבין את מה שמסתירה האמירה. באיזה הקשרים היא באה ומה היא באה לבטא.
בהצלחה רבה!!!
תודה על התגובה! נראה לי שאנחנו פועלים כמו שאת כותבתא״י
וזה נכון שזה מסתיר רגשות עמוקים יותר.
חשבתי המון על ההודעה שלךמיואשת******
וזה אכן כואב וקשה
אצלי היתה תקופה שהילדות אמרו שהן לא תרצינה לעבוד במשרה מלאה, ואולי תהיינה מורות כדי לקבל את הילדים כשחוזרים הביתה כמו חלק מהאימהות של החברות שלהן
וואי זה מה זה כאב
אני גם חושבת שזה אידיאל לקבל ילדים שחוזרים מהלימודים
אבל זה כאב שהן חוות אותי כאמא לא מספיקה
דיברנו על יתרונות וחסרונות של מקצועות , כסף ודברים כאלו. ניסיתי לא להכניס את הפגיעה האישית שלי ואת דעותי האישיות ייתר מדי
זה היה קשה לא בטוחה שהצלחתי… עובדה שהיום הם לא רוצות להיות מורות בכלל 😅 אז כנראה שכן הכנסתי…
אבל כן נתתי מקום לתחושות, ניסיתי להבין את הקושי ואת מה שמעבר למילים, והסכמתי לקבל שהן תחשובנה שונה ממני והקשבתי להם.
בסופו של דבר הכל מתנקז לזה. הקשבה הכלה ושיח. ממש הכל.
זה לפעמים נורא נורא קשה
במיוחד כשזה מעביר ביקורת עלינו ועל הבחירות שלנו בחיים ובהורות
חיבוק גדול ❤️
אצלי היתה תקופה שהילדות אמרו שהן לא תרצינה לעבוד במשרה מלאה, ואולי תהיינה מורות כדי לקבל את הילדים כשחוזרים הביתה כמו חלק מהאימהות של החברות שלהן
וואי זה מה זה כאב
אני גם חושבת שזה אידיאל לקבל ילדים שחוזרים מהלימודים
אבל זה כאב שהן חוות אותי כאמא לא מספיקה
דיברנו על יתרונות וחסרונות של מקצועות , כסף ודברים כאלו. ניסיתי לא להכניס את הפגיעה האישית שלי ואת דעותי האישיות ייתר מדי
זה היה קשה לא בטוחה שהצלחתי… עובדה שהיום הם לא רוצות להיות מורות בכלל 😅 אז כנראה שכן הכנסתי…אבל כן נתתי מקום לתחושות, ניסיתי להבין את הקושי ואת מה שמעבר למילים, והסכמתי לקבל שהן תחשובנה שונה ממני והקשבתי להם.
בסופו של דבר הכל מתנקז לזה. הקשבה הכלה ושיח. ממש הכל.
זה לפעמים נורא נורא קשה
במיוחד כשזה מעביר ביקורת עלינו ועל הבחירות שלנו בחיים ובהורות
חיבוק גדול ❤️
תודה על זה. מתחברת מאד לאיך שהגבת. זה נראה לי דומהא״י
למה שאנחנו עושים. לא קל כשמבקרים את הבחירות שלנו, השופטים הקטנים האלה..
היו לילדים שלי הרבה אמירות מתריסות5+
במהלך השנים. אני לא נבהלת בד"כ. זה עובר.
הכי מרתיע שאחד הילדים שלי אמר, זה בגיל 16 אמר שהוא כבר לא מאמין באלוהים. ממש נבהלתי וראיתי שחורות.
(היום שנתיים אחרי, התרגלתי לתנודות בחיפוש הזהות שלו. וכבר לא נבהלת. כן מדבר באמונה, עדיין לא ממש מקיים מצוות... מצד שני גם לא עושה עבירות ממש. )
יש להם הרבה פעמים אמירות כלפינו כמו, 'איזה הורים מרובעים אתם, ההורים של חברות שלי רואים איתם סרטים ואתם לא מוכנים לראות כלום', לא איכפת לי. מבחינתי זה מחמאה. פעם הייתי רואה הרבה סרטים וב"ה שזה ממש לא חסר לי היום. יום אחד הם יעריכו את זה. הבן שלי בישיבה גבוהה כבר אומר לי שהוא מצטער שבחברה שלנו סרטים זה דבר לגיטימי, הוא היה שמח לגדול בעולם נקי מסרטים ושטויות שמסיחות את הדעת מן העיקר. בילדותו ממש הקצבנו זמנים מועטים מאוד לסרטים במחשב, סרטי ילדים בד"כ, וכשגדל ראה קצת סרטים עם חברים ועל המעט היחסי הזה הוא מצטער...
אבל לא לפחד לדבר על מה שמפריע להם. לפרק את זה לגורמים. 'מה אתה לא אוהב? איך היית רוצה שיהיה? באמת יש הרבה מה לתקן. אולי אנחנו יכולים לעשות משהו לטובת המדינה? ...
הכי מרתיע שאחד הילדים שלי אמר, זה בגיל 16 אמר שהוא כבר לא מאמין באלוהים. ממש נבהלתי וראיתי שחורות.
(היום שנתיים אחרי, התרגלתי לתנודות בחיפוש הזהות שלו. וכבר לא נבהלת. כן מדבר באמונה, עדיין לא ממש מקיים מצוות... מצד שני גם לא עושה עבירות ממש. )
יש להם הרבה פעמים אמירות כלפינו כמו, 'איזה הורים מרובעים אתם, ההורים של חברות שלי רואים איתם סרטים ואתם לא מוכנים לראות כלום', לא איכפת לי. מבחינתי זה מחמאה. פעם הייתי רואה הרבה סרטים וב"ה שזה ממש לא חסר לי היום. יום אחד הם יעריכו את זה. הבן שלי בישיבה גבוהה כבר אומר לי שהוא מצטער שבחברה שלנו סרטים זה דבר לגיטימי, הוא היה שמח לגדול בעולם נקי מסרטים ושטויות שמסיחות את הדעת מן העיקר. בילדותו ממש הקצבנו זמנים מועטים מאוד לסרטים במחשב, סרטי ילדים בד"כ, וכשגדל ראה קצת סרטים עם חברים ועל המעט היחסי הזה הוא מצטער...
אבל לא לפחד לדבר על מה שמפריע להם. לפרק את זה לגורמים. 'מה אתה לא אוהב? איך היית רוצה שיהיה? באמת יש הרבה מה לתקן. אולי אנחנו יכולים לעשות משהו לטובת המדינה? ...
וואי גם זאת אמירה קשה וכל הכבוד לך על התהליך שעברת!א״י
מסכימה מאד עם הדברים שכתבת בסוף, ותודה!
הבת הקטנהמתחדשת11
נכון שתמיד מאחלים שנזכה לבניין המקדש..?
היא: אין לי כח לבנות את ביהמקדש!!! האבנים כבדות!!!🤣🤣🤣
היא: אין לי כח לבנות את ביהמקדש!!! האבנים כבדות!!!🤣🤣🤣
בובונת.. חחחאחתפלוס
😆😆מתחדשת11אחרונה
סקר לפתיחת הפורום כמה צעצועים יש לילדים שלכן?מתואמת
הכוונה - כמה סוגים של צעצועים. בובות זה סוג אחד, מכוניות זה סוג שני, מגנטים, קליקס וכו'...
מטרת הסקר: לראות כמה המצב מוגזם אצלנו
אענה גם בתגובה הבאה.
מטרת הסקר: לראות כמה המצב מוגזם אצלנו
אענה גם בתגובה הבאה.
חח אנחנו לא מגיעים למצב הזה שיש יותר מדי ורוצים להוציאחולת שוקולד
סבתאלה סבתאלה בישלה דייסהאמונתיך
אז איך מדקלמים את זה במשפחה שיש לה יותר מחמישה ילדים?
אני מדקלמת לקטנה ומונה את כל האחים עד שמגיע אליה ולא נשאר...
מה עושים בילד הבא ?
אולי זו הסיבה שהקטנים שלי כמעט לא מכירים את השיר הזהמתואמת
האמת, גיליתי שאפילו את "עשר אצבעות לי יש" לא כ"כ שרתי לקטנה שלי - כי פתאום היא התחילה לשיר אותו, וקלטתי שלמדה אותו בכלל בגן...
אולי כשיש יותר מחמישה ילדים להורים כבר אין כוח לשיר דקלומי ילדים (סתם, חלילה... דווקא שירי לילה טוב יוצא שאני שרה להם לא מעט...)
אולי כשיש יותר מחמישה ילדים להורים כבר אין כוח לשיר דקלומי ילדים
(סתם, חלילה... דווקא שירי לילה טוב יוצא שאני שרה להם לא מעט...)או שעושים יותר מ5כן אני
אם הילד לא מספיק עוקב ומבין את המספר.
או שעושים כל פעם חלק מהמשפחה. אפשר לצרף גם דודים, סבים וכד' כדי להשלים בפעם השנייה.
אצלינו בינתיים זה הפוך- יש פחות מידי. אז אני עושה עם סבא, סבתא, דודים, בני דודים. כל פעם אחרים.
או שעושים כל פעם חלק מהמשפחה. אפשר לצרף גם דודים, סבים וכד' כדי להשלים בפעם השנייה.
אצלינו בינתיים זה הפוך- יש פחות מידי. אז אני עושה עם סבא, סבתא, דודים, בני דודים. כל פעם אחרים.
מורידים את אלו שלא אוהבים דייסה 😁מיואשת******
גם אני בדילמה הזאת 😂חדשה ישנה
אולי להוריד את אבא ואמא שגם גכה פחות מתלהבים מדייסות 😅
מישהו בכלל אוהב דייסות בימינו? 
מתואמת
אני!!!שומשומונית
אני ממש אוהבת דייסות. בעיקר שיבולת שועל וגם סולת.
ואיכשהו כרגע, זה עבר גם לילדים והם אוהבים דייסת סולת.
ואיכשהו כרגע, זה עבר גם לילדים והם אוהבים דייסת סולת.
מגניב!מתואמת
גם אני🙂בארץ אהבתי
ועכשיו הבן שלי ממש אוהב דייסת שיבולת שועל, ברמה שאני משתדלת שיהיה זמין כל הזמן במקרר קופסה עם דייסה (הוא אוכל אותה קרה...).
בטח! שיבולת שועלחילזון 123אחרונה
חיי חברה לבת 10אני זה א
אתחיל מזה שעד השנה ממש לא עניין אותה ללכת לחברות והזמינה ממש פעם ב..
היא כן חברותית ואהובה והשנה ממש מרגישה שעשתה שינוי בצד החברתי עד עכשיו חברות נץהיו רק בבית ספר והחברה בבית היתה האחים וזה מיחא וסיפק אותה.
עכשיו התחילה ללמוד עם חברות בטלפון יש להן גם קו של הודעות של הכיתה כמו ווצאפ קולי כזה וגם התחילה לרצות להזמין חברות.
עכשיו ללכת לבתים אחרים מודה קשה לי לשחרר אני מרגישה שזה לא מתאים בפרט שהאוכלוסיה בכיתה רב גונית ויש כל מיני בתים שפחות מתאימים לנו מבחינה דתית וגם מבלינת מוגנות אני חוששת לשלוח.
עכשיו לארח לא תמיד יש,לי כוח כי אצלם בכיתה נהוג שהחברה מגיעה מהצהרים מיד אחרי בית ספר( 1:10) עד הערב 6-7 בקיצור אני ממש מתלבטת איך לנהוג ואיך לפעול בנושא כי מצד אחד לא רוצה שתיפגע חברתית מצד שני לא מתאים לי האירוח הזה זה אומר ארוחת ערב וצהרים עם עוד ילדה שזה לא האוכל עצמו זה הדינמיקה שלפעמים לא פשוטה גם ככה.ובצהרים זה אומר שאני לבד עם הקטנים שזה פחות מפריע לי אבל גם מקשה.
עכשיו התחילה להם פעילות אחר הצהרים מטעם בית הספר והיא התחילה ללכת ברגל והחברות שלה נפגשות לפני בגינה ומקשקשות וזה פחות הדרך שלנו ולא מתאים לי שתשב בגינות עם חברות וניסיתי להסביר לה שזה לא מתאים שהיא יכולה לקהוע עם חברההאבל אני לא מרשה לשבת בגינה ושבוע שעבר היא הלכה עם חברההועצרה איתה עם עוד בנות שפגשו בגינה ויאמר לזכותה שסיפרה לי אז חיזקתי אותה ממש שכל הכבוד שסיפרה ושפעם הבאה היתה צריכה להתקשר לבקש רשות.והיא אמרההשלא היה לה נעים מהחברההשרצתה להישאר בקיצור מרגישה שאני צריכה כנראה לשנות את הגבולות שהיו מתאימים עד כה כדי שיהיה איזון בריא ונכון .
אני אשמח לשמוע עיצות מכוונות איך לנהוג בעיקר ממי שגרה בעיר או בסוג אוכלוסיה דומה לשלי
היא כן חברותית ואהובה והשנה ממש מרגישה שעשתה שינוי בצד החברתי עד עכשיו חברות נץהיו רק בבית ספר והחברה בבית היתה האחים וזה מיחא וסיפק אותה.
עכשיו התחילה ללמוד עם חברות בטלפון יש להן גם קו של הודעות של הכיתה כמו ווצאפ קולי כזה וגם התחילה לרצות להזמין חברות.
עכשיו ללכת לבתים אחרים מודה קשה לי לשחרר אני מרגישה שזה לא מתאים בפרט שהאוכלוסיה בכיתה רב גונית ויש כל מיני בתים שפחות מתאימים לנו מבחינה דתית וגם מבלינת מוגנות אני חוששת לשלוח.
עכשיו לארח לא תמיד יש,לי כוח כי אצלם בכיתה נהוג שהחברה מגיעה מהצהרים מיד אחרי בית ספר( 1:10) עד הערב 6-7 בקיצור אני ממש מתלבטת איך לנהוג ואיך לפעול בנושא כי מצד אחד לא רוצה שתיפגע חברתית מצד שני לא מתאים לי האירוח הזה זה אומר ארוחת ערב וצהרים עם עוד ילדה שזה לא האוכל עצמו זה הדינמיקה שלפעמים לא פשוטה גם ככה.ובצהרים זה אומר שאני לבד עם הקטנים שזה פחות מפריע לי אבל גם מקשה.
עכשיו התחילה להם פעילות אחר הצהרים מטעם בית הספר והיא התחילה ללכת ברגל והחברות שלה נפגשות לפני בגינה ומקשקשות וזה פחות הדרך שלנו ולא מתאים לי שתשב בגינות עם חברות וניסיתי להסביר לה שזה לא מתאים שהיא יכולה לקהוע עם חברההאבל אני לא מרשה לשבת בגינה ושבוע שעבר היא הלכה עם חברההועצרה איתה עם עוד בנות שפגשו בגינה ויאמר לזכותה שסיפרה לי אז חיזקתי אותה ממש שכל הכבוד שסיפרה ושפעם הבאה היתה צריכה להתקשר לבקש רשות.והיא אמרההשלא היה לה נעים מהחברההשרצתה להישאר בקיצור מרגישה שאני צריכה כנראה לשנות את הגבולות שהיו מתאימים עד כה כדי שיהיה איזון בריא ונכון .
אני אשמח לשמוע עיצות מכוונות איך לנהוג בעיקר ממי שגרה בעיר או בסוג אוכלוסיה דומה לשלי
אכן התכוונתי לעיר מעורבת שיש בה גם ערביםבת 30
ששם החשש הוא לא רק בקטע של מוגנות כמו בכל מקום, אלא הרבה מעבר לזה, מעורב עם חשש ביטחוני.
עיר שיש בה דתיים וחילונים היא עיר רגילה.
חופשה ללא הילדיםנעמי28
יש חיה כזאת? או שמחכים 15/ 20 שנה שהילדים יגדלו?
בתור רווקה הייתי נשארת המון עם אחיינים / בני דודים כשההורים בחופשה.
הייתי נשארת איתם לבד כמה ימים (לפעמים משפחות של 5/6 ילדים).
זה היה קורה כמה פעמים בשנה (לא אותה משפחה) הייתי ״הדודה״ הילדים אהבו אותי, הייתי בחורה אחראית שהתביישה להגיד לא, כמעט אף פעם לא סרבתי והאחיות והבני דודים ניצלו את זה, (מניחה שלא חשבו יותר מידיי ואני בתור בחורה מרצה נתתי הרגשה טובה).
עכשיו נשואה ובקרוב אם ל2.
החופש האחרון שיצאנו אליו היה לפני ההריון הראשון ואנחנו ממש ממש זקוקים אחד כזה, עברנו תקופה לא פשוטה בכלל מהרבה כיוונים בו זמנית ולא מצליחים להרים לרגע את הראש.
הבעיה שזה פשוט לא אפשרי, כל האחייניות הגדולות שהייתי כמו אמא שניה בשבילן לא יכולות או לא רוצות לעשות את זה.
רוב המשפחות התפזרו ולא גרות באזור,
אפילו ביביסיטר לא יוצא שהן עושות.
הסבתות גרות קרוב, אחת ממש לא בקטע ואחת עובדת מאד קשה.
אין לי ציפיה שמישהו יעשה את זה בשבילי, אלה הילדים שאני בחרתי להוליד וב״ה קיבלתי ואלה הויתורים שבדרך.
מודה שגם קשה לי לבקש בגלל ה׳ניצול׳ שאני חוויתי (אפילו תשלום סמלי לא תמיד היה) אבל גם כשמבקשת מאחייניות דברים קטנים פה ושם בתשלום אין ממש היענות.
ממש צובט לי, לא בגלל שאני עשיתי את זה בשבילם, אבל אין לי אפילו מישהו שם כשאני נתקעת בלי ביביסיטר ( מאד קשה למצוא אצלינו) וגם מי שיש היא לא אחת שאני סומכת עליה ליותר מכמה שעות.
קצת מייאש לחשוב שחופשה לא תקרה בשנים הבאות..
מרגישה סתם מתלוננת, אבל אנחנו באמת במצב לא משהו וזקוקים לזה נואשות, ואותם הורים שיצאו לחופשה צעירים כשאני נשארתי לשמור עכשיו יוצאים לחופשה כשהגדולים שלהם שומרים..
שולחים תמונות ולא מוצאת אפילו כח לפרגן..
בתור רווקה הייתי נשארת המון עם אחיינים / בני דודים כשההורים בחופשה.
הייתי נשארת איתם לבד כמה ימים (לפעמים משפחות של 5/6 ילדים).
זה היה קורה כמה פעמים בשנה (לא אותה משפחה) הייתי ״הדודה״ הילדים אהבו אותי, הייתי בחורה אחראית שהתביישה להגיד לא, כמעט אף פעם לא סרבתי והאחיות והבני דודים ניצלו את זה, (מניחה שלא חשבו יותר מידיי ואני בתור בחורה מרצה נתתי הרגשה טובה).
עכשיו נשואה ובקרוב אם ל2.
החופש האחרון שיצאנו אליו היה לפני ההריון הראשון ואנחנו ממש ממש זקוקים אחד כזה, עברנו תקופה לא פשוטה בכלל מהרבה כיוונים בו זמנית ולא מצליחים להרים לרגע את הראש.
הבעיה שזה פשוט לא אפשרי, כל האחייניות הגדולות שהייתי כמו אמא שניה בשבילן לא יכולות או לא רוצות לעשות את זה.
רוב המשפחות התפזרו ולא גרות באזור,
אפילו ביביסיטר לא יוצא שהן עושות.
הסבתות גרות קרוב, אחת ממש לא בקטע ואחת עובדת מאד קשה.
אין לי ציפיה שמישהו יעשה את זה בשבילי, אלה הילדים שאני בחרתי להוליד וב״ה קיבלתי ואלה הויתורים שבדרך.
מודה שגם קשה לי לבקש בגלל ה׳ניצול׳ שאני חוויתי (אפילו תשלום סמלי לא תמיד היה) אבל גם כשמבקשת מאחייניות דברים קטנים פה ושם בתשלום אין ממש היענות.
ממש צובט לי, לא בגלל שאני עשיתי את זה בשבילם, אבל אין לי אפילו מישהו שם כשאני נתקעת בלי ביביסיטר ( מאד קשה למצוא אצלינו) וגם מי שיש היא לא אחת שאני סומכת עליה ליותר מכמה שעות.
קצת מייאש לחשוב שחופשה לא תקרה בשנים הבאות..
מרגישה סתם מתלוננת, אבל אנחנו באמת במצב לא משהו וזקוקים לזה נואשות, ואותם הורים שיצאו לחופשה צעירים כשאני נשארתי לשמור עכשיו יוצאים לחופשה כשהגדולים שלהם שומרים..
שולחים תמונות ולא מוצאת אפילו כח לפרגן..
חיבוק... זה באמת קשהסבלנות 12
הכרת הטוב זה בסיס של היהדות... אין אפשרות לדבר עם אחד מהאחים/יות שלך שעזרת להם בזמנו שידברו עם הילדים שלהם? להסביר שאתם חייבים ומחפשים פתרון...
מזדהה ממש!משמעת עצמית
גם אני הקטנה בבית
ופחות או יותר "גידלתי" חלק גדול מהאחיינים שלי.
והיום לעיתים נדירות מאוד אני מקבלת עזרה.
יש לי אחות אחת שיותר שמה לב וממנה אני יכולה לבקש פעם ב
ואחות אחרת שלה הכי עזרתי מכולם וזה פשוט לא בלקסיקון שלה. אחרי פעם פעמיים שסורבתי פשוט הפסקתי לבקש.
אולי יש שכנים בקשר טוב שאפשר להשכיב אצלם לילה אחד?
ופחות או יותר "גידלתי" חלק גדול מהאחיינים שלי.
והיום לעיתים נדירות מאוד אני מקבלת עזרה.
יש לי אחות אחת שיותר שמה לב וממנה אני יכולה לבקש פעם ב
ואחות אחרת שלה הכי עזרתי מכולם וזה פשוט לא בלקסיקון שלה. אחרי פעם פעמיים שסורבתי פשוט הפסקתי לבקש.
אולי יש שכנים בקשר טוב שאפשר להשכיב אצלם לילה אחד?
מובן ממש5+
הציפיה לקבל עזרה בחזרה. מצד שני מהאחיינים, גם אם שמרת עליהם מלא, זה לא סיבה לבקש מהם עזרה. עזרת להורים שלהם. לא להם.
גם אחותי שמרה מידי פעם על הילדים שלי כשהייתה צעירה.(כמה שעות לא כמה ימים...) והילדים שלי ממש לא בקטע של בייביסיטר. מצד שני, אם היא תביא לי את הילדים ללילה, הילדים שלי יעזרו לשמור עליהם. ואולי זה הפתרון. לבקש עזרה מהאחים, לא מהילדים.
כולם מן הסתם עובדים ועסוקים, לכן אולי מתאים יותר לצאת לשבת בלי הילדים ולא להעמיס באמצע השבוע. גם לסבא וסבתא זה בד"כ יותר מתאים.
לא יודעת בני כמה ילדיך, אני מעולם לא יצאתי לחופש והשארתי ילד בן פחות משנה וחצי שנתיים אצל מישהו אחר. לא מרגיש נכון לנתק ילד בגיל כזה מההורים. ולא נראה לי נכון לבקש ממשהו אחר שישמור על קטנציק כזה במקומי. אבל כל אחד וההרגלים שלו. (יצאנו כמה פעמים עם תינוק לחופשה). עכשיו כבר כמה שנים שלא יצאנו לחופשה כי אני לא מסוגלת להתנתק מהילדים ליותר מכמה שעות. אבל זה רק אני כנראה. בעלי ממש מבואס מזה.
אם לא מצליח לצאת ללילה, אפשר גם לצאת ליום אחד של כיף והתרעננות מידי פעם. למצוא בייביסיטר בתשלום שתקח מהגן ותשמור כמה שעות עד הערב. אנחנו עושים את זה פעם ב... וזה מאוד מרענן.
גם אחותי שמרה מידי פעם על הילדים שלי כשהייתה צעירה.(כמה שעות לא כמה ימים...) והילדים שלי ממש לא בקטע של בייביסיטר. מצד שני, אם היא תביא לי את הילדים ללילה, הילדים שלי יעזרו לשמור עליהם. ואולי זה הפתרון. לבקש עזרה מהאחים, לא מהילדים.
כולם מן הסתם עובדים ועסוקים, לכן אולי מתאים יותר לצאת לשבת בלי הילדים ולא להעמיס באמצע השבוע. גם לסבא וסבתא זה בד"כ יותר מתאים.
לא יודעת בני כמה ילדיך, אני מעולם לא יצאתי לחופש והשארתי ילד בן פחות משנה וחצי שנתיים אצל מישהו אחר. לא מרגיש נכון לנתק ילד בגיל כזה מההורים. ולא נראה לי נכון לבקש ממשהו אחר שישמור על קטנציק כזה במקומי. אבל כל אחד וההרגלים שלו. (יצאנו כמה פעמים עם תינוק לחופשה). עכשיו כבר כמה שנים שלא יצאנו לחופשה כי אני לא מסוגלת להתנתק מהילדים ליותר מכמה שעות. אבל זה רק אני כנראה. בעלי ממש מבואס מזה.
אם לא מצליח לצאת ללילה, אפשר גם לצאת ליום אחד של כיף והתרעננות מידי פעם. למצוא בייביסיטר בתשלום שתקח מהגן ותשמור כמה שעות עד הערב. אנחנו עושים את זה פעם ב... וזה מאוד מרענן.
וואי ממש מזדההמיואשת******
גם אני עזרתי המון המון ולא עזרו לי בכלל
אבל בכלל!
עד היום יש לי ממש בלב עליהם
חושבת שאם יש לכם קשרים טובים כן אפשר לומר בעדינות שנורא קשה לך היית רוצה לצאת ללילה אחד והאם אפשר עזרה חד פעמית ולהזכיר כמה עזרת
יתכן שזה באמת מחוסר מחשבה ומודעות
בכל אופן אם לא , אנחנו עשינו את
זה פעם אחת עם השכנים בת 18. יצאנו בוקר אחרי שפיזרנו ילדים
היא אספה והשכיבה וישנה איתם לילה אחד, פיזרה למחרת, ואנחנו חזרנו למחרת בארבע לאיסוף.
לא הרבה זמן אבל מחיה נפשות.
שילמנו לה סכום יפה והיה שווה כל שקל
חיבוק!
אבל בכלל!
עד היום יש לי ממש בלב עליהם
חושבת שאם יש לכם קשרים טובים כן אפשר לומר בעדינות שנורא קשה לך היית רוצה לצאת ללילה אחד והאם אפשר עזרה חד פעמית ולהזכיר כמה עזרת
יתכן שזה באמת מחוסר מחשבה ומודעות
בכל אופן אם לא , אנחנו עשינו את
זה פעם אחת עם השכנים בת 18. יצאנו בוקר אחרי שפיזרנו ילדים
היא אספה והשכיבה וישנה איתם לילה אחד, פיזרה למחרת, ואנחנו חזרנו למחרת בארבע לאיסוף.
לא הרבה זמן אבל מחיה נפשות.
שילמנו לה סכום יפה והיה שווה כל שקל
חיבוק!
וואי, נשמע קשוח..ווטר מלון
מצטרפת להצעה לבקש מהאחים.
במיוחד אם כרגע יש לכם רק ילד אחד - יכול להיות שיותר קל 'לצרף' אותו למשפחה קיימת פשוט.
בן כמה הוא?
לבקש מאחת האחיות שיש לה ילדים נחמדים וזורמים שתקלוט אותו לשבת אחת,
ואתם תצאו להתאוורר לפני הלידה.
לדעתי הכתובת לבקש עזרה חזרה היא האחים עצמם.
האחיינים לא 'אשמים' שההורים שלהם ביקשו ממך עזרה..
אולי תתייעצי עם אחותך נגיד-
"אנחנו ממש חייבים חופשה לפני הלידה.. לא היינו שלוש שנים לבד.
יש מצב להביא אליך את ירחמיאל? או אולי שאחת הגדולות שלך תבוא לפה לשמור עליו? מה אומרת?"
ואז כאילו תתני לה לבחור..
לכן קוראים לזה "חסד של אמת"תהילה 4
גם אצלי האחיינים ששמרתי עליהם גדולים ועסוקים מידי. אבל אני חושבת שאם תשדרי לאחיות שלך את הצורך, בייחוד שגם הן היו במקום הזה אולי הן תתגייסנה בצורה כזו או אחרת. יכול להיות גם שאולי חברה תוכל לעזור פה והיא תוכל לשמור לך על הילד. יש לי שכנים בלי משפחה בארץ וממש שימח אותי לשמור להם על הילדים כאשר נסעו לחופשה זוגית. כי להם אין אופציה אחרת מלבד שכנים.
איזה מעצבןחדשה ישנה
להיות הזאתי שתמיד נותנת ועוזרת, ובתורך אין אף אחד שיכול לתת יד.
מה עם לשים את הילדים למסגרות בבוקר, לנסוע עד הערב לצימר בשעות היום? ולחזור בלילה, בייביסיטר תוציא אותם מהמסגרות ותהיה איתם עד הלילה.
אולי אפשר אפילו שישנו אצל הסבתא שעובדת קשה, תפזר אותם למסגרות ואתם תחזרו ותאספו אותם?
ממש מבינה את התחושות. אל תתייאשי, בע''ה תמצאו סידור כלשהו...
מה עם לשים את הילדים למסגרות בבוקר, לנסוע עד הערב לצימר בשעות היום? ולחזור בלילה, בייביסיטר תוציא אותם מהמסגרות ותהיה איתם עד הלילה.
אולי אפשר אפילו שישנו אצל הסבתא שעובדת קשה, תפזר אותם למסגרות ואתם תחזרו ותאספו אותם?
ממש מבינה את התחושות. אל תתייאשי, בע''ה תמצאו סידור כלשהו...
הייתי מבקשתעלה למעלה
מהאחים עצמם ולא מהאחיינים
אולי הם יסכימו?
אולי הם יסכימו?
מצטרפת להצעה לבקש מהאחים עצמם.באר מרים
יש לך אחות או אח שגרים יחסית קרוב?
אם הילד שלך במסגרת אז זה רק להוציא אותו בבוקר ולהיות איתו אחרי הצהריים.
ואני מניחה דהאחיינים שלך ישמחו לשחק עם בןדוד תינוק..
וככה לפחות תצאו ללילה אחד..
אם הילד שלך במסגרת אז זה רק להוציא אותו בבוקר ולהיות איתו אחרי הצהריים.
ואני מניחה דהאחיינים שלך ישמחו לשחק עם בןדוד תינוק..
וככה לפחות תצאו ללילה אחד..
דודים שלילהשתמח
פעם השאירו אצל הורים שלי 5 ילדים לשבת. אולי זאת יכולה להיות אופציה אצליכם
איזה חמודות אתן❤️❤️❤️נעמי28
רק עכשיו התפנתי לקרוא.
הילד כבר בן שלוש- לא השארנו אותו לבד אף פעם, חוץ מלילה אחד שהיה מקרה חירום , השארנו אצל אמא שלי בעלי והיא לא הפסיקה להגיד לי שיכול להיות לו טראומה לילה אחד בלי ההורים (הוא היה בן שנתיים וחצי והסברנו לו יפה לפני).
בכל מקרה, שבת ממש לא אוהבת לעשות בחוץ, לא חופשה בשבילי בכלל אבל אולי באמת אין ברירה.
עם שכנות אני לא בקשר כזה טוב של להשאיר ילד, שלום שלום והחברות דיי עמוסות עם ילדים קטנים אני לא בנוח להעמיס..
אחיות מפנות את זה לבנות שלהן - ״תשאלי אותה אם היא מוכנה״. יש אחת שיותר מבינה, לא גרה בעיר אבל אדבר איתה כבר היום, כנראה זה מה שנעשה..
איזה כיף שאתן פה
תודה רבה😘😘
הילד כבר בן שלוש- לא השארנו אותו לבד אף פעם, חוץ מלילה אחד שהיה מקרה חירום , השארנו אצל אמא שלי בעלי והיא לא הפסיקה להגיד לי שיכול להיות לו טראומה לילה אחד בלי ההורים (הוא היה בן שנתיים וחצי והסברנו לו יפה לפני).
בכל מקרה, שבת ממש לא אוהבת לעשות בחוץ, לא חופשה בשבילי בכלל אבל אולי באמת אין ברירה.
עם שכנות אני לא בקשר כזה טוב של להשאיר ילד, שלום שלום והחברות דיי עמוסות עם ילדים קטנים אני לא בנוח להעמיס..
אחיות מפנות את זה לבנות שלהן - ״תשאלי אותה אם היא מוכנה״. יש אחת שיותר מבינה, לא גרה בעיר אבל אדבר איתה כבר היום, כנראה זה מה שנעשה..
איזה כיף שאתן פה
תודה רבה😘😘
הוא הולך לגן/מעון?פרח חדש
כי אנחנו פעם נסענו והמטפלת במעון שמרה עליו שתי לילות
היתה לו מטפלת מאוד מיוחדת, כבר קצת מבוגרת
והיא אמרה שכל אמא שמרגיש צורך היא מוכנה לשמור על הילד ל2 לילות
היתה לו מטפלת מאוד מיוחדת, כבר קצת מבוגרת
והיא אמרה שכל אמא שמרגיש צורך היא מוכנה לשמור על הילד ל2 לילות
כן הוא בגןנעמי28אחרונה
הגן מצריך קצת נסיעה, לכן זה מוריד חלק ממי שיכול..
ואיזה מטפלת נחמדה!!
ואיזה מטפלת נחמדה!!
איך מרבים אהבה בין אחיות?מיואשת******
כמובן גם אחים. אבל אצלי זה אחיות
המריבות הן רגילות, הכל בסדר
אבל מרגישה שיש בין הגדולה לאלו שאחריה המון מתח שלילי.
הלימודים שלה השנה מאד קשים. היא חוזרת ממש מאוחר, מטבע הדברים עושה פחות בבית.
פשוט נמצאת בו פחות. והלימודים. חשובים לנו אז אנחנו מכילים יותר .
הסברתי לאחיות שלה כשיגיע זמנן גם הן תקבלנה פטור
ומעשית, רב מה שהיא לא עושה נופל עלינו, לא עליהן.
ממש השתדלנו שלא תהיה יותר עבודה להן אבל בגלל שהיא לא בבית הן מרגישות כאילו הם עושות יותר אפילו שבחיי אפשר לרשום על לוח ולראות זה הוסיף להן נגיד שעת עבודה בשבוע. מקסימום.
ניסיתי לדבר איתה גם ולבקש ממנה שתנסה להיות יותר נחמדה אליהן. יותר קשובה, מחמיאה, אמרתי לה תקשיבי מתוקה את עוזרת לחות בבית ובשמחה כי באמת את עובדת קשה בלימודים, אז תנסי להתאמץ בהארת פנים, במילה טובה
לא עובד. היא מגיעה הביתה עייפה ועצבנית חצי מהשבוע, וכשהיא לא אז היא סתם. רגילה. לא מנסה להיות נחמדה במיוחד ולהן יש בטן מלאה עליה וביחד שתי הדברים האלו כל מילה הופכת לפיצוץ.
לא פיצוץ מריבה אלא עקיצות, חילופי דברים לא נעימים. אוירה לא טובה
מרגישה קצת אבודה
בעצמי בעומס גדול בחיים
ובדכ היא ילדה מהממת שמדברים איתה על נושא והיא ממש מקשיבה ומיישמת ופה לא הולך! היא מבינה מה אני אומרת אבל בפועל לא מיישמת כלום.
אני מנסה לחשוב על איזה פעילות יזומה שתרבה שיתוף ואהבה בינהן.
עברנו את הגיל של מבצעים או פרסים
ממש אשמח לעצת היצירתיות בינכן
איך גורמים פה לנתינה ואהבה
כי עכשיו יש לנו המום מרמור ו״היא חושבת את עצמה מלכה״ ו״את מעצבנת אחת ״ וכאלו…
וקשה לי
המריבות הן רגילות, הכל בסדר
אבל מרגישה שיש בין הגדולה לאלו שאחריה המון מתח שלילי.
הלימודים שלה השנה מאד קשים. היא חוזרת ממש מאוחר, מטבע הדברים עושה פחות בבית.
פשוט נמצאת בו פחות. והלימודים. חשובים לנו אז אנחנו מכילים יותר .
הסברתי לאחיות שלה כשיגיע זמנן גם הן תקבלנה פטור
ומעשית, רב מה שהיא לא עושה נופל עלינו, לא עליהן.
ממש השתדלנו שלא תהיה יותר עבודה להן אבל בגלל שהיא לא בבית הן מרגישות כאילו הם עושות יותר אפילו שבחיי אפשר לרשום על לוח ולראות זה הוסיף להן נגיד שעת עבודה בשבוע. מקסימום.
ניסיתי לדבר איתה גם ולבקש ממנה שתנסה להיות יותר נחמדה אליהן. יותר קשובה, מחמיאה, אמרתי לה תקשיבי מתוקה את עוזרת לחות בבית ובשמחה כי באמת את עובדת קשה בלימודים, אז תנסי להתאמץ בהארת פנים, במילה טובה
לא עובד. היא מגיעה הביתה עייפה ועצבנית חצי מהשבוע, וכשהיא לא אז היא סתם. רגילה. לא מנסה להיות נחמדה במיוחד ולהן יש בטן מלאה עליה וביחד שתי הדברים האלו כל מילה הופכת לפיצוץ.
לא פיצוץ מריבה אלא עקיצות, חילופי דברים לא נעימים. אוירה לא טובה
מרגישה קצת אבודה
בעצמי בעומס גדול בחיים
ובדכ היא ילדה מהממת שמדברים איתה על נושא והיא ממש מקשיבה ומיישמת ופה לא הולך! היא מבינה מה אני אומרת אבל בפועל לא מיישמת כלום.
אני מנסה לחשוב על איזה פעילות יזומה שתרבה שיתוף ואהבה בינהן.
עברנו את הגיל של מבצעים או פרסים
ממש אשמח לעצת היצירתיות בינכן
איך גורמים פה לנתינה ואהבה
כי עכשיו יש לנו המום מרמור ו״היא חושבת את עצמה מלכה״ ו״את מעצבנת אחת ״ וכאלו…
וקשה לי
קודם כלמשמעת עצמית
לזכור שזה שלב.
מתבגרים רבים, עוקצים וכו... זה עובר.
דבר שני ליצור חוויות משותפות
כיופים
צחוקים
בדיחות פנימיות
כמובן שאת לא יכולה לייצר את זה
אבל את יכולה לאפשר ולתת מצע מתאים
כמו:
סעודת ר"ח משותפת
יציאה לגלידה פעם ב רק עם הגדולות
וכו...
בהצלחה!
מתבגרים רבים, עוקצים וכו... זה עובר.
דבר שני ליצור חוויות משותפות
כיופים
צחוקים
בדיחות פנימיות
כמובן שאת לא יכולה לייצר את זה
אבל את יכולה לאפשר ולתת מצע מתאים
כמו:
סעודת ר"ח משותפת
יציאה לגלידה פעם ב רק עם הגדולות
וכו...
בהצלחה!
רעיון טוב! תודה!מיואשת******
רק הצעה טכניתרינת 23
אולי היא יכולה ״להחזיר״ בשבת לאחיות שמגבות אותה?
נניח שהיא תערוך שולחן/ תוריד מהשולחן / תשטוף כלים במקום אחות אחרת שעבדה יותר קשה באמצע השבוע?
וכל הכבוד לך שהבנות משתתפות כל כך הרבה בעבודות הבית!
נניח שהיא תערוך שולחן/ תוריד מהשולחן / תשטוף כלים במקום אחות אחרת שעבדה יותר קשה באמצע השבוע?
וכל הכבוד לך שהבנות משתתפות כל כך הרבה בעבודות הבית!
ועוד רעיון שעלה לירינת 23
לתת להן משימה משותפת לארגן משהו כיף שהככנה שלו כיפית ומגבשת כמו מסיבת חנוכה משפחתית/ מסיבת הפתעה לסבתא וכדו׳
רעיון!מיואשת******
שלא תחשבי… הן לא שפחות 😅מיואשת******
בעיקר שמירה על הקטנה פה ושם ושטיפת כלים.
אבל זה מאד עוזר באמת
בגלל שהיא לא נמצאת אז בעיקר בשמירה על הקטנה היא לא משתפת ו תכלס הורדתי את זה מאד ורוב הזמן הקטנה איתי אבל הן עדיין מתלוננות. אני צריכה לשקף להן את המציאות קצת.
אני מרגישה שזה היחסים שנוצרות בינהן עכורים וכל דבר זה רק תירוץ, אולי סוג של קנאה בזה שהיא בלימודים ״חשובים״ ומתעסקת גם במחשב הרבה בגלל זה - רק ללימודים ועדיין
אבל זה מאד עוזר באמת
בגלל שהיא לא נמצאת אז בעיקר בשמירה על הקטנה היא לא משתפת ו תכלס הורדתי את זה מאד ורוב הזמן הקטנה איתי אבל הן עדיין מתלוננות. אני צריכה לשקף להן את המציאות קצת.
אני מרגישה שזה היחסים שנוצרות בינהן עכורים וכל דבר זה רק תירוץ, אולי סוג של קנאה בזה שהיא בלימודים ״חשובים״ ומתעסקת גם במחשב הרבה בגלל זה - רק ללימודים ועדיין
אם המחשב הוא אחת הבעיות, אולי לתת גם להן?אן אליוט
לא עוד זמן משחקים וצפייה אלא לימוד של משהו, בין אם זה תכנות, או נושאים שמעניינים אותן במדעים או היסטוריה וכו', או גניאולוגיה..
יש המון דברים ללמוד, ואם גם להן יהיה זמן מוגדר ללימוד אקסטרא כלשהו, אולי הקנאה תפחת קצת
יש המון דברים ללמוד, ואם גם להן יהיה זמן מוגדר ללימוד אקסטרא כלשהו, אולי הקנאה תפחת קצת
מה שעולה לי בראשהמקורית
זה שקודם כל את מהממת שאת ככה חושבת על זה ולא רוצה להרפות במחשבה שזה יסתדר מתישהו, כי אצלנו זה לא הסתדר מעצמו לצערי. עד היום אני אוכלת על זה קש, ולאו דווקא מהסיבה שציינת, אבל זה התחיל שם בגיל הזה.
ומתוך תחושת הבהילות שלי לדבר העצה שלי היא פשוט לא לדרוש גם מהבנות האחרות אם הן מרגישות שקשה להן וזה גורם לחיכוכים כאלה. הן מרגישות שיש לה העדפה מסוימת על פניהן ולכן היא מקבלת פטור, אז הייתי מבטלת את החובה לכולן.
ולא כי אני מאמינה שלא צריך לעזור בבית אלא כי המטרה של העזרה היא שיהיה לכולם נעים יותר וניקח אחריות- מאזן של זכויות וחובות מה שנקרא, אבל אם זה גורע מערכים אחרים שלדעתי יותר חשובים אז אני מתעדפת, והעזרה בבית לא חשובה לי כמו שחשוב לי שתהיה אהבה ואחווה בבית.
ובמקביל לחזק את הקשר ביניהן ביציאה משותפת, אפשר נגיד יציאה למסעדה בערב ראש חודש למשל. או מסיבת פיג’מות עם סרט ופופקורן, או הליכה משותפת פעם בשבוע בערב. משהו שיהיה משותף לכולן וכולן ימצאו את עצמן בו.
זאת אומרת שהקשר ביניהן לא יהיה סובב רק סביב המטלות בבית כי נראה כרגע שההתחשבנות סביב זה היא עיקר ההתעסקות שלהן אחת בשניה.
אני מאמינה שברגע שהחובה תתבטל ויהיה דגש על כך שרק מי שרוצה מעצמה תעזור, ורק אם היא מרגישה שהיא לא מתמרמרת על זה מול אחותה שעושה פחות, הן יסתכלו על זה אחרת ואולי זה יבוא מהן ברצון ופחות מרמור. וגם אם לא יבוא מהן, בעיניי זה שווה.
יכול להיות שהעצה שלי לא רלוונטית אבל שוב, אני מדברת מניסיון כצעירה שההורים שלי לא ידעו לתווך ככ ואיך לנהוג עם זה, והיום כשאני כבר יותר גדולה זה מאוד קשה לגשר על הפערים האלה, לצערי כמעט בלתי אפשרי.
ומתוך תחושת הבהילות שלי לדבר העצה שלי היא פשוט לא לדרוש גם מהבנות האחרות אם הן מרגישות שקשה להן וזה גורם לחיכוכים כאלה. הן מרגישות שיש לה העדפה מסוימת על פניהן ולכן היא מקבלת פטור, אז הייתי מבטלת את החובה לכולן.
ולא כי אני מאמינה שלא צריך לעזור בבית אלא כי המטרה של העזרה היא שיהיה לכולם נעים יותר וניקח אחריות- מאזן של זכויות וחובות מה שנקרא, אבל אם זה גורע מערכים אחרים שלדעתי יותר חשובים אז אני מתעדפת, והעזרה בבית לא חשובה לי כמו שחשוב לי שתהיה אהבה ואחווה בבית.
ובמקביל לחזק את הקשר ביניהן ביציאה משותפת, אפשר נגיד יציאה למסעדה בערב ראש חודש למשל. או מסיבת פיג’מות עם סרט ופופקורן, או הליכה משותפת פעם בשבוע בערב. משהו שיהיה משותף לכולן וכולן ימצאו את עצמן בו.
זאת אומרת שהקשר ביניהן לא יהיה סובב רק סביב המטלות בבית כי נראה כרגע שההתחשבנות סביב זה היא עיקר ההתעסקות שלהן אחת בשניה.
אני מאמינה שברגע שהחובה תתבטל ויהיה דגש על כך שרק מי שרוצה מעצמה תעזור, ורק אם היא מרגישה שהיא לא מתמרמרת על זה מול אחותה שעושה פחות, הן יסתכלו על זה אחרת ואולי זה יבוא מהן ברצון ופחות מרמור. וגם אם לא יבוא מהן, בעיניי זה שווה.
יכול להיות שהעצה שלי לא רלוונטית אבל שוב, אני מדברת מניסיון כצעירה שההורים שלי לא ידעו לתווך ככ ואיך לנהוג עם זה, והיום כשאני כבר יותר גדולה זה מאוד קשה לגשר על הפערים האלה, לצערי כמעט בלתי אפשרי.
ממש תודה על התגובה שלך!מיואשת******
אני מרגישה שכן הורדתי מהן ממש
אבל הן לא מרגישות את זה ככה
וסה״כ הרי כשהן תגענה לשלב הזה בחיים גם ירד מהן חלק מהחובות בדיוק כמוה
אני לא יודעת כמה זה נכון והגיוני שאף אחת לא תעזור בכלל
בסופו של דבר הן עוזרות לנו, ההורים, ולא זו לזו. וזה מה שאני מנסה להסביר להן
אנסה לנהל איתן שיחה פתוחה ולשמוע יותר לעומק כי כרגע אני רק עסוקה בכיבוי שריפות ולא ברמת עשינו שיחה בוגרת על זה
אז חידדת לי מאד את הצורך
וממש מתחברת לרעיון של יציאה משותפת
תודה ❤️
אבל הן לא מרגישות את זה ככה
וסה״כ הרי כשהן תגענה לשלב הזה בחיים גם ירד מהן חלק מהחובות בדיוק כמוה
אני לא יודעת כמה זה נכון והגיוני שאף אחת לא תעזור בכלל
בסופו של דבר הן עוזרות לנו, ההורים, ולא זו לזו. וזה מה שאני מנסה להסביר להן
אנסה לנהל איתן שיחה פתוחה ולשמוע יותר לעומק כי כרגע אני רק עסוקה בכיבוי שריפות ולא ברמת עשינו שיחה בוגרת על זה
אז חידדת לי מאד את הצורך
וממש מתחברת לרעיון של יציאה משותפת
תודה ❤️
אני מאוד מבינה את מה שאת אומרתהמקורית
אבל תחשבי על זה ככה שזה סוג של אי הבנה
את אומרת: אתן עוזרות לי ולאבא, כיבוד הורים וכו
הן שומעות: בלה בלה בלה,אתן עושות יותר וצילה מקבלת פטור.
לא מעניין אותן התוכן מעבר, רק העובדה שהן עושות והיא לא.
את מדברת בשפה אחת והן בשפה אחרת
השפה היא לא עזרה לאבא ואמא מבחינתן, אלא מי מקבלת יותר עדיפות. עדיפות מבחינתן שווה לפטור ממטלות הבית.
אז תני לכולן עדיפות מה שנקרא, ואז הנושא של עזרה לאבא ואמא יוכל לצוף ממקום שהוא אחר. לכי תדעי אולי דווקא הפטור יגרום להן לעזור מרצון?
את אומרת: אתן עוזרות לי ולאבא, כיבוד הורים וכו
הן שומעות: בלה בלה בלה,אתן עושות יותר וצילה מקבלת פטור.
לא מעניין אותן התוכן מעבר, רק העובדה שהן עושות והיא לא.
את מדברת בשפה אחת והן בשפה אחרת
השפה היא לא עזרה לאבא ואמא מבחינתן, אלא מי מקבלת יותר עדיפות. עדיפות מבחינתן שווה לפטור ממטלות הבית.
אז תני לכולן עדיפות מה שנקרא, ואז הנושא של עזרה לאבא ואמא יוכל לצוף ממקום שהוא אחר. לכי תדעי אולי דווקא הפטור יגרום להן לעזור מרצון?
אני באמת לא חושבת שזה העניןמיואשת******
מנסה לחשוב על זה לעומק ואני חושבת שזה הגישה שלה, שהיא ממש מתנהגת הסנוביזם מסוים ולא מתייחסת אליהן נורמלי.
ולא העזרה המעשית
כי באמת גם הורדתי מהן המון. ואני מבינה מה שאת אומרת אסל זה לא הגיוני מבחינתי שלא תעזורנה בכלל. (גם בי״א לא קיבלה פטור מלא )
אני צריכה להוריד אותה קצת לאדמה. אולי זה היחס שלנו פלוס שלה לכל הנושא שהוא הבעיה, ולא כמות העזרה בתכלס
אבל להפוך עזרה בבית להתנדבותית זה לא לענין לדעתי מכל הכיוונים.
ואולי אני מדברת בשפה שונה אבל חלק מהחינוך בחיים זה גם לגרום להן להבין את השפה שלי אני צריכה למצוא את הדרך לעשות את זה, להרים ידיים וחומר אני אישה את הכל לבד ואתמוטט כי אתן לא מבינות זה לא פיתרון נכון בעיני
ולא העזרה המעשית
כי באמת גם הורדתי מהן המון. ואני מבינה מה שאת אומרת אסל זה לא הגיוני מבחינתי שלא תעזורנה בכלל. (גם בי״א לא קיבלה פטור מלא )
אני צריכה להוריד אותה קצת לאדמה. אולי זה היחס שלנו פלוס שלה לכל הנושא שהוא הבעיה, ולא כמות העזרה בתכלס
אבל להפוך עזרה בבית להתנדבותית זה לא לענין לדעתי מכל הכיוונים.
ואולי אני מדברת בשפה שונה אבל חלק מהחינוך בחיים זה גם לגרום להן להבין את השפה שלי
אני צריכה למצוא את הדרך לעשות את זה, להרים ידיים וחומר אני אישה את הכל לבד ואתמוטט כי אתן לא מבינות זה לא פיתרון נכון בעינימבינההמקורית
אשמח לשמוע אם זה עזר בסוף
בע״ה . צריכה לעשות כמה שיחות עם האיש ואז איתןמיואשת******
ולחשוב על הכל לעומק
אבל בעיקר לדבר איתה
נראה לי שהיא הגורם העיקרי (באשמתינו גם כמובן)
הוי
בכורות
מכה
(סליחה מכל הבכורות)
אבל בעיקר לדבר איתה
נראה לי שהיא הגורם העיקרי (באשמתינו גם כמובן)
הוי
בכורות
מכה
(סליחה מכל הבכורות)
שהשם יסייע בידך 🙏🏻המקורית
את ממש צודקתלמה לא123
אני החלטתי שאין אצלי תורנויות, לא מסיבה כלשהי
והבנות שלי עוזרות הרבה ומעצמן, אני כמעט לא מבקשת.
וגם כשאני מבקשת, אני תמיד אומרת:"רק אם בא לך. אם קשה לך, אני אעשה, או שתעשה למחרת"
וראו זה פלא, היום למשל ישנתי וקמתי הילדה שטפה את הסלון כי לטענתה הוא היה ממש מלוכלך...
אתמול בערב נכנסתי למטבח וילדה אחרת שטפה כלים, מעצמה.
אצל אחותי יש תורנויות והמריבות שם לא נגמרות.
ילדה לא מוכנה לשטוף כפית, אם היום לא התורנות שטיפת כלים שלה.
בקיצור,,, יש הרבה במה שאת אומרת...
העקיצות האלה התחילו רק בשלב הזה?חדשה ישנה
רק מאז שנתתם לה 'פטור' מעזרה בבית?
כי אם כן, יכול להיות שכדאי להחזיר לה את העבודות, יש קטע כזה שאין לך מחוייבות בבית, אתה פחות מעריך, פחות מכבד, יותר 'זורק' כזה, אפילו נהיה יותר חוצפן... מבינה מה אני אומרת?
אפילו על הילדים שלי שהם קטנים (6,4) אני רואה את זה; הם מתחילים לריב, לשגע אותי ואת עצמם, המשחקים לא מעניינים אותם וכשאני רוצה לאפס אותם אני מיד נותנת להם משימות - להוריד כביסה, לטאטא וכד' (עזבי שזה יוצא זוועה, )אבל משהו בנפש שלהם ננרגע. הם בהתחלה מתלוננים וכשהם רואים שאני לא מוותרת, הם נכנסים למרץ של עשייה וזה עושה להם טוב שהם עושים משהו טוב למען הבית .
חוצמיזה, שטיפת כלים לוקח גג חצי שעה, לא נראה לי שזה כזה נורא שתשקיע חצי שעה, הלימודים זה לא עוצר את החיים, נכון שצריך להשקיע, אבל זו אמירה שהחיים ממשיכים (וכשתגדל, הלימודים/העבודה לא יהיו תירוץ 'לזרוק' דברים אחרים כמו זוגיות, משפחה, נקיון, כביסות וכו')
כי אם כן, יכול להיות שכדאי להחזיר לה את העבודות, יש קטע כזה שאין לך מחוייבות בבית, אתה פחות מעריך, פחות מכבד, יותר 'זורק' כזה, אפילו נהיה יותר חוצפן... מבינה מה אני אומרת?
אפילו על הילדים שלי שהם קטנים (6,4) אני רואה את זה; הם מתחילים לריב, לשגע אותי ואת עצמם, המשחקים לא מעניינים אותם וכשאני רוצה לאפס אותם אני מיד נותנת להם משימות - להוריד כביסה, לטאטא וכד' (עזבי שזה יוצא זוועה, )אבל משהו בנפש שלהם ננרגע. הם בהתחלה מתלוננים וכשהם רואים שאני לא מוותרת, הם נכנסים למרץ של עשייה וזה עושה להם טוב שהם עושים משהו טוב למען הבית .
חוצמיזה, שטיפת כלים לוקח גג חצי שעה, לא נראה לי שזה כזה נורא שתשקיע חצי שעה, הלימודים זה לא עוצר את החיים, נכון שצריך להשקיע, אבל זו אמירה שהחיים ממשיכים (וכשתגדל, הלימודים/העבודה לא יהיו תירוץ 'לזרוק' דברים אחרים כמו זוגיות, משפחה, נקיון, כביסות וכו')
אני גם מתחברת לתגובה הזאתהתמסרות
באמת לפעמים כשבאים לקראת אז גם ההערכה יורדת...
וגם באמת החיים ידרשו ממנה לשלב בין העומס לבין תחזוקה יומיומי.
אפשר אולי לדבר איתה והיא תחליט המה היא עוזרת
בהצלחה רבה, את אמא נדירה! מקסים שזה חשוב לך
וגם באמת החיים ידרשו ממנה לשלב בין העומס לבין תחזוקה יומיומי.
אפשר אולי לדבר איתה והיא תחליט המה היא עוזרת
בהצלחה רבה, את אמא נדירה! מקסים שזה חשוב לך
אולי...בת 30
א. לנצל מוצ''שים של שעון חורף, לזמן משפחתי כיפי. לצאת לאנשהו, לשחק ביחד משחק משפחתי, לראות סרט ביחד. גם חנוכה כבר כמעט פה ..אפשר לנצל אותו לזמן איכות
ב. לנו יש משהו נחמד שלפעמים אנחנו עושים, ביום שישי כל אחת כותבת דברים טובים על כל שאר בני המשפחה. אח''כ קוראים את זה בשולחן שבת, וזה ממש משמח ונחמד גורם לכולם להסתכל בעין טובה על האחרים.
ב. לנו יש משהו נחמד שלפעמים אנחנו עושים, ביום שישי כל אחת כותבת דברים טובים על כל שאר בני המשפחה. אח''כ קוראים את זה בשולחן שבת, וזה ממש משמח ונחמד גורם לכולם להסתכל בעין טובה על האחרים.
מזדהה ממש...סבלנות 12
קודם כל חייבת לומר שאני ממש נהנית לקרוא מה שאת כותבת וממש מזדהה עם חלק גדול מהדברים לאורך כל השנים.
לא קראתי את כל התגובות שכתבו לך (בקושי יש לי זמן להיכנס לפורום) אבל יכולה לספר לך מה היה אצלינו.
גם לי יש שלוש בנות מתבגרות אחת אחרי השניה, המתח ביננו הוא גבוה וכמה שניסיתי לדבר, לבקש, לצאת איתן זה לא באמת עבד לטווח ארוך. קודם כל אני יכולה להרגיע אותך שהמצב ממש משתפר עם הגיל (נניח הגדולה שלי בת 20 הרבה יותר שולטת בעצמה היום מאשר בעבר), דבר נוסף, דיברתי פעם עם מנחת הורים והיא הציעה לשקף לילד את מה שהשני מרגיש. נניח לספר סיפור חיצוני שמתאים לסיטואציה ואז לשאול את הבת, איך היית מרגישה אם היית במקום הזה והזה? וכד'. אני חושבת שזה גם יכול מאד לעזור.
לא קראתי את כל התגובות שכתבו לך (בקושי יש לי זמן להיכנס לפורום) אבל יכולה לספר לך מה היה אצלינו.
גם לי יש שלוש בנות מתבגרות אחת אחרי השניה, המתח ביננו הוא גבוה וכמה שניסיתי לדבר, לבקש, לצאת איתן זה לא באמת עבד לטווח ארוך. קודם כל אני יכולה להרגיע אותך שהמצב ממש משתפר עם הגיל (נניח הגדולה שלי בת 20 הרבה יותר שולטת בעצמה היום מאשר בעבר), דבר נוסף, דיברתי פעם עם מנחת הורים והיא הציעה לשקף לילד את מה שהשני מרגיש. נניח לספר סיפור חיצוני שמתאים לסיטואציה ואז לשאול את הבת, איך היית מרגישה אם היית במקום הזה והזה? וכד'. אני חושבת שזה גם יכול מאד לעזור.
התכוונתי המתח בינהן לא ביננוסבלנות 12
תודה רבה לכולן. התחלנו בשיחה איתה אתמולמיואשת******
והפעם האווירה נינוחה יותר, והיה נראה שבאמת הקשיבה
בע״ה נמשיך משם
בע״ה נמשיך משם
אין לי ניסיון עם הגיל הזהלהשתמח
אבל מהתיאור שלך של הבת הגדולה, שהיא הרבה חוזרת עייפה ועצבנית ולא שמחה וחברותית. אז אולי שווה לבדוק אם טוב לה, אם היא לא העמיסה על עצמה יותר מדי, אם זה נכון בשבילה לימודים עד כל כך מאוחר כל יום.
היא בתיכון או בלימודים גבוהים? כי בתיכון בד"כ יש כמה אפשרויות של רמות למידה והוספת מקצועות נוספים. אולי כדאי לדבר איתה על המערכת שהיא בחרה לה אם זה מתאים לה ומה המחיר שהיא משלמת. כי להיות עייפה ועצבנית כל השנה בגלל הלימודים זה מחיר גבוה מאוד בעיניי.
בלימודים גבוהים זה באמת יותר מורכב.אבל גם שם לפעמים אפשר לפרוס את הלימודים אם קשה.
ואם זה לא רלוונטי אז תזרקי לפח, כמו שאת אומרת.
היא בתיכון או בלימודים גבוהים? כי בתיכון בד"כ יש כמה אפשרויות של רמות למידה והוספת מקצועות נוספים. אולי כדאי לדבר איתה על המערכת שהיא בחרה לה אם זה מתאים לה ומה המחיר שהיא משלמת. כי להיות עייפה ועצבנית כל השנה בגלל הלימודים זה מחיר גבוה מאוד בעיניי.
בלימודים גבוהים זה באמת יותר מורכב.אבל גם שם לפעמים אפשר לפרוס את הלימודים אם קשה.
ואם זה לא רלוונטי אז תזרקי לפח, כמו שאת אומרת.
❤️תודה שכתבת לי. נבדוק גם את הכיוון הזהמיואשת******אחרונה
אפשר שאלה בנושאי זוגיות?הריון ולידה
יש פה הרבה נשים חכמות....
מרגישה שאנחנו תקועים מבחינה זוגית.
כל ערב כל אחד בפלאפון שלו.
ניסינו לא להיות בפלאפון ויצא שמשתעממים ותוך זמן קצר חוזרים לפלאפונים. קובעים זמן זוגי, מוצאים את עצמנו חושבים מה לעשות, לא מוצאים, חוזרים לפלאפונים.
כבר לא מעניינים אחד את השני ולא מוצאים עניין אחד בשני. פעם היינו מדברים הרבה, היום אין על מה.
לצאת מהבית לא שייך - יש ילדים ישנים וקשה למצוא פה בייביסיטר. רק לעיתים נדירות.
יחסים? פעם בשבועיים שלוש, מבחינתי סתם בשביל לסמן וי. כל המילים היפות שהוא פתאום אומר אני לא שומעת אותם ביומיום למרות שמבקשת שיגיד לי אותם ביום רגיל ולא רק ביחסים. הוא לא יוזם יחסים.
אפילו בשינה קורה הרבה פעמים לאחרונה שישנים בנפרד. כבר לא משנה לנו אם לישון באותו חדר או לא. במילא כל אחד ישן בשעה אחרת ובמיטה אחרת.
לפני טיפול זוגי(עובדים על זה, תרתי משמע)
מה אפשר לעשות לבינתיים? מרגישה שכל שבוע שעובר רק מחריף את המצב.
מרגישה שאנחנו תקועים מבחינה זוגית.
כל ערב כל אחד בפלאפון שלו.
ניסינו לא להיות בפלאפון ויצא שמשתעממים ותוך זמן קצר חוזרים לפלאפונים. קובעים זמן זוגי, מוצאים את עצמנו חושבים מה לעשות, לא מוצאים, חוזרים לפלאפונים.
כבר לא מעניינים אחד את השני ולא מוצאים עניין אחד בשני. פעם היינו מדברים הרבה, היום אין על מה.
לצאת מהבית לא שייך - יש ילדים ישנים וקשה למצוא פה בייביסיטר. רק לעיתים נדירות.
יחסים? פעם בשבועיים שלוש, מבחינתי סתם בשביל לסמן וי. כל המילים היפות שהוא פתאום אומר אני לא שומעת אותם ביומיום למרות שמבקשת שיגיד לי אותם ביום רגיל ולא רק ביחסים. הוא לא יוזם יחסים.
אפילו בשינה קורה הרבה פעמים לאחרונה שישנים בנפרד. כבר לא משנה לנו אם לישון באותו חדר או לא. במילא כל אחד ישן בשעה אחרת ובמיטה אחרת.
לפני טיפול זוגי(עובדים על זה, תרתי משמע)
מה אפשר לעשות לבינתיים? מרגישה שכל שבוע שעובר רק מחריף את המצב.
נשמע מבאס. מקפיצה לך לתגובות של נשים חכמות...אמא שמחה????
הרצון לשינוי הוא כבר התחלה טובה!
סליחה יקרה.... אבלבימבה אדומה
למה את משתמשת בניק הזה לפורום שהוא לא הריון ולידה????
ואם יש לך אותו, אז את בפורום נשואות ששם יש קבוצה מספיק גדולה של נשים שיכולה להתאים לשירשור שלך, לא?
ואם יש לך אותו, אז את בפורום נשואות ששם יש קבוצה מספיק גדולה של נשים שיכולה להתאים לשירשור שלך, לא?
טעותעלה למעלה
את צודקת בתוכן, אבל אפשר לכתוב בצורה עדינה יותר.לפניו ברננה!
בתור מנהלות בכוונה לא הערנו על זה עד שנפתח ניק אנונימי לפורום הזה.
ויש גם כפתור דיווח. ❤️
ויש גם כפתור דיווח. ❤️
אממבימבה אדומה
עשיתי הכי עדין שהצלחתי...
וכי זה קשור לפורום הריון ולידה... קיצר ראיתי לנכון להעיר לה פה. פחות אוהבת את הדיווח כי אז מישהי שמסתכלת מהצד חושבת שזה סבבה... (שוב לא בכוונה... ברור שהכוונה טובה...)
וכי זה קשור לפורום הריון ולידה... קיצר ראיתי לנכון להעיר לה פה. פחות אוהבת את הדיווח כי אז מישהי שמסתכלת מהצד חושבת שזה סבבה... (שוב לא בכוונה... ברור שהכוונה טובה...)
עכשיו קוראת שוב את ההודעה שליבימבה אדומה
בהחלט אפשר לראות שהייתי עצבנית... פשוט הרגיש לי באותו רגע הזוי לחלוטין.... בכל מקרה לא אוהבת להשתמש בדיווח... מבחינתי הוא למקרים של חשד לטרולים
דיווח מתאים לכל הודעה שלא מתאימהיעל מהדרום
לק"י
זה עדיף מאשר שמתחילות הערות על גבי הפורום, ולפעמים דיונים לא נעימים (לא מדברת על השרשור הספציפי, אלא בכלל).
זה עדיף מאשר שמתחילות הערות על גבי הפורום, ולפעמים דיונים לא נעימים (לא מדברת על השרשור הספציפי, אלא בכלל).
הבנתי. ריבוי סימני השאלה הרגיש לי קצת נוזף בה.לפניו ברננה!
ובאמת כרגע עוד לא הגדרנו את זה בצורה מסודרת..
התכוונתי שהניק עצמו קשור להריון ולידהבימבה אדומה
לא נושא השרשור עצמו... קיצר, מקווה שהובנתי, כבר חפרתי😅😅
כן כן הובנתלפניו ברננה!
נראה לי שבגלל שהפורום הזהדפני11
הוא "האחות הגדולה" של הריון ולידה אז הרגישה בנוח ואני לגמרי מבינה...
בקשר לפורום נשואות, זה לא בהכרח קשור אחד לשני.... לי למשל יכולה להיות גישה לניק האנונימי ואני לא נמצאת בפורום נשואות...
בקשר לפורום נשואות, זה לא בהכרח קשור אחד לשני.... לי למשל יכולה להיות גישה לניק האנונימי ואני לא נמצאת בפורום נשואות...
הניק 'הריון ולידה'בימבה אדומה
הוא רק לחברות הפורום הסגור 'נשואות'....
זה לא כמו 'אנונימית בהו"ל'....
זה לא כמו 'אנונימית בהו"ל'....
אהה לא ידעתידפני11
..פה לקצת
למה לדעתך השרשור הזה לא מתאים לכאן?
יש הגדרות מדוייקות איזה נושאים אפשר להעלות כאן?
יש הגדרות מדוייקות איזה נושאים אפשר להעלות כאן?
לניק 'הריון ולידה'??בימבה אדומה
הוא רק לחברות הפורום הנשואות...
איך אפשר לדעתך לקבל גישה לסיסמא שלו?
ולא אכפת לי אם היתה פותחת אותו פה מכל ניק אחר... פשוט זה שימוש לא נכון בניק הריון ולידה, זה הכל...
בלי קשר הצעתי שתפתח בנשואות כי ממילא היא גם שם ושם יש אנונימי בלי בעיה....
איך אפשר לדעתך לקבל גישה לסיסמא שלו?
ולא אכפת לי אם היתה פותחת אותו פה מכל ניק אחר... פשוט זה שימוש לא נכון בניק הריון ולידה, זה הכל...
בלי קשר הצעתי שתפתח בנשואות כי ממילא היא גם שם ושם יש אנונימי בלי בעיה....
נראה לי שאתם צריכים לעבודהמקורית
קודם כל על תקשורת ביניכם. נראה שאתם לא מוצאים ככ שפה משותפת, וכשאין שפה משותפת קשה לבנות אינטימיות זוגית שמובילה גם ליחסי אישות עם חשק ורצון ושמחה
עצה שקיבלתי ממטפלת זוגית היא להתחיל ממשחק משותף. לא צריך לדבר הרבה אבל מתחילים מזמן משותף יחד ומכנה משותף כלשהו. יש מלא אפשרויות אבל עולה לי עכשיו טאקי, רמי למשחק בבית וליציאה בחוץ אפשר הוקי שולחן, טניס שולחן, באולינג
אפשר גם לנסות לימוד משותף בספר כלשהו, לא צריך שיהיה נושא נפיץ או רגיש שיעלה ביקורת כמו זוגיות או חינוך ילדים אלא אולי משהו קליל כמו פרשת שבוע או הלכות שבת.
עצה שקיבלתי ממטפלת זוגית היא להתחיל ממשחק משותף. לא צריך לדבר הרבה אבל מתחילים מזמן משותף יחד ומכנה משותף כלשהו. יש מלא אפשרויות אבל עולה לי עכשיו טאקי, רמי למשחק בבית וליציאה בחוץ אפשר הוקי שולחן, טניס שולחן, באולינג
אפשר גם לנסות לימוד משותף בספר כלשהו, לא צריך שיהיה נושא נפיץ או רגיש שיעלה ביקורת כמו זוגיות או חינוך ילדים אלא אולי משהו קליל כמו פרשת שבוע או הלכות שבת.
אפשר בזמן המת הזה לצפות יחד בתכנים בנושא זוגיותמיקי מאוס
להתחייב לזמן מסוים שבו הטלפונים לחלוטין לא באזור
יש המון תכנים מעולים, שנותנים כלים, ונותנים מוטיבציה ליישם, וככה גם עצם הלימוד הוא תהליך שמחבר ביניכם ויתן פתח לנושאי שיחה באמת חשובים ורלוונטיים שגם יקדמו את הקשר.
יש את נתנאל ורחלי ווייס של כרטישיח
יש לאפרת צור המון תכנים חינמיים וקורסים מקיפים יותר שלא
יש את פרויקט בריבוע כאן בערוץ שנשמע לי מאוד מתאים לכם כי זה יותר קליל, טווח רחב של נושאים, ומחיר נמוך
ויש עוד המון תכנים אם אתם מתחברים יותר לסגנונות אחרים(הידברות? גישות יותר חסידיות? יותר רציונליות דווקא?)
בהקשר האינטימי- אז כמובן שיש חיבור הדוק בין הדברים אבל אפשר להתקדם דווקא בנושא הזה בפני עצמו. לקבוע 2 ערבים בשבוע שבהם אתם הולכים לישון יחד בשעה שנקבעה. ונפגשים למפגש פיזי זוגי.
מה הוא כולל? מה שמתאים לכם באותו רגע . ממש לא בהכרח קיום יחסים. אבל כן מפגש פיזי של שניכם בחדר השינה או במקום אחר אם נח לכם. כמובן בלי שום טלפונים באזור
וכל מפגש יתחיל באיזשהו תיאום ציפיות מה מתאים לך ומה מתאים לו.
בהתחלה זה יהיה קשה ומאולץ
בעז"ה בסוף זה יהיה יותר טבעי ותרגישו בכיף ובנח.
אפשר להחליט שהיום אחד מכם ממש עייף ותסתפקו בחיבוק קצר
אבל תקפידו שלא יהיה מצב שזה הסטנדרט
אפשר משחק שבו כל אחד מפנק את השני 5 דקות במגע שהוא אוהב
אפשר לעשות עיסוי אחד לשני
אולי אפילו משחקי תפקידים או משחקי קופסא כיפיים
מה שנעים לכם...
ואם זה מתפתח למשהו יותר מיני- מצוין.
אבל גם אם לא זה נהדר וזה חשוב מאוד לחיבור ביניכם. שיהיה לכם נעים יחד במובן המילולי הכי פשוט
בהצלחה!
יש המון תכנים מעולים, שנותנים כלים, ונותנים מוטיבציה ליישם, וככה גם עצם הלימוד הוא תהליך שמחבר ביניכם ויתן פתח לנושאי שיחה באמת חשובים ורלוונטיים שגם יקדמו את הקשר.
יש את נתנאל ורחלי ווייס של כרטישיח
יש לאפרת צור המון תכנים חינמיים וקורסים מקיפים יותר שלא
יש את פרויקט בריבוע כאן בערוץ שנשמע לי מאוד מתאים לכם כי זה יותר קליל, טווח רחב של נושאים, ומחיר נמוך
ויש עוד המון תכנים אם אתם מתחברים יותר לסגנונות אחרים(הידברות? גישות יותר חסידיות? יותר רציונליות דווקא?)
בהקשר האינטימי- אז כמובן שיש חיבור הדוק בין הדברים אבל אפשר להתקדם דווקא בנושא הזה בפני עצמו. לקבוע 2 ערבים בשבוע שבהם אתם הולכים לישון יחד בשעה שנקבעה. ונפגשים למפגש פיזי זוגי.
מה הוא כולל? מה שמתאים לכם באותו רגע . ממש לא בהכרח קיום יחסים. אבל כן מפגש פיזי של שניכם בחדר השינה או במקום אחר אם נח לכם. כמובן בלי שום טלפונים באזור
וכל מפגש יתחיל באיזשהו תיאום ציפיות מה מתאים לך ומה מתאים לו.
בהתחלה זה יהיה קשה ומאולץ
בעז"ה בסוף זה יהיה יותר טבעי ותרגישו בכיף ובנח.
אפשר להחליט שהיום אחד מכם ממש עייף ותסתפקו בחיבוק קצר
אבל תקפידו שלא יהיה מצב שזה הסטנדרט
אפשר משחק שבו כל אחד מפנק את השני 5 דקות במגע שהוא אוהב
אפשר לעשות עיסוי אחד לשני
אולי אפילו משחקי תפקידים או משחקי קופסא כיפיים
מה שנעים לכם...
ואם זה מתפתח למשהו יותר מיני- מצוין.
אבל גם אם לא זה נהדר וזה חשוב מאוד לחיבור ביניכם. שיהיה לכם נעים יחד במובן המילולי הכי פשוט
בהצלחה!
מנסהאם_שמחה_הללויה
רשמת שאת מרגישה ש"אתם לא מעניינים אחד את השני ולא מוצאים עניין אחד בשני".
אולי צריך פשוט למצוא עניין שיקרב בינכם? מטרה כלשהי שיש לשניכם? תחשבי אם יש משהו ששניכם מאוד אוהבים.
נגיד אני ובעלי מאוד אוהבים להכניס אורחים. אז אני מרגישה כשאני מזמינה אורחים ושנינו טורחים שיהיה אוכל ואווירה טובה, זה מאוד מקרב בינינו. וגם לא יושבים עם פרצוף חמוץ כי לא נעים ליד חברים😜 ובכלל יש סיפוק ושמחה מזה שעשינו מעשה טוב.
בכלל כשעושים משהו בשביל אחרים מפסיקים להתמקד בעצמנו ושוכחים על בעיות שיש לנו.
אולי צריך פשוט למצוא עניין שיקרב בינכם? מטרה כלשהי שיש לשניכם? תחשבי אם יש משהו ששניכם מאוד אוהבים.
נגיד אני ובעלי מאוד אוהבים להכניס אורחים. אז אני מרגישה כשאני מזמינה אורחים ושנינו טורחים שיהיה אוכל ואווירה טובה, זה מאוד מקרב בינינו. וגם לא יושבים עם פרצוף חמוץ כי לא נעים ליד חברים😜 ובכלל יש סיפוק ושמחה מזה שעשינו מעשה טוב.
בכלל כשעושים משהו בשביל אחרים מפסיקים להתמקד בעצמנו ושוכחים על בעיות שיש לנו.
עוד משהו שעוזר ליאם_שמחה_הללויה
בעלי מתווך והוא כל הזמן עם הפלאפון🙄🙄
בזמן הארוחות / כוס קפה ביחד אני מרחיקה את הפלאפונים לחדר אחר. זה משהו קטן, אבל מרגישה שהזמן של הארוחות מאוד מקרב.
בזמן הארוחות / כוס קפה ביחד אני מרחיקה את הפלאפונים לחדר אחר. זה משהו קטן, אבל מרגישה שהזמן של הארוחות מאוד מקרב.
הפותחת- תודה לעונות היקרותהריון ולידה
קראתי הכל.
לוקחת לי לחשיבה כל תגובה.
אם לא בסדר לכתוב פה- מנהלות תמחקו. ניסיתי את מזלי. רציתי לשמוע עוד רעיונות מנשים שונות.
לוקחת לי לחשיבה כל תגובה.
אם לא בסדר לכתוב פה- מנהלות תמחקו. ניסיתי את מזלי. רציתי לשמוע עוד רעיונות מנשים שונות.
אחד הדברים המקשים על פעילות משותפת1112
זה לחשוב על רעיון מה לעשות. ממש מזדהה עם החלק הראשון.
כדאי לתכנן מראש דברים לעשות יחד בזמנים האלה.
עושים רשימה (בגוגל keep) של דברים שאנחנו רוצים לעשות יחד. וכשיש זמן מוציאים משהו מהרשימה שמתאים לתנאים.
אפשר ללכת לטיול בחו"ל במפות של גוגל. לחפש מקומות שמעניין אתכם לראות.
כדאי לתכנן מראש דברים לעשות יחד בזמנים האלה.
עושים רשימה (בגוגל keep) של דברים שאנחנו רוצים לעשות יחד. וכשיש זמן מוציאים משהו מהרשימה שמתאים לתנאים.
אפשר ללכת לטיול בחו"ל במפות של גוגל. לחפש מקומות שמעניין אתכם לראות.
ומה שהעירו לך, לא היה על ההודעה אלא על1112
השימוש בשם משתמש אנונימי של פורום אחר
מנסה..חדשה ישנה
קודם כל, וואו, נשמע קשה ומורכב מאוד.
אולי תתחילי בלשבת איתו ולדבר על הנקדות שמפריעות לכם. כל מה שהעלית- פלאפון, ישנים בחדרים נפרדים, אין יחסים, לא מוצאים מה לעשות ביחד וכו'.
תחשבו יחד מה הכי מפריע לשניכם?
ומשם תתחילו להתניע. אי אפשר לשנות הכל בבום. לחשוב למשל- שינה באותו חדר, זה גם לא קשה לשנות וגם בעיני, קו אדום בזוגיות, אולי משם להתחיל, אין דבר כזה ללכת לישון בחדר נפרד,והולכים לישון מחובקים, גם אם זה לא מה שהכי בא לך, עם האוכל בא התאבון.
אחרי שבוע, שוב לשבת, לפרוש את הנקודות החשובות, ולחשוב מה הצעד הבא שתמקדמים בו? כל יום מילה חמה בבוקר אחד לשני, כן, זה יכול להיות נראה קצת מעושה, אבל ככה מתחילים.
זה יהיה מתיש, מעושה, קשה... הכל. אבל זה הבית שלכם, החיים שלכם, הילדים שלכם, ההמשכיות שלכם.. זה הדבר שהכי חשוב להשקיע בו בחיים. וגם בייעוץ שתלכו, זה לא יהיה קסם, זה יהיה מלא עבודה. בע''ה תצליחו!
אולי תתחילי בלשבת איתו ולדבר על הנקדות שמפריעות לכם. כל מה שהעלית- פלאפון, ישנים בחדרים נפרדים, אין יחסים, לא מוצאים מה לעשות ביחד וכו'.
תחשבו יחד מה הכי מפריע לשניכם?
ומשם תתחילו להתניע. אי אפשר לשנות הכל בבום. לחשוב למשל- שינה באותו חדר, זה גם לא קשה לשנות וגם בעיני, קו אדום בזוגיות, אולי משם להתחיל, אין דבר כזה ללכת לישון בחדר נפרד,והולכים לישון מחובקים, גם אם זה לא מה שהכי בא לך, עם האוכל בא התאבון.
אחרי שבוע, שוב לשבת, לפרוש את הנקודות החשובות, ולחשוב מה הצעד הבא שתמקדמים בו? כל יום מילה חמה בבוקר אחד לשני, כן, זה יכול להיות נראה קצת מעושה, אבל ככה מתחילים.
זה יהיה מתיש, מעושה, קשה... הכל. אבל זה הבית שלכם, החיים שלכם, הילדים שלכם, ההמשכיות שלכם.. זה הדבר שהכי חשוב להשקיע בו בחיים. וגם בייעוץ שתלכו, זה לא יהיה קסם, זה יהיה מלא עבודה. בע''ה תצליחו!
הי יקרה! אני הייתי רוצה להתייחס אבל לא אוכל היוםקמה ש.אחרונה
בס״ד
השאלה היא - האם אם הייתי כותבת מחר את עדיין היית רואה את זה? (שואלת מכיוון שזה ניק כללי ושלכן לא תקבלי התראות מן הסתם).
בינתיים שולחת לך ים של עידוד ❤️
השאלה היא - האם אם הייתי כותבת מחר את עדיין היית רואה את זה? (שואלת מכיוון שזה ניק כללי ושלכן לא תקבלי התראות מן הסתם).
בינתיים שולחת לך ים של עידוד ❤️
במה אתן מכסות את שולחן הסלון?מתואמת
בהנחה שהוא משמש במשך השבוע גם ליצירות ולשיעורי בית.
כרגע מכסים אותו בשעוונית פשוטה, מהאלה שקונים בעשרה שקלים למטר בסטוקים, אבל זה מבאס שכבר אחרי שבוע המפה מחוררת ומקושקשת כאילו נקנתה לפני שנתיים
יש משהו עמיד יותר? או שפשוט יש לקבל את זה שכל עוד יש ילדים צעירים ויצירתיים בבית אז כך מצב המפה?
כרגע מכסים אותו בשעוונית פשוטה, מהאלה שקונים בעשרה שקלים למטר בסטוקים, אבל זה מבאס שכבר אחרי שבוע המפה מחוררת ומקושקשת כאילו נקנתה לפני שנתיים
יש משהו עמיד יותר? או שפשוט יש לקבל את זה שכל עוד יש ילדים צעירים ויצירתיים בבית אז כך מצב המפה?
אצלנומנסה לעזור
יש מפה לבנה כל השבוע 
ועל זה אנחנו פורשים מפת ניילון חד פעמית חזקה (מאחה שקונים בגליל וחותכים לפי הגודל הרצוי. אבל החזקות. לא הפשוטות).
כל שבוע, לפני שבת- מחליפים את המפה החד פעמי הקשיחה הזאת...
וגם אצלנו, השולחן בסלון משמש לעוד דברים חוץ מאוכל...
מה שכן- אני לא מסכימה לחורר את המפה או לנסות לפחות להשתדל לא לקשקש עליה גם..
עוד מישהי עם פריחה/עקצוץ/גירוד?מיואשת******
יכול להיןת שזה מה מזג אויר?
כי לא השתנה כלום בחיים שלי
ומגרד לי! ופצעונים לי! וגם לקטנה
והזויים כאלו
ולא טוב
פיכס
העור בפנים ממש שורף לי מורחת קרמים בלי סוף ומרגיש יבש וגבשושי ואדום
די
גשםםםםם השם בבקשה.
יכול להיןת מזג אויר או שאני מדמיינת ויש לי משהו שכדאי לבדוק?
כי לא השתנה כלום בחיים שלי
ומגרד לי! ופצעונים לי! וגם לקטנה
והזויים כאלו
ולא טוב
פיכס
העור בפנים ממש שורף לי מורחת קרמים בלי סוף ומרגיש יבש וגבשושי ואדום
די
גשםםםםם השם בבקשה.
יכול להיןת מזג אויר או שאני מדמיינת ויש לי משהו שכדאי לבדוק?
כן. כן. כן!חדשה ישנה
וגם נהיה לי הרפס מרוב יובש, אובך...
והכל מגרד ומעקצץ...
וגם יתושה אחת עשתה עליי מבחן טעימות,
מסתבר שאני ממש טעימה,
רק שלא תעשה את הטסט גם על הקטני...
והכל מגרד ומעקצץ...
וגם יתושה אחת עשתה עליי מבחן טעימות,
מסתבר שאני ממש טעימה,
רק שלא תעשה את הטסט גם על הקטני...
בטחחחח מזג האוויר! ברור. דוחהאורוש3
תודה. אני משתגעתמיואשת******
כן, אצלנו ברמה מסוימת זה קורה כל שנה לקראת החורףקופצת רגע
כולל גירודים בקרקפת שישר גורמים לי לחשוש מכינים 😬
אבל לא מוצאת אפילו כינה אחת, חושבת שזה מן יובש כזה, בשנה שעברה שמן קוקוס עם כמה טיפות שמן אתרי לבנדר ועץ התה עזר מאוד, צריכה באמת לעשות את זה עכשיו שוב
אבל לא מוצאת אפילו כינה אחת, חושבת שזה מן יובש כזה, בשנה שעברה שמן קוקוס עם כמה טיפות שמן אתרי לבנדר ועץ התה עזר מאוד, צריכה באמת לעשות את זה עכשיו שוב
איך אני לא מחזיקה כל מיני כאלומיואשת******
ואין לי עצבים להתחיל לרקוח דברים 🤭 איי צריכה משהו יוכן שקונים בחנות ומורחים
לבן שלי ממש ממש עזר חמאת שיאה ליובשטארקו
היה לו מצב מזעזע. שמתי לו כבר 3 פעמים(זה שומני ודיי מציק, אבל זה נספג דיי מהר, אז אני שמה לו לפני השינה) וזה ממש ממש השתפר.
קונים את זה בכל חנות טבע, זה מגיע ככה מוכן במרקם של משחה.לי אישית יש של מיכל סבון טבעי, לדעתי כי זה מה שהיה הכי זול איפה שקניתי.. תכלס כל חמאת שיאה 100% זה אותו דבר..
בעיקרון כל קרם ידיים/פנים/גוף אמור לעזור, פשוט בגלל שהוא דיי קטן העדפתי משהו לא רעיל בלי כימיקלים..
וזה מעולה גם לפנים(רק צריך להיזהר מהעיניים) קניתי אותה לפריחה שהייתה לי סביב הפה.
קונים את זה בכל חנות טבע, זה מגיע ככה מוכן במרקם של משחה.לי אישית יש של מיכל סבון טבעי, לדעתי כי זה מה שהיה הכי זול איפה שקניתי.. תכלס כל חמאת שיאה 100% זה אותו דבר..
בעיקרון כל קרם ידיים/פנים/גוף אמור לעזור, פשוט בגלל שהוא דיי קטן העדפתי משהו לא רעיל בלי כימיקלים..
וזה מעולה גם לפנים(רק צריך להיזהר מהעיניים) קניתי אותה לפריחה שהייתה לי סביב הפה.
כןןןן!!~מרמלדה
ולא הבנתי אתמול למה אני כל הזמן מתגרדת. בכלל לא חשבתי על אופציה שזה ממזג האוויר.
נשמע הגיוני..
כן סיוט המזג אוויר הזההתמסרות
גם הילדים ממש סובלים!
רק להתפלל לגשם...
רק להתפלל לגשם...
כןןןדפני11
סיוטט
כל היום מתמרחת... ואני ממש לא כזאת ברגיל.
יש לי יובש משהו הזוי
כל היום מתמרחת... ואני ממש לא כזאת ברגיל.
יש לי יובש משהו הזוי
כל הפנים שלי שורפות . כפשוטו.מיואשת******
לפעמים צריך לזה משחה עם סטרואידיםoo
ובכל מקרה בפנטן סנסידרם מקל על האדמומיותoo
באיזה שלב כדאי לפנות לסטרואידים?טארקו
הבן שלי משבת עם יובש רציני ממש בידיים, וגם בשאר הגוף אבל פחות. בידיים זה ממש כוויות כאלה.
שמה לו חמאת שיאה ויש ממש שיפור אבל זה לא נגמר...
שמה לו חמאת שיאה ויש ממש שיפור אבל זה לא נגמר...
כוויות נראלי צריכות סטרואידים, תראי לרופא ילדיםoo
הוא ייתן מרשם
אוף זו ממש בעיה כי אין לי בכלל מתי להגיע לרופא🤦🤦טארקו
תוהה אם תמונה תעזור, כי אז אני יכולה לשלוח לו במייל..
נראלי שגם תמונה זה טובoo
אני קיבלתי מרשם למשחת עיינים ע״ס תמונה
כן קיבלתי כל מיני דברים על סמך תיאור ותמונהטארקו
פשוט התלבטתי אם גם לזה זה יספיק, כי תכלס תמונה לא באמת תעביר את הגבשושיות..
אם תצלמי בזוית ותאורה טובות נראלי יראוoo
בכללית יש רופאי עור שמקבלים וירטואלית בשעות הערב124816אחרונה
מעלים להם תמונות דרך האפליקציה.
תודה. אם זה לא ישתפר אלך באמת לקבל משהומיואשת******
שירד כבר גשם 😭
אני עם טיפות פניסטיל מתחילת העונההמקורית
יש לי התקפי גירודים ויובש וצננת אלרגית כל בוקר
כן משהו נורא! זה המזג אוויר...מטילדה
לי בידיים גירודים מנסה כמה משחות.רויטל.
בדיקת אנטי Nבית חלומתי
לגלות האם חלו בקורונה למי שמחוסן
מישהי יודעת איך קוראים את התוצאה?
מישהי יודעת איך קוראים את התוצאה?
הבדייקהבית חלומתיאחרונה
חייבת את עזרתכןנס גלוי
הבן שלי בן שנתים עם פריחה שהתחילה בכל הפנים ומתפשטת לכל הגוףנס גלוי
אני בתחילת הריון ובחרדות נוראיות שזה יכול להיות אדמת...
לקחתי אותו לרופאת ילדים היא אומרת לי אני לא יודעת להגיד לך מה יש לו תני לו פנסטיל גל
אני ממש בהלם מהתגובה שלה
רוצה לקחת אותו לרופא פרטי שייתן חוות דעת מה יש לילד
המלצות יתקבלו בשמחה ואיזה רופ מתאים לזה?
רופא עור זיהומולוג ילדים למי הולכים?נס גלוי
לא יודעת, מקפיצנ לךחדשה ישנה
אבל אדמת זה נדיר אני חושבת
מקפיצה לעצמי דיי דחוףנס גלוי
תנסי גם בהריון ולידה לדעתי...טארקו
ואני הייתי נותנת פניסטיל טיפות לשלול אלרגיה
אבל אני לא רופאה
פניסטיל גל? רציני?
אבל אני לא רופאה
פניסטיל גל? רציני?
אני חושבת שלפני לרוץ לפרטי תנסי לקבוע לרופא ילדים אחרלפניו ברננה!
או רופא עור/זיהומולוג בקופה.
לא חושבת שיש מדי מה להתלבט, מי שהתור הכי קרוב..
ואז הם יוכלו לומר לך אם זה משהו שמדאיג אותם או לא..
(מסכימה עם טארקו, זה נושא להריון ולידה..)
לא חושבת שיש מדי מה להתלבט, מי שהתור הכי קרוב..
ואז הם יוכלו לומר לך אם זה משהו שמדאיג אותם או לא..
(מסכימה עם טארקו, זה נושא להריון ולידה..)
אם זו פריחה בלי חום זה כנראה אלרגיהoo
ופניסטיל בטיפות מתאים לזה
ממה שאני יודעת אדמת מתחילה כמחלת חום גבוה קיצוניפלא הבריאה
כמה ימים ורק אז מתחילה פריחה.
כשהבן שלי היה בערך בגיל הזה גם הייתי בהריון וככה היה.
הרופא נלחץ וישר שלח אותנו לבדיקת דם. אותי לראות אם יש נוגדנים ואותו גם לראות איזה סוג חיידק יש. בתכלס אחר כך האחות אמרה לי שיש מחלה מאוד דומה בשם אדמדמת אותם תופעות בדיוק רק בלי החיידק. והלחץ סתם היה מיותר.
והסיכויים שזה אדמת הם קלושים ביותר כי זה מחלה נגיפית מאוד. ואם לא שומעים על התפרצות כזו בארץ אז כנראה שזה לא. ולא היה התפרצות בארץ כבר בערך עשור.
אז מקווה שזה קצת מרגיע אותך.
בכל מקרה ניתן לפנות לרופא משפחה או ילדים אחר ולבקש בדיקות דם לגבי העניין. תוך 24 שעות תדעי את התשובה.
כשהבן שלי היה בערך בגיל הזה גם הייתי בהריון וככה היה.
הרופא נלחץ וישר שלח אותנו לבדיקת דם. אותי לראות אם יש נוגדנים ואותו גם לראות איזה סוג חיידק יש. בתכלס אחר כך האחות אמרה לי שיש מחלה מאוד דומה בשם אדמדמת אותם תופעות בדיוק רק בלי החיידק. והלחץ סתם היה מיותר.
והסיכויים שזה אדמת הם קלושים ביותר כי זה מחלה נגיפית מאוד. ואם לא שומעים על התפרצות כזו בארץ אז כנראה שזה לא. ולא היה התפרצות בארץ כבר בערך עשור.
אז מקווה שזה קצת מרגיע אותך.
בכל מקרה ניתן לפנות לרופא משפחה או ילדים אחר ולבקש בדיקות דם לגבי העניין. תוך 24 שעות תדעי את התשובה.
זהו שאדמדמת מתחיל ככה עם חום גבוה מאד ואז פריחהנס גלוי
אבל אדמת לא,בכל אופן התחננתי לרופא ילדים שייתן בדיקת דם בסוף אמרו שלא לוקחים את זה במרפאה שלנו ,לא יודעת איפה כן ,אנסה לברר עכשיו.
תודה רבה על התגובהנס גלויאחרונה
אז איך אתן מטפלות בילדים כשאתן גמורות מעייפות?מתואמת
באמת שכל מה שבא לי לעשות עכשיו זה ללכת למיטה, ולישון שם איזה שעתיים לפחות בשקט גמור. ואפילו כמעט עשיתי את זה - אבל הבת הגדולה שלי ביקשה ללכת לפעולה, ואני לא אוהבת לפגוע בחיי החברה שלה על חשבון העזרה בבית...
עשיתי שיעורי בית עם ילדת כיתה א' - העיניים שלי נעצמו בין מילה למילה שהיא קראה.
יש ארוחת ערב להכין - אין לי כוח אפילו להרים את עצמי מהספה. (ניסיתי לגייס את הילדים הגדולים יותר למען זה, בינתיים ללא היענות נלהבת).
הקטנה רוקדת ושמחה סביבי, רוצה שאשתתף איתה - אני לא מסוגלת אפילו לחייך.
יש לי עבודה לעשות עוד היום - אין לי טיפת ריכוז בשביל זה.
אין לי מושג אפילו איך כתבתי את ההודעה הזו...
אז חוץ מקפה (שאני לא אוהבת) איך אתן מרימות את עצמכן מתוך העייפות?
עשיתי שיעורי בית עם ילדת כיתה א' - העיניים שלי נעצמו בין מילה למילה שהיא קראה.
יש ארוחת ערב להכין - אין לי כוח אפילו להרים את עצמי מהספה. (ניסיתי לגייס את הילדים הגדולים יותר למען זה, בינתיים ללא היענות נלהבת).
הקטנה רוקדת ושמחה סביבי, רוצה שאשתתף איתה - אני לא מסוגלת אפילו לחייך.
יש לי עבודה לעשות עוד היום - אין לי טיפת ריכוז בשביל זה.
אין לי מושג אפילו איך כתבתי את ההודעה הזו...
אז חוץ מקפה (שאני לא אוהבת) איך אתן מרימות את עצמכן מתוך העייפות?
ווואו קשוח נשמע...דיליה
אצלי זה די אבוד במקרים האלו...
ארוחת ערב בדרך כלל תהיה עלובה. סוג של פריכיות או קורנפלקס וכד'
כל ילד יחפש לעצו איזה ירק במקרר וילכלך את השולחן שאיזה גבינה שהוא מצא...
אני יהיה על הספה וירגיש את הייאוש מזדחל מכך שאצטרך לנקות עוד מעט.
אשדל אותה להתקלח ולישון בלי עזרתי בדרך כלל גם יכלול התפרקות וגערה שלא באמת מגיעה להם...
לפעמים הם מצלחים אפילו לגלות יצירתיות ובן ה6 מקלח את בת ה3. (עוד ייאוש עלל ניקיון הרצפה.)
ומה שאני עשה זה להיכנס למיה יחד איתם ולקום ב22 לעשות את מה שאני צריכה.
גיליתי פעם שאני לא סופר וומן. זה היה הלם.
היום אני חיה עם זה בשלום.
ויותר קל לי גם כשאני עייפה
בעלך אמור להגיע?בת 30
אולי נערה חיננית?
אני מכירה 2 מתכונים:קמה ש.
בס״ד
א. בעלי 🙂... (וזמן אישי בשבילי)
ב. לבקש עידודים מהפורום. נגיד להציב לעצמי מטרה ברורה למשך זמן מוגדר ולא ארוך מדי ולבקש מהבנות לחזק אותי.......
שולחת לך כוחות אהובה 🧡🧡!!!
א. בעלי 🙂... (וזמן אישי בשבילי)
ב. לבקש עידודים מהפורום. נגיד להציב לעצמי מטרה ברורה למשך זמן מוגדר ולא ארוך מדי ולבקש מהבנות לחזק אותי.......
שולחת לך כוחות אהובה 🧡🧡!!!
שתי שתי כוסות מים קריםבימבה אדומה
בהצלחה!
תודה לכולכן! נתתן טיפים מצוינים!מתואמת
בסוף בת השבע הסכימה להכין ארוחת ערב (כולה פחמימות, אבל מילא) ועשתה את זה יפה כמו שהיא יודעת.
ואני בינתיים הייתי צריכה להרים את עצמי כדי לטפל בילדונת עצורה...
מקווה שאת המקלחות אשרוד (לפחות רק מקלחת אחת באחריותי המלאה).
בעלי אמור להגיע בעוד כשעה במקרה הטוב...
ומים קרים - אני באמת צריכה להחזיק במקרר! בינתיים הסתדרתי עם שוקולד בתור מעורר חלקי
אולי אנסה עכשיו קצת לעבוד בזמן שהם אוכלים...
ואני בינתיים הייתי צריכה להרים את עצמי כדי לטפל בילדונת עצורה...
מקווה שאת המקלחות אשרוד (לפחות רק מקלחת אחת באחריותי המלאה).
בעלי אמור להגיע בעוד כשעה במקרה הטוב...
ומים קרים - אני באמת צריכה להחזיק במקרר! בינתיים הסתדרתי עם שוקולד בתור מעורר חלקי
אולי אנסה עכשיו קצת לעבוד בזמן שהם אוכלים...
עכשיו תכניסי קרח למקפיא ובקבוק מים למקררבימבה אדומה
זה מציל!
וזה טיפ של @אפונה מההריון האחרון... הציל אותי כ"כ הרבה פעמים, מגיע לה קרדיט.
וזה טיפ של @אפונה מההריון האחרון... הציל אותי כ"כ הרבה פעמים, מגיע לה קרדיט.
וואלהאפונה
הלוואי שהייתי זוכרת לעשות את זה בעצמי...
אני מעודדת את עצמי שככל שיהיה שקט יותר מוקדם - ככה יהיה לי יותר ערב. לפעמים זה עובד.
אםשר גם בכח לשנות משהו: להפעיל מוסיקה (מרגיעה, שתשרה על הילדים אוירת שינה), לשטוף פנים, כמה תרגילי התעמלות, לכבות אורות בחלל המרכזי כדי לכוון אותם להתקדם למקלחת ולחדרים ועוד...
אני מעודדת את עצמי שככל שיהיה שקט יותר מוקדם - ככה יהיה לי יותר ערב. לפעמים זה עובד.
אםשר גם בכח לשנות משהו: להפעיל מוסיקה (מרגיעה, שתשרה על הילדים אוירת שינה), לשטוף פנים, כמה תרגילי התעמלות, לכבות אורות בחלל המרכזי כדי לכוון אותם להתקדם למקלחת ולחדרים ועוד...
תודה רבה על הטיפ!מתואמת
בהחלט זוכרת איך מים קרים היו מצילים אותי לפעמים בבחילות של ההיריונות...
אני שוכבת על הספה ומה שאפשר לעשות משם עושהמיואשת******
לקטנה זה לא משנה איפה אני, היא מטפסת וקופצת ועודה בי מה שבא לה ואני מחייכת ואומרת וואו וקולות התלהבות
ואוכלים לחם עם משהו. אפשר לשרוד על לחם וטונה ביום קשוח
תלכי לישון ע״פ הקטנים לשעה ואחר כך יהיו לך כוחות לשאר הדברים
ואוכלים לחם עם משהו. אפשר לשרוד על לחם וטונה ביום קשוח
תלכי לישון ע״פ הקטנים לשעה ואחר כך יהיו לך כוחות לשאר הדברים
תודה! איכשהו הסתדרנו בסוףמתואמת
מקווה שהם ישכבו לישון מהר... (בעלי אמנם חזר, אבל עם כאב ראש ועם הרבה עבודה בשביל הבית...)
ומקווה שאצליח לתקתק את הסדר וללכת לישון מוקדם יחסית... (מפחדת שאם אלך לישון לפני לא אצליח לקום...)
ומקווה שאצליח לתקתק את הסדר וללכת לישון מוקדם יחסית... (מפחדת שאם אלך לישון לפני לא אצליח לקום...)
לי עוזרשומשומונית
שאני אומרת לעצמי: תתחילי לזוז ולתקתק עניינים ואז תגיעי למנוחה/לישון יותר מהר...
אצלי זה ממש עובד (אני טיפוס של רשימות...)
תודה! מקווה שזה יעזור גם לי היום.מתואמת
בינתיים הילדים לא בדרך להירדם
מותר להיזדהות?אורוש3
קצת שונה כי לא הייתי היום במצב של להירדם תוך כדי קריאה אלא פשוט שעות של עצבים ועל סף בכי. הבעל לא נמצא הלילה. הבית מלא בלאגן מנסיעה מורכבת לשבת (כולל מצעים, כביסות, כל הכיף הזה) כיור עולה על גדותיו והכלים מארוחת הערב על השולחן עדיין עם כל היופי שהושאר בהם, הקטן מנוזל ומעוך ברמות ולא בכיוון להרדם וגם כשירדם במצבו הוא יקום מאה פעם וירצה אותי בהיסטריה, אני מנוזלת בעצמי, וחייבת איכשהו לאפס פה את הבית לבייביסיטר מחר ולהשארת ילדים בעצם מהמסגרות ועד הערב. חובות לעבודה לא יקרו היום. אין מצב. והייתי אמא נוראית היום וצעקתי עליהם סתם. באמת שסתם. ורק חיכיתי שיעלמו לי מהעיניים (וזה לא קרה עדיין. רק 1 מתוך 3).
אני יודעת שזה הכל שטויות באמת. אבל בא לי לבכות כמו תינוקת.
שולחת חיבוק. שונאת כשהעיניים נעצמות בלי שליטה והכל ערפל. לי כן מועיל קפה. ולשרוד.
אני יודעת שזה הכל שטויות באמת. אבל בא לי לבכות כמו תינוקת.
שולחת חיבוק. שונאת כשהעיניים נעצמות בלי שליטה והכל ערפל. לי כן מועיל קפה. ולשרוד.
וואו... אצלך הרבה-הרבה יותר גרוע!מתואמת
אוף, שונאת ימים כאלה. שונאת את עצמי בימים כאלה. אבל את כבר בטח יודעת שב"ה ימים כאלה הם זמניים, ושאת אמא מהממת גם אם היום נפלת, ושבע"ה מחר, אחרי התאוששות, תרגישי יותר טוב ןכך גם הבית והילדים. נכון? 
לא לא מחר. עובדת עד הערב. אולי מחרתיים....אורוש3
תודה יקרה. עזר לי לפרוק את זה
אבל לפחות לא תצטרכי להיות עם הבית והילדים מתואמת
אבל מחרותיים יהיה מושלם בע"ה!
אמן ❣️אורוש3
אוי אוי אוי שולחת חיבוק ענק ❤️❤️❤️❤️❤️לפניו ברננה!
יש ימים כאלו. הבייביסיטר תסתדר גם אם הבית יהיה בלאגן.
תלכי לישון. הכל יחכה (מקווה מאוד שכולם ישנים עכשיו;))
תלכי לישון. הכל יחכה (מקווה מאוד שכולם ישנים עכשיו;))
איזה 😓אורוש3
בינתיים הוא כבר קם שלוש פעמים. סתום לו האף. הבית השתפר מעט. אבל עוד לא הגעתי לכלים. והבטן שלי התהפכה כולה.
שולחת לך חיבוק. יש ימים כאלה לא פשוטים לפעמיםאחתפלוס
את המזוודה אני הייתי משאירה בינתיים סגורה בצד.
לא יקרה כלום.
הכוחות שלך יותר חשובים
לא יקרה כלום.
הכוחות שלך יותר חשובים
אכן. זה מה שעשיתי. אבל היה מספיק דברים דחופיםאורוש3
תודה יקרה!
יווווו. חיבוק ענק!!!! 💔💔💔💔מיואשת******
תודה נשמהאורוש3
תודה לכולכן! הבוקר יותר טוב ב''ה ❤️אורוש3
מזדהה 
מנסה לעזור
ורציתי לפתוח שרשור כזה הבוקר כי אני ממש גמורהה..
אחרי אישפוז של כמה ימים טובים בבי"ח עם הקטני שלי שלא הרגיש טוב (השתחררנו שניה לפני שבת) ועדיין לא התאוששתי מיזה..
והיום גם חזרתי לעבודה אחרי שבוע ויום שלא הייתי בה
ועמוס ומלא בלאגן גם פה.
חייבת לישון היום מוקדם כי העיניים שלי נעצמות.
מקווה שאהיה נחמדה לילדים והבית ולא קצרת רוח בגלל שאני עייפה
וואו... אשפוז?? תרגישו טוב...מתואמת
כן מנסה לעזור
אשפוז שני שלו בחודשיים האחרונים... 
מדברים "לכאורה" פשוטים.. חום, שיעול, סטרידור וקוצר נשימה..
שרק יהיו לנו בריאים!!
אמן
ותודה
וואו... מסכנים מקווה שזה האשפוז האחרוןמתואמת
לכל החיים!
אמן ותודה מנסה לעזור
ושנלך לבי"ח רק לדברים טובים ומשמחים כמו לידות ובבריאות ושמחה לכולם אמן
אמן ואמן!מתואמת
אויששש זה באמת באמת סיוט. תיהי סלחנית לעצמךאורוש3
רפואה שלמה ומהירה
אמן ותודה מנסה לעזור
אתמול נשפכתי ב-9 וחצי..
הבית הפוך.. כלים בכיור וכביסה שמשוועת ליד גואלת..
אגבל היום בע"ה נטפל בזה.. מלאי כוח ב"ה.
בהצלחה יקרה. העיקר בריאןתאורוש3אחרונה
בדיוק מה שאת עשית - סוחבות בכוח...רשש
רק יכולה לעודד אותך שעל זה בדיוק נקבל את שכרינו בעולם הבא
בהצלחה יקרה! הזדהתי עם כל מילה!!
פצעים בפה...רויטל.
ילד בן שנתיים וחצי עם פצעים בפה מאוד קשה לו,
אישה שמבינה הציעה לי חלב עזים, האם
החלב שיש בסופר זה טוב או צריך רק טבעי?
רק מהסופר!מכחול
חלב ישירות מהעז לא עבר פיסטור, שזה תהליך מאוד חשוב שהורג את החיידקים. חלב כזה יכול לטפל בפצעים בפה אבל חלילה להדביק את הילד במחלה מסוכנת!
רפואה שלמה!
רפואה שלמה!
ישר כוח מכחול היקרהרויטל.
בשום אופן לא ישירות מהעזאני זה א
אבא שלי בעבר נתוץן לאנשים ישירות מהעז שהיתה מחוסנת ואז אמרו לו שזה עדין מסוכן והיום הוא לא מסכים לתת ישירות מהעז רק מפוסטר אז אם אין לך מישהו עם עז לידך שיכול להביא לך חלב טרי מפוסטר תיקני בסופר
וואו תודה רב רבהרויטל.
רק מהסופר!!!! ילד בן 6 ממשפחתי היה מורדם ומונשם בגלל חיידקאמהלה
מעז....
ויש לחלב עיזים מסופר בדיוק את אותו אפקט. מנסיון אישי זה עוזר מאד!
תודה רבה רבה לךרויטל.
מסופר. אבל עדיף שתחפשי הכי טרי שיש שם..מזלטוב
תודה רבה לךרויטל.
סופר. ודבש גם עוזראורוש3
תודה רבה רבהרויטל.
יש משחה מאוד טובהלמה לא123
בגמח"ים באזורים חרדיים, שמיועד לפצעים בפה, שמעתי שזה מאוד מאוד עוזר..
נכון. קוראים להם שפיצר, אין לי מושג איך משיגים אבל זה מדהיםחדשה ישנה
נכון - המשחה של גברת שפיצר..באר מרים
יכולה לנסות לברר מספר טלפון..
תודה רבהרויטל.
אפשר לבדוק נקודות הפצה שלהם בקישור פהבארץ אהבתי
תודה רבהרויטל.
שמעתי שלשים טחינה על הפצע עוזראם_שמחה_הללויה
מעניין תודה לךרויטל.
אבל זה כואב באותומרגענאז אל תיבהליאני זה א
תודה לךרויטל.אחרונה
הלכתי לאיבוד!!!באר מרים
פתאום גיליתי שהלכתי לעצמי לאיבוד..
בהתחלה הייתי אני.
והיו לי הרבה חברות.
והייתי מאוד פעילה בהמון תחומים.
והיו לי המון תחביבים,
וחלומות, ודיעות, ואידאלים..
ואז התחתנתי.
והיינו אנחנו. זוג צעיר.
הרגשנו על אי בודד.
והיו החלומות שלנו, האידאלים שלנו, וביררנו המון את הרצונות והדיעות שלנו.
ולא היה לי הרבה מקום ופנאי לאף אחד אחר וגם לא לעיסוקים פרטיים.
ואז הגיעו הילדים.
והיה לי עמוס. ממש. וצפוף..
ותמיד הייתי בהריון או בהנקה או שניהם ביחד.
ורוב הזמן לא עבדתי אלא הייתי בבית עם ילד.
או שניים. או עם בטן...
ןהחברןת שלי היו האמהות של החברים של הילדים שלי.
ונפגשנו בגינה מפגשים אקראיים ודיברנו על גידול ילדים.
וככל שהיו לנו יותר ילדים בגנים או בכיתות משותפות - נהיינו יותר חברות. כי חלק ניכר מהקשר היה מסביב ל "מי יעזור לי להוציא את הילד בצהריים" ו"אצל מי אפשר להשאיר ילדים כשאני הולכת עם הגדול לרופא שיניים" וכדומה..
והאירועים החברתיים שלי היו: מסיבת סידור, וחומש, וחנוכה, וערב הורים, וערב אמהות, ושם פגשתי את ה"חברות שחי" ויכולנו לשוחח על הילדים וענייני התלמוד תוקה..
והמכנה המשותף העיקרי היה שותפות לדרך: הורים ששלחו לאותו תלמוד תורה, לאותם חוגים, הבתים שלהם היו מספיק "נקיים" בשביל החינוך שלנו, אכלו אותם הכשרים..
ןמעט הזמן הפנוי שעוד היה לי הוקדש כולו לשימור הזוגיות.
האירועים והבילויים שלי היו ערבי נשים אקראיים בישוב, ולפי התוכן שהביאו לערבים האלה כך נראו חיי התרבות שלי..
ואז הילדים גדלו..
ואני כבר לא יוצאת איתם לגינה (שולחת אותם עם הבת הגדולה)
וגם מי שפעם הילדים למדו ביחד, היום כל אחד הלך לישיבה אחרת והחיים התפצלו..
והבנים שלי "דוסים" כולם.. ושל אחרים חלקם סטו מן הדרך ואני מרגישה שיש אמהות שכואב להן לראות את המשפחה שלנו.. ולכן גם לא מדברת על הילדים כדי לא להכאיב עם ה"צרות של הדוסים" שלי..
ובעלי רב קהילה אז אפילו אם אני טורחת ללכת לבית הכנסת אני פחות מגיעה לשם כחברה ויותר "בתפקיד" של אשת הרב..
ועדין עמוס.. ואפילו יותר..
ואין לח בכלל זמן לצאת בערבים לשיעורים או חוגים כי יש מתבגרים שצריכים את אמא במיוחד בשעות האלה..
והזמן שלי מתבזבז עם כמויות ענק של כביסות ובלאגן..
ושיעורי בית.. ואבחונים.. ורופאים.. ובעיות חברתיות..
ויצאתי לעבוד בחצי משרה.. ואפילו בסביבה דוסית.. אבל אני היחידה המבוגרת ועובדות איתי צעירות שרק התחתנו ונמצאות בשלבי טיטולים..
ופחות מעניין אותי נושאי השיחה שלהן..
ואני מרגישה בכל מקום שברגע שאני מספרת כמה ילדים יש לי כבר מסתכלים עלי כמו עב"ם ומתרחקים ממני..
סוג של תמהיל של ביקורת והערצה על גודל המשפחה שלי..
ואני אמורה להיות ה"מנוסה" וה"יודעת כל" וה"רבנית" - ואני ממש לא!!!
ואם אני לרגע משתפת בקושי או חולשה ישר אני מקבלת עקיצןת על מספר הילדים והצפיפןת שלהם.. כאילו שמי שיש לה שלושה ברווחים גדולים לא חווה שום קושי..
ןיש לי שכנות נחמדות בשביל להשאיל מהן חלב וביצים ואפילו לפטפט, אבל העולם הרוחנח שלנו לא ממש משותף ואין לי קשר עמוק איתן..
ונשארתי לבד.
אני לא יודעת מי החברות שלי.. והאם יש בכלל כאלה?
אני לא יודעת מה התחביבים שלי.. מה הרצונות שלי.. מה אני אוהבת..
ןהגיסות שלי ממש לא לטעמי..
למדתי להסתדר איתם, אבל קשרים שטחיים של שלום שלום שלא נותנים לי מענה..
והמשפחות גדולות ורחוקות אז ממש כמעט שלא נפגשים..
מרגישה ממש בודדה ושזה נופל על בעלי..
כי את כל הקשרים שאין לי אני מחפשת אצלו
וזה לא נכון ומעיק..
אבל אני כל כך לבד..
ואפילן לא יודעת מה בעצם אני מחפשת..
הלכתי לאיבוד כבר אמרתי?
שאלתי את עצמי אם הייתי יוצאת לנופש מה הייתי רוצה לעשות, והתשובות היחידות שעלו לי הן מה בעלי היה נהנה ממנו או מה היה לי כיף לעשות עם הילדים, אבל אין לי שום רעיון מה *אני* רוצה..
כנ"ל לגבי תחביבים, או חוגים, או שיעורים - אני ממש לא יודעת לענות על השאלה מה *אני* רוצה לעשות בזמני הפנוי.. (לא שממש יש לי כזה אבל בשביל השאלה..)
אז איפה אני ומה נשאר ממני?
ממש מרגישה שנאבדתי לעצמי..
בהתחלה הייתי אני.
והיו לי הרבה חברות.
והייתי מאוד פעילה בהמון תחומים.
והיו לי המון תחביבים,
וחלומות, ודיעות, ואידאלים..
ואז התחתנתי.
והיינו אנחנו. זוג צעיר.
הרגשנו על אי בודד.
והיו החלומות שלנו, האידאלים שלנו, וביררנו המון את הרצונות והדיעות שלנו.
ולא היה לי הרבה מקום ופנאי לאף אחד אחר וגם לא לעיסוקים פרטיים.
ואז הגיעו הילדים.
והיה לי עמוס. ממש. וצפוף..
ותמיד הייתי בהריון או בהנקה או שניהם ביחד.
ורוב הזמן לא עבדתי אלא הייתי בבית עם ילד.
או שניים. או עם בטן...
ןהחברןת שלי היו האמהות של החברים של הילדים שלי.
ונפגשנו בגינה מפגשים אקראיים ודיברנו על גידול ילדים.
וככל שהיו לנו יותר ילדים בגנים או בכיתות משותפות - נהיינו יותר חברות. כי חלק ניכר מהקשר היה מסביב ל "מי יעזור לי להוציא את הילד בצהריים" ו"אצל מי אפשר להשאיר ילדים כשאני הולכת עם הגדול לרופא שיניים" וכדומה..
והאירועים החברתיים שלי היו: מסיבת סידור, וחומש, וחנוכה, וערב הורים, וערב אמהות, ושם פגשתי את ה"חברות שחי" ויכולנו לשוחח על הילדים וענייני התלמוד תוקה..
והמכנה המשותף העיקרי היה שותפות לדרך: הורים ששלחו לאותו תלמוד תורה, לאותם חוגים, הבתים שלהם היו מספיק "נקיים" בשביל החינוך שלנו, אכלו אותם הכשרים..
ןמעט הזמן הפנוי שעוד היה לי הוקדש כולו לשימור הזוגיות.
האירועים והבילויים שלי היו ערבי נשים אקראיים בישוב, ולפי התוכן שהביאו לערבים האלה כך נראו חיי התרבות שלי..
ואז הילדים גדלו..
ואני כבר לא יוצאת איתם לגינה (שולחת אותם עם הבת הגדולה)
וגם מי שפעם הילדים למדו ביחד, היום כל אחד הלך לישיבה אחרת והחיים התפצלו..
והבנים שלי "דוסים" כולם.. ושל אחרים חלקם סטו מן הדרך ואני מרגישה שיש אמהות שכואב להן לראות את המשפחה שלנו.. ולכן גם לא מדברת על הילדים כדי לא להכאיב עם ה"צרות של הדוסים" שלי..
ובעלי רב קהילה אז אפילו אם אני טורחת ללכת לבית הכנסת אני פחות מגיעה לשם כחברה ויותר "בתפקיד" של אשת הרב..
ועדין עמוס.. ואפילו יותר..
ואין לח בכלל זמן לצאת בערבים לשיעורים או חוגים כי יש מתבגרים שצריכים את אמא במיוחד בשעות האלה..
והזמן שלי מתבזבז עם כמויות ענק של כביסות ובלאגן..
ושיעורי בית.. ואבחונים.. ורופאים.. ובעיות חברתיות..
ויצאתי לעבוד בחצי משרה.. ואפילו בסביבה דוסית.. אבל אני היחידה המבוגרת ועובדות איתי צעירות שרק התחתנו ונמצאות בשלבי טיטולים..
ופחות מעניין אותי נושאי השיחה שלהן..
ואני מרגישה בכל מקום שברגע שאני מספרת כמה ילדים יש לי כבר מסתכלים עלי כמו עב"ם ומתרחקים ממני..
סוג של תמהיל של ביקורת והערצה על גודל המשפחה שלי..
ואני אמורה להיות ה"מנוסה" וה"יודעת כל" וה"רבנית" - ואני ממש לא!!!
ואם אני לרגע משתפת בקושי או חולשה ישר אני מקבלת עקיצןת על מספר הילדים והצפיפןת שלהם.. כאילו שמי שיש לה שלושה ברווחים גדולים לא חווה שום קושי..
ןיש לי שכנות נחמדות בשביל להשאיל מהן חלב וביצים ואפילו לפטפט, אבל העולם הרוחנח שלנו לא ממש משותף ואין לי קשר עמוק איתן..
ונשארתי לבד.
אני לא יודעת מי החברות שלי.. והאם יש בכלל כאלה?
אני לא יודעת מה התחביבים שלי.. מה הרצונות שלי.. מה אני אוהבת..
ןהגיסות שלי ממש לא לטעמי..
למדתי להסתדר איתם, אבל קשרים שטחיים של שלום שלום שלא נותנים לי מענה..
והמשפחות גדולות ורחוקות אז ממש כמעט שלא נפגשים..
מרגישה ממש בודדה ושזה נופל על בעלי..
כי את כל הקשרים שאין לי אני מחפשת אצלו
וזה לא נכון ומעיק..
אבל אני כל כך לבד..
ואפילן לא יודעת מה בעצם אני מחפשת..
הלכתי לאיבוד כבר אמרתי?
שאלתי את עצמי אם הייתי יוצאת לנופש מה הייתי רוצה לעשות, והתשובות היחידות שעלו לי הן מה בעלי היה נהנה ממנו או מה היה לי כיף לעשות עם הילדים, אבל אין לי שום רעיון מה *אני* רוצה..
כנ"ל לגבי תחביבים, או חוגים, או שיעורים - אני ממש לא יודעת לענות על השאלה מה *אני* רוצה לעשות בזמני הפנוי.. (לא שממש יש לי כזה אבל בשביל השאלה..)
אז איפה אני ומה נשאר ממני?
ממש מרגישה שנאבדתי לעצמי..
תופעה רווחת לדעתירשש
וזה רק מעיד שעשית את תפקיד הרעייה והאמא בשלמות
כל הכבוד!! מצדיעה!! הלוואי עלי!!
את צריכה במקביל לפעול לפגוש חברות בגילך שכיף לך איתן
נופשי נשים למשל או לעבור לעבודה אחרת אם אפשר
לצאת לכנסים כאלו של נשים (הופעות הרצאות וכדומה)
חוג התעמלות לבנות גילך (ולא לנשים אחרי לידה...)
לבקש משכנה חביבה לצאת להליכה בקביעות
יש לך בטוח עוד שלל רעיונות כאלו, פשוט לקום ולעשות
בהתחלה זה יהיה מוזר ומביך ללכת לבד אבל לאט לאט את תמצאי חברה
ילדה שכל הזמן אומרת שהיא לא טובה בכלוםמתחדשת11
אחת הבנות שלי היא כזו. והיא דוקא זו שהכי נעטפה והכי מקבלת תמיכה וחיזוקים כי הבנו שיש לה קצב אחר..
השאלה היא איך להעצים אותה ואיך להתמודד? כי המחשבה שלה בונה מציאות
למשל,
היא חוזרת מביהס, ש.ב. פותחת ספר. אמא אני לא יודעת מה עושים כאן. יושבת איתה מבקשת ממנה לקרוא פעם פעמיים עד שתבין.
אמא אני לא מבינה
מתווכת לה את הדברים ופתאום היא מבינה ויודעת הכל
ככה את כ-ל השאלות. אין לי שום בעיה לעזור כשצריך אבל גם לא הגיוני שמתוך כלכך הרבה שאלות היא לא מבינה אפילו אחת
וכשיושבים איתה, גם אם לא "מגלים", פתאום היא מבינה הכל..
בהרגשה שלי היא כל הזמן צריכה את התמיכה, כי אין לה אמונה בעצמה
יש מבחן בביהס, את רוב הדברים היא יודעת פיקס. ברגע האמת היא טועה והמון או שמשאירה ריק. ניתקפת כמין פחד או חרדה מעצמה
פעם היא חזרה מביהס ואמרה אמא יש עוד משהו שאני לא טובה בו.
היה לי ממש קשה לשמוע.
הרבה פעמים זורקת לאויר אני לא טובה בכלום
אין לי מושג איך נבנה לה דימוי עצמי כזה נמוך. מעולם לא הוצאנו (לא אני ולא בעלי) את המילים האלה מהפה כלפיה ובכלל. המורות טוענות שהיא מקסימה, בחוג המורה אומרת שהיא מתקדמת טוב. גם בהבנה של הדברים היא ממוצעת / סבירה, אבל בתחושה שלה היא הרבה הרבה פחות
אשמח לשמוע עיצות וכיווני מחשבה 💝
השאלה היא איך להעצים אותה ואיך להתמודד? כי המחשבה שלה בונה מציאות
למשל,
היא חוזרת מביהס, ש.ב. פותחת ספר. אמא אני לא יודעת מה עושים כאן. יושבת איתה מבקשת ממנה לקרוא פעם פעמיים עד שתבין.
אמא אני לא מבינה
מתווכת לה את הדברים ופתאום היא מבינה ויודעת הכל
ככה את כ-ל השאלות. אין לי שום בעיה לעזור כשצריך אבל גם לא הגיוני שמתוך כלכך הרבה שאלות היא לא מבינה אפילו אחת
וכשיושבים איתה, גם אם לא "מגלים", פתאום היא מבינה הכל..
בהרגשה שלי היא כל הזמן צריכה את התמיכה, כי אין לה אמונה בעצמה
יש מבחן בביהס, את רוב הדברים היא יודעת פיקס. ברגע האמת היא טועה והמון או שמשאירה ריק. ניתקפת כמין פחד או חרדה מעצמה
פעם היא חזרה מביהס ואמרה אמא יש עוד משהו שאני לא טובה בו.
היה לי ממש קשה לשמוע.
הרבה פעמים זורקת לאויר אני לא טובה בכלום
אין לי מושג איך נבנה לה דימוי עצמי כזה נמוך. מעולם לא הוצאנו (לא אני ולא בעלי) את המילים האלה מהפה כלפיה ובכלל. המורות טוענות שהיא מקסימה, בחוג המורה אומרת שהיא מתקדמת טוב. גם בהבנה של הדברים היא ממוצעת / סבירה, אבל בתחושה שלה היא הרבה הרבה פחות
אשמח לשמוע עיצות וכיווני מחשבה 💝
טיפול רגשי יכול מאד לעזורמיואשת******
נשמע שיש לה חרדה לימודית כלשהי וזה משפיע על כל המערכת.
אנחנו לאחת הילדות שפיצחה חרדת מבחנים עשינו כמה טיפולים של דמיון מודרך שעזרו מאד.
בנוסף כן הייתי לוקחת לאבחון או כמה פגישות אחל יורה מתקנת לראות אם יש בעיה אוביקטיבית ואולי שתלמד איתה קבוע למבחנים אפילו שהיא לא צריכה , רק כדי שתחווה הצלחות.
אנחנו לאחת הילדות שפיצחה חרדת מבחנים עשינו כמה טיפולים של דמיון מודרך שעזרו מאד.
בנוסף כן הייתי לוקחת לאבחון או כמה פגישות אחל יורה מתקנת לראות אם יש בעיה אוביקטיבית ואולי שתלמד איתה קבוע למבחנים אפילו שהיא לא צריכה , רק כדי שתחווה הצלחות.
תודהמתחדשת11
איך פונים לטיפול רגשי? איך עובד התהליך?
אני בזמנו חיפשתי בגוגל 🤷🏼♀️מיואשת******
או תשאלי אימהות אם יש להן המלצות
אולי המורה שלה מכירה מישהי- אם היא מורה נחמדה שאפשר לדבר איתה ומבינה ענין
אולי המורה שלה מכירה מישהי- אם היא מורה נחמדה שאפשר לדבר איתה ומבינה ענין
אברר תודהמתחדשת11
חפשי מטפלת מומלצת באיזורךשחרית*
שימי לב שיש אפשרות להחזרים מקופות החולים (אנחנו קיבלנו). צריך לברר מה התנאים בדיוק (לדעתי המטפלת צריכה להיות עוס או פסיכולוגית).
בדרך כלל בגיל צעיר הטיפול משולב בהדרכת הורים.
בדרך כלל בגיל צעיר הטיפול משולב בהדרכת הורים.
הייתי מנסה טיפול רגשישחרית*
אצל הבן שלי במקרה דומה זה שינה אותו מקצה לקצה.
תודהמתחדשת11
יש כמה אפשרויות לטיפולדיליה
מבחינת קופת חולים יש מאז הרפרה בבריאות הנפש טיפול בחינם לכולם. יש כל מיני מרפאות של הקוה שהטיפול בחינם לגמרי אבל רשימות ההמתנה ארוכות מאוד יכול להיות כשנה. תחשבי כמה א מרגישה שהטיפול דחוף.
אופציה נוספת היא ללכת לפי רשימת מטפלים של הקופה ואז את משלמת 148 ש"ח לפגישת טיפול דרך הקופה.
כמו כן יש כל מיני טיפולים שניתן לקבל בתוך בתי הספר השונים- יש להתייעץ עם צוות בית הספר.
בנוסף יש תרפיות למינהם שגם הקופה מממנת באחוז מסויים נראה לי השתתפות של כ45 ש" בלבד אבל צריך לבדוק אם יש באיזורכם משהו בהסדר נראה לי זה עד גיל 12 לא אמרת בת כמה היא.
הכי כדאי זה ללכת למישהי שאת מכירה המלצות עליה, במידה ולא, לחפש בגוגל המלצות.
אם אין אז בדרך כלל כאלו שעובדות עם הקופה הן יותר מקצועיות (הקוה מאשרת רק תעודות מוכרות מסויימות ותארים מתקדמים)
אם לא אז עדיף את החינמיים של הקופה מאשר סתם משהי כמובן.
כיוון קצת אחר..באר מרים
תשבי עם בעלך ותעשו רשימה של 3-5 דברים שהיא טובה בהם.
לכל אחד מהדברים ממש תכתבו במה ואיך זה בא לידי ביטוי ותכינו לכם כמה משפטים שמעצימים את התחום הזה בצורה מאוד ממוקדת ומפורטת, וכמה תחומים בהם התכונה הסאת יכולה לבוא לידי ביטוי בחיי המשפחה.
ואז תתחילו לנהל מארבים לילדה:
(עדיף להתחיל עם 2 תחןמים עיקריים ואז להוסיף..)
בכל פעם שהיא מביאה לידי ביטוי את התכונה הספציפית הזאת אתם ישר קופצים ומעצימים:
גם את המעשה עצמו וגם את זה שהוא מבטא את התכונה שמאחוריו.
נוסף על כך, כשאתם מבקשים ממנה לבצע דברים בבית תדגישו שהסיבה היא בגלל שהיא מוכשרת בתכונה המסויימת הזאת.
לדוגמא, אם היא דייקנית אז:
"ראיתי שעשית x בצורה כל כך מדוייקת.. את ממש ילדה דייקנית"
"את יכולה לעזור לי במשימה הזאת.. צריך בה הרבה דיוק ואת מאוד מדוייקת"
שמתי לב שממש דייקת ביצירה שהכנת..
וכן הלאה..
אז אחרי תקופה נהיה לה ברור שהיא דייקנית..
וכך על עוד כמה תכונות.
ולאט לאט נבנה בה מאגר התכונות של "במה אני מוצלחת"
לכל אחד מהדברים ממש תכתבו במה ואיך זה בא לידי ביטוי ותכינו לכם כמה משפטים שמעצימים את התחום הזה בצורה מאוד ממוקדת ומפורטת, וכמה תחומים בהם התכונה הסאת יכולה לבוא לידי ביטוי בחיי המשפחה.
ואז תתחילו לנהל מארבים לילדה:
(עדיף להתחיל עם 2 תחןמים עיקריים ואז להוסיף..)
בכל פעם שהיא מביאה לידי ביטוי את התכונה הספציפית הזאת אתם ישר קופצים ומעצימים:
גם את המעשה עצמו וגם את זה שהוא מבטא את התכונה שמאחוריו.
נוסף על כך, כשאתם מבקשים ממנה לבצע דברים בבית תדגישו שהסיבה היא בגלל שהיא מוכשרת בתכונה המסויימת הזאת.
לדוגמא, אם היא דייקנית אז:
"ראיתי שעשית x בצורה כל כך מדוייקת.. את ממש ילדה דייקנית"
"את יכולה לעזור לי במשימה הזאת.. צריך בה הרבה דיוק ואת מאוד מדוייקת"
שמתי לב שממש דייקת ביצירה שהכנת..
וכן הלאה..
אז אחרי תקופה נהיה לה ברור שהיא דייקנית..
וכך על עוד כמה תכונות.
ולאט לאט נבנה בה מאגר התכונות של "במה אני מוצלחת"
מקסיםמתחדשת11
באמת חשבנו להעצים את הטוב שבה ובמקביל לבנות לה כמו "תוכנית עבודה".. מרגע שחוזרים מביהס, מה עושים?
כי האמונה שלה בעצמה פוגעת בעוד תחומים כמו אחריות, עמידה בזמנים וכו..
העניין הוא שאנחנו עושים את זה, ומשהו שם לא מחזיק מאה אחוז.. בתחושה שלי אולי קצת הכוונה מקצועית תשלים את התמונה
כי האמונה שלה בעצמה פוגעת בעוד תחומים כמו אחריות, עמידה בזמנים וכו..
העניין הוא שאנחנו עושים את זה, ומשהו שם לא מחזיק מאה אחוז.. בתחושה שלי אולי קצת הכוונה מקצועית תשלים את התמונה
וואו. תודהאורוש3
מוסיפה..באר מרים
אפשר לשתף גם את המורה, סבתא או כל דמות שבקשר על הילדה.
לומר מה התכונות שבחרתם להעצים ולבקש שישתדלן לשים לב במיוחד למצבים שהתכונה הזאת מופיעה ולשבח ולחזק אותה..
לומר מה התכונות שבחרתם להעצים ולבקש שישתדלן לשים לב במיוחד למצבים שהתכונה הזאת מופיעה ולשבח ולחזק אותה..
קצת מזכירה את הבת שלי ואצלנואני זה א
שנה שעברה לקחתי לה מורה פרטית במקצוע שהיה לה הכי מאתגר איתו שוב בעיקר רגשית וזה ממש עזר לה והרים אותה.
והשנה היא התחילה להגיד לי אוף קיבלתי רק 86 והמורה אמרה שמעל 90 זה מצויין ( גם כן מורה דבילית) אז אמרתי לה שזה באמת מבאס לקבל ציון שלא ציפינו לו ושאלתי אותה אם היא חושבת שיכלה יותר אז אמרה לי כן אז אמרתי לה בסדר אז פעם הבאה ננסה להתכונן טוב יותר למבחן ואז היא אמרה לי אבל למדתי המון אז אמרתי לה שמבחינתי העיקר שהיא למדה והתאמצה ואם ככה זה ממש לא נקרא שיכלה יותר וזה מצויין 86 ושמבחינתי באמת העיקר זה הלמידה וההשתדלות התוצאה הסופית פחות מעניינת אותי
והשנה היא התחילה להגיד לי אוף קיבלתי רק 86 והמורה אמרה שמעל 90 זה מצויין ( גם כן מורה דבילית) אז אמרתי לה שזה באמת מבאס לקבל ציון שלא ציפינו לו ושאלתי אותה אם היא חושבת שיכלה יותר אז אמרה לי כן אז אמרתי לה בסדר אז פעם הבאה ננסה להתכונן טוב יותר למבחן ואז היא אמרה לי אבל למדתי המון אז אמרתי לה שמבחינתי העיקר שהיא למדה והתאמצה ואם ככה זה ממש לא נקרא שיכלה יותר וזה מצויין 86 ושמבחינתי באמת העיקר זה הלמידה וההשתדלות התוצאה הסופית פחות מעניינת אותי
זה יפהמתחדשת11אחרונה
כי אם אשאל את הבת שלי אם היא חשבה שהיא יכולה יותר היא תגיד שלא כי היא לא מבינה כלום
כואב לי שאני יודעת מה היכולות שלו ומי היא, ואו שהיא לא מצליחה להביא את עצמה לכדי ביטוי או שהאמונה שלה בה, מעכבת..
כואב לי שאני יודעת מה היכולות שלו ומי היא, ואו שהיא לא מצליחה להביא את עצמה לכדי ביטוי או שהאמונה שלה בה, מעכבת..
הקטנה קשקשה לגדולה על התיק… עם עטים צבעונייםרינת 23
הצילו! איך מורידים את זה?
תיק בהיר עם בד ניילוני כזה
תיק בהיר עם בד ניילוני כזה
ניסית מגבון? אם לא אז כביסהאורוש3
זה לא יורד עם מגבון…רינת 23
איך מכבסים?
לא יודעת אם אפשר להכניס למכונה תיק כזה.
לא יודעת אם אפשר להכניס למכונה תיק כזה.
ממ כביסה עדינה ללא סחיטה אוליאורוש3
אלכהול רפואילפניו ברננה!
או אלכוג׳ל
עוזר להוריד דיו של עטים
פעם ראיתי שמישהי כתבה שגם חלב.
עוזר להוריד דיו של עטים
פעם ראיתי שמישהי כתבה שגם חלב.
אולי אצטון?מכחול
אני חושבת שראיתי פעם שהוא מוריד דיו
אבל יכול לגרום לבד לדהותאורוש3
תודה שאמרת, לא ידעתי!מכחולאחרונה
סנו אוקסיג'ןחדשחדש1
לשים כמות גדולה, לחכות ולשפשף
חלב מוריד טושי ארטיילן בצורה מושלמתשקדיה.
לא יצא לי לנסות עם טושים רגילים אבל יש מצב שזה גם יעבוד. להשרות את הכתם בחלב (אני משרה ללילה) ואז לשטוף במים
תנסי עם מסיר לק ללא אציטון, מוריד הרבה דברים בצורה מעולההריון_ראשון
מתנה מעסיקהמחכה עד מאוד
אז בה יש לנו מגנטים ,קפלות, פליימוביל(חלק נאבד..) ,חיות, קליקס
מכל דבר אין הרבה כי לא שיא השומרים אבל הכל ביחד בהחלט מעסיק אבל לגדולים יותר קצת מוצה....
למי יש לגו קטן ויכולה להמליץ או לא להמליץ?
יש חבילה של המון חלקים שתספיק לכולם?לסנות ולהנות
שווה להשקיע במחיר ?
סיוט חלקים?
מה אומרות?
מכל דבר אין הרבה כי לא שיא השומרים אבל הכל ביחד בהחלט מעסיק אבל לגדולים יותר קצת מוצה....
למי יש לגו קטן ויכולה להמליץ או לא להמליץ?
יש חבילה של המון חלקים שתספיק לכולם?לסנות ולהנות
שווה להשקיע במחיר ?
סיוט חלקים?
מה אומרות?
בדיוק מה שאני שאלתי בפורום הו״להמקורית
עוקבת
מעניין אותי בעיקר דעה על לגו קטן .אשמח לתשובותמחכה עד מאוד
כשאני הייתי ילדה היה לנו לגו קטןדיליה
זה היה משחק מיוחד מאוד שהיה מיועד לראשי חודשים בלבד!!
היו חוזרים אצלינו מוקדם, וגם בשבת לא נהגו אצלינו לשחק בלגו.
אז היינו מסתערים עליו ובונים דברים מדהימים!!
היה צריך אחר כ לאסוף את כל החלקים הקטנים כי זה ממש מסוכן לתינוקות קטנים.
וגם מאוד קשה לשמור על זה עם משחקים בזה באופן יומיומי...
הלגו היום בעיקר הולך עם ערכות לבניהoo
לבן שלי יש הרבה לגו שהצטבר עם השנים, הוא משחק בזה בערך מגיל 6 והיום בגיל 11 זה עדין מענין אותו.
צריך שיהיה קופסאות אחסון מסודרות, ושהילד יהיה אחראי לאסוף, אחרת יאבדו החלקים.
בשביל משחק לכמה ילדים, נראלי צריך לקנות כמה ערכות.
אם יודעים לשמור זה מחזיק לנצח, אז זה שווה את המחיר היקר.
צריך שיהיה קופסאות אחסון מסודרות, ושהילד יהיה אחראי לאסוף, אחרת יאבדו החלקים.
בשביל משחק לכמה ילדים, נראלי צריך לקנות כמה ערכות.
אם יודעים לשמור זה מחזיק לנצח, אז זה שווה את המחיר היקר.
תלוי גיל- עונה על לגואורוש3
נגיד אצלי יש כבר הרים של פליימוביל אז התחלנו קצת לגו. יש ערכות שהם די בסגנון פליימוביל תכלס אבל לילד גדול יותר ויצירתי זה כיף כי אפשר קצת לבנות ולשנות ולגוון. זה יקר. קנינו במבצעים ובאמזון. מה שתיארתי הולך טוב לבן השמונה וחצי. לבת השש זה יותר כמו עוד פליימוביל רק קצת שונה.
יש גם אבני בניין פשוט שקונים ואז זה גם פתח טוב ליצירתיות. לנו אין עדיין אבל לדעתי זה כיף לגדולים יותר. לצעירים מספיק דופלו ואז זה כיף מגיל שנתיים ולא מסוכן. דופלו זה כמו לגו רק לצעירים.
יש גם אבני בניין פשוט שקונים ואז זה גם פתח טוב ליצירתיות. לנו אין עדיין אבל לדעתי זה כיף לגדולים יותר. לצעירים מספיק דופלו ואז זה כיף מגיל שנתיים ולא מסוכן. דופלו זה כמו לגו רק לצעירים.
אותנו בתור ילדיםיוקי
זה העסיק המון
כן זה חלקים קטנים ועושה בלאגן אבל מסדרים🤷🏻♀️
כל פעם קנו לנו חבילה קטנה ומידי פעם מתנה גדולה וזה הצטבר לכמות ממש ממש גדולה
כן זה חלקים קטנים ועושה בלאגן אבל מסדרים🤷🏻♀️
כל פעם קנו לנו חבילה קטנה ומידי פעם מתנה גדולה וזה הצטבר לכמות ממש ממש גדולה
תודה לכולן!!מחכה עד מאוד
אני כילדה הייתי שעות על הלגו והילדות בקושי נוגעות 🤷🏼♀️מיואשת******
בטח שלגו מעסיקחילזון 123
אבל ערכה גדולה זה יקר
אין מה לעשות, צריך לאגור את זה לאט לאט...
יש ערכות שמכילות בעיקר קוביות לגו צבעוניןת ולא משהו ספציפי שבונים וזה טוב להתחלה. וגם יותר מפתח יצירתיות לדעתי.
אבל הילדים הממש גדולים- יותר יהנו מערכה מוכנה שבונים משהו מסויים, ויש חלקים יותר מיוחדים.
ו- כן, זה מעצבן לאסוף וכו'...
היתה תקופה שהרשיתי לבנות רק על השולחן בגלל התינוק, אז זה קצת הקל על האיסוף
אגב יש עוד הרכבות מעניינות
למשל k'nex
או הרכבה מדעית כזאת שיש לנו שבונים בה סוגי מטוסים
אין מה לעשות, צריך לאגור את זה לאט לאט...
יש ערכות שמכילות בעיקר קוביות לגו צבעוניןת ולא משהו ספציפי שבונים וזה טוב להתחלה. וגם יותר מפתח יצירתיות לדעתי.
אבל הילדים הממש גדולים- יותר יהנו מערכה מוכנה שבונים משהו מסויים, ויש חלקים יותר מיוחדים.
ו- כן, זה מעצבן לאסוף וכו'...
היתה תקופה שהרשיתי לבנות רק על השולחן בגלל התינוק, אז זה קצת הקל על האיסוף
אגב יש עוד הרכבות מעניינות
למשל k'nex
או הרכבה מדעית כזאת שיש לנו שבונים בה סוגי מטוסים
קניתי ערכות בעלי אקספרסיראת גאולה
של משטרה, כיבוי אש וכדומה. הבנים שלי משוגעים על זה בערך מגיל 6 ככה. הבת הרבה פחות מתעניינת בזה.
אם כי אם נוטים לא לשמור על משחקים וחלקים אולי לא לגואו ראחרונה
עבר עריכה על ידי או ר בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ב 06:16
זה חלקים קטנים שנוטים להיעלם, פשוט חבל על הכסף.אצלנו לגו תפס חלק מהילדים וחלק פשוט לא, חלק אוהבים לבנות וחלק מעדיפים שיבנו להם וישחקו עם התוצרים. חלק מגיל 3 כבר עם החלקים הקטנים כמו גדולים וחלק יותר התחילו בגיל 5 לשבת עם זה.
בכל אופן, זה בהחלט מעסיק, ברמה של כמה שעות.
אולי כדאי להתחיל עם קופסא אחת אפילו לגו מזויף מהסטוק ולראות מה רמת החיבור של הילדים ובהתאם להמשיך לקנות לכבוד ימי הולדת וכו עד שמצטבר כי יותר כיף הרבה כמובן.
רק מציינת מבחינת הלגו מזויף נתקלנו בסוגים שלא התחברו טוב אחד עם השני, או בחלקים פשוט מסריחים פלסטיק שלא התפוגג, או בחוברות הסבר בניה שפשוט לא מובנות ולא מצליחים לבנות את הדגם שבתמונה. עד שזרקנו את כל המזויפים והלכנו רק על המקורי. גם הסבתות ידעו שזה מה שצריך לקנות בהזדמנות. השקעה של כמה שנים. עכשיו כבר האמירה היא לא לקנות לגו כי יש יותר מדי. וזה באמת נשאר אקטואלי שנים רבות. אצל הסבתא משחקים בלגו מלפני 40 שנה, היא שמרה טוב...
קנאה סביב הליכה לחבריםרקלרגעכאן
הם כל הזמן רוצים חברים
בעיקר רוצים ללכת לחברים
עד כאן
סבבה הגיוני
אז חברים שגרים קרוב- מנסים..ואז נגיד יוצא שהגדולה הולכת לחברה
ולבן השני לא הסתדר באותו יום
ואז..כל אחה''צ בכיות ובכיות ותסכולים
למה היא תמיד הולכת ואני לא
והסברים
ודיונים
וכו
אבל מסיימת מותשתתתת
ועכשיו גם השלישית הצטרפה וגם היא מתבכיינת.
וגם כשהשני הולך
אז הגדולה מתלוננת על זה-אבל איתה יותר קל ההסברה
ועדיין
לא בא לי שילכו בכלל כי זה עושה לי רק צרות
אני מסבירה הכל בהגיון ובסבלנות
אבל זה לא מספיק
מה לעשות??
בעיקר רוצים ללכת לחברים
עד כאן
סבבה הגיוני
אז חברים שגרים קרוב- מנסים..ואז נגיד יוצא שהגדולה הולכת לחברה
ולבן השני לא הסתדר באותו יום
ואז..כל אחה''צ בכיות ובכיות ותסכולים
למה היא תמיד הולכת ואני לא
והסברים
ודיונים
וכו
אבל מסיימת מותשתתתת
ועכשיו גם השלישית הצטרפה וגם היא מתבכיינת.
וגם כשהשני הולך
אז הגדולה מתלוננת על זה-אבל איתה יותר קל ההסברה
ועדיין
לא בא לי שילכו בכלל כי זה עושה לי רק צרות
אני מסבירה הכל בהגיון ובסבלנות
אבל זה לא מספיק
מה לעשות??
אוף, קשה... זו אחת הסיבות שאני לא אוהבת לשלוח לחברים מתואמת
מבחינתי שישגעו אותי כולם כל היום בבית - רק שלא אצטרך לקושש להם חברים למפגש...
האם יוצא לפעמים שגם השני הולך לחבר? אם כן, אז אפשר לומר לו שבכל פעם מישהו אחר הולך לחבר, וזהו. היום היא, בפעם אחרת אתה.
אם זה בקושי יוצא - אז זו באמת בעיה... אישית הייתי מעדיפה שגם הגדולה לא תלך בכלל וזהו, השאלה אם זה הוגן...
אבל אולי אפשר לעשות להם דברים אטקטיביים מספיק בבית, שימשכו אותם להישאר ולא לחפש חברים? (הייתה תקופה שבכל יום עשיתי לילדים "חוג" אחר - משהו קצר, עם תנאים של סדר בבית לפני כן - פעם חוג יצירה, פעם חוג נגינה, פעם חוג כתיבה, פעם חוג פרשת שבוע... זה דורש הרבה השקעה ופניות, ולכן זה לא שרד הרבה, אבל אולי משהו בסגנון יכול לעזור גם לך...)
האם יוצא לפעמים שגם השני הולך לחבר? אם כן, אז אפשר לומר לו שבכל פעם מישהו אחר הולך לחבר, וזהו. היום היא, בפעם אחרת אתה.
אם זה בקושי יוצא - אז זו באמת בעיה... אישית הייתי מעדיפה שגם הגדולה לא תלך בכלל וזהו, השאלה אם זה הוגן...
אבל אולי אפשר לעשות להם דברים אטקטיביים מספיק בבית, שימשכו אותם להישאר ולא לחפש חברים? (הייתה תקופה שבכל יום עשיתי לילדים "חוג" אחר - משהו קצר, עם תנאים של סדר בבית לפני כן - פעם חוג יצירה, פעם חוג נגינה, פעם חוג כתיבה, פעם חוג פרשת שבוע... זה דורש הרבה השקעה ופניות, ולכן זה לא שרד הרבה, אבל אולי משהו בסגנון יכול לעזור גם לך...)
אני אומרת להם בצחוקחדשה ישנה
מה, תשאירו אותי פה לבד עם התינוקות?
יהיה לי משעמם בלעדיך!
כל יום רק מישהו אחד הולך לחבר.
כשכמה יוצאים יש לי טיילת ואני מרגישה חוסר שליטה וצריך ךהביא אותם וכו'... אז כל יום רק מישהו אחד יוצא לחבר. וגם זה ממש לא כל יום, יש ימים שאני מכריזה שאין חברים, גם לא באים אלינו. לפעמים מרגישה חוסר יציבות כשיש חברים, הם מתנהגים אחרת ואין לי את הקן הסגור שלי...
יהיה לי משעמם בלעדיך!
כל יום רק מישהו אחד הולך לחבר.
כשכמה יוצאים יש לי טיילת ואני מרגישה חוסר שליטה וצריך ךהביא אותם וכו'... אז כל יום רק מישהו אחד יוצא לחבר. וגם זה ממש לא כל יום, יש ימים שאני מכריזה שאין חברים, גם לא באים אלינו. לפעמים מרגישה חוסר יציבות כשיש חברים, הם מתנהגים אחרת ואין לי את הקן הסגור שלי...
אויי גם אצלנו היה סביב זה ענייניםהתמסרות
מה שעשינו זה שעשינו ימים קבועים שבהם הולכים לחברים או חברים באים אלינו.
ואז בימים האלו מראש הייתי יכולה להתארגן על החברים לילדים שלרוב נתקעים בלי.
וגם משתפת את הילדים מראש שיתקשרו ויתאמו הגעה למחרת לחבר שהם רוצים.
ואז בימים האלו מראש הייתי יכולה להתארגן על החברים לילדים שלרוב נתקעים בלי.
וגם משתפת את הילדים מראש שיתקשרו ויתאמו הגעה למחרת לחבר שהם רוצים.
מוכר...חילזון 123אחרונה
הגיוני לקבוענשחלק מימי השבוע אף אחד לא הולך לחברים. וככה יש לך כמה ימים יותר רגועים....
ובימים שכן הולכים, אפשר להשתדל לקבוע עם החברים מראש, שתהיה לכל אחד מהילדים תעסוקה
ובימים שכן הולכים, אפשר להשתדל לקבוע עם החברים מראש, שתהיה לכל אחד מהילדים תעסוקה
תקשיבו, השם של הפורום הזה גאוניחדשה ישנה
זה כתוב כחול על גבי לבן
א מ ה ו ת
ככה כשיש גבר, יש לנו תרוץ טוב להעיף אותו..
בהריון ולידה היה 'אסור' להעיף גברים וזה היה לפעמים לא נעים שנכנסים לנו ככה... עכשיו זה פשוט רשמי.
🤗😅🤭❤️
א מ ה ו ת
ככה כשיש גבר, יש לנו תרוץ טוב להעיף אותו..
בהריון ולידה היה 'אסור' להעיף גברים וזה היה לפעמים לא נעים שנכנסים לנו ככה... עכשיו זה פשוט רשמי.
🤗😅🤭❤️
אבל זה רק לנשים? לא בטוחה...דפני11
אני הבנתי שזה פתוח, וגם גברים יכולים להגיב כאן אבל כמו בהריון ולידה, הסביבה העיקרית היא נשית
הפורום מיועד לנשיםמתואמת
כיוון שהוא פתוח גם גברים (וגם ילדים...) יכולים להיכנס אליו, אבל יהיה יפה אם הם לא יגיבו...
השם של הפורום הוא אמהות...חדשה ישנה
משמע, גסר שיגיב יהיה לא קשור..
לא נעיף אותו כי זה פלטפורמה פתוחה, אבל זה כמו שרווקות יכתבו בהריון ולידה.. לא ממש קשור🤗
אבל באמת צריך תמיד לקחת בחשבון שכולם קוראים...
לא נעיף אותו כי זה פלטפורמה פתוחה, אבל זה כמו שרווקות יכתבו בהריון ולידה.. לא ממש קשור🤗
אבל באמת צריך תמיד לקחת בחשבון שכולם קוראים...
כי גברים נכנסים להריון ויולדים? 🤔רינת 23
לא, האישה שלהם נכנסת... 😬חדשה ישנהאחרונה
רעיון למתנה לילד בן חמש לכבוד חנוכה?רינת 23
פליימוביל?טארקו
מה הוא אוהב? בכיוון של משחקים או ספרים או יצירות?מתואמת
משחקיםרינת 23
פליימוביל/ ספר/ מכוניות שונותמנסה לעזור
זה מה שהולך אצלנו 
אצלי הוא ביקש שעון...דיליה
אבל הוא ילד מצחיק במיוחד... שצריך סדר וארגון.
חמוד!רינת 23
פליימוביל, דמויות של חיות וגיבורים, לגואורוש3
תלוי מה יש לכם ומה התקציב?חילזון 123אחרונה
ספר התירוצים הגדול לילד: "למה אני לא הולך לישון?"מתואמת
1. "כי אני רעב."
2. "כי אני צמא."
3. "כי אני לא רעב למלפפון!"
4. "כי אני לא צמא למים!"
5. "כי עוגה ומיץ זה מה שיעזור לי לישון!"
6. "כי הבטן שלי מפוצצת מדי מאוכל, ואני לא מצליח להירדם ככה."
7. "כי חם לי מדי."
8. "כי קר לי מדי."
9. "כי כשאני מכוסה טוב בשמיכה חם לי מדי וכשאני מוריד אותה קר לי מדי."
10. "כי אני צריך לשירותים."
11. "כי אני רוצה להצטרך לשירותים (ולכן אני רוצה לשתות)."
12. "כי חשוך פה מדי."
13. "כי יש פה אור חזק מדי."
14. "כי שכחתי לסדר מערכת."
15. "כי שכחתי להוציא את מה שלא צריך מחר מהילקוט."
16. "כי לא סידרתי את מה שאמרת לי לסדר לפני שעתיים."
17. "כי אני רוצה לסדר עכשיו את הסלון! אז מה אם את כבר סידרת..."
18. "כי כואב לי ברגל."
19. "כי כואב לי ביד."
20. "כי כואבת לי הבטן. לא, עכשיו זה כאב אחר, לא בגלל האוכל שאכלתי!"
21. "כי כואב לי בפצע פה בקצה של הזרת. מה, את לא רואה אותו? זה בגלל שכיבית את האור! אני לא יכול לישון כי אין פה אור!"
22. "אמא! האור חזק מדי עכשיו! תכבי אותו, אני לא יכול לישון!"
מוזמנות להוסיף עוד, כיד הדמיון החזקה על ילדיכן...
2. "כי אני צמא."
3. "כי אני לא רעב למלפפון!"
4. "כי אני לא צמא למים!"
5. "כי עוגה ומיץ זה מה שיעזור לי לישון!"
6. "כי הבטן שלי מפוצצת מדי מאוכל, ואני לא מצליח להירדם ככה."
7. "כי חם לי מדי."
8. "כי קר לי מדי."
9. "כי כשאני מכוסה טוב בשמיכה חם לי מדי וכשאני מוריד אותה קר לי מדי."
10. "כי אני צריך לשירותים."
11. "כי אני רוצה להצטרך לשירותים (ולכן אני רוצה לשתות)."
12. "כי חשוך פה מדי."
13. "כי יש פה אור חזק מדי."
14. "כי שכחתי לסדר מערכת."
15. "כי שכחתי להוציא את מה שלא צריך מחר מהילקוט."
16. "כי לא סידרתי את מה שאמרת לי לסדר לפני שעתיים."
17. "כי אני רוצה לסדר עכשיו את הסלון! אז מה אם את כבר סידרת..."
18. "כי כואב לי ברגל."
19. "כי כואב לי ביד."
20. "כי כואבת לי הבטן. לא, עכשיו זה כאב אחר, לא בגלל האוכל שאכלתי!"
21. "כי כואב לי בפצע פה בקצה של הזרת. מה, את לא רואה אותו? זה בגלל שכיבית את האור! אני לא יכול לישון כי אין פה אור!"
22. "אמא! האור חזק מדי עכשיו! תכבי אותו, אני לא יכול לישון!"
מוזמנות להוסיף עוד, כיד הדמיון החזקה על ילדיכן...