רוצים לעזור לי ממש,ולשלוח משפטים\אימרות יפים ומחזקים של רבנו?
תודה רבה!
האם בחסידות ברסלב נוהגים ללבוש גארטל?
כי לא זכור לי דיבור של רבינו בעניין...
שנוהג ללבוש פשוט ראיתי מספר אנשים לובשים אבל בסביבה שלי לא נוהגים ללבוש ואני שוקל אולי להתחיל
מקורות....אשרייך אח צדיק
לובש? לא יודע אבא שלי לא נוהג בישיבה שלי לא נוהגים אני לא רוצה להתבלט יותר מדי
מהלפני התפלה לשים מתחת לבגדים? ואז להוריד
שכדי לי לשים כאילו זה הלכה שרואים בשולחן ארוך אז למה לא מקפידים עליה?
השולחן ערוך מדבר על מצב שאדם לא לובש תחתונים ואכן בתקופה ההיא , לא בכל המקומות היו מצויות תחתונים.
לכן הפוסקים המאוחרים יותר כמו המגן אברהם, המשנה ברורה, וערוך השולחן פסקו שאין צורך.
אם אתה לובש תחתונים, אזי הגומי שלהם משמש חציצה , ואז אין צורך בחגורה.
יש כאלה שבכל זאת שמים?
מה אכפת לך מה הוא עושה?
אתה תעשה את שלך, ברסלב זה תיקון חצות, ברסלב זה לימוד שולחן ערוך ופוסקים, התבודדות, עבודת מידות.
ברסלב זה לא מלבושים וקישקושים.
אין שום ספק שרבי נתן ותלמידיו לא הסתובבו עם שטריימלים וחלוקי זברה, אז למה בברסלב במאה שערים מתלבשים ככה?
כי היה איזה מישהו לפני ארבעים שנה שהתלבש ככה.
זה סתם מנהג של שטות.
למי אכפת?

לפחות ככה בתשובות שלי.
אילו היית קוראת את השאלה
להלן "למה בברסלב במאה שערים מתלבשים ככה?"
היית רואה שהתשובה שלי מצויינת.
יש לנו צילומים של חסידי ברסלב באוקראינה ובפולין.
הם לא לבשו את הלבוש הנלעג של קנאי ירושלים.
גם חסידי ברסלב שהגיעו לארץ, אחרי השואה, כמו לוי יצחק בנדר ואליהו רוזן, לא לבשו את זה?
אז מה מקור המנהג האידיוטי?
מקורו בחסיד בשם הרב שמואל שפירא, שככה הוא התלבש, כיוון שהיה ירושלמי מצאצאי ה"פרושים" וככה הם מתלבשים.
אין כאן לא כוונות ולא רוח הקודש.
זה שיש ללבוש הירושלמי הזה, איזה מקור בתקופה התורכית, זה נכון ולגמרי לא שייך לענייננו , שכאמור הוא לבוש חסידי ברסלב.
יש מישהוא פו שכן לובש ואם כן אז למה?
אתה לובש?
כל ניסיון להציג את ברסלב כמשהו שדומה או מזכיר או נראה כמו היהדות הדתית, הוא סילוף ואחיזת עיניים.
הוא פועל בכל המישורים, ויש לו את הכוחות לשנות את המציאות לפי רצונו.
כמו שכבר אמרו פה בצורה נכונה, מה שחשוב בברסלב זה הקשר עם הצדיק. הצדיק פועל על כל אחד שמקושר אליו בצורה שונה, והוא יוצר עבורו מצבים ומציאות ותנאים שיתאימו לתפקיד שהוא צריך לשחק.
אין פה נכון ולא נכון, מוסרי ולא מוסרי, צריך ולא צריך, הצדיק פועל על כל אינדיבידואל בצורה שונה ומיוחדת.
מה שחשוב זו עבודת האלוהים, פילוס הדרך. זה מה שחשוב בברסלב. אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות, אבל הכוונה היא זהה. אפשר לקרוא לזה 'בירור עצות לעבודת הבורא' אפשר לקרוא לזה גם אחרת.
הצדיק מנסה לסדר ולאזן את העולם, להמשיך את כולם לאלוהות, לאמת, לטוב, איך שלא תרצו לקרוא לזה.
כשאדם מקושר לצדיק, הכל אחרת. כשאדם שמקושר לצדיק משקר ומוליך שולל, זה לא דומה לאדם שלא מקושר לצדיק שמשקר ומוליך שולל.
את כל העניין הזה רבי נחמן הסתיר במעשייה של בן המלך ובת הקיסר', וזה רמוז גם במה שאמר דוד המלך ' רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב'.
מסופר על בת הקיסר ועל המסעות שלה, שבהם היא משקרת וגונבת, ושורפת לאנשים את המוח.
והמעשייה הזאת חיה גם היום. בת הקיסר היא אדם שמקורב לצדיק, והוא מרעיל את עצמו בכל העניינים של העולם הזה, בקריירה, בכסף, בכבוד, בהצלחה, בכל מיני דברים, רק בכדי שבסוף הוא יוכל להחזיר לכולם את כל מה שהוא לקח, ולהטיב עם כל העולם כולו. כמו שאמרו כבר חז"ל 'בשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו'.
מטבע הדברים , אנשים שמקרובים לצדיק יש להם תכונות נשיות. הם עדינים, הם רכים, הם כנועים, הם לא מתאימים לעולם הזה, אין להם ממש מה לעשות פה. הם בזויים, הם מנוצלים, הם מושפלים, לא מבינים אותם וטועים בהם, פוגעים בהם וחושדים בהם לחינם ועל מה שאין בהם.
זה המתכון הבטוח לעוני , לאומללות, לסבל. לכן העצה שרבי נחמן פה היא שבהתחלה צריך ללכת בדרך הגברית. צריך לכבוש, צריך לקחת, צריך לשקר ולהוליך שולל. אדם צריך להתלכלך ולהרעיל את עצמו בכל מאבקי האגו ומאבקי הכוחניות של העולם הזה. זה לא לחטוא, לפחות לא באמת. הדברים נעשים מתוך כוונה פנימית מאד מסוימ. האיכות היא שונה, מאשר מעשיהם של סתם שקרנים ואנשים אלימים ולא הגונים.
זה פשוט שלב ותהליך שצריך לעבור. כמו שאברהם ירד למצרים, לשפלות, לזוהמה, כי זה היה הכרחי.
אחרי זה מחזירים את הכל , לכל העולם, כמו שעשתה בת הקיסר. יש דברים שצריכים להעשות, לפעמים האדם בוחר להצלב בכוונה , כדי שבסוף הדברים יתגלו, ויובן מה שאמר דוד המלך:
רַבּ֤וּ ׀ מִשַּׂעֲר֣וֹת רֹאשִׁי֮ שֹׂנְאַ֢י חִ֫נָּ֥ם
עָצְמ֣וּ מַ֭צְמִיתַי אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר
אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב
לא רק של המחזירים בתשובה.
בת הקיסר לא מתבכיינת, היא לא תולה את עצמה ומשליכה את האחריות מעצמה על רבנים , על צדיקים, ועל כתבי קודש רקובים.
זה מה שמלמדים היום אנשים, תתפללו, תעשו התבודדות, תלמדו תורה. וזה מה שהם עושים, והחיים שלהם אומללים, רקובים, לא מתקדמים לשום מקום. אפס תנועה, אפס צמיחה.
זה מה מה שהמעשייה הזאת מלמדת. אדם יכול להפוך את עצמו לייעוד. לא בתפילות, לא בהתבודדות, לא בכל הזבל של המחזירים בתשובה. הכל תלוי רק בשחרור שלו מכל הפסולת והרעל שהוא ספג.
בסוף מבינים שאין שום אלוהים, אין שום צדיק. אתה אלוהים, אתה הצדיק. אף אחד לא מקשיב לתפילות שלך, אף אחד לא מקשיב להתבודדות שלך. אתה מדבר אל עצמך, אתה היחידי שמקשיב.
אנשים היו רוצים להיות כמו בת הקיסר. היא גונבת, היא לוקחת, היא משיגה, היא מאבדת. היא חיה חיים טבעיים, ובריאים, ונורמליים, והיא רוצחת את מי שעומד בדרכה.
האנושות חולה, אנשים חולים מאד, חיים בצורה לא שפויה. במיוחד ככל שהם יותר תרבותיים ויותר אינטלקטואליים. בדרך כלל ככל שהחברה יותר תרבותית ויותר אינטלקטואלית, ככה אנשים סובלים מעצירות. הסממן הגופני הזה הוא בסך הכל סממן נפשי, לכך שאנשים מדחיקים, מדחיקים כל כך הרבה רגשות, כל כך הרבה סבל.
החברה מטילה מומים ונכויות באדם, מעוותת אותו, גורמת לו לאבד קשר עם השטף הטבעי והבריא של החיים. הקולות של החברה חיים בתוך האדם, והם מונעים ממנו לחיות בצורה מלאה, להנות מהחיים. זה מותר, זה אסור, זה מיני, זה מגוחך, זה יפה, זה מכוער. כל כך הרבה הגדרות והגבלות , כל כך הרבה דרישות וציפיות , שהם לא יותר מהמצאות של אנשים.
האדם מדחיק, האדם מרגיש בושה ואשמה. הפחד והחשש מן האחר הוא תמיד שם. עד שהאדם מבין שאין באמת אחרים, אין אף אחד. כולנו לבד, כולנו זרים, לגמרי לבד. כמו במעשיה, יבואו אלוהים, יבואו צדיקים, אבל הם מתחזים. האדם נולד ריק, והאדם מת ריק, והרוצה לחיות ימית את עצמו.
כמו שאמרה ליאת, היהדות, החסידות, אלוהים, אלו רק תחנות. אלו רק אמצעים וסיבות, לא יותר מכך. בסוף אדם רואה מעבר לערפילים, מעבר לתאוות , מעבר למחשבות, מעבר לרעיונות ולמילים, מעבר לשתיקה. לא ברור מי אנחנו , ולמה בכלל אנחנו פה, והנה אנחנו עומדים מול הלהבה הנצחית של הקיום.
זה די ברור שאם יש אלוהים, הוא לא טוב בתכניות. אז אנחנו לא צריכים להיות כפופים לתכניות המטומטמות שלו, לא קליפות ולא ניצוצות, הכל שטויות.
כיוון שקיימים אצלה שני תהליכים,
היא גם עושה מה שהיא רוצה , גונבת, מתחפשת, משקרת ורוצחת
זה מצד אחד
מצד שני, הפעולות שלה מביאות לגאולה.
היא התיקון של השני למלכות.
היא מנצחת במקום שהוא מפסיד.
איך נגמר המעשה הראשון, אבדת בת מלך?
וְאֵיךְ שֶׁהוֹצִיאָה לא סִפֵּר
וּבַסּוֹף הוֹצִיאָהּ
אז שואלים למה באמת לא כתוב איך הוציא ומסבירים שזה בגלל שלא רצו לתת לרבנים לסלף את זה כמו שסילפו דברים אחרים ולכן כותבים שישנו פיתרון אבל לא כותבים מהו.
אבל כאן, כותבים ותראה שמה שעושה בת הקיסר בסוף, היא לא רק לוקחת את מה שהיא רוצה, אלא שהמעשים שלה מביאים אותה למצב שהיא פותרת את כל הבעיות.
יש כאן גם פעולה חופשית, שמתעלמת מהמוסר ומהחוקים, אבל באמצעות הפעולה הזו, מגיעה הישועה גם לאנשים מסביב.
אם תזכור את זה, מספיק.
היהדות היא תחנה, החסידות היא תחנה, הצדיק הוא תחנה, העולם של הצדיק הוא תחנה.
תחנות חולפות ביעף, אתה רכבת, רכבת דוהרת אל הלהבה הניצחית של הקיום.
מבקש אמונההעיקרון הוא, שאין דבר כזה תחליף לתשובה!!!
מה שכן, יש דבר כזה שמקלים על האדם את אופן התשובה.
כמו לדוגמא "תקנת השבים" לעניין גזל. אבל הבסיס חייב להשאר...
וכן לעניין זה שבאים לצדיק, כתוב (בזוהר כמדומני) שאדם שחוזר בתשובה מקבל סיוע מנשמות של צדיקים
אבל שוב, זה לא מבטל את מה שהאדם עצמו חייב לעשות.
איך ר' נחמן פעם אמר למישהו "אתה בלעדי לא יכול, אבל גם אני בלעדיך לא יכול"
להסביר איך בדיוק זה עובד, צריך עוד תגובה (ארוכה) בפני עצמה
(ולעיין לפני כדי שלא לכתוב טעויות)
המטרה של נחמן מברסלב הייתה עבודת השם.
עבודת השם היא לא פלפול תלמודי.
נחמן מברסלב היה אדמו"ר במשך עשרים שנה והשיטות שהוא עבד בהן אחרי חמש שנים של אדמורות, לא היו בדיוק אותן השיטות שעליהן הוא דיבר לפני מותו, או בשנותיו האחרונות.
בתחילת דרכו הוא הטיף לתלמידיו לבצע וידויים, לכן הם כונו "וידויניקרס". השיטה הזו הייתה ידועה ואופיינית בחסידות ברסלב , בזמן שנתן מנמירוב פגש לראשונה את רבי נחמן בשנת 1802.
התיקון הכללי נקבע על ידי רבי נחמן רק בשנת 1806.
אמנם הוא הזכיר את הדבר קודם, אבל גילה במפורש את עשרת הפרקים שמשתמשים בהם היום , רק בשנותיו האחרונות.
כלומר מדובר כאן על שתי שיטות שונות, ששייכות לשתי תקופות אחרות בתקופת רבי נחמן.
חוץ מזה, כבר אמרו כאן דבר נכון, שהתיקון הכללי , הוא לא באמת "כללי" אלא נוגע לעבירות נשג"ז.
בכל אופן, מה שצריך לזכור, והוא הדבר הכי חשוב, שרבי נחמן עסק בבניית סדר החיים של החסידים שלו. הוא רצה שהחסידים תמיד יהיו עסוקים בעבודת השם, לכן שתי השיטות פעלו בעת ובעונה אחת. גם וידוי וגם תיקון הכללי.
כמובן, שברגע שרבי נחמן נפטר, הוידוי הפך להיות לא רלוונטי.
כבר אי אפשר היה להתוודות לפני הצדיק כפשוטו ולכן החשיבות של "התיקון הכללי" הלכה וגדלה מהרגע שרבי נחמן נפטר.
עדיין יש בין חסידי ברסלב כאלו שעושים מין "וידוי", בעיקר בשעה שעולים להשטתח על הציון באומן, אבל מדובר בטקס טכני ואין לו חשיבות רבה, או פופולאריות.
היא כמו שלימד אותנו התלמיד הגדול ר' נתן.
העניין של ראש השנה זה לקיים את דברי רבינו בשיא התמימות. בלי לערב את
השכל המדומיין והפגום שלנו. אלא פשוט לציית את רבינו.
ודווקא בגלל שזה נשמע חסר כל הגיון וכ"כ קשה לסוע בראש השנה-זה "הנסיון העשירי" והכי קשה לקיום בברסלב. זה עיקר ההתקשרות לצדיק הגדול שמרפא את כולנו
רבינו אמר בפרוש שאין איש שימשיך אותו. הסבא הוא צדיק שהלך בדרכו וחיזק אותנו ע"פ העצות שלו.
רבינו אמר שהוא יעשה תלמידים שיעשו תלמידים..
סבא הוא בהחלט "תלמיד"
ומעביר לנו את דעת רבינו הק'
מי השואל ולמה הוא שאל את השאלה הזו
"האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" זה משפט שנמצא כבר בכתבי רבי נתן והתפרסם במאה ה19, בערך מאה שנה לפני הסיפור הזה שהננחים מספרים על הפתק.
לגבי השאלה של כן אידיוטים או לא אידיוטים, אני אגיד דבר אחד.
יש כאלו שעשו מהסיפור הזה, המון כסף.
מיליונים.
יש כאלו שנכנסו לסיפור הזה והפסידו ונכנסו לחובות.
העניין הוא אחר,
אין צורך בפתק, אין צורך בישראל אודעסר.
הוא עשה את שלו והלך לעולמו וכל אחד מאיתנו צריך לעשות את שלו.
אף אודעסר, ואף מקורב של אודעסר, לא יעשו בשבילנו את העבודה
אני לא חסיד שלו ולא קשור אליו אבל הוא היה ברסלבר אמיתי שחי את רבינו 105 שנה
אני בעל תשובה טרי, וסליחה על הבורות
1. האם למישהוא כמוני ללא רקע תורני / ישיבתי (רקע של חינוך חילוני), לספרים של ר' צדוק מלובלין צריך ביאור או שאפשר לרכוש את הספרים שראיתי בחנויות הספרים וללמוד מהם לבד ? (שלא במסדרת שיעורים) ?
פשוט לא מצאתי בחנויות הספרים הוירטואליות ספרים עם פירוש לכתביו.
2. אותה שאלה לגבי ספרי האדמו"ר מפיאסצנה, לא מצאתי ספרים עם ביאור לכתביו ואני חושש שלא אבין דבר אם ארכוש את הספרים ללא ביאור (שוב, אין לי רקע של חינוך דתי או ישיבתי).
נניח חובת התלימידים של פיאסצנה הוא לא ספר קשה, ובעיני מהספרים המדהימים ביותר שאי פעם זכו לעלות על כתב
לאחרונה היה כאן דיון על מעשית בן המלך ובת הקיסר , מעשיה חשובה מאד שכמעט ולא מדברים עליה ולא עוסקים בה.
המעשיה הזאת חשובה מאד, היא מגלמת בתוכה את כל הטבע והתכלית והמהות של העבודה הרוחנית והמדרגות.
אוקיי, אז אמרנו שבת הקיסר עושה מה שהיא רוצה, לא כפופה לשום רעיון או חוק, ולא נותנת לשום דבר להגביל את הרצון שלה. ודווקא על ידי זה נפתרות כל הבעיות, והכל בא על מקומו.
אבל אם אנחנו מסתכלים על המציאות , אנחנו רואים שמי שהופך להיות אדם אמיתי, משלם מחירים כבדים מאד.
אדם שמתנהל וחי בצורה כנה, אמיתית, פשוטה, הופך להיות רדוף ושנוא. אנשים שונאים אותו, כי הוא עושה מה שהוא רוצה, וזה מאד מפריע להם. הנוכחות שלו מפריעה להם, הנוכחות שלו מלחיצה אותם, כי הם גם היו רוצים להיות כמוהו, לנהוג כמוהו. רק שהם מדחיקים, הם מפחדים, גם אם היו רוצים, הם לא היו יודעים איך לעשות את זה.
איך אדם חי חיים אמיתיים, ובכל זאת ממשיך לחיות ולהתקיים בחברה, בין בני אדם, בלי לחוות סבל ואומללות?
אנחנו אומרים שהאמת משחררת, שהאמת מביאה גאולה, אבל אנחנו רואים שכל מי שדבק באמת משלם מחיר כבד, אנחנו רואים שאפילו הצדיקים והנאורים עשו פשרות וויתורים, ושיקרו לתלמידים ולציבור שלהם, שהיה טיפש ונבער.
רובנו חיים בחושך נוראי, לא יודעים הנאה מה היא. חיים באי שפיות, במתיחות, בסבל, באומללות, לא יודעים אפילו מה זה חיים אמיתיים ומה זו הנאה אמיתית. נדמה לנו שאנחנו יודעים, נדמה לנו שאנחנו חיים.
אנשים כל כך רגילים לחושך ולשקר, שהם מתעצבנים וכועסים על כל מי שמסרב לשקר להם, כל מי שמסרב לשחק את המשחקים הקטנוניים והמטופשים שלהם, כל מי שמסרב ללכת בעקבות החוקים והכללים שלהם.
תראו כמה אנשים משקרים בעבודה שלהם, כי הם מפחדים. יש להם חשבונות לשלם, יש להם ילדים, יש להם משכנתות, ואם הם יפסיקו לשקר, הם יאבדו את העבודה שלהם, הם ישלמו את המחיר.
נראה לי שהמעשיה הזאת באה ללמד אותנו שצריך דרך חדשה, שהיא לא נשית ולא גברית, היא לא כפופה לא לחסד ולא לדין.
הדרכים המקובלות של עבודה רוחנית נכשלו, אף דרך לא הייתה מושלמת. בכל דרך אנשים עדיין המשיכו לסבול.
חלק מהאנשים איבדו את כח הרצון שלהם, איבדו את האסרטיביות ואת השאיפות שלהם. הפכו להיות מאד כנועים ורכים ועדינים. הם התחילו לבטל את הרצון שלהם לא רק כנגד אלוהים והתכניות שלו, אלא גם נגד בני האדם.
הפכו להיות הפקר, עלה נידף ברוח, הניחו להכל לקרות, הניחו לכולם לכפות עליהם את הרצונות שלהם, והם המשיכו לוותר, המשיכו להכנע, עד שזה גרר תוצאות הרסניות.
זו הייתה הדרך של היראה, של האישה. כל דבר שאדם מתעסק ובא איתו במגע, חלק מהמהות שלו והטבע שלו נדבק באדם. כשאדם הולך ביראה, הוא הופך להיות נשי. לא מדובר רק באישיות ובתכונות, אלא גם בשינויים פיזיים , גופניים. שינויים ברמת האסטרוגן, שינויים במיניות, שינויים בקול.
ונשים לכל אורך ההיסטוריה דוכאו וסבלו, וככל שהעולם הפך להיות גברי יותר , גס יותר, אלים יותר, כך הן סבלו יותר ויותר. הן ידעו טוב מאד שמנצלים אותן, שמשתמשים בהן, שמדכאים אותן, אבל הן המשיכו לוותר, עד שאנחנו רואים שהייתה שבירת כלים היסטורית, והיום העולם כולו וגם הנשים הופכים להיות יותר ויותר גבריים, והעולם הפך להיות יותר גברי - מבוסס על כוחניות ועל אגו חזק.
זה כמו בספר של דוד פוגל 'חיי נישואים.' הגיבור של הספר הוא מאד פאסיבי. יש לו את היכולת לראות היטב אל הכוונות הפנימיות של האנשים מסביבו, הוא רואה ומבין היטב איך משתמשים בו ומנצלים אותו, הוא צופה את הכל מראש. הפאסיביות שלו בסוף מביאה לידי כך שהוא מאבד את השפיות שלו ומבצע רצח.
מה שנשים שכחו זה שהגברים לא יכולים בלעדיהן, כמו שאלוהים לא יכול בלי האדם. האדם לא צריך תמיד לבטל את הרצון שלו נגד הרצון של אלוהים, ולהיות תמיד כפוף לתכנית שלו. אלוהים צריך את האדם , כי הוא זה שעושה את העבודה שלו בעולם הזה. בלי נשים אין המשכיות, אין יישוב של העולם, אין סדר.
הדרך של היראה כשלה, כי אנשים איבדו את כח הרצון שלהם , ונרמסו ונדרסו על ידי ההמון הגס והנבער. אנחנו לא חיים בעולם הגון וישר, לאנשים אין בושה ואין הגינות. הדרך כשלה.
הדרך של החסד כשלה. אדם רצה לחיות חיים טבעיים, פשוטים, אמיתיים, לא להיות כפוף לחוקים ולכללים מטופשים.
אבל החברה לא יכולה לאפשר את זה את זה לאדם, בלי לגנות אותו , להוקיע , להרוג. הוא מהווה איום, מהווה סכנה.
כשמגבילים את האדם, כשגורמים לו להדחיק ולהסתיר ולחשוש, באופן טבעי נוצר סבל, נוצר ייאוש. מתוך הייאוש הזה האדם מאבד את המקום שלו בעולם ובחברה, בין אנשים. הוא לא מסוגל לסבול אותם, לא מסוגל לחיות ביניהם. השפה היא שונה, הפערים הם גדולים מדי.
שום דרך לא שלמה, שום דרך לא מובילה לפתרון ולגאולה. הסבל עדיין נשאר, השקר עדיין נשאר , גם אם אדם אמיתי.
אז איזו דרך המעשיה מנסה ללמד אותנו, מה המפתח?
הדרך היא הכרחית כל עד לא הגעת.
הדרך של בת הקיסר היא דרך ללא דרך, כי היא האדם השלם והאמיתי.
או שטרם סיימת לשחק את אותם משחקים קטנוניים ומטופשים. ואז על מי בדיוק אתה מנסה לעבוד, ומה אתה בדיוק מנסה להשיג?
המאבק והסבל נוצרים כתוצאה מהחלוקות שאתה עושה. החלוקה קיימת רק בתודעה שלך.
אמת ושקר, טוב ורע, גבר ואישה, אלו מושגים שכליים. אתה גם גבר ואתה גם אישה. אתה גם אדם ואתה גם חיה. בטח למדת את זה בחסידות. הכל בשורש הוא אחד, והכל משתלשל מעילה לעלול. כולנו באנו מן האור.
אתה חושב שאתה אמיתי, אתה חושב שאתה הגון, אבל מה שאתה קורא לו הגינות ואמת אלו רק הגבלות והגדרות שאתה נתת והמצאת. ההגדרות מגבילות את החיים , ומשום כך אתה סובל.
גם שקרים והצהרות שווא יכולים להיות אמת מוחלטת, הכל תלוי באיכות של הפה שאומר אותם. אבל אתה לא מסוגל להבין זאת.
בן אדם, עד לא הבנת שאתה חולם על האלוהים שלך, שאתה חולם על המאבקים שלך, שאתה חולם על האחרים? הם כולם חלק מהחלום שלך.
אם אתה רוצה להתקיים בעולם הזה שבו קיימים טוב ורע מוחלטים, שבו קיימים גורלות , שבו קיימים אחרים, המשך לך.
תהיה מוכן לשלם את המחירים, וקח אחריות על הבחירה הזאת. זה אפשרי להכניס רעל למערכת. זה אפשרי לשלוט עליו ולמנוע ממנו להתפשט רק לפרק זמן קצוב. מספיק שתזכור זאת.
אתה מסכן. הנבערות של האדם הרסה אותך. לעולם לא תוכל לחזור לתפקוד מלא, לעולם לא תממש את מלוא הפוטנציאל שלך.
יש בך איבר שאיבד את התפקיד והמקום הטבעי שלו. השכל. השכל הטפילי שלך גוזל אנרגיה וחיות מאיברים אחרים , ולא מועיל לך או לעולם.
היה לי חבר אחד שהתאמן לריצת 100 מטרים. הוא סיפר לי שההתחלה קשה לו. לפני הריצה יש לו דמיונות ותמונות שהוא נופל , נפצע, שובר את הרגל או את היד. הדמיונות והתמונות האלה היו הקרנות של השכל, השכל תמיד מפחד. ומן הסתם שהתמונות והדמיונות האלה גרמו לו לרוץ בחוסר תשוקה, בחוסר להיטות, בצורה בינונית.
ככה אתה גם חי את החיים שלך. הפחד משתק אותך. הפחד גורם לך לחיות בצורה בינונית, מנוונת, למרוח את החיים שלך.
האפשרות לפול תמיד קיימת. אבל אסור שהאפשרות הזאת תמנע מאיתנו לטפס , להיות בתנועה. זו המשמעות של להיות אדם מודרני. להיות בתנועה, להתקדם הלאה תמיד, בכל מחיר.
לא צריכים לחיות הרבה. לא צריך להיות הרבה זמן בעולם הזה או להתעכב בתחנות. מקומות, אנשים, דרכים – אלו רק אמצעים ותחנות. תחנות חולפות ביעף. אתה רכבת.
אתה יכול לקחת מה שאתה צריך לקחת ב50 שנות קיום. עכשיו אתה יכול. ואתה גם יכול לחיות 100 שנים של חיים בינוניים, מנוונים, נפולים. אבל אז תצטרך להתגלגל שוב, אותם דברים ימשיכו ללכת איתך, הם ימשיכו להופיע , במקומות שונים, בפרצופים שונים. אבל אלו יהיו אותם הדברים.
האגו שלך חושב שהוא לא צריך אף אחד, האגו שלך חושב שהוא יכול להצליח לבד.
אני מציע לך להושיט יד לעבר היד שמושטת לך. יש לך סיכוי , יש לך אפשרות, עכשיו זה אפשרי. לא בטוח שזה יהיה אפשרי בעתיד.
כל עד אתה ממשיך לפחד ולהתמהמה, אתה תמשיך להיות בינוני. היד מושטת לך, היד מושטת לך כבר זמן רב. אתה ממשיך לנוע במעגלים. מפחד לקחת את הסיכון, מפחד להשליך את הצואה שאתה קורא לה חיים, שאתה מחזיק בידך.
ידו של רבי נחמן מושטת לך, ידו של אושו מושטת לך, ידו של בודהה. זה אותו אדם, אותה מודעות.
זו היד שלך. אם לא תקח אותה עכשיו, תצטרך להמתין ולבזבז חיים רבים, עד ששוב תהיה לך ההזדמנות.
הבנתי שבחסידות חב"ד נמנעים למעשות קידוש בין 17:40 ל 18:40 (מקווה שאינני טועה ומטעה), האם כך גם בחסידות ברסלב ?
אני כל הזמן נופל בזה. אשמח להמלצות לקריאה, רצוי מנקודת ראות חסידית, בנוסף לספר של החפץ החיים.
ובכלל המלצות להתמודדות הקשה.
מעניינת אותי השוואה להתייחסות לנשימה בחסידות להבדיל למשל מתורות המזרח (אני חוזר בתשובה).
חיפוש פשוט בגוגל העלה למשל שהרב גינזבורג פיתח שיטה כזאת. כמו כן ראיתי שבסדנה של חב"ד במזרח יש ספר להתבוננות.
השאלה האם (גם אם בתהליך מתקדם מאוד של עבודת השם) בחסידויות ובפרט בחסידות ברסלב יש התייחסות לנושא הנשימה / טכניקות נשימה. אני שואל כיוון שבעבר תרגלתי יוגה שם הנושא (למשל פאראניאמה) בפוקוס, אך אני מרגיש שצריך טכניקה יהודית. קיימות מספר טכניקות בעולם הרחב לנושא זה אך לא מצאתי משהו מספיק "נקי", טכניקה יהודית שאפשר לסמוך על המקור שלה.
שאלה אחרת: האם יש סיורים מאורגנים ומודרכים לקהל הרחב לקברי צדיקים (הבעל שם טוב, רבי נחמן, אדמו"ר הזקן וכיו"ב) ואם כן כיצד מגיעים לזה.
תודה מראש לעונים !
שבוע טוב
הרב גינזבורג מתנגד לאימוץ של שיטות מהמזרח ולכן השיטה שלו היא נקייה.
דרור משה שאול כתב על זה חוברת שפעם יצא לי לעלעל בה אבל אני לא זוכרת את השם שלה.
גם זהר דוד עוסק בזה, יש כאן כמה סרטי וידאו שלו: זוהר דוד
(מניחה שהסדנה שראית במזרח בחב"ד קשורה לאחד משניהם. אם תרצה אני יכולה לנסות להשיג מספר שלהם)
ועל ברסלב- יש תורה על האנחות, שאנחה על משהו מבטלת אותו (בין אם הוא טוב בין אם הוא רע) והוא מפריד בין ההוצאה של האויר לבין הכנסה של רוח חדשה. תסתכל, זו תורה חזקה. זה מופיע בליקוטי מוהרן א, תורה קט. גם בתורה כב רבי נחמן משבח את האנחה.
בכל מקרה נראה לי שהכי מקיף והכי טהור זה מה שהרב גינזבורג עשה. מצאתי כמה דברים באתר שלו, אולי כבר ראית (יש בפנים הפניות לספרים שלו שעוסקים בזה, במיוחד לחיות במרחב אלוקי):

נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה
וְעַל כֵּן הוּא בְּהֶפֶך מֵעֲשִׁירוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה
כִּי כָּל מִינֵי עֲשִׁירוּת
דְּהַיְנוּ כָּל מִינֵי דָּגָן, וְכָל הָאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים, וְכָל מִינֵי מַתָּכוֹת
הֵם רַק עַל יְדֵי גְּשָׁמִים
וְכֵן כָּל הָאוֹצָרוֹת הֵם עַל יְדֵי גְּשָׁמִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יִפְתַּח ה' לְך אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְך" וְכוּ'
וְהַגְּשָׁמִים הֵם מִבְּחִינַת הַנְּשִׁימָה
שֶׁמַּכְנִיסִין וּמְקַבְּלִין אֲוִיר מִן הַחוּץ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח וְרחַב מַיִם בְּמוּצָק"
וְזֶה בְּחִינַת: "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ"
הַיְנוּ שֶׁהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה
שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר שֶׁמְּקַבְּלִין בְּכָל רֶגַע מִן הַחוּץ כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ 'קִרְיַת עֻזּוֹ', בְּחִינַת: "גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ"
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים"
כִּי 'בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם'
שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת 'הֶבֶל הַיּפִי' הַנַּ"ל
אֵין שָׁם בְּחִינַת גְּשָׁמִים
כִּי גְּשָׁמִים הֵם רַק עַל יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ"ל

כך שמע זקיני אבי אמי מפי מוהרנ״ת ז״ל, וכד היו עוד כו״ב דיבורים מאדומו״ר ז״ל בער״ה האחרון באומין אשר יקצרו המון יריעות מלהכהב מה שדיבר מגדולות הר״ה שלו וקצת נדפס בחיי מוהר״ן מעט דמעט ממה ששמעתי מפי זקא״א ז״ל מעגין זה, וכולם הבינו אחר הסתלקות רבינו ז״ל שאדומו״ר ז״ל כיוון בדיבוריו ד.ק׳ בער״ה העבר שנצרך שיסעו אפי׳ כעת על ר׳ה לאומין על ציונו הק׳ כמו בחייו הק׳
לפני כמה זמן קניתי בעקבות מה שחבר שלי סיפר וקצת שלמדתי על זה ועל סיפור הפיתקא את הקמיע של רבי ישראל דב אודסר. קניתי את זה סתם מאיזה רכב של ננחים ששמחו בעיר... עכשיו לא יודעב עם זה קשור אבל כל השבוע הרגשתי רע, והייתה ירידה במצב הרוח שלי. וקרה כמה דברים והחלטתי לפתוח ולראות אם יש בתוך הקמיע באמת את מה שצריך להיות..... מה שמצאתי זה חתיכת קרטון קטנה של אריזת קורנפלקס עם עוד כמה בדים קטנים... פשוט מאכזב! אני אפילו לא יודע עם מי שקניתי מהם את הקמע יודעים שכל הקמעות שלהם בלוף....
עשה טובה לעצמך - אל תקנה קמעות
תוכל להראות לי היכן הוא מתנגד לזה? רבי נחמן כן? אני דווקא ראיתי שהוא אומר לכתוב על קלף אותיות אמת למציאת חן, ואמת להצלחה... נראלי אתה קצת לא בעניינים אחשלי
גם כיום, חוץ מהננחים (שמפיצים מין קמע של הסבא) אף אחד לא עוסק או נעזר בקמעות, ב"ה
מקופלת.סבא ישראל אמר בפירוש שטוב ללכת עם קמיעות כאלה
יש ציטוט מעוות שהוצא כרגיל מהקשרו.
נועה המציאה את הקמעות האלו, כדי להכניס כסף לקרן.
ידוע וישן.
![]()
הסבא האשים את רבי נחמן בנטייה לשבתאות ולפרנקיזם. הוא הזהיר את אנשיו שלא יעיינו בספריו, ובפרט בספר 'ליקוטי הלכות' שחיבר רבי נתן שטרנהרץ שבו עירב קבלה והלכה. כמו כן החשיב את מה שרבי נחמן דרש מחסידיו לנסוע אליו בחיי חיותו ולעלות על קברו, בבחינת עבודה זרה, והיה צועק על כך.
איזה אנשים שיש כאן.
כן, סבא ישראל אעלק
שאמר את זה יתכוון ...אחי ברוגע אני חסיד חבד ולא הבנתי במי מדובר
זה אפילו מצייר אותך באור יותר גרוע.
הסבא משפולי היה האדמו"רים הקרובים ביותר לבעל התניא ודמותו מפארת הרבה מאוד סיפורים מהתקופה של ראשית חסידות חב"ד.
אז מילא אם היית ננח, ולא היית יודע מי זה, בסדר.
הננחים ידועים בכך שהם לאא ממש בקיאים בעניינים מחוץ לחבישת פונפונים ומוסיקת טראנס.
אבל חבד"ניק.... אוי ואבוי.
שאתה מזלזל
מה יעזור לי שאתה אומר את זה במקום להשקיע מאמצים על לכתוב את זה תשקיע מאמצים כדי להסביר לי....
הנה קישור לחב"דפדיה.
יש שם על הסבא ועל הקשר שלו לאדמו"ר הזקן.
יש ניגון של הסבא שנקרא הפ קאזק, שהוא עדיין מאוד פופולארי בחב"ד
הנה בביצוע אברהם פריד
יש טענה שהחבדניקים כל אוהבים את הופ קוזאק בגלל שהברסלבים מתעצבנים ממנו, אבל נראה לי שהיום מרבית הברסלבים כל כך נבערים בתולדות החסידות שאין להם מושג במה מדובר.
כנראה שפיברקו את המסמך הזה ארבעים שנה לאחר מות הסבא.
היה בינהם סיכסוך על רקע כלכלי.
רבי נחמן עבר בשנת 1800 בערך לגןר בעיירה זלוטפולי ( היום נקראית נובומיהורוד באוקראינה) והעיירה הזו הייתה קרובה מאוד (כ32 קילומטר) לשפולא והחסידים בזלוטיפול שילמו פדיונות לסבא משפולי והוא חשב בצדק שרבי נחמן גוזל לו חלק מהפרנסה.
שנתיים אחר כך רבי נחמן עבר לברסלב והסכסוך הסתיים.
עוד שטות מטומטמת שנכתבה כאן זה שהסבא הזהיר את חסידיו לא לקרוא בספר הלכות.
ליקוטי הלכות הראשון יצא בסביבות 1850, הסבא נפטר ב1811. ברור שזו שטות.
מצאו הרבה ראיות לשבתאות ופרנקיזם בכתבי ברסלב , אבל המציאות האלו הן בספרים כדוגמת "שיחות הר"ן" שיצאו לאור אחרי מותו של הסבא, אז מה שנראה לי שאויבי ברסלב ניסו להשתמש במחקרים מודרניים, כדי לטעון שאלו הסיבות לסכסוך בין הסבא משפולי לרבי נחמן, אבל אין לטענה הזו שחר.
מה אתם מרגישים כשאתם שומעים ניגון? למה זה כזה משפיע על הנשמה?
שמעתי היום ניגון ותהיתי למה זה פתאום עשה לי משהו................
כי זה נכנס לנשמה חזק!!
ואתה מרגיש כאילו אתה מתעלה כזה וזה עולם אחר..!!!!
מרגיע כזה קיצר עושה טוב לנשמה!!
כי זה בסך הכל כשחושבים על זה איי טי די ניי ניי
אז למה הנשמה מרגישה כל כך מרוממת אחרי ניגון?
מחפש לעשות צעד משמעותי לקראת השנה החדשה????
מחפשים בדחיפות נערים שיכולים לבוא, להשלים מנין, בראש השנה במעוז אסתר.!!!
"מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה" -
תפילות קצרות ומרגשות- הנאה מובטחת..
לפרטים והרשמה: 0543712077 איתן
אשריכם!! נשמח שתפיצו!!!
היה לי מספר של שמיעת שיעורים של ברסלב.
אני חושב שקוראים לזה "מרכז ברסלב" לא בטוח..
יש למישהו? מישהו מכיר?
של סבא ושל רבינו..
0795020347
והשאלה שלי עד כמה זה דרך חיים מחייבת כי ראיתי קצת ננחים וזה לא מה שאני מחפש
(ויהיה מי שיגיד גם שננח זה לא ברסלב),
אז אתה יכול לראות רבים רבים שרואים בזה דרך חיים מחייבת
קודם כל אני בטוח שהבנתי את השאלה
מה הכוונה "דרך חיים מחייבת"?
אבל אני אענה פחות או יותר לפי מה שהבנתי...
רבינו לא בא לחדש פה איזה דרך של סטלנים שהכל מותר העיקר תהיה בשמחה
מי שיקרא באמת את הספרים יראה שיש שם דרישות גבוהות מאד..
קודם כל להקפיד על ההלכה זה וודאי
דבר שני, להיות בקיא בתורה עד כדי שרבינו כותב בשיחות הרן עו שיהודי היה צריך לסיים את הש"ס ושלוחן ערוך, ועוד ספרים כל שנה
וכנ"ל עוד דרישות
מבקש אמונהרבינו אמר שכל אדם חייב ללמוד כל יום שולחן ערוך,
ואמר גם לאדם אחד שהוא יכול לחדש בתורה שלו איך שהוא רוצה,
רק שלא יעבור על סעיף קטן בשולחן ערוך.
ובדרך כלל זה נשאר ברמת הטענה.
נגיד השול, הם חבורה של עלובי נפש שבסך הכל לא עושים שום דבר "ברסלבי" חוץ מלנסוע לאומן פעם בשנה וביתר הזמן הם סתם חבורה שמתחנפת לבד"ץ.
לגבי נועה דיין, מה עושה אותה ברסלב?
היא נכנסה לקרן והמציאה את הקמעות המגעילים האלו של ננח.
מוכרים אותם לטיפשים בתור סגולה.
זו הדרך של רבי נחמן.
אני יותר מכיר את מאה שערים, פחות מכיר אותה, אז קשה לי לשפוט אותה לפי המעט שאני יודע.
ברי לי שאם רבינו היה פה בחיים חיותו, הוא היה מחלק כאפות לרוב החסידים
מחייב אותך לנסות לעשות מה שכתוב
לא מחייב אותך להתלבש או להתנהג או לחשוב כמו אף אחד אחר.
יש המוני אנשים ברסלברים שאף אחד לא יודע שהם כאלה...פשוט כי הם אנשים נורמטיבים לגמרי, נראים וחיים את החיים שלהם בלי לשנות "תחפושת".
הבעיה היא רק בראש השנה.
בתאריכים אחרים ישנן המון נשים שנוסעות כולל קבוצות עם מדריכה או רבנית.
אבל בראש השנה באמת יש בעיות
בראש השנה זה קשה אבל לכל אורך השנה יש הרבה קבוצות של נשים שבאות
מבקש אמונהרק שאם את מגיעה למקום זר ושפה זרה לבד זה הרבה פחות נעים ויותר קשה להסתדר מאשר אם את מגיעה עם קבוצה מאורגת.
ומעבר לזה- כשבאים בקבוצה יש חוויה של הקבוצה, שיחות ושיעורים וכד'.
אני למשל, נסעתי לבד...