פורום חסידות ברסלב (עמוד 40)

 יש להם מחר שיעור באותה שעה ואני ממש רוצה ללכת לשניהם!!

 

אווףף. מה לעשות?? תעזרו לי להחליט!!!!

 

 

• להתפלל לרפואת התינוקת שיר ציון בת הדס אריאלה !!!! נולדה הבוקר ויש לה מום קשה ומסוכן בלב ! בעזרת ה' היא אמורה לעבור ניתוח לב בימים הקרובים - זקוקה לתפילות לרפואה שלמה !! 

בעזה"י יום ה' לסדר שופטים ב' אלול התשע"ג

שלום וברכה אל ... נ"י

ראה לומר בכל יום מימים אלו סליחות, ויש אצלינו כמה מניינים במשך היום שאומרים סליחות, ולכן תצטרף אל אחד מהמנינים, כי זה דבר גדול מאד, לומר סדר הסליחות, והאריז"ל היה נוהג לומר עם הציבור מילה במילה מסדר הסליחות (עיין פרי עץ חיים),  ואמר כי בחודש הזה נפתח שערי הרחמים והרצון, ויכולים לחזור בתשובה שלימה על מה שפגמו כל השנה, ולכן צריכים מאד מאד להזהר כל חודש אלול לבקש רחמים על עצמו, כי החודש הזה מסוגל מאד מאד לעורר רחמים רבים, ולהמשיך על עצמו חסדים מרובים, ולכן אשרי מי שכל יום מימי אלול הקדושים הוא חוזר בתשובה ומבקש רחמים על עצמו, כי הימים האלו מאד מסוגלים לחזור בתשובה שלימה יותר מכל ימות השנה, כי החודש הזה נתן לנו הקדוש ברוך הוא מתנה להכין את עצמינו על ראש השנה הקדוש והנורא שהוא יום הדין, שאז דנים את כל אדם.
והנה מובא בספר "ישמח משה" (פרשת נצבים) מראש חודש אלול מתחילין ימי התשובה, ומתחילין לתקוע בשופר לאמר שפרו מעשיכם, ואז עלה משה בהר לקבל לוחות שניות, ואז השלוחים יוצאין, וכמו שחשב התנא (ראש השנה י"ח.) על ששה חדשים השלוחים יוצאין, וקחשיב על אלול מפני ראש השנה, שמודיעין אימת ראש חודש אלול, שידעו יום שלשים שהוא ראש השנה. ויש רמז בזה שמראש חודש אלול צריכין להזהיר את עם השם שיחרדו מפני פחד השם ומאימת הדין בראש השנה, כי זמן בית דין שלשים יום, ואומרים לו כל ראיות שיש לך, הבא מכאן ועד שלשים יום, מצא בתוך שלשים שעשה תשובה והזדונות נהפכו לזכיות, סותרין את דינו. לא מצא, אין סותרין את דינו חס ושלום, על כן ימי התשובה מתחילין מראש חודש אלול, כמו שדרשו דורשי רשומות א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י (שיר השירים ו' ג'), ר"ת אלול. וכן לולא האמנתי לראות בטוב הוי"ה (תהלים כז יג), ל'ו'ל'א' אותיות למפרע א'ל'ו'ל'. ורצה לומר דעל ידי אלול ששבין בתשובה, האמנתי לראות בטוב הוי"ה.
אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בימים אלו ימי אלול הקדושים, ומתחיל לחשוב על ראש השנה שהוא יום הדין שאז דנים את האדם מה יהיה אתו כל השנה.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה

בעזה"י יום ד' לסדר שופטים ב' דראש חודש אלול התשע"ג

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק ביתר שאת ביתר עוז, בפרט עכשיו בחודש אלול חודש התשובה אנחנו צריכים להתחזק עם כל הכוחות, ולא לתת שהס"מ ישבור אותנו, וצריכים לזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, ולכן אסור ליפול בדעתו בשום פנים ואופן, ואדם צריך לזכור טוב טוב שאפילו שעשה כבר מה שעשה וכו' וכו', ונכשל במה שנכשל וכו' וכו', עדיין הוא יכול לתקן את הכל אם רק יקח את עצמו בידיו, כי כל בר ישראל יכול להגיע לכל המדריגות הגבוהות שרק יש בעולם, וכבר כתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ברכות השחר הלכה ג' אות ו') מה שרוב בני אדם טועים בעצמם וסוברים שנפשם אינה קדושה משורשה וכו', וקשה להם לשוב אל השם יתברך להיות איש צדיק או איש כשר באמת כמו שאר צדיקים וכשרים, כמרגלא בפומא דאינשי לומר, כשמספרין סיפורים סיפורי צדיקים מאיש צדיק או מאיש כשר וירא באמת, ומתחיל להתעורר בהם הרהורי תשובה גם כן להתקרב להשם יתברך, כי כל ישראל מלאים מחשבות של הרהורי תשובה והתקרבות להשם יתברך תמיד, אך אחר כך תיכף אומרים מי יכול להתדמות לזה האיש צדיק וכו', כי היה נשמה קדושה מנעוריו וכו', כאילו צידקת הצדיקים וכשרים הוא רק מצד הנשמה הקדושה שיש להם מתולדותם, אשר באמת אינו כן, כי עיקר צידקת הצדיק הוא רק על ידי יגיעתו וטרחתו בעבודתו יתברך כמה וכמה ימים ושנים הרבה, והתגבר והתחזק בכל פעם, ולא הניח את עצמו ליפול בשום פנים ואופן שבעולם, והירבה בתפלה ותחנונים, עד שזכה למה שזכה וכו', ובאמת כל אדם יכול להיות כמותם, כי הבחירה חופשית, אשר באמת ענין הטעות הזה, שסוברים בני אדם שנפשם אינה קדושה משורשה, ומחמת זה אינם מתגברים לעשות כמעשה הצדיקים וכו' וכו', כל זה נמשך מהיכלי התמורות וכו' וכו', כי באמת כל בר ישראל יכול להגיע לכל המדריגות שבעולם אם רק יתחזק ברצון חזק מאד מאד, ולא יעזוב את הרצון כלל, ומכל שכן וכל שכן שידבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, שזה יסוד מוסד אצל רביז"ל, שבפירוש גילה לנו אשר הוא בעצמו לא הגיע למדריגתו אלא על ידי שהירבה לדבר עמו יתברך, ומאד מאד ביקש אותנו שנהיה חזקים בדבר זה, רק לדבר יום יום עמו יתברך בעקשנות גדול מאד מאד.
ראה ללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ואשרי מי שחוטף בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא, ואין לתאר ואין לשער את המעלה הנוראה הזו של לימוד דף גמרא ביום, והרב הקדוש רבי שלמה מזעוויל זי"ע אמר כשאדם אינו לומד כל יום דף גמרא, הפנים שלו נעשה צורה של חיה ובהמה וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא, שזה מזכך את האדם, וכל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ישמור אותו מכל רע, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כ"ד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך.
תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, כי הס"מ עובד על כל אדם כל כך חזק להפילו בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו', רק על ידי הדמיונות שמכניס בו וכו' וכו', כל אחד כפי בחינתו וענינו, ולכן אתה מוכרח לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, והרגע שתהיה בשמחה, זה ירחיב לך את הדעת לגמרי, וכמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר, ומוהרנ"ת ז"ל הבטיח לאחד מתלמידיו אם תהיה תמיד שמח, לא תראה פני גיהנום, ויכולים להבין את זה בפשיטות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) אין עולם הזה יש או גיהנום או גן עדן, ולכן כשאדם מסתובב בזה העולם ממורמר מדוכא וכו', אזי הוא טועם את טעם גיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, כי אין עוד קללה יותר מזו שאדם מסתובב ממורמר ומדוכא ועצוב ומיואש וכו' וכו', וזה בעצמו הגיהנום שאדם מסתובב בעצבות ובדכאון, ולא מוצא את מקומו וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואל תדחה את השמחה ליום מחרת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן תהיה היום בשמחה, ותגאל את עצמך מהגיהנום שאתה נמצא בה וכו', ובפרט עכשיו בימי אלול הקדושים תראה לקיים את כל זה, כי זה הכנה לראש השנה הקדוש והנורא.

 

המאחל לך חודש מבורך ותשובה שלימה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

 

תודה

בעזה"י יום ב' לסדר שופטים כ"ט אב (ערב ראש חודש אלול) התשע"ג

שלום וברכה אל ... נ"י

הנה עכשיו נכנס חודש אלול, ראה להקפיד ביותר להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאין דבר יותר גדול מזה, עד כדי כך שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, היינו כל זמן שאדם נזהר בהשלוש תפלות, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ותיכף ומיד כשיתחיל להתרשל אפילו מתפלה אחת, הוא כבר יוצא ממחנה ישראל, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, וכן תהיה זהיר ללמוד בכל יום בחודש אלול כמה דפים תיקוני זוהר, שזה מזכך את הנשמה מכל מיני חלודה, ועל כולם תראה להתבודד להקדוש ברוך הוא אשר אין למעלה מזה, אשר בפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק; אשרי מי שחזק בזה כל ימות השנה, ובפרט בחודש אלול, ומי יתן שתזכה ללמוד בכל יום את המאמר בלקוטי מוהר"ן, המדבר מחודש אלול, ולומר עליה התפלה מלקוטי תפלות, שזה מסוגל מאד מאד להתעוררות, ולחזור בתשובה שלימה:
תורה קמ"א
אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת. וַאֲזַי מִגֹּדֶל הַחֲרָטָה, יַרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, יַרְגִּישׁוּ שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם, הֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִמִּין בְּנֵי אָדָם, וְהֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנוּ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם שָׁם יֵשׁ לָהֶם לֵב וּשְׁאָר אֵיבָרִים. וַאֲזַי כְּשֶׁיָּמוּל אֶת לְבָבוֹ, וְיַרְגִּישׁ לְבָבוֹ גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיַתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת, אֲזַי יַרְגִּישׁוּ שָׁם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל הַטִּפּוֹת, וְיִתְוַדַּע לָהֶם הָאֱמֶת הַאֵיךְ הֵם מֻטָּלִים בִּמְקוֹם טִנּוֹפוֹת בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית. כִּי מִתְּחִלָּה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁטּוֹב לָהֶם, כִּי הֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא. רַק אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּמּוֹל לְבָבָם, עַל יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם, אֲזַי מַרְגִּישִׁין הֵיכָן הֵם, וּמַתְחִילִין לְקוֹנֵן וּלְהִצְטַעֵר, וְנַעֲשֶׂה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ (דְּבָרִים ל) "וּמָל הוי"ה אֶת לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֲךָ", הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ, יִמּוֹל גַּם לְבַב זַרְעוֹ. וּלְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ הַזֶּרַע, הֵן לְמִין בְּנֵי אָדָם, אֲזַי מְחֻיָּבִים בָּנָיו שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם - כֵּן הִרְהוּר תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם. וְכֵן אִם נִמְשָׁךְ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יִמּוֹלוּ שָׁם הַלְּבָבוֹת וְיַרְגִּישׁוּ כַּנַּ"ל:
וְהַזְּמַן הַמְּסֻגָּל לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי אֱלוּל רָאשֵׁי - תֵּבוֹת אֶ'ת לְ'בָבְךָ וְ'אֶת לְ'בַב. הַיְנוּ שֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ וְאֶת לְבַב סְתָם הַתָּלוּי בּוֹ, לְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ כַּנַּ"ל. הַיְנוּ הַלֵּב שֶׁל הַטִּפּוֹת לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, אִם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִין בְּנֵי אָדָם, וְהֵן שֶׁנִּמְשְׁכוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם אַחֵר וְגַם הֵם בָּנָיו, וְהֵם תְּלוּיִים בּוֹ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר הָאָדָם הֵם הוֹלְכִים אַחַר הַמִּטָּה וּמְקוֹנְנִים עָלָיו, כְּמוֹ בָּנָיו מַמָּשׁ מִמִּין אָדָם, אַךְ שֶׁזֶּה שֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמְקוֹנְנִים אַחֲרָיו, הוּא לוֹ לְבִזָּיוֹן וּלְחֶרְפָּה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵעֳנָשִׁים הַלָּלוּ כַּיָּדוּעַ:

תפלה פ"ה המיוסד על תורה זו
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד מְאֹד עַד גָּבְהֵי שְׁמֵי שָׁמַיִם, וְעָמְקוּ מִתְּהוֹם רַבָּה וְכָבְדוּ מֵחוֹל יַמִּים, וְרַבּוּ מֵעֲפַר הָאָרֶץ, וְעָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשֵׁינוּ, וְגָבְהוּ מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּנוּ וּבִפְרָט הַחֲטָאִים שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן, אֲשֶׁר אִם הָיִיתִי מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ עֹצֶם הַכְּאֵב שֶׁל הַפְּגַם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָיִיתִי יָכוֹל לִחְיוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עֹצֶם הַפְּגַם הַזֶּה, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה מַאֲרִיכִין חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְעַכְּבִין הַגְּאֻלָּה וּמוֹרִידִין אֶת הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וּמַמְשִׁיכִין נְשָׁמוֹת עַרְטִלָּאִין בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, וְנִבְרָאִין מִכָּל טִפָּה וְטִפָּה מַזִּיקֵי עָלְמָא רַחֲמָנָא לִצְלָן רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּשְׁאָר פְּגָמִים עֲצוּמִים וְנוֹרָאִים הַנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי-זֶה כִּי כָל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בְּתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל, וּבֶעָוֹן זֶה פּוֹגְמִין בְּכָל הַכ"ב אָתְוָן דְּאוֹרַיְיתָא שֶׁהַטִּפָּה כְּלוּלָה מֵהֶם וְכוּ' וְכוּ' וּבֶאֱמֶת לִבִּי אָטוּם וּמְבֻלְבָּל וּמְעֻקָּם כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ כְּלָל כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר מֵהֶם אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לִי וַי לִי, וְאִם אוֹמַר אֶלֶף פְּעָמִים אוֹי לִי וַי לִי, עֲדַיִן אֵינִי מַרְגִּישׁ כְּלָל מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶתְאוֹנֵן מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אַךְ אַתָּה מְרַחֵם עַל כָּל בָּשָׂר וְאַתָּה צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְאַתָּה עָתִיד לְתַקֵּן אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ, עַל-כֵּן שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, גּוֹאֵל חָזָק הֱיֵה בְּעֶזְרִי וְלַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בְּכָל עֵת, בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ בְּאֵיזֶה אֹפֶן אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, מֵרַע לְטוֹב מִמָּוֶת לְחַיִּים, כִּי מַר לִי מְאֹד:
אָבִי יוֹצְרִי וְגוֹאֲלִי וּפוֹדִי, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי חִישׁ קַל מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וּמֹל אֶת עָרְלַת לִבִּי הָרָע, וְתִפְתַּח אֶת לִבִּי בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב וּמַכְאוֹב עֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִצְעֹק מִן הַלֵּב זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לִי לִזְעֹק וְלִצְעֹק עַל עֲווֹנוֹת רַבִּים וּגְדוֹלִים כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי אוֹי, וְאֶזְעֹק וְאֶצְעֹק וַאֲשַׁוֵּעַ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה מִקִּירוֹת הַלֵּב, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנִּי לְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, הֵן אוֹתָן הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּהֶתֵּר וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, הֵן לְהַבְדִּיל אוֹתָן הַטִּפּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד, וְנַעֲשָׂה מִכָּל טִפָּה וְטִפָּה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אוֹי לִי וַי לִי, וְכֻלָּם יִהְיֶה נִמּוֹל לְבָבָם, וְיַרְגִּישׁוּ כֻלָּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם אֶת עֹצֶם כְּאֵבָם וְצַעֲרָם וְהֵיכָן הֵם מֻנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת בִּמְקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים שֶׁלֹּא נִתַּן לְהִזָּכֵר וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם, וְיִתְעוֹרְרוּ כֻלָּם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְיַתְחִילוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר וְלִכְסֹף בֶּאֱמֶת לְהִתְתַּקֵּן וְלָשׁוּב אֶל יְהֹוָה בֶּאֱמֶת עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הַטּוֹבִים, רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, רַחֲמֶיךָ הַפְּשׁוּטִים, רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָלַי וַעֲלֵיהֶם וְתַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵנוּ, וְתִגְאָלֵנוּ מְהֵרָה מִבְּאֵר שַׁחַת מִטִּיט הַיָּוֵן וּמִכָּל מְקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים וְהַמְקֻלְקָלִים מִכֻּלָּם תִּגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתוֹצִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם וּתְתַקְּנֵנוּ וְיָשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת נִדָּחָיו מְהֵרָה, כִּי אַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח וּמֹל אֶת לְבָבֵינוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶּׁכָּתוּב: "וּמָל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ".
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵינוּ מִשַּׁחַת לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, זַכֵּנִי מְהֵרָה לָמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבִי וּלְבַב זַרְעִי, וּבִפְרָט בִּימֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים זַכֵּנִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְהָכִין עַצְמִי בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בִּימֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּהְיֶה נִמּוֹל בִּשְׁלֵמוּת לְבָבִי וּלְבַב זַרְעִי בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בַּחַיִּים חַיּוּתִי שֶׁיְּתַקְּנוּ אוֹתִי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּשְׁלֵמוּת אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל הַתְּלוּיִים בִּי לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד וְלֹא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְהַחַטָּאת לִרְבוֹץ עַל פֶּתַח קִבְרִי חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶזְכֶּה לְתַקֵּן הַכֹּל בַּחַיִּים חַיּוּתִי, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה וּסְמִיכָה כִּי אִם עֲלֵיהֶם לְבַד, וּבְכֹחָם וְהַבְטָחָתָם אָנוּ מְצַפִּים עֲדַיִן לְכָל טוֹב.
מָלֵא רַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עָלַי וְהַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם מַזִּיק וּמַשְׁחִית לְהִתְקָרֵב אֵלַי בְּעֵת מִיתָתִי וְלֹא יֵלְכוּ אַחַר מִטָּתִי חַס וְשָׁלוֹם, רַק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּגָרְשֵׁם מִמֶּנִּי וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתָחוֹס עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וּבַחֲנִינוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בְּחַיַּי אֶת כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתְתִּי, וְתָחוֹס וְתִמְחַל וְתִסְלַח לִי עַל הַכֹּל בַּחַיִּים חַיּוּתִי, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלַי שׁוּם דִּין וּמִשְׁפָּט אַחַר כַּךְ אִם אָמְנָם יָדַעְתִּי בֶּאֱמֶת כִּי אֲנִי רָחוֹק מִישׁוּעָה כָּזֹאת, כִּי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמֹנִי לָזֶה, אַךְ עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בּוֹטֵחַ, וְעַל חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁעָן וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אֲנִי מְקַוֶּה, וְלִישׁוּעָתְךָ אֲנִי מְצַפֶּה, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר עֲלֵיהֶם אָנוּ נִשְׁעָנִים, בָּהֶם תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי לִשְׁאֹל כָּל אֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ, עַל כֵּן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל לִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְאִם אֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה לָשׁוּב, וְעוֹד הוֹסַפְתִּי קִלְקוּלִים וַעֲווֹנוֹת הַרְבֵּה גְדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּכָל יוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֲנִי מְחַכֶּה בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבֹא גְאֻלָּתִי וּפְדוּת נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי וְלַעֲמֹד מִירִידָתִי וְלִחְיוֹת מִמִּיתָתִי וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חודש מבורך ותשובה שלימה

חבר יקר וצדיק שאל אותי שאלה, אשמח שתעזרו לי לענות תשובה, ואשמח במיוחד למקורות...

 

אפשר באמת להתחדש לגמרי?

אפשר להיות תינוק שנולד?

להיות חדש ונקי?

ואם כן אז איך.. איך עושים את זה??? איך נולדים מחדש??

 

חשוב לי לומר, שהתשובה כמו "בטח! רבינו אומר שכל יום מתחדשים לגמרי" וכדו', לא ממש תספיק,

אני מחפש תשובה שיכלית, עם יותר פירוט מאשר לסמוך על מה שכתוב ברבינו.

 

תזכו למצוות!
 

חודש אלול - להתעורר מהשינה

מוהרא"ש נ"י אמר, שכבר החל מהשבת שמברכין בה חודש אלול - שומעים את ההתעוררות של "עורו ישנים מתרדמתכם" המוזכרת בספרים הקדושים לגבי תקיעת שופר (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס', סעיף ט', וברמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה ד'), כי מראש חדש אלול כבר מתחילים לתקוע בשופר, וצריכים להתעורר מן השינה של כל השנה, ומספרים מהרבה צדיקים, שכשרק שמעו בברכת החדש "ראש חדש אלול, יהיה ביום פלוני", זה היה אצלם ספר המוסר הגדול ביותר, כי התיבות "ראש חדש אלול" בלבד, היו מספיקות בכדי לעורר אותם מן השינה, ולגרום להם להכין את עצמם לקראת השנה החדשה.     מר"ח אלול תוקעים בשופר, וצריכים להתעורר מן השינה של כל השנה וסיפר מוהרא"ש נ"י, שהרב הקדוש רבי משה מקאברין זי"ע היה מספר, שבהיותו ילד כבן שש, היה משחק עם הילדים, ותאמר לו אחותו הבכירה: מויש'לה, האם אתה יודע שכבר ברכו חודש אלול? ואפילו דגים שבים זוחלים ורועדים, ואתה עדיין משחק?! [מויש'לה, מ'האט שוין גבענטשט דעם חודש אלול, און אפילו די פיש אין וואסער ציטערן, און די שפילסט זיך נאך?!] וכשמעו זאת, התחיל לרעוד [האט זיך אנגעהויבן צו ציטערין], ועד היום הזה נחקק בו הפחד הזה, וסיפר, שאחותו היתה צדקנית גדולה, ודבריה שנאמרו בתמימות גדולה, נכנסו עמוק ללבו, ומאז לקח עצמו לעבודת השם יתברך. ואמר מוהרא"ש נ"י, שהעיקר לזכור, שכל התעוררות השינה בחודש אלול, באה על ידי הצדיק, שתוקע בשופר כל השנה כולה על ידי דברי תוכחתו, וכמו שכתוב (ישעיה נח): "כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם" וגו', אבל לא בכל פעם אנחנו זוכים לשמע את קולו הקדוש, ולהבין את כל מה שאומר לנו, אבל כשבאים ימי אלול הקדושים, אז הוא הזמן להתעורר ביותר להטות אוזן קשבת לדברי הצדיק, ולשמוע בקולו כמי ששומע לקול שופר, ומדקדק לשמוע כל קול וקול היוצא ממנו, ועל ידי זה נזכה להתעורר מן השינה באמת. ואמר מוהרא"ש נ"י, שהעניין של חודש אלול הוא עניין התגלות אמונת חכמים, לשמוע בקול דברי הצדיק, ולהטות אוזן קשבת לכל מה שאומר, כי כל ההתגלות של חודש אלול באה על ידי משה רבנו, עליו השלום, שעלה בראש חדש אלול לקבל לוחות אחרונות, ומסר נפשו בעד כל נשמות ישראל, לטהר אותן מחטא העגל, ולפעול בעדן סליחה מחילה וכפרה, ומשה רבנו לא הסתכל על שום דבר כלל, רק מסר נפשו בעד נשמות ישראל, ועמד בהר ארבעים יום וארבעים לילה בלי אכילה ושתיה, עד שפעל בעדן סליחה מוחלטת ביום הכיפורים, ואת הדרך הזאת ייסד בחודש אלול, שיכולים להשיב בתשובה אפילו את הגרוע ביותר שבישראל, ואפילו אם סג מכל וכל מהקדוש ברוך הוא, יכולים להחזיר אותו, כי על ידי שיתחזק באמונת חכמים, ויקשר עצמו אל הצדיק, על ידי זה תהיה לו תקוה טובה לתקן את הכל. ואמר מוהרא"ש נ"י, שהדרך הקדושה הזו נפתחת בכל שנה ושנה בחודש אלול, ואם אדם מקשר עצמו אל הרב והצדיק שבדור, ומתבונן היטב בעצם מסירות הנפש שיש לו בעד נשמות ישראל, להמשיך עליהם סליחה מחילה וכפרה, על ידי זה יזכה לחזור בתשובה שלמה ולעלות במעלות רמות, עד שלבסוף יזכה לקבל את התורה מחדש ביום הכיפורים, ולהיות דבוק בו יתברך כל השנה כולה, העיקר שיהיה לאדם קצת שכל וישוב הדעת, ויתבונן היטב בעצם מסירות נפש הצדיק בעבורו, שאינו אוכל ואינו שותה ואינו ישן כראוי ימים ולילות, הכל בכדי להיטיב לנשמות ישראל, אבל דרך בני אדם לעצום עיניים ולהתעלם מכל זה, וחושבים שהצדיק אוכל ושותה וישן היטב, וחי חיים של תענוגים, ומשיג את כל ענייניו בקלות בלי יגיעה, ואין יודעים שהצדיק מוסר את הכל בשבילם, ואינו אוכל ואינו שותה ואינו ישן עד שפועל שיהיה להם כל טוב, וזה מרמז בפסוק (דברים ט' - י"ח) ל'חם ל'א א'כלתי ו'מים לא שתיתי ראשי תבות אלו"ל, כי את הדרך הזאת פתח משה רבנו בחדש אלול, שהצדיקים מוסרים נפשם בעד נשמות ישראל, ואינם מסתכלים על עצמם כלל, וכל מי שזוכה להיות מקרב אליהם, ולהאמין בהם באמת, על ידי זה יהיו נמשכים עליו כל מיני השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות, ויזכה לתשובה שלמה באמת. (שיחות מוהרא"ש)

אני ממליץ לכולם כאן לקרוא את הספר 'חיים גראביצר' בהוצאה מחודשת של ידיעות אחרונות. 

לא תתחרטו בכלל

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

 

תודה

לכל מי שמעונין להשתטח על קברי אבות בערב ר"ח אלול..

בעזה"י יום א' לסדר שופטים כ''ח אב התשע"ג
שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל ... נ"י
אין לי מילים להודות לכם על גודל העזרה שאתם עוזרים לי בקהילה שבניתי ביזע ובדם, ומי שרק בא מבחוץ לא יודע איך להתפעל מהיופי של הקהילה הן בתורה והן בתפילה והן בגמילות חסדים.
אבל אני מאד מבקש אתכם שאף אחד לא יוליך אתכם שולל לרגע כאילו אחד עובד עלי או אחד מנחה אותי, שזה בעצמו חוצפה מאד מאד גדולה, ורביז"ל אמר (שיחות הרן סימן נ'א)  את זה תקבלו ממני של יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, ולכן תזכרו היטב שאת החיים שלי מסרתי בשביל היופי של קהילתינו שהצלחנו בגדול, ולא בחינם שהס"מ אורב עלינו מאד ורוצה רק להטביע אותנו וכו' וכו', אבל על קהילתינו הקדושה יקויים מה שאמר הנביא (ישיעה נ"ד) "כל כלי יוצר עליך לא יוצלח", כי סוד היופי של קהילתינו הוא האחדות ואהבה שיש ביננו, וזה מה שאני רוצה שישאר, כי זה סוד הצלחתנו שאנחנו מאוחדים יחד תחת דגלו של רביז"ל, תהילה לאל לא הולכתי שולל את אף אחד, מי שרק הלך אפילו רק כמה פסיעות בהיכל הקודש יצא זה עם מקרא זה עם משנה וזה עם גמרא וכו' וכו', לא הולכתי אתכם שולל, ולכן אני מאד מבקש אותך שאף אחד לא יעבוד עליך וייסת אותך נגדי כי הוא מראה מי הוא וכו', חכמינו הקדושים אמרו (תענית י"ב) כל מי שיש לו עזות פנים בידוע שנכשל באשת איש, ואני לא צריך לפרט בפרטיות על אלו שמדברים עלי כל דבר אסור כי פיהם מכשילם וכו' ומעשיהם מתגלים וכו'.
ולכן אני מאד מבקש אותך ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עז ושום דבר בעולם שלא ישבור אותך, תעזור לי לשקם את הקהילה יותר ויותר.
ואני מאד מבקש אותך שלא תתחבר עם שום פרחח וכו', או ש'קרן ר'מאי צ'בוע שהוא שר"ץ השורץ על הארץ, ואני לא יתן שתולעת אחת תחריב לי את הכרם שנטעתי ביזע ובדם.
נא ונא תבוא להתפלל שלש תפילות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, ואז תהיה בטוח שיהיה לך דבר שבמניין ולא תחסר לך פרנסה.
וכן תשמור מאד מאד ללמוד דף גמרא מסדרת הדף היומי כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש.
אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, ובפיו גילה לנו שיעשה מאיתנו כיתות כיתות, ותהילה לאל אנחנו נמצאים בכיתה כזו שלא רוצים שום דבר רק לקיים את רצון רביז"ל ללמוד ולהתפלל ולעשות חסד עם  הזולת, אשרי מי שיתחבר אל הכיתה שלנו.
שוב פעם אני מאד מבקש אותך שאף אחד לא ידבר "בשם מוהרא"ש", עדיין אני חי ויכולים לשאול אותי כל דבר, ואני מוכן לענות לכולם.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

ענק שבענקים!!

מי שרוצה לדעת מהי 'מידת ההשתוות' מוזמן. אין תמונות. אין הפצה. אין פרסומות. אין כלום ויש הכל. מקום של עובדי ה' באמת. אהלי יוסף 18 ירושלים.

ומלאה בשמחה!

פעולת הצדיק - האבא נעדר, ובשבת: נשמת רבינו ירדה לעולם

האבא נעדר, ובשבת: נשמת רבינו ירדה לעולם ר' שמחה ז"ל - בעלה של מרת פייגא ואביו של רבינו נחמן מברסלב זי"ע, היה צדיק גנוז מאד והיה עובד ה' נפלא דבוק בדבקות אמת בו יתברך. היו יכולים לעבור עליו ימים שלמים שלא ידע איפה הוא נמצא בעולם, מרוב דבקותו בו יתברך, בתפלה והתבודדות ובשמות ויחודים. לא היתה לו שום שייכות אל זה העולם כלל מרוב קדושתו ופרישותו ודבקותו בו יתברך. פעם אחת יצא מביתו ולא חזר, ועברו כמה שבועות, ועדין לא חזר. ובתוך כך הגיע ליל טבילה של אשתו הצדקת מרת פייגא, וזה היה בליל שבת. כשהגיע ערב שבת קודש, ובעלה עדיין לא בא, היתה לה עגמת נפש גדולה מזה, כי הלילה הזה יהיה לה ליל טבילה.       הדליקו נרות שעתיים קודם צאת הכוכבים מרת פייגא הייתה צדקת גדולה, ועל כן בבוקר בשעת הפרשת חלה ייחדה ייחודים, כדי להתודע היכן בעלה, ואם יבוא הביתה לשבת קודש, אך לא ראתה שום דבר, והצטערה מאד. אחר כך בשעת הדלקת הנרות התחילה שוב לייחד ייחוד, כדי להתודע היכן בעלה ואם יבוא הביתה לשבת קודש, אך גם אז לא ראתה שום דבר. מחמת שהיתה דרכם להדליק נרות בערך שעתיים קודם צאת הכוכבים, יצאה אחר הדלקת נרות אל ציון הבעל שם טוב הקדוש ובכתה שם הרבה מאד: מה לעשות, האם תלך אל בית הטבילה? האם בעלה יחזור לשבת קודש? ויחדה שם הרבה יחודים, עד שנתגלה לה הבעל שם טוב הקדוש ואמר לה: "ער וועט קומען, ער וועט קומען, ער איז שוין און תחום שבת" [הוא יבוא, הוא יבוא, הוא כבר בתוך תחום שבת]. וכן היה, שבא ונכנס אל בית הכנסת וקיבל שבת קודש, והאריך בתפילה מאוד מאוד בדבקות נוראה ונפלאה מאוד מאוד, כמעט בהתפשטות הגשמיות לגמרי. והיא הלכה בין כך לבית הטבילה. והיתה עבודתו של ר' שמחה בליל שבת קודש הזה יוצאת מן הכלל, ההכנה לקידוש ארכה זמן רב, והדבקות והשמות והייחודים שייחד בשעת קידוש ובשעת אכילה היו להפליא. ובלילה הזה נמשכה נשמת רבנו ז"ל בעולם, ונתעברה אמו הצדקת מרת פייגא.

בעזה"י יום ה' לסדר ראה כ''ה אב התשע"ג

שלום וברכה אל היקר לי מאד ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ולעשות התחלה חדשה, וכך לימד אותנו רביז"ל שבכל יום ובכל שעה ובכל רגע צריכים להתחיל מחדש, ואז דייקא יחייה חיים טובים חיים נעימים כי רוב הצרות שבני אדם סובלים זה רק מחמת שנופלים בבחינת שינה היינו שמיישנים את עצמם ונופלים בשינה עמוקה כאילו זה כבר דבר ישן לגמרי וכו', ומזה בא כל היאוש שנכנס באדם, אבל כשאדם יודע שהקדוש ברוך הוא מחייה ומהווה ומקיים את הבריאה כל רגע וכל שניה מחדש, אז היה יכול להתחיל בכל פעם מחדש ולא היה נשבר משום דבר.
ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן ראה לא ליפול בדעתך כרגע, אלא תעשה התחלה חדשה בכל יום בכל רגע מחדש ואז שום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך.
רביז"ל לימד אותנו לימוד עמוק עמוק באמונה הקדושה והוא שנרגיל את עצמנו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלנו שזה נקרא התבודדות, לשיח ולספר כל אשר עם לבבו עמו יתברך אשר אין טוב מזה, וכל דיבור ודיבור שרק מדברים עמו יתברך זה מרעיש את כל העולמות כולם, ועיקר הבעיה של האדם שהוא לא מאמין בעצמו שהדיבורים שלו עושים רושם בשמים, כי אם הוא היה מאמין בעצמו שהדיבורים שלו בונים עולמות ומהפכים עולמות וכו' וכו', לא היה מפסיק לדבר עם הקדוש ברוך הוא מהרגע שקם עד הרגע שהולך לישון, ולכן אם אתה רוצה להיות מקורב לרביז"ל הרגל את עצמך לדבר רק אל הקדוש ברוך הוא כי רק הוא מבין אותך, ובזה שתדבר אל הקדוש ברוך הוא תצא מכל הדמיונות שיש היום בעולם וכו' וכו', המעלימים ומסתירים את אמיתת מציאותו יתברך.
נא ונא שאף אחד לא יבלבל לך את דעתך, חסידות ברסלב היא רק לציית את רביז"ל, והוא הזהיר אותנו מאד מאד ללמוד את ספריו הקדושים אשר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) פניו שכלו ונשמתו נמצאים בתוך ספריו, ולכן שאף אחד לא יבלבל את דעתך עם דמיונות ומחשבות של הבל וריק, אם אנחנו רוצים להתקרב אל רביז"ל ואנחנו מוכרחים ללמוד רק את ספריו הקדושים ולציית אותם כי אחרת מטעים את עצמנו ומטעים את אחרים.
נא ונא ראה להתפלל את השלש תפילות שחרית מנחה ערבית במניין דייקא כי אז הוא עת רצון מאד גדול בשמים וחבל שתפספס את העת רצון הזה, וקודם כל תפילה תכניס כמה פרוטות לצדקה כדי שתתפלתך תתקבל ברצון לפני אדון כל.
חוס ורחם על עצמך ותחטוף היום הזה דף גמרא כפי סדרת דף היומי כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש וממשיך על עצמו אור וזיו חיות ודבקות, הדף היומי של היום הוא פסחים מ"ב, ולכן תקח גמרא ותחטוף את הדף הזה אפילו שלא למדת אתמול ואתה לא יודע מה יהיה מחר, על כל פנים היום תחטוף את הדף היומי וזה יציל אותך מכל רע וימישך עליך ברכה והצלחה בכל מעשיך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים